עיוותי חשיבה- הרכיב הקוגניטיבי של הCBT [עושים פסיכולוגיה]

מה תוכניות שלכם לב ולנטיין. אם עדיין אין לכם כאלה בנימטם בזוגיות ובנימטם מחפשים אחת, אני ממש ממש אשמח לפגוש אתכם בעברך סופר מיוחד בולט כסטליצור עם לצובר. אבל זה לנצח, אין לבטוחם מיוחד אחת אורשית ופקה על. לנהב הוא על שאלות כמו מהגברים רוצים, מה נשים רוצות? איך לפחון, חון, את הפרדרים שלנו? האם באמת, אם יש שפק אין ספק, מה גורם לעבה להחזיק ומה גורם להשכק? אנחנו ניפגש מה שני עשר בפברה, בפרגיורה, בטל אביב. שמחים את הגיעו, נתראה אישת? רשת, עושים איסטוריה. רשת, עושים איסטוריה. רשת, עושים איסטוריה. בסוף שנתי לפי 20 ואחת, בגיל 100 בדיוק, נפתה האדם שחולל את המפכה הגדולה ביותר בעולם התיפול הפסיכולוגי מאז פרויד. הרון בק. בק, כמו רוב, אם לא כל הפסיכייתרים שהוא שרול התיפול בתחילת ואימצע 100 עשרים, הוא עכשיו בפסיכו אנליזה, וחלת הפל בפציינטיים שהגיעו עליו לכליניקה. אצל חלקם, התיפול היה יעיל ומוצלח, אבל אצל לחרים, והיא כעבור כאלה שספלו מסימטומיות דיקוניים, המצב לא מספיק אישת הפר. בק ניסה, בכל הכלים שהיולו, בהתאם לגישה הפסיכו אנליטית, לגלות מה הם הקונפליקטים הפנימיים מסמועים, שמובילים אדם לסבל רב כל כך. אך גם כשהתגלה, קונפליקט כזה האחר, הסמתומים נישרו. בק, נון קונפורמיס, תחלף הקפק בפסיכו אנליטית, טען שהנה מבוגססת מספיק מחקרית, הוא פיק פוקה וגברו לאחר שחקר את חלומותיהם של אנשים שסבלו מדיקון, וגילה שממצעה מחקר שלו אינם תואמים את הנכות הפסיכו אנליטית. בעומצ רב, החל בכלפתח גישה חדשה, לתיפול בדיקון. גישה חדשה ושונה לחלוטין מזוע הפסיכו אנליטית, גישה שכמעט ולא נוגעת בקונפליקטים העבר, גישה קצת מועד יחסית, כזו שלא דורי שתיפולים ארוכי שנים. גישה שהוא עשמה ועודן המועשם הליטיים שהיא שיטחית פלאסטר או שיטה זמנית לאלה את המורל, אבל גישה שהוא חכה מעבר יכול ספק, כאלה. גישה שתואנה את שהמחשבות שלנו. הן אלו שמובילות לרוב הצרות שלנו. או סימפסיכולוגיה, עם דוקטור מעיין בואימן משיתה. שלום לכם ולכן ותודה שהצטרפתם על היום לאוסימפסיכולוגיה. ופות כסה זה אני מביאה לכם בכל פרק נושא אחר מעולם הפסיכולוגיה הוא מערכת מומחים בתחום או אנשים שמספרים את סיפורם האישי. היום לדבר על הגישה הקוגנטיבית, הגישה שישי בתיפול הסיבטי המוקר, הגישה שוונת הקונותי הביניי ממש משנה חיים. וכדי להבין את הגישה הזאת הוא נמצאת איתי היום משחר סורק, פסיכולוגית חינוחית מתמחה מרצה באוניברסיטה הפתוחה הוא מרצה לאורים. שלום, שחר תודה שהצטרפת על היום. אז אנחנו נדבר על הגישה הקוגנטיבית, נדבר קצת סיבתי כלל בעצם גם את הרכיבה התנהגותי וגם את הרכיבה קוגנטיבי, המקבוד שלנו היא היום בעיקר ברכיבה קוגנטיבי ויש נחשבת כמה הקרונות שמנכים את הגישה הזו, שההיכרון הראשון הוא מר שמצב רוח שלנו בגדול. דקווה במידה רבה על ידי המחשבות שלנו. או שכל מצב רוח נוצר לידי הקרה, הקרה זה האמצעים שבהם צעותה, אנחנו אורחים בקירות עם המציאות בעולם, הבנת, וישות, האמונות שלנו, שבסוף כלל המשתקפים במחשבות שלנו. אז הוא מניחוזרת. למקום שהם מנועת חלטי, מצב רוח במידה רבה אני קווה לידי המחשבות. עכשיו זה נשמע נורא נורא פשטני ונשמע נורא טגידי על זה קצת. אז באמת אנחנו בוחרים להסתכל דרך איזה שהם משקפיים על העולם ויש לנו תפוסח השבע שאנחנו נועגים להסתכל עליהם על הדרכה על העולם ובאמת משפיעים על המצב רוח שלנו ואין לך אנחנו מגיבים לסביבה ואיך אנחנו תופסים את המצב שלנו. עליהם דוגמה. נגיד ששאומים את הפרק הזה. אז יש בטוח כאלה שאתה ללעה עכשיו איזה שטויות. זה יותר מדי פשוט כדי מחדליות אמיתי. זה הרבה ביקורת על הגישה הזו. מי שזו המחשבה שאתה עליה בו. אז הרגיש מיד סקפטי. הוא נועה את הלבו איזושהי תחות שעשה לבוז ובטחי אבירה ארוץ ולשמע המשוחר. ובטח לא יתרם עם מה שיש לפרק הזה להציע. אבל מי שיחשב לעשמו? זה נשמע המעניין. אז אולי הסקרנות ואולי תקווה נשינוי. ואז יש יותר סיכוי שאותו עדה מכך מפה משהו. אז זה היקרון הראשון של הגישה ומצב רוח הוא תוצא עכשיו המחשבות ובאופן ספציפי המצב של דיקאון לפי בקוגם. תלוי במדע רבה במחשבות. יש ספר נפלש ניקה בחורים להרגיש טוב והרון בקותב הפתיחה שלו. האדם המדוקה חושב בצורה שלילית מוזרה. נראה לצמו על סביבותו ועל האתיד המצופלו. מה זה הדבר הזה? לפי ארון דק יש שלושה מרכיבים שמובילים או עלולים לאוביל לאזשהו חוסרונים נרכש ולדיקאון כשאנחנו חושבים על עצמנו באור שלילי ושאנחנו מפרשים תעתיד כחסר תקווה. אז בעצם אלינו הרבה השפעה לעולם. אלינו מה לעשות בנידון. ואני חושבת שאולי נפרק מרכיב מרכיב. כן, בהחלט, כן. אוקיי, אז בוא נתחיל בחלק של עצמנו. אז אנחנו מדבר על המשולה שקוגנטיבי של בק וכדי להבין את המרכיב הראשון הנושי. אני רוצה ללכת שנייה אחורה על התיות של איחוס, לאיחוס פנימי ואיחוס חיצוני. בעצם, כשאנחנו מסתכלים על העולם, אנחנו יכולים לתת סיבה לתוצאה מסוימת, מתוך עצמנו. עוד חונה שלנו או משהו שעשינו, או שאנחנו יכולים לתת את הסיבה כי משהו חיצוני. ורוב אנשים עושים משהו שנקרא את היה לטובת העצמי ומחסים את העצלחות שלהם. לעצמם, ייחוס פנימי, ואת הקישלונות שלהם, למשהו בסביבה, ייחוס חיצוני, למשל, אני אדוגמה. למשל, אם אני מצליחה במבחן, אז אני אעשה לדבר הזה ייחוס פנימי, ואני אגיד שאני חכמה ושאני מצלחת אולי של המדתי. ואם נחשלתי במבחן, רוב האנשים הבריים, אומרים שהמבחן להקשה, שהמרצפלא אותם, או משהו כזה שנותן סיבה ללעמם נחשלו במבחן. כשהחוסים את הדבר הזה הפוך, ולאחלו מדברים על קישלון כי ייחוס פנימי, נחשלתי כי אני טיפשע, כי אני לא מוצלחת, כי אני לא טובה. ונותנים ייחוס חיצוני לעצלחות שלנו. איזה המבחן קל, זה היה הפוקס. ואז בעצם אלינו הרבה שליטה על החיים. וזה אחד המרגיבי המעיקריים שמוביניים אותה לא בסופו של דבר לדיקהון. זאת אומרת, אנשים שתרסיקוי, שתחילו לפותח סימטון דיקונים, זה אנשים שתפוס החשיבה שלהיה מוקזה, שכל קישלון הוא בגללם, אבל כל הצלחה היא מקרית. כן? -בחלת. אין שום דרך חלצת מזה, חון, אין שום דבר שיכוליקרות שיכולו חייך לאחרת בצורה את החשיבה הזאת. באחלת אם את מייחס את זה, לתחולות האופי שלך, תפשע, זה לא משהו שאפשר לשנות, מוזרה, לא מוצלחת. זה דברים שקשה מאוד לשנות אותם, גם אוכחות מהעולם לא ישנו את זה, כי לא משנה כמה הצלחות יהיו ללאורחדרך, תמיד אני עכשיו שזה לא שלי, זה מקרה. אתם אוהבים חידות. דוקאי לשל, מה הבדל בין חלב, אלא חידות שהגומות לכם לבחות בתקרה ולמלמל מין רגע ולעים הוא אסצה, ככה, תקשיבו לבין. יש עשרה חדרים. בכל אחד מהם ישן שוביו. באמצע הלילה, כל אחד מהשוברים בתור מתאורר ובודק את הדלת של החדר שלו. אם הדלת שלו בסדר, היא שם, היא פידלת, אז הוא הולך לדלת של אחד החדרים האחרים לא החדר שלו, מפרח אותה, וסוכב אותה למחסן. ואז קוזר לי שם. אם הוא מתאורר ומגלה ש. אם לא דלת בחדר, כי משולה ככה אותה, אז הוא הולך למחסן, לא כך דלת, מתקין אותה בחדר שלו, וחוזר לי שם. ככה זה נמשך, עד שכל אחד מהשובווים מתאורר, ועשה את מה שהוא עשה, אנחנו לא יודעים בזה סדר יותר הוא, אנחנו לא יודעים איזו דלת כל אחד מהמפרק, השאלה היא. בסוף הלילה הזה. מה המספר המקסימלי שדלתות שיכולות להיות במחסן? אם בשאלה וזה, אתם. עצר אתם רגע, או עשיתם פה, או עבר אתם אחורה, כדי לשמוע את זה שוב, או יחלתם לספורד על ההצבעות, או לצייר משהו על ניאר או לעצום העיניים ולהתרקה אתם ממש, יופי, כי זה אומר שהפרסון תזאת נועדה לכם. כי חידות כאלה, שהם חצים משחק וחציק העברוש, זה בדיוק סוג החשיבה של אנשים שהן נהנים להתגר את אמר שלהם עם שאלות קשות. ואם זה אתם, אז כדי שתדעו את הדבר הבא. במהלך חודש מברוע, מתקייהם השלב ראשון של מיונים לנבחרות ישראל במדעים. יש דבר כזה, להם מדינת ישראל יש נבחרות בגרות שהם התחרות באו למפיאלות בין לאומיות בחימיה, בפיזיקה במטמטיקה וביולוגיה במדעם עכשיו וסייבר ובבינם לחוטית. אליהן יכולים להתמיין תלמידות ותלמידים מכיתות תת עד יוד אלף. ויש נאגם הנבחרת הצעירה, שהיא התודה לנבחרות הבגרות, אליהם יצטרפינט ועבקיטה הזין. אז מה עושים שפרסומת כזאת נגמרת, פשוט נכנסים לרשת, מחפשים נבחרות ישראל במדעים, בודקים הטייזה קורה, ואולי מי אצגים את ישראל באו למפיאלות ובין לאומיות במדעים והפיגו לא צריך לדעת לעשות סקיבי שליזה. נבחרות ישראל במדעים את מדברת, על חוסרונים נרקש, חוסרונים נרקש, זה מונח שבזמנות, אז אליגמן, זה לגמן, היום הוא חוקר מאוד מאוד גדול בתחום של הפסיכולוגי חיובית, אבל לפני זה הוא היה חוקר בתחום של דיקון ושל חוסרונים. והוא עשה ניסויים ממבה לחיים ואני לא זוכר בדיוק, בדיוק את מה שהיה שהם מניסויה, אבל היה בגדול רעיון הוא כזה שקלב נכנס להיזה שהוא כלוב והגלצפה המחשמלת ואין לו מה לעשות. בתחראו מנסן להתמודד עם זה, אבל זה הוא לא מצליח, כי שום דבר שהוא עושה להוזר, ובעיזשהו שלב, הכלב מפסיק לנסות להתמודד עם. להתנגד לאזרם החשמלי הזה, ואז פותחים את תתלת הכלוב. ואז הכלב בשלב הזה, כשאיזשהם חשמלי, יש לו מה לעשות, הוא יכול לצאת החוצה, יכול ללכת, אבל הוא כבר אפילו לא מנסה. ברגע שהכלב למד של לא משנה מה עושה, שזה לא עובד, אז גם כשהיש, מה לעשות הוא לא ינסה בכלל. וזה מה שנקרא חוסרונים נרקש, אז יש להתחושה כזאתי, של אין לי מה לעשות עם זה, לא משנה מה, אז אני פשוט. אפילו לא הנסה. אז באמת זה שילוף של איזשהם יבותח השיבה או הדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם, אם הרבה פעמים הרבה מצווה לחץ, עוד חק איזשהם נסיבות חיים, שביא אותנו גם להמין בזה, שאין לנו יותר יכולת, ואין לנו יותר מסוגלות. ואז הם הוביא אותנו, יותר לכיוון של חוסרונים נרקש, ומשם לדיקון. זה מאפן רק אנשים שם בדיקון. אני חושבת, שאנחנו מדברים על איזשהו ספקטורום, שבכצה אנחנו מגיעים לדיקון, אבל שיש לזה כל מיני שלבים, אם אתה באחת על הזוגיות, אז מישי שאפסיקה לחפש, שיטי השע, גם זה איזשהו חוסרונים נרקש, שאפסקנו, כי הנסיבות למדעות, אנחנו שזה קשה, שזה דראש הרבה עבודה, לא היו לנו הצלחות בנושה. את כלומר, זה אנחנו מדוברות על דיקון, כי זה המונח ששישתמשוגו במקור, כשתריאו לחקור את התחום הזה, אבל זה באמת לא רק. כלומר, לכל אחד מאיתה הראשבתו, לא יש איזה תחום בחיים שבו, יש לו איזה חוסרונים נרקש, כי ניסיתי וזניסיתי וזה לא הצליח, ואז מתיישו, אפסקתי לנסות, וככל שזה יותר נרחב, וככל שזה תראה בתים בחיים, שם אנחנו מתקרבים יותר להגפים של דיקון ממש. נכון. אוקיי, אז זה חוסרונים נרקש ויחושי החשיבה, ומה זה המשורה שקוגמטיבי של בק? אוקיי, אז החלק הראשון הוא באמת מחשבות שליליות, בעיחוס להצמי, כשהחוך מהחסים קישה לא נעצמנו. ואז אנחנו עוברים למחשבות שליליות ביחס לעולם, וכשאנחנו תוסים גם את העולם, כי הם דיקוני, כי הויין, והחוסמים איזה משקפיים, כאלה שרועות את העולם, כי הם עוד תוקופני, העולם מה זה, אנשים אחרים, מה זה העולם. כן, זה הסביבה, זה ממשלה הזה, אנשים הקורווים אלינו, העולם הוא לא פשוט, ואנחנו יכולים לפרשקון מנסיטואציות, לכאן או לכאן. מישהו כאפותי בפקק. אוקיי? האם הוא עשה את זה לי? האם הוא עשה משהו נגדי? הוא האם הוא מיר לעבודה? אוקיי? הוא להישתו יולדת, ובטחולים. ווא ממהר. אז השאלה, מה זה משקפיים, אני רואה את זה. אם אני ככה, זה באופן מאוד מאוד אישי, אז העולם יראה לי, תוקופני. הרבה פעמים בזוגיות, אני מדבר את זה, אם זוגות, על איזה קוונה, אתה נותן לו בן אדם האחר. האם אתה חושב שעדם, הייתה לו קוונה חיובית, או קוונה שלילית, וזה שהיא קוונה צדון, כשהוא עשה את זה. זה נחושב את מה שתומר את פה. האם הקוונות של האחרים ונקוונות טובות ובסיסיין, או שאני תמיד בקוונה להריאה, אני תקופ, את איך אנחנו מפרשים את ההתנהגות של האחר, כן, אוקיי, יש לסביבה של הנועה וזה מוכר משפיע, ואני כשאני כותב את ברחות לזוגות שהם מתחתנים, ואני תמיד מבקשת מהם, היחס קוונות טובות אחד לשני. כי כשמותרנים להסתכל במשקפיים של קוונות לא טובות, מאוד קשה נצח. כי יחשב אם את לא יצלח לקום בבוקר בביום שבת, כי לא נרדנת בלילה, ביום שישי, אז זה לא את היפה ועצחה עוצת לשון, זה התרוצה התפקותיים האלה די, והתרוצה שאני אקום ואת דחוונה מתלמת, וזה גוררם מריבות ותיסקול ומרמור. אין סופי. אני חרבת שזה מרחה מקסימה, וזה בהחלט מה ששכולנו לפעמים צריכים את בנדם שעבור ללכו שלנו בוזן והגיד לנו אובייקטיבית באמת, זה לא היה לגדחה. כן, נכון. נכון, נכון, וכמה קשה, אבל להסכור את זה לפעמים. נכון. אוקיי, אז הכי חוס של הדברים לעצמי, חוס או קוונות שאנחנו מייחסים לסביבה או לעולם, זה הקודקוד השני במי שולש, ומה עוד יש. ואז אנחנו מדברים על מחשבות של להיות והחס להתיד, ואחר אנחנו רואים את ההתיד, אם אנחנו רואים אותו כי חסר תקווה או כי איזשהו משהו שאנחנו יכולים לשנות. אוקיי, אם אני במצב כלכלי או זוגי, לא טוב, ואני חושבת שאין לי סיכוי. ההסיכוי שאני אצליח ושאני ארווייך או שאני יהיה בזוגיות הוא קטן. אוקיי, כי אני לא מתאמצת בשביל לדבר הזה, אני לא חושבת שיש לי יכולת לשנות. אז אם אני אבא מקום הזה, אני אפספסיס דמלויות ואני ראת העולם קצת קודר וכשיש לנו את כל השישייה הזאתי, אז באמת אנחנו מגיעים מגיעים לדיקרון, שוחו סרונים אני לא יכול לשנות. ההתיד לא יתוב. העולם אורה. אז למה לי להיות פה? וואו, זה מדהקים. זה באמת תסתכלות מדהקת. תראי, אני חושבת שמתי שהוא או בזורים מסוים בחיים שלנו כולנו חוטים במחשבות האלה ונגיד גם שתכף נדבר עליבותך שיבה כולנו סים את זה. כולנו סים את זה. זה באמת העניין הוא פה של מינון מי שחושב לצמו בכל התחומים רקרה, מי שחושב על העולם. על כל אנשים תמיד רקרה, מי שחושב שבאתיד שום דבר לא ישתנה, זה מקומוד קשה. אני לא יודעת בו. נכנת. אז זה כל זה מתחבר לנו להיקרון הראשון שימצע ורוח הוא תוצר של מחשבות ועזת את גשט נחשבות על עצמנו מחשבות על הסביבה מחשבות על העתיד. העיקרון השני של הגישה הזאת, של הגישה הקוגמטיבית, היא שהם מחשבות שליות, מחילות כמעט תמיד עיבותי חשיבה. זאת אומרת שהם מחשבות שליות כמעט תמיד מאובתות ולא עומדות במבחן המציאות. מה זה עיבותי חשיבה? אז עיבותי חשיבה הם איזשהם מחשבות אותו מעטיות שדרכה אנחנו מפרשים סיטואציות ביום יום שלנו ויש המון עיבותי חשיבה ואנחנו יכולות אולי לדבר על כמה עיבותי חשיבה מהכזעים. הראשונה שאולי יהיה כאלה, אנשים נתחבר עליה היא חשיבה דיכותומית, חשיבה של שחור ולבן הכל כלום ואני רואה את זה הרבה צלבני נואר שיש להם במחד במאבר בין קיטה ועבל קיטה הזין שצריך לרקוס חברים מחדש. והרבה פעמים יש איזה ציפייה שישר תיה חברה חיתובה או החבר החיתוב וישר הם יכולו לחלוק את כל מה שעובר עליהם ובמצעיות זה לא ככה החברות טובה, נבנת, עם הזמן ואז המוברים אם הם הוא לא חבר חיתוב שלי והיא מולא מבלת כל הזמן שלה אז אני לא רוצה להיות חברה שלהובה ואז הם נשרים בודדים אז החשיבה ששחור לבן פוגשת אותנו הרבה פעמים בסיטואצט חברותיות נכון. ששזה בערבי מקומות זה גם בכל להיות חושב שפישלתי היום בעבודה ובסך הכל אני עובדת טובה ובסך הכל נעשה את הדברים כמו שצריך אבל מה שיטי משהו לא בסדר או לא יודעת מה זה כל כלום זה זה מיד אני אני טיפשה גמורה אני עובדת נוראית אני גועה בתכל מתיפתרותי זה כבר לקחת כיוון עם מחירים אבל אין איזה שהוא אימצע יכול להיות שהמרתי עכשיו משהו שלא צריך להגיד אז זה מיד אני חסרת תקט אני מביחה אין חמלה? אני אקרא לזה חמלה אין קטן, אין קטן זה ספקטרום זה או שאני מושלמת או שעולם מושלם או שעוב נורא והיום הבאה בתאות החשיבה הזו זה נשמע לי שאני אנחנו הם מגיעים את שיורף בלתי אפשרי ששוב ושוב ושוב בחך יובי להחזבות כי במציאות אין מושלם אין דבר כזה בהחלט אני נסגלת בזה גם אצל סטודנטים שאם הם לא קיבלו תשאים אז נחשלו ואין שמה אתה מרחב הזה להגיד אוקיי אני אשטופר אני אולי במבחן הבאי יעשה משהו אחר כן, נכון זה אוטומטי אנחנו מי שלום הקיר את החומר ממש נקרא בחלוסם ליו שיעושי את זה אני חושבת עושים את זה אגב, אני אגיד שנחשת שרוב יבוד את החשיבה כשאנחנו מסתכלים על אחרים אנחנו השוגים בהם פחות נפלים בהם פחות כמר, יותר קל אני לגבי עצמנו אם חברה שתקבל שמוני חמש יהיה לי קל להגיד לה אוקיי, אז קיבלת בזה שמוני חמש אבל באותי שימים חמש אז הממוצאה כללי של החותי שימים ואתה ממש בסדר או שאוקיי, יכול להיות שזאת לא תוצא המספיק טובה את שלכמוע את בית להוציא את הדיכותו מהזאת לאחרים אנחנו יודעים לחצמנו קצת פחות מה יתאו תחשיבה הבא חשיבה קטסטרופלית, איזשהו תסרית אימה שמדבר קטן, אנחנו כבר חושבים על עתיד ואנחנו מריצים לעצמנו תסרטים האלה בראש למשל עם הבן זוג שלי לא נלילת טלפון המים, אז הוא מסננ אותי אז הוא לא רוצה לדפרתי הוא בתחוצה להיפרד ממני זהו, זה נגמר אני תיחס עליו ככה אם מסרטים רצו לקחה בראש אה או שהתאיימנת שהוא התפנה לענות לי ולא הלכתי לברירה כנראה יותר סבירה שהוא היה עשוק אז כשהלכה שהתאיימניך עשה לב ואולי אני אפילו ממני מאוד בגוע אם יש לי מנגלוני אגנה מאוד חזקים אפילו היא פרד ממנו לפני שהוא נפרד במיני ובעצם הצלתי איזשהו סלט שלם על זה שהוא לא נהל לי פעמיים לצלפון וואי, זה נורד אבל זה זה נורד זה באמת דיברתי על זה פה אונפשוט באבר או השדיבנו על פרק הלך הצלך הוא גורם לחשיבה כתוסופי את הזאת להתגבר עלי סיכה בבוקר עם הילדה שלי מי שגלתה לעשות והיא לא ממש גלתה על מי שיחרת אבל יום הלך חלק מזה היא רצתה להגן עליה על משהו ויא רצתה היא לא איסטו בחיים עצמה ויא רצתה להגנים שתיין ואין נכנסה לסרט שהיום היא מגיעה לבית ספר ועושים על האחרם והמורה לקחת אותה לסיכה ואף אחד לא מדובר איתה על איך היא מתנהגת ושזה לא חברים ושהעים השאלה ילדה את מדובר איתה ועם ממש התחילה לעשות ואז במה שזה בארטילה אז תעוטה חשיבה אז זה בארטילה שעמוח ולאחת תמיד לוקח אותנו לדברים החיגרויים שיכולים להיות ושכמעט תמיד המציאותי יותר תובה ממש אנחנו מדמנים ואז היא חזרה בעיתה מבצפה ואין רואה אצלתה בעיתה הוא על יצא טקט זה באמת לא קורה שום מדובר אבל כל מה שסדר זאתי התורה שבתי זכירית זה בפעם ועשת דבר זה קורא לחקי מוח תמיד לוקח אותנו לחיגרויים וגם עכשיו שפקשים את זה עמון בתיפון נכון נגב על צטוננטים לפסיכולוגיה זה הייתה לי מישי שאתה אחרת את פרינות נוראית ושניסתי להבין למה זה רואה אם אני קבל לתסטימו לי וכמה שזה אז זהו אני לא התקבלת עכשיו שאני לא אלי מקצוע לא אלי מקצוע לא תהיה לי אחנסה אני לא אמצע בתחי זוגיות כי מי רוצה לתחטנטי אם אני שום מדובר לצייה וממשם את תחעים היום לסיט זה הכל כאלה שמואני מחומש כן, נשאר שזה אולך ובאמת מאמינים לתסטרית הזה של עצמה ואז צריכת חיל כאילו רגע, בוא נפרק את הדבר זה בוא נראה איפה המציאות ופה את הסרטים שלנו בראש נכון מה עוד כל העניין של עסקה שגויה או קריאה את מחשבות גם מייק הימת שאנחנו קופצים לאזה שם מסכנות ואנחנו חושבים שהחודים מהאחר חושב וזה גם אני אתגים את זה עם ילדים למשל אני חושבת שלא יהו לי חברים בקיטה או באוניברסיטה או משנה ואני הולכתי ממחשבה הזאת ואני עוברת לי את חבורת ילדים והם צריכים עליי הם צריכים עליי זה מה שאני חושבת בפה לעם פשוט צריכוקים ואני מגיבה מתוך המחשבה שהם צריכוקים עליי ואני אמרת למדם צריכוקים עליי עכשיו, הם בכלל לא צריכה כליי והם דיברו על משהו אחר אבל ברגע שהיא אגב תיקחה ברור שאני יופוך לנוסס תיכה וכנראה שם באמת יצחה כליי וזה איזושהי כמו נבואה שמגשימה את עצמה כשאנחנו מפרשים את המחשבות שמשהו אחר אנחנו מגיבים מתוך הדבר הזה נכון זה כמי נקריעת מחשבות כזאת ואני בוא יתיד שאנחנו בתוכים שאנחנו יודעים מהכולם חושבים והקטע בדבר הזה זה שתמיד יש איזה שיתחושה שכולם מתעסקים בנו אנחנו נכון ונכון זו חוקים, זה ברור שזה בגללנו אם משהו עכשיו הצבני זה ברור שזה כאילו אני לא מוצאת חן בנה אם עכשיו מישהו נרדם לי בארצאה זה בהחרח כי אני משעמאמת זה לא יכול להיות שהוא לא לדת שלא תנוק קטן והוא לא ישן כל עליי לב זה לא, זה אין את האופציה אז אתמיד מאוד אישי ואתמיד אני בבדעות יודעת אני חושב שיש פה גם בתרכיב הזה של הניבוי עתיד של כאילו אני יודעת גם לא רק מה הם חושבים עכשיו ולא גם מה יחשבו ואז יש הרבה אנשים שמחוששים להגיד לשלח קורות חיים לכל מלאים קומות כי בשביל מה ישלח קורות חיים יחשבו שאני סעמץ מצחוק הם בתחיק קבלות קורות החיים שלי אני רייני כאילו ממש פחות מדע עם מוכשרת למנה למסעות הם יפתחו את זה והם יצחיקו זה מה שם יעשו או שמרו שאנחנו יודעים שהמרעיין לא יועב אותנו הבוס לא מחבל אותנו ואנחנו משארים את זה ואנחנו נוגם כשאנחנו ממש מהמנים בזה אנחנו גם מוצאים לזה ביסוסים שהם קטנים ואנחנו קצת מתלמים מאוד דברים שזה מוביל אותנו לא אולי איזה שהוא איבוד חשיבה של מיזור והצמה שאנחנו בעצם מעצימים אירוע בודד וממזרים כל מיני רואים אחרים ואז אנחנו מאוששים את מה שחשבנו אם אני לוקחת את הפעם הזאת שהבוס זהיר לי ואני מגדילה אותה מהעצימא אותה ואני מתעלמת מקולה פעמים שלבוס לא איר לי או שהוא אמר לי איזושהי מילה טובה אז אני בעצם נמצאת סטחת ההשליה שהבוס לא מחביב אותי שהוא לא עבוד אותי או שהוא לא גיין כל הפי כשהמציאות היא לא כזו נכון קראתי תיאור יפה שזה שזה כמו להסתכל על העולם משקפת אנחנו לא נמשקפתי שני יצד עדים שהצרד אחד אם מסתכלים כמו שצריך אז אם הגדילה אם מסתכלים הפוך אז אם הגדילה אז זה אומר לכל התעויות והחסרונות אנחנו מסתכלים עם המשקפת המגדילה וזה לא סתם אירוע בודד להציעים זה אירוע בודד שהוא תמיד שלילי ואת כל האטרונות כל הדברים התובים שקורים אנחנו עם המשקפת המקדילה אנחנו לא נותנים להם חשיבות לא משלם אבל אנחנו מצפים בעצמרו לאזייה נכון איך דרותים שריים איפה משופטים את עצמנו לא יותר חומרה אני יכול להתתכם דרומה בתיית כן למשל שהוא מאחר ואז אנחנו מתחילים לחשוב שהוא מזל זה לבדדת שהוא לא רציני שהוא לא היום מתחרת ואם אני תרקס בדבר הזה אני יפה ספס הרבה דברים תובים שהוא עשה בתיית כמו הביא לפרחים נכון ואני לא מתמקד בזה שהוא שילם עליי ושעשתי חיית התובה ושוא בעצם כן לשקיע וכן נתן מהצמו כי אני תרקס בעשר דקות האלה שהוא איכר לי ואני עשבת אישה וחשבת אישה אולי הוא מזל זלב אולי לא רוצה להיות פה נכון נכון זה גם קריאת מחשבות אז הוא שתי בענה להקודם וגם שוב העצמה במקזור אנחנו לא מסתכלים בפרופורצי הרעויה על הדברים נוכחים ערו אחד ועווחי חשוב ושאר הדברים פשוט מתגן להם הערך כן נכון איזה רוד יש יש לנו את החללת יתר כל העניין של רואה שלילי בודד שממנו אנחנו מסתכלים מה יהיה אוקיי אם אני חוזרת להם מבחנים אם נחשלתי מבחן איכל אז חשב אני קשה על בקולם אוקיי כן כן זה גם זה איתה לי מתופלת שאי איתה מדהימה גם חיצונית וגם פנימית ובכורים איון אפלים הרגליה באמת ותמיד הייתה על ההצלחה ותמיד איתה ויום אחד קרה הדבר ומישהו נפרד ממנה וזהו ומבחינתיה היא בהאחרי זה לתיפול של אני לא מוצלחת, אני לא להם להצליח זה אין לי את זה עם גוברים זה לא עובד לא תהיה לי זוגיות מפעם אחד ושסתכל לזה מבחוץ זה נראה כל כך לא הגיוני הרי את כל החיים שלה אחרק מצליחה ואין לי בפעם הזאת היא אתה לא הצלחת אבל זה הוא כל שער הפעמים פשוט נמחקו ומבחינתיה הזאת הוא המציאות עכשיו להעיר את זומת לי בעלי בואו תחשיבה זה אבל בחוויה אישית שלה זה אולם זאת המציא וזה כן זה קורה לי הרבה אם בני נואר ובמציא תועצת חברתיות שאיתה לי גם זה נערה שעמרה שאין לחברים ולא מזמינים אותה וכששאלת אותה ובדקתי אז ימרא לי במקרה זה באמת לא הזמינותי אבל שאלת אותה אני עושה בשער הפסקות זמרא לי כן הם קוראים לי אבל אני לא הלכת הפרופו פי חשובה הפרופו הוא תחשיבה ואני חושבת שאילו מוצלחת מספיק שאילו תשתלב וכבר קורא את את המחשובות של כולם אבל בסיטואצה אחת הזאת שלה אם ממש עברה אותה ויש לה המון המון סיטואצ זאת שכן רוצים בחברתה וכן מזמינים אותה אפילו נמצד ומשתוטפת וידיים מרגישה שאילו שם בחברתית יש אחד שאילו אני קרה פילטר סיכלי שזה אומר להסתכל עם מציאות וזה פילטר שבה רק מה ששללי עוברת הפילטר ואו מה שחיובי נפסה לחוצה נגיד משהו מחמילי אז המון אנשים במקום להגיד תודה תודה על המחמה ישר אמרום לעצמם שהוא בתחסתה מנסה להיות נחמד הוא בתחום על זה לכולם זה לא באמת זה לא עוברת הפילטר שזה לא נכנס אני לא און מה שאני קרה לא לא ככת את זה אבל אני מישהו יגיד לי איזה שהוא משהו שהוא לא טוב משהו שזה שביקורת אז אני אגיד לצודק סתמר את זה אז אני רוצה אגיד לך שאני כשהתחלתי להרצות אז ממש אני סמתי רב לזה שבכל פעם שנותנים להפיל בקיובים על ההרצה אני לא מאמינה עליהם שאתה מרצה את תמיד זה לא נאים להם הם סתם אומרים הם לא מתכוונים וממש הייתי מבקש את תגידו לי מה לא טוב תגידו לי מה לא בסדם לפעמים אומויים אבל הכל היה באמת זה היה מדעים זה היה טוב אבל אני לא יכול להמלכם תגידו לי מה שלא בסדר כדי שאולי אני יכול לקחת גם קצת יותר ברצינו את הג'ארתברים אבל מין ממש חיקיתי שהתנו לי את האמת כי האמת מבחינתי היא רק מה שהוא לא טוב ולכך לי קצת זמן ולכך לי קצת זמן אבל לבנתי שבטם אני ממש משתקת על אוהי מבפילטר הזה שכאילו לא משנה כמה יגידו לי טוב זה לא עובר את זה בכלל זה לא עובר את המשקפיים שלי רק הדברים לא טובים עוברים וזה נורא ויום זה תחילה תחילה את תחילה תחילה את נורא ויום עוד היוות זה עברה לפסים מישימ אחרי ילריג שאתה שמע הפרופו מישהו כיף אותי בבקה גול כן, זה דוגמא המצוינת כמו המצוינת שכל דבר זה בגללי ובחריותי ושלי זה גם הדוגמה שנתעתי מהמצחקו ומצחקו נכון עליי נכון בחברים נפגשים והמפגש לא מעניין וכי עני בשעה מהמת זה כי עני לא סיפקיוס פיקטור הוושם לבוכרים לדבר בין אוכרח אותי אז בגלל שם לא מצפרים על דברים עניינים זה תמיד עני היה לדלום הקשיב לי עני הוא רגרו עני לא יודעת לכנך הכל סביבנו אבל רק הדברים טובים אם כולם שמכים הם רוצים אז לך מולון נכח אנחנו לא נכח את זה אנחנו לא נכח את זה אנחנו לא נכח את זה אנחנו לא נכח את זה אנחנו לא נכח את זה אנחנו נכח את זה כן טוב אז דיברנו פה על המון המון יבואותי חשיבה ונתנו להם שם אני חושב שזה קריטי שענשים יקירו את יבואותי חשיבה הזה אלה ותחילו להסים לבה להם כי הם נוכל כך מדקיים ומנחנו נשים אותם המון ואזלן סלישות התכנגיד והבנתי ואני חוטט בזה במידה מסוימת כשאנחנו עושים את זה הרבה זה באמת עלולביל איזשהי פטולוגיה אבל כולנו חוטאים בזה ואני חושבת שזה גם איניין של משאבים שיש לנו יום יותר לחוץ או יום פחות טוב אנחנו נותאים לעשות את זה יותר מביום של חוסמיכים ומאושרים יש הרבה דברים שאנחנו מחליקים אז אני חושבת שזה גם דינמי ומשתנה כן, זה חשיבו להגיד זה חשיבה הכולר מוסי הזה אצלי נגיד אני מוצאת שלפני מחזור אז אני יותר בפלטרת את העולם באופן שלילים מאשר לאחריו אנחנו נשינו עם רומנלים מהשפיעים, מצליל, לפחות בכל זאת, אנחנו נשפר גם זה קיימצ לנו אז קודם צריך להיות מודאים לזה שזה קורה לנו וממה שבתיפול יכולים ללמד כמו שעשינו בפרק הזה כל מיני מחשובות שליליות וללמד לצמת הוא פל לזעות את זה וברגע שהוא מזה את זה לתחיל להתיל ספק ולפקפק בעציבות של הדבר הזה האם באמת הדת לא התכסה להיך אבל אינו, הוא שילם על ההיך אבל אינו, איבי לך פרחים אוקיי? שמזעות המקומות שמצוואים את העולם דרך איזה שהוא פלטר כזה כן, וברגע שם מזהים ומתחילים להתיל ספק זה תהליך כמובן וזה לוקי החזמן העל דגיים הנפולציום היא בסופו של דבר להתחיל ולשנות את התפוסי חשיבה האלה הוא לבטר עליהם ולהחליף עודם במחשבה יותר רציונלית אז אם אני לקחת את מה שתומע את זה אז בשלב ראשון נחצחים לזהות בכלל את המחשבות האלה והכיר את העיוותיים ולדת מתי אני מאבטת אני חושבת שר בפעמים הם המליצים וזה גם באמת עוזר ממש לרשום את המחשבות האלה שאין הולות לאורך השבוע אם אתנרות שזה שהם מחשבה כזו שמיא עוד מאוד שלילית ומקשה לכם בואו תרשמו רגע תרשמו את הביקורת עצמית ואז לפחון האם זה באמת טועם תומציות כמו שאמר תרשי יכול להיות שזה מחשבה המעובדת ואז בסוף לחתוב שאני חתוב זה גם עוזר מחשבה חלופית נמצא אוקציה אחרת ניתן כמה דוגמות יש שבע ספר מה שהוא ראיפה זה סיוב אני אגיד הספר זה נקרא בחורים להרגיש טוב של דוקטור דיווית ברנס בעבנס משהו זה זה ספר שמת המפרט את האיקרונות הקוגנטיביים זה נגיד יש פה אני תמיד מאחרת זאתה מחשבה אני תמיד מאחרת אופן איזה וזה כמבן גם ממשיך לכל מיני אחר לתי את זה ואז רגע אז לי שם צבבה רזה ואז עיוות ממש רשמי פה בתבלב איזה עיוות זה זאת החללתי יותר מרו אחד אני מסיכל זה ואת גובה הגיוני את זה אני לא תמיד מאחרת זה לא נכון אני ממש לא תמיד מאחרת רוב הזמן ‫אני יכול להם יותר מדע, ‫אז אני צריכה לעבוד על זה, ‫אבל אני לא תמיד מאחר, כן? ‫או זה שאני איכרתי, ‫אז זה גורומנה אנשים מחשוב שאני טיפשה, ‫או לא רצינית, וכו' אז גם פה, ‫אז יש לנו הדבר הזה של הקריאה את מחשובות, ‫ואני בוי, חושב, ‫שאם נכנסת יש לנו חלק לוויכור, ‫כולם חושב, אם שאני אתום תמת ולא רצינית, ‫יש לי דוגמא מתי פול, ‫של עורים שמאוד ראו בשחור לבן, ‫את הבת שלהם, ‫ובעצם היום בריאים שהיא אף פעם לא זרת להם, ‫ואף פעם לא יחפת למאסביבה, ‫והיא מאוד איסטית וקשים מפורקים את זה, ‫ואני שואל זאתם רגע, ‫אבל אם אתם מבקשים מנליטלות כביסה ‫למשל איתו לה, כביסה, ‫אז הם אומרים כן. ‫ואם אתם מבקשים מנלפנות המדיח, ‫היא מפנה את המדיח, וכן, ‫וארייה זאת שהשחור לבן תמיד, ‫היא לא עושה, תמיד, היא לא עזרת, ‫כשהלכו מתחינים לבחון את זה, ‫אנחנו יכולים קצת למסמס את הה. ‫-נכון. -את הרייה הזאתי. ‫נכון, זה דוגמא מעולה, ‫אין זכר את שהיא משליפה המחזם ‫הדרכת תורים שאני את ילדה, ‫ואז היא שינתה את התרמינולוגיה שלה, ‫זה אכזיק את זה שבועיים, ‫אבל זה היה יפה, ‫כי בעצם מה שינוי את זה במקום, ‫את מצבנת, ‫את לא מקשיבה, ‫את לא, אז ההיתנה הגות של החפעם, ‫היתנה הגות מצבנת, ‫וזה בעצם או עכשיו, ‫לא עכשיו גליט במקרה הזה. ‫וזה ממש לפרק את ההחללתי הטר הזה, ‫זה לא שאני אתמיד לא מקשיבה, ‫רוב הזמן היא מקשיבה, ‫אבל לפעמים גם לא. ‫זה לא שאני אתמיד חושבת רק על עצמי. ‫ארבם מה זמן אני מתחשבת ‫בסביבה שלי, ‫אבל אולי אף הפעם הזאת, ‫השיתי מסש, שיוק, ‫זאת יותר רגועיסטי, ‫וזה כבר נראה אחרת לחלוטין, ‫ואז חסים שלנו, ‫אבל עכשיו אנחנו תופסים את העולם. ‫-מיני ודאי. ‫מה עודי יש פה זה, ‫שאני כנס לחדר, ‫כולם היתקלו על בעית נסות, ‫וזה גם, כזה מניבוי העתיד. ‫ואז התקובע הגנית, אולי מישהו ‫התחזב שהיא חרתי, ‫אבל זה לא סופ העולם, ואולי הפגישה בכלל לא ‫מתחיל, לא תתחיל בזמן, ‫אז נגיע בקמה דקות ‫וזה יהיה בסדר, ‫כן עוד כנס להינים. ‫זאת אומרת, ‫בואו רגע ננסה לבדוק, ‫מה עוד יכול להיות? ‫מה נות גובות הגיוניות? ‫איזה עוד גישות הגיוניות? ‫יש פה גם כל מיני דוגמאות ‫סביב קרירה, ‫אנחנו מול תחצו קסיים, ‫זה נעשה בקצרה, איזה. ‫שאלה, הם מספרים פה על איזה מישהו ‫שרצה לעסוק במוזיקה, ‫הוא אמרנו ארצלת מוזיקאי ‫ולא הצליח להנית את מובלמצא טרומצ, ‫כי היה לו כל מיני מחשבות סביב העניין הזה. ‫אז למשל שלום מחשבה ‫של אין לי מהננסות בכלל ‫כי יש כל כך הרבה יותר טובים, ‫ואם אני לא יחיתו, ‫אף אחד לא יוצא לשמור אותי. ‫סטובה ולהגיד, ‫וזה אין איש פה זהיבות של הכל או כלום, ‫או שאני יחיתווה, ‫או ששום דבר, ‫אבל גם אם אני לא החיתווה, ‫אנשים יכולים להקשיב לי, ‫אני נות לי, מליענות מניב, ‫לנות מהופעה שלי ומהמוזיקה שלי. ‫אז יש פה כל מיני דוגמאות, ‫גם לזוגיות, גם לנקריירה, ‫שזה נורא מעניין לראות. ‫הוא מתקולנו מוצרים את עצמנו, ‫רבה פעמים בגלל מחשבות, ‫מאובתות הללו. ‫דיברנו היום על הגישה הקוגנטיבית. ‫דיברנו על כל מיני עיבותי חשיבה ‫שכולנו חותים בהם ושקדאי, ‫להגבירר הנות אליהם, ‫אני חייבת להגיד שזה באמת יכול להיות ‫שאני חיים לפחות עבורי, ‫למידה של הגישה הזאת, ‫היא סתם מאוד מאוד טוב, ‫משפר הירך עצמי, ‫משפר מהרחות יחסי, ‫זה באמת גישה גם חחת מחקרית. ‫דיברנו על איך, ‫כשאנחנו מזהים שאנחנו חותים ‫בזה על מי אפשר לעשות, ‫אז יש אפשר לזעות קודם כל, ‫לכתוב להבין את העיבותיים ‫ואז לכתוב חלופה. ‫ולסיום אני רוצה להשאול אותך, ‫אם יש לנו כוח נגיד כאורים, כן? ‫לכנח את הילדים שלנו, ‫לימנה נגיד מאיבותי עכשיו האלה, ‫או להפחית אותם, ‫אם יש לו שאנחנו יכולים לעשות, ‫כדי שדור העתיד, ‫הגדל קצת פחות מעובדת. ‫אז בהחלט, ‫כשאנחנו מדברים מילדים, ‫ואנחנו מפרשים להם, ‫ולותנים להם מוקד שליטה פנימי ‫למשל כשאם אני חוזרת להדוגמא עם העיבחן, ‫אנחנו יכולים להכסת לך ‫לזה שהוא התאמצ ללמוד למבחן ‫זה שהוא אשקיע בלימודים, ‫ואם אני יגיד לו כי התאחכם, ‫שזה בסדר כשהוא מצליח, ‫אבל הפירוש הזה, ‫שעל ילד הזה נחשל הוא שהוא טיפש, ‫הקשה של הדבר הזה. ‫ואם אני נותנת מקוד שליטה, ‫מה ששהוא בשליטתו, ‫הוא לא תחונה שלו כמו חכם, ‫כי יש קטע אז כשהוא נחשל, ‫אני יכולה להגיד שאנחנו צריכים להתאמת יותר, ‫שאולי הוא לא למד מספיק, ‫ולתת להדבר הזה איזשהו מקום של שליטה, ‫שהוא יכול לשנות, ‫את אומרת שאת אומרת, ‫בכלת שליטה פנימי, ‫זה להדגיש לה ילד את הדברים ‫שאם בשליטתו, בהחלט, ‫ואדבר הזה נותן המון כוח. ‫אני יכולה לקשר את זה לכל התראומו ‫שעברנו והמלחמה, ‫ובאמת אחרי השביעי באוקטובר, ‫הייתה התגשות מאוד מאוד גדולה, ‫נדוות, וזה נתן איזשהו ‫מקוד שליטה פנימי עצמי ‫להמונה-מונה נשים, ‫ארגשה שם מי המקום של חוסר אונים, ‫של קרה לי מה שושני, ‫איזשהו קורבן ובצדק. ‫לאיזשהו מקום של הסייה ‫של אני יכול לעשות, ‫אני עובר לתנו, ‫יש לי שליטה על מה שקורא, ‫אני יוזר לאמא שלי, ‫אני עוזר למשוח, אה? ‫זה באמת המקומות שאנחנו מפחיטים ‫את ארגשה של החוסר אונים. ‫תצויין, טוב, ‫אז זה חבר שזמדנו קצר ‫חשבת שאפשר לדבר הנושא, ‫זה עוד המון ובאמת מאוד חשוב, ‫תודה רבה לך שחל סורך. ‫עד כאן לא היום, ‫תודה על יכול צוות רשת עושים ‫היסטוריה, ‫לשלינו הורך את התוכנית ‫דנטימור המנלאיסקי, ‫אביב שם תאום מנהל המקראות, ‫והמת תחזזי וצוות המקראות, ‫בצוות תוכנית גרם של הגוטה, ‫אין לה, שמש, ‫מתראה מפרק הבא. ‫לפוד קרסטים נוספים של רשת עושים ‫היסטוריה או להצטורפות ‫לרשמעת התפוצה של התוכנית ‫בדור האלקטרוני, ‫בקרו באוסים היסטוריה ‫לקודה הקום, ‫והורידו את הפליקצת עושים ‫היסטוריה ‫מחנות האפליקציות של אנדולט.