Go back

"אירופה תצטרך לבחור - להפוך למבצר או להתערבב דמוגרפית"

29m 51s

"אירופה תצטרך לבחור - להפוך למבצר או להתערבב דמוגרפית"

השיחה מתמקדת במשבר ההגירה בסאוטה, מובלעת ספרדית במרוקו, שבו ניסו כ-60,000 מהגרים להיכנס, חלקם לצורך מעבר לאירופה ואחרים כחלק ממחאה פוליטית. המומחה ד"ר יוסי הרפז מסביר כי מדובר בסכסוך גיאופוליטי ארוך שנים בין ספרד למרוקו, המשתמשת בהגירה ככלי לחץ, תוך רמיזות להשוואה בין ישראל לספרד בנושא הקולוניאליזם. באירופה, המשבר חושף מתחים פנימיים באיחוד, כאשר מדינות כמו איטליה מגיבות בחריפות, ומפלגות ימין מתנגדות להגירה מתחזקות ברחבי היבשת. עם זאת, ספרד נבדלת במדיניותה הליברלית יחסית, בשל קשרים היסטוריים עם אמריקה הלטינית וגישה חיובית למהגרים דוברי ספרדית, בעוד הגירה מוסלמית נתפסת כבעייתית יותר בשל קשיי אינטגרציה וקונפליקטים תרבותיים. הדמוגרפיה האירופית, עם שיעורי ילודה נמוכים, מציבה את ההגירה כפתרון אפשרי, אך גם כאיום על זהות לאומית. בסופו של דבר, המשבר מדגיש את הצורך באיזון בין פתיחות גבולות לבין שמירה על ביטחון ורווחה, עם השלכות ארוכות טווח על עתיד אירופה ומדיניות ההגירה שלה.

Transcription

4193 Words, 23062 Characters

Hebrew
שומעים שזה הארץ. השבוע הפות תשל הארץ, ליור קודנר בולפן. ספרד עם הבשוף השבוע להקשות על אזרחי איטליה להיכנס לתחומה. זה מגיע על רק הפלישה של מהגרים עם הרוקו למופלט ספרדית בתוך יבשת אפריקה. עשרות על פי מרוקאי מגיעו למופלט, גם ישראל הוא עושמה בעיר גון המאומות האלה, תענות שנשנות ללא חכות, על קרהי שנה של יער נתניהו למוסלמים, לשחר את השטח, וככה לקמיגלנטישמי בימין האמריקאי וגם בסמול הארופים. על יחסי ספרד ורופה היה מין הקיצוני והגירה, סוחחנו בשבוע שעברים יוסי הרפס. "הסודן בואו דברית, עובר ולמין אופריטיס, עם סוטה." "מי גרנטסה שיין סביבים מרוקאי ולמין הקיצוני ומין הקיצוני, לצייחה ולמין הקיצוני ולמין הקיצוני. עוד שערות על פי מרוקאי ולמין הקיצוני, חייבים מרוקאי ולמין הקצוני. "הסיפור הזה כבר מוקדר, כאחד ממשברה הגירה גדולים באירופה בשנים האחרונות, אולי רק האגירה שהגיע במלך מלחמת ההזרחים מסוריה הייתה יותר גדולה וגם אז באירופה היה משבר גדול. אנחנו מדברים על משהו קרה בסעותה, זה מובלת ספרדית שנמצאת ממש קרוב למרוקא. קרוב לשישים אלף מהגרים, ניסו לי כנס לתריטויה הזאת, יש גם הרוגים וכמובן היחוד האירופי, מהר להתפצל של בין המדינות ברגע שהתחיל משבר, איתנו דוקטוריוסי הרפז, מהוניברסיטות תל אביב שלום. -שלום. אז בוא נסלעבין מה קורה, שם פתאום יום אחד שישים אלף איש עוברים את הגבול לזה מובלת, לא מאוד מאוד חשובה מאוד מאוד קטנה, והמטרה שלה ממה להגיע לירופה לחיים יותר טובים. תראה, סיפור הזה הוא סיפור שבעצם קיים בשטר המות בוזמנית. ברמה אחת מאוד חשובה, זה הנושא של ההגירה וזה הוויקוחים שיש בתוך היחוד האירופי והתגובות לספרד וכך הלאה. רמה אחת מאוד חשובה, רמה שנייה, שכנראות ערקוב על מה שקורה בשטח, זה סיכסוך גאופוליטי בין מרוקו לספרד, סיכסוך שבעצם קיים כבר עשורות שנים, ומהזווית הזאת, זה לא כל כך הגירה אלא יותר סוג של פלישת שרליקור לזה, הפגנת, זאת אומרת, תראו, ראי בונות הספרדית, משהו שהוא יותר מהעולמות ההגאופוליטי. רוב האנשים שגיעו לשם לא התכוונו להגיע לירופה, לא התכוונו להגיע לספרד, אלא נכנסו ככל הנראה, זאת אומרת, הרבה מאוד דברים על מה שקראה אנחנו לא יודעים, אבל ככל הנראה הרבה מאוד נכנסו כדי, ואתה ראה הפגין את זה שזה שאיך למרוקו ביניהם. אז יש שם שתי מוב לעות כבר מאוד שנים ספרד שולטת בים, למה בכל צריכים את זה? 1,000 סאותה ספרד שולטת ב-155, זאת אומרת, הוא דרבה מלפני שמרוקו קיימת, יש שם אגמית מליע שזה איר, שהיא גם גובלת ב-מרוקו ועוד כמהים. בעצם שני המקומות האלה נמצאים בתוך יבשת אפריקה, ומתקויים כמו יצם ברגרון למרוקהם. תודה, הם בחורים לעשות מזה, יצם ברגרון. לסאות הספציפית יש ערך אסטרטגי, היא בעצם בצד השני של מצרגי ברלטר, מצרגי ברלטר, מצרים שמחברים בין המתיכון, לבין האוקיינוס האטלנטי, הנקודה חיקריטית שם הזגיב ברלטר, שהוא נמצא פונת מרק, זה נמצא בשטח שהוא צמוד לספרד, אבל הוא בשליטה בריטית כבר מרות שניים, וספרד טובה את אותו חזרה, גב, נעשהו מעניין. גם שם יש מחלוקת כבר במות זמן? בדיוק, ספרד טובה את אותו חזר, בשם הרציפות הטריטוריאלית, אותו פרינציפ שבשמרוקו דורש את את סאות ומליע מי ספרד. אז בסאות הגם יש איזושמונים אלף תושבים, שכיום שגירשם. לא לא, יש מוספרדים של מאות שנים. זאת אומרת, זה בעצם פורטוגל כבר שיתה מקום הזה ב-155, אחרי ככה הוא עבר על ספרד, מטיים שנאחר, כך, זה מקום ספרד, ישם כמובן גם מרוקיים, ומוסלמים שחיים, אבל זה ירוספרדית, זאת אומרת, ספרד שולטת, או אפשר להגיד ספרד הפורטוגל, שאותו באו מלפני שכל החצי היהי ברי, והידם ספרדיות. אז זה לא קולוניאלי במובן הזה, שאלה זה קיבוש ממש ה-7. -למרות של קולונליזם עם כבר הסכרת, אז יעיון התניעה הוא עוד ב-20 ו-7, ולעצתי חדך כבר לא עכשיו, ויון התנכון. אז הוא אמר, אז שאין קולונליזם, עשו עם את ישראל בקולונליזם תראו את ספרד, וחשבי יש מעלת תראות קונספירציה, של ה-105, גנאי את הסיפור הזה, גם מהי חביר ברדם, גם מהי אולי נשמע את הקרקל, זאת אומרת זה. גם שרבים של הצפרד, עשו כבר התקישור הזה ושימת את ישראל. גם ראש המשלקצת רמאז לא אמרת זה בצורה המפורש, שאתה איזה רמז קל. כן, יש פה שלו שרמות את דעתי, במחרון נכנסים ל-1 שישראלי לזה. וכן, יש פה שלו שרמות את דעתי, וכן, יש פה שלו שרמות את דעתי, במחרון נכנסים ל-1 שישראלי לזה. רמאחת זה רמטה, האשם הבצביעו, תמישהו מאשים אותך, והתבחזרה אומר לו, הנת, תמיד ספרד מאשים את ישראל בלכולוני, לייזם בקיבוש ועד שובה הזאת. בסביבה, תקטיקה רטורית ידועה ומקובלת. רמאשנייה זה איזושהי שישים חלעד, שראינו שרים בישראל, שצרים ישראלים, ששמחו לי ידם של הספרדים, לא מדהים, אבל שרבי הנת זה. לבוב על ההגיד שזה שייך לסתכים על השאחים למערוק קורה, זה כבר צעד מסוכן, אני גם לא חושב שמישהו בממשלה הרשמית הסייץ'ה. זה צעד מסוכן, כי הוא מקבל איזושוי קרקיבי, את זה משליטה שספרד בסטעות ומיני היחוקית. פי החוק הבין לאומי, איחוקית. הרעיון שאת מדינה יכולה להכבוש תכים שגובלים בה, בשם הרציפות הטריטוריאלית, או כדי לזגור אז כאילו כמו שמיישרים הוא גע, זה רעיון שאני לא חושב שאנחנו רוצים לקדם אותו, צריך הכל אנחנו רוצים אחות יותר להישאם ומזגירות של חוק בין לאומי, כדי לצמצאים את המלחמות. קצת דומה לטביעה של ארגנטינה עלי היפוקלנד, מעגליה בשם את הענה שהם קרובים אותה לארגנטינה. זה לא תענות מאוד רציניות. אבל יכולות שכן ישראל בהינטרשל על הארגנט הדבר הזה ואנחנו לא יודעים באמת למה אותם מהגרים פתומו. אמרו כאים פתומי גיעו להיזור הזה, יכולות שמישהו הגיע ועודת אותם לא או שזה קונספרטיבי מדלתת. אני לא חושב שהם צריכים את ישראל בשביל לזה. זאת אומרת יכול להיות שאני נגל מה שובה, אם שייך שאני קריא על הודים, אבל עד עכשיו לא ראיתי איזשהו אבידנס שמכשרת ישראל לזה. הם לא ממש אמרו כאן, הם לא ממש צריכים את ישראל כדי להרגן דבר כזה. עד עכשיו לא יודעים בדיוק, מה קרה, מידיוק הוויל את זה, איך פתומה גיעים כל האנשים האלה. מה שכן נשמע לי סביר, אני לא יודע להגיד שזה אנחנו במעכוז, זאת לא עצרות המבקבו, לפילו יש לנו שעוד דוקצת באותה עבור. בדיוק. וזה גם קרה ביום. יום המלך הספרדי, כן, אז גם את זה הצרת תקוונות כזאתי, או את בבאין. בדיוק. רואים לך בודע היום הלאומי אנחנו ממשים את השליטה שלנו בכל הריבונות, כל הטריטור יש לנו אנחנו טובים לנו. מצד שני, כן שמעתי תענות, בצד המקרוקאי, שהומרים שיכול להיות שזה לא רוגן לדיום שלה, אלא על ידי האופוזיציה, אופוזיציה במקרוק וזה החילים מוסלמים, אקשורה גם לקטר ועירן וככה לה אז יש גם תענות כאלה. גם על גיר יש תענות שגם הם יכולת שהיו מעורבים, והם בעירות עם ערוקו. מה שבטוח זה שם שלת מרוקו, יחלל לעצור את זה אם יהיה את הרוצה. זאת אומרת, אולי לא יזמד זה, אבל היא בבדה היא אפשרה את זה. אם נעבור לא ייחוד האירופי, אז פה באמת, הצקינים נשלפו מאוד מאוד מער, הראשונה הייתה איטליה, מלון נשאמה לא חיקטה, ישר נכנסה בצפרדים, אנחנו לא צריכים את המוסלמים האלה פה, ואז כשסנט שסרוש ממשלת ספרד, גינה אותה, פתאום כמעט כל האירופי מצטרפו כולל מדינות שנחשבות יותר לברליות, אז מה קורה שם? כן, יש נד דברים אני. כל מוכל בכלל כל המסגור הזה, שמדרך הפספקטיבה של הגירה, מהזווית המרוקא את זה לבד, דווקא סיפור של הגירה כל כך. אמרנו, זה יותר סיפור שונים מושרי בונוץ, מתגמה ריה הביטחונית הספרדית, זה לבד, דווקא נושא של הגירה. עבור האירופי, מה שמייניין, זה הנושא שלהגירה. כי הסתכלו על זה כל מפלגרות המרכז ימין גם שמור למה זה אירה עם הנושא הגירה, והמור זה הסיוט החגרוו שלנו. זאת אומרת, מה שאנחנו רואים כאן? זה הפך הדחיגדול, זה הסיוט החגדול, עיבוד שליטה, כניסה בלתי מבוקרת של מהגרים. האנוקב 4 בסרט הזה ב-25, היה גם כל מיני פיזורות, זה עם הסורים, היה גם פיזורות חלביים היבנים. אין מצב, אנחנו לא חוזרים לשמה. ומלוני כן, אם יבחרה על תיקט של התנגדות להגירה, היא חצי סיפקה את הסכורה, אז זה נתן להסדמנות לבוא ותותייק אסטנד, עכשיו מתחבר לזה עובדה שלא כל כך הוא עבים, זאת אומרת, גם בישראל הוא כך עבים את סנטש, גם באירופה ובאינך ברצות הברית, לא מתאים עליו. כי בארבעת דברים המדיניות שלו מנוגדת למדיניות של חברות נתו האחרות ושל מדינות היחוד האירופי האחרות. הוא מאוד מאוד שמאליב, אז תותו גם פורה גירה, אבל בעיקמה המרכה על התינת גם הוא לא מאוד בעד מוסלמים ומהר להגיע לסעות כדי לבדה שבתאום הם לא חוצים את הים ומגיעים לספרד. פה אופן ישיר. "ספרד היא את הדרה בזה שהיא כביכו לצבם יד פינה את כל המאגרים וגם הם מנגים בלכות האירופי ברכות ספרד. לא קונד זה. זאת אומרת רוב האנשים האלה לא באו קדליטי, השב שמה לא באו קדל בקש ולבחש מקלט כמה הלפים כן. אבל רוב האנשים נכנסו קדליות שמה יום יומיים שלושה ולצאת. אז זה לא איזשהו הסג שלנו של הספרד. פדוסנט שסומו עוד שמאלי, אבל חלק מהאינטרסים פה מבטים אפשר לגזור אותם פשוט מהגאוגרפיה ועדם אוגרפיה של ספרד, שהם פשוט שונים ממש שממותה במצב אחר. ברמה הגאוגרפית ספרד יחיר רחוקה, מכן כל רוב המטסקת בהסקפה העוסית, במחנה בוקראיניה, ביומים העוסיים על פולין, ומדינות הבאלטיות ושווד ירפים לנד וכך הלאה. ספרד זה הכי פחות מעניין, יחיר רחוקה. לכן יהיה מדינה היחידה שלא צייתה כשטרמפם מבקש ממש כמובן זו להתכין מרובמה, בעיידן, שמבקש ממש לא תתעש קה בביטחון, מכל חברות נתוס ספרד יעמדינה היחידה שעמרה לא מוכנים, תקפוץ לנו ספרד, זה מצד אחד, כבר ניגוד, כן אז לכן גם מדינות ומזרח אירופה, לא ממערות לריש סולדאות מספרד כי מבחינתם מילוס הולדרת איתם. ואני עושה שני זה האגירה, רוב מדינות אירופה, במערב אירופה, מרגישים שהגירה הגיעה עד כאן, אמרות, אם נפסיק את האגירה הם במגב המשהו שצמחו שם, שבספרד זה פחות את תופסות, יש מפגות ימין, אבל הם בולחות לכיוון נאחר, הדיולוגיה שם קצת שונה. כן, אז בספרד באופן מאוד מעניין דווקא האגירה מבחינתם, היא איתם אותה משהו חיובי בשנים האחרונוס, מבניגוד למדינות כמו צרפת, גרמנייה שהם מרגישים שהגירה בסופו של דבר, אנגליה, פגעה בהם, ובאמת הגיע הזמן להפסיק, הספרד כיבלר, בואו מאוד מהגרים, רובה מגדול כמו שציינתה מהמריקה אלתינית, מהגרים דווקא ספרדית, כתולים, אז בולי זה הבא, יש הסוג המעגרים, זאת הספרדים מקבלים את המעגרים דלוקס, והשאר, מקבלים פקיסטנים, הודים, עבור אלינו, ממש מוסלמים מאפריקה או שחורים. כן, ספרד נאנט מזה שיש להם פר, שאתה להם פריה, ויש 100 מיליני אנשים ברכבי העולם שכתולים דווקא ספרדית, ולכן יש למהגר מאוד מאוד מרחב של אנשים שהם פוטנציאלים להגירה ומתרוב אנשים לניח שבמהלך על בנה זה שהם עשו למהגרים, לא חוקים, הקבוצות חיידולות היו מבנצועלה וכלום ביה. אז בסך הכול אנשים שצפיו שהשתלבו בספרד. לגרבה המוסלמים, אז באמת אחוז יחסית קטן מהגירה לספרד בהשווה על המדינות מרו ורופה אחרות, הוא של מוסלמים. אין ספק שהגירה המוסלמים את הנתפסת כהגירה הכי בעייתית, במדינות אירופה גם בטווחה הקצר, כי כמובן יש המטייש המענהשים שקיצונים, היסלמיסטים, פעילת דהש וכך הלאה. וגם בטווחה הרוך נראה שיש שלוב של האוכלוסיות המוסלמיות, לא וד כל כך טוב. כמובן יש כאלה מהדור השני והשלישים משתלבים, אבל יש גם אחוז יחסית גבוה שלא משתלבים. אז פה גם אפשר לראות ההבדל בין הצעים של מהגרים ונניח כלום ביניים בספרד, שהצפיו שתישים מחוז מתוך המיומו נושלוווים, לעומת הדור השני להגירה צפון אפריקה, התוטורוקית, במדינות מערב האירופה אחרות, ששם החוז גבוה לא משתלב. כי האינטגרציה לא עובדת, כי הם לא רוצים להתרבב ביחד עם הקטולים או הפרוטסטנטים? שרת המיליון דול הראשנו פה הרבה מאוד גורמים שמשפים. אם לציין בואו נגיד שניים שלושה, שמולייכים משמעותים, אחד המדינות השולחות לא ממערות לשחרר. זאת אומרת, מיקוון שהמדינות הקולטות לא מופילות הרבה מאוד לחץ, מאפשרות אזרחות כפולה, מאפשרות בחלק מהמכירים גם איזשהו כיום של חברי אזרחית טרנסלוגמית, כלומר שהיא קיימת בשתי המדינות. אז המדינות השולחות, הרבה פעמים ממשיכות, רוצות למה שחלה השפיע על המאגרים. אז בציףי תוקיה? תוקיה היא מקמובן מספר אחד בזה, תוקיה יש לה היא, אם יקים ראשתות של מסגדים, חברי אזרחית, המפלגה של ארדוון הקפי מאוד מאוד חזקה במערב הרופה, תוקיה להרבה ממש איזו חות כפולה וכך הלאה. גם מרוקו. גם מרוקו בדרכה, אם תקשת נניח שילדים של צצאים של מהגרים הרוקאים, שינו עולדים כבר בצרפת ובלגיע המדין אזרחי מרוקו, המודיעים המרוקאי ופעיל בקרבה, התפוצה שמה. אז הדבר הזה בהחלט מהקב את היכולת להשתלב, כי בעצם קשה להם מאוד להשתחר ממדינת המוצה. ועוד הדבר זה, תמי, איבצע להתכחייש לזה, שזוויות האלה נצות ועיסלם הם בקונפליקט כבר, כאן אלף 30 שנה, זאת אומרת, ספרד מה שאף אחד ספרד לספרד של ימנו, זה בסופו של דבר הריקול קיסטה, הקיבוש מחדש של כל חצי הבריבה, הסילוק של המוסלמים גם היהודים על הדרך, אבל בעצם כל הזוות של ספרד מבוססת על הנצות הקטולית והמאבק בהיסלם. ובאובז שהוא הופן שונה גם מזעות של מדינות העיסלם היא אותם התעוד השנים וסצלם ההבק מונצות. אז זה לא כמו להביח שווה מהגרימי לודע. וייתנם לפולין ואין שום קשר ומתחילים משהו דווחלק. אין שם הדווחלק. אחד הסוגיות המשמעותיות שחשוב לדבר עליה, זה גם מקמני לודע. בעירופה, יהיה לודעה, בקנטים, זאת תהיה שמדינות, אם איפה סנגותה שמונה יהיה לדים, והשמונה יהיה לדים משפחה, בחלק גדול מהם אפילו לא מגיעים לשיעור התחלופה הטבעי. אז רוסי המצטמצם את כדי לשמור לו תרמת חיים צריך מהגרים. כן, אז הוא שאלה מאוד גדולה. חוסר הדמוגרפי, זה עובדה. אם זה אפשר התווקח וגם נראה שבאופן מאוד מוזר, אין לו משדרך למדינות איפה תורד זה על ידם מדיניות. ואולי יודעים צהודריך, אבל בעצם נניח יפה מדינה שירה מאוד מסודרת. מי שנות התישים מנסים נמצוד רחים, בסופסידיות, רוס יוונגר יש שם מדינות שבאגרסיב, זה קשה מאוד לעשות את זה. גם הסיני מפילו אחרי. ילד אחד ניסול חלק שום הלקסף וזה לא עוזר, התרגלו חוסייה ללד אחד וזהו. ממש. אז האגירה היא סוג של פתרון לזזה. עכשיו השאלה היא באמת כאילו תודה, אומרים הגירה, אבל הגירה יש להרבה מאוד סוגים והרבה מאוד דברים. אגירה בתוך היחוד האירופי נניח, נראה שבסחק כל ידי מצליחה, זאת אומרת, אנחנו מבחינת השילוב ככה. תוד מעבר בין המדינות. עכשיו אין כבר משימי שהעבור בתוך היחוד. תמרת מדינות כמו רומני, אבל בולגריה, שאין אלה ששחו את הקמות הכלדולה של מהגרים. אין בעצמן כבר ממש בטמוגרפי מאוד מאוד קשה, שמחמיר על ידי זה שתחלו מי יכולה לדצייל עדים. זה בדיוקר אנשים הצעירים, איפה נפשאים על ישמצעירים? בגרמנייה. אז בכלל כאילו הם בסוג של מהגל ספירלת מעוות, תפשר להגיד על זה, וסתמת ממש מצב מאוד קשה, כדי אגב גם ספירלת, או מצב מאוד קשה מבחינת ילודה. האם האגירה יכולה לפתור את זה, לא בטוח. למה לא? עוד ידי מובדות, עוד אוכלוסייה, וגם לפחות לפי הסתתיסטיקה, האם עושים גם יותר ילדים? שתי סיבות למה זה לא כל כך מושלם אחד זה. אתם מריצים שתי רוצר זה מה שתקבל. אני אחר צרות הברית, מדינה שה. אם הייתם מרח את האגירה של המטמרי, וכן כל המרח את הסוציאלית של המטמרי צט אנשים להגיע, אנשים שרוצים לעבוד קשה, בלי רשת ביטחון ומחפשים את ההצלחה. זה שלום מערכת. -אני לא מערכת. זה שלום מערכת. -אני לא מערכת. לכן מסגרת כזאת, תמשוך אנשים, שם לא מחפשים רווחה אלא באים לעבוד כמה שוטר קשה. המסגרת האירופט, היא בנייה בקזאת צורה שאים מעודד את אנשים, שמחפשים ובכה. לא רק, אבל זה תמריץ מאוד מאוד גדול, מרח את הרווחה מאוד נדיבה, היא לא מוגבלת לזרחים במצב נוכחי. חייב יש מדינות שנעות לכיוון הזה שלהגבלת הרווחה לזרחים, אבל בעיקרון אפילו בתור מבקש מקלט, אפילו לא בתור מהגר חוקי, התקבר זקי למרחת מאוד נדיבה. אז זה שווה שדבר עם זום מערכת את המריצים, עם אלת נעים, אז ברור שזה עם שוח אנשים גם אנשים שבהם לעבוד ולבנות החיים חדש, ולתפרנס ולבנות חירה בקרו. אבל גם הרבה אנשים שמסתכלים על זה מהזוווית של הרווחת. עכשיו אנשים במדינות הניות, הרעיון שתקבל אלף חמש מותרו לחודת, בלי לעשות כלום. אתם אמרים? זאת בדיוק אותם מרוקאים שאולי חלקם כן רוצים להגיע לספרד, בכלל אתם זה ספני שדרים או משהו כזה. כן, זה מה שומעדיק את שערה אירופאים, זה שרבה מהם לא ירצו לעצר בספרד. כי ספרד באופן קללי כמו שאמרנו, מהחתה גירש לחת הסיבות של העבוד התייחסית טוב, זה שהיא פחות נדיבה, אגם פחות השירה, אגם פחות נדיבה. ואז להמשך את סרפה, תול הגרמניה. ופה אנחנו מדברים על הגבולות הפתוחים באירופא, גם חלק מהמדינות פתאום, אנחנו לכם נסגור את הגבולות של זה דבר שעוד לא שם אין לו, לא קרה אז מה קורה עם זה? אז הנושא הזה של הקפה, של שנגן וכך, לעשות זה כמה פעמים, עשות זה בקורונה, עשות זה בזמן משברה הגירה ב-25. הם שצמו משהו שמה שהבדוקד ארקונים. כן, לא מאוד רמטי. ואתה רואה, במטי שוב, אם יש משברה גירה משמעותי, הם פתאום כן נראה של הספרדים מגיעים הרבה מהגרים והאופאים פוחדים שהם ימשיכו הלאה, נראה את הגבולות נסגרים או שזה כבר מאחורנו, אירופה פתוחה הזה לא יקרה. מה זה נסגרים? הם נסגרים ביש ועל שנגן של כניסה חופשי חופשיים. הם עדיין את הכול העבור, פשוטיב דקו לך את המסמחים. אבל לא אותם אנשים אנשים אנשים אנשים, מה זה הם לא יוכלו לעבור. נכון, נכון. לא אני חושב שעודי נעשו להכזיק את זה. נכון שעודי נעשו להכזיק את זה. תלוי כר משפרת יקשובה למשרים אייחוד האירופי, כי הקסט על סנטש, בקרב מנגיע איחוד האירופי, הוא התחיל אותי הרבה לפני. אתם, אתם, את בעצם, האירוע הזה נתן להם איזדמנו את להתנכם בו. כי מאוד מאוד יחיס אותם, המעלה שקרה, מקודם יותר השנה, שבעצם המוואנה נתן לחצי מיליון מהגרם לא חוקים סטטוס, הגישו אחד נקודש לא שם מיליון בקשות, אני לא יודע כמה פסוף הם ירשו, אבל החששו שבסופו שדבר, הדבר זה יוביל אתושבוו את אירופיית, ואז אם יכולים להסתוב בכל אירופה, כמה מור מדינות אחרות יותר נדיבות ברווחה, אז כנראה שכן חלקם הגיעו לעוד מדינות והוא להגן פסופה להזרחות, ואיזה חוץ בכלל, כאילו קרטיס כניסה לכל מקום. זה לא לקרק כל כך מהר הסגירה הזאת של שן גן, אבל מה שכן לקרבדעות מאוד מהר, ‫לעימין שמתנגד להגירה. ‫כרגע בכל המדינות, ‫עסקרים מרים שאלה מפלגות המובילות, ‫ושביר מאוד של הבחירות הקרובות, ‫המפלגות אליו דווקא, ‫שאתה מתכמו לפן בצרפת, ‫האפדי בגרמניה וככה, ‫או שהן עצרו אושי יהיו מפלגה השנייה בגודלב, ‫ויש פיום מהרופוזית. ‫בספרד את שמעה, ‫אנחנו רואים שמתנועה של מה ‫פתאום יש רגשות להומים ‫מתחדים סביב סנט ששולאו, ‫לא היה כוח פופולר כבר לפני זה, ‫שאתה תימאיו בחירות לפי הזכרים, ‫הוא היה מפסיד. ‫להבנתי יש הרבה מאוד קסל על סנט שסטום, ‫ראת בספרד, ‫שמתי ממערנו שהירופאים מאחרים ‫מתלמים מהנושא הגיאופוליטי, ‫והאותה מעניין ההגירה, ‫לא מעניין תציבור שלהם, ‫הוא אותם, זה שפוגים ברגונות ‫שספרד, ‫מנסתם הספרדים כן ערים לזה, ‫ורגישים לזה, ‫אנחנו וריאיינו אנשים בסאותה ‫שהלות המחר מרגישים. ‫הוא מאוד מאוד מבוא, ‫המת שזה קצת הזקיר באמת ‫אתה אשתם אמרו מרגישים מנתושים, ‫שאפו הצבא, אף אף אמר, ‫הוא משתרה כתת מזקיר דברים ‫שאנחנו מקירים, ‫לא הייתה שם מלימות, ‫אולפחות לא היה צודיבוכים ‫על הלימות יכולות שהיה ותיתו את זה ‫מתחת לשתייך, ‫אבל התחושה של תושבי סעות ‫הייתה מאוד מאוד, ‫המרגיש הוא מאוד מאוד מפוחדים. ‫יש דיבוכם על הסרות הרוגים, ‫סרות הם כן נרגו איך שוא אנשים האלה. ‫לא תשוות שאתה שווה סתאותה שלה. ‫-שאלה ברוכיים, כן. ‫שניסו לי סחות, ‫תבואו, חלקם גם נתקלו ‫הוא עושות בית נגדות במעבר. ‫כן, אבל לא רגות, חיילים, ‫אז מדעני, ‫הוא האנטי שאומר ששערים היו פתוחים. ‫זה משוגת דברים שאנחנו כנראה ‫ככנו את סרות מנהד, ‫שנדד כל ההפרטים, אבל לא היה איזשהו ‫הימות בגבול, ‫אלא המשתתבה זה, ‫משתבה זה כניסה לי סחות, ‫כך לא היו חיילים ספרדים ‫שיורים על לא היה עימות. ‫הוא לא שאו וגדלפים, ‫הוא לא שאו וגדלפים, ‫הוא לא שאו וגדלפים, ‫הוא לא שאו וגדלתים, ‫הוא לא שאו וגדלתים. ‫אם אנחנו מסתכלים על הסיפור הזה ‫בארמא גלובלית, ‫אז במשך המון המון שנים, ‫תמיד הייתה הגירה, ‫השתות אנשים על פני כדועה ‫רצבורו מי הבישת ל-ייברשת, ‫מם מקום למקום, ‫כדי אם צריך זאת אומרת, ‫התרות ובוד, ‫גם לישראל היו גליה הגירה מאוד דולין ‫כמובן להאמריקה, ‫אלא הוסטרליה, לוד מקומות, ‫האפריקאים לפייה תחזיות, ‫אפריקה אמרליות ה-ייברשת החיגדולה, ‫האם אחי הרבה אנשים, ‫זה קדימה, זה תנועה שנצרה ‫והמדינות האשרות ‫בשטום מונאות את המעבר הזה, ‫או שבסוף הגבולות ‫הפתחו וכן נראה גלים של הגירה ‫למקומות אחרים ודזו זו זו של החוסיות. ‫תראה, יש לנו נתונים על החלוסיה, ‫שתגוד על החלוסיה השיחה יקרג. ‫אבל פייזדן אני אכ באירופך חיים ‫ממשהו כמו 5-800 מיליוני, ‫ובארפריקא יש משהו כמו אלות, ‫אחן, נקודש, קצת מעל מילירד, ‫אם אני זוכר נכון. ‫יש את תולים על ידות, ‫אם את המסתקה על ידות התרואה ‫שמדינה כמו נגריה לבדה, ‫יש יותר לדות מאשר בכל אירופ. ‫התמונה שלך לאנה העולם הולך ‫היא מבחינת המוגרפית עם מאוד מאוד מאוד מותה לצעד האפריקא. ‫בעצם המבחינת המדינות האשרות ‫ובת החירופה שהיא גובלת באפריקא, ‫הבחירה בסוף תהיה בין להפוך למבצר, ‫לווין להיות איזשהו ארבוב דמוגרפים עלי. ‫היא שלו היא המבצר, ‫תוך שניים, דור אחד, שניים, שלושה גג, ‫זה יוכלוסי אמור ובאבת אירופאית אפריקאית. ‫יכול שגם נראה יותר ותוספינות ‫שמנסות להגיע איזה ביטלי, ‫אבל יכול שבמקור תכרים, ‫כמו מקובלר צטברית במשכר בשנים, ‫אז יכול שגם עכשיו, ‫והיא יותר קשה לעצור הגבול ‫לא יכול להיסגר שם באופן ארמטי. ‫נכון, נכון, מה שחשוב מהוולציין, ‫זה שכמובן הכול פה בתוך מסגרת, ‫אם אתר את זה תורית, לא אומר, ‫מה תוב אמרה, אבל כל פה בתוך המסגרת של הדמוקרטיה לברלית. ‫סעודיה, קטר, חודם, אירויות, ‫ישראל, אלמדינות של לא פחות השירות, ‫ממדינות אירופה, אבל במדינות ‫אלא המשטרה הגירה, ‫משטרה גבולות הוא כזה, ‫שאין מה לנסות להיכנס. ‫בשותי רוב החבגבול בסעודיה, ‫באישראל מיד פשוט תהיה צורות חו, ‫והישלכות חו"ב חזרה, ‫גם אם תהיה, בשם בתור מהגרלו חוקי, ‫אז מהר מאוד יסלכו אותך, ‫לא תקבל צחויות וככה חל, ‫זאת אומרת, תהורדת מדינות אירופה ‫יכולות להצור את ההגירה, ‫גם ראינו את זה מפני מאוד מאוד ‫חד בין בידן אתרם, ‫תחד בידן את נכנסו יותר מהסר המיליון ‫מהגרום נחוקים, הגבול. ‫ביקה ממקסיקו. -דרך, מקסיקו. ‫דווקא לא רק ממקסיקו, ‫לגם בעצם מכול העולם, ‫ארבעים מרכז האמריקאים, ‫אבל גם הגיעו מעשייה, ‫היא מאפריקה וככה, ‫אז אתכת בידן הגיעו ארבע מאוד מהגרום נחוקים, ‫תחתרם לתענתו לאיגיע ‫אפ אחד בחודשים, ‫הוא קונים, ‫אולדם זה במדויה, ‫כוול, בכל פנטריפ אנשים. ‫תשתו ארג גדול, כן. ‫למה אגב זה כוכך ‫מטריפ אנשים, ‫כי מי שכבר הגיע וזה חלר, ‫אבחה כלכלית, גם עם הצעים שלו הגיעו, ‫מאטליה, מירוסיה ומקום אחר, ‫או מעדיף שהחיים שליטובים, ‫הוא צריכות מהגרים בוא נסגור את הגבול ‫שלויקולית העבודה? כן. ‫זה הלב על הכלכלית. ‫זאת אומרת, אנחנו יודעים ‫שמאגרים כמובן, ‫מחנים לעבוד בסכר יותר נומוך, ‫וככה לבה לכן הם מורדים ‫את הסכר בעצם. ‫זו אם אני מעורד פועלים, ‫אם אני עובד בעבודות ‫שמחסית בהרמות סכר הנמוכות, ‫אז הם העיבים עליי, יום. ‫הם לעבור מהרמה הכלכלית, ‫הם לעבודו הפקע יום, ‫הוא ורמה המד בנוני, ‫הוא אני גבוה ולכן גם אנשים ‫לכורים את הטמיכה. ‫אבל מה שיותר החב, ‫זה הנושא של הזהות, ‫בסופו של דבר הגירה, ‫כאילו מביא לא תומעתית ‫להסימילציה כלומר להשתלבות. ‫זה שאנשים נכנסים לתוך איזושהי מדינה, ‫זה לא תומע את הופך אותם ‫לבלעות הזהות, ‫היהודים, מוצוענים, חיובי רופה ‫במשך מאות שנים, ‫על פי שנים במקשלי יהודים, ‫ושמוע לזעות היחודית שלהם. ‫יש בעצם צריך איזה ‫שמסגרת מוסדית, חברתית, פוליטית, ‫ספציפית, כדי לעשות את הליכה מסובר חזה ‫של לקלף מעל. ‫בוא נגיד, הילדים, שאתה מהגיד, ‫כן, מהגיד, כמה, ‫כן, עצמם זה כבר, ‫כן, עד בלי אפשרי, ‫אתה זוות הלאומית הקודמת שלהם, ‫ולן חילהם זוות חדשה, ‫וודרו שרבה מאוד דברים. ‫מדינאות אירופה לא מדימט ‫בלהסות את זה. ‫הוא הברית עם אי המדינה ‫שבהצמם בזמובן כמעטים צייה את הדבר הזה, ‫ככל הנראה, דיינוסלט זה מאוד מאוד טוב. ‫גם ישראל מהבחינה הזאת ‫סיפורת סלחה. ‫נכון. ישראל יש לה, ‫בכרדת מראש אנשים ש. ‫זאת רק יהודים יכולים להיכנס. -ביד, יש ואז עובד נולה. ‫כלי הגירה ועליהיה פה ה-20 קשים, ‫אבל לאור זמן בסוף זה הסתדר, ‫כי יש כן זה אגמוניה ‫שמערבה ותתקולום? ‫אז הם באים מראש עם הזאת היהודית ‫ואז הם באים ואים רואים את הדגע ‫לאים המגן דוויד ואוקיי, ‫היגעתי, ואם זה לא היהודים, ‫אז זה הולים לפי חוקשבות שם, ‫מה זה חוקשבות? ‫בדם משפחה שלי יהודים, ‫ולא היהודים לפי ההלכה, ‫אבל הם יהודים את נית. ‫אז מראש הזאת כבר נתונה. ‫אמריקה זה קצת ככה ככה כולם, ‫לא כולם, אבל הרבה מאוד ‫הלדים וענשים בכלמים על אמריקה ‫חלומה אמריקה, ‫אז הם רואים הוליבו אתם, ‫כבר טיפה אמריקה הוליפני שהם מגיעים, ‫זה לא נכון לגבי בלגיע, ‫זה לא נכון לגבי שוודי, ‫זה לא נכון לגבי איטליה אפילו. ‫אין הם מסורות מילוני לדים ‫ברכבי אסבי האפריקה, ‫שיכול ממיות בלגים. ‫אז אפשר להגיד הקריזמה ‫של הזאת הזאת היא, ‫היא לא מספיק חזקה ‫כדי לעשות הסמילציה. ‫באת אנחנו נניח משהו שמגיע ‫מתוק, את תוק המדינה, ‫הוא נשתור הם עוד מפוערת ‫עם זאת מאוד חזקה, מה אני הבעתר על ‫הזאת התורקית המפוערת שלי, ‫בשביליות בלגי או עולנדי, ‫וגם על הזאת המוסלמית, ‫כן רב המעינושות, הם מוסלמים, ‫הייסלאם זה עדת שצומחת את מהר, ‫היא נראה את ככוח שעולה. ‫זה לא דברים שאני הבעתר עליהם ‫בשביל להיות עזרח גאה של בלגיע ונתברפן. ‫בלות, אולי באתיד, אפילו גם משפול ‫שנות את האופי של המדינות, ‫כי אפשר ב-מוד קשור לנושא הזה. ‫בצעופת גם מישתנות לפשע, ‫שאתה תמוש שכונות מהגרים ‫שאיזו ראוים שעפירו משתרה ‫היא יכולה להיכנס אליהם. ‫כן, זה תחת המוסג הזה ‫של חבר המקבילה. ‫הוא ראוים של חבר המקבילה, ‫ראויםו שבעצם, ‫ממקום שטיית מזגות של החברה ‫הכלטת והמהגרים, ‫בעצם מעצרים איזשהו מרכת המקבילה, ‫וזה כולל גם את השכונות האלה, ‫לא אוגו זונס כמו שקוראים להם לפעמים, ‫עצרפתים קוראים לזה, ‫איזור אירוניר רגיש. ‫רגיש זה אומר שהמשתרה לא יכולה להיכנס, ‫כן, זה הרגיש. ‫היא יש מדינות כמו ישראל, ‫נניח שנולדות כבר, ‫היא מזה שהיא חברה ‫הוא דמקבילות, ‫כן, יש מיות, ‫התנו לעומי, הרבים בישראל. ‫זה המצב, זה נתון. ‫פשוטה לחיות עם זה, ‫אבל שתקנס הגירה, ‫שבמקום שהיא תשתלב את אוכמה אינסטרים ‫היא תעצר חברה מקבילה, ‫זה נתפס כמצב, ‫לא רצוי וכאלה ואינלמה, ‫כן, זאת אומרת, ‫הפשר גם להוסיף עם אנחנו מסתכלים ‫רעייסטורית ארוכלתר, ‫ומכניסים רעש על מאות שנים, ‫מדינות אירופה, ‫אפכו להיות מה שהן על ידי שואר רוקה ‫של מעלכו מוגניזציה ותיהו, ‫ספרד מגרשת את המוסלמים ‫והת ה-UDIM, ‫המקימה את האינקויזיציה ‫כדי לבדה שאף אחד לא נשאר יהודי בסדר, ‫הצרפת מגרשת יהודים ומגרשת פורטסטנטים ‫והוד ועוד ועוד. ‫תואר גזע את זה לגרמנים ‫ממקרימנים כדעה. -תואר גזע, ‫המדינות האלה נתוצר ‫שם מאות שנים של המוגניזציה, ‫אז זה לא כל כך אלמנטרי לבוא ולהגיד, ‫אוקיי, מה עכשיו אנחנו מדינה ‫יש בה שתקווצות, ‫התן שיש הלוש קווצות את אניות שכל אחת יש להרחים שונים ותפיסות שונות. ‫היא עושה הרבה, תודה רבה. -תודה רבה. ‫עד כאן לאפה, בצב את הספרידמן, ‫יה לי שווית שלבת כאן ונער המלכין. ‫אני ליוקוד נר, אנחנו כאן באמאי 35, ‫לפרש פעמים שחשבו.

Podcast Summary

Key Points:

  1. ספרד מתמודדת עם משבר הגירה חמור בסאוטה ובמלייה, מובלעות ספרדיות בצפון אפריקה, עם עשרות אלפי מהגרים שניסו להיכנס.
  2. המשבר משקף סכסוך גאופוליטי בין ספרד למרוקו, המשתמשת בהגירה ככלי לחץ, כולל רמיזות להשוואה בין ישראל לספרד בנושא הקולוניאליזם.
  3. באירופה, התגובה למשבר חושפת מתחים פנימיים באיחוד, במיוחד סביב מדיניות הגירה, גבולות שנגן, ועליית מפלגות ימין המתנגדות להגירה.
  4. ההגירה נתפסת כאיום דמוגרפי וכלכלי, אך גם כפתרון אפשרי למשבר הילודה באירופה, עם אתגרים של אינטגרציה וזהות תרבותית.

Summary:

השיחה מתמקדת במשבר ההגירה בסאוטה, מובלעת ספרדית במרוקו, שבו ניסו כ-60,000 מהגרים להיכנס, חלקם לצורך מעבר לאירופה ואחרים כחלק ממחאה פוליטית. המומחה ד"ר יוסי הרפז מסביר כי מדובר בסכסוך גיאופוליטי ארוך שנים בין ספרד למרוקו, המשתמשת בהגירה ככלי לחץ, תוך רמיזות להשוואה בין ישראל לספרד בנושא הקולוניאליזם. באירופה, המשבר חושף מתחים פנימיים באיחוד, כאשר מדינות כמו איטליה מגיבות בחריפות, ומפלגות ימין מתנגדות להגירה מתחזקות ברחבי היבשת.

עם זאת, ספרד נבדלת במדיניותה הליברלית יחסית, בשל קשרים היסטוריים עם אמריקה הלטינית וגישה חיובית למהגרים דוברי ספרדית, בעוד הגירה מוסלמית נתפסת כבעייתית יותר בשל קשיי אינטגרציה וקונפליקטים תרבותיים. הדמוגרפיה האירופית, עם שיעורי ילודה נמוכים, מציבה את ההגירה כפתרון אפשרי, אך גם כאיום על זהות לאומית. בסופו של דבר, המשבר מדגיש את הצורך באיזון בין פתיחות גבולות לבין שמירה על ביטחון ורווחה, עם השלכות ארוכות טווח על עתיד אירופה ומדיניות ההגירה שלה.

FAQs

כמעט 60,000 מהגרים, רובם מרוקאים, ניסו להיכנס למובלעות הספרדיות סאוטה ומלייה שבצפון אפריקה, מה שגרם למשבר גבולות חריף בין ספרד למרוקו.

המהלך נתפס כצעד גיאופוליטי של מרוקו להפעיל לחץ על ספרד בנושאים כמו הריבונות על המובלעות, ולא בהכרח כהגירה כלכלית טהורה.

המובלעות נמצאות ביבשת אפריקה, סמוכות למצר גיברלטר, וספרד שולטת בהן מאז המאה ה-16, לפני קיומה של מרוקו המודרנית, מה שיוצר מחלוקת טריטוריאלית מתמשכת.

מדינות אירופה, כולל איטליה וצרפת, גינו את ספרד וחששו מזרם מהגרים בלתי מבוקר, מה שהעצים את הוויכוח על מדיניות ההגירה והגבולות בתוך האיחוד.

ספרד מקבלת מהגרים רבים דוברי ספרדית מאמריקה הלטינית שמשתלבים היטב, ומהגרים מוסלמים מהווים אחוז קטן יותר בהשוואה למדינות אחרות באירופה.

מהגרים מאמריקה הלטינית משתלבים מהר יותר בשל השפה והתרבות, בעוד מהגרים מוסלמים מצפון אפריקה מתמודדים עם קשיי אינטגרציה גדולים יותר.

Chat with AI

Loading...

Pro features

Go deeper with this episode

Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.