איפה החוק? חוקיות המנהל: בין ישראל לארה"ב

תל אביב 1360, ארוץ הפות קסטים של אוניברסיטת הטל אביב. שאני אסיב בעיידן, בקש נמחוק חובות סוננטים, בית המשפט האליון בארצטות רית הצהר אותו. אסיבה, לא הייתה לכך הסמחה מפורשת בחו. האחרתי את בסהל דוקטרינת השאלות המרכזיות, כל האמריקה אני חדש, שמעור רסהרה ולא מעט שאלות על גבולות ההשמחה של הראשויות. מה הוא טוע הכלל, מדוע יותר סערה, ואיך הוא קשור לישראל, שם לכם לכם אתם מאזינות ומאזינים, ההסקט, תל אביב 1360, מדברים משפטים של הפקולטה למשפטים בוניברסיטת הטל אביב. בחסות, משרד וחיידינרנון תדמור לבי. אני אריאלוץ כי. פרניר עמי בין מושה, אוהו ממצאת איתנו דוקטור ופרב לוח, חבר הצגל בפקולטה למשפטים בוניברסיטת הטל אביב. נדבר עמל מאמר שקטר ובתייחד עם דוקטור אנדרי הקטסמוניברסיטת ראשינטון בארצות הברית. המאמר צפוילית פרסם בכתב האתל המשפטים שלוניברסיטת ג'ורד של ראשינטון והסוק בדוקטריניה אמריקאית חדשה והקשר של הלדין בישראל. שלום. שלום, אני רואה שמחה להיות פה, גם אנחנו שמחים שאתיתנו. בתקופך רונה המשפט הציבורי באמת גדוש בסוגיות לבטיות, איך הגעת לעסוק דווקא בדוקטריניה אמריקאית? אז אני אגיד שאני עוסקת בתחומים האלה וממשפט ישראלים, מנליב וחוקתי, אמריקאי למחייתים ולמדת חוקרת. אבל הדוקטריניה הזאת הגיעה לחיים שלי בדרך קצת משונה, נעשת לי להפקולטיה כמו שאני עושה את בהרבה הבקרים והקשבתי לפודקסט משפטי וכשהנגמרו הפרקים של הפודקסט הזה שלכם. אקשבתי לפודקסט אחר שאני מאוד אוהבת, אני קסטריקט סקולטני שעוסק בת המשפט הלאונה אמריקאי והוא שלא שממרצות למשפטים מנחות אותו זו הפודקסט שלהן. המתחילו לדבר זה כבר היה לפני יותר מ-2, וזמן עידן ממשל בידן ומתחילו לדבר על אז דוקטריניה חדשה מומצאת מומצאת כמו שאומרים הם גם לא בוחלות במילים קשות ורפודקסט הזה פחות ממשלכתיות שבעצם לוקחת כל מדיניות חדשה שממשל בידן רוצה לעשות, למכול על חובות סטודנטים מדיניות חיסונים מסוים מצביב הקורונה מדיניות הכלים ושמירה על הסביבה ומשתמש בכלל הזה כדי לפסול אותה ויתצבנתי איתם אמרתי מה זה דוקטרינה הזאת ומה זה בית המשפט השמרן הזה במונחים האמריקאים של קונסרוותי וימני מנסה לפסול כל דוקטרינה שבית הממשל מקרה לי ברלי מנסה לעשות, תצבנתי איתם, והם שיש איתך מה זה בעצם הדוקטרינה הזאת אז אני רק אגיד עוד רק רגע לפני שאני מפרט את על הדוקטרינה שכרשי אסיימתי להתצבנ וחשבתי לדוקטרינה הזאת ולשאלתך פתאום ופנתי רגע אני ממש מקירה הדוקטרינה כזאת יש כזאת דוקטרינה אני מקירה אותו ואני מלמד את אותה במשפט חוקתי ומשפט מיללי קוראים להסדרים ראשונים ואני אוהב את אותה ומהסקרנות הזאת התחלתי לצאת להם המסיים המאמר הזה ודיברתי עם שותפטים, היא שפחה לשותפטי להקטיבה אנדרי הקצמם את. אז לפני שחלה הזביר על היו דלים באמת אני נסלענות לשאלה מה זה הדוקטרינה הזאתי. אז בשביל זה, אני רוצה להם קצת מושגים גדולים כמו יקרון חוקיות אמינה לו שלטון החוק. שלטון החוק אומר כל מיני דברים, אבל דבר ממש מריקזיום מובן מריקזי אחד של שלטון החוק. זה הרעיון הזה שאנחנו כאזרחים יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים בעולם אלא אם כן החוק אסר עלינו את זה. ולאומד זאת הרשות המבצעת שלנו המדינה צריכה שמחה לכל דבר שהיא יוסע. וזה בעצם אנחנו קוראים לזה להיבט הזה של יקרון שלטון החוק, יקרון חוקיות המין הל. ועדרך לנסות לסרטטט את הקו הזה בין מה צריך אסמחה מפורשת בחוק. ובין מה לא צריך אסמחה מפורשת בחוק. זו בעצם דוקטרינת השאלות הגדולות כמו שקרענו לברצות הברית או דוקטרינת האסדרים הראשונים. איזה דברים הם גדולים נרצי שם מחוקק יגיד למדינה אם יכולה לעשות או לא לעשות ומה הם דברים קטנים שנניח שהמדינה יכולה לעשות ככה. אז מה מצווה היום בעצם, נניח פינוי פחש זה ולמצריך איזשהי יסמחה בחוק אז זה שאלה המצוין את וגם דוגמה דוגמה טובה. ניקח רגע ושתובה להקצת מורוקבת בהקשר לחקיקה הישראלית אז נניקח דוגמה קצת אחרת אז אמרנו שכלל ההסדרים הראשונים שזה או שאלות הגדולות, היא קרון חוקיות אמינל. מה שאני חורוצים השמחה מפורשת בחוק לפעולות מסוימות. אבל ביחד עם זה אנחנו יודעים שהמנהל הראשויות המבצעות שלנו צריכות לעשות כל מיני דברים, הם צריכות לעשות זה ולמצריכות להגיב בצורה מהירה לדברים נמצא וכירום לעולם השתנה למהגפות בעולם אבל גם סתם דברים קטנים אז נניח יש לנו את חוק לימוד חובה אחינה מחוק מי אלף תשמות הרבה מתי שם מוכר את החוק חינוך חובה ועל קורום החוק לימוד חובה. וואו מסמיך את צריך האחינוך לקבוע את תוכנית הלימודים, איךון, אוקיי אז צריך אינוך מוסמך לעשות את זה האם צריך אינוך מוסמך לשלם לחברה שאתה שסקר כדי לעשות את הדבר הזה מוסמך להזמין ספרי לימוד על מקומות אחרים כדי לבנות את תוכנית הלימודים מוסמך לעשיק אנשים מוסמך לקנות פתקיות שעליהם הוא יחתוב את המחשבות שלו. על תוכנית הלימודים לא כתוב בחוק נכון אז איפה שהוא בין השמך לעשות פעולות מאוד גדולות ובין לקנות פתקיות ורקב הזה של שאלות גדולות לעומת שאלות קטנות, הסדרים ראשונים לעומת עס דרים משנים זה בעצם דרך להפוך את תקרון החוקיות, חוקיות מנה למה שאנחנו יכולים לחיות איתו. איזה הד אחד השמחה הפרדת רושיות גם המחוקק מחוקק רשויות מבצות רשו מבצעת שגם מגיבה לרואי השעה ופועלת ומתפלת בצורה יעילה בעדברים שאנחנו צריכים שהיא את התפה. אם אני אתכבר הביקורת של אותם מנחות ואולי ננסטריגה להבין אותה אז ברור שעקב בין הפתקיות זה יחסית פשוט אבל יש הרבה דברים שהם באים צהל מה בעצם הייתה הביקורת של אותם על המחות. אז הביקורת של אותם המנחות הייתה קשורה לקם הדברים גם לאדר הביסוס של הדוקטרינה הזאת בחוקה מריקאית אבל גם לחוסר סדר שלה וכאן אולי אני אעבור מהביקורת שלהם שיש לי עליה הביקורת למחשבות שאלי שאלי ושלנדריה. שמחשבה שלי שהדוקטרינה הזאת יחרחית גם מסתכלנו על שיטות משפט שונות לא רק על ישראל והרצות הברית כזה מה שאנחנו מכירו. צרפת גרמניה אנגליה דור המפריקה בכל מקום כל שיטת משפט מנסה לסרטת את הקב הזה בדרך מסוימת. בין יקרון שומו דמוד נוקש שהיה גורם לקיפהון של המינה לי מיינו אוכפים אותו בצורה דוקאי מיינו מבקשים עשמחה מפורשת לפנות פתקיות. ובין הצורך הזה ביילות ודגובתיות אז תבעי שבה את המשפט ירצה לסרטת קב כזה איפה שהוא שלא איך עושים את זה. וכאן נכנסת הביקורת שלנו שנדמר בפעמים שהדרך של בהת המשפט העליונה האמריקאי בשבתו בתקופה האחרונה שנקרא בהת המשפט העליון של רובר צנסי רובר. עושה את זה בדרך שהיא לא דיסצפלן שאין בהיקרון מנכה נדמת אידיאולוגית לא עבים את הפעולות עליה זפוסלים אותם אבל למהן ולא אחרות למהן ולא המדיניות של תרם פינוסם מחסים. זה אני כרון מנכה באיפה סמים תקב בין הפתקית כמו שאני אמרת קודם לבין חוק חינוך אינם זה איפה. זה בדיוק הפר ולא שאני חושבת שיש דרך לסרטת את הקב הזה בצורה אחת שתתלנו תשובה על הכל ואנחנו רואים את זה גם בפסיקה המוקדמת. בישראל בנושא הזה אין כב-1 יחיד שגיל לנו מה גדול מה קטן אבל אולי אם אנחנו מבינים את המקור כמקור שהוא בשליטון החוק הקרון חוקיות אמינה נוכל לפתח הקרונות ודוקטרינו שהיא מורוקבת שאתה אזור למעיין בין המקרים השונים. אז אולי באמת נחזור רגל הארץ ונדבר על ההקלה לצלנו שנקרא ההקלה להסדרים הראשונים ונסביר באמת מה הוא הכלה לזה ומה דימיון והממשק בנול בין הדוקטרינה בארצות הברית. אז מעולה זה דרך ממש לא רק איזה גם הדרך שבה אני כל הזמן חושבת על זה בגפיצות בין המקומות שונים. אז באמת בישראל אנחנו מכירים כלל את הקרון חוקיות אמינה על עוד מראשית ימי הפסיקה אני לא כך את אם יש בו סטודנטים שהמזינים לנו גם למשפט חוקתי ממש לשאורים הראשונים פסק דין בגירנו. פסק דין בגירנו היו מחירים עוסקים שרצו למעלה איזשהו תפקיד בפרישוי. והסר באותה תקופה אמרלים לא אתם לא יכולים לעשות את זה ובעצם גרם לזה שם לא יכולו לעשות במשלח היד שלהם בעבודה שלהם. בעצם משפט אמר אחרי התעירה נמושה מהר אתם לא צריכים להצריכים לחפס זכות כתובה. להזריכים אותה הרכמו שאמרנו אתכן האימקרון חוקיות אמינה לעשות הכל אבל השר הרשות המבצעתי מרוצה להגביל אותם עוד צריך לחפס הסמחה. אז גלגול מוקדם של רעיון הזה שליקרון חוקיות אמינל את כלל ההסדרים הראשונים כיבלנו מוחר יותר בסוף שנות השמונים חילת שנות התישים בפסיקה של ברג. שבעצם ועל אף שזה נחשב בת משפט כתיביסטי נועדה לרסנטי קרון חוקיות אמינל ולגרום לו להיות משהו שאפשר לחיות איתו במציאות שלא כל דבר מאוד קטן דורש השמחה מפורשת ובאמת זה באופן מאוד מפורסם. הדוקטרין הפותחה בהקשר לנושא של פתור מגיוס של תלמידי הישיבות. כשבעצם פתור עטיק של בן גוריון שבהתחלה פתר כמה מאות ואחר ככמה לפים תלמידי הישיבות מגיוס הפך להיות משהו בקנה מידה מאוד מאוד גדול ואיתה התירה כנגד הפתור הזה שניתן לא בחוק על ידי סר הביטחון פשוט ובאת המשפט אמר לפני שאני בוכנים זה מידתי סביר טוב לא טוב וגב זכויות לא פוגם לא סר ביטחון יקה לסמיחו אותך לתת הפתור הזה בקנה מידה כל כך גדול איפה שובנתת פתור לכמה מאות תלמידי הישיבות לכמה לפי מועשרות עלפים וברקלל הזה של הסדרים ראשונים לעומת הסדרים שנים. בטמישפט אמר תראו לי הסמחה כיוון שסר לא יכול היה לערות הסמחה פעולה היא לא קדין. ואותו דיון ממש ששובה את סאול ברגומר כל סטודנט שנה עלף יודע שהצאולך בזדר ראשוני שאלו מה שבדינה ישראלי מדוברה בכלל שהוא כמעט קונצנזוס. אז אז נגיד זה לא אותו דיון בבית המשפט נעקי סאול ברגות לאיה בבית נופדלים בצלאפ באותו נושא זה נושא שעבר כמה גלגולים ואנחנו רואים בעצם אותו עד היום לא ידעתי שאתה יודע שמדוב הרבה אותו נושא אבל לא ידעתי מי שהם קשיב לך. וכן בישראל אפילו מבקרים הכי גדולים של בית המשפט הברקי של שנות התישים שחושבים שמדובר בבית משפט שמתרב יתר על המידה מאוד אוהבים את הכלל הזה. מעוד מאוד מאוד אוהבים את הכלל הזה של הסדרים ראשוניים ולמה בואו ננסה לחשוב שני למה בעצם גם מבקרים של בית המשפט למה הוא כל כך קונצנזוס מה קרה בקשר לגיוס בחורה אישיבות מה קרה בעניין איזורי הדיפות לאומית כשהממשלה רצתה לקבוע איזורי הדיפות לאומית ולחלק כספים אתרים לזורים מסוימים ובית המשפט אמר ולצריך שמחה מה קרה בכל אותה מקרים ורבים אחרים. ננסת חוקקה לבסוף של דבר בדיוק הכנסת חוקקה בסופו של דבר זה לא סוף פסוק זה לא אותם מקרים ששבהם בעצם משפט לומר משהו ואין ואין בעצם מה לעשות עם זה וזה בעצם לבה ממער או אהה מומתה רגע שבנתי שיש משהו מעניין ביסטקלות על שני המקומות האלה כי באמת נורא נורא קל לחוקק לחוקק בישראל אם אנחנו מסתכלים בעצם על כמעט כל המקרים אם כאילו כולם שבהם נפסלה פעולה של רשות מבצעת גדולה חשובה אז אחר כך באמת הכנסת על חוו וחוקקה אסדר שאולי נידון בהקשרים אחרים ובה את המשפט אבל אבל יחלל לעשות את הפעולה הזאתי ולמה בעצם זה לא קרה בערצות הברית אז מעולה זה חלק מעניין בעצם שאנחנו מסתכלים מוסדית ואני חוקרות לזה לכן אסדר מוסדית בערצות הברית נורא קשה לחוקק תמיד נורא קשה לחוקק ורצות הברית יש שני בטא מחוקקים ויש וטול הנשיא ויש שני בטא מחוקקים לא תמיד מובלים על ידי אותה קואליציה על אותה מפלגה זה לא קואליציות בארצות הברית יכול להיות לך שהאחד מהם הוא דמוקרטי ואחד מהם הוא רוברת פובליקני יכול להיות שהנשיאו מהחת מפלגות ובטא מחוקקים מהשנייה ויש עוד דברים שמקשים על חקקה והופרים אותה למהוד מאוד דיטית כמו אפילו באסדר ודברים אחרים וקשה לחוקק בארצות הברית תמיד עוד יותר קשה כשבטא מחוקקים מפוצלים בישראל זה קל גם בגלל השיטה הפרלמנטרית שמייצרת רוב מובנה בעצם לממשלה אנחנו קרום לרוב המובנה זה קואליציה ועוד יותר עם השנים זה ההפך להיות קל כשנחלשו מפלגות והתחזקה בעצם המשמעת או קואליציונית אז ואחד מפסקי הדין את מלא שחיות קוטמת את זה פסקתי מסבירות נדמה לפעמים שהממשלה אני לא זה לא ציטות יאשיר מתכנסת בשבתק באט מחוקקים ככנסת ומאבירה את החקקה אז אפשר לבקר את זה ולדבר על זה הרבה על ידר הפיקוח בין הכנסת לממשלה זה אולי לפרק אחר ועל כאן אני מתייחד את דווקא לבט חיובי הוא מעניין שמייצרתי על לוג בין הראשויות בישראל בית המשפט פוסל פעולה של הראשות המבצעת זה לא סוף פסלוקים זה ממש חשוב יכולה להגיד אוקיי אנחנו ננסה להעביר את החוק והרבה פעמים בגלל אותו רוז מוזני גם מצליחה באותה מכירים שהכנסת אולי חת לחוק ככה תחוק אחרי שהחלטה של הראשות המבצעת נפסלת רואים איזה שהוא איזו ניותר עמוק בגבות אסיח הזה או שהחוק והחלטה הם די זהים אז הרבה פעמים כן כי הרבה פעמים מה שרשות מבצעת יכולה לעשות יחסית ומחשחי מנלנו הקרונות של פומביות כל כך על הראשות מבצעת לחלק כספים לעזורה הדיפות לאומית בלי לתת זה דוגמאיסטורית היא לא מהראש שלי בלי לתת כספים להישובים מרובים זה ככה עובר מתחת לרדר היא לא מחוייבת באותה מידה להקרונות של שקיפות ופומביות ואחר כך כשכשזה נכתק בעקבות הברקס של בית המשפט היליון כבר נחקי קוקריטריונים של מרחק מסויאל מהמרכז הדיפות סוצי עקונו מתמסוימן שלא יפשרה לעשות את אותה מיוותים שפעולות נסות ויש את המקרים הנדירים גם שפעולות נצרות הדוגמה אחי חשובה של זה במשפט שלנו זה בגץ העינויים בגץ העינויים בעצם גם לא היה בגץ שדן בסבירות לנות נחקרים על ידי השבא אלה בה שמחה של השבא וכאן הכנסת לא על ח. וברק אמר אל המשבא כתם חושבים שמדינת ישראל זה מקום כל כך מיוחד שצריך הסמחות לשימוש פיזי אוקיי לא עינויים תלחוב את החוקיקות ההשמחה הזאת היא לא קיים את עכשיו ומדינת ישראל כשהרוצה להתקסות בקסות ריותה המדינת דמוקרטית הכנסת לא על חו וחוקיקה את החוק העינויים אבל זה מקרים מאוד נדיר באמת יש כאן כל הדיון שלנו מלובה באיזה שהוא מתח של בין שמירה לי קרון החוקיות לבנג משות שלה רשוט המבצעת שבאמת הוא חליפול למה נצריך אשה יהיה שזה שהוא פיתרון להשווה את המתח הזה אז כאן אנחנו מגיעים לחלק שקש אנחנו מסתכלים על מחקר משפטי אנחנו עד עכשיו דיברנו על איזשהו אנליטיקה שתקלתי על פסיקה הנכון סתכלו על פסיקה וניסיתי להסיג מנהיקרון ואני ביקור את על הפסיקה הזאת היא ועכשיו זה חלק שהוא נורמטיביות רצאה שלנו שהיא גם במר הזה לאחד דוקטרינה היכולה ליראות אז אנחנו באמת מציאות ומרות הזה חרחי כלומר תמיד בתמשפט בתמשפטי נסו לסרטת את הקו הזה וכדי לעשות את זה בצורה טובה צריך להתייחס לקמד דברים אחד מהם זה כמה שמחה בחוקי מפורשת נכון כי אם הכנסת רשות המחוקקת עבור ותגיד אני מתפרקת מכל שמחויותה היא עכשיו רשות המנהלית או הנשיא בארצות הברית יכול לעשות כל מה שהוא רוצה ועולה על רוחו לא נתייחס לזה כסמחה מפורשת פורמלית רשות המחוקקת תעביר את השמחות אבל לא נתייחס לזה נתייחס כמה היא מפורטת כמה המחוקקת ספה את הסוגייה הספציפית וסוג הפעולה בעצם וכאן אנחנו מומציות שבמקום לחשוב עם מחיקת חובות היא נראה את או בעד ג'נדה של מפלגה מסוימת או לא יותר אנחנו נלחשוב על שלה של פגיעה בזכויות אדם ככה היא גם כמובן מרוקבת וגם אותה אפשר לבקריק יש לנו כל מינסוגים של הזכויות אבל אולי זה גם לפעם אחרת וכשהנכנולו יודעים שאיר לנו פעולה גדולה ובאקשר האמריקאי נגד את זה ואנחנו לא יודעים עם נכון שבעת המשפט יפסו לא לא נכון להסתכל על ההקשר המוסדי ומה זה עוזר בדיוק מה זה עוזר להסתכל על ההקשר המוסדי אני בתוך עורצות הברית מהאמריקאים עכשיו לא ישבו עם ישראל, אבל התענה שלא נושב אפשר להסתכל על ההקשר מוסדי גם לאורך ההיסטוריה נגד עכשיו בערצות הברית שני בטאר מחוקקים והנסי בעצם הרשות המבצעת והם מחוקק אתם בידע אותה מפלגה ונקרא "יוניטריקס הקיוטיב" במצבים כאלה כשקצת יותר קה לחוקק לא כליל כמו בישראל אבל קצת יותר קה לחוקק אנחנו רושבות שאולי יותר נכון שבעת משפט המש בדוקטרינה הזאת בצורה יותר נכרצת גם במקרים גבולים כי לחורה הרשות המבצעת יכולה לקדע הנשיא יכול לקדם חקיקה יחדים בני בריטום המפלגה הפובליקנית בשני בטאר מחוקקים אחרים אבל מצב שירה שלנו קריט לוק ששני בטאר מחוקקים לא מי אותה מפלגה או שהנסי שרח נמפלגה אחרת יכול להיות שבעת המשפט צריכיות יותר זהיר משנה, בשימוש בדוקטרינה הזאת זאת בעצם הדרך לנסות להזן בין הגמישות להרצון שלנו שהם נסתם הרשות את הבצע פולות נכון, זהו אחת הדרכים הוא זה אחד הקריטריונים שאנחנו מציעות להסתכל אחרי שאם מסתכלים על קריטריונים של פגיעה בזכויות אדם, פגיעה בזכויות אדם מאוד מסיבית אנחנו חושבות וכך גם בית המשפט אליון בישראל הלך בגרמניה ומצריכה שמחה מפורשת בכל מקרה אולי הבדלים הקוד רמטים בין התפיסות של דוקטריות דומות הם אחרי שאי אפשר לנתק מהקשה כלל אז אני מאוד מסכימה איתך ואני גם אני ארבע שאני מאוד חששתי מיל לעשות מה שנקרא מפפטה שבאתי הייתי מאוד חשדנית על המתודולוגיה הזאתי אבל אני לא חושבות שזה סיבה לא לעשות את זה, לעשות את זה פשוט טוב או לנסות לעשות את זה טוב במובן הזה שהחביל להתייחס להקשרה הפוליטי, להקשרת רבוטי, להקשרה ההיסטורי ולעשות את זה מאוד מאוד בזירות כי מבט ראשוני ואולי דילגנו על זה בהתחלה של השבעה בן ישראל ובארצות הברית את היחה הגדמה ברור שהקדמיה שמזועים ליברלים תועבת מה שבט המשפט הליון הישראלי עוסק, יוגם בט המשפט יחסית ליברליו לכל הפחות בשנות הטישים היה כזה והוא השתמש בדוקטרינה הזאת כדי לעצור שימוש בקוח שפוגיה בזרויות אדם וברת את הברית זה הפוך, שנובאת משפט שמזועה עם המפלגר הפובליקנית והוא בולמפיולות שנחשבות פרוגרסיביות שהליברלים הוווים, מגנה על הכלים, מחילה על חובות זה בסך הכל פוליטיקה, אין פה על מה לדבר אבל יש לנו כאן נקשר מוסדי שהוא עמוק יותר ומרת ההבדלים אני חושבת שהסתכלות על מטודולוגית על פסיקה מתוכל לנסות להבין איזשהו יקרון ופסיקה במקומות שונים מתוכל להבין איזשהו יקרון ולחזור במצעותו להבין את הפסיקה החשוב עליה מחדש לבקר אותה זה כן דרך טובה אז אנחנו באמת מתכרבים לסיום מצד אחד הזאת דוקטרינה שדורו שאתה שמחה מפורשת, אבל מהצד השני נותת לא מעט כוח לבית המשפט, היית מגדירה את הדוקטרינה הזאת כאקטיביסטית שם עושם רנית פעמים בכלל שצריך בעבחה הזאת אז אני תמיד אוהבת ששואלים אותי את השאלה הזאת כי זה יזדמנות מעולה בעיקר כשאני מדברים גם על הרצות הברית ברגע הנוכחי להזיר מפני השימוש במושגים האלה בישראל אנחנו הרבה פעמים מזהים את האקטיביזי, ממוטוב את משפט ברקי, לברלי של שנות התישים והוא אולי גם של היום הרפור מהמשפטית נכון שצלחנו לעבור פערק שלם במשפט חוקתי ומינלי בלי לדבר עליה באופן ישיר בית משפט שמתחב בולמת הרשות, בשם רכים לי ברליים שמזויים ימצד מסוים של המפע הפוליטית ואופ, אנחנו מסתכלים לגלל הרצות הברית ומה שתיארתים לכם זה בית משפט לא עקטיבי, לא סופר עקטיביסטי נכון שמשתמש בכוח השיפותי שלו לבלום דברים שהאינו חושבים שהם בסמכות בפרוגרטיבה של הנשיאו, של הרשויות המנליות אבל אנחנו קוראים לו, בית המשפט על זה בארצות הברית, בית משפט שמרן, קונסר וטיב ורני שאתה משתיבה בביטוי הזה, אז איזו נותובה להווחין בין אידיאולוגיה או ארכים הפוליטים של נתראה להם פונשת תרצו לקרוא להם, ליברלים, לעומת יותר אולי, טוקרטיה אם אנחנו בפתולוגיה, ימין, סמול, איך זה לא נרצה לי קרוא לזה לבין הכלים שבה את המשפט משתמש שבהם יותר או פחותי תרבות, איזהי תרבות ונכון תמיד להווחין בין הדברים האלה, כשאנחנו חושבים על הכתיביזם ושמרונות דקטור, עופרה בלוח תודה רבה שהייתי אתנו, תודה לכם ולכן שהזנתם לראות פרק בהסקה תל אביב 33 מדברים משפטים ההסקה שלהפקולתה למשפטים בווניברסיטת תל אביב בחסות המשרע אדרנון תדמור לבי, פרקים נוספים מיתן למצוא בספוטיפי, יוטיוב, הפלפוטקסט, בתר הפקולתה למשפטים של האוניברסיטת תל אביב ובכון מקום שבוע אתם האזנים לפרקסטים, שתמי בפרק הבא תודה רבה