איך יוצרים מרחב למידה שוויוני?- שומעים חינוך פרק 13#
33m 20s
הפרק עוסק בפערים מגדריים בחינוך, במיוחד במקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). רחל קנול, מורה לפיזיקה, ונורית מאיר, מורה למתמטיקה, מדגישות כי מורים נוטים להתייחס באופן שונה לבנים ולבנות, לעיתים מבלי לשים לב. לדוגמה, בנים מקבלים יותר זמן דיבור, יותר פרגון, ומרימים ידיים מהר יותר, בעוד בנות זקוקות לזמן חשיבה ארוך יותר ומרגישות לחץ לתת תשובות מושלמות. דימוי עצמי נמוך גורם לבנות רבות לחשוב שאינן מתאימות למקצועות מדעיים, גם כשציוניהן גבוהים. הפתרונות המוצעים כוללים: עבודה בקבוצות או בזוגות במקום תחרות אישית, המתנה של מספר שניות לפני מתן תשובות, התמקדות בתוכן התשובה ולא בצורת ההגשה, והקפדה על חלוקה שוויונית של זמן הדיבור. כמו כן, מודגש הצורך בהכשרת מורים למודעות מגדרית, כולל השתלמויות ייעודיות, כדי לשנות את הדינמיקה הכיתתית ולעודד בנות להשתלב במגמות מדעיות.
שום עם חינוך, בוד גסט חינוכי. יצא לכם לסם שיו, ופתאום לקלות שיש חוסר איזון מטורף בין כמות הבנים לקמות הבנות שדיברו בקיטה. כמה מתמטיקהיות מדעניות או מניגות, התלמידות שלכן, ראות כשהם מסתכלות על הלוחות בבית הספר. תפתחו את רשימה את הילדים שבחרו במגמות בקיטות יוד. ראיתם שבפיזיקה ומחשבים יש תמיד רוב גדול הבנים, ראיתם שבספרות ואומנות תמיד רוב גדול הבנות. המחקרים בנושא שביון מגדרי בחינוך מתפרסים לרבה כיוונים. ואולי לא הייתם אנחשים, אבל המחקרים ערים שדווקא אנחנו, המורות והמורים מתייחסים באופן שונה לבנים ולבנות בקיטה. נרוב והגב, באופן ממש בלתי מודה. ובכך אנחנו מקוונים, לפעמים לא בחוונה, את התלמידות והתלמידים בדרך שלא בדיוק מקדמת את היכולות והשיףות שלה. בפרק הזה, אנחנו הולכים מפקוש שתמורות נפלאות, את דוקטור החלק נול ואת נורית מאיר. ואין אמרות שהשינוי התחיל מהמודאות שלנו, מהאבחירה להרקיב משקפיים הגדרייות בכנסה על הקיטה. אין גם מספרו לנו על צעדים הקטיבים שאפשר לעשות בקיטה, לא משבי יומיום, כדי שבנות ובנים ירגישו בה נוח ומרולה. אנחנו שוממים חינוך. מבטקרנטראמפ, גייזמן חינוך, בתומח אנכים ומיניה חינוך ירושלים. קדימה מתחילים. איתנו כאן בעול פן, אמורה אחל קנול, דוקטור אחל קנול, מורה לפיזיקה בירוחם, מדריכה ארצית לאורת הפיזיקה, אחל משלומך. מעולה. אופי, אנחנו שמחים מאוד שאת איתנו. אחל תספרי לשמות ולשוממים כמה מידים על התמח. אז אני גר הבירוחם, אם עליו בעיה, התחלתי בעורת הפיזיקה לפני כ-20 שנה. רואה, רואה, רואה, מורה בתיקה. כן. למעדתי תור ראשון שני בפיזיקה, ואז ממש חשבתי כבר ללכת לעבוד בקור בדימונה, מפלטקסטיל, וכפרית חלטית הלך קבלה. ורגל לפני אמרתי, יש עוד איזה מה ששאני רוצה להספיק, ואז אני אכזור. להיות מורה. ואז באתי לבנה אל תיכול, ממש אמרתי לו, יש לי על הבנה לפני פתח מגמט פיזיקה, שעוד לא הייתה אזבה התיכון המקומי. וואי, אז אדפתח דו מגמט פיזיקה ראשון המאירוחם. נכון, ומה זה? תורה. תורה. אכל אנחנו מדברים היום על שבעיון מקדרי, שאני אומר לך, תמונה חזה שהיום הוא הפך להיות מונחום מאוד חזק בסיח, איך הוא ומיד קשר אליי. אז האמתי ש. התחלתי כמורה לפיזיקה, זה לא משהו שמאוד הסיכותי, אז במגביל לאה אורה התחלתי לימודי תור שלישי, באוניברסיטה, בפיזיקה. ודווקא שם נחשבתי למיעות בלתי אפשרי של בנוקר. אני מסתכל לי מין עבסמול, ואפלא בתחת, כי לא הייתה שום האחוקר התחת של ימים גם לי את הפרופסורות מכל שגל אמרתי. אז אתם מבין, שאין לא נתחיל יותר למטה, אז הוא תומרת לא רק תור ראשון שאני לגם בתיכון, אז לא נגיע למצב שזה השתנה. ומה אז בעצם התחלתי לפול בכל מיני ברכים לשנות תסיפור הזה? כשאני התחלתי המספרים המדעו בערך במימוצה, ארצי על משהו כמו רב המאבנות בקיטות הפיזיקה, יהיו בנות, לא מעט הבנים, ואם אנחנו פה במצב יותר טוב של ב-308 אחוז. כן, אבל עדיין יש הרבה מלאהסות. במישהו זה אנחנו רע. במגמה שלך, איך זה נראה? יחסית בסדר, ויש שנים אפילו שזה שווה או אפילו יותר בנות, כי זה מספרים יחסית קטנים, אבל כשאתה מסתובב בערך את התערוי שיש עדיין הרבה מאוד עבודה. והיום כמדריכר צית, מתי המפיקוח הלוחה על אוריית הפיזיקה, אז זה חלק ממש שנושא שזה לקדם פיזיקה לבנות. אז תכף נגיע לשם, וכי ננאות היא להקירות קצת את רחל המורה. קחיות היא להקיטה שלך. יש בער בין הבנות לבנים שרשבים בשיא אורפיזיקה? יש עמות דברים שצריך לסים אלהם לב, כשהם מלמדים בנים ומלמדים בנות. אחד הדברים למשל שצריך לסים אלהם לב זה הדימוי העצמי של הבא בתוך קיטת הפיזיקה. זה תומרת שאים, יש מפרן, הבן כב-65 מרוץה, כל סבבה, אפשר להמשיך, זה רק בגלל שמפרן העצת קשה ועוד כל מיני. לומד אותה בת שקיבלש מונים וכמש, וואי, זה נורא והיום, ואילו מספיק טובה, ולכן עכשיו יצחה לזוף את המגמה, כי זה לא עכשיו, זה מדים, אתה רואה את הפר של הציונים, שבזה גם הדים לראות שבני מרבה פעמים התנועה מיקות של תחיצוני, וגידו לא, זה לא אני, זה, אני בסדר גם הוא, ולומד אותה בת, גם אם זה ציון בסך הכל ממש בסדר, משמונים חמיזה מעולה, שרתי ככה חיות ותרגיש שילום הספיק טובה, ולכן כבר, אם חצי רגל בחוץ. אז חלק מהניע, זה קודם כליות מודל לזה. ואז דורי שרבה מאוד סוג של תמיכה של ידות של לא, את מצויינת וזה ציון מעולה ומקרה על החווה זה, לגמרי לגמרי טוב ושאלות האיזי, לחשוב ולחלום. על הזאת המגמה כי התפוח איתו והן דבר כזה. אז זה. וזה עובד, זה עובד, התרואה הנגיד פוסים אצל בנות תלמידות שמשתנים בעיקבות, פעולת אורייתיות שאתה ש? זה חלק מהניען, חלק מהניע, לא לזמן לפמפה בזה ולגיד את זה ולחלחה לצי. וגם להציב תמונה תתיד, מאוד כפועה כלומר, יאללה, תחלמי, מה אתה רוצה לעשות שתיגדולה? דווקא לבנות. לכולם, קודם כל לכולם, אבל גם לבנות, אני שום שבע בעולם שאת לא תימן דס תורופה. תחלמי מה אתה רוצה להיות להרשב, זה לא שאני נעולה שכולם, יום המדסות, כלום, יופי זיקהיות, אבל אני רוצה שתבואי ממקום של אליונות, של ועו אני טובה, יש לי את כל התחירות בעולם ואני יכולה לעשות את מה שאני רוצה ואני בחרתי להיות בזה. וזה מה שאני רוצה להיות, וזה מה שאני עסק שאני אקדולה. זה חלק מהסיפור. יש לך את תלמידה בראש, כשאת מדבר תחשב התחושב תליה. יש לי למשלת דיינה, שחשבי סטודנטית לפיזיקה, ואני נועמית רגע שאת. כן, זה ממש כפי מספרת לי, איך לי מודייתו הר, ויש את נוגע שגם סטודנטית לפיזיקה, שזה לא שכולם סטודנטות לפיזיקה, אבל סטאמנ, אני מרגישה ככה, שיש לי קצת חלק, בה בחירה של אימבי אפרושי המיום. כן, בוטו, נשמע לשבולה יש לך אפילו קצת יותר, או די הרבה, אבל תגידי צפרי קצת עליהן, מה איך קרה? איך מגיעה מי שיליות סטודנטית לפיזיקה, ובאורנים מסוימים אפשר להגיד אפילו קצת, לסדוק את זה תקרץ חוחית שכי מתלפעמים כשהיאולכים עם לאוניברסיטאות, וכמו שאמרת רואים, מחלקה שלמה מלאה בגברים. אז אני חושבת שחלק מהדרך שבה אני מנסה ללמד, זה להביר את הווה שלי לפיזיקה באמת בנהי, וואו, כן, הוא זה לקראת את העולם. אי סיופי? כשמאגישים שאתה חייזה, את החייזה ואתה אוהבת זה וזה פתאום, דרך לראות את העולם, אז פתאום, זה עושה חשק, ככה, שחות שככה חגה ממעורש שלי ללמדותי, ואני מנסה מאוד להביר את הווה הזאתי לתלמידי, אני חות שזה תלמיד, חזר אז יום אחד מהחוב בהשקלון וסיפר לי בדרגשות. אחל, כל אותה מיני, אנחנו לחוב בהשקלון והתיותת מה העיתי, הגלים שמה, יש המשובר גלים והגלים, עושה מתה פחות בואו נווה רואה סיג. עכשיו, זה נורא נחמד שכאילו, וואו, זה משאייה לו לספר לי בדרגשות, מהחוב בהשקלון, אז כיף. נכון, נשמע שאת מאוד אוהבת את מה שאת עושה. מגל, רואה. אחל, את המטסקת בשיון נמגדרי גם איכוץ לקידה? כן, אני מתסקת בזה בעוד כל מיני תחומים ועניינים וזה ככה, מעניין אותי בכלל, כל הסיפור הזה של לא דד בנות לסתם באופן כללי, לא רק לפיזיקה. סתם, את הספרי לנו מה זה? סתם, זה ראשי הטבעות של סיינסטקנולוגי, אינגניהן ומאפ. זה ככה, ביטוי מוכר למדע הטכנולוגיה מתמטיקה. למה זה כל כך חשוב? אני עושבת משתי סיבות. אני עושבת שעולם הזה באופן כללי צמל לקוח אדם מחותי טוב ומאות חסרת זה היום, גם בארץ וגם בעולם בכלל. ומצד שני, יש חלקים שלמים בכלוסייה, שמודרים המקומות האלה, ולא חסופים אליהם. וכי זה גם לא מגיעים אליהם ולא רואים את זה בתוך אופציה, את העסוקתית שלהם. ואני חושבת שאין יכולים להביא המון ולתרום המון, ואני חושבת שבנות מביאותית, המעמוד דברים לעולם הזה, וכרגע העולם הזה מפסיד אותם. עובדה שאין, אין מספיק חוקרות במחלקות לפיזיקה באוניברסיטה. זה חווה על מאוד או בחברות הייתי, או בכל העולם אותה למה את זה שיש עובד מאוד חזק, גברי דומיננטי. זה עצוב. קודם כל פעם למשל חשבו שאנשים לא יכולות ללמוד לקרובל לכתוב, והמצחות לטסק בדברים אחרים ובני מלמדו לקרובל לכתוב ותסקו בדברים שקשורים להוריינות כזאת. ואנשים לטברים אחרים.
זה לא חייב להיות לא שוויוני אלא פשוט הם שונים נכון? ויום ברון לנו שכולם יכולים ללמוד לקרוב לכתוב ובזה בכלל לא אישו. אז אני חושבת שבו אותה מדע, אין שום סיבה בעולם שנשים לאיל מדעו, מתמטיקה ולאיל מדעו פיזיקה ולאיל מדעו תכנות. ואני חושבת גם שמביאות לעולמות האלה המון דברים של הגברים אין וברגע שיש מרחה ומיגוון במקומות העבודה, בכבוצות המחקר, בכל העולמות האלה אז כל אחד הם לא יהודומים, אוקיי, הם יהוד שונים וכל אחד יביא את מה שהוא מביא לעולם הזה אז כולנו נרוויח מזה ואני במחשבת שהאינפות שננשים מאוד משמעותי וחסר כיו, בעולםות האלה. ורחל בחזרה על היום, למה לדעת איך יש פחות בנות בגמט פיזיקה, בגמות מהתחומים המדעים? אחד הדברים שמאפיין קיטות פיזיקה וגם תוכניות מכון אני וכל מיני דברים עשו גזה זה שהבנות מדעו פחות ומספרות על תחושה של תחאותיות מאוד גולה בקיטות האלה. ובנות שמאפרי עליהם. שמאפרי עליהם. שעושים הם מחקרים אז לוקחים קיטה מעורבת בנים בנות ושואלים אותה מחתם הרגישים. שעבוק שהבנים זה אותו קיטה אותו שיעור אותה מעורה עמורי. והבנים יגידו רואו ובנים בערך 7-5 שעכו זה גידו בכלל אני פותחרות, אני לא אמדו בה. ובערך 7-5 שעכו זמבנות על אותה קיטה אותו שיעור אותה מעורה עמורי הגידו שזה מאוד חאותי עכשיו. תשולת את שמחר זיכוליות ופה אנחנו צריכים לעלות את המודאות שלנו לתחושות השנות. כמורות וכמורים. כן. ומה זה אומר למשל איפה יכולה להיות אחרות בשיעור פיזיקה קונפנציונל. אוקיי? אני נותן את שאלה ללוח. אומרת תפתירות השאלה הזאת עם הספר. גוף נע במהלם משאום משופה. אמירות שלו כזאת וקזאת עם זאת התעוצה הזאת ועזאת הכחות שפהלים עליו. תחאות. נכור עלו. מבחינת הבנות מי רגע זה שנתנו את השאלה ועד שראשון יצביע וגיד את התשובה אחד נות תחרות. שבבנות מראש כשיש תחרות היא קרוצה דרך הדחור. ולכם המורי צריך להיות מודל לזה שבעצם בזה שהוא סתם נתן שאלה לפתאו הוא אחרי זה לסוג של תחרות ולכם זה קצת מרתי את הבנות עכשיו מה אני יכול לעשות כדי למנוע את זה. אז עכשיו אני צריך לרמד צעת אחרת ואיך אני יכול למשל אורית את תחרותיות. למשל אורי הביקבוצות שלא אחד בצביע ומר את התשובה אלא עכשיו אנחנו עושים את זה בקבוצות וכל קבוצת זרחה לדון בפיתרון לראות איך מגיעים לזה. זה למשל דבר אחד. מעניין אני באמת חושב על בצפר שלי ואני אומר כל הקבוצות המצטיינות כפי שאמרת מרגישות ומרגישים וגם המורים לפעמים תכסים להילדים באופן די תחרותי. לגמרי. לגמרי וחלק מעניין זה באמת לראות את תחרותיות. עבודה בקבוצות זרה כחת התכניקות אבל יש עוד הרבה זה לא קטחניקה. אז תגידי על זה עוד מילה איך באמת מורי יכול להמיך קצת את הסביבה התחרותית. למשל. במקום שמשוי אצביע לא רק עבודה בקבוצות. זוגות יושבים. אז הם כל אחד פותר לצמוב ואז הם דנים בניים בפיתרון. ואני לא שואלת בסוף בקיטה המעה תשובה אלא אני חזמי נהל את דיון בסדר ואיזה נשומת את זה מהזוגות. וגם בזוגות אני בגלל שדווקא מבנה זוג לספר את משהו שמה מיזה שהוא דיבר ולא תשובה שלו. אוקיי זה למשל תכניקה אחר. אגב כשמצבים ומצביעות בקבידי. רגע. כמה אחוז מצביעים ומצביעות. שאלה מעולה שמועוד מאפיינת גם קיטורת מדעים פיזיקה וכוו"ל. מה שקורה זה לא רק ממצביעה ברור שבדים מצביעים אתם גם לא מצביעים המתפרצים. כי גם בני ממרבה יותר טר טר טרטיבים וזה אנחנו יודעים. ואז אמורה באמת אמורה הכי טובה שיש. כדי לגייס את התלמידים שהם קצת יותר קופצנים וקצת יותר ככה טרטיבים ורוצה לי אז הנותנת להם את רשות הדיבור. ויומרת להם ומאמת מפרגנת להם ויופי איזה יופי יופי יופי יופי יופי יופי יופי יופי יופי יופי יופי יופי יופי המקסים מה וזה וככה מנסה לראותו אותו לשור שבמה קורה. אותו יופי שגם לא יצביע וגם התפרצ וגם אומר תשובה גם כיבל הזה פרגון מפובד לא דאחד עכשיו ואז שוות לי הדו או טל המקסימה שגם ככה אמרגישה לא נוח להצביע ומראש יורה שהוא מקבל את רשות הדיבור. אז גם ככה גם ככה היא תשכתה שוויפך את לשקופה וככה לאט לאט אנחנו פחים את הבנות לשקופה את עכשיו יש אחד. תכניקות שאנחנו נודים רואים אני קודל לסים לב לזמן אביר שאתה נותנים לבנות. בקטרון שאלה לדוגמה למשל. כמה פעם כשאתה נותנים שאלה כמה בנים אצבים כמה בנות. כלומר נמד למה צלמוס סרט של עשר דקות מה שיושרכם ואני מורים העולים. זה לא שמורים לתובים אבל עכשיו תלבשו משקפה עם גדריות ואני חייב ספר לך לפני שפואים הייתי בתצפית וסיימנו תצפית והייתי בסיכת משובי ממשובי. ואני שואל אותה איפה היה קושי פה אני מראה לב לזה אני מסכם את כל השיעור וזה וניסיתי לאובי לא שמריבך עד שבסוף המעטי התשמי. בשיעור הזה תשאים אחוז מהילדים לדיברו היום בנים. לגמרי אז זה פתיג מה שקורה כלומר השיעור יכול להיות שיעומה אולי ויש דיון פורא ואתה למידים הקטיבים וכל מה שאנחנו מדברים על מיו יונותם מהסמבר אחד וחולי וחולי. הכל קורה אבל בואו נסים לגמשכפה עם גדריות ונסתכל או לא תושיעו והספית המתסם לב שבעצם הבנים מקבלים הרבה יותר זמן אביר יותר בנים אצבים יותר בנים אונים נתשובות יותר בנים מקבלים יותר פירגון מפובד לא דאחד עכשיו. פחות בנותונות פחות בנות מהיזוות בכלל לדבר וגם כשהזה מקבלות שובה של נוסח יופי וממשחים האלה ופילאום ציינים תשאים שלם. כשיוסי יוסי כל הקבוד את את את את זה יפה ואלה שבאמת לא. יש קשר אני לא יודע אם את יודעת להגיד אבל אולי יש קשר בן זה שהמורה וגבר או המורה אישה. אז יש מחקרים בעניין הזה והגב חלק מאפיין של המקצות כמו פיזיקה זה שדף קשם יש יחסית איזון בין מורים למורות שברו ומקצות יש הרבה יותר מורות. אז יש מחקרים שאומרים שבאמת יש בנות שמעדיפות בנות אבל זה לא גורף, זה לא העניין בנושבת שמורים אין שום בעיה גם לתת למטה כלים האלה הם יום מורים מורים וגם יודדו בנות וזה לא מחייב של בין יהיו יותר תלמידים ומורה יהיו יותר תלמידות ממש לא. תומר את זה מסימה של כולנו ללבוש משקפה מגדריות. לגמרי וגם מצלמורות את יכול לפעמים לבוגו שזה שהם מספיק תלמידות. אז זה גם חלק מנה נחשב עוד דבר שמאפיין זה שתלמידות כמרוצות להבין אוקיי פתר את איתה שאלה זאתי על גופנה במהלם משום משופה ותתתתתתה. תשובה את זה השבע עשר אוקיי ומה זה אומר לי מה אני עושה עם השבע עשר כאילו. שבמפרינת בנים אוקיי גתי לצובר זה בסדר ועכשיו שואלה משיכה לבטרוצה לבין ואז איש איזה מין תמיד המורצחו להספיק יש אותך אומר לבוגות ותמיד יש אתם רואה את זה ומאנה מספיק זמן וגם אפסיינו שיורים מגל תלשנתי וכולה וזרוצים להמשיכה לבוא. איך שעב לתחיל להסביר מה זה שבע עשרי ולמה שבע עשרי וזה נמשיך איזה ואז הבט וזה גם אחרים שבנות רוצות יותר להבין. היא מבינה שבעצם אוקיי להבין פה זה לא בדיוק החלק מהמסחק רק להגיע לתוצא. וזה גם חלק מדברים שמדירים אותה וגם זה חלק מה ששצריך להבוא דליו אגב למה זה קורה שבנים מסתפקים בתוצאה וממשיכים אין ובנות רוצות להבין את מה שזה לא שם לא רוצים להבין אבל בבנים יש. גם את המשות חאותי הזה ברגע שיגן או לא תוצאה וזה יש איזה כבר זה סיפור כפה אפשר להמשיכה להם משמכו להבין. כל מה שאני אומרת זה לא שאלה בנים זה לא נכון על בנות זה יש פיע בצורה בו יותר תרמטית וזה חלק מה סיפור. ברור אני רוצה ספר לך שאני הרבה שאני מקוור לכל מפחן שאני כותב. אני כותב לפני המפחן כמה את המרגישת המוכן למיפחן בין אחד למה. וזה ניתחתי את זה מגדרית וראיתי שזה היה מדים שבשני המקרים היה פר בין התחושה של כמה ניקבל במפחן לבין כמה קיבלו בסוף לקחתי את הבנים לקחת הבנות לשני משפר של איסון הקודות אבל הפוך הבנים היה להם ורח ממוצה שהם חסו שם מקבלו שמונים ומקבלו שבעים ובנות האלה ממוצה שהם חסו שם ורחי קבלו שבעים ומקבלו שמונים. בגיעו כושה מעטי זה הדימוי עצמי וזה חלק ממש אצריך להבוד עליו זה חלק מהסיפור שבנות לא מספיק מרגישות בתוכות בעצמן ועל זה אנחנו צריכים לעבוד כל הזמן. יפה רחי יש לי תחושה טובה שהיא מנהים מסתכל על מה שקורה במדינת ישראל יש יותר בנות מבנים שחושבים לעזוב את מגמרט פיזיקה אחרי שהם כבר התחילו. איך מתמודידים אם זה זה נכון קודם קודם קודם. ברור חלק מהניין בזה גם מה שאני משהו שאנחנו עודים מממורים זה לא רק להביא בנות לפיזיקה שמפחרו בשלב הזה של תטיוט שיבוחרים מגמה אלא גם לשמר אותן. וזה בדיוק הסיפור כלומר איך אנחנו מהלים למתדימוי עצמי איך אנחנו מצבים ממרפ גבוה ומודלם שם מעולות ומכלו לי שער שמע. אנחנו מה שעובדים מממורים ונכנושים את המסימולציות של איניהיה שטלמידה שרוצה לפרוש ועכשיו איזה שיחה אתה עושה לבוא איך אתה מאוד איתו. איך אתה מרימות איך אתה אומר לה שחיתו והבוא למין שום בחם ניתן על הזו. תגיד ואיך המורים מוקחים את זה רחץ לך שאני קוטאות. מה הם לא אומרים לחליפמים שמי אבל היא לא תתליח. תראה תמידי שתאה לשצרחו לעשות את ירבודה ואני. כי חייבת להגיד שאני מאוד מתרשמת מזה שיש היום הרבה תמורים שמאוד מודעים להניין ומאוד רוצים לעשות. אחשב, יש גם מורים אחרים שפוקשים אותי ומספרים מהלכאום הנדרכים שלהם כלומר, וזה כיף אנחנו עכשיו כשאנוצבת כזה שמודדים בנות לפיזיקה, אז אנחנו מוציאים עכשיו נוזלת הרחת לחוד, שבואו נכנו מוציאים טיפיים בריונות וקישורים להרוצים, וכתבות, ועוד קומיניי ככה לתת להם עוד קלים והתרועת להתרחת צורחים וזה ורזמנין. נכום תכנים השתלמות שלמה בקהץ של 30 שעוד, שבה אנחנו נותנים כלים למורים איך לקנס לקיטת פיזיקה ולשנות הדעה חורה. אבחרי זה כל הלשי שתתפו בעשתלמות בעצם הולכים, למד מורים נוספים, איך לעשות את זה בטרועת את המגוייסות בשטח התרועת, את הנינות, וזה כיף כדול לראות, באמת ככה השתח בוער בחיובי וזה טוב לראות. נגמרי, נגמרי. אחרי זה החזק מאוד לשמועות אחר. עוד הרבה, עוד הרבה לתברים האלה. תודה לך. שלום לנורית מאיר. מורה למתמטיקה בית הספר קוגל בחולון, מדריכר ציט בהיחדה לשביון בינמינים. משלומך. -שלומטוב. מכים מאוד שאת פה. -מחל להיות כאן. נורית אפשר לשאול אותך של האישית לקחת אותך רגע חורה. -בכלת. -טי עת. החלטת ללבושת המשקופה עם המגדרייות האלה שדיברנו עליהם קודם. המודאות לרצון שאפ אחד לא יגיד לי כבט, מעני חולה ומעלה יכולה ליעשות, זה תמיד היה. אפ אחד לא יגדיר להתגבולות הקצש שלי. אבל גם אני כשהתחלתי להיות מורה ובעם שחרגה, ההתתקופה שהתהירה כזאת מתמטיקה. כשאני רואה את ההבדל שקיים בין בנות לבין בנים, אם זה מבחינת ההתיחסות מושרחל כבר אסקירה, מבחינת הציונים, תלמידה שהם אותו ציון, מותלמיד מבחינתה היא כבר חייבת. להבור למות דרמה. -נמוכה יותר. -ברמה אחרת. היא מסתומרת זה כלכלת התודה, מפיתון כזה מזה, היא לא מספיק יודעת, זה מרירי שיא לא. היא לא שולת את בחומר, הריטיסרו, הריטע שמייד על החצאולה. ובען, אני לא שום לחצה כל בסדר, אין גם לחצ גם המשפחה, אין גם לחצ מהחסביבה, הכל בסדר, יש את היסמונת הגרון ו-סטיסמונת אחר שנית, ככה מי ערסים. תסבירי, תסבירי. -אני אספיר. כשהוא מצליח טוב. יש לו את זה, הוא רואים שהוא ממש בקיוון, הוא ילת מתיימטיקה קלאסי של חמש שיחידות, לומזת שיעים, טוב, היא למדר ב--------- בגזה הצלחה שלה. לא מייחסים את זה מידית אליה. וזה דבר שאנחנו, תהליך שאנחנו עברנו שינוי, כי אצלנו, זה גם אצלנו נמצא בבניות, וגם אני אשק נמצאת בתחום, וכל הזמן הוא סקת בו, גם אני צריך הכל הזמן לציב לצמים מרעה ולעות, הוא יכולים מתייחסת בקיטה. -הגב נורא את זה. -באים. -החוסים את זה. אחמא אמנים את השיר הזה של להסתכל על העולם בעיניים מגדריות, כי אני מבותו עכשיו, לכן מאמורות והמורים ששומים אותנו עכשיו, יש לו אלף מסימות על הראש ואלף תיקים, אלף מבחנים לבדוק, והוא נכנס לקיטה כל יום גם קצת אחרת, איך מאמנים את השיר הזה? כלום כל האפתי שאמרת על האמין את השירים, כי אחד מדברים שאומרים תמיד, ולעציב את המשקפה האם המגדריות. אז יש עליו ראשון, לשאים את המשקפה האם המגדריות, זה חשוב, כלום כל לראות את זה, כי ברגע שאני רואה את זה, אני הופך את להיות מודעת למשקורי, אז אני מבינה שאני צריכה להפוך, לעשות איזשהו תהליך שינוי במשקורי. לעבין שיש איזשהו בייתיות, אולי אני מפסטרסיט, וי אחד מדברים שמורים, כלום כל ומורות, הם לא רואים את הדברים. אם אני אומרת למורות תקשיבו, יש כך וכך ולמורים אפלים, מה פתאום? אנחנו מפלים? על מה מדברת בכלל? אני אבט שלי מהדסת, השתיירו את חשבון, כולנו עוסקים את רואה, אני אחרי ברור לי שנשים וגברים, שבים ביכולות שלהם ובכולים לשיגת אותם דברים. אבל כשאמיגיע את מושתה, אפילו בצביחה ציין תלפ נכן, שאתה מגיע לתצפית, אם תישה לתותם מורשת הדיברת הייתה, אני בטוחה שהיא בטוחה שהיא מתנהגת בצורה חי שוויונית, כלפי בני וגבנות בקיטה שלה. אבל בפורא מה שקורה, זה אחרת. וכאן המתפקית של הנקודם כל הציב את המראה, לראות להם שזה לא בדיוק מושם חושבים, וראו והתיות המגדריות, הם התיות המקדוריות של לא במודע. אז ברגע שאני מציבה את העניין הזה לפורנט, ונותנט להם לחשוב כבר יש לנו כאלה תחלה. אני צריכה להאמין את השיר הזה איך אנחנו עושים את זה. כלם כל, יש את הדברים שצריך לסתכלה למקדרי, ואז איזו שוק שצ'ק להסתכל כזה מגדרי, שאיתו אני נכנס ואני, גם עושה משוב על משעשיתי. האם היום, כשנתתי פניתי לתלמידים בקדע, פניתי לאותו מספר בני ובנות, כי במחקרים יוצא כמעט פי שלוש לבנים. כי הרבה יותר מער מרימים את היד ורצים לענות, וכאן זאת תפקיד שלנו כמורים לשעות וכד מדרחים שהציעה רחל. לתת את זה, חמש שניות לפחות לפני שעונים, ואז בנות בפחדות להתנסח בקיתה. הם חייבות שם עונות שובה, הם רוצות לנות שובה מלאה, תשובה שם פחות יותר מבינות מההמולכות. בנים, תוך כדי שאני שואלת שלה, אופס, היה דמורים, אתה היד. הוא נגע מה, אגב זה לדעתי כלי אורעתי חשוב מאוד מאוד מאוד מאוד. סליחה שאני מתפרץ לך לדברים הנהת לו סיימצר, אני כבר מתפרץ לך לדברים. הוא מוד תיקוסי. -גבר תיקוסי, בדיוק. אבל אני חושב שזה באמת כלי אורעתי מאוד מאוד חשוב, לתת עשרים שניות לפני כל שאלה שמתחילים להצביע עליה. אז הדבר אחד, אני אומר, כמה זמן פניתי, כמה זמן התתי לדבר. האם אני מייצרת אבירה שמעפשר את האויות בקיטה. זה דבר נורא משמעותי, דבר נוסף, יש לי תכס לתוך הנדברים, ולא הדרך בנאמו. -תסייני? -בנות, הדרך התיבור, אני חושבת שאולי התכוונת, הצל האזות היא תהיה ככה ותעשי. אבל לא הם שימן קריאה, יש להם הרבה שימן אישאלה, ושוב אני אומרת, היא אתמית כאלה, לא, הם מפיתו, אני מכיר את הבטה זו שמתנסח, הדתה בטה זו שקופץ, זה בטוח. -רגע את הסבירי, אז נגיד בטו אומרת ככה, בעופן מהוסע, שיונת שובה מאוססת בקיטה, אז איך כמורות וכמורים האנחנו צריכים להתייחס? אנחנו צריכים לשמוע הדמעשי אומרת, ולא את הדרך בי אומרת. הוא ואז הייתיחסות היא לתוכן למה ולא להכת במקרה הזה. -באבן. אוקיי, שזה משמעותי. -אז אמרת כמה דברים, רגע, אני רוצה אחזור עם הבן תיתו. אחד אמרת, כל מי כל הסתכלה לקמות, שיש אותה קמות זמן ותלמידים שם בנות ובנים, שם דברים באופן יחסית שביוני בשיעור, שתיים אמרת לייצר סביבה והבירה שהיא מאפשר את האויות, והופכים את התאות להיות אורחת רצויה בקיטה, בואו נגיד. והוא ושלוש, לשים לב לתוכן התשובה, ולא בהכרח לדרך שבה התלמידות והתלמידים אומרים אותה. והוא לא, יש עוד דברים כאלה, הגב שכידעי לא נולשים לבה לאם כמורות וכמורות. -כן, יש כמה דברים בנוגע לתחרות. מחסים לבנות שהם פחות או עבות תחרות. בנות תחרות, העבות תחרות כשזה אחת מול אחד, אבל כשהם באות לידי ביטוי בתוך קבוצות שתחרות היא בין קבוצות. יש להם יכול לקלה בי התחוסקות שלם, בתוך קבוצה. זה מקום נעדר להן להתבטה, ואנחנו דווקא מאוד עדידים את העניין הזה של עבוד בקבוצות ולעודת תוחרות בין קבוצות. נורית אגב, אני שומר בפעמים שצליב הצוות שחלק מאמורות עומרות לשתוכנית הלימודים הוא עם מותה מגדרית לתובת כברים. מה כבר אנחנו שאולים דבר כזה? הוא בוא נסתכל על ספרי הלימוד למשל. ישום נמשפרים שוברים הריכה מגדרית ומבחינת הספה והרקול, כצת אישת עווה בנושא הזה באישנים אחונות. אבל אם אני מסתכלת למשל ספרי מתאמטיקה, בי פחינת הדוגמאות, הבנות צריכות למצואות עצמם גם שם. הם צריכות למצואות עצמם מבחינת דוגמאות שלא ירקה מהנדס, שתיגה מהנדסת, שלא אותי ירקה מהדען, שותי יגע מהמדנית, כי אומרים, איפי הוא כנצי את, יוקנבי את. אנחנו רוצים לתת למודלים שמיכלו מודלים שייוו מודלים לאשרה. לאזמן מבגשים, עם נשים שמאורו רות השרה, אבל בקט הזה אולי אפילו יותר אני רוצה רק לסייג ולומר, שצריך לסמלב איזה מודלים אנחנו מביאים לקיטות, מודלים שמיכולים להסדעות איתם. הוא מודלים שמיותר מדי רחוקים הבורה מבחינת להסיג אותם. כמוצת השבות בוגרות בתספר שגיעו להיזה שהם מדות שקדאי לנו לסים לב שיכולות לבוב ולספר כאלה שדומים במאפיינים לאותם בנות שאנחנו מביאים אלאים את המודלים. אני רוצה ספר לך, נורית שאני כותב את כל המבחנים שדי בשוני שעה, אז תמיד מדהים לראות את התגובות של הבנים בקיטה הוא נמנה שם פוטרים את המבחן לחלק מהבנים מאוד מאוד קשה לקבל את זה. אני קיבלתי, כמעט כל פעם שאני עושה את זה אני מקבל מבחן שכולו מחוק ומתוכן, שם תקנו את לשון האישה לשון זכר, בסדר, אגב, אני כותב להם. המבחן מנוסח בלשון אישה, הוא פונה לגברים בנושאים כאחד. זה מדהים את המילירות את איך שאבנים מגיבים, מה זה התכף זה? וראתי.
אני נמשך עושה חושבת על הדרומה שאני ברפונה לקעל ורופונה בלשון הכווה וישם לשים, הם לשם זה עוד בחוסר ונוכות. הם לא רגילות, הם לא רגילות שפתום פוניב אליהם בלשון הכווה, הם אומרים רגע, לעשות להביש בניים, ההתלוידת שקילו, הקדמיה גם אם יש רוב ויצריך לפנו. מה שהוא לא מסתדר להם? פתום מישהו מנחיח אותם, זה קצת דירה להם שונה. נוריד כמדריך הבריחידה לשבעיון בין המינים. איפה לדעתך היום נמצא את גר הגדול ביותר במחב הבית ספרי? תראה, אני מדברת על בתי ספר שכבר איך להתוא לקחת את התוכנית שלנו, ויש לנו את התוכנית שבדיבור שאנחנו מכניסים אותה וקיטות, איבה וזה האינטחט, אנחנו למעשה, עופכם את התלמידים ואת התלמידות קצת יותר להיות ביקורתיים לגבי משקורי סביבה. אצל זה שאנחנו מוררים את המודעות אצלם, אצל זה שטלמידים וטלמידות רואים דברים, מביאים דברים לקיטה, מסתכלים על הקטועליה בין האם מכם, מסתכלים על פירסום עוד בצורה אחרת, מסתכלים על הגדות יהיה לדים בצורה אחרת, וזה הדבר שהוא מאוד חשוב מבחינת. אם הבנתי אותכתוב, נוריד, את אומרת, את גר המריקזי זה לגרום לתלמידות וטלמידים להיות מודעים ואפילו ביקורתיים, לסביבה שלהם. -בייך לטכן. בכלוסיית התלמידים ואת תלמידות, 50 ו12 הם אחוז הם בנות. סטומרת, אנחנו רוצים שגם הם אשתלבו גם את תפקידי עובלה, גם את תפקידים בחירים במשק מפרינתה, השפעה כלכלית מפרינת השפעה פוליטית. נוריד, אנחנו תכף מתכווים לסיום, אבל יש לי עוד שאלה אחת שכשבו לי לשאול אותך. הרבה פעמים כשאנחנו מדברות ומדבריםים, תלמידים על יתיות מגדרייות ועל נוסעים מגדרים, ואנחנו נתחים ביחד פרסומות בטל אביזיה לדוגמה. אבנים שיושבים בשיעו פתאום זזים בעינוחות ומרגישים כאילו משום האשים אותה מחשב, איך מתמודדים עם זה? כל מהם כל זה מעולה שאלה את זה, אחד לדברים כשאנחנו צריכים להבין, כשאנחנו מדברים על כל הנושא של מגדר ושבעיון בין המינים, משום החושבים שזה רק נשים צריכותיות שם. וזה ממש לוקח, אנחנו לא מבקשים שבעיון בין המינים, זה סתומרת את השבעיון של נשים יוט על חשבון לנשק את דברים. ממש לוקח, ברגע שאנחנו נותנים שבעיון, אנחנו נותנים לכל אחד את אפשרות לפחור את מה שהמתים לו, וזה העולם האופטימלי. נורית תודה רבה לשיחה הזאת. תודה רבה לך שזמן דורתי. נורית רכן, אני חייב להגיד לכן, כאבא, ללילדה, שהיא רק בת שנה ושבע חודשים. אני מאוד מאוד מקווה שהדברים החזקים שאתם אמרת עם פה, יצליחו לגרום לליגדול בעולם קצת יותר טוב ומטוקן. אני מאוד מאוד מקווה שהמורות והמורים שמכשיבים, לנוח שב, יבחרו לו ללילבוש את המשקפיים המגדוריות האלה כמו שהגדרת אתם את זה מצאה. אני בטוח שאני מחר בבוקר ילך איתן לכיתה בצורה הרבה יותר חזקה ונפה לעבוד ולאמין את השירי הזה כל הזמן, אז תודה גדול עלכם, אנחנו היינו שומים חינוך, תודה שהייתם איתנו בפרק הבא.
Podcast Summary
Key Points:
קיים חוסר איזון מגדרי בולט במגמות מדעיות (פיזיקה, מחשבים) לעומת מגמות הומניות (ספרות, אמנות).
מורים ומורות נוטים להתייחס באופן שונה לבנים ולבנות בכיתה, לעיתים באופן בלתי מודע, מה שמחזק סטריאוטיפים מגדריים.
בנות סובלות מדימוי עצמי נמוך יותר במקצועות מדעיים, למרות ציונים גבוהים, ונוטות לחשוב שאינן מספיק טובות.
תחרותיות בכיתה (כמו הרמת ידיים מהירה) פוגעת בבנות, אשר מעדיפות עבודה בקבוצות או בזוגות.
מומלץ לתת 5-20 שניות לפני תשובות, לעודד דיון בקבוצות, ולשים לב לתוכן התשובה ולא לאופן ההתבטאות.
יש צורך בהכשרת מורים למודעות מגדרית, כולל השתלמויות וכלים מעשיים לשינוי דינמיקה כיתתית.
Summary:
הפרק עוסק בפערים מגדריים בחינוך, במיוחד במקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). רחל קנול, מורה לפיזיקה, ונורית מאיר, מורה למתמטיקה, מדגישות כי מורים נוטים להתייחס באופן שונה לבנים ולבנות, לעיתים מבלי לשים לב. לדוגמה, בנים מקבלים יותר זמן דיבור, יותר פרגון, ומרימים ידיים מהר יותר, בעוד בנות זקוקות לזמן חשיבה ארוך יותר ומרגישות לחץ לתת תשובות מושלמות.
דימוי עצמי נמוך גורם לבנות רבות לחשוב שאינן מתאימות למקצועות מדעיים, גם כשציוניהן גבוהים. הפתרונות המוצעים כוללים: עבודה בקבוצות או בזוגות במקום תחרות אישית, המתנה של מספר שניות לפני מתן תשובות, התמקדות בתוכן התשובה ולא בצורת ההגשה, והקפדה על חלוקה שוויונית של זמן הדיבור. כמו כן, מודגש הצורך בהכשרת מורים למודעות מגדרית, כולל השתלמויות ייעודיות, כדי לשנות את הדינמיקה הכיתתית ולעודד בנות להשתלב במגמות מדעיות.
FAQs
מחקרים מראים שבנות חשות תחושת תחרותיות גבוהה בשיעורים, והדימוי העצמי שלהן נמוך יותר, מה שמוביל לנטישה גם עם ציונים טובים.
ניתן לעבוד בקבוצות או בזוגות, לתת זמן חשיבה לפני תשובות, ולעודד דיון במקום הצבעה אישית.
בנות נוטות לפקפק ביכולתן גם עם ציונים גבוהים, בעוד בנים מרגישים בטוחים יותר. מורים צריכים לחזק את הביטחון שלהן.
לעקוב אחרי מי מדבר יותר, מי מצביע, ולשים לב שפעמים רבות בנים מקבלים יותר זמן תגובה ופרגון.
בנות זקוקות ל-5-20 שניות נוספות כדי לנסח תשובה מלאה, בעוד בנים עונים מהר יותר. זה מאפשר שוויון הזדמנויות.
בנות פחות אוהבות תחרות אישית, אבל מצליחות בתחרות קבוצתית. עבודה בקבוצות יכולה לעודד את השתתפותן.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.