איך לפתח תכונות של מנהיג

‫שבמחברים ברוכים הבאים ‫לתח להספוד קסטית פתחות ‫ישית בלי כלישות, קוראים לגל צחק, ‫ומתרה שלי להביא לכם ‫את הכלים הכי פרקטים להצלחה בחיים, ‫כלים העשים, ‫כלים שבאמת עובדים בלי תאוריות ‫והבלי אחרת, ‫תפקיד של הפודקסט הזה הוא באמת, ‫להזור לכם להגשים חלומות, ‫שולא יחשבתם שהם לא אפשרים ‫הבורכם וליכות חיים השירים ‫בחוויה של או שר ושפיכות. ‫והוא מאחור לכם לדבר על ‫שלוש תכונות שיהפשו לכם לאפוך להיות מניגים אמיתיים. ‫בדקופה הזאת היא שזה מרגיש כאילו ‫כל שנה או שנתיים יש שבחירות ‫וכולם מדברים על מניגות, ‫אבל רק בהקשר של פוליטיקה ‫או בהקשר של אירגונים גדולים ‫אוכבות גדולות. ‫אני מאמין שכל מי שרוצה ‫לעשות דברים גדולים בחיים שלו. ‫וזה לא משנה מה או באז את תכום. ‫כל מי שרוצה לעשות משהו ‫שומעבר לסטנדרט, ‫אבל מעבר לליות בנוני, ‫פשוט חייב לפתח יכולות של מדיניג. ‫כל כנו רוצים להיות המניגים ‫של הסק שלנו, של החברה שלנו, ‫ולקים איזשהו ירגון גדול, ‫כל כנו רוצים להיות ‫מניגים של הקהילה שלנו ‫ולשנות איזה משהו גדול. ‫כל כנו פשוט רוצים להיות ‫המניגים של המשפחה שלנו או של החיים שלנו. ‫וזה לא משנה היא מדברים האלה ‫כי ויכול מאוד קטנים ואישיים ‫הוא ענקים וגלובלים, ‫אבל אנחנו באצם לדבר על שלוש חונות ‫כל מניג אמיתי, ‫אבל מניג אמיתי חייב שיהיה לו ‫וארך לפתח אותם, אוקיי? ‫אז כאן כל מה זה לא מניגות, ‫או בין אנשים נמנהים מיליות מניגים ‫בחיים שלהם, ‫מי סיבה מאוד פשוטה, ‫עשיבהי שהם לא מבינים ‫מהי באמת מניגות, אוקיי? ‫יש לנו זה תפיסה בילה לגבי מניגות ‫שגורם את לנו לירתם הנושא הזה, ‫לירתם מהכוונז אותי, מהמטרה הזאת, אוקיי? ‫אנשים מתייחסים למיניגות ‫כמו שליטה או. ‫לעשים את עצמי באיזשהי ‫מהמביזשהו מעמד גבוה וכך אני בעצם ‫מוריד אנשים אחרים, ‫ומתוך איזשהי סלידה שיש לנו, ‫מהערעיון הזה של. ‫לעשים את עצמנו מעל אנשים אחרים ‫ולחשוב שאנחנו טובים יותר ממש או אחר, ‫או להיות אתם מתנסה שחצן או רע, ‫או מה אנשים נמנהים מיליות מניגים? ‫והסיבה השנייה או התפיסה מוטטה השנייה, ‫שבעצם אנשים פחדים ליות מניגים ‫כי מפחדים כבלבי קורא, אוקיי? ‫אני חושב שזה קצת אולי, ‫שווה פרק שאלים הפרוד קסטי, ‫לדבר על הנושא של ביקורת, ‫והחליט מודד עם ביקורת, ‫יכולט שנעשה פרק הזה ביקור, ‫אבים אתם רוצים מזהת ‫לכלל לזה מי. ‫אבל כרגע, אני רוצה שאים אנחנו נבין ‫שאנחנו מוכנים לשים את הביקורת שנייה בצד, ‫וגם נקבלתי פביקורת, ‫אנחנו יודעים רוצים לעשות חיים שמבר לבונוינאים, ‫שזה אומר שבה גדרה היא עלינו ביקורת, ‫כי אנחנו לא נעשה את הכל כרגיל כמו כולם, ‫כי אז נהיה בינוינים. ‫והוא מבינים שמניגות זה לא באמת ‫שליטה וזה לא באמת לשים את עצמים מהלכרים, ‫וזה לא באמת לעשות רעה למשוחר. ‫אז בואו שנייה נבין מה זה כן ‫מניגות, ‫ומה זה המניגות שאנחנו ‫אנחנו הולכים לדבר על היום. ‫בשביל להיות מניג צריך להיות מסוגה ‫על השפיעה על אנשים אחרים, ‫שאומרת להגל מצפה אנשים אחרים ‫המשאולחים אחרי, ‫לא לכם אחרי בכל תחומי אחרי, ‫מולי במה שוספציפי, ‫ולי בעקרונות גדולים יותר. ‫זה יכול להיות הילדים שלי, ‫המשפחה שלי, האחרים שלי, זה יכול להיות אנשים שאובדיםיתי, ‫זה יכול להיות אנשים שמתנדווים ‫אתי באחד באלשור גונגדול שכם, ‫תהיו שאני מניק שם הצבט, ‫וזה יכול להיות ברמת העיר מדינה ‫קדורה אחר, אצל. ‫הקריטרון השני זה שאנשים ‫צכים להיות שמכים ללכת אחרי. ‫מה זאת אומרת, שמכים? זאת אומרת ‫שאני לא מפעיל עליהם כוח, ‫אני לא אמא עליהם, אני לא גרום להם ‫ללכת אחרי בסבל, ‫היא אז זה סוג של להיות דיקטטור ‫זו לא באמת להיות מניק. ‫הקריטרון השני זה ממש אנשים ‫מכים ללכתיתנו, לאורך הזמן. ‫זה ידרוש מתענו כבר דברים אחרים. ‫כמעט כל אחד יכול להפתח ‫על אמות גדולים, ‫להצר את זה שהוא מניפולה ‫צ' ולהגום לה אנשים אחרים ‫לסמוח לעשות משהו בשבילות בו דווח הקצר. ‫אבל אם הדבר הזה בסופית פרצץ, ‫אם הדבר הזה ידגלה כאיזשהו תחסיס מראה, ‫שום משהו לא אמיתי, ‫אז אנשים לא היסמכו עליך תחרב לאורך זמן, ‫אז אנחנו רוצים לבסס מניגות ‫שתגרום לה אנשים אחרים ללכת איתנו, ‫לאורך זמן בצורה עשמך. ‫ויש לנו עוד שלושה קריטרונים, ‫הקטרון הרביבי בעצם זה שהמניגות ‫שארון משפרת תחיים שלנו, ‫אבא, זה שמשפרת תחיים של אנשים שאולכים איתנו, ‫ויש בישית שמשפרת את החיים של אנשים ‫נוספים. ‫זה לא רק חייב לעזור לעולם ‫וזה לא רק חייב לעזור לענשים שאני עובדיתם, ‫זה גם חייב לעזור לי. ‫וזה לא חייב רק לעזור לי, ‫זה חייב לנו לעזור לענשים שופטים, ‫מתי וזה חייב לנו לעזור לעולם. ‫אחרת, זה לא מניגות שאיתי אמניגות אותנטית, ‫זה לא מניגות שאיתי אמניגות, ‫המתי את זה שהיא מניפולציה קיצרת ‫מועיד בסופו של דבר. ‫תחת ההגדרה הזאתי, ‫שאנחנו מגדירים שליות מניג ‫זה מישהו שנשים שמכים ‫הוא צריך את אחרי עבל עור זמן ‫ושאמניגות של עושה טוב לכולם, זה מה שאתם כן הייתם רוצים בחיים, ‫שלכם. ‫אז בואו נדבר שנייל, ‫מה-הם-ה-3 שכונות שכל מניג חייב שהיו לו, ‫ושלוש את התכונות האלה ‫הם האחי חשובות בפר, ‫ולנכנום דברים כרגל לנטיליגנציה ‫או קריזמה, ‫למושה שתי על יכולות להיות חשובות, ‫אבל אני בתוך שאתם מכירים ‫הניגים סליחה שאני אומר, ‫החינטיליגנטים, ‫או מניגים לא הכי קריזמטים ‫שעדהן מצדיכם לייצר דברים משמותיים, ‫זה לא אומר שיקה לפתח את המידות האלה, ‫את התכונות האלה, ‫אבל אני תלכם מה שכלים פרקטים ‫איך אתם יכולים לקחת אחת אחת, ‫אתה לא שאתה מיומניות, ‫אתה לא שאת התכונות שאני הולכת דבר עליהם היום, ‫וח לפתחות הבחנים שלכם. ‫מה שחשוב להבין זה ‫שברגע שאני רק מתחיר ‫עשים את הפוקוס של אישם, ‫שאים אני לא נעמסתר תוך יום אחד ‫בשום דבר לא נעמסתר ביום אחד. ‫כבר על התחלה, מורים לי פתח לי ‫תוצאות, אחד רשות ותוברות יותר בחיים. ‫אם אני רואה שתוצאות שלי בחיים ‫לא משתפות, ‫סימן שאני עושה מה שולו בסדר. ‫אז מה הם? ‫מה הם שלושת התכונות האלה? ‫תכונה הראשונה היא ודעות, ‫איזה שהיא אמונה עוצמתית בדרך שלנו, ‫זה איך רכי. ‫דבר שאני זה אחריות, ‫כלומר, התייחסות להצמנו ‫הגורם שהיא כבה מי קרה או מייה בתוצאה, ‫מהיה בסוף. ‫והתכונה שניית זה נתינה. ‫היכולת לשים את התובה של האחר בפרונד, ‫זה לא אומר על חשבוננו, ‫מהכונווין שני על מהמדובה. ‫אז בואו נפרה ככה ד אחד, ‫וודאות אחריות ונתינה, ‫השלוש התכונות האלה, ‫ואחן יכול לפתח אותם בעצמי, ‫ברמה גבוהיותר וברמה שתיגרום ‫לאנשים אחרים גם להריח את זה, ‫ולגרום להם גרצות ללכת אחריכם. ‫אז וודאות, בקצרה הרעיון הכי בסיסיו ‫של כולנו יוצאו לכם מאוד מאוד חזק בביטחון. ‫כולנו רוצים להרגיש ביטחון, ‫שנחוסים את הדבר הנכון, ‫שנחוסים את ה. ‫שאחולכים בדרך הנכונה, ‫שנחוס נשים תובים וכן הלאה. ‫ברגע של אירוב האנשים אין את התחושה הזאת ‫היא בביטחון, ‫הם מחפשים את התחושה הזאת ‫בביטחון בגורם חיצוני. ‫זה אחד הדברים הכי גדולים ‫ממשמותים, ‫שמניג נותן בעצם ‫לאנשים שלכים אחריו. ‫מניג איכותי ואמיתי. ‫נותן לאנשים שלכים אחריו ביטחון למה, ‫כי מתוך הביטחון שלו, ‫שהוא כל כך חזק, ‫ומסוגל לשורות אותו, ‫מתוך האוצמה של הביטחון הזה. ‫כלפי חוץ ולגום להאנשים ‫אחרים להרגיש ביטחון ‫בו את הדרך, אוקיי? ‫בשביל שאני אוכל ברגע, ‫ברגע שאני יכול לספק ‫לאנשים אחרים ביטחון, ‫יכול את ההשפעה שלי עליהם ‫היא משמעותית יותר גבוהה. ‫אנשים רוצים להרגיש ביטחון ‫זה שוצר מאוד פסיסים, ‫מאוד חזק מאוד ביולוגיה ‫פהולוג של הלגיד, ‫והיא מה. ‫לאנשים, יש את הביטחון הזה ‫הם ירצו לשמר אותו לעצמן, אוקיי? ‫זה לא אומר שלתת ביטחון זה מספיק, ‫אבל זאת אומרת שבתווח הקצר לפחות ‫זה דבר שהוא איכריכי. ‫אם לי אין ביטחון בדרך שלי, ‫אני יליני מאוד מאוד קשה ‫לגום לנשים אחרים ‫שאלה הם ביטחון בדרך שלי. ‫אנשים מפחדים, רובנו, ‫אנחנו גם אנשים אחרים, ‫אתם עוד יחסית כנראה פחות ‫מהבינדם, מוצא כאתם אנשים שמיתן אינים ‫בטחות דישית, ‫אתם שאו מתפות קסט הזה, ‫אתם כנראה, ‫עושים מאוד דברים שקשרים ‫לתפות דישית, ‫אז כנראה, ‫יש לכם טיפה יותר פתיחות, ‫לשינו יותר פתיחות, ‫לגשת ללונודה, ‫אבל רוב אנשים מפחדים ‫היא זה פחת מהוות, ‫הוא משתק אותם, ‫הוא לא מאפשר להם להתקדם. ‫אז אם אתם תציעו לה אנשים ‫לעשות משובעים זה ברמת השפה, ‫ברמת מניגות ובכל רמה אחרת, ‫אבל לכם לא יהיה ביטחון, ‫אז גם להם לא יהיה ביטחון, ‫וואים לא יהיה להם ביטחון, ‫הם יהיו משותקים ‫והם לא ילכוח לכם, ‫בפרק הקודם בפרדקס ‫דיברנו על שתי סוגים של פחד ‫וחלט מודד איתו, ‫אבל זה רק לה אנשים ‫הוא אמרת מודאותם ‫באמת כבורה שוסינטה. ‫רוב אנשים מפחדים פשוט לא עושים כלום. ‫ברגע שיש לי את היכולת הזאת, ‫ברגע שיש לי את הבדעות הזאת, כבר יהיה מצב פשוט, ‫כבר יהיה מצב שבו אנשים ‫לחוח הרי. ‫זה לא בהכרומה שאני אמנה ‫כי יכול להיות שאני אשתמש בקוח הזה לראה, ‫או יעשה איתו בעיות או יכול להשתמש בו ‫גם בצורה שלי, ‫לא הולך שולה לנשים, ‫אבל בתור התחלה כבר, ‫זה איתן לי בסיס חזק המניגות אנשים ‫הרצו על היחת אחרי, ‫הרשי מרצו להקשיב לי, ‫וזה נקודה מאוד חשובה. ‫אז איך אני יודע לחזק את הוודאות שלי? ‫אצד הראשון כדי לחזק את הוודאות שלי ‫הוא פשוט להיות בעשייה ולפעול. ‫יש 100 עת מאוד אנשים שמסוגלים ‫לפתח ועדאות אמיתית ‫לגבי דברים שאין לא עשו הפעם. ‫יש שיטות ויש תכניקות גם בין אלפי ‫וגם בואו למה אחר, ‫לפתח ועדאות לגבי משהו שעדיין ‫לא קרה או מה שעדיין לא עשיתי אותו, ‫אני חושב בסייקנות, ‫שעדיין הכי הכי יעילה, ‫זה פשוט לפעול. ‫כלומר, לצבור ניסיון, ‫להפוך לא תמומחה במשעניוסה. ‫ככל שעשיתי את זה יותר ויותר ויותר פעמים, ‫אני נעמומחה במשעניוסה, ‫אני נעתוב עם מה שאני סביזה ‫בתכון שלי באופן טבעי ‫אופך להיות גבוה יותר. ‫תהל מדום האנשים הכי טובים ‫בתחום של החיים, ‫לכות תקרוס ספרים, תשמור פועד קסטים, ‫תיכולה הרצאות, ‫את החשולה צריכם לתאות ‫והתשלמור את המחיר של התאות, ‫זו הדרך האחין החונה ‫והחיות שמתית לפתח ודעות. ‫גם אם היא לא הקולה ביותר ‫או הנוכב ביותר, ‫כי קשה לקשה ‫לכזה מפחים, זה דורש מרמץ, ‫אבל בסוף זה הדרך ‫ליצר ולבסס ודעות אמיתית. ‫אם זאת, עבור הרבה מאוד אנשים, ‫רק לעשות זה לא מספיק את ‫הדעות ודעות. ‫ובגלל זה צריך עוד משהו, ‫צריך עוד דברים כדי שעזור לנו ‫ליצר ודעות. אז פה נכנס לצעד השני. הצעד השני הוא להסתכל על התוצאות שלנו. ובאופן מקבוע לבחון ולהסתכל על התוצאות החיוביות שלנו. יש חשיבות הדירה ללמוד מכישלונות כמו שדיברת עם יקודם ויותר מזה לנכונות להפשר לצמי ולהרשות להצמי בכלל לטעות. אבל אם זאת, למנה מתעויות, ללמוד מתעויות, יש ולזה אם באים מאוד גדולה. כי ללמוד בתעיות אומר לי מה לא לעשות. בדרך כלל אם אני מספיק יצירתי, אם רואו שלי מספיק פתוח, אני יכול לראות שבכל מצב ובכל פתועציה, יש אין סוף דרכים לפעול יש מיליון אפשרויות. אז אם יש מיליון אפשרויות וכרגע נחשלתי שלוש פעמים, אז יש לי שלוש אפשרויות שם לא עובדות. אבל אני עדיין לא יודע, מי מתוך תשמעות אישי אליה, לפתשמעות אישי ושבע אפשרויות, אני אותו רות איתיה אפשרויות, אני יכול לה. אם אני מסתכל על התוצאות החיוביות שלי, מסתכל על מה שאתסלחתי, על מה שעשיתי טוב בחיים, ואני חושב איך אני יכול להצימץ, איך אני יכול להרחיב את זה, אז אני אשר במקדת עצמי במה שהוא שעובד. שאתה אזור לכם, הדבר השלישי בעצם זה להיות בסביבה תומחת. אם אתם נמצאים בסביבה של אנשים, שכל הזמן מבקפקים בחיים, כל הזמן מורידים לכם, כל הזמן לא ראים כמה אתם לא יודעים ולא מבינים, אני לא אומר שאתם צמר שווה להתחמק מהורים שלכם, או לברוח מהמשפחה שאתה חמוליבו, לזרוק את כל החברים שלכם לזהבל, אני כן אומר שכדי לכם להוסיף לחברה שלכם, אנשים שם, אמינים בחיים אנשים שיש להם, ערכים דומים לשלכם, אנשים שאתה מכום ללכת אותם, ושיתנו גם לכם את התחושה של הוווווווות כל מהנית, צריך עוד מהניגים בצביבה שלו, כדי להצר התחושה של וווווות, יש נמשפט כזה שם מדבר על הרבה דברים בחיים, קודם כל הוסיף, אחר כך אם אתם רוצים להיף, קודם לא הוסיף אחר כך להיף. אז לפני שאתם חושבים עליך להיף את אנשים השלילים, אחרים שלכם, או הרגלים, אחרים שלכם, קודם כל תחשבו איך אתם עוסיףים, אנשים יותר חיובים לחיים שלכם, אחד הם הכניסים מנרגיה, חדשה. ועצה הדרבי, זה בעצם לא להתכחש או לא להדחיק את הקישלונות שלנו, אלא להסתכל על הקישלונות שלנו, ולהבין שהם חלק מהדרך. לא תמיד אפשר ללמוד, לפעמים כן אפשר ללמוד, מפעמים, אפשר ללמוד, אבל מה שכן להבין שזה חלק מהדרך? לא להסתיר אותם. ברגע שאני מנסה להסתיר את הקישלונות שלי, אני אוטומטית מחלחל ובבדעות הפנימית שלי. אני מדברים מישהו, אני יודע, אמרוק בפנים שאני מסתיר משהו, שיש לי דברים שאני לא אומר שיש לי קישלונות שאני לא יודע לשים כלפחוץ. ברגע שאני יודע להסתכל על הקישלונות שלי בלב שלהם, אני מסתכל עליהם, אני אומר בבקשה, זה מה שהיה, איתי זו אותי, אז אני לא מסתיר שום דבר. ברגע שאני לא מסתיר שום דבר, רמת הבדעות שלי עולה. אז מה אמרנו שהם הדרכים לחזק את הבדעות? עשים מולב דיברנו תכונה ראשונה שכל מה נגחייב זה ודעות. ארבע דרכים לחזק את הבדעות שלי אחת, לפעול הרבה ולבדתח מומחיות דרך למדה והשיה. שתיים להסתכל על התוצאות שלי, להסתכל על ההצלחות שלי וללמוד מההצלחות שלי. זה יעשים את הפוקוס שלי במשן יוסתום, זה חזק להתחושת הבדעות, זה אפשר להמשיך לעשות ונמשיך לקבל תוצאות טובות, יחזק להודי את הרתחושת הבדעות. דבר שלישי להקיף את עצמים בסביבה תומך את של אנשים שהתנו לי גם את הבדעות, ולא רק אנשים שמורידים את רמת הבדעות שלי. ועד דבר הרביעי זה באמת להסתכל על הכי שלות שלי ולא להסתיר אותם. לא צריך להשתקוע בהם, לא צריך להתבוע בהם, אבל אחד מה שמעית לא צריך להסתיר אותם, אסתרן זה הגורם מספר אחד לארס של ביטחון בכל תחומי. אחי. אגב, כבר זה לדעתי ארג לפרק לפרק לפרוט כסטגיים היינו מסתמים, כן? אבל יש לנו עוד שתי תרונות חשובות. התרונה במה זה אחרי יוצא בעיניי אולי התרונה, אחי חזקה שיש בקדור הארץ, מבחינתי לדעתי לפחות. כל התחום הזה של התפתחותי, שהתקודשי, אין אלפי, ואת אבר, אחרי יוצא, איבן יסוד בהצלחה בכל התחומים של התפתחותי, שהתקלום שאני מנרוצה להקימסה, כימנרוצה להצלח בזוגיות, אם אני רוצה להיצור משפחק כמו שאני רוצה, אם אני רוצה לשפר את החיים שלי בכל דרך, אם אני לא ייקח אחריות, יכול להיות שלי להשפיע על התוצאה פתאום נאלה, את המוטיבציה שלי תחלש, כל התכניקות וכל הכלים בעולם לאי אזרו לי, אם ילי את האחריות, אני אוכל להתחיל להוב קדימה. הדבר, ישון שחשוב להבין לגבי אחריות, לפני שאני אמר על ממש איך מפתחים אותה, ואיך עובדים על הדבר הזה על התכונה הזאת, זה שהכריות היא דבר סובייקטיבי, כל אחד יכול להסתכל על דברים מנקולת מבט אחרת, ולקח את אחריות או לגלגל את האחריות, לדוגמה אנחנו מלגיד שהאדם הלים הוא האחרי היחיד להלימות שלו, מצד שני יש אנשים שהיא תנוש, שאורים שאתה לא תהר אדם הלים, חינכו אותו להיותלים, אולי היו הלימים כלפיו, אז אולי הם האחרים, ביננה מחריכו להגיד שהמדינה אחרי התלעשים אנשים כאלה בכל, ולמנום מהם להיות הלימים או לידוג שתהלם סביבה תומחת בילדות ושם לא יוזנחו בצורה כזאתי שאתה חזק ותחדד את הלימות שלהם וכן הלאה. מעין סוף זוויות אפשר להסתכל על אותו מצב ואפשר להגיד שאנשים שונים או גורמים שונים עליהם האחריות. אז אירה ניבל את זה מי באמת אחרי להם מצב מסיימת. והתשובה שאני נותן ואני מציע לכם לשכל מאוד מאוד ברצינות אם חשוב לכם להסתת אותם מה שמותי את בכל תחום בחיים ובי מיוחדים אתם רוצים להיות מניגים, אגב, התשובה שלי לא האמת המוחלטת, אלא יפשוט גישה עוצמתית, וגישה עוצמתית אומרת הדבר הבא. אף אחד לא אחרי, וכולם אחרים, אוקיי? האם אנחנו, אני או אתם ששומתפות כסט, אחרי אם על הרעיו בארפריקה. אז עד שובה שכנראה את אישי מזה שחוז מיקמי גידו, לא אנחנו לא אחרים על הרעיו בארפריקה. אבל האם אני או אתם יכול מסות פעולות שיש הפעול את המצב שלפחות חלק מהנשים שעד שובה איש אחד משמעית כן, אוקיי? זה לא אומר שאימא אני אחרי על משהו, זה מה שאני חייב לעשות אותו, ופה נכנסו להפעק חדש משה ופה עוד כסט של, לאפריד בין אחרייות להשמע, זה שאני מסוגל השפיע על משהו, זה אומר שיש לי אחריות שם, זה לא מה שאני חייב, עוד צריך מוסרית לעשות את זה, וזה שאלה של השמה. אוקיי? אבל ככל שאני יצליח להסתכל על עצמי, ולהגיד בעצמי, אני מסוגל לקחת אחרייות עליותר דברים, ועליותר דברים גדולים, אוקיי? ככה חיים שלי דברים אתיו ותובים אתיו. זה לא סתם שהמשפטה ממוצאה לגבי אחרייות, של אנשים ממוצאים, שמפיקים תוצאות ממוצאות, זה מסתאום את, אני יכול לקחת אחרייות רק על עצמי. בין אדם שמאמין, שיכול לקחת אחרייות רק על עצמו, או תומעת אית מגביל בצורה מאוד משמעותית, את יכולת שלו לעשות שינוי בעולם, וליכולות חיים יוצאי דופן. אם אתם באיפה ממש מלצמך את המשפט הזה, אני יכול להיות אחרי רק על עצמי. אני מציע לכם, למחוק את המשפט הזה מהלקסיקון שלכם אחת ולתמיד, אין דבר כזה, את האיפה את זה, החוצה. מעבר לזה יש עוד כל מיני דברים ברמדה ספה שלנו, דבר לזותני, אבל בערבה יותר, אבל אצלם זה שאני אומר, הוא גורם לי להרגיש ככה, הוא גרם לי לעשות ככה, הוא גרם לי לחשוב ככה, או המצב הזה גרם לי לחשוב ככה, אני בעצם זורק אחרייות במארמה מילוליט שלי, על כל מיני דברים שגורם בחיים שלי ואז אני מחלי שאתרמת אחרייות שלי. כשאני אומר, אני לא יכול לעשות את זה, כשאני אומר, אין לי את ההפשורות לעשות את זה. כל פעם שאני עושה את הדברים האלה, אני בעצם מחלי שומכלי שומכלי שומכלי שומכלי שאתה תכונת ואתה יכול לצלי לאחרייות. אז בואו ניתן לכם, שלושה כלים פרקטים לחזק את אחרייות. דבר ראשון שכבר אמרתי, מקודם, להתחיל להקח את אחרייות ולהסתכל, איפה אני יכול להשפיע? איפה אני יכול להשפיע? ולא להיות, קמצן ועצלן ולנסות יותר ויותר ויותר השפיע על דברים יותר ויותר גדולים. יש מיליון משפטים כאלה שאנשים בנוני מומרים, כדי להקטין את הרמת אחרייות שלהם. בין אם זה, איפה שאלה הזור לבנה נאמפ של עורציה שיהיה הזרול או. איפה שאלה השפיע על בנה נאמפ של עורציה שפיע עליו. או אני אחראי רק על האדברים של עצמי, אני רוצה שאתה איפה את המשפטים האלה, מהלקסיקון שלכם אחד משמעית. מתעצריאו להסתכל על עצמיכם כאן ששפעה אנשים שמסוגלים להשפיע עליותר ויותר ויותר ויותר ויותר דברים. בתור התחלט הסתכלו על מצבים אולי שמפרים לכם בחיים שלכם. תחשבו בעצמיכם אפילו בתור התחלל דברים קטנים, זה הצער דרשון. תחשבו על דברים קטנים שאמרתם להצמיכם, שמשמציקים לכם בחיים אולי לא דברים אחרי גדולים וכי קשים וכן סוברכים, זה להמשך שאתה פותחו יותר מיומנות. ואת שלא צריכם, מה הם דברים קטנים שמציקים לי, ואדר שבתי שאין לי מה לעשות אתם. ואז, תשלות צריכם, איך אני יכול בכל זאת להשפיע עליהם. אחרייות לא אומר שאתם יכולים לשלוט בעולם, אחרייות אומרת שאתם יכולים להשפיע. אז תשלות צריכם איך אני יכול להשפיע על הדברים האלה, וכי חושבתם, תתרגלו את ההשפעה שלכם. תתרגלו לעשות דברים שחשבתם שאין לכם יכולת לשנות ותתרגלו לקבל את התוצאות האלה, רמת האחריות שלכם, תאלה. דרך שנייה לעלות את רמת האחריות לא מאוד נעימה חברתי, אבל מאוד יעילה. כשאנשים, מיוווקשים היא כמשהו, ואתם רוצים להגיד להם לא, כשאתם אומרים להם, אני לא יכול אי אפשר וכן הלאה. תתרגלו, לתת שובה אחרת ברמת הספעה. אני יודע שזה הולי שמה כאילו זרק משהו במילים אבל המילים השפיעות האלה כשנכותבים, המילים השפיעות האלה כשנכות מרגישים ואחרי כך משנות את התפיסה שלנו לאורך זמן. אם אני כל הזמן אומר, אני מצטר, אני לא יכול לנה, אני מצטר, אני לא יכול לנה, אני מרגיל את המוח של עכשיו במושגים של יחול לא יכול. במקום, במושגים של בוחר לא בוחר. למשל סתם דוגמה, אם עכשיו בין משפחה את קשר אהליי, והגילית הקשיבה על היום בערב את יכול להסיע אותי, לאזר שום מקום, אז יכול לתובה אינטויטיבית ששתייה, אני מצטר, אני לא יכול לנה, אני מלמד היום מייקורסן חיית קבוצות. אבל אני לא יגיד את זה, אני לא יגיד, אני מצטר, אני לא יכול לנהגיד, תראה, יש לי המקורסן חיית קבוצות, אני חושב שעד נדיף שאני אסיית הקורס הזה, אז תומד, אני לא יגיד לו שאני לא יכול אלא אני יגיד בצורה הקזאת יוחר, את שאני בוחר או אני מתעדף בחיים שלי, לשים את הפוקוס שלי במוקום אחר. בשני הראשונה הרבה פעם מראשונה שום תעשו את זה יכולתי פעלת סבי הנשים ואני לא יגיד לכם שאני אף פעם לא משתמש במהילה, אני לא יכולים אף אחד, אם זה הנשים שאני לא מקיר או טיפה יותר רחוקים, ואתה ורז, אני יכול להשתמש כן במושג הזה, אבל ברוב המוחלת שלנו מכירים, אני אשלדל את הרגל, בין עם בסיכות עם עצמי, ובין עם בסיכות עם אנשים אחרים, את האנים בוחר שלו להתכס לזה, אני בוחר שלו לעשות את זה, אל מול הרעיון של, אני לא יגיד. יכול, אז דיברנו דבר ראשון, בהקשר של אחריות זה למצוד דברים, קטנים שמציקים לי, ואני חושב, אני לא יכול להשפיע אליהם ולהתחיל להשפיע אליהם, להוציא מהספה שלי את הרעיון של, אני לא יכול ולהגיד אני בוחר, להתכס לזה כבחירה, וברופן כללין, הדבר השלישי, זה פשוט לי הצרל עצמכם חשיבה ברמת חזון, זה הכלי השלישי. רוב אנשים חושבים בממש ברמה פרקטית מאוד מאוד מאוד נמוכה, איך אני מרווח טרקסף, איך אני לא יודע מהוסקח, כל מיני מטרות טקטנות כאלה, שזה לא דבר, אבל ברגע שאני בנוסף לכל הדברים האלה, גם שם לצנים מטרות ברמת חזון, מה אני חושב שצריך להשתנות בעולם? מה אני חושב שיכול להיות יותר טוב בהקהילה שלי, או בהיר שלי, או בחברה שאני עובד בה, או במשפחה שלי, ואיך אני יכול להשפיע על זה, אוקיי, איזה שינויים גדולים, אני יכול לקדם ולהסות, אוקיי, וזה לא משנה כרגע אם אתם בוחים להיות סופרקטיבים בזה או חצי הקטיבים, עצם זה שאתם סביבים לצמכם, אתרם מאוד מאוד גדולה ואתם מורים לצמכם, לי יש יכולת להשפיע על הדבר הזה אפילו באמת, זה מחזק את היכול שכם ותחוויה שלכם שלכם, שלכם יש אחריות. כמה דוגמו הפסוטות אפילו בהקשר שלי, אני טיווני, אני מאמין שבעולם מהשאלנו אין מקום להרג של חיות בשבילו חל או בטח לו בשביל בקדים וכאלה, אוקיי, אני לא עושה הרצאות על טיוונות, אני לא אומר לה אנשים הלאיכול, אני אפילו להתימפרובות היא לכם מחברים או בני משפחה או כולגות, למסדות או למקומות שמוגרש בהם בסר, אני פשוטי הזמין אפשרות אחרת טיוונית, הם לא יש מומניע על זה שום דבר. אבל בחוויה שלי יש פה איזשהו חזון גדול, שהעולם צריך לראות בצורה מסוימת, ומבחינתי עצם הדוגמה הישית שלי ועצם התרומה הפרטית שלי, זה איזושהי דרך שבה אני מקדם את החזון הזה, אני חושב שאני לא יכול לשכני האנשים אחרים להיות טיוונים, אני חושב שאני לא רוצה לשים על זה, את הפוקוס שלי, כי הפוקוס שלי וכי הוא מולקדם אנשים בארמה הפסיכולוגית, בארמה תחוויה, בארמה תחזון, בארמה תשליכות, וזה אני עושה למשל דרך הפודקסט הזה. אז זה לא שאלה של, אם אני יכול לא יכול לקדם טיוונות יותר אלה, זה שאני בוחר כרגע שהחזון הזה לא בראש סדרה לפרט שלי, אלא יש לי משהו אחר. אוקיי, אם אתם חושבים שיש משהו בעולם שצריך להשתנות לא משנה, אם זה גדול קטן משמעותי, לא משמעותי, את התחילו לראות את החלק שלכם בה, שפה על זה, שיחה קטמותה. אוקיי, אני למשל מאמין שככל שהיותר אנשים יהיו אלה מתרמודאות עצמת, תתיהיה להמתר סיכה, לחריות, תיהיה להמתר סיכה, על התפתחות ישית העולם שלנו, היא טוב יותר, אני חושב אנשים שיש להם מודאות עצמת יותר גווה, שאני אדים לפעול בצורה יותר טובה, הם יוצרים סביבה, הם סביבה טובה יותר ובאה קשר הזה עולם טוב יותר. אני לא חושב שאני בעצמי יכול לחנך או לעזור או להגיע או להשפיע על כל אנשים בעולם, אבל אני כן מסתכל למשל המכליות עוצות שכמתי, והלנל פיפרו שאני שותף שם, והלא תסקים שאני עושה, ואני אומרו, אוקיי, 30-40 ישראלים למדו קורסים במקומות האלה, השפטי על הפיכה בישראל. אם רק אני לא, בבדה יש לו 1 מיליון אנשים, או לא מיליון, אבל ארבעיין אנשים ששמבו דאפנטסטית, בלאפי צטר מסרים האלה, אני בית החלו היחיד, 40 אלפי שזה, בית החלוקו למדינה ובית החלוקו לעולם, אבל אני כן מסתכל על החלק והלתרומה, היה חסי ציילי לחזון הגדול, וזה הם מחזק להתחושת האחרויות ותחושת האשפה. אז אמרנו, אם נרוצה לחזק התחונת האחריות שלי, אחד לחשוב על דברים שמציקים לי ברמה אישית, וכן יכול להשפיע עליהם, שתיים להפסיק להגיד שאני לא יכול, ולהבכור להיכנס להסתי צלפחירה, ודבר השלישי, לבכור להצמי חזון הנקי או אחד או יותר, ודברים שם לביינה עם השמותים ולקדם אותם גם עם בקטנה. בואו נדבר על התחונה השלישית. התחונה השלישית היא נטינה, דיברנו על, אני מזכיר לכם, על ודעות, דיברנו על, אחריות וכש' אנחנו נוראים על נטינה. מנהיג שלא יודע להיות בנטינה, הוא לא מנהיג אמיתי, הוא דיקטתו. ויש נהוא ענצמו תחשוב בהקשת נטינה, כרגם, וזה היה עבדל בנטינה, לבין ריצוי או ויטור. לפעמים כדי לנו לרצות מישהו, זאת אומרת, לעשות מה שקצת לא נוח, לא נוח, לא נעים לנו, או קצת פה גייה באנו בשביל מישהו אחר, אבל זה בית החלו יכולה להיות הסתתג, יש לנו לאורך זמן. ופה נכנסה, הבדל הגדול בין נטינה, לבין ויטור או ריצוי. במצב של ויטור או ריצוי בעצם, כשאני נותן למישומה שהוא אני מפסיד מזה. אני נתפע, אני מרגיש ראים, זה יכולות רק פסיכולוגי, זה יכולות פסיכולוגי, זה יכולות פיזי, זה יכולות חומרי או עוטביה, אני מפסיד משהו בעצם הנטינה שלי. כשאני בין נטינה, בהקשו שאני מדבר עליו, זה מצב שלווי נוי. אני עוזר למישהו, ואני מרוויח מזה. כסף אני מרוויח מזה, הרגע שעתוב, אני מרוויח מזה חיבוק, אני מרוויח מזה מילה טובה, אני חודפש את לרוויח מזה, תחווויה שלי, מצמי שאני בין אדם טוב שנתתת. ואני לא מתבעי סלצמי וכוי סלצמי, אני בין אדם, אני מתבעי סלצמי, כוי סלצמי הוא מרגיש אחלתי אותם, אני בביטו או בריצוי, וזה היה עבדה לחייך היא גדול פה. אוקיי? אז אם אני רוצה להפוך להיות בין אדם, שהוא יותר טוב בזה, שהוא יותר טוב בלתת, אוקיי? לנטינה זה דבר שהוא שריר, לא משנה כמה אנשים מדעימים אתם, אתם אנשים של נטינה, אלישום צריך שספק אני, פשוט מכיר לא את כל מי שמגשיר, לא פודקס, אבל אני מכיר לא מעט אנשים של המגשיר, אני יכול לנכש שזה מושך אופים ושיום של אנשים, אז אני יודע שאתם כנראה אנשים של נטינה, אנשים מחשובים לכם, ואתם אוהבים לתת. אוקיי? אבל עדיין, כי חושך אנחנו נכזק את שיר הנטינה שלנו, וזה שיר לכל דבר ועניין, אנחנו נכיח עם טובים יותר, אפילו בלי כאשר נמניגות, אבל אנחנו גם נאפוך להיות מניגים טובים יותר. אוקיי? דוקטוב, איקטוב, אוקיי? בספר, נקרא אדם מחפש משמעות, אידרך זה שאני עושה עבור מישהו או משהו אחר. אוקיי? ואנשים שיש להם תחושה של משמעות, הם פשמי עם הניגים טובים יותר, וגם החיים שלהם באופן כללי, נמתובים יותר. אז איך אני יכול לחזק את הנטינה שלנו? אז אני תלכם כמה כלים. כלי ראשון, זה לחזק, זה נשמע רק קצת אולי מוזר, וחוזר אולי קצת על משום האפריקל ביטחון עצמי, אבל בשביל לחזק את שיר הנטינה שלנו, אני חייב לדעת להגיד לו. נדש את משמע מוזר, כי נטינה זה כאילו להגיד כן, זה כן לעזור, זה לא לעזור. אבל אם אני לא יודע להגיד לו, כל הנטינה של התאפוך מאוד מער לריצוי ובביטור, כנרגיש שאין לי בחירה, שמי שום וכש מיני משהו אני חייב לעשות את זה, ואז המצב הפסיכולוגי שלא יפשר להיות במצב הנקיע הזה של נטינה. רק אם אני יודע לתרגל את המילה לא יודיע להגיד לו ויודע לא לעזור לפעמים, אני יכול להצר בחירה אמיתית בלהזור ולתת. בחירה אמיתית בלהזור ולתת זה הדרך חיידה להצר נטינה, אוטנטית ותובע. אז הדרך הראשונה, הכלי הראשון, אז זה ללמוד להגיד לו. ללמוד להגיד לו. ברגע של אמה דתי להגיד לו, זה כלי סופר חשוב, שום אם אתה רוצים להרחיב על זה, יש פרק, הרניח שזה הפרק הראשון בפודקס, על תי שם מיומניות חברתיות לפיטוח הביטחון, עצמי, אחת ממזה, שתי ממף אפלוקשות למילה לא, אכל הפרק סופר משמעותי, סופר משמעותי, סופר חשוב, מזמין אותכם לשמוע אותו. וברופן כללי, אז זה הכלי הראשון, ללמוד להגיד לו. הדבר השני, זה להרגיל תצמי בהקשר של הנטינה, לחשוב בהחוזים ולא במספרים. אוקיי, זה לא רק כסף, אז זה מדבר גם על כסף, אבל גם על אינרגיה וגם על זמן. אוקיי, אם אני יודע שיש לי x זמן פנוי, או x זמן שאני, שמוגדר כזמן שהוא, הזמן של הנה, אז אני יכול להגיד, אוקיי, ‫הוא תראה, הוא נותן איק סכוז מהזמן ‫הזמין האנשים אחרים. ‫האסרים אחוז, שלושים אחוז ‫)"משים אחוז", ‫"אישר אחוז", ‫או טבע הוא מה שאני חושב שנכון לי. ‫ואז אם יש לי תקופו אותי יותר פנויות, ‫מה שניצאה הזאת זה אוטומטית ‫לתתיותר מזה לאנשים אחרים. ‫דווקא בתקופו אותי פנויות, ‫הנשים מאבדים תכושה של מהשמועות. ‫הנשים הופחים להיות פחות מנטינה, ‫וונתים לדיקונות ובעיות. ‫אני מגריא לצמי לחשוב בהחוזים, ‫אני פשוט לוחלת את יותר מנשים אחרים, ‫כשהשלי יותר הזמן פנוי, ‫ואז אני אוכל בקלות להגביר את הדבר הזה. ‫אותו דבר עיקרי, גם כשנייה לי פחות ‫זמן פנויות, שאני בתקופה פחות אוהב. ‫אם אני מנגל לצמי לתת, ‫""שרים אחוז", ‫"שלושים אחוז מהזמן שאילה, ‫"אנשים אחרים, או חמישים אחוז ‫"ותבע". ‫אז שיש לי תקופה פתאום סופר המושא ‫שאני לי זמן להצמי, ‫"אם עוד אין לששות ‫של הזור לנשים אחרים, ‫כי זה זו מספר פיקסט, זה בהחוזים". ‫"אותו דבר בקסף". ‫"אימא אני חושב שכלל, ‫"כשהן לא תורם כסף ‫כי אין לי מספיק", ‫"איזה הרבה אנשים חושבים את זה". ‫"וכם חושבים שיש להם ‫רק עשרת על פמשק, ‫אלא זמן הם איתרם הוא אלף, ‫"מתרם הוא על פיים, זה תומת. ‫" ‫"שיהיה להם מיליון, ‫הם אומרים לצמן הם איתרם הוא מהאלף. ‫"זה אף פעם לא קורה ככה, ‫"אוקיי, זה אף פעם לא קורה ככה". ‫אני צריך להרגיל את עצמי, ‫"לתת מהצמי, שוב באחוזים, ‫"ולהרגיל את עצמי לחשוב ‫באיקשה של החוזים, ‫"מושא מה סכנסה הוא באחוזים, ‫זה האחוזים גם גדלים, כן? ‫אבל באחוזים, כמו שלא דברים ‫אחרים אחרי הם באחוזים, ‫הוא בהתם להכות חיים שלי, ‫אותו דבר. ‫אני רוצה להרגיל את עצמי, ‫שאם לחשוב באחוזים, ‫מתוך מה שיש לי, ככה אני לא תן באחוזים. ‫וזה גם מתן לכם, המון, המון, מון, מוטיבציה, ‫להצאים את עצמי חיים ולתת להצמחם. ‫ככה חושב, ‫לכם את הזמן פנוי, ‫תוכלו לתת יותר לכם, ‫ככה חושב, ‫לכם את הרכסף, תוכלו לתת יותר לכרים. ‫ככה חושב, ‫לכם את הרכם משבים ותרב שרויות, ‫תוכלו לחלוק אותם יותר ‫עם אנשים אחרים, ‫אוקיי? ‫זה פשוט ממש ככה. ‫אז הכלי הראשון זה נמוד להגיד לו ‫והכלי השני זה התחיל לחשוב באחוזים, ‫ובדבר שלישי לא לזלזל בנתינה כתנה. ‫הארבע אנשים עושים דברים כתנים ‫הבור אנשים אחרים, ‫ואז כשומרים להם תודה, ‫אז הם אומרים, ‫הכלום לא עשית שום דבר בשבילך ‫וכן על האמזה לזלים, ‫בנתינה שלהם, אם הנתינה ‫אלא סופר הנקיד. ‫הצובי שזה דבר מאוד מאוד רע. ‫כאים אתם חושבים, ואז זה אומרים ‫שבין נתינה ובעזרה, ‫העיקר הוא הקוונה. ‫אז אם העיקר היא והקוונה, ‫במידה משם את אני מסכים, ‫זה לא דבר יחידי שחשוב, אבל זה העיקר, ‫והקוונה שלכם הייתה לעזור, ‫מה זה משנה עם הזאת עם קצת? ‫אם הזאת עם קצת, ‫הדאי ניתה לכם את הקוונה לעזור, ‫ולכן אתם צריכים להאריך ‫את את שמחם ולהרים להצמכם, ‫גם עם עזרתם קצת. ‫זה לא ראש לצכם להגיד ‫לצר שאני שוצח נשק לכם את ‫קפורת הרגליים, אבל זה כן אומר שאתם צריכים לימים אומרים לכם תודה על משוגם מרחק. ‫הוא קטן, אנחנו נגיד, ‫בעבד, שמחתי לעזור לך, ‫זה היה לי כיף לעזור לך. ‫אני שמח שעזרתי, ‫או כל אחת מבריאצות האחרות ‫שלום הקטינות את מה שעשיתם. ‫תראו. ‫בסופו של דבר, ‫מניגות החוטית מתחילה, ניבפנים. ‫ולתחיל מבפנים, זאת אומר, ‫להעבוד פנימה. ‫להעבוד פנימה על עבוד דעות שלי, ‫בחד מהקלים שדיברנו עליהם, ‫להעבוד פנימה על האחריות שלי, ‫בחד הכלים שדיברנו עליהם, ‫ולעבוד פנימה על הנתינה שלי, ‫בחד הכלים שדיברנו עליהם. ‫ברגע שאני מחזק את כל שלוש ‫את התכונות האלה, ‫המניגוד שלי, תבוא באופן טבעיין. ‫אנשים, אתכיו לשאול אותי, ‫ליטייי, אצטי, לחשוב על, ‫מה אני חושב, איך אני רוצה ‫אולו, או לבקש ממני את הדרכים שלי, ‫וזה דבר סופר משמותי וסופר חשוב. ‫תפתחות האלה, ואני אף גוש אותכם, ‫בוא פרק הבא.