איך הפכו המלוות האישיות-משפחתיות לאחד הגורמים המשמעותיים בהעצמת מטופלים

פרדיסי פיישנט כל מה שחשוב לדעת על שיתוף ותופלים לשינוי מהרחית הבריות. ערב טוב, אורי. ערב טוב לי את מים יני. ערב מתח? תקשמי, זה הפך להיות כאילו. ויקנדיבר, קוים חמישית, קולם ככה, ואז יום שום ככה. ויום, אז. -אמרים על העירנים, אני לא יודע את מטע אתם מהזנים לפרק הזה, אבל אנחנו רגע לפני או לא לפני, מתקפה שלא תותו רית ורירה. תוך כדי לאותב. לא ברור וכולם בביתה. אני שתתנת הממדת מול. אני אמרתי, אני אמרתי, שתי בוא נבדוק שכי רוקנו תולהת להתקדע, מכל הפגעי תוקף ועדברים. בוא נבדוק מהר. אני אמר שיש משהו, מולה נוציא כמה מהדג'אנק שעזר על הדור בו. רק רוצה לומר שנולדה לי החיינית לפני 4 הימים, ובפעם הקודמם את שנולד לי החיין מאותו עך, אז היה שבי באוקטובר אחרי 4 הימים. אז אני לא יודע את זה. -גם נקלתנו, פוד קסטניבל יומיים לפני. כל יכול להיות. -בכיצו, אז יום חמישים אלחמה. תתקוננו. אני מאוד שמחה היום להרח את שלנו את סליזי שמן, תחפית הספר על עצמה, סלימגיה הלנו מישיבה, ובאמת אנחנו הרבה זמן רצינו לעביר את אלפה ואתם מפתבינו למה נסלי שלום ורבתוב שלום לית, שלום אורי, נסמך להיות פה, תודה על הזמנה, גם על ההוס. מה תשאו לי מה את עצמך? -ברצון. אז סליזה שמן שיבה, מנהלת מהרח לבואי שיבה משפחתי. תמיד שאני אומר את את זה, זה כזה, מה תחזרי שוב, מהרח לבואי שיבה משפחתי זה במאה את מהרח מאוד מאוד ייחודי, שיש לנו בשיבה, של מלבים ומלבות, שבהים מתוך האדנדה שאנחנו רוצים להיות למען המטופל ולמען המשפחה שלו בתוך המורכבות הרפואית שקרגעונים מצבה, וזה יכול להיות במרפעות עם הבחנה של מחלה קשה, אונקולוגית, נואירולוגית או אחרת מחלה קשה, או בהישפוז, מחלקות פנימיות, חירורגיה, אוטופדיה, שיקום, אחרי שבעה בוקטובר, כאמנו מערח מאוד מאוד גדול שבאמת, ציבתנו מלבים ומלבות לחיילים שנפצעו, ומה הלכה שנתיים האלה הגיעו אלינו. הרעיונו בעצם להבין של יכול לרוע רפואי, נולדים צריכים שאינם רפואים, ועד עכשיו לא כל כך היה ברור אם צריכי תכסלם, ומי צריכי תכסלם, ב-שיבה ואומרת, אוקיי, אנחנו מבינים את זה, אנחנו רואים את זה, ולאנחנו גם מצאים מלבים אינהוס שלנו, שהאזרו לכם להתמצא בתוך הסיטואציה כעוטית. אז בואי רגע נעשה דריל דעון להדבר על זה, כי זה שם, לא סתם אומרת אנשים לא מבינים למה, כי אם זה לא קיים, כי מת בעולם שלנו, כל כך אני רוצה להבין למה שיבה, אוקיי, למה בתחולים לבדו קשה בבין, אז שיבה אין יותר מדי כאלה בערץ, אבל מה קרה שלך להתמבית החולים שיש לו זה חשיבות? נשואל את את זה ואחרי זה אני אגיד גם קצת כמה נתונים, זה כזה אני מרימה לעצמי, אבל אני מאוד אשמח רגע שתסבירי, למה מוסד רפוי בכלל צריך את זה, אהר אנחנו מגיעים, עוברים בדיקות, עוברים טיפולים, או לכם הביתה, זה כאילו, כי ויכול במכות לא אמור להניין אפלחד. אז הם מאוד נכון משתומארת לפני 20 שנים, על 26 שרעה, הגיע בהלה של מטופלת, לאונקולוגית, שליבאה את השתוב, באמת במחלה, וההעיר את העניין של האונקולוגית, ומרע שמי, התלוקו כחרוי את כל התמונה מהזהווית שבהתיושבת, מהמקום שפהתיושבת, המטופלים שלך, אני אמנה מקושר, ויש להתכל מה שאני צריך מבחינת, נגישות למדע, אני יודע לקרומה, מרים באנגלית, בהברשת, יש לי קשרים, בהנלה, ואני יכול לך למצוא את התורים, בזמינות מאוד-מון מירה, אבל לא קולם כאלה, פה בחוץ, ומירה פעה שלך, ואני, ויק, שבע לא אונקולוגית, הלוגית, הייתי חייבת, מהסליבא, כי יעד שיעולת במקום, היא אמרה לו, אני צריכה עוד רופן, אני צריכה עוד חודחות, אבל אני ממש לא צריכה את מה שאתה חושם שאני צריכה, אני אמרה, אני אמרה, אני לא יודעת, אני אמרה, אני רואה דברים, צריכה, אני חם למות, אני חם למות, אני חונסציה. אני לא שם. אני ניתקתי. כן, ניתקתי את זה. לא, אני ניתקתי את זה. כן, עכשיו שומע, המקודם לא, ניתקתי. כן, אני חושם אפשר קשנייה, וממשיכים. ואיש שום האוטוב, ומה לא, אני לא פתוחה שזה מה שאני צריכה, אבל, אוקיי, על מה אתה מדבר? או, תשמי, יש איזשהו מודל שאני נתקלתי בו בכל של K-Smanager. יכול מאוד להיות שמשה מתופלים של החצרחים. זה דמות כזאת. אני מוכל לממנות. תקופה המסטויימת. יצא הגורל, ואני מדיוק החסיימת, היא את התהור השני שלי בלימוד המשפחה וחברה ככה אמרה לי מחפשים את שוותפקיד של איבוי משפחות. בוי תשמי. ומתבטי, שמתי אותו, שמתיותה, וניסיינו להבין מה הם הצרכים של חוליון קולוגי ומה הוא רואה שחסר בעצם? מה חסר לו? יש לו אוכלו? יש לו אוכלות מתאיימת, יש לו ודסוציאלית. מה חסר? וממת, מסוף מהידע, ממטוקלים, מבנה משפחה, מרופאים, מצוותים, שובדים, כלינים, בתוך, מחלקה, אוקולוגי, בתוך מרופאה, אוקולוגית. יצרנו איזושהי הבנה, שגם אם יש את כל המענים בתוך בת החולים, המטופה לא כל כך יודאה, אלף מהוצריך. וגם אם הוא יודאה מהוצריך, לא תמיד יש מישהו בצלשי, שאני קשוב כשהוא זקוק לו, זמינו את של הצבטים הקלינים, אם מאוד מאוד בעייתית, ברמסים שהם עובדים הם. וגם אם הוא יודאה, וגם אם הם מקשיבים לו, עכשיו הוא צריך לחבר בין הדברים. זאת אומרת, למצוא את האדם בתוך המערכת, או את השירות בתוך המערכת, שזו סגב לפני עצמה. שמה הוא סעימים את הוא פעל עבלה, שאזמן שלו, המחלה שלו דוחרת, ואזמן שלו מתקצר, המשפחה שלו, ברכב את הריא מתור ללת. איך מנהלים את זה בצורה מועילה וויילה ומתלתת לו את מה שהוא צריך בזמן שהוא צריך, בין אם זה זונה התבין אם זה עכשיו, ניקור בין אם זה אבנה של הסקדופיניה נלפטולוגיה, כל הדבר הזה, שהוא קורוך גם בסטפח, עד השעש הוא צריך ללמוד במקום, הכי הכי הכי נמוך שלו. ושאנחנו משפחה שלו, דורש עכוונה. באצם, התפקיד שהצרנו בא ואמר, אני מלווה, או אליווה, מתגמשת בעתם לצרחים הסובייקטיביים שלך המטופה ושלך המשפחה. זאת אומרת, בנו וצנו בעתם לצורך. היית הצריך שאני הסביר לך המונחים רפויים, אני פה בשביל זה, היית הצריך שאני חבר אותך לאחדות מסוימות בתוך שיבה. ובכשה, היית צריך בתוך הקופל אבין את הדינמיקאים, התופסולוגיה ברוקות, התופסיש ועשרה. גם את זה, עובל את סוציאל, כל מה, לחבר לעמוד, עמוד מעניים שיש לנו אותם במרכת, אבל הנגישות אלהים לא רק עכשיו שאתה כמו שחשבנו. אני רוצה להבין פה שתי נקודות. אחת קודם כל בניגוד לקייס מנדג'ר שהוא לרוב איש מקצוע המתחום הרפואה, לרוב הרופא רופאה. פה במקרה הזה, או אחרון, פה במקרה הזה לא מדובר על אנשים עם מחשר הרפוית. כלומר, אתם מחשירים אותם בתוך בתחולים. נכון, אני רק אגיד שכשאני התחלתי, זה לא היה, ברבים, זה היה אדם אחד, דווקאה הזאת, אתה רופא אמרה, אני לא רוצה שזה תהיה ולצוציאלית, אני לא רוצה שזה מישהו מהדיסטיפלינות הקיימות, אני דווקא רוצה דיסטיפלינה אחרת כדי להצר עלף משהו חדש, ובטלוליד רוח להפכה דלה, בעונות. תמר כרגיל הפוליטיקה הפנימית, עובילה, והייתה וזה. אני עבודה הפכה הפוליטיקה פנימית, אני חושב שזה, אני חושב שאתה לא דורך לה בעונות, במובן הזה שאתה מביא זווית ריח הדשה, ואתה לא מתיישב לתוך רוב ריקות שקבר מלאות. נכון. ואתה באמת מוצא אתם מרווחים האלה, שהם אימא יהיו איך עושרים, אני אני דווקא מכל הסיפור הזה, אותי תפס דבר אחד. בסוף, כל הסיפור הזה התחיל, ממטופל, כמה ואמר חברה, אתם לא רואים את כל התמונה, זה היה ידה הזה שיש שמטופלים. וכן, מבחינתי זה יחד עם תופל. נכון. בסוף, בסוף, מישהו באוווי ידה, שלא היה קיים במרחד, אונקולוגית לא יודע את זה. זה לא רק בלנצפות. זה לא רק בלנצפות, זה דבר שיבת. בסוף, בסוף, אתה אונקולוג. לא קולוגית אגב, ואתה יכולים לא רעד. ברור, אבל בסוף, כשאתה מתפל בבנדם, ואתה לא חובה את הסיטואציה, יש פער, יש פער, החוויה הסובייקטיבית הזאת, את זה רטייד הדיסקרטי, משמעותי ביותר, שהוא אביר במערכת, אבל איך לא אמון, אמון, אמון כוח? אני אגיד בהקשר הזה, שאתה מאוד מאוד צודק, ומאז, גם עשינו כבר הדרך, ויש לנו, יש לנו המון סנסורים בתוך המערכת, אוקיי? המערכ שלי, מהרח לבוי, שמייש פךתי יושב, תחת מתריה של אגב חוויה את האדם. בתוך האגב הזה, יש לנו המון סנסורים. בסנסור אחד, אנחנו מתקשים לשמר ולהגביר אותו, זה פורמתו פלים. אנחנו רוצים, אנחנו רוצים לשמוע אותם, אנחנו רוצים להבין את הכי אבים מתוך החוויות הסובייקטיביות שלהם, כי אנחנו מבינים, שכשאנחנו לא עושים את זה, אנחנו פספסים בענק. ונכון, מסעד הבריאות, מכניס את זה, יותר ויותר ומבקש מאיתנו בתר חולים להצמיע את זה בדיילי רוטין שלנו. אנחנו נושאים את זה. אבל אני חושבת שיש באמת כשבמהוד מאוד ייחודי בגלל העובדה שאנחנו מגלים שירותים חדשים שמאניינים אותם אנחנו גם מגלים על מה לא להשקיע את המשבים שלנו שנדמל לנו שזה הכיוון ופתאו חובינים שזה לא כזה מהותי אז אז מה שאתה אומר התפיסה זאת מתחילה לא מתחילה האקבר מחלחי לתממה שאומר שמוק על העובדה שאנחנו לא יכולים לזוז בילדם ולא רוצים כן אני אגיד לא עתידת דן מה אני מסכים אני מסכים אני אשכת שאני חושבת שרחוק היום של דן כולנו נובדים לא דן אני אגיד למה דן כי בסוף מה שאת שומת פה זה הבנה אתה הליכו כאילו ארוך ואתה מיד אפשר להבואו את הרכב ומתרכב להתלעת אבל אבנה והתובנה הזאת היא אם משהו שהוא לא יקיים נכון אני חושבת שלכן יש פה משהו שהוא בעיניים עוד חשוב על אפלי שחפול כלומר שאני מסתכלת לזה שפגשתי אצל יפה אמר שונה אנחנו לא מכירות יותר מידי זמן אבל זה רק איזה התפוצץ לי אמר אני באמת אומרת כי בסופו של דבר אחד הדברים שאנחנו מדברים עליו בנושא של ההצמה זה את הנושא הזה שלהבי את המטופל למקום שבו יכול להחליט שבו מבין מקורי יכול לקבל את האחרות בצורה לא שום הוא רב בעיצוב של השירות זה אחרי זה אמרה ורבות הכי גדול הכי ברגע שום מוצר אני מולדה שלא מסכימה שזה שהוא נמצא שם הוא מסוגל לתת את המאידה כדי שמה שאת מדברת יקרה בדיון סטרנכון אבל זה מה חילה את זה בילדב למעלה זה לא מותאה מקשה זה יורד בדיון בוודאות אבל מה שהוא לא רלוונתי אני מסכימה אתכם במתי המחוז אבל בסופו של דבר כשאני מסתכל לזה אני אומרת הנדרך מאוד קלה באופן יחסי להביא את המטופל למקום שבו מסוגל להבין ולקבל חלוטות מוסקלות אגב מולדה מרימא מולגיד קרודיהיה את מעולה אבל מה שננסה זו ביוחקל מה שם מדברים אנחנו מסכימים אחרי שאני אצאתה שירות הזה עושה את מה שאתה מרת התחילה של השבות הזה באה בסוף מזה שמתופלה יש המה ואמר צריך להצב כזה שירות וביומי שיש איקשי ולו ובנתי איתו שירות שמצא בדיוק את הסדקים האלה שאף אחד לא אילחים אותם לפני זה אני רק אגיד למה אוגנות שזה לא היה בתוך זה שהוא זה לא אבטי הרבה אנשים פרופסור אנן ברגר מנהל המכון האונקולוגי בזמנו והדעים איש שכר מאוד הסתובב ממך שבע הזאת המון זמן כלומר זה כן עבדת לא בראש עברת לא בראש יצריך להצרפונקציה כזאת זה היה מפגש מוחות מאוד מאוד רציני שגיע אדם הנכון ו. המוחנות חיימת בדיוק הפתיחות הנה רוח השובה בצפה יכולת להעילת אבל הגיד יש לזה משמות אה. כן אנחנו רואים פרופסור פער אנניוסה בבלינסון למשל משהו לא בעולם אותה אבל בעולםות שקרובים ללב את מחם נמשפחה מתפלים יש כאילו כל מיני יוזמות אני חושבת שמע שהיא חודיק פה זה זה רוח ואירי, אה כלומר ההסתכלות היא נורא אירכבה שעמרת מחבר בכל מיני גומים בשיבה השאלה השנייה שהייתה לי זה למרק בשיבה או שאולי זה לא רק בשיבה כלומר בסוף מסע של מטופל בתוך מחלה או לאבר החלמה או לא לאבר החלמה כולל הרבה מאוד גומים בין אם הם הקופה כמובן אבל גם הרשות המקומית יכולת משרד הרבה חי, יכול להיות ביטוח הבריאות שלו יכולים להיות הרבה מאוד גומים בין אם ברוקרטים ובין אם ממש ממש לא שנמצאים שם ואז השאלה אם זה משהו שגם אותו תופסים אז אני אגיד קודם כל יש איבולוצר לתפקיד את זה, זאת אומרת אתפקיד שמת התחיל באנקולוגיה ואין השנים עלך וגם יצאה מגבולות אונקולוגיה, אתם או שאמרתי קודם יש לנו בזכי האתרי על המשאל ילדים, אגיל השלישי, שיקום, מחלקות ישפוז, פנימיות חירוגיה אז גם יצאה מטוח אונקולוגיה וגם הבנו שהמדע שם איתו פלטריך זה לא רק להתנהלות אם מענים בתוך שהיא באמת איך להתנהל מול הקופה? ואיזה זכויות יש לי, ואולי אם אין לי מענים בתוך הרשות המקומית שלא אולי שמותה שאני יכולה לחבר אליה וכן כאילו להצימתו ולאפשר לו את משהו יוצריך לפי אם זה השעה מפולשעה המוניות של תרופות מרשמים לקבל או כל דבר זאת אומרת זה לא מסתיים בחיבור לשירות עם בתוך שהיא בה, אחד משמעי כלו אבל אני אומרת הסוגה לבואי אשתנו ואתה אם הוא אתת ממש להיכידות ולהבחנות הרפויות ולצרחים, בכל אחת מהאחידות בשעת תכת את דוגמאונת נגיד על אבדלים בן יחידות רק כדי שנקבל הרגע מושג פרקטי לאזע סוגה אבדלים ובדעי, כל הדבר נולאונקולוגיה, אז נגיד באנקולוגיה, בדיברתי גדולל לבלב קודם, אז יש הממון פרדה וסופחים אז החיבור להוספס אוקריטי על הסביר את השלבים ולסביר מה קורה ולאחזיקה, משפחה שפיתור מספרים שעדברים לא ים שיכול אתיפול ואתיפולים נפסקים, אנחנו אוכים לפליאציה ופרדה, אך הנה לפרדה ואיך לדבר את זה, אז כמו מים שהוא ולסוציאלית, אני חבר אותה לא ולסוציאלית שעשו את הייתם ביחד, לפעמים שלנו גם מרפעת משפחות את העשה את הייתם אבל חיבור להוספס, זה לא דבר שיש בהכדה אחרת, בידולי ראות לצרוח העניין יש, אבל 4 בפחות, ואז שם יש גם בחלמה, יש פה תקולים שאתה ואופטים עם יותר, אותו דבר יש לנו בגידולי ראש צבר בכלל במחלקות ההשפוז, אנחנו לא מדברים בכולם על סופחיים בחירור הגיע אנחנו דברים על שיקום, את החנה ב-i בעצם שיקום זאת אומרת, את עמות של מה נדרה שמי מלווה ואיזה עולמות תוכן אנחנו מחשרים אותו ומה הוא צריך להקיר משתנים בעצם להכידות שבו נמצא, אנחנו כן צריכים ורוצים שמי ידעו, יקירו, יבינו את המסעות מתופלים הגנרים מה שנקראה כל הדברים השחיכים שמופיעים במחלקה או במירפה ובעצם לזה להבין איפה הליבוי משתלב, זאת אומרת מה נדרה שבכל תכנה ותכנה, בעיקר ענייגיד, אחד מהנקולות הכי חשובות זה שאונך נולו רוצים להצר תלוטו במעל, אבי, אנחנו רוצים שהמרווה, אפשר מה שנקרא איתן חקה ולא דגים כדי שכשהוא לא נמצא בסביבה וכדי שאולו או נבידיוק לצלפון כי הוא מתופל אחר, עדיין המתופלידה להסתדר, עדיין הוא עידה איך לצור קשר עם זמונטורים ולעשות או להבין ללמוד לקרוא את הבדיקה ולראות איך אני מקבל מהידה, זאת אומרת, אני לא רוצה שבסופו של דבר בלי המלווה או המלווה המשפחת יעבודה. זה הריון של העצמה? אז אני אשל שאלה כי אמרת שזה לא ודצצציאל מהפרופיל כי הוא. אז אנחנו. את סיפרטה הזמר תור שנים ללמודם שפחה וחוב, אבל מהפרופיל של אנשים שאתם נחפשים? אז אנחנו בבט מחפשים אנשים שמגיעים מהזו שהתור הקדמי בתחום טיפולי או ייעוצי. וכו, אתם די, את נגעו, פסיכולוגיה, כל מה שקשור לעבנת מנגנוני, הנעה ו. ומנגנוניים פסיכולוגיים, זה יש לנו. כן נטייה לחשוב ש. תודה, רק מי שלומד את התחומים האלה יכול לעשות. ואני לא יכול באים והוא ראים לו. גם אם תור שון בגיאוגרף יווה ומיומניות רקות ברמה גבוהה ויכולות מנד שמיינת אפשר לחסיק את זה. אני יכולה ספר עצמי שאני בעת עם מבנקעות ועשיתי שפטינג, כן. היום אנחנו בעולם שבו אנשים, חזקים, כוכח בפוגי קרירות ו. יש לנו הרבה אנשים שסושפטינג בגיליים כאלה ואחרים ובבינו שהם משהו ממלא אותם, זה באמת להיות בסיטואציה משברית עם מטופל ולהפשר לו את ההקשבה שהוא זקוק לה, את ההצמה שהוא זקוק לה, את התמיכה רגשית שהוא היום אני עושבת בישיבה ואחד המנבים אומר שעושה שפטינג מתפקיד אחר, אני לא ארכסוף את שמוע, אבל הוא אומר שאני מאושר וקורן ופרוח ולא דמיינתי ששלושה שבו את בתפקיד וכך אני ארגיש. וניסייתי לשאול אותו ולסתים את האצבע, מה הדפה הזה, זה הדבר, זה הדבר שאני נמצא שם כשאחי חית רכימותי. זה באמת כאל, חברים, זה באמת כאל. זה מאוד מעניין. ‫האיטליות שלא איך השירות שלכםון, ‫שתמד. איך מתופל מגיע אלכם, ‫יש לאשים, אבל שבע מקום קטן כזה ‫היא מנטימי, נועקה להגיע, ג'יל. ‫ביני קל מקום, נדערת, כללע. -מימן גיש את השירות הזה, ‫מטופל כבר, איך נוצר המבגש? -כן, שיבור. ‫אז כבר כל המדגית באמקולוגיה, ‫אזה הוא מקולוג בסיכום ביקור כותב מופנה ‫הוא ממלווה אישית משפחתית, ‫ואז גם ככה מתקף, ‫אתה עובדה שהוא ממלית ספילו, ‫לעשות את החיבור הזה. ‫הוא מלבים נמצאים, ‫כל מלבה מתמחה ביחידה מסוימת, ‫זאת אומרת, יש לנו מלבה ‫לגידו לרעוד, גידו לסרקום, ‫הגידו ללבלה. ‫והוא עושה את החיבור, ‫במחלקות למערופי, ‫הוא קולוג, ‫הוא קולוגית. ‫במחלקות למשל, ‫אנחנו הבנו שאנחנו לא רוצים שחפשו, ‫אז אני רוצה להובה פעמון ‫פשוי שעמלווה ומלבה יגיעו. ‫אז אנחנו מגיעים פיוז מתנו, ‫שאת אומרת, המלבה או סאר איגינג, מגיעה מיטה עוסס סבב מטופלים בוקר וצאורים מיטה מיטה לברו מה אתה צריך? מה שלום חיום? אין דברים כאלה, אין דברים כאלה במחלקות פנימיות בבטחולים בארץ. יש פה חשיבה מחוץ הקופסה שבה והוא אומרת אני רואה אותך. אני מתניאן בשלום חה, גם מבלי שתיקרלי. ואני יודע שאתה שוכב פה ויכול מאוד להיות שיש לך מה שנקרא "אנמט ניץ" עוד מישהו שאולו פגשת הצרכים שכה ואני פה בשבילם עליה אותם. אני רוצה שאתה אתתתם איפה בחוויה חיובית. מה צריך לקרות? מה ניצח עשות כדי שזה יקרה. זה מדהים. זה מדהים. הפרווקטיביות הזאת היא שאנחנו באים לברר. זה משהו שלא אני רלפ נכן. והמנה הוא מגובן. זה יכול להיות אורך לוגיסטי, פידשם מה שקטנה עליי ולוחצת לי קורסה שאני רוצה שחשב. בתזוג שלי טישן לצידי עליי לה, זה יכולת אתם עוד דברים. אבל הצרכים הלוגיסטי רגע. אני אסדר רגע את הצרכים. לא גיסטי. זה יכול להיות מידע שהמרו לי בביקורופים והוא לא מביןתי. לא מנתי. מה הוא אומר לי? גסטוסוק ביה. לא נוסקו ביה. אני לא יכול לברר בשביל הרגע ואז לברר בשבילו ולהסתביר לו את התהליך ומתי זה יהיה. זה נצח לי כנס לצאום לא. אני לא מרד שעצב את הכלין היא לא נמצא שהם. אבל הוא לא תמיד נמצא שהם נכון. נכון. ואני היו תבל ברום הספטלי זה כאילו לא אני אני אגיד שכל אמרכת ובדת באומסים שאולכים וגדלים. אני לא צריך לך אתם בתבדעי יודעים את זה. או מסים שירה כלכים וגדלים והפניות של רופא של אחות. של רופא ועך ושל רופא ועי דחי. מקבלת. רופאים וגם בסקטור של הרפואי וגם הסיאודי יש להם המון המון המון, אם ינימ של דיבוכים ובקרות ובמהרכת ולתעד והכל. ובאנגמר הכן אנחנו במערכת שחייבת את התיאודי מעליה. והאיניים שלהם על המתופלים קצת הולכות ועודות והיכולת שלהם להיות בזמינות ובקשב לצרחים שהם לא כלינים. קצת יורדת יש לי שאלה קצת חוץ פנית. אני כשאני מסתכלת לזה אני אומרת אני רואה למה זה חשוב למיתופל לבין המשפחה המתפל. יש פה גם השמעויות של חרדה שרגע יכולה מי שיכול התפוס אותה ושנייה להפחית אותה ולהרגיע וגם מקומות שאנחנו כבר מנוברים עליהם של ההצמה של. אין מי שהוא יובר על הדברים יחדתי ומסביר לי ורגע נותן להתקלים כדי לקבל את האחרותות שאני רוצה לקבל ולא משנה מין. מה לבית החולים יוצא מיזה שאני מסתכלת על זה. כי לא אני אומרת, אוקיי, מגניב שלושים לבות כאלה זה עולה לא מעט כסף. אני מאמינה שהבין המשפחה המתפל הנכמד של הנתנת התרומע הראשונה לא הם שיכלת את התגם לשלושים. מה בסוף כשאתה בא לבית החולים ואומרת אני רוצה לגסח שבות חמש, אותך משה שרה, או בה מחלקה והוא אומרת אני רוצה להתמיע את ההצלן וגם. מה ריזן וי שאלה הם לדבר הזה. חוץ מי. אני מאוד שמחה שאת שואלת את זה כי בבקשה הראשונה שלי פופסור ברגר אי שם בעל פיים ושששרה. אני זכר את שישבתי, אצלו, ואומר לי סלי יום אחד. אנחנו לצליח לו חייך שאתה פקיד את זה מהריכים. ואני אמרתי מה? איפה לא ראיתי את זה אפילו ממש אשתד אלתי וזה ממש היה לי קשה שגרות את הדבר הזה. אז אני לא אומרת שגנו לשם עדיין, אבל אנחנו מתקדמים בצעדים שקאלה. אנחנו גם שואלים את עצמנו. למה בעצם? למה מערכת ירצל לעשות דבר כזה. אז יש כמה אלמנטי. קודם כל. אם חשובה לנו ספיעות רצון, כשאנחנו מעבריון למטופלת המסר, אנחנו רואים אותך. אנחנו מתייחסים לצרכים שלך. די ממש לא רפואים. זה נתפס אחרת. זאת אומרת, הוא מרגיש חוויה שבאמת לבישהו איך פת פה. אנחנו רואים את סביעות הרצון שאולכת ואולה. המחלקות הפנימי עוד ראינו את זה בצורה מובחת כשאילבנו מלווים ומלוות. וגם במחלקות אחרות. אז צד אחד זה סביעות רצון מטופלים. יווה וגידו, אוקיי, כבר מרוצים אצלי. לא מעניין. דברים, היא בקסף. כלכלי. אז אנחנו התחלנו בלי שאול את הרופאים באונקולוגיה, את הצפתים שעובדים מלווים ומלוות. כל מלוות בתחושה. מה אתם הרגישים שקרה מהאז שלוותם מלווה באחידה. באמת היו תשובות מגוונות. אחד הדברים הכי חשובים שבה אוקולוג והמה הרצישמי. מאז שיש לי מלווה, הפגישות שלי, היא מטופלים חדשים שבהם אני מבסטר למעלה הפכנה. התקצרו משמעותית. היא הושבת. באותה פגישה יחד איתם. בחלק מהאמקרים היא הושבת איתם. בחלק מהאמקרים היא הושבת בחוץ וממשיכה מהותן הקודה שהם אונקולוג סיים. היא עוברת איתו על סיכום הביקור והיא מסבירה את כל הדברים. האדמינסטרטיבים את החיבורים מה עושים איך עושים דברים של לפני שהיא הייתה האונקולוגיה עושה. היה מתי עושה גם הסברים שהם יותר על החלק ההפור והפחות על יותר אורגנטציה. יותר הסברים כללי אם על איך הדברים עובדים. לא צריך לסתת את זה אונקולוג בהכר. ואם אנחנו מפנים עם מאוד עשרים דקות שבהם הוא יכול לראות עוד מתופלים זה וואו. סתומרת אם אנחנו וזה מחקר אני ככה מובילה למחקר שאנחנו כרגע ממש ממש מצפים לתוצאות לפרסום התוצאות שלו לפני משהו כמו שנה התחלנו. במחקר כלי אני בשיתופי מחון גרת נרצלנו בשיבה. ביחידה לגידול הסרקומה. ובעקבות דיווחים שעורפה שהם דבר על של מנהל היחידה שהם דבר על קיצור מה שחזמן שיש לו עם יכולים חדשים. קיצור הזמן שבו צריך להתסק עם פניות של מטופלים עם זה בטלפון עם זה במהיל עם זה מחתבים שהוא צריך להוציא דברים שבעבר הוא צריך דבר על שיחה של לרבה עם דקות עם דקות עם דקות על סוף שדבר לאוציא לו הכישור לסכות לצורך העניין. היום המלוואה שהיית הסיכה הזאת היא הבףפר של הסיכה של משלום חה של מעט הצרירה פרוגשר. בףפר וגשר לגמרי. ואנחנו היום מנסים לראות איך אנחנו מוכיחים את קיצור הזמן הזה זאת אומרת לקחנו שתי את קופות שלוש עניים מלווה ושלוש עניים לפני שהצפה מלווה אנחנו נסים לראות האם מה שחזמן באמת מה היה מה היו משחי הפגישות הראשונות. מה היו החלדרים שובר זה בעקבות את הקשורת עם המלווה. המדופל בספר שלו יגיע למיון. אז כי הדברים נפטרים לתאלפון לא רוב זהו ריזור הקפון מסתרים מחריר אבל הפעם זאתי העני. זה הגב-מה שוכח בערצות הברית כלומר בסוף השירות של. פי שני וגייתו בערצות הברית נכנס למדיקר בגלל המקומות האלה שזה הוכח שזה מפחית בעקב בצורה מאוד משמעותית. ישפוזים חוזרים פניות למיון יפה לודיקהון וחרדה בקרב נמשפחה מטפלים שבסופו של דבר מוסיפים על העול על המערכת אז זה מה מקום הזה אבל אני מבינה שהמחקר שלכם בעצם לא בודקת המקומות האלה. אוקיי הוא גם בודקת המקומות האלה אחד הדברים שהחייך שובלנו זה באמת לבוא חקר ולהגיד למהרכת. גם כלכלית למה כדי למהוד לשלב את התפקידים האלה. קיצור זמן רובי זה אחד מהם הפרטת המס מהמיונים זה דבר שני דבר נוסף זה הפרטת תופעת הנאו שו כשה מסתה ברור לך כשאת מבינה לקראת מה תולכת כשיש מי שאונרח לשאלות של. לא מבינה פה ושם. את לא מפספסת הדברים ברורים כשמי שהוא זר להחלט זמנ תור כינתנו לחתור שעולה לחלטיפול חי מי דיכים עוד רפים באותו יום. אז התיודעת לא לפספס אותו כי ביחד עם המלווה אפשר לתזמנת הדברים האלה יש עם ילד הבר יש למי לפנות אני לא מרת שלא היה לפני חינימי אני אומרת שהיה מאוד מאוד קשה לעשות את זה בגלל העוד דברים שנופלים את הפה בדלחוס עוז מינות. אתם בודקים גם נוסעים שהם לבדו כאן לקרוא להם בירוקרטים כלומר. הבנה של מטופלים יכולת לקבל החלטות במקומות האלה המחקר עובדוק או שזה רגע סטיפוון ובט פה רק אמרה היונות ואני חושבת שאין סוף לאנו דפשר לקחת את זה כי לאט לאט אנחנו מיגלים עוד המון דברים. אחד דברים שרקושו עלים למשל בסטיקס ובטרוצון שלנו זה התקהבה אתם מבין את המסה. קהבה הרגע שסבירו לך ואנחנו רואים שינויים בציוניים ואנחנו רואים שבמקומות שיש ליווי הדרך הרבה יותר ברורה. אז יכול מאוד להיות שצריך גם לשלב את זה בחידות שאין ובאמת לראות את הפערים או לראות לפני ואחרי. קובלת אנחנו עוד. מה סוג עכשיו עשתם אתם. אז אנחנו בשיבה ממש כמנו עכשיו עכשיו. אמי ממנו ממש כמנו בצפר לליבוי שיבה משפחתי כבנו שהדבר הזה זה זה פרופסיה בפני עצמני הגדרגה שבאמת כמו שקודם נכשות שמר וזה תרום עליה להביר. אמרת פי שתנביגי טוב ואמרת עוד כל מיני שמול של תפקידים אז תפקידי ליווי מתופלים זה בעצם. שבספ של כל מיני סוגים של תפקידים. מתה, אמד, שרות, אמן, ותת. 케이스, מנג'ה. אמר נמון תפקידים. אני מייסציאלי. אני מקופת הסרוק. אוקיי. אוקיי. אני אנשי הדמיניסטרציה שעוזרים מאוד לפתור את השיט הדמיניסטרטיבי שמיניסרם שלי עם מחלות המקולוגיות זה הרבה פעמים. הרבה מששיט. ‫שאתה מרגיש ועשית נחד מינסטרטיבי. ‫נכון, גם המלווים שלנו, ‫הוא עושקים גם לא מעט פסה. ‫כל מה שגשוב את הופסה שבע ‫השרה ברור, ‫אבל מעבר לזה גם, ‫כל ה-20 שגים האל, ‫וכל לקבל תרופות שמיכוץ לסתה. ‫להבין בכלל מה זה אומר, ‫והדות חרגים, ‫ואחל לעשות הדבר הזה, ‫אתה תבר את זה, צריך להסביר את זה. ‫או יכולה? הפניות שלו, ‫הייבה מקום בעייתי? ‫הם הוא את הפעמים שבפותקסט הזה ‫אני אמרתי, איך בימינו? ‫הדיין מי שוצאיך להבין, ‫למה אני צריך להורית אופסה שבע, ‫זימון ממש כמובחה. ‫לא, לא חוטול ממש כמובחה. ‫לא להורית אופסה שבע, ‫האסרי להפיר את תמיד. ‫תמיד, נורא, אית. ‫-נורא, אית. ‫אם אין לך את זה, ‫אחשב לך תבין, ‫למה לוקחים עם הכרתי ששרה ‫הייבה כל הסיפור הזה, ‫במהרח את סיבורית, ‫אבל זה רק קוריוז. ‫שוווי ואני חוכים להמוקום אותו, ‫אבל אני כבר שמעתי על כמה יוזמות, ‫שאם נסתיים לאחד מהרחוד וליצל. ‫-כן, יש את הכנות, ‫תכנות שיתוף מידה וסטנדרטיזציה ‫שעשהו בעצם להצדדים לדבר בלי שבנדם. ‫-ייה מעורב. ‫-יש מי שבא לסבב. ‫-יש את הכנות, עכשיו זה בחוק. ‫היו ככה ונות, ‫ואז עכשיו זה הפך להיות את הכנות. ‫אז אני מקווה שזה איקרי, ‫אני חושב שמתקדמים לזה, ‫אני מרגיש שזה קורה, ‫-ביא, ביא, ביא, ‫אז לכם מרגיש שזה עובדים בזה. ‫אני אגיד שפעם מישהו אמר ‫שפי שן צריך דהרד סטוארקל, ‫פרסן במהרחת, ‫שמרד, ‫המתופלים עובדים הכי קשה. ‫בטוחת הליך הזה, ‫כי יש להם אחר בטולוז. ‫כאילו הם אחר, ‫המחיר הכי גדול של האפסד ושלהם. ‫ולכן הם עובדים הכי קשה במהרחת ‫ואבכת לא סופר את העבודה הזאתי. ‫מה שאני מרגיש המלבים עושים ‫זה מחצינים את העבודה הזאתי, פתאום. ‫-תאום מבינים שיש משרה ‫שיש משרה שנקראת לנהל לתדבר הזה. ‫-נכון, להגמרי. ‫-באתחלה דיברנו באמת על מנדג'מנד, ‫שכאילו המלבה היא בעצם ‫הוא זאת להכת לו לנהל את המחלה שלו טוב יותר. ‫-כן. -זה היה כזה, ‫כאילו, רגע, ‫מה, צריך לנהל פה משהו, ‫מה צריך לנהל פה? ‫-רור. ‫להכח לנו זמן להבין שזה לא רק ‫ליווי שלמתופל, ‫שאם מזה ברימן בין עשר ‫לעשר משות בשבוע. ‫-אני אומר שוב, ‫-שאם ביתך בעלמות האונקולוגם ‫שפעמים תופל כל מה שיוחס עוד ‫זה להתקרבל ולחקות שזה יעבור האפקטים, ‫אז אני משפחה עובדים ‫כל השיט הזה, כאילו אין לו לעשות זה. ‫בזה אני יודע. ‫-או, אי, אי, אי, ‫-או, אי, אי, אי, ‫באמת מאוד מחלות ‫אין ררף. ‫-או, אי, אי, אי, ‫יש שאתה אין זה מקום אחד ‫אני חושב בעל צעי מרדמנציה, זה אפילו יותר קשה, ‫כי גם תבחה הזמן הם נוראו עוקים. ‫-כן, כן. --כן. ‫-וגם החוויה הרגשית שמתלבא לזה ‫של אנשים שמי בחוץ התחב, ‫ומבפנים הם לא שם, ‫-וגם המאהיית שזה. -כן, תביא. ‫-באלטיניס בלת, בגמה עובדה שכאילו ‫אונריאו. -אולה, נכנום רפה שיש שום במלכזים את הצומת, ‫לאפשר לנו במטופל, ‫כשאנחנו בעצם מבינים ‫שיש סייל-אפקצ, ‫גם לבד משפחה המטפל. -משמעותיים. ‫שאנחנו לא בכלל, זה לא ואלנו ‫בסקופ לעצור, גם. -מאלבים משפחה, ‫ביידיוק. -ביידיוק. ‫וזה, אבל נארץ הנית ומשמעותית שקוראת ‫פה במערכת, ‫אני נכנס צילשים על התפקיד ‫בא 26 היו כתוב לי על התג מלווי שית. ‫אחרי חודש בערך ‫של עבודה עם מטופללב לבלה, ‫ואפילו עוד לא הבנתי בחרח קוראים לי ‫שניתית זה למלווי שיתו משפחתית. ‫שזה היה יכולתי לשנות, ‫או זה היה, ‫הכל היה חודשת מה שאני רוצה, ‫באהכלה. -כן, כן. ‫אבל זה באמת היה לי ברור ‫שאני עובדת הרבה עם אישטושל, ‫והיא מבט של, והיא מדוד השל, ‫והיא מקזה. ‫ולהת להתבנתי שיש מכם ‫שמטופל בכלל לא פנועי להתעסק ‫בנדש בין של המחלה שלו. ‫-מחלה. -באודי, רגע, ‫כי המשפחה. ‫אז גם כזה יש לנו. -בטלות למחלה ובטלות ‫לזה, אני אגיד, כן. ‫אם זה ו. -אנחנו מברים פה על ההצמת ‫מטופלים בין, ‫שנכנסת מלווה, אז יש מקום רגע לדבר על זה, ‫כי הרבה פעם משפחות לוחות מניחות ‫שיש תלות אני לא מדבר ‫אתה לא ללמות על ההלצאי מר, ‫אבל בעולם התבלות הנפשבי ובדי, ‫מניחות שיש פה איזושהי בעיה ‫למטופל לקבל אחרתות לבד, ‫ואז לא ככות את הכל אלין, ‫ונוצרים כל מיני מקרים וקשיים בתופן. -לגמרי, ‫מתחברת למשעת אומרת, ‫אני חושבת שרבה פעמים, ‫מיני שיון יצלי להדגיש ביפני ‫בין המשפחה המתפלה יקרי, ‫את העובדה שהוא לא שעל מהמטופל רוצה, ‫ולתבח לו דווקא את הדבר הזה ‫שזה העצמת מטופל כלומר דרכו, ‫לא רק שאני יצא בטופל, ‫ברור, ושהוא ינסה לקחת את עצמו ‫שני יצא הדימחורה ולשאול, ‫מה, אם המאה התאוצה? ‫ולא לרוץ כדימא. ‫-ולא לרוץ כדימא, ‫לפני שאנחנו מבררים. ‫יש המון את ילבנה משפחה, ‫ליות, או כך אופטימים וכל כך, ‫לרוץ ללשנייה. ‫ואם אני לא רוצה, טיפול, ‫ואם וררבה כפת טיפול, ‫תישותי ולא בעלי יותר, תשמיית הכול שלי. ‫ובאמת המאלבים את זה, ‫אנו עוד וברגישות באמת אמיצה, ‫מגיעים למה כמובדת האלה, ‫עם בני משפחה. ‫זה בעינייה גבלוך, ‫האב ליו התרק בספחה, ‫הם ישר באמת קודות באמצע. ‫מרתי עולם בריאות הנפה, ‫שאלה, אם כן משפוס, ‫זו לא משפוס, אם כן טיפולטרופת, ‫היא עולות טיפולטרופת יש, ‫המון שאלות, כמעט בכל מחלש, ‫היא אני פשוט לא מכירה את כולם נסמךתי, ‫יש לא שאלות שאלות שאלה בני המשפחה, ‫המון פעמים כש לקבל את העניין, ‫או להסתכל על המטופל, ‫כי מי שמסוגל בכלל לקבל את האחלטות לבד. ‫אני אחת להתמישבי לו, ‫וזה יהיה להכייקל. ‫אגב, זה באגמט, ‫צפתים רפוים הרבה פעמים, ‫דוד מקום, אז זה. ‫זה גם בדרך כלל תדעת, ‫פותח את הפערים שהיו כעמים שמקודם, ‫בכל נוסקה בלטה אחלטות, ‫בשמתוב שם בכלל, ‫יש אינניים מישימים. ‫כי הוא ככל התהליך המשפחתי, ‫הוא תהליך מאוד מאוד מוקב, ‫ובדרך הישב על הרבה צלקות, ‫על הרבה שאלות, על הרבה הולמות. ‫על הרבה הזה, אני אתהיימת אני אומרת, ‫בתאו מתאו משמש תקייה מלווה, ‫שמשפחתי זה נשמע, ‫כמו עושה דמוקשים דגדול, ‫שתקילו. -זה לא פשורך. ‫וגב, וזה פתאו מי יכולים לוציאו ‫חקול בנדברים, ‫מכל מין סיטואציות וגם לא רק בין ‫נמשפחה למטופל או למשפחוו את זה, ‫גם בין המלווה נצמם, ‫זה מקבל לחלטות וזה לא שול תאו, ‫ואז. -וזה הפעם לא בא לייתי, ‫וזה, ככה, לא, ‫וזה לא פעם לא באים, ‫בדף גדול, כן. ‫ובדף חלק, תמיד זה משפחה עם כל המיטא, ‫אנ שעל יאללה שם קודם, ‫אז מגיעה גם החללה. -כן, ‫כן, תוך הסטרס של זה, ‫כמו דלק לכל הסדקים, ‫שאפשר לנהל אותם, אולי. ‫זה כמו שאונקולוגית שווווליתי ‫את האומאנת להתשמיע, ‫לא אתם לעשות עם הזוג הזה, ‫כל פעם שם מגיעים, ‫אני ממש עושה להם טיפול זוגי, ‫אני, אני. ‫וזה כתקי בסופו של דבר ‫את לא מתפלת כמו שאנחנו יודעים, ‫מתראתם באפם חללה שלו, ‫את פלת בו. ‫ואת לא מתפלת בו בריק, ‫כתם את הפלת בו בתוך מערכת זוגית, ‫בתוך מערכת משפחתית, ‫בואו, אני יותר תרגיל לכם, ‫אבל חולים אונקולוגיים, ‫שכהים זמן במושח, ‫הוא מתפלת עם המחלה, ‫לא פשוט לכלת לצידם, ‫זה לא פשוט, לא לזתקולם, ‫אבל יש כאלה ‫שמתחילים להיות המסה, ‫ריגשית, אופרטיבית, ‫ואצד השני צריך איזשהו מקום ‫גם לחזיק אותו. ‫יש המון מתכים, ‫זה לא תמיד פשוט, ‫אחד הדרי מחכת שובים ‫שאני מספרת ומנחה את המלבים שלי, ‫זה לחבר אותם לגורמי, ‫מקצוע, בין אם בשיבה, ‫בין אם בחוץ אתם יודעים, ‫בסוף המחת ציבורית, ‫הוא היא מוגבלת. -כן, כן. ‫גם היא מוגבלת, ‫הוא תומרת עובדת סוציאלית ‫יכולה להיפגשית חפה, ‫פה, מה, אם שאלו, ‫שפסיכו לו גם, ‫בפגש, 2, 3, 4, ‫חמש, שני מסר. ‫נגמר. ‫אבל, התיפולים עוזרים וזה נעדר, ‫אחרון? ‫תיפולים אונקולוגיים, זה עובד, ‫והתשנה, שני 2, ‫וארבע, עם המחלה, ‫ואבין זו קורס בתוך הדבר הזה. ‫קורס. ‫אנחנו לא תמיד נבינים את המורכבויות ‫של הדבר הזה, אבל. ‫דבר תחקרת, הם כמונית, ‫את המספרים שעולכים ועולים, ‫של חולים אונקולוגיים, ‫שאמרכת לא בנויה. ‫לא בתוך שהיו בנויה, ‫אז זה קוטם לא רחזמד. ‫בדיר גם, אמר הזה, ‫שמחלות המקולוגיות, ‫ממחלות, ‫שאלה שנתיים שלוש, ‫ל-2030 שנה, ‫הוא מאבר, שכל אמרכת לא בנויה, ‫בסוף המחת ציבורית, ‫בסיס שלה נבנתה להם ‫החלות זיומיות חריפות. -לגע. ‫לשפשה ימים, ‫לסדר וזה נקרא אחרום, ‫אבל היום רוב המתופלים שמגים ‫באיקסיס הרבה צוד של דברים, ‫שם ארוכי התווח, ‫שם שנים, אמרכת, ‫מאוד מתקשה. ‫לגע מרח. -לית מודד עם זה, ‫וזה. ‫וככל שי משתפר את היא נתקעת ‫בהשיפור של עצמה, כאילו. ‫זה. -לגע מרח. -לאה, ‫הוא הם לא ראים טובים. ‫הוא נתקלו את זה, ‫הוא נתקלו את זה, ‫הוא נתקלו את זה. ‫זה מחלה שנולדה, ‫משיפור בכרבה יכולת לפל ‫באת כפי אליו. ‫סליזרקה, שרטן רע, ‫הד לפני זמן לא רב, ‫שרטן רע היה מחלה, ‫שמתאים ממנה תוכודשים, ‫כיום חיים שאני מורפות, ‫אני יודעת. ‫אני יודע מה מה שפל כן, ‫זה מחלחון, ‫היא תכסית כאילו נתפסים את הבזמן. ‫לגע מרח. ‫אני. ‫אני חושב לי גם מגליני כפרטית ‫שאני ככה פוגשת בני משפחה ‫שמספרים לי על כמה זה, ‫קשה לחיות לצד הדבר הזה. ‫כמה, משמעויות משפחתייות, ‫יש להחזיק את זה, לדבר את זה. ‫לסת את זה גם כלכלית, כשוח. ‫והדבר הזה באמת צריכים להבין ‫שהמרח את הציבורית עם מוגבלת, ‫עם כל זה שאנחנו רוצים להצים ‫ולהצים בסוף, ‫הוא צריך את הדרך לבד. ‫צרית את לא תכלים לעשות את זה. ‫זה להצים. ‫כן, גם כל הדוצלי, ‫אבל גם כשוח, זה עוד. ‫זה בדיוק האפשרות של. מושם מעט לתת חקות ולא דגים, דגים משאר לתת, אולפמים צריך להגלתת את זה דג משניקה רגע כדי להזן, אבל אז צריך ליצור מצב שישים איך שומצחים את מודד, אוגם יודעים איך לנהל את זה, אני אגיד שזה מאוד קשה. זה מאוד קשה כי זה באמת לא נפרק רגשים, איזה הזה אז את הקשה להתנהל בזה ואני מסכים לא עורך זמן, זה מתיש, כי זה בא ואולך ואולך ואולך ואולך ואולך ואולך ואולך ואולך, זה מלא חלטות לקבלת. לתוך כל הדבר כאילו יש אמנו כבויות, אבל אלה הופכים להיות החיים של כולנו, אנחנו כאילו לעת לעת ככל שר לכו, לא יודע. -כאילו אני שואל בכל, לא יודע. -היית כמה סכה לביני זה, סתומט גם, גם מסוף, גם הנושא של. -נכון, לא יודע, באופו עלי. לא, גם בנושא של מלבים אישי, חישים איש פחתיים, כאילו כמה מערכת אוכל להחזיק אותם, זה כאילו כמה כאלה יצטרחו, זה בגלל שהמספרים עולים וכמובן יש קפסתי, גם לכל מטפל כמו כל דבר, עשוו לשחוג המוטוח. נכון, אז רגע, אני אגיד, כמה דברים. אחד אנחנו יודעים שקצב שבו אנחנו מערכת, יודע, צריך שיר אופה או אופה או אופות, איך, זמן הם עושה אחיותר. לעומד זאת להחשיר מלווה, זה מהלכר ביותר מהיר, זאת אומרת, אני לא אומרת שאנחנו, כמובן לא יכולים להחליף את הפונקציות הכליניות, אבל אפשר לתת בהחלט מהנה לצרחים ידיים, ולמלא את הסדה, בהנשים שכאלה, שהיא יגבירו ראונות רפוית, והצימו מטופלים ולמדו אותם להשתמש שתוותר במערכת, התנולה אם אתם הידע, זאת אומרת, אנחנו כן רוצים, שאנשים ידו להתנהל טוב יותר עם המערכת, יגיעו אליה הפכות, יפחיתו עומסים, יעסות דברים האבאית, אנחנו למשל מאוד מקפידים, לחבר את המתופלים שלנו, לקונקט, משל, לשיב הקונקט, שאילמדדו שם יכולים להולדה. -נכון, נכון, נכון, אולי, אולי, -אולי, אולי, אולי, אולי, כן, זאת אומרת, ההצמםה בדייגיטל, לתת להם את המעידה להסביר להם איפה מיכולים, לעשות את הדברים בכחות עצמם, ולא רק לחקות שהרופא יבו, והספר להם זה שיש את התוצאות של הפתיקות. אבל אני אומרת, בחזון שלנו ברור בכל מקום, היינו רוצים לשלב מלבים, בפועל אנחנו הולכים בהלפי התיידוף במקום הכי בוער הדלצי שפחות. אני כן מזמינה, מכאן, כאי זדמנות, בתחו לי מחרים, והרגוניים, אמודם בריאות אחרים, לקחת את המודל הזה, ולחשוב איך אפשר להנגיש את המורכבות המערכתית הזאתי, להנשים בצורה מאוד פשוטה. אם אזרה קלה, אם אזרה מרחוק, אם לבואי, זה מודל שעובדת שלנו, נכון שבהתחלה לא היה כל כך פשוט להכניס את זה, תודה כשעצבתים שעלים שאלות של מפית, אבל אני תכפת לי בין הרגליים, וכאילו מי שמח ומה, מיזה קרוב את מגיעת, לא רופא, לא ולצוצאה להתלאה חות אותה. אבל לאט לאט גם הם יבינו את הערך של התפקידים האלה, זאת אומרת, זה גם אזר להם. במקום שרופאי כנס לסיכה עכשיו, ארוכה, הוא יודע שכל הצרכים האחרים תפלו, והוא נכנס למעשה מאוד מאוד ממוקד בנישה רפואית. ואני חושבת שזה מוביל אותי לשאלת הסיום, כן, אכור פבר, נקרא הציום, כן. אני עוד מאוד מעניין איך זה מתקבל בקרב רופות ורופים, לא רק מהספק של איזה כפת פנליות זמן, שזה תמיד נכמד כשהמרח את המושה. אלה דווקא אני מאמינה שבסופו של דבר המתופלים, וממניים משפחה ממתפלים הגיעים, מצויידים, הרבה יותר המקודם. וזה בוודאות מוביל גם לארבה יותר שאלות אולי, הספקות לפעמים, ברגע שאתם אלה מדת מטופל איך לבדוק, איזה טיפול ניתן לו, אז הרבה פעם הם רמבו דוג, איזה טיפולים אחרים, יש בנים צעה ולמה לא נותנים ליותם וכו לב וכו לב וזה יכול גם לצור. שמיקומות שהם יותר מורכווים, בקשר שבין רופה למתופלת או רופה למתופל. אז מעניין אותי לשמיים, הרופים והרופות הצלחם, משוויים למעלבות, או אולי עושים לחיזשהו פושבק, והצריכה לעבוד מאוד כשאו להפעיל באומים כאלו ואחרים כדי שזיקה, או אולי יש איזה, אימצע כזה שכאילו. אז כל כמה ימים מגיע צורך רצון חדש לשלב מלבב באחידה כזאת או אחרת מלווה ומלווה, זאת אומרת, אני רואה את זה ככה שהבנה של הארך של שילוב מלווה ומלווה הולכת ומיד בהרת בכל מיני חידות, רופים מדברים, בנהמל בנצמה, מנהל האחידות, מנהל האם הרפעות, מסוויים אחד לשני על האפקט של שילוב מלווה, והדבר אזרה כל אחד מתצמת, זאת אומרת, אנחנו בהגף, כל הזמן גדלים, מבחינת קנים, כל הזמן בקשות חדשות לתפקידים חדשים, כי כל תפקידות תאילו רמד, אמל היחידה ששבה. זאת אומרת, גם אם יש איתנה גדות בהתחלה, כשאנחנו מזהים שנגיד ישתורך והצוותים בהתחלה קצת סקפטיים, והוא ראיגה לא בטוע האחלמה, מהר מאוד, הם מבינים כמה שזה גם טוב ובורם. גם אם זה בהתחלה לא כל כך ברור. המטופה לנבון, כמו שאתה תספרת שמגיע עם העידה שהוא עשף, יבוא בכל מקרה. הוא יבוא בכל מקרה, הוא נמו יבוא, אולי יותר, הוא עצה מזה, שאפנטיות, למה קור, מהידה ספציפי, אבל אתה הליך לזה שלי את מודדים את פלימ שיש להם שאלות ומרוצים לקבל צובות כשאמו מפור ומשם, זה תהליך שרופים את מודדים איתו כל הזמן. זאת אומרת, זה לא, כן, אבל בסוף כשאתה בה אחרי שקראת, שאת שטסבי על חמה שור, שקראת המשהו בגוגל, או באיזה כמוצת פייסבוק, אז נורא קל במרחאות, לעצב את הרפואי, להגיד צבא בקורת, שאתה בא, אם מלווה לצדך, זה בסוף נותל לבוא יותר כוח. כן, אבל המלווה המעידה שלך. אני לא מנברת על המעידה שלה. לא, אני מדבר על זה. בראש המלע, אני מבין, כאילו קשה לא להתלמי זה, אבל הוא מודל איזה מראש, כאילו צדות. נכון, ובגלל זה אני שואל את יצאי יוצאר פה בסוף את הדע הזה. נוצרת מהר את עכסים חדשה. אם קודם היה אנחנו דיברנו על השינוי במרח את העכסים שבין רופים למטופלים, אז פה יש איזשהו אפילו משולש כזה כבר. כן, אז זה אותו משולש. זה פשוט, כאילו ברגע שיש משולש, זה יש משולש, אבל ההבדל פה, זה שמשם מכניסת המלווה למשולש, בעצם, היא בעצם המערכת. כן, כן, כן. זה לא אקסו גייני, זה פנימים בתוך המערכת. נכון. משולש מבוקש. כמו שבסמיני מוזר עובדת סוצ. לא, שכמו שמזמיני מובדת סוצייה להתמוד שמזמיני מוזר. אנשים אחרים שמכניסים אותם כי יש איזה משהו שצרחת את מעני שהרופה הוא לא עופה ואחות הם לא המענייה אופטימלז מבים, מעני חדש, והיא סוג שלמן. זה לא שאלה, שאני חושב שלא לא יראת על סוף דעתי. אני אומרת נכון, זה לחלוטין בהמיתו חמה הרכת ויש לזה גם התרונות מאוד מאוד בורים. רופה שזה חליעות דזמן בלי מטופלים או עולה מטופלים אחרים, זה פרייסלס. אין מה לעשות, מה הרכתר? מה הרכתשאל היום? אני אומרת שזה יכול לייצר סיטואציות שם הרבה יותר נקרא לזה מובנות או חזקות במקום של מטופלים ששואלים שאלות ומבקשים לדעת ומבקשים להיות חלק מתארך קבלת ההחלטות, מאשר היה קודם זה יכול גם להתקבל ומקומות מסוים אם יותר בעייתי. לא גם עיירת הסתר. אז אני חושבת שדפקה, תשאה הוא. לא, אני חושבת שאני חושבת שאני חושבת שאני חושבת שאלות. אני חושבת שזה דווקא, אני חושבת שאלות. אני חושבת שדפקה, אני חושבת שאלות. אני חושבת שאלות. אני חושבת שאלות. אני חושבת שאלות. אני חושבת שאלות. אני חושבת שאלות. טוב זה נראה לי במתה כי הוא שלנו לשיר, שזה היה מאוד מאוד מאוד מעניין תמיד מעניין הדבר איתה. גם לי מראות. לי שמואתה את הוצות של המחקר זה ישופר מעניין. אני אף עושה לכם ורצן. נדר, הוא אתם רוצה להתודו יורפים. אם אימה אבטם או איבטן, נולנו דירוגים באפליקרציות הפרות קסטים. אם לא אבטם, ספרו גם לא חברים שלכם, כדי שאני אדעו. אה, עוד עושה פנולין ובכל אחת מהו שאתה תודה חברתיות. אירפתו, טוב דרוגה. -אירפתו ואיראן, טראמב בבקשה, תרגיעו. טוב דרוגה.