איה פטרבורג – מנזיר בודהיסטי בהודו ועד צמרת ההון סיכון: על אינטואיציה, ענווה ויצירת המציאות של עצמך

ביום אינפנטה עם גליב לוח ליראן. הייקה אנגליב לוח ליראן הוא בורחים הבאים להדיום אינפנטה הפרוטקסט שבו מדברים על ההבטים המנטליים של המסעי הזה. כולם מדברים על הרול הרכאוסטר שקרוך בעליות יזמת ואולי גם השקיע, משהו שכמתפור האמידמת הסיכוארס של מנידי פרסיה. איך עובים לא חזק כשאת מבינה את גולדל האנטישמיות והסינאק לפנו בעולם אחרי השבעה בקטובר, ואיך עובים 2 מטורה הפכרי שנולדימה ילדים ואת נקימה קרנון זיקון משלך. והמקום הזה חוסרה ודעות הזה. הצורך לשמור על עצמנו כל הזמן בארמט נהוא לצמיגבוהה, אנרגיה גבוהה והם חוסר מנטלי כדי להתמודד עם הכל, זה ממש ממש לא פשוט. בכל פרק אני יסוכי החיים, יזמיים, יזמות, משקיעים, משקיעות, יוצאים, פסיכולוגיים, מורים, ומטרה לתת מקום להלאר הנוסף הזה, שפחות מדברים אותו. בכל רם, האבית המנטלי שמעלוות האדרך היזמית, וגם השתף אצאת וקלים שישי אולכם לייצר פוקוס, בהירות וחוסר מנטלי, כדי להיות יזמים ומשקים, מאוזנים שתובלם. ההספר שלי היה יזמי אנושי יצאה לעור, ואתם ממש מש מוזמנים לירקוש אותו ולילמוד עוד על איך להתמודד עם כל הבטים המנטליים של המסעי הזמי, וממש ממש לאחרונה ללעביר גם קורס הדיגיטלי, שפקטי ביחד עם לאומיטק ורשות לחד שנות ופרלקוין, שאורז בצורה ממש מדויקת ומתומצתת את כל מה שכולכם צריכים לדעת בדרך בהתחלה, ולא היה סתם לשאול ולא כתוב בשום מקום, חוקרום לזה, התורה שבעל פי. אז אתם יכולים לראות את הכל בהתר שלי, וזהו אנחנו נתחיל לשליפו, היום הורחת מהממת על הנהיה ואיזה כפשת פה, אנחנו תבוקר בקפעות, כשקשת כזאת רצינית לפני שצלן, אנחנו עוד תראה גם בואי נעצור, נתחיל להצלתי לחוץ על הפלי, אז אורלכם. הייתו, די זה כפלי יוטפו. אז בואי נציג אותך ככה בצורה פורמלית, אנחנו פורמליות, נכון? שתי אנשים פורמליות. היה פטר בוג, שותפה מייסדת של כרן S-קפיטל ביחד עם חיימסד גם לפני S, היית חלק מייצבת השקות של סקוי הישראל, משקיעה בחברות בהחמש עשרה שנים האחרונות, בין הן רנאי-אי, שאני מקרה להן וידיה בשבים עוד מיליון דולה, סול הסקיריתי שיחד התחי משקיע גם היקל מורץ, לומנה AI ועוד ועוד לפני שתחלת בהשקעות סברת ניסיון בעובלה, איסקית בתוך עברות סטארטאב, התועבית ספורט נושם את יוגע, אז הכפי אלה נורבי על מהדבר, ובעיקר, עובדת אנשים אנשים זה הכול. נסועה לשאי, ואם על ילי, עלון, אי לי, ולני, תעומים, אנחנו גם אז אין לך פור. אז איזה כפשבת, ואמרתי, אך כזה בבוקר שאני בנרגות גבורות כבר כניבה לפרום משידור, שאני את רעיינתי, בעירות סקלקה, בעירות סאסר, וזה כזה התנועז אותי, תמיד נורא יפה להסתכל על תנועות בחיים, איך אנחנו רגע משנות, עוסות שינוי ומשנים, רגע להיות בצד של המארויינת ורגע להיות בצד של המארויינת ורגע להיות בצד של המשקיעה ורגע להיות בצד של המשקיעה ורגע להיות בצד של המדווח את עכשיו למשקיעים שלכם, להאל פיז שלכם, רגע להיות, אם הרגע להיות משקיעה רגע להיות עם האנונו, אם היזה, ורגע להיות הכי אמפתית ומכילה, והשתשתנו עוטה לבוא מהוברים, ימה שהוא מאוד מעניין להתבונן ולילמוד, ממנו, אז אנחנו מדבר על מהוברים. ממש בלי להתחילית החווהל בסיפור כפי על הודו, אז צרפירי לנו אותו. אימן, אוקיי, זה סיפור מאוד מאוד ישן. כשיתי בתשרים, עשיתי תיאור לחץ עבר באופן מאוד מאוד שונה מכל הישראל עם שאת מכירה, עשינו תיאול לעודו ומאוד רציתי עם עוד על בודהיזם. אני באה מבית היא חסית מסורתי, חצי דתי כזה, אז ללמוד על בודהיזם מבחינתי זה לא היה עודת, זה היה מין דרך חיים, בלינו איזה חודשיים באזור שנקרא דעם סלע, ובזור הזה היה קורוס כזה, קורולותושית, וזה היה מין בצפר ללמוד על בודייזם, ובתאו ישראלי ובנדם החשדן שאני אמרתי, מעניין אם זה באמת כאילו שמאלמדים אותך, או שזה יותר חר את הכזה, ואולי זה רק ויפסנה, ורוב משם מכירות יודע שכן אירבי פסנה אני לא עשרות, כנדבר את המון, תמיד מן חיים השותה אפשר לבין יש תחרות, מי מדבר יותר, החוצוך כאים, ובאמת, תמיד מה זה פסטואציה, כן, ראשי אני בסוף, אבל כן, אבל זה תחרות קשה. אז גיל ה-20 דרמסלה, הגענו לזור המינזר הטיבטי וחלטתי לשאול את מי שמיין החייב בודייזם, האם הבצפר הזה, שנמצא שם הרחק על ההר ובצפר מעניין, יש המון המון המון נזירים ובדייבט ששחזרנו את זה, תהינו מאוד מה גרמי לגשת דווקא לנזיר הזה, אבל משהו בעיניים, משהו במבט, משהו בהסתכלתי מהצד ובחרתי הגשת להזר שפציפי, הם כולם נראה חוק אותו דבר, ונגשתי, ושאלתי אותו, מבשי שולות תושאלה, וכמובן מאוד שמח לעזור, ושאלתי, האם נראה לו מקום, שמאלמד נכון על בודייזם, האם נראה לו מקום שגיכול להתים לי ללמוד שמאל בודייזם בתור תירת או בתור מישי שבה מרכחר לחלוטין, והוא מייד חייך ושאלות היא למה. למה נעותה אחת למרכז הזה, ולמה נעותה עם עוד על בודייזם, ונכנס סיטנו לסיכה שבסופה הוא אמר בו, אני אדם למה דות החלבודייזם. ומדי, מה יותר טוב מזה? ללמוד מנזי, הרשיחה את זה ונושם את זה, ואמרנו מדהים, ואמרתי, אני אשמח לשלם לך, וכמובן לא אסכים לקבל, כי הוא תיבטי, ונזיר, אבל מצאנו את הדרך גם לבלות ביחד, ותחנו לקבום עוד בופן חברים שהאחור דים מההר, ופעמיים בשבוע בהים אליו לחדר שלו שזה לבית שלו במנזר. -כמה זמן היית שם? חודשיים. ממש חודשיים, פעמיים בשבוע לפחות, הגענו ואשרנו אצלו בבית, שזה חדר מאוד פשוט וכתן בתוך המנזר, ורקים הזמן נגלה בפנינו שעלף, אויה המטורגמן, האישי של הדאלה אלה, המבאמת שחשש עשר שנים, וסיפר חוויות מדהימות מתוך זה, וזה אחד התפקידים הכי חשובים מצלם, הוא, היא ריטיארד, מטפקיד כבר כבר, כי בסייזה כל כך הרבה זמן. ודבר שאני איזשהו קיבלן הל, תחתבת הספרייה לעומית, שהספרים זה יד הזה, כמו עבורנו היהזמים וזה משקים זה דתה, אז עורם זה ידה במצדתה. -כמו עוד כדוש, הוא עוד כדוש, הוא למעשה כמו ראש הממשלה, עורם או כאילו עד עוב ואתה עבר, אבל הוא באמת כאילו דמות שמסתבר שהסתברנו, וליכות ממזר לפעמים תוך כדה סיכה, הוא דמות, הוא לא היה כאחד הנזירים, אבל באמת דמות מאוד מחובת אדומה הרכת, ובאמת הסיכותית או השפיעו עליי וגם על בנזוגי שהיה איתי באותה רגע שלי, הם ניעבא לי. -בואותם ביחד את התיול? -כן, תחלק הזה שהתיול עשינו יאכד, ובאמת ישבנו ביחד אצלו, וזה באמת היה משהו שואר מאוד מאוד עם פאקטפול, וערבת דברים את החושב בסוף זה הרבה בהנשים, והדרך ללמוד גם הייתי אגם לימוד של חושן קצת של דברים שהכל בסוף, ככה לקמיבודי זה מה, ואתה באמת רואה את זה שכל דבר שעשיתה במהלך החיים, ויות חלקו דה שבאת אני מציום, וערבם היא זה מתחבר או מון גם לעולם השקות, אבל גם ביקל לעולם היה זמונט אני חושבת והקמה, ובורי זה באמת יכולת הייתה איך שהוא תוספת הם, ולדעת לא בגלל התפקידם מחובד שלו, אלא ביקר בגעה בנדען שהוא בשמרנו על כשעמונות שנים, ובגע הוא מור שהיה לו, וזאת הייתה דרך נועקף את ללמוד, כי הלאה מון חושמו. -הוא איזה סיפור גם יפה וגם הרגש וגם מלטו ונות, בואי נפה רק אותו רגע כי הוא באמת מאוד רלבנתי לי הזמות. אחד הוא שאלות החלמה, או תיאת מלפני, איך קלת את אותו? בדיוק, מה שאת אומרת, כי הוא מה משך אותך בו, במבטא הנאים, במשהו בהנרגיה, זה משהו חיימי במוח, בחומרים שאנחנו מפרישים, שקילו גרם לך דווקא רגע אליו, אז נקודה ראשונה כזאת שלך אנחנו מרגישים את האנשים שסביבנו ואת האנרגיה, ובלי שידת מחלל, ויתקב זכז כזה אפילו יפה הזד, כשאומר ושאלות עכשיו על למה, וכמה שאלה זאת שיקינו שלה, הכילו שאלה הכי פשוטה ובסיסית שיש כמה היא עמוקה, כמה היא מדויקת, גם בואו נעשר רגע השלחה לעולם היהזמות והשקעות, אני מוצאת עצמי שואל תמון היהזמים, על המון המודברים, אבל למה, אבל למה כדי להגיע אתו דיברם ואת, ואיך עד כמה שקיעשת מסכרת רגע על יזה, אבל על למה שלו, ולמו יוצא לדרך, וכמה הדבר זה מאוד מאוד משמעותי, עוד איזה ידווד שם זה בעצם הסרנדיפיות, אז אותה כוח של צרופה מכרים שבמקרה את, עשרים, איזה סמטירי, עשרים שנה אחר כך, איזה יופי, איזה סיפור מדהים, יש בתוכח ככה שמתחבר עוד מעז, וכמה משמעויות הוא בתח פה גשות אח. באמון המודברים בביומיום, זה כזה מסוג דברים שאיזה מיפה עם קורי, ולא ככה נוהמון שנים להבד אותם, ולהבין את הנוכחות שלהם בחיים שלנו ואני חושבת, אולי נגל איזה אחר כך, אבל שבאולם המשוגה שלנו היום, איזו מתנם מדהימה, זאת כבר בגיל. ‫הוא קוצעיר להכסף, ‫מם הכור שיון ממש, ‫לבודאי זהם לאן ווה, ‫שיש שם, תומרת, ‫הוא היה מתורגמן, ‫והוא נלת הספרייה, ‫וכמה, או שר, או שר ספתי, ‫או שרעיוני, לא, ‫לא, או שרפינם ציברח, ‫ואז זכות זה כבר איזו, ‫לכסף לדבר הזה. ‫נכון, אגב, ‫אן ווה זה באמת אחד הדברים ‫שמאוד מאוד ולתוב, ‫ובאולטים בבודי זהם ‫בכלל בתח בנזרים, ‫אני חושבת שמאוד מלווים ‫ודצריכים ללבות גם יזמי מאוד מצליכים, ‫לזכור שבסוף, ‫כאילו גם כשאתה מצליח נורא, ‫ובכל רגע שצלחתו פתאום ‫לגייס את הגיוס הנורא גדול. ‫שצלחת להביא את הקרן ‫שנורא רצית, ‫הלזגור הזה עסקה, ‫להישאר עם איזושהי, ‫אן ועד ידעת שקונקול מחר ‫כל יכול להשתנת. ‫אז כשגם גילינו שהחיים בכלל. ‫כל יכול להשתנות בין רגע. ‫זגם במסלול הישי שלך ‫בתור חפרה, בתור מנקל. ‫בתור משקיע שר בפה משקים, ‫חוטים מאוד בחטיוערה. ‫אתה מדע נמרת לי עזר עמשי, ‫אני הכחיש מועגיד שאני אומרת, ‫אתה זה עזקצת ביה להגיד את זה ‫אולי בפודקס. -כן, זה לא רק עוד עכשיו. ‫זה אוהב. ‫-געי אנחנו לא חצות. ‫אבל אין מה לעשות יותר במשקים ‫באמת כאילו לפעמים חוטים וכנראה גם. ‫כנראה גם בנאכנו, ‫שאתה אומרת, אנחנו משתדלים מאוד, ‫אני יודעת גם מאוד נגישים, ‫גם חיים וגם אני חיים משותף שלי. ‫וגם בסוף אנחנו מבינים ‫שדפקה יזמים וענשים שצוווינו, ‫אנחנו מביאים ניסיון ‫ויסטקלות מקמה חברות מלאורך שנים, ‫אבל היזם חיית החברה של 24. ‫ולכן תמיד כל אחד מייתנו ‫הגיד את אוהתו, ‫אבל היזם יהיה שחליט, ‫כי בסוף צריך גם המשקיע ‫משמור לזה שיין, ‫והשאין בנו אין לנו את כדור עבלות, ‫אבדו עלך. ‫והיהזם חיית החברה שלו ‫את העולם שלו 24. ‫וכל משקיע שהוא, ‫כך כל שהוא יהיה ‫פילומות בתוך החברה ועזור, ‫הוא חי הרבה חברות אחרות ‫במהלך ים המעה או שבוע. ‫ולכן אנחנו לא עולם לא נדע ‫הרבה יותר טוב מהיה, ‫זמים ולכן צריך לשמור על צניות. ‫אז לחזור רגע לנזי, ‫רובודיסטי הגב ששאמות, ‫מה גרעם לי לשאלה הראשונה, ‫סכרתי את האחרונה את הראשונה, ‫ובעיינצעת יצטרחי לחזור על השאלות. ‫הוא היה חוזר מאוד. ‫אבל שאלה הראשונה של מה גרעמי ‫להגש תאליו, ‫זה אחד הדברים אני חושבת ‫שחזקו בי את הרגשה ‫שגם התעלי בצבע ‫בבחון אנשים קצת ובמודין. ‫גם, אז ובסוף זמה שאני מתעסקת ‫באוגר מהיום, ‫בסוף אני בחורת את ה-את ה-Yazam. ‫ורכשבת שעובד משקים ‫מכנסים לחדר ותוך, ‫חמש דקות שעובד הקוטט, ‫הוא מסתכל על ה-Yazam, ‫והוא אומר, איום זה ה-Yazam ‫שאחרו להצליח. ‫פעם, סיפרתי את זה ‫לרואים מסוול צקירות, ‫היאו נורא וכרע הזה לתת את זה. ‫תעוייקו, קסטו מקסי, רואי. ‫הוא מדהים, אז את רואי פגשתי ‫כשהייב הנשמן וחמש. ‫ומשהו, בואו, אני מגשנו לנתי זה אהי ‫הקורונה, ‫לפני הקורונה, אבל לפגשנו ‫בספסל כזה מתחת לבית שלי, ‫באיזה בתקפק הזה, ויש אבנו כזה, ‫הוא היה בדרך לערצות הברית ‫ללעתי לאריקון בתחילת הדרך, ‫ומשהו, בחמש דקות הראשונות, ‫הייקודווויזואלייזד, ‫איך הוא יכול לעמוד ‫בתור אחת שגם, ‫גיע לו מזמן מסקויה, ‫זאת הייתה השקה השנייה שלנו ‫בסקה פיטל, ב-28, ‫זה היה יחסית הרחס הקו, ‫וממש יכולתי תובויזואלייזד, ‫האם הוא יכול לעמוד במטל מול קיטת יורים ‫לשוטפים ותיקים בסקויה, ‫לעציג ותונלת. ‫למרות גילוצר, ‫למרות חוסר הניסיון, ‫למרות הרבה דברים, ‫ומשהו שאת רואה בהיכולת שלו, ‫לסרוד זה דבר מנטליקה ‫שאלורו כגב תני, ומשהו בבגישה, ‫הסתקת וכו' תוביזואלייזד, ‫איך הוא יכול תונלת בג? ‫ובאמת, אגב, את האי הוא רוצה לגס מסקויה, ‫זה לא התכנס ותביאו גס מסקויה. ‫הוא עצרות הברית. ‫אז באמת. ‫הוא מבישן קורקט לי. ‫-חראית את זה ככה. ‫וישוב אני אגיד, ‫אין לנו כדור עובדו לה, ‫אבל היכולת אין ויש עדייס קיפיבליתיס. ‫ואן חושב את שזה מה שעז עובויות ‫היא להסתכל על הנזי הרטיבטי הזה, ‫ולאי פחור בום, ‫שיכולי פשוט לראות משהו בעיניים, ‫ויש לי אינטואיציה חזקה מאוד לגבי אנשים, ‫וזה מה שאני משתדת להסם ביומיום, ‫גם בחייך עברה, ‫הגב, בהנשים שאתה פוגש ביומיום ‫ומוסיף לחיים שלך. ‫וגם בחיים המקציים, ‫מי אנשים שאתה יוצאית המלדרך, ‫זה גם אז שישותפות ‫לצאתי מהזה המלדרך, ‫השותפות שיש להם חיים, ‫זה שותפות שיצנו על ההלדרך. ‫אז באמת למצוא אותה אנשים ‫שאחין אחון לך, ‫לצאתי המלדרך ולכבושת העולם יחד. ‫קוים כל כפלי ממש לשמוע את זה, ‫מכמה מקום אותנרג, ‫גבי הנגודה ראשונה, ‫ואז אני חזור לזהו, ‫כי קודם כבר דיברת על הנבה, ‫ומאמת צמד מילים שנחשוט שוב, ‫הוא מאוד חשוב, הוא נכון לכולם, ‫ליזמים למשקים, ‫בדיר קטוריון, ‫עם למנהלים, בחברות, ‫ללדו שיפ, ‫לכולנו, כבני אדם, ‫אנבני הולית. ‫שבאמת כמו שמרד אלינו מושג, ‫מה קורה מחר, ‫אנחנו כולנו למודי הדת על מה ‫שקרה, עד מקודזות ממש ‫שאיך שבכבר בעבר. ‫ואך מתוך כל המקומות האלה, ‫אנחנו רואים כמה שנועימי, ‫שכמה מורכבויות, ‫יש עם כמה, אנחנו יצאורים, ‫הנושאים שמתמודדים ‫עם כל כך הרבה דברים, ‫ואלנו שהוא מושג על מה שיהיה, ‫בכוש יש לנו מושג על מה שהיה, ‫ולאבין את הדברים. ‫ודווקא להביא את המקום הזה ‫זה לא תמימות וזה לא, ‫זה משהו כזה נכמה אל הכלים, ‫זה מקום של סקרנות, ‫זה מקום שידע לעבוד קשה, ‫מוכנה, להפשל שעובולים, ‫רעב ורוצה לתת ערך, ‫אבל זה מקום שגם מאוד מאוד ‫הוא מודאות לזה ששתברים ‫הרבה יותר גדולים איתנו, ‫זה שאלנו שליטה, ‫לזה שאלנו שליטה ‫לברים מאוד ספציפים ‫שכחה בדל את המותנו, ‫הנשים שיתנו במערכות יחסים קרובות. ‫ואחת המקום הזה, ‫אנחנו מביאים לתוך הסייה שלנו, ‫אני חושב שזה אחד הדברים ‫שאומרים על הידינסקאי ‫"Fity of the Ground", ‫שכן מצד החלום ומחזונות גדולים, ‫אבל מצד שני גם להיות מאוד מאוד ‫מוכוברים, ‫ואליות מאוד מוכוברים לאנשים שלנו ‫ולאנשים שיתנו, ‫אז זה רגע, ‫אז שכאילו לא לא אוף, ‫לא לא אוף בקטרה של עצניות, ‫כזה לא, בקדת טוב. ‫בקדת טוב, כאילו כולנו מתמודדים ‫עם מקוויות לכולם יש כשעים, ‫לכולם שתגרים, ‫פה נווית טוב שלנו, ‫ואני שדדל לעשות אחי טוב ‫של החלמ שמית. ‫אז זה כזה, ושתיים, ‫מאוד אהבתי לשמור, ‫תחומרת את זה, כי הרבה פעמים ‫בתח יזמים את סעירים יותר, ‫הפחות מנושאים דאילו קאבטוינססטרס, ‫זה כאילו, ותמיד התלוי בתנועות השוק, ‫יש שנים שבהם השוקויותר של המשקים, ‫ושנים ששוקויותר של ה-Y-ZMM, ‫אבל תמיד יש איזושהי תנועה, ‫ושגל כזה, ‫אבל הרבה פעמים יזמים, ‫ואם התלו יזם סייבר בתעסייה ‫שאחיך יחשיו, כאילו כולם, ‫לא משנה כמה מוצאים את עצק, ‫דאילו קאבטוינססטרס, ‫בכזה ודנאה, וכזה באיזושהי ‫סתכלות של הם קובעים את הדברים, ‫מאוד ככה במגדליה שם שנה, ‫אם כפולי, למרות שיש תכונה ושינוי היום בתח בקרב ‫ומשקים ציירים יותר, ‫ואנחנו חושב שם מקום הזה של רגע, ‫לגיד רגע, אבל אין, ‫אני, אם האינטואיציה, ‫אני מגע צשלי, אני מנהל, ‫ואני מגע צ, אני מבטן, ‫אינטואיציה הזאת שרבה שאני ממש ראים לנו ‫שאנחנו ציירים לחורק וחפשים רגע דתה, ‫אבל אם השנים אנחנו מבינים ‫שיש מלא מלא מלא דת פוינס, ‫התוך האינטואיציה הזאת ‫הרצפתו אחד גדול לכל העירועים שקוראים לנו בחיים ‫ולהבשלה שלהם בתוכנו ולהכל החום מסתכלי ‫וללמוד לסמוח על זה, ‫שנכשות שזה שיעור שמגיע עם הגיל ‫והם הבשלות והם ההתבגרות, ‫שלפיים כשאנחנו ציירים יותר, ‫אנחנו מתארהי מיזה, ‫אבל דווקא אחת המטנות של הניסיון, ‫זה ללמוד לסמוח על האינטואיציה הזאת, ‫ללמוד לראות גם את ההרוך, ‫הזה, ובסוף זה, ‫לום שלה באיזה סיכניה, ‫זה בסוף הכול הנשים. ‫אז בחירה הזאת שלה להסתכל ‫לאותון הזיר מודאייסטי, ‫או לשותף של החלחיים, ‫או לראוי, או על קודם מיני, ‫כאילו לזהות, לזהות את הזיק הזה, ‫בעין, ואת אומרת, ‫היכולתי רות אותו, ‫מדמול כלל תרצרויון של סקויה ונאילגד, ‫זה גם גווה מאוד גדולה, ‫לכון, להיות כאילו במקום זה, ‫שמוד, אני ניסם את הגיטונים ‫עליו, אני עולה, ‫אבל מרגישה את זה, ‫אני רואה את זה מבפנים. ‫זה גווה מאוד גדולה, זה התרגשות. ‫לפני כל הזקנים, מאוד מתרגשת. ‫הם מתרגשת, מהרבה דברים, ‫הוא קודם כל זה כמו היום הייתה, ‫הוא את זה כמו כאילו, ‫למוד שעשור להיטב ביסקות, ‫הגב זה כלל שצריך להסקור ‫בתור משקילים. -או במוצר. ‫או במוצר, או בקנו, ‫בלקוח שמתעה אותך, ‫אגב, זה פשוט לא נכון להתפכס ‫מדי ולא לראות את התמונה יותר גדולה. ‫אבל יש משהו בחוזות בהשקה, ‫ביום ההשקה, ‫בחיתה תהיד, אגב, ‫אנחנו כמעט לא חותמים ביום הראשון. ‫אנחנו עושים משקות, ‫הייחסית מאוד מאוד מער. -זה. ‫כי באמת, אני חושבת שאף שהוא ‫גם שקים שעושים את הליך הרבה יותר הרוח, ‫ובסוף זה באמת הליך של אנשים ‫ביקר בשלבים מוגדמים. ‫שלבים הוא חורים משמון דעתה, ‫שמון דברים, של הדברים לקוחות. ‫הקסלים לנתח וחוב, חוב, ‫בשלבים המוגדמים ‫אנחנו בתור אסקה ביטל משקים, ‫זה שלבים שיש אנשים. ‫הן כמעט דעתה, יש אנשים, ‫יש שוק אולי שלה ומפונים, ‫חלום, מחשבה, ‫אחירי הפיטרון לא תמיד, ‫יש את כל הדברים על הלו. ‫אבל משהו באמת בצוות, ‫בבן אדם, במנקל, במישהו מביא אותו ברצון שלו, להכבוש את השוק הזה, להצר את השינוי הזה, מאוד מרגש, אני חושבת שזה, תוכל מהישו הישר דקות מגיעים מהיזשהי החלטה של כזה, כמעט כן או לא, ואחר כך עושים את כל מה שצריך כדי לתקיף את זה. במובן מסוים זה כבר מחורקי, לא אצל הרבה משקים, לא פרסיטים פרסיטים, אבל כאילו, כן, קאפל, פרסיטים פרסיטים, של כמה דקות, אנחנו באמת, מהמקום הזה עושים עזקות מאוד מר, מאוד יכולים לחליט שבול, ואז אולכים עזור עזור את כל העבודה, מתקווים לא משתדלים לא להתעבי עזקות, ולכן לעשות את כל העבודה בין-הים פקוחות, ולראות את הנה, אם יש נוראות עדומות שקופצות וכו, ובעיקר הולכים עושים עבודה על האנשים, עליה הזמים. כמעט שהם התחילים איתו באותו, יום כל כך מוגדם, הוא גם לא עבדף כמה, איפה שהם ימשיך או עשהיםו איתו בהמשך, אבל הרבה זה באמת בהיכולת של אותו יזם, יכולת הנפשית לראות לא להתעב במוצרקמו שציינת. לזוזי ימינה סמולה, לצדוח את הצרות שמגיעות, את השוק שמתרסק, את המלחמה, שהייתה לנו פתאום, אין ספק שחוסן נפשית, על כל אחד ואז עמים, אוכר אחרי ונמדד, בשלבים כאלה. שהם תמיד מגיעים, מקווה שלא יגיעו יותר כאלה, דרמות כאלה קשות, אבל יש דרמות בחייה, הייתה גם כאילו לחשי עצמו, והדרמות שהשוק הורס שמתחרי, אחרי חפיתום משהו, ונגמר הסיפורך שמה שהוא זה אז. אני תמיד אומרת, הפרופו חוסן, שמי למוד תכונה היא, אבל היא חשובה, שבתחה יש תזיק ותהתלהבות, ותהתהבות, ונדלקים על היזה מהתועלה יזה, ורואים את הדברים האלה. אבל זה לא נצא, שהם בדיוק מה שאמרת קודם, אנחנו צריכים לנסות לדמיין, מה תהיה מידעת האמידות, הפרסיברינס, הסרידות, החוסן, לא עכשיו. את הנהי שסניסתם. את הנהי שות. נכון, אלא עוד נגיד, שלוש אני וחמישה חודשים, אני אמרת תמיד, או שיבה חודשים, כאילו, דווד ראוד, כשיש קושי, שגן או לפרוד הקטמר כתפית, או אנחנו נו, וכי בפרוד הקטמר כתפית, ועוד לא הצלחנו למצוא אותו, ויש כתחילו כבר מריבות, ואו נדשי אנחנו כל הזמן, שהיה זמת או איזה המוצים, ללמוד ולתפתח ו. ומוכנים להיות בריא אלה מידע, פעם אחת, ופעם שנייה, תגמישות, כמו שציית, תגמישות, המחש. חלום מתאבים, בשום דבר, הכל יכול להשתנות, הכל כלל, הכל יכול להשתנות, זה בסדר, זה חלק מהפלי בוק, בו נראה, חלך הוא משתנים, אם הדבר הזה. את מדבר תרגל, אסקפיטל, שזה עדיו גסטם כבר שלוש קרנות, וזה איפה שאתה יום, איך התגלגל השם? סלמות ספרי הגעלה התחלה, ניקח אותו את החגקצה את החורה, בצפרי לא נורא איך התגלגל בעצם, ככה תתחלה עם סקויה. נסרח שפיל, זה חיקל. זאת תמיד אני אומרת, בוא נתחיל בשפיל. יאללה. שפיל. יורנה, גדלתי בטלביב. הייתי בצבעה במודין, ומניוב, מהי, בפרנז ונדביב, שפיל, שפיל, שפיל. בטלביב, בטלביב, ותמיד הייתי על הספסל, כזה בתור המאיץ, את בלי להבין מה אני עושה. לצל, לא כדי אחת שאת לדלחיתו, כן, כדי לך, כי סתם, בתור, בתור, באמת סופה מהצד. ליימים, אלכתי ולמהתי משפטים הנה לסקים. אינפורטים, את לי, אופורטים, אבל לא מתחרטים על שום דבר שיהו, שיהוויות הנועד היום, אבל אני הורכדין, הייתי במייטר, דיברנו קצת על הדבר הזה, משתדלים לא להגיד את זה להאזמים, זה לא דבר, כזה מושך, אבל זה מאוד מקיאליפה ממה כל מיני שטויות חוזיות. ואז מאוד לא רוציתי להמשיך לעבוד בתור רכדין, החלטתי שזה ממש לא אני, זה לא מקום ש. למות שזה ימון דברים שקשורים לה אנשים, אבל אבורי זה לא עבודה עם אנשים שאני רוצה, לא סוג העבודה שאני רוצה, ועלכתי וצטרפטיל חברת סטרטאפ, כמה מדי שהמחלקת פיתוח עסקי, עובלתי את המחלקה במשך 4 בשנים, כי באנו כל מיני, יצרתי כל מייטשית פיפולייסטות אגים, כי באנו הצעות רכישה בעקבות, השיתופה הפעולה, המנקל, והייזמים החליטו, לא למקור בוטט, אבל תוך כדי היינו, בולמות הביג דייטה, ואומנם פחות חזקים בגו אותו מרכת, אבל מאוד מאוד חזקים בבנה טכנולוגית, שלא למה בגדי הייתה, כך הוא תרחחור, זה על פעם ואיסרחצרה, בגדי הייתה היה בזורת, כמעט כמו אדжנטי גייי, ואינו חת החברות שבאמת מבינות בגדי הייתה מה, ואיך מתמודדים, וטכנולוגיה טאנדרליים שיכולות לעזור בעת מודדות, ולכן היום מגיעים המון סטרטאפים להתייעץ, אנשים שמשקים בסטרטאפים, בכמה מומות, וחוב, ובנקודת, המצוב שלי בתור ביזדב, שבאמת חה איך שהוא תמיד לשכנע את הצוות, האינטרוברתי יותר, החכם הזה, הטכנולוגי להזיז אותם הקווינה שלא קצת, כדי שהזור לי, להוכיח את הביזדב סטורי, שאני מדמיינת ומנסה, למכור להיזשהו שוטף. עצרתי שכנעות, אמגם להביע דיאלה, שכנעות ההביאה, שכנעות ההביאה, שכנעות ההביאה, שכנעות ההביאה, שכנעות ההביאה, שכנעות ההביאה, שכנעות ההביאה, ממש רב אפשרות ומאוד ידעתי שאני מאוד רוצה לעשות משהו משלי, מאוד אגב החלמי, עסק, לביתו פקסטרטופטכנולוגי, למות שמועוד ייתה אף טיבולומות הדתה וטכנולוגיה, אה. אה. אה. אה. אה. ערגשתי, תמיד הייתי, אחייתה ודעת תמיד, הייתי פוליטוווטט, וערגשתי שאני מאוד רוצה לעשות, אה. עכשיו את גם חופשת לדעה, הרבה פם בתור נשים כאילו שמות אותך רגע בפוזיציה שאתה מאוד רגע. על מה אני מוציאה את הזמן שלי, ואיך אני מחוונת את עצמי? וזמן, היא הייתה הרייקר, כי אני אצפק שגם זקוקים לחבבית. אה. וחלטתי במדשי שנרוצה שזה הזמן, ונרוצה לעשות עבור עצמי, ולא רק, ומאוד נענתי, אבל לעשות ההשקות, אז כשהיטליה שיזדמנות ותרנתי, בזשיקי הנונסיקון, כי אמרתי על אותה את, נעלתי השקעות, ועתי משקיעה, והכל, אבל לא יודעתי במטמנים שם. גם לא היה בצפר ליהזמות, אז זה נשמע נורא הזקן. אבל לא היה בצפר ליהזמות ולא. מה חיים? וגם קרנות עונסיקון, זה עקזם עשו נורא, עקזר חוק, זה במטע עצקויה עליה, ואתה לברצליה במגדליים, וזה לא היה. כמו שהיום כאילו נגיש, ועכשיו הרבה אנשים רואה מנרוצה להיות ויסיינר, רוצה להיות יזם, זה היה פחות, מוקר ונפוץ, וחלטתי שאני באמת רוצה לילמוד, אבל איך עושים את זה נכון? עד עכשיו הסיטי את זה עבור קבוצה, אבל איך אני לא מדעת או עושה את זה נכון? והתראיינתי באיזשהי כאילו ננסיקון, אז כבר הייתי אינרפון, אבל עבור לבקוש את חיים סעד גר בסקויה, ולכתי מהינטואיציה, כי היא לומות שבכרן אחת, אלים מסלול מאוד מאוד מוגדר וברור ופהיל מוסקורת יותר גבוהי, אני נכנסת לפרטים, ובסקויה הציול עם משהו כזה שלא ברור לענועלך, יכול להיות פה הזדמנו את הנקית ויכוליות שלו, ושאחרי זמן קצר אני מצאת עצמי בחוץ, אבל משהו בבטן, אחרי שישה עבתי שהתיים בריונים חיים סעד גר, שניאליתי רעון אחד השונים ואחרים שהיולי בחייאל, אני אדיד טוב גם זמן קצר עם הבנדה המזה, אני חושבתי על המהדות יותר מהשר, משהו מאוד מוגדם, וכי זן אני מצאה את דרכי. רגע פעוזה, דאבל כלל, כדי נוצא עשות, כי אין חושב שזה נורא מעניין הרבה יזמיים ונשים שמקשיבים תמיד לסיפורי למסך חיים פה. בנקודות הפיוותליות עלנו, שם כאילו בואו ניכנס רגע, שני על המוח ללב לגעת, שיש לנו שלושה מכון, נכון, מיידה הרטן, נדגעת. מה היה הדבר מרכזי שבאותה נקודד בחירה, גרם לחלגיד, אני הולכת לפה ולא לוקרן ה-הי, שאלה ראשונה, אם התיודעת ככה, נעשה מה זה ספות, ושתיים, מה בשעתיים סיכה הזאת עם חיים, כבר עשותך? או, תראי. אם הקשיבים לזה, אז המים ונחשב שיש לה קל, מאוד מאוד גדול שלי, אז המים של מקשיב. אז עכשיו שם, אחוז ניקר מה, אז המים האלה פגשו, מתיישו, ביקריה, אז המים הפחות, צירים והמנוסים והמוצלחים, פגשו, מתיישו את חיים. אז אלא נעים שאני אגיד, עכשיו מה קווה שתי, כי כאילו הם, יגיד הוא מה פתאום, זה משהו אחר כבר השותם, אבל חיים הוא שונה בנוף, הוא אחד המשקים ובתקים. הוא היקים את סיכויה בישראל, הוא הפעונדר של זה, גייס את הקרן הראשונה אחרי זה, ואוד שותפיון נוספים שהצטרפו אליו לו קרן, אבל הוא מנה את הדבר הזה של קרן שהייתה הקרן הכי מובילה בעולם לבוא ולפתוח סניף בישראל, ותוך כדי הוא שאמר על הנבה מאוד גדולה, ובתור בחורה יחסי צעירה שגנתי להתראי, נכשהבתי הייתי אז בת 30 בהרח, לא הרגשתי לרגע בן אדם שמתנסם עליי למרות שהוא לא בן גילי, ועשה הדבר השני מרבה יותר, ומוראין אותי לעבוד אצלון, והוא פשוט נכנסתי לשיחה מאוד חברית במובן מסוים ומאוד על החיים, וחיים הוא בן אדם כזה שמייר מאוד גם מבין, הוא מבין בדיוק את הגת הזה, הוא איך שהוא מבין מה מניעות, תוך זמן הוא מאוד קצה, וזה יפחות סנועה שאני אגיד את זה, אבל נכשב שזה מה שאנחנו חולקים, שזה הסתכלות על אנשים, היכולת להתר משהו, אני מחמי על עצמי, כי אני משוואת את עצמי לך, אבל בהקשר הזה, איך שוות שאנחנו חולקים משהו דומה בהקשר הזה של העבוד די האמן אנשים, ואיך שאנחנו רואים גם את העבודה האמן אנשים, אם זה מים, אם שותפים, אם אנשים מקורפורת בחירים עוד, משתפים איתנו פה עולה ועוזרים וחברות פותפולים. אז במטר רגשתי אתו איזשהו חיבור באומבין הזה וראיתי מולי בן אדם שרויות היא בן אדם. וזה ברכ שלא נדבר על החוכמה, ואני סיימן שלו, וחוב החוביכון שזה, שעד ודוק בגוגל ש. אז בעצם אני את השתיה שאלות ביחד, ולוצר גם לשימה לזה רגע מר כרקי, אפשר לפעמים הפרפו קרנות או עוד סיכון או להתקבל איזשהו רעיון עבודה ובתח היום שהשוק נורא נורא כשב, והמון מון מדהים ומאת מסרות ואייי, ובאת המון המון שאלנגז, תמיד היו, תמיד היו. ואת מספרת פה נקודה פיוותלית בזמן שהתאים הצירת ביחסית, לא בתחילת ממש הקריר, אבל עדיין ותחילת האסור הרבי בגד שלושים, ואת נגש לראיון ואת מרגישה שם פשוט חיבור מבפנים. וחד המבחנים שהמבחן זה הפרפוק, זה מפשפטים במשפטים, זה הכול ארי מבחנים לכל עוני שנומדה מבחנים אבל. אני תמיד אומרת לילדים וזה אתם סיים תיכון, סייבתי מבחנים, או את האוניברסטה עכשיו המבחנים רק מתחילים, זו מבחנים של החיים. אבל מבחן, מה זה בעצם מבחן, זה כלי שעוזר לנו לקבל החלטה, OK? וחד המבחנים בעיני הכי פשוטים הכי נגישים, אבל שאנחנו אחי לא משמשים אותם, זה מבחן הנאים לי, איך אני מרגישה בסיטואציה? כזה, הכי פשוט. והתמשפטה הרבה חשבת בפגישה עכשיו שהתעמים מישהו שכזה בעת להתראה, ידרה עונה עבודה, זה לא אמה, מה דכי, נינוח, בוא נקרא לזה, בסדר? אז ממש של פרפורמנס, מסיימפ, זאת אומרת, רגשיתו, רגשי נעים הרגשית טבעית, הרגשתי נינוחה, ואני חושבת שאלה כשבזמסר מאוד מרגיע, זה בוודאי לא תמיד קורא. אבל כמה חשוב לנו נשים גברים, יזמים, בחירים, צעירים לא משכים, ללמוד, להעזין בנימים הקטנים לדברים על הלו. ולשאול כזה לסימי לבטן תייד, ועל הלבי שלנו רואו, שאים נעים לי, נעים לי בסיטואציה, זאת נעים לי מבן אתם הזה. נעימים לי, מייזה, מזה שאני ארצה ללבות עכשיו תחברה שלו, שבין שמונה לנה, שלוש רשנה. נעימים המשכיזה שאני ארצה שבליות שותפה או שותף שלו. נעימים האובד הזה, שאני ארוצה שזה לא מר שלו תהיה נמור כבויות. זה לא מר שלו תמיד, נחשוב, הכל אותו דבר. אבל ילנו נעים לנהל את הסיכה להחזק את המרחב ביחד וליראות, אחד בשני את הדברים הטובים. ובר של שזה משהו מהמם שבגיל כל כך יחסית סעיר ידת ולשימה לבטה עצבה. אני את הלכה עוד דוגמה. כן, ואני גם יש לי שאוד שתי דוגמא אותה עם את שעשיתי את זה, ולכן אני מאוד חזקה בזה, והגב כשאני אומר את הרבה פעם לי, אז מה תחושה את הבטן שכה אומרת? אז אני אגיד לך ששכה עם ההגב, כי אנחנו תמיד נותנו לי, אז הם אשתי עד האורד חיום אמר שאינטוויתם מפוסס את על דתה. ואין דבר הקזע שאינטוייציה שבלידתה, ולכן אם אין לחדת הזה, על תקשיב לאינטוייציה שכה, למשת החושב שזה אינטוייציה. ואני חושב את שכן יש דברים הבטן שבסוף מנכים אותנו כשאנחנו חשים את כל הדברים, אפשר להציבי על דתה, אבל יש דברים שמיסביב שאתה יודע כבר לדת איך זה משפיע עליך. ואני אם לייגב חשוב נורא על אחד, זה לבדו כאן בנדם הנכמד. הייזם שאני אשקיע בעולויה בן אדם הכי נכמד שעולה יכול לי כנסיתי לסיכמה דימא לבודיזם וייליקף נורא לשבת ולדבר איתו, או על דבר אחר אלא נאים לי מבחינת בתצריפו ובבדות של מה שצריך להיות אותו בן אדם מולי, בין אם זה השותף, האובד שלי שאני ראהן, הייזם שאני ראהן. המנקה שתראה אין לי הבית, לא משנה כמעט מה, הנאים לי צריך להיות מוטעם לסטוב קיפה בליטי, זה לא צריך להיות נכמדות. -אבסולותית. חשוב להתקוונת לזה, אבל חשוב לדעת לי לך דד את זה. -אני ארחה שובה, ואני מצרפתי להתמילה שאנחנו מאוד אוהבים בסטארט הפרולד, תמילה פת. כי זה בדיוק הדבר הזה, הפת לתפקיד, הפת לךוזיציה, הפת בנה אנשים. נכון? -שאיפים זה באמת איזושהי חימה שקשה לתאר אותה, כמו בני זוג. מה גרם להחליט אייב בן זוגה, חומר גרם לך, איך איקס דייטים לעזוב וללכת למרות שהלניאר, הכול היה כאילו מושר התחילת. -באמת נכון או לא נכון הבסולותי, זה מאוד מאוד לא ימצאה ותלוי אנשים, תלוי דינמיקה, וזה הרע מאוד חשוב, פשוט להיות יותר בצומת לב לדברים אליי, ולכשיב אלי זה. אבל פעמים אנחנו גם במסקר ירצים, רצים רצים רצים, ההתסתכלות הזאת פנים האינטרוספקציה הזאתה, כשבר הגלם, מה זה מסמל, מה זה אומר, נמנסה לבין מזה, איזשהו חקר תמידי לא חופר, מקדם. חקר תמיד, וככל שזה סוטר את ההגיון הבריא לחורה, כמו אז האינטר לחדוגמה. -כן, יאללה. עוד לפני חינקשה, התסטרפתי חברת הסטרטאב, פגשתי, היום לי שנראה, נות, כמעט באותו זמן, באותו שבו, שבסלטי פיוות להצמין. כן, מי, אחת שמורה, שבסרדו חדין מדהים, שעבדתי בו, ותמחתי בו, לא אבין מזה, מתמחה מוזרה הזאת, שכל המדמחים רוצים לשר, ואני אומרת, צודר הבא, אין צורך. על תשקלו לא צריך למוניאנץ, נעימוד. ובסרד חותף, את גם התנסת, בזה, אז המסרד חותף לפעמים שוק, בעיקר אז, היום זה כבר נראה לי נפות זה יותר, ובאמת הלכתי למקום אחר עושיתי פיוות להצמי, וחציתי לעשות פיוות, לא עושיתי כנס בתפקיד לגל ולא עושיתי, ואיתי מוכנה, אגב, להתחיל From scratch, בלעשות הרבה דברים כאילו, שהם עובר כל אפיידו ל-A, וחו, אין לי אגו, גם היום, אין לי אגו, זה לא מעניין אותי, זה לא מעניין אותי, מעניין אותי, מה מקדם, לעצלך השלמשו. לא מעניין אותי, מה צריך לעשות בדרך שהוא ליחורה, אין לי דבר, כזה שהוא לא מספיק מחובה הדראוי לא ידת מה. ותראיינתי, אצל איזשהו איש הסכים, שאלו מלם על הביזנס, היה לי שנרנות, בוא תשווה אחד אצל מנקל חברה, שיהיה לי ברור שקילו, תפקיד לא מוגדר מן בזנס הפרש, שנזבה התחלה הגדרה הייתה. אמרתי, זה בעתך כזה מזכירה עם איזה טייטל מנופה, אבל בתח עזר עצרים שאני המזכירה, לא תולה בזה הרבה תקוות. ותפקיד אחר זה להתראה נצל איזשהו איש הסכים ושעושה מה להסכים גלובלים, וחוב החוב הכי לאה, אני שמר, פי יותר סקסיק הזה, וגם להיות ביזנס הטייטל, עצמו היה די דומה, ואז נגשתי ריאון ראשון אצל האיש הסכים, והייתך זו הבטי קשות, כי באמת כל מה שעניין אותו זרק שכאילו, הוא מתי אל בעולם ומישהו ידעג למשרד. עצמו מאוד מאוד כאילו אפילו נפגתי במובן מסוים בריאון, שזה מה שכאילו זומנתי לעשות זאת זאת ליד אוג לדברים באמת היא זוצרים במשרד. ואז עלכתי ותרנתי בחברת סטרט, אבל לא בעתי בכלל עם תקוות, אבל פגשתי את מי שעז מנקל שהחברה, שויה המנתור ראשון שלי, וכזה חי המנתור ראשני שלי, אבל פגשתי את מי שעז מנקל החברה, והוא אמר לי, תשמי, ההחוסטרטאפ, אני צריך מישהו שעבו והכניס וערוץ, והכניסתה לכם והכניס דברים וגרון לתורים לקרות, אני צריך פשוט מישהו שערוץ איתי, ועיתי שחקול בת 25, ובאמר, "כי, בואי, כנסיל לשבות הנה, "לשבות בוד, לכל דבר שהוא, כחית המערכית, "כחית אסלנוסלס, היה סלס, "אגב, אבל לא היהווי פיסלס, אז בואי תראי נילי אנשי אסל קצת, "בואי תסיכת את מהמערכית אינקטסיטה, "ואז בניתי יחד איתו המעשה ובניתי בתוך החברת, "מחלק את הפיתוך העיסקי, "אבל זה המון המון בסכות זה שבאינטויציה, "בחרתי בבן אדם הזה, שאלי ברור, "שי אפשר, שום אפשר נותן מלמד, זורק למה עם הכרים, "אבל נותן גם איזשהו חוץ מחווין לאן הולכים, "וואי, הוא אזברי פריבלג'ד. "אטרד זה כזה, עשינו, "כזה סיכר הגצדית שימו, "מוך, חשובה בעיניי למסע קרירה, "ואני לא יתן הנקדות אותך שמישילי כזה פשוט מדעי ארוך, "אבל מלם על השקוד ודברים דומים, "נכון שיש שימא שאפשר לקחת מזה, "וישוב זה הכול חוזר לאן אשים, "לזאתה אינרגיה הזו, את החימיה הזו, "שבאים אותך, לבניצות ובזיק של העין, "אם אדם או בת אדם, שירועים אותך אותך, ‫אפו שאתם היא נכם, ‫אבל לאן שאתם יכולים להגיע ‫כמו שאת ראית את תרואיק, ‫כמו שיום אנחנו רותי הזמים ‫כמו שיראו אותי בתחילת הדרך, ‫כמו שיראו אותך, ‫אני עכשיו, מי שמועום הבחיר ‫שריאייה נותי וכיווקיבל, ‫אותי פעם לעבודה ולראות איך עשו ‫שנכח, ‫היוצאות ניתפחות, ‫ואני מחברת לא אנשים וכזה, ‫ואני אומרת, ‫זה מרחות יחסים לכל החיים, ‫לבוא אליהם בהנבה בלי אגו ‫ובמת למצוא אנשים ‫שפשעה לרוץי אתם ‫ואני חושב שהמסה. ‫תחלית חיינו, כי הזמים, ‫כמשקעים, כבני אדם, ‫כאילו רואים מכל זמוך, ‫כאילו ברגשך, ‫מפסיקי לצמוך, ‫לא יודעת משהו נגמר. ‫וץמיכה יש לה המון צורות ‫ומון דרכי ביטוי, ‫אין דרך אחת, ‫אין דרך אחת נכונה, ‫וכל תפקיד שאני חנסים אליו, ‫וכל סטארטה, ‫ארי סטארטה, בזה מסה. ‫כל הזמים יגיד, ‫הוא זה אחד הדברים המדהימים בסטארטה, ‫בששל צמיכה בלתי נגמרת, ‫כאילו את כל היום צריכה להתקן מערכת הפלה, ‫למדת משהו, ‫היוון משהו להגיעו סיולה שלו הזה, ‫אופ, השלב הבא, ‫אופ התמודדויות חדשות, ‫אופ, סכה, ‫אופ, אופ, כסף, ‫דיברנו בהקשר אחר ‫שפתים משיד ומוקר, ‫אז דואגים בתחלה מזה ‫שאיך נגעס את הפריסטי, ‫הוא חכת עסין, ‫אופ, עכשיו, ג'סנו 500 מיליון, ‫דולר, איך דואגים לדלבר ולהמוד ביידים, ‫שאגבר הזה אומר, ‫וכל הזמין. ‫אין המון רגעים לנוח הלאה. ‫אין, אין, אין, אין, אין, ‫בכלל לנוח, ‫תחלנגד על זה רגע מה, ‫שואח לי יצר, ‫תרגעים האלה, כי זה מאוד חשוב, ‫אבל כל זמליות בצמיכה, ‫ולראו שאה נשים שאנחנו עוספות ‫ועוספים לצידה, ‫אנו בין אם אנחנו בתחילת הקרירה, ‫אנחנו תמיד במהלכה, ‫גם כשחוב נהי 50-60, ‫שבים על החובה מהלכה, כי התפקידים משתנים, ‫הקשרים, משתם להיות ליד אנשים ‫שעובזרים לנו לצמוך. ‫נבחשב שזה הפרפור, ‫סיכה נורא יפה, זווית לתת, ‫קשורה לבודייזם, ‫שדיברנו בתחילת הסיכה, ‫רבה מדברים בבודייזם על ‫הזה שיחייזה, ‫ושליטהיחייזה. ‫תשתשע שיאור חיגדול שיש לנו ‫לזה למי שמזין שהוא פהורא עם האוהה, ‫זה שאור יש לנו להבין ‫שזה משפט המוק ומורכמה, ‫שנגיד עכשיו שהילדים שלנו, ‫הם לא שלנו, ‫הם משליהם ותפקידנו בעולם, ‫הוא לעזור למיצמוח, ‫ולתפתח, ולגדול וללכתי אתם, ‫כי שהם רוצים ללכת, ‫ולתתם אתם מים ככה במסלול, ‫בלעודד וכזה, ‫והם שלהם, הם לא שלנו. ‫והפרופון, השליח רגע, ‫אנחנו זור לעולם החברות והירגונים הקמפניז, ‫העובדים הם לא שלנו, ‫ואני חושב שהחריות הכי גדולה, ‫והתפקיד החיים השמותי של מנהל, ‫והייזם וייזם, ‫ומשקיע ומשקיע, ‫זה איך לעזור להבין ‫עם זה היהזמים שלו אורקו, ‫לגד שלו עובדים שלו ליצמוח. ‫אחד הקשיים הגדולים שיש לי ייזם ‫או ייזם, בשלווי, ‫הצמכה נגיד בה מעבר לערעוד אי ‫או חקח לערעוד בי, ‫זה איך הוא או היא מגדלים, ‫עוזרים להם, ‫הלים שלהם לגדול, ‫אחם משימים להעליהם אחרי היויות, ‫אחם עושים דלקגציה, ואחם מבים, ‫אנשים מדעים עם שיודעים ‫יות הקרונטובל יודעים על הסוט, ‫אם צריכים לתת להם לסו, ‫ולא להפראלם, ‫ולאפסיקים הקונטרול פריקיות ‫של לדעת כוזמן הקורא ולהתרב, ‫וליכנס למבין הרגליים, ‫כי יש לזה גם אחרים, ‫כמובן לא תדעו את הכל, ‫אתה מתי שליטו בהקול, ‫אבל הפרופא האי החיזהי, ‫הוא יש לחשיבות מאוד גדולה, ‫כי אפשר נגדול, ועדיין להמשיך להיות ‫בכל ביט אין בית, ‫ואני חוזר דגזי למקום ‫של הצמיכה לסוף, ‫להקיף את עצמנו בהנשים ‫ששוטפים לתפיסת העולם הזו, ‫שירועים את זה, ‫ואז, או נשפת קטן, ‫גם כשמישהו, זהו אותנו, ‫או זהו אות, או מתקדמים בחייהם ‫לתפקיד הבא, ‫הכל בסדר, ‫או לא עושה את ערדו, ‫או לא עושה, ‫כל טוב הם קסימו את הפקידם ‫התנו, נתנו את מה שניתן, ‫הלתת, אנחנו שיינו את הפקידנו ‫באיזור בירגון מסוים, ‫ולתקדם, ותנועזות, ‫הדבר הכי חשוב בין היש, יש. ‫הוא, זה יסביב די פרפס, ‫וכשעב את הפקידם, ‫או מתרתם, או עבורה, ‫במצחי הליצמך במוקום אחר. ‫זה מרגש מה שאתה אומרת, ‫כי זה מתחבר לקוק אחר ב-20, ‫וגם חלק מה שדיברנו קודם, ‫אבל זה מאוד. ‫שבדת על S, על S קפיטל, ‫שאומנם יש כל מיני סבירים שלנו, ‫כי גדולהיות, המון רגורד על. ‫לאד, נברנו על זה קודם, ‫אבל איזה טיפוגרפי, ‫אפה של עוד, ‫שיבתו חה, שאילו נגמר, ‫שיכולה זרימה ותנועה, ‫שאילו חלק מינפיניתיות ‫כאילו יש בזה המון ככה. ‫אז תגידי רגע, ‫תולך לראוניים חיים, ‫אני חוזר את רגע אחר, ‫אנחנו מדלגות, ‫ואז התמתחי העבוד בסקויה ‫ולמסה את תשוטפה, ‫זאת מתחלק מהצבת, ‫שאושה בין ההשקות אחים ‫השמעותיות במדינה, ‫בכרן שאיתה אחיג גדולה ‫אחי בלומית בתקופתה דיאז. ‫איזה תחושה הזאת להיות בין צוות ‫השקות הראשונות של חברות כמו למונאיד ‫ש5 שנה אחר, ‫כך, איך איך או אגזנטיקצת, ‫אולי 2 שנה אחר, ‫או סן פקה וצומחת להיות מה שיצומחת, ‫צרפרי הזקצת, ‫אנחנו דעת המבט הזו. ‫אני חייבת לחדד של הדעתים ‫הייצו פבליק, אחרי. ‫5 שנים. ‫לא, דיברתי כאילו ביחס להיום, ‫שעבור מהר. ‫כן, אני אהזבו 4 שנים. ‫הייתי חייבת לחדד ‫כי המסור, ‫טרק, רקר, דה, מדהים, ‫זה שוב צוות מדהים, ‫שרץ קדימה, וזה התעסכות להיות שם ‫ולצפות בבדבר הזה. ‫אפרופו שעי, היה אחד מהמרוי, ‫היישונים ראשונים בפרוט כסט שלי. ‫והוא בספר, ואיפה מופיע בספר ‫בתחושת הביתן. ‫בזה שאנחנו צריכים להקשיב ‫את תחושות ביתן שלנו, ‫וליסלול את הדרך שלנו בעצמנו ‫ולא לא לעשות דרך של אף אחד אחר, ‫שזה בול בפרוני מה שאנחנו ‫מדבר עוד עכשיו. ‫-חד משמעי, זכה להם, ‫-כן, מה שכן. ‫זכף לדעת שגם שייך רשב כך. ‫זו הרגשם מאוד כיףית פתאום, ‫גם אתה מבין את הערך של סקויה, ‫הפותח המון לתות גם זה ברנד, ‫זה ברנד מאוד מאוד יוקרטיה ‫על להיות חלק אומרנו. ‫זה פחות רגש אותי, האמת, ‫אני לא מותגיסטית, ‫אבל זה כן הבית ספר מדעים. ‫זה לפגוש שתשוט אפים האמריקאים ‫ולראות עדברים את נאלים, ‫ולראות עדברים את נאלו בעבר, ‫ולשמוע מה, ‫דון ואלטיין שהקים את סקויה, ‫רצות הברית, הפנר של סקויה, ‫איזה שיעורים הוא היה משתפתחה ‫עם בבורדים משותפים שלהם. ‫וללמוד באמת על כל מיני השקות ‫הגדיארות ומה יש המקשיגוגלגיוב, ‫כל מי סיפורים כזה שקילות ‫על לב דווקא שומע מבחוץ, ‫וכן שומע המון המון דברים מבפנים, ‫וזה חייל להכיר לראות לקרוא בדעת האבנימי. ‫ואז הכויה החליטה שהם לא מגייסים ‫קרן חדשה שהתדקה ‫התדבור השקות ישראל, ‫והמשקיעו מהקרן המרכזית, ‫ואז אני וכי ממערנו, ‫או אתרחון אני אמרתי, ‫אחיי, בוא נקים, ‫באונמשיך לעשות פשוט, ‫את התמה שיהן אכנון, אני אמל לעשות. ‫וכי הם בשלב ראשון אמרו לא חובה, ‫כי בסופו של דבר, ‫אם באמת היה שותף למון המון ‫את סלחות מסכירות, ‫ומבחינת רמת מחייה, ‫היוקייה חיים בכושי הוכל ואוכל חומוס, ‫ונרואה לא כיף לשבתי ‫תול את צוריים, ‫ואני יקף היחידי של היזה, ‫מם בצוריים, ‫כי אני הוכל את כמו יזה, ‫מפילו לא כמו יזה מת, ‫אבל תעת לפרנס בן את עצמך ‫בתאו בן אדם שאוכל חומוס, ‫הוא לא כזה לא כזה ביגדיל, ‫אבל באמת לא אומר, ‫מניע של להצא עודס שיצלחה, ‫הפיננסית מסכרת על המניע שזה פשוט, ‫מה שגם הוא וגם אני מאוד אוהבים לעשות. ‫להבוד עם יזהמים, ‫להזור להם ימין האוסמולה, ‫לתת להם לרוץ את הדרך שלהם ‫ולבנות חברות. ‫וכן, ואז נכנס הגורם הפנימי ‫שמניע אותך, כן, להצלחה, ‫אני אבת לנצח. ‫אז אני אבת לנצח, ‫כן, אז את זה תעואב לנצח, ‫סתור סייף השאפשר לנצח, ‫ואת הולכן זה, ומנצח. ‫-רקיין, אני רוצה זאת מרקור על המשפט הזה. ‫ניברתי על עבר בי מרן גפן ‫שפה בפרוט כסכם. ‫כי, את אומרת אותו כזה, ‫אלה דרך, ‫אז המשפט מה זה חשוב, ‫כי אנחנו לפעמים מנסים להתחרות ‫במיגרשים שם לא מדויקים ‫הבורנו, כי. ‫נורסס, קסי, נורן עכשיו, ‫נורפרסטי, שמשורך הרוס, ‫אים ההמרה שקדאי ככה, ‫כי, כמה מגרשים, ‫נגדסתם, מגרש, ‫הורכדין שהיה הלך וגם אני חלקתי אותו, ‫ובסופט מחרות גם אמרתי ביתו דה. ‫לא מגרש שכן ירחש עושה ‫שאני יכולה נצח, בו וגם. ‫-חד, נשמע, איתו, ‫-אי, לא, לא, לא, ‫-לא, כאילו לא מביא בדיוק ‫את היו ניקנס שלך לתמונה. ‫ואני חושב שם מקום הזה ‫של לא רק למצוא, היום, ‫בסוף, עשו 25, ‫לא רק למצוא, אתה מגרש שבות מנצחת, ‫אלא וזה בעינייה, ‫עשו סחים השמרותי, ‫להיצר. ‫ארי, היום, אני מאמינה ‫שיהזמות ממש לו שמורה הכלה, ‫יהזמות ממש לו שמורה הכלסטר ‫את הפעמים, יהיה דיניי, ‫שאם אפשר לנו להגשים חלומות, ‫הוא נכון לפרילנצרים, ‫הוא נכון לזביז, ‫הוא נכון להורים, להם מהות, ‫אנחנו לכולם לתלמידים, ‫את הילדים שלי, אני מנסה לכן איך עם עדיין, ‫זה כל הגרוץ מייצץ. ‫זה מה שעושה לנו להמציא את עצמנו ‫מחדש, ‫מי אין מציאות בואו ניצר מציאות ‫בכו. אז. ‫להיצר את המגרשים שמדוייקים, ‫אבורנו, ‫לא שלא מעט גרימותנו, ‫לא שאין לנו שם איניה, ‫לא שם לנו שם שמחה לאף, ‫אח שכן, ‫אפשר אנחנו מרגשים שעות שמט ‫ואחרו זכות שלנו, ‫אם שם להידי ביטוי, ‫ולא בהכרח ללכת לתחרות במגרשים, ‫שאין אולי נורא נכשבים, ‫אבור מישהו על ידי, מישהו, ‫אבל הם לא מדוייקים אבורנו, ‫ושם יכולה להיות הצלחה ‫מאום נות גדולה, ‫שגם אז זה אפשר שרמפות קסטים, ‫מה זה הצלחה כפי שאנחנו מגדירים אותה לצמנו, ‫הן פה משהו אפסולותי, ‫אבל הילדים, ‫היופי הזה של לייצרת הסביבה, ‫הנכונה עבורך או עבורי, ‫ושם תו אקסל, ‫אני חושב שזה שהוא מאוד חשוב, ‫גם לתת לו לגיטימציה, ‫וגד ככה, הכל אפשרי היום, באמת, ‫יש אפשר לבנות, ‫הם מביאים את הקציבים קטנים, ‫אפשר להיות סולונטרפנור, אפשר, ‫יש ידע, ידע או לא, ‫הוא באמת, כמו דתי היום לכולם, ‫יש כל מה שצריך, ‫תייצרו את המגרשים ‫שלכם, תיוי הזמות, ‫אז אמי ותייצרות המציאות ‫שמתאימה עבורכם. ‫אגב, מהצד השני, ‫באגע המקציית מה שאני קרה, ‫פה אנדר מרכת פית, ‫זה לא רק פרודקט מרכת פית. ‫-ג'ר, אה, ‫פה אנדר מרכת פית, ‫יש לנו יזם, ‫שאנחנו מאוד מאוד עבים וממריחים, ‫והגיע אלינו ואמר, ‫אני איך לבנות חברה ‫במדיקל דווייס. ‫אני רוצה לעשות טוב, ‫סיטיק ורקסף. ‫אני עכשיו זה יזם סדרטי, ‫אני עכשיו אני רוצה לעשות, ‫אני נותחבר שאתה עשג עם גוד. ‫אנחנו לא משקים במדיקל דווייס, ‫החום משקים, ג'ר ליסטים, ‫שעושים הרבה, ‫האה, אידי, אינפרסטרקטר, ‫הקצע צייב הרגע, ‫אבל. ‫שוא נבר שכתשור במדיקל, ‫היא גרין, קלין. ‫-חרזי, מהן. -לא, וכל מה שאני אמרת, ‫הוא אומרת, ‫זה לא נעים להגיד, ‫אבל זה כל כל מה שלחואי שיעוט, ‫נוצר כדי תדוינגוד. -כן. ‫כי לכויי, ‫אי, לב דוווקא, ‫היא גוד, ‫אלא מאוד שבסוף זו הרבה דברים ‫של יעילות וחוב החובר. ‫אבל נתמיד אומרת, ‫אז אמרנו, בסוף שכננו, ‫אתה יעזם באמת לא ללכת ‫למדיקל דווייס כי אמר, ‫אז באנו לא, ‫שאין שם שום פער דוווייס כתפית, ‫והסיכוייצ לך שלושם, ‫שמנהי, ‫האינטרסה אגב על השולחן, ‫שאנחנו גם לא רוצים שעשה ‫כי החרוצים מאוד להשקיב, ‫ובמדיקה יכולה רוצים להשקיע. ‫אז אנחנו רוצים שעשה מה שהוא אחר, ‫אז יש לנו חלצת לדרך ביחד, ‫אבל שלו יעשה מדיקל, ‫שארים סטארטה פשו ‫בפערנדר מרכתפית שלו, ‫אז הוא יגיע לצלחר בתאום, ‫ואז שיטרום במדיקל. ‫הוא שישקיע אובה חברות מדיקל, ‫בואו עשה, ‫או יעזם של לומן הזה, ‫יעזם סדרטי, ‫שבאמת הלך וכי מחברה, ‫שבאמת סופר, סופר מצליחה, ‫הוא רצקדים הבלי שום בעיה, ‫והוא נמצא במקום של באמת ‫פה מדר מרכתפית, ‫לאורד שזה בינדם שבאמת ‫כנראה גם הצלח במדיקל דיבייס, ‫או בכל דבר שהתנותנת לו, ‫אבל אני נספק שכשהתנמצא בהזור ‫שאתה מביא את החוזקות שכב, ‫זה מותאם לאח שאתה רואה, ‫אתה יכול להגיע להצלחה מהר יותר ‫והנכון יותר ובסקל מהר יותר. ‫והוא גם היה כשוב, זאת אומרת, ‫הוא כשיב לצל המחשבה, ‫כי הוא שאיתה עם אינטרס, ‫אז מה אינטרס זה לא מילה רעה. ‫כן, אינטרסה לשאום לתוכ. ‫אין אינטרס גם על השולחן, ‫הנר, בפה אומרת, ‫להזמם שחווה על שם עושים ‫או אייתן עדר סייבר, ‫בואו לעסו משהו קצת יותר ‫מניין באינטרסטרקטרייה, ‫הוא דברים כאלה שיהיה נקצת יותר פשנת. ‫לא מרות שחום השקים גם בסייבר, ‫אבל איפה הם עשהי ברויית ‫אם אינטר ומניין לראות לפעמים ‫את הסייבר השונה, משהו שבלשנות את כמו שור לסקיעו אותי, ‫שכאילו באים לשנות, ‫לא לא עם קור, ‫ישירות לסיסור, ‫אלא תוספרד ונאיבר סייבר ‫פה ואו אין. ‫אז דיברנו ככה קצת על הבטם ‫על התחלה של אסקאפיתה על וחיקם, ‫אתם והשקעות, אנחנו עומדת גם ‫ככה מתכוות לסיום. ‫מה. דיברנו הרבה דברים ‫שאת מיסטקלת, ‫אני אמקחה כמשקיעה, ‫כה משקיעה, ‫מה אתם הגישה שהיום, ‫ופות כסה זה, ‫ככה לא יודע כמה זמן ככה ‫ליותם משודר, ‫אבל נגיד בתקופה הזאת ‫של השנה הקרובה, ‫מה שונה בזירה, בסביבה, ‫ליזמים ישראלים, ‫שיוצאים עכשיו לדרך, ‫ליזמות ישראליות, ‫שיוצאות עכשיו לדרך, ‫איזה פוקוסים עוד גשים ‫הייתנותנת להן. ‫הואו, זה שלהם, ‫מה זה? חשובה עכשיו, ‫וה. כנראה שכל פעמים, ‫השזה ה-הי פחר, דיון אחר, ‫מה שוחר שגוראים לחלק שוב, ‫אבל אני חושבת שזה סופר אלוונטי, ‫כששומעים על כל מיני סוווה הנק, ‫כאלה. ‫ואז אני חושבת, ‫זה קצת מפתח הולזם, ‫לבוא ולהגיד רגע, ‫אבל כאילו בדיוק העשיבו בסיד, ‫של 75 מיליון דולר מכירן אמריקאית, ‫ושבוב סיד של משהו אחר, ‫אז זה כל מיני סוווה הנק, ‫שזה. קצת צריך לסקור לפעמים ‫שזה המעט מעטים, ‫מקבלים הרבה כותורות, ‫אבל מעט מעטים שקוראים, ‫וגם עם סתכלים הרבה מי זה ‫באמת יזמים חוזרים, ‫שאנחנו ללעתי חצים ‫האקרנה האחרונה, ‫הייבאמת יזמים סדרטים, ‫חצים השקות שלנו שם, ‫אבל חצי השני יש לצן, ‫הם יזמים פעם ראשונה, ‫ותמיד בשביליות גם יזם סדרטי, ‫תמיד יש פעם ראשונה, ‫ואצריך להתחיל ואני מאוד עדת גם ‫אתה יזמים פעם ראשונה, ‫הסת לדרך ולהתחיל, אנחנו. ‫נמשיך להשקיע בה, ‫אז הם ימסדרטים כימנגשים ‫ויש את הקשרי אבר, ‫אבל אנחנו בהחלט גם נמשיך להשקיע ‫בה יזמים שהם פעם ראשונה, ‫ולא צריך להירתם ‫השווה ענק, ‫או זה שקיבלת אולי לא, ‫או זה שאתה לא יודע ‫החלגשת או לא רוצה להגשת ‫לזה שהקרן אמריקאית גדולה ‫לסיבו ענק, ‫בסוף הסיבוב, ‫והקרן צריך אם להיות משהו ‫שמאוד מאוד מתים, ‫היצור מציאות של חקמל שאני בארנו, ‫להפעשה, אתה יכול להצליח, ‫כרן ענקית בסוף, ‫יש לה המון המון השקעות, ‫והפריורתי, אולי עוד אף כך, ‫זה הל, או תקרן, ‫שלפיינתי הקרן מקומית ‫שיש לפחות השקעות, ‫והצלחה של אותו יזם חשובה ‫ערבי יותר בסדר, חשובות, ‫כי החוז, הקסף שעושקה, ‫בעותו יזם, ‫ערבי יותר משמותים, ‫באהחס לפרוטפולים, ‫הוא מתי מהשאר אחוז ‫שהושגה בקרן גדולה, ‫כן אני רואה ערבי, ‫וגם, עשקות שאנחנו עשינו ‫שם היו באמת יותר גדולות, ‫סופרסיד כאלה, ‫אז עשינו חצי חצים עוד זורה המריקאית, ‫אז צריך להיות סיבל הזה, ‫שבש' את שצים לדרך לא צריך להיות ‫מסונבר נורמי כמה כתבות שאתה רואה ‫כי אלפם לא מצגות את המציאות הרכבה, ‫ובאה צריך להסתכל מה אמרתיים לך, ‫אז אם אתה חושב שאתה יכול להסת ‫לגעסיד מאוד גדול, ‫האם אתה רוצה גם שותה פיסראלי ‫שאדבר בספה שכווה את מוך בחר, ‫האם אתה מסתדר ורוצה רק, ‫כתודה לדבר המריקאית ‫לאנגלית המריקאית, ‫הנורח השוב, וכל עורוץ עם זה, ‫וגם להשתתספיק להגיע ‫באותם עם הכסף הזה, ‫ותדע לישרו פוטון אורמר ולהגיע למשתצריך. ‫זה לפעמים, כל כול הנוצא את זה, ‫האב, וצריך לדעת, ‫האם זה באמת משת הצריך, ‫ואת זה מתאים לך, ‫את התעמוד בכל הדרישות ‫שבועות יחד עם זה, ‫והציפיות, כדי שאחר כך תוכל ‫באמת לגסט הסיבוב הבא כמו שהוא ‫ותגיע למעשתון שתצריך, ‫או שהם נכון להתחיל לך בדרך ‫האיתי את יותר, ‫הרובדרך מחולקת, ‫או, לעשות סידי יותר קטן, ‫או, לעשות סידי יותר גדול, ‫זה הכול תלוי, ‫בעיקר בסוף, מי הבן אדם, ‫המשכיח ספציפי, לא רק הברנד, ‫המשכיח ספציפי שאתה לוקח את חלדרך, ‫ואז אני אגיד עוד משפט חשוב להזמים, ‫הם מבזבזים, ‫הם לא מבזבזים הגבוהבים ומשקיעים, ‫בזחשוב, ‫הם מונם עוד זמן להפחות ‫השויתה הפלצטית או לדרך, ‫כי לפעמים נועל זה קודם, ‫זה גיעות מסוים, ‫זה כמו עוד בעל או דישה, ‫עוד פרטנר לחיים, ‫אתם ולהבוא דעה לא פחות זמן ‫מהשיר בבית, ‫ולכן זה נורא נורא חשוב, ‫אבל בסוף פאמ�דרים, ‫ואני בתוכה שהתוראה את זה, ‫הוא זרת להדברים כאלה, ‫הוא לא לקרות או לקרות בדרך, הנכונה, ‫אבל פאמ�דרים גם הרבה פעמים נפרדים, ‫זה כואב זה הכר, ‫זה כמו גירושים בין בני זוג, ‫זה הולכסף, אז זה הולכי, ‫וזה לא אותה הלכניים בשום צורה שיהיה, ‫אבל אפשר מה שאני קרא לסרוד את זה, ‫ולעבור לפרק בית, ‫המשקיע זה כבר כמו היה לדים. ‫איפשה? להיפטר מזה? ‫בחר את המשקיע? הוא איתך? ‫לא יכול להיפטר מנה? ‫-אד אגזית. ‫לא מסתדר איתו, ‫לא לכתובו, לא תומך בחו, ‫לא משקיע בחבסיבו ובה, ‫ומביע אית מחר, ‫או מחבל החבוצו הכול שהיו אפילו שלו בחוונה, ‫אבל הוא לא הפרנר, ‫אנחנו נגמי מתנפרד מהשוטף, ‫אלא חשום דרך, ‫להיפטר מהמשקיע שכה. ‫ולכן, עליו תשקיע לא פחות זמן ‫רפרנצים יזמים שהבדויתו, ‫אם כל מי שהתמצאה לעשות על ‫הברפרנצה מתי וכנה, ‫לפני שאתה בחרת המשקיע. ‫זה כמובן, ‫היא רע סופר, סופר חשובה, אני מסכימה, ‫חשוב לי עשימות הבקונטקסט, ‫לא כל אחד יש לו אין סופף שרויות, ‫ממילים וחור על הכחת את הקסף, ‫ולפני מקווה יזמים נורא הזקוקים, ‫לא קסף נורא רוצים. ‫בסוף, מוקול דבר בחיים יש המון ‫המונה מון אינטרסמים ושיקולים, ‫ואנחנו צריכים לשכלת מחלולו שיקולים, ‫ולעשות את הכי טוב שאנחנו מבינים ‫באותה נקודה הזמן, ‫זה תמיד רק באותה נקודה הזמן ‫נקטימי דבר חוכמה שבדיבדי לא חוכמה, ‫אנחנו בכל נקודה הזמן רק עושים ‫את הבחירה בהתאם לסלכלים היכולות, ‫ואת איש לנו באותה נקודה. ‫אבל זה מאוד מאוד חשוב, ‫ולבחור גם את המשקיעים, ‫כי אנחנו נשאר מתמדרך הזאת, ‫ומבקב את האיבל שלנו לכל הדרך ‫אלא אם כן הם עושים סקנטריביות, ‫אולי לסיום כי הדבר השיחבי היותר כך, ‫המוקא המחברת שלמה שאמרת ‫בקמד הכונות, ‫זה בעצם היכולת לשאול שאלות. ‫זה כל הזמן, לשאול את עצמנו ‫שאלות כי הזמים, ‫זה נגד אחד רמשני מאוד וזרץ ‫לאם להייזמים ולמשכיב, ‫זה שואלות המשאלות קשות. ‫זה לא אומר שיש שובות, ‫הכל בסדר, ‫אבל את זה משהילת השאלות ‫מהאלה אותנו, ‫לרמת ודעתית שונה ומה אפשר ‫לנוכשוב על דברים, ‫שאולי פחות נוח לנו, ‫אולי פחות קלנו, ‫אבל זה בסדר כולם התמודדים ‫עם שאלות קשות. ‫לכתב שזה שיר מאוד ‫חשוב לפתח אותו שאלות, ‫והוא זורק אותי ככה לשאלה אישית, ‫ארבעה פעמים, ‫הוא זר לנו לגדל, את הדברים האלה, את שעילת השאלות, זה זה שהוא מנטור, איזושהי מנטורית, איזושהי דמות, שככה מאוד שפיע לנו, מי הייתה הדמות כזאת עבורך ככה במסה שלך. -הואו. -היום. -הבתוך שהיו כמה. אבל אם הצריכה ככה, לבחור דמות אחת, מישהו אחד, שככה הייתה לא ממשפל מישהעת על שעילת השאלות, על ההסתכלות גם שלהבודאיזם והרוח והלמה ההסתכלות גם שלהחומר והצלחה והסגיעות שלהאומנות בתוך הייזמות. אז זה באמת כמה, וזה בשלבים שואני מניחושה ואת בחיים מישהו שהוא יותר דמינант, אבא שלי זכרונה אירוחהיה, יזם בעצמו ושאל שאלות, ובכלל חינך אותנו לקח שגם ובגמי מה שלי, שהבודא היא חשובה, וזה מאוד חשוב להיות גם עצמאי ביסחות עצמך, לא משנה יגבים את אישה או גבר, לא לבטר, לא לבטר על תעסוקה, גם כשמגיעים אלדים, גם עם החיים האפשרים, גם עם החיים האפשרים האשוש ושואתריקל, לא לבטר להיכנס בכושי לפתור אותו, אני חושבת אגב שזה עתף כיל בתור משקים לפתור את הקשיים בסוף. זרווי הצלחה, יזם גורם והתמודדות היא מקשיים המשקיע או זר, ואבא שלי באמת היה גם בתור יזם בשנים שזה עוד מאוד לא נפוץ בתחומים לבנב כתכנולוגיים, הוא נתקל בויה גם בתור ילד צייר בעיתון, ועמד עיום מאוד עבודה ולצריקומי, כזה אגב לא הרשתי שום קישרון, ממש אףס כאילו, כדי אבחה, שום קישרון הוא מונותי או ציורי, אני מאוד רעה להתמודו איבטמות תימטיקה, וגנבולו את הציורו לא נתנו לו קרדית, פשוט גנבולו את הציורו, ופרסמות המבטון, ואפסיקו לתת לו קרדית, ולכך את זה מאוד קשה, ואז בן כלום כך את זה מאוד קשה, ולהיות מוכזע ותור ילד, ובין שיהיה לא ברירה וגם היה לא חשוב מאוד לעזור בפרנסת המשפחה, הם היו משפחה יותר קשה היום, יותר התמודדוים עם קשה עם כלכלים באותה את, ואויה אך לשלול שחיות, אז היה לב גם הרבה על הקטפיים, אז הוא הלך וכי מיתון, ויצר היתון כדי שהוא חלב את את הציון שלו, אז הוא יצר את המגרש שלו, פה מה שניברנו קודם, הוא יצר להצמם ממש את המגרש שבו רוצה את זה. וזה מה שעללכת ולקחת את מה שקשה ולעשות מהלימון ועשות לימונד היום, אולי אומרים. ואני חבר את זה למשהו סיפרת לי אופטר, ואני ראה לי שזה בסדר להגיד לפני תחיל להתעשיחה שלנו, שאיך הגעם ככה בסוף ימיו, ישרת ליידו, כשכם תתקרן, שמידי הוא כאי תעסכך בשלבים של הקמה שלהס קפיטה על כבר אימה, ועם הלפתו, ואיך הוא ככה דאג ושמר שאת עובדת, שאת מקדם, מהתיוצר, את שאת מסורתת את את המגרש אלך, ואיזה מדהים זה איזה גדלות נפש, ואיזה גם זיכרון כזה מרגש. נכון. הוא דאג שחליל עלון שווה, הוא ימין אגב שזה מאוד שזה נכון, וזה הוכיח את עצמו שום שאני באיזה גיל ובאזה מצב את הנמצא, העבודיה ובזנס ודברים שם אינים אותך, הם שאומרים על פיקחות הנפש, ואין סופק שזה דבר שאנחנו רואים סביבינו, היה אומר נשים שמאבדים את פיקחות הנפש, זה משהו חשוב. טוב, בניים, אמר לגש את זה, אנחנו רואים חודם שכות מלא כאילו אנחנו כפלנו, הייתו כל באמת הליקף, ותודה שבאת, ואתה רואה דאגנו שלא נדמה לדבר, אבל מה סתאום, הראתם ברור שנמצא, ולמד לדבר והיה אמיק, ואיזה כיף זה איך הכול המתחבר מבודאיזם, להשקעות, להזמות, לנשיות, להימעות, לקבלת החלטות, הכול, בין שלי הקטנה, אני אומר פעם, הכול חבור, כשאולנו, כל החובר, הכול החובר אנחנו. איזה אין את הכלנקת. נכון, הפופו, תחילת הסיכה, אנחנו, שח כל המיני מיני חלקים שלנו. היה, אז כל מי כל תודה הרבה שבאת ואלי, ממש ממש כפמי שכחייזהמים שמעזינים לנו וייזהמות, שאו רוצים לצורקשרים אסקפיטל ויתך, אימךים, איך עושים את זה? באמת פשוט לשלח, אימאל זה, שהם הפרטית אסקפיטל ויסי נקודה קום, ושלינקטין, ושאימאל ופילו רצפ שלי, נמצא עדיין אגיש בין כרבר בייזהמים, גם כאלה שחולומוש קיים בהם, שאין אנחנו נענים לעבוד איתם וללבות אותם, ובאמת, עוד השזמנת אותי, יעלים מאוד כיף. -זה יופי. אז למעזינים אנחנו נעשים פסיק, עד לפרק הבא, ככה אני גם אמרת להיהזמים שלי, מייסשן לסשן, שני אלפני שנעשים פסיק, כל מי שמעזיננו ובתחילת הדרך, אני מזכירה שעקורס הדגיטלי של היזה מין או שאיך להקים סטרטופ ולי שער בחיים, עם רשות החדשנות ולומית, כבר פרקון, זה באמת זה, לי שער בחיים, עכשיו בעביר וגם לפני שמיגעים לביסי, ולפני שיתקה בעל אתם, להיזה תוכניתי הזמוד, במדעשים המון, המון, חוכמה שב-על פיידה וקלים, איו ואני נגענו כוכב, בכמה דברים התוכם, אז אני לא בייקטיבית, אבל אני משדעת להיות הו ביקטיבית, הוא ממש מולצה בחומת, יכולים לראוקוש אותו, בעתר שלי, את הפותקס ניתן למצוא בכל רשתות הפות קסטים המובילות, תעשו פולו, תדרגו ככה גם, תדגו שעוד מהזינים ככה יקבלו, ואתם תראו אותו ראשונים מיד מוזמנים להקוב בלינקטין, ובעתר שלי, בגל היא בלוך ליראן דותקום, להשיר שם תפרטים, התתכן על כל הדברים. וזה אומרים נהנה אתם, אז תפיצו תפות קסט, שעשת טוב לעוד אנשים, נכון, דחה היה וגל עם כשקשות אלה בוקר. שמים פסיק, שמות פסיק. שמות פסיק, תודה, גליים. תודה, תודה היה. *תקדות*