השיחה מתמקדת באתגרים ובשמחה שבבישול בירה ביתי, במיוחד לקראת הקיץ, כשהטמפרטורות הגבוהות מאיימות על איכות הבירה. המשתתפים, רובם ממודיעין, חולקים סיפורים אישיים על תחילת דרכם בתחביב – חלקם התחילו עם ערכות בסיסיות, אחרים הושפעו מחברים או פורומים כמו "חובבי ציון". האירוע המרכזי, "ברופרתי", נולד בהשראת "Big Brew Day" האמריקאי ומתקיים מדי שנה ביום שישי הראשון של מאי, מאז 2010. באירוע, מבשלים מכל הארץ מתקבצים בפארקים (בעבר בפארק הירקון, כיום בפארק בגין) ומבשלים בירה בקבוצות, תוך שיתוף ציוד, חומרים ומתכונים. הקבוצות מתארגנות מראש, ויש גם קבוצות לימודיות למתחילים. הדגש הוא על חוויה חברתית, למידה הדדית וחופש יצירתי – מבשלים מביאים בירות ניסיוניות, יין (תירוש) ואפילו נקניקיות ורטבים תוצרת בית. הקהילה במודיעין פעילה במיוחד, עם מפגשים חודשיים קבועים, והברופרתי פתוח לכולם, ללא עלות או הרשמה, ומציע הזדמנות לקבל חוות דעת מקצועית ולשפר את איכות הבירה.
הקייץ מגיע והיא תור לו את התמפרטורות. ומה זה אומר לגבי מבשלה הבירה, שצריך להפיל מקרריים לבחור זנש מרים שמתימים לכום, ולעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי שהתמפרטורות הגבוהות לא ירסולנו את הבירה. בירוו, פות כסטבירה של גלית וגדית. שאלו אנחנו משום אותם המתנו בפות כסטביר, בודברים שרום דרך כוסבירה, פות כסטבירה ישראלי הראשון, הגדי. הגלית, משלום איך? אני בסדר, גם מור ומקווה שגם אתם בסדר, גם מור והכל בתוב, התחי. -נאית אתה, יש איזה הפוק, הקטנה. מקווה שגם ימשיך, ככה. תודה, יצלין, החשוב השבוע על זה, שמזמן, מזמן, נזמן לא בשלנו, בירה, ואני חושבת שאיגיע הן, ושאלבירה, אני מסתכל תלך בן. -כן, האדוסה לי פה, מצפו להתקולם. -מצפו להתקולם. פשוט אני צריך להרגן כמה דברים, איננייני, איסטלציה וכאלה כדי שנוכל המשיכה של. שאין אם קצת לוקей שנות, ואת יודע מה, האדבר הכי כפ שלי לבשאלבירה בבית. זה לעשות על הראש ליד. -לא. זה לתכנן את המתקון. שזה הכף הכי גדור, שאלי זה להסתכל בספרים, אז אני רוצה לבשיל זה הדבר הכי כפשי יכול להיות. אז יש מאוד כל פעם. -אבל אין חיבור למים. אבל אין בדיוח, חיבור למים, אז אני ממוחה, בין הרע, בין. -ויצט את זרחוץ על יד כולם, אז אני חייב, אין לי. -כדיבה. אז אם כבר דיברנו על בשול בירה בבית, פרק שאני עושה גדומה שוא מאוד מאוד קרוב לזה, רופרטי, לא יודעים, ממקיר, מקר, אז מי שמקיר יודי, המשלום מכיר עוד מדיידה, כדי לדעת ולהבין מזה, הבוא פרטי, אחד לא ניפגש עם חבר שמרגנים את המסיבה הזאת, ומקיוון שכולם ממודין, אז אמרנו, אוקיי, ניקח את עצמנו, -אפה, אוקיי. -ניקח את עצמנו, ואפה ניפגש עם לאו, אלא נבר, מוקום, שאנחנו מאוד עבים, במודין, זה אבר של מבצרת אוקנד אש, מקום מקצועי, אם בירות עוברות חבר נחמדים, הבירה טובה. -בגמרי. ומזה גביל ומזה גביל, -ואלה, תמיד. -אני שוות עם אית. ואני אנחנו פותם, בתח שמיום ברק, את הראש והמוזיקה. בואו ניתן לחברים, להציג את עצמם, וספר הנומים. ואני התחיל, אני רואה נבעל דמן, תושב מודין בין 60 מודמי, מבשל מ-12, -הואו. חלתי עם הרכה שקניתי אצלכם, גדי וגלית. בשלתי, קצת פה שם. מה היה בשולה ראשון שלך, את אזכם? הם בראל כמובן, מוקולם. ומה שכרה שכרי, זה זמן, גיליתי את פורום טפוז, ששם היה. -מועלה. חובבי ציון. -לא, הוא הלה טפוז. זה. ואז גיליתי שיש ברופרתי. סטרפתי לברופרתי, באתי בתור אורך של איזה כבודר. מתי זה היה? -2003. -2003? -כן. -אוקיי. ציופו אותי ככה, כאורך לאזק ווצא ובאתי ומשם. הוא. נדלקתי באמת על התחבי ואמשחתי כל השנים האלה. הבה בשולכן. השמינוה המשלב, אני גם עם מודין, אני קצת יותר בזהי ומירוני, אני רק בין 50. אני הייתי צריך כשבל. -אתה היה נוק הפר? אני הייתי סייר פר. -כן. ושוכם. אבל אני מבשל עלכתי אחורה ובדקתי מהלפיים ותאישה. ואני הייתי מיוזמי הברופרתי הראשון שלמתיו זכרוני היה ב-2010. אוקיי. -כן, אני מדבר לברופר. -תכב נדבר הזה. אז זה יפה שעשית השורה בההתנים את איתו עובשר. וה. -רון בובליל, ממודין. הוא בין הם 50 ו 4, באו שתהת אחרי הבובלפרתי הזה. מבשל מסתבר, שאני אכתי את זה ותי כמי על 24. התחיל לי כך להיכרתי את האופציה הזאת. התחיל מישכן שכיר לי ערכה שחמוקנו לו, איתו, תחלתי גם כמה שנים כאילו לא ידתי בכלל שכי המחובה וציון. הרזרה כנכספתי לאטר. הוא תסביר מה זה, אני בטוח ששרבה שלו דין מה זה חוב וציון. אני כבר לא זוכר. לקחת את הקדוג הזה. -כן, אבל לא לפי הצבאים. הטר התקטוויות כזה שמתקטווים כל אחד שאלות. זה ביימים שאת לא יפה שבו כאילו זה פורום. -פורום, -או לזה, רפורום. -כן, פורום. ואז גם נכספתי לכל העולם הרחב יותר של הבירה, כמה שנים כאילו הייתי די הצרו פקים בנושא. אני יכול להעיד סלח לירון. שירון היה מאוד צרו פקים, יש שמור את רגעם, ושמור את שלי בבית בקבוק מחד בשולים ש. של רון מלפני שהיכרנו. -אוקיי. מהזו רק אשתפר. -אוקיי. רגמה היה בשולה ראשון שלך? אני מניח שגם, זה אם בער, דיב כזה כל מין כאלה, חיטה בטוח, אני גם חובב חיטה. לא המעיה, בשום שלך? הבישון כנראה היה סוג של זה גולט סטררון הביק הזה, אבל יותר מעניין, הבישול השני. -אוקיי. עלכתי לקנות חומוי גלם, לא אצלכם, אבל לא אזכיר את שם אחרות. אמר לי המוכר, הקייט, שבשל בלגית. זה הכן ככהיה. זה בדיחות של מיובה של הבירה, כן? -תודה, כן. רגע וכולכם, בעתם מי כת השלה, וואה לבירה, או שבמקראי נתקלתם בתחביב הזה שלווה של בירה וביי. אני אף תלשתות בירה, סיפור מספר שבגיל חמש, עלכתי מה בה שלי, שבאינו באזה מסדה, הוא יסבין הצילית תעבירה, על החלשירותים, ושהוא חזר הבירה לא הייתה. אז אני אוהב בירה מגיל חמש, אתה מתה אף תלשתות בירה, על שתהיה להתהבירות הרגילות, גולסתה וכל הדברים האלה. ואז נחשבתי בעצם מחבר לעבודה שבי בירה שהוא בשל בבית, וגם כרטי כתבה בהתון המקומי על בשול בירה, שאחרתי את שמו של המחור כפני זכר. -היילי בוחר. -נכון, נכון? -כן. -כן. ואז אמרתי, או אפשר ושל ביר הזה מעניין, ואני אוהב ככה לבשל אוכל וכל הדברים האלה, תמיד האבטי, אז נכנסתי לזה. אז אדי מסכיר את הסיפור שלך, גדל. האמת יש לכן, מסתכל פה על המסביב, הוא נעושה נקניקיות, הוא נכון, תהוב ולשאל. אני אגעתי לזה גם כמי בשול, נועמי לי מושג, הבקונינר יש לך. לא, גם. געתי לזה מיצד הכולינר, והרבה פחות מצד הבירה. למטי לשתות בירה חיישית חלתי לבשל בירה. -אמת שנכחושב על זה, לא לנו בכלל רוב מודל פוקל ומייה, לא היה על 2,4,2,5, לא היה פוקלום, תהי שעשר הכיתחי לא מבשלות. לא, היה משה בסופר, ומי שנסה לכל, אז ננסה לכל, אבל. אני אדע להיד על עצמי, לא, שוב, חלתי לבשל, ואז גיליתי את לשתות. לא, לא מדבר על לשתות, אני מדבר על לךתחלת על הבשל. אני למשל תתחלתי לבשל כשזה חבר חזר מרילוקי שם מעצר תברית, ואמרת, עדיין גדע ירסים ברצר תברית, אנשים שיבירה בבית. שלושה שבו אותך איזה נכתה אצל הערכה, חודש אחרי שגם אותי לקרוא את הספר כדימה והחור התחלתי לבשל. זה פחות יותר אותו דבר, כאילו, היום, אין בעיה, יום אנשים מיגיע לתחביב הזה, מגיע כאו שמה שמישהו מבשל. הוא שתאה, מושר, אה, זה לא שושמה, ואלה, משהו חדש, בסופו של אבר, סמנו לב, אנחנו שמשב לשות בירה, או לשות הרבה דברים, גם גבין או התגם לכםים, גם נקניקיות, נקניקים, והיום החבר אחבר צעירים יותר, היו לה בשביל בירה מזה שמועוים בירה, והוא לא רוצים לחסוך קצת כסף, הוא משהו קצת. אפשר להרחיב את זה גם לנושא את איך נולוגיה, יש לפחות באבטיקים, חברים שלנו שהגיעו ועדיין מבשלים בירה, והרבה מתוך זה, זה מתוך העבל DIY באופן כללי, והוא עבים לבנות את הציוד ברמות איכולות מדהימות, כאילו גם באלקטרוניקה וגם בהריתוך וכולי, אני לא אמרה. אבל שוב, זה אולי מילוץ, מילד ברירה, המצורך, כיפה, בשביל לבשל בירה בעיקר בעיקר שהסתקנו לקיוון ארצות הברית, רצית לחקות את מה שיש להם. אז הייתה צלבנות לבד. היום, בקף כאנו ושלים הצערים, כונים מוצר מדעה של מכונת בשול, וכל אם לרוץ על זה. אז אולי זה ככה, מהבירותנו לשיבה שהתקנסת אותה, כאן היום, לאנושא של הברופרתי, לשמוע בעצם על מה מדובר. אנחנו בעצם עוד מחקים לו ביחה. הוא פייסו לנו חקים. הוא פייסו לנו חביד, ואנחנו מחקים. אז ביתה חוי. -הוא דברים גרון יווה שזה. בדיו, כזה אם תשמעו קצת את זה, הסתבים נשאגרון. בדיו, כגרון יווה ש. אחרי, קודם זה, זה לא ממש אחר. נמיד שאינו, המתע הייתה היוזם של הברופרתי. לא יודעים את היוזם. -אחד מהם. מחייב לתת קרדת לחד מהפושרים, בולדוזרים של התחביב דגן ורותם ברילן. אני התחלתי לבשל בירה בערך. הוא אותו זמן שדגן התחיל לך טוב לבשל וכתוב בעבלוג.
שלו פעם היה כזה היה בלוג ונפגשנו כנראה אחרי הבשו לראשון או לפני אצלך בחנות ואני אמרתי לו, אי, דגן, אתה המאבלוג, הוא אמר לי, אז, אתה שקורא. ומשם זה התחיל ועד היום אנחנו חברים מאוד מאוד דובים. וראינו, שוב, כל הזמן, כל התחום שלנו נסתכל על ערצות הברית, אז על התחבי ואית פתחות שלו. וברצות הברית הם קוראים לזה "Big Brood Day" וזה יום שבת הראשון בחודש מי, ואמרנו, ילבון היה מצד זה, עשינו את האטמות המתבקשות, וחלטנו שזה יום שישי הראשון בחודש מי בארץ וכרנו לזה ברו פרתי, וראשון היה ב-20 ו-20. איך הוא היה ספר? איך בכלל התנתם את זה, איך היא געתם לאנשים. אגרינה קשה היה מהנשים שקרו את הבלוג של דגן. הבלוג של דגן, שוב, בעדר פלטפורמות אחרות הפך למנפורום, שחרי לא יודע כמה שנים, שנה שנתיים, העברנו אותו לפורום, שכרנו לא חובי ויציון. אוקיי. אוקיי. לא יודע, נגיד, שמונה שנים, עד שזה בסוף הופך לפי ספלו עצב. וזה כבר נוסל לפות כסטח, שערי מלא עליו דברים. אבל הברופרתי הראשון היה ב-20, דגן במקור וקיבוץ נקמי גן שמואל, אז הוא תרעמת הדש של הקיבוץ ושם היחשמל. אני פעתי בשם מישק השמלית. מה זה אומר ברו פרתי? מה זה אומר בכלל? ברו פרתי בעצם זה אירוע, שמבשלים בעיתים, מכל הארץ, נפגשים ביחד, דותו לוקאי שן. וכל אחד, מבקול קבוצה מתרגנים לקבוצות, במבשלים בשטח, בירה. שני ארון, איך הגעת אתה בכלל לברופרתי? אני בדיוק שהבתחלש לשטיפרתי המעבר שלי, כאילו מהצרות לחובי ויציון. זה בדיוק היה כשהתחיל הברופרתי הראשון, חשבת אני נצקר, מעט לפני, ולא הרגשתי עוד קשיר ולהיכנס לדבר הזה, אבל בשנה אחרי זה, כבר נכנסתי וגם עם שיר חשמלי, שנה אחרי זה גם, ועד היום. לא אבן, תזמי הבחי שלכם, עדו שם, עדו שם. אשתד ארטים. אנו מה, שאינו לדשת של גנשמואל, פשוט התחברנו ללודיה המועדון לחבר, בטעה המומשוק הזה. כן, ארגנו. והמשקנו צינור מה, והמשקנו קבל חשמלי, והכל ההבסדר. בוא נגדים הייתה בסדר, זה עכשיו זה כמה מופרע, הייתה נמצרים שאלים למה לחשמור. או, ראה, ראה, ראה, ראה, ראה, ראה, ראה, שאוכים לנו חשבונית, אבל אחרי אני חושב שנתיים, או שלוש, וגם שמואל, לבינו, קודם כל ה-אקצת בחיים האדרומים, חברה של ברשבע, ועדרום, אמרו טוב, נובה, הוא תצו את זה קצת יותר, במרוקז, ואז, שלחנו גששים, קצתנו לוקשן בפרקר קון, כמה שנים היינו בפרקר קון? פרקר קון, פרקר קון, בזור הממדיון, כמה אנשים הגיעו למי וגשרי שון? לא, אני צריך להסתכל בבלוקזל דגן מפי ויש לה. בצמגים, להרועזה מכול הארץ. נכון, נכון. ויש משהו ככה שאמרת הבתחלה של מבשלים בירה? או, אין אבירה הגיעה. או, אין ארץ לפתחלה תמוקם את הממדי, יש שיהר תלבירה. זה הרבה שנובעירה. אני יש בירה. טוב, גליט רגע, המטלטית תמונה. יאללה. תמונה? מהרופא הרציון. מהרופא הרציון. אני ארה אל המקבוקן. כל המאה, זה נמכל להסתכל, אז יש להיקודם כל ראי תאות שר. נעלה את זה, תשלח לגד עם נעלה את זה לפי זה. יש פתאות של גדים, מרבה ותעשיר שלי, אבל ש. ותמונה תמ. תכף אני ארהלך, טוב, אז עכשיו שגיע הבירה, אולי נסלחיים, הגיע הזמן. יודי המעל אנחנו שותים בכלל. זה. זה ירד נבד, אז. שייר נבד הפאלה, אי פי. אי, טוב. טוב, אז בוא נחזור חזר, אפרצרנו לפני הבירה, לא זוכרים. קטרון. אני שאלתי שאלה, אוקיי. מה שושה, מהר את הכחב, כחפתו ממארתי רגע, בשול, בחוץ, איך זה מסתדר עם כל. בשעה אנחנו תמיד אומרים, מגיענה ולהיזהר וזה. איך זה עובד הסיפור הזה? זה חלק מהחוויה, כאילו. בשבילי, אני דבר בשביל מהצמי, אני מניח שלרובנו זה ככה. אתם המפגש עצמו, בים, יושבים מבשלים בירה. פוקשים את כל הפרצופים פתאום שמחורה מקלדת, חוויה בפני עצמה, אגב, הבירה פצדר, לא אותם ידיעצת מוצלחת, זה יותר עוד. זה כמו כפי מה. עם החול ועל המדעים. כן, כן, כן. כן, מה הסיפור? בשבילי, זה אותו יחבי, אגב. כן. ולמוד, להקיר עוד, אז באמת מה קורה במבגשים האלה? אז במבגשים האלה, קודם כל מתכנסים, שוטים הרבה בירה, כל אחד מבין איתאום את הבירות ששוייכים. זה ידענות גם להקיר אנשים, גם להקיר את הבירות שמוסים. בקחה יש מין כזה פול כזה של כל חצם. אז פעם הימין אמרתי הקזאת ברכה. -כן. הדורחת מהים שיוסעמים בפנים את הבקדבוקים של הבירה. אבל שרנשים יבינו, ברכת מהים שלטינוקות כזה? שכן, שלטינוקות כזה. -כן, הם כזה יוק. הגיד כזה. -הגיד כזה. תקדות. -תקדת עם כן. כן, היוסעמים את הבקדבוקים. בשלב מסוים, הבא על הגיגית, הזוב להרצות הביד. אז המינה גז, המינה גז נגמר, הניחות שב שעצורה היום ידיפה כי ככה חשבת הידע של מי הבירה ומה הבירה. אסלמת, מישהו. -מקורה. הוא עברים בקבוק. -מקורה. -מישהו עברים בקבוק. ונותל לחלים זו, ואת יכול לשול אותו מה זה הבירה הזאת, איך בשל תעמאסית, המה מימו. תגע מכיר את הבן, הגע מכיר את הברה. ככה זה היה בקבוקים הנונים היא מקלש את הלאה דעמה את השוטי. מדליכב להגיד שאנשים באמת מביאים את הבירות ליטום ולקבל חוודד ולספר מה ימסור, זה ממש ממש מעניין. אז נקטת זה. עושים דברים משוגעים, שמה הולכים על מתקונית. -מבחינתי, שעת לגבי היגיען, וזה שוב הסוף אנחנו מבשלים מאים של פרק הירקון. היום אברנו, היום אברנו לבשנים האחרונות לפרק דרום פרק בגין. אז הוא מי שממש משקיע, מביא ג'ריקן של מים מזוקקים ומפולטרים מהבי. -הוא על הבאמת אנשים באיניים? -בדי. -באים עם מים. אני היו שאניים שבה שבתים צינור, ומשחתי מהבירוויה. או תקיד. -או תקיד למה? אבל כן, אנחנו רצא אחד לא בא בתציפייה שזאת תהיה הבירה שוא הגיש לתחרות. הוא מצד שני, זאת הזדמנות מכוון שאנחנו לא באים ליצר את הבירה הכי טובה. אז נמנות לעשות דברים משוגעים. -עכשיו רגע, כל אחד נבשיל את הבירה שלום, את כונאכר, את כונמשותיו, סמים במחלך, איך זווון. -שני, לפני שאתם עונים על זה, רק רוצה להגיד, אני זוכר. לסם על אדם סלונגשות אחד, ששתק וצאת הגישות הבירה שם בשלו בבו פרטי לתחרות. והוא עליה, אתיו בסדר, כי לא לא משלנו ראי. או נאמא לא זכתה, אבל היא את הבהמד בסדר. להצו בירות טובות, אבל לא תמיד, טוב, אני לא ספר, על החבייה של נעוד של שנחשל. -ספר, ספר בשביל זה אנחנו פה, וכמו שאמרנו, אף אחד לא שומע. -אז זה היה בובו פרטי הראשון או השני, שוב, אחד הדברים שמייחדים את הבובו פרטי זה שאתה, חלק מתנו שבשיגרם ובשלים לבד בבית, פה מתקבצים לקבוצות שאם לא טבעיות לנו, אמציות שהוא לא רחח עציות שלנו, אגם, במין הפרעייה הדדית כזאת ולימוד, אבל לפנים זה לא מצליחת. -אנשוטים לא מעלתו, כן? -כן, כן, ועשוטים. אז אתה לא אחרי על התהליך? בדיוק, זה קצת מורית הפוקוס כמובן, אבל זה לא נורא, זה כן, שאל תלגבי ממבשלים עוד. אז כל קבוצה בעצם מתארגנת לפי מתקון מה שירוצה. מתארגנים מראש. -מתארגנים מראש כמובן, ומזמינים חומרים, בכל משת צריך, למשל הקבוצה שלנו, הקבוצה של מודי, נקרא לקח, שבגמרון חבר, אז השנה אנחנו מבשלים גרוית, שזה בירה, שבנקום קשוט יש בכלמין עסבים. -עסבים, כן. וזה קף, כי זה משהו שאני לא הבא של בבית עכשיו שיהיה לי 20 ליטר גרוית כזה לשטות. אז אנחנו יודעים הוא עוד יש כל מיני דברים מוזרים, שאנחנו עושים לאורך השני. אחשב, גם לקראת הברופרטיה הקרוב, ארגנו בעצם פעילות שקרנו לעותה גברד בשינוי הדרת, שזה בעצם מתקון משותף, שכל מי שרוצה מבשל לפני, האירוע, מביא, לתאום, בעירוע. ואז אנחנו רואים שאותו מתקון שבשלו מבשלים שונים, הקמה דומר או שונה זה יוצא. אבל הברופרטי זה, הזדמנות נעדרת לשלוף מהרחיון את אותם בקבוקים עתיקים מפרויקטים כאלה כמוכבית משותפת, ולראות שוב, בקים אין כאלה, כן, זה צלנישרו שלושה, וזה אוהנית איך מושס. -אז אלפיים, ואחת, פרוי, שני מרשלו שצרו, אני לא מציר כמה נישר לי, ולא מביגן. אבל זאת, הזדמנות להביא את פרע יצירה, כן, שאים משקיעים ומביאים בירות, אנחנו גם מבשלים, ומבוקביקים, בקבוקים,
אם יודעים שאנחנו מביאים אתנו לברופרטים אגנו מאים כאלה כזה מגניב. במיוחד לארוע, כן. -כן, כן. ומה אתם עושים אחר ככה עם המכל, מבקבק, מאיזם, מה איך זה עובד? אז מי שהוא לא כאיך הבאי את המאיכל מציס. -אוקיי. ואז אפשר להיפגש ולבד בקבי יחד. אם יש כוח, אם לא, אז מי שזה נפארתי כי אני חיים. בדי יחר, חל אותה. אז זה כזה נשמע שבתח נוצרות חברויות חדשות, כרויות חדשות, זה באמת רוח חברתי בסופו של דבר. -בתח למה. -כן. באחוז, באמת, האחוזם את הראי כרית שלו. ומי שלא מבשל גם יכול להגיע זה, איתרום לא משהו, שאלה לשם אין שם סבלנות ו. אז זה בהחלט, אנחנו מאוד רוצים שאנשים יגיעו והקירו. גם אם הם לא מבשלין, שייוו איתאמו, ישלו שלו, ידברו, יקירו. אני חושב שכאילה לפעילות כזאת עם מאוד מאוד חשובה. אני מרגיש, אני לא איתה לכאילה, אני לא חושב שהייתי מתמיד בתחביב הזה. כי זה די תומחת, הכאילה והזה שהוא מקום כי אפשר להתיעץ ולכן. אנחנו פה במודין יש לנו כאילה מאוד פעילה. מה זה אומר, אתם נפקשים, מה קריקים ה. פעם בחודש, באופן קבוע, ביום קבוע בחודש. כל מי שבסביבה, והוא באזור ומבשל מוזמנית סטרר. כל פעם בלוקאי שנכר. -כל פעם בלוקאי שנכר, אתה אצלי בבית. לפעמים אומר שיש איזה יגע מצבי. בלוקאי שנסודי. -בטמה אנשים מדובר ואתה? בקבוצה, יש. במשהו כמו חמישימי. מה זה? -או. -באים למבגשים סביבות החמס. -כן. -כן. -כן. אז זה איפנים כשאלהם? זה הוכל בתח ו. זה בירה וזה. זכרתי את הכולינריה, כי אפריך לאורק מבשל בירה. אז גם במבגשים האחודשים ובטח ובטח בברופה אותי. נשים מביאים גם את פעירה יצירה הכולינרית שלהם. תמיד יש ריבות ורטבים ורוטב חריף כזה, ולכם מחמצת כזה. ואני נשן מתאמר, -אני נשן מתאמר. זה חלק מהסוג של הנפנוף, לא מהסוג של התאצלת. -זה לא הרבה בירות מושנות יש. תשמע לפני שנתיים, בישלנו, בירה מאושנת, סוג של ראוך ביר, בברופרתי ולא חשבנו שזה ייצא, וזה יצא אחת לגר, וזה יצא אחת הבירות המאולות, שבישלנו את ההשחקח, הנשים שהיו יצאו לי בקבוצה, שאנחנו בדרך, לא בשנים ביחד, לכות המתקון ובשלות זה שוב השוב, זה היה פגז. תמונה, את ההשפה שלה, בסר אלה בירה, אבל. אבט טוב. הפתם החלקים את הכבוצות בעצם, מי אחראי לכל התפול שלהייניה, אנחנו איך זו וד. בעצם החלוין חלוקה של הכבוצות. הם את אנשים מתרגנים באופן עצמאי ספונטני. אנחנו גם מפרסמים מי שמחפש כבוצה, מי שחדש ורוצה ללמוד, אז אנחנו עשינו השנה שלוש כבוצות למודיות נקרא לזה, של אלה נזמןנו אנשים חדשים, הצולי צטרף, יש לנו משהו כמו עשרה אנשים, או ברכ, הצולי צטרף. וכלאקנו אותם בין שלוש הכבוצות האלה שבצם סוג של מתלמדים. ואנחנו דואגים ביצם למדו תנקצת יותר, אצם את לאוסת, הם לארבע, תעשיר וליכול בסר, אבל גילו מי. -בבונים תמתקון ביחד, לפני, נפשום, איך איך? אחרי מחליטים ביצם מה? -אנחנו ידך זה בקבוצות אחרות, אבל אין אולי, זה היה תוך כדי בקבוצה תואצה, במאן בן ושלים בונע שזה, איזה תבלינים, איזה עסבים. וככה, זה נוצר בסוף. כמה זמן לפני מתחיל רחש סביב זה בקבוצות? אז ככה יש, כאום כך יש קבוצה שמי ארגנת, בצם אנחנו, היקם לו קבוצה שמי ארגנת שיש במשהו כמו שבע אנשים. אוקיי. שהתרגענו בצם אחרי הברופרתי הקודם, הראינו שעברו פרתי קצת דואח. -אוקיי. ראמרנו, אוקיי, בואו, בדרך שוב מהוסים. אז עשינו סיור מוחות בנושא, מה אפשר לעשות? איך לגייס טרומה של ספון סורציפ של שחופרלים? -חומרי. -הנושא הזה של קבוצות לימודיות למשל. היו לנו עוד כל מיני רעיונות שבסוף לא התממשו וגם המלחמקצת. -כן. התיבלנו טעניין, ולא ידענו עם בסוף זה כניכר אלוהי כזה. אז הגעמת הפוספון סורשיפה לחומרים עזבו מי, מה? -אוקיי, אז. -מגיע לא ימובעים את את תומך, וזה עזמי נמסתם. אז נפתה לי תורמת החומרים לכל מי שהיו השל בברופרתי, יכול עזמי נצלו חומרים ויקבל אותם בעירו חינה. צריך לדבר איתו בעויצה, ולבקש להזמי נצלו באופן מישי הוא יביע את זה. -אבן, תהיה, פה מאוד, כן. אחד מכמה מתכונים, או שכל אחד מתכון שורוצה. לא, כל אחד משורוצה, כמובן שבתקש לו הזה מקבלות, יש לי את זה, אין לי את זה, אבל. כמה לייטר את המבשל? זה תלו עם הבציאות של כל אחד. הקבוצה שלנו מבשלת 30 ליטר, כי זה עשיר שיש, הכל אחד לפי הציאות שלו. אנחנו מבשלים השנה ה-20, אבל שוב, מפעת את עצם זה שאנחנו מבשלים הציאות, שאולו הציאות הרגיל שלנו, תכף מרכיב ונושא החשמל. כן, זה אומר, זה ממש בסקרנות, אין קצת פורז של החקב. בגין, היעצה לקבר לבשל, Just to make a point, נראה לי שבישה לנו פעם חמישה ליטר, או שניים. -אז הפכית שלי מתקבלת בבחה, הקבל לגיח השמלית, אבל. זה ובקרה, איה. אבל. -את הפכית החשמודי של החשר סינדיניה מולו פנאים, ולעזות החשמל. אנחנו נפה, אנחנו לא יצסנו את הבירה. בשלנו טירוש, כי באחד מהברופרתי, מקודמי משהו, הקיר לנו את הקוקטל המאולי של מבשלה הבירה, שנקרא, אני חושב, הואה, תרוש, עם שות של ויסקי. הזפשות בשלנו טירוש ונתנו, והבנו. המגוון של ויסקי שונים, שונים ונתנו לכולם, השתות הודס קודשי, זה מעולה כשמוקדם, הוא מוקדם ביום, כי אחר כך ניהיה חם, ואפרוץ להשתות שום דבר חם, אני כן חייב להדגיש שאלת על קבוצות הבישור, אז יש השנה שלוש קבוצות לעימודיות, אבל הארוע פתוח לכולם, ונסמך שכל מי שרוצה להעמיס את הציודה להותו, ולבוא לבשל איתנו בפרק, לא צריך לבקש רשות, לא צריך להירשם, לא צריך לשלם, שאר להגיע. תבואו ותבשלו איתנו בין. הגניים, יפה, וגם לבוא כאורכים. -בדיוג, גם אישי מתניין, רוצה, לראות, איך זה מתלבט, כן להתחיל, לא להתחיל, זה בדיוק המקום, יכול לבוא לדבר גם עם כאלה שהתחילו, כאלה שבתיקים, כל אחד מתקבל ביברחה. לא בתוך שבתיקים מדבויים, הצירים, אני אעשה. תהלו, איקר המשתו. יש הרבה בירה לתאום. אוקיי. תמיד יש. -הקובר שבי. מאל ומאבר בירה. אז כל מי שבב ומתניין, יש לו הרבה מליטאום, ויש לו מלישול שאלות, והנשים יענו לו בסמחה, לא בתוך שעת שובות יהיו בדיוק מכונות, הלוי מקמות העלקות. בארבון מוגבלת. -זה האזדנות להקיר את הקהילה הזאת. לראות עם התעניין בזה, מתרוצה. זו באמת מי שם נגיד מגשה, שבי רוצה להחשוב על זה, אם זה מתים, לא לא מתים לו, זאת הייזדמנו. שאגי המוקדמרק שרמת העלקו על בדם נמוכה עדיין, יין לו צירות יותר ישרות. ולצערינו בעדר את החרויות בשנים האחרונות. לא להסתגר. ואני להגרע, אני אעים, סגר על השמי, תהיו כושה, נהקר. אז זאת הזדם נות למבשלים הצעירים והווותיקים והבינונים, לבו ולתד לה אנשים לתאום את הבירות הביטיות שלהם, ולקבל החרקה. -חוודד, התחוודד זה דבר, הוא זה דבר כל כך חשוב, אבל את הצרק גם שיהיה לך, הוא מת. -נכון. אני יודע על עצמי וגם החברים יודעים שאני נותן חוודדה. אני לא אומר את. -תלום מרחם. אני חושב שאנשים הארכים את. -לא, הוא דניח שבשיבת שזה. אחד הדברים שלא אורך שאני באמת ההחסר, זה הקטע של החוודד, ניתד שכשניסי נוקמה פעמים באמת לעשות את זה, אנשים באמת הוצמאים לזה, השמוע, לא חברים שמורמיה, האז המגנים, אז את האים, אז הזה ולא משנה מהתנותן להם. אלא באמת לשמוע משהו מקצוי. אני אגיד משהו על חוודד, תניקח משקורץ לנו בקבוצה במודין. -הוא. אני זוכר שבמיבגשים הראשונים, יש תמיד כערה ששופחים את מה שאלות האים ולא רוצים, אז בהתחלה כערה התתמיד מלאה וככל שהמיבגשים התקדמו בשנים, יש פחות ופחות בירה בתוך הקערה הזאת. אז זאת אומרת, שאנשים כאן אירה משתפרים, והשיפור הזה נובע. קודם כל מיזה שנפגשים ומקבלים חוודת, מקבלים את צעות והרות, וכולב, זמות חשוב. נכון, כי יש גם יש המון מאידה היום שזורם וגם המחשור כבר יותר מתקדם דיברו לו את זה מקודם, וגם באמת העניין של החוודה. אבל מפגשים ההגעה, אנחנו באמת שמים לב אנחנו נגיד מי ששקיבל חוודת או, אמלצות לשיפור, עוד כאלה דברים, באמת מי עשמים את זה, וזה מתבטח את זה גם בטעמים בבירה. נעמם. -כאילו יש איזה מהקבל, זה כאילו איך שהוא. יש דברים מוזרים, ששמעתם שאני נשים עושים. הברופה אותי, ובכלל, ברופה אותי, וואו. זו שוב, מה שמעתי, זאתי, זאת נמנות להתקודם.
אבל אין ספק שחד האזורים, אבל ממש, זה הקבוצה של החברים מחיפה, פיליפ וגיל ואני מתנצל אם אני לא זוכר את כל החברים בתקבוצה. לקחו גזע מהייר של אורן עומש וגלפו מתוך הגזע הזה, מין סותו חלול, משוקת, אבל בזווית כשזה יזרום מלמעלה למטה, ומלעו את זה באינפים של אורן במחתים והבירה סוכירה, בזרת משאוה, בזמן המש זרמה דרך, לא אנו על לא מאמילה. לא לא, מתי, יש תמונה. בתוך צינור מגולף מעץ, בטוח על המחתים של אורן, בזמן המש כדי למצוא את כל התעמים, אני לא זוכר אם תעמתי תבירה אחרי. אורן, אתה ממש איזה אתה לא זוכר. אני לא בטוח שאתה ארץ. אתה רעד את על הספר. הייתה גם תפעם את הבירה שעשוי מהווונים, עם ההשתון, שחימיםוווונים ושמובכנים. אה, זה עושים בגרמניה. כן, זה בגרמניה. שתיים, נחו מסק כזה דבר. האת שראיתי את זה בפשנה שעברה, ולפני שנתיים בפסטיבל בעולם, ומה משרציתי לי עשמת זה בארץ, אבל מה שבתור כשעשור לעשות בפרקון ובפרק וגן, זה להדליק מדורת. תלוחו ולדליק מדורת. זורי כזה, תעשם בתוך מנגל. אם אתה משתמש, להכסע, אני מתפרצת, אבל זה במאי, חם, שאים את אייבן בחווץ. אה, אה, אה, אה, האמת יש לי גם צריך הבנים היו חדוץ, תומצט, לא כל אייבן יכולה לעשות את העבודה הזאת. צריך הבנ בזה לצאת שתופסת למשל הרבה חור, או יש הבנים שוו, ונשאמות, לא לא לקחת עלו, לא, לא, לא, לא, לא, לא, אני חושב מחד החבר שבמילואים שעבים מהרמת את כולם. עשורי את את המתכוון. אנחנו כרמון השעורי, וואי, זה יהיה דיר הנהדרת. אימא, תפשן לקרוא לביר עדיין, איש לו. איזה סכבר יש. -איזה סלנו, איזה ספר, אולי רוני, לאורך השנים, איך זה איך זה התפתח, איך זה אישתנה, מה קרה לאורך השנים? אנחנו יודעים שאתחום הבישול בירה השתנה לאורך השנים פה בארץ, זה קודם שהציות של אנשים השתנה עם השנים, והתחלה אנשים היו הרבה מבשלים על קירות גז, וזה אפשר להביא לחברק. -זה ידענית. וציידענית למש וחולה. -כן. והיום יש כמעט כולנו עברנו למערכות חשמליות או לינואן כאלה. אז רגע, יש מישום המאזינים שמתעסק ומוכן לטרום, גנרטור לסיפור, אנחנו זה הזמן לקום ולהגידני, וליצור כשריתנו, אם ישום החבר פה ובאמת זה יזור. באמת זה בעיה, ואנחנו רואים שאנשים אין להם כאילו הציוד להביא להירוע. השנה אנחנו התרגענו בהקבוצות הלימודיות האלה לפחות שיהיה לנו ציוד על גז, שיאפשר לבשל. אז מה, אתם באים עם. אז יש לנו קירות ובלונה גז, וסירים. אז בצימטם אביאים את כל הציוד. כן. מדים, על כמה אנשים אנחנו מדברים לאורך השנים? אז פחות יותר, משהו כמו מהחמישים, יש משתתפים בו האירוע הזה. ביישפחות ילדים וזה? אתי הקוסות שאני מוכר. ביישפחות עם ילדים או שזה? קצת, כן, קצת. לא הרבה כי ילדים אין המסבלנות מי תשאבבו כי רצה לא שחצורה עם הזה. זה מתחיל בתי שע. זה מתחיל בתי שעקן. אם שאחת שהאחרון נשאר עומד על הרגליים שנקרא? יש נשים שמבשלות של אוכרות חלק באירוע הזה. יש נשים שמבשלות לא רבות לצערנו מה שנקרא. יש כמה כן. איפה? אני חייב להגיד שאני תמיד שוב, יחסית אנחנו עוממה מבטיקה מבשלים וחשב נושא אנחנו מכירים את כולם, אבל אני תמיד מופטה לגלות שיש עוד אנשים שנבשלים שאני לא מכיר אותם. כנראה אולי לא בקבוצת האויצה, פה בקבוצת הפסבוק וזה תמיד כפל לפגוש פרצופים חדשים. ולפעמים אנחנו פרצופים חדשים שלא נתקלנו בהם כי הם עם מודיעי, נומי תלבי ואוממה שקרוב. ואז פתאום מצטרפים אלינו לקבוצת הבית, וזה נורא כפל. וכמו שירוני אמר, זה בסוף הכל הקהילה. ולא לשכוח לשער לסוף להתמונה עם רחפן. בדיוק. רחפן. שאני אצאת מסוכן, לא אמרנו איפה? אמרנו רק פרק בגן, אבל אם מי שרוצה להגיע בכל זאת הפרק גדול, אז איך מגיעים? בוא נגיד ככה, קודם כלל להצטרף לקבוצת הפסבוק של מבשלי בירה ישראל. ושם יש פרסומים ויש המבידיוק את הנקודה על הווי. אז מי שרוצה להגיע, אז האקטובטי ללסים בווי זה פרק מנאכם בגן תלביב, חיון מהארבי, רחוב 4-8 תשע שבע. בי זה שעד צריכים להתייצב? אז האחל מישה התיישה? שם ארגנים הגיעים ב-8 וחצי? מה שהוא כזה, כן? תיישה וחצי, או כן? שבחצי? וכן, עד אחרון הרקוחות. מי שרוצה לבשל בירה, שחלקל את זה עדה וחשבת שעותיו. וגיע בזמן, מי שרוצה רק לשתות, אז זה מוזמן גם ב-2 245, אבל מי שרוצה לבשל בירה אנחנו מממליצים להגיע מוגדם לצפוס פינמוצלת, לפתוח שולכן, יש המדש ועצים, אבל לא מספיק צל, ולא מספיק שולכנות פיקניק, אז תמיד מממליצים להביא קיסאות, מתקפלים, ושולכן פיקניק ולמרוך כמגנב, ולשפוב על ראש, ומה עם מים שתות? וביאו על כל כוסבים השותי, כל סמיים. ושירותים צמודים, כן? שירותים יש במתחן, כן. זה הכי חשוב, נראה לי, כל סיגנון בשול מתתב על רקס גם סבבה לא. חנותים. תמלוב הרענים, אתם אומרים. לא, לא ברענים, אפשר ללמוד שרוצים. אין חוקים, זה מבגש חברתי, כל אחד עושה מה שעורות שיש. אז אני חייב השלטות. ביתו? זה מ-6. ומי שרוצה, מי שרוצה לבוא לשול שאלות, לתת בירה שלו לטאום ולקבל חוודד, ורין כאלה, כדל הוו מוגדם. כי אחרי זה אנשים כבר פחות מפוקסים. כן, אבל לא, אבל התאומר משהו חשוב. זה בעצם באמת זה המקום לבוא ולקבל את החוודת, את הביקורת, כאילו לשמוע, באמת פתק מקצועוי. מי שרוצה איזו תמלות. ומי שלא לא בתו, אנחנו יודע, יש לו שאלה. מוזמן לפנות, יש פוסטים בפייסבוק על האירוע, בטבוצת פייסבוק של מבשלה בירה ישראל. אפשר לכתוב לי במסנג'ר. או. קומנת על הפוסטים ולפנות. אתם מבין שבזה הרגע, תחמתת גיליים לארבעים פלוס, כי כל החבר הצירים בעצם זה באינסטגרם. אנחנו מתנצלים, אנחנו לא יודעים אינסטגרם. אוקיי. אולי הקישור בתיקטוג, במינסטגרם. אפשר לפנות אליי גם באינסטגרם, יש לי חשבון. אני מדי המלאצות ישום. אז עוד פנות. מי שיימת הם רוצים תשלחויונה דור. תמוינים שהבירה פה כבר מתחילה לדגבר. זה מה שהקראים את עבור מוחר, לא תקודו חווודת על עבירה. כמו אצלך. יום שישי, אחד במי, יום הפועלים, חג הפועלים, חג מבשלה הבירה, פרק דרום, חניון מערבי. זה גם מי שיודע מה זה חג הפועלים, זה גם מי. אחרי השנה שהברה שהייתה טיפה המרזבת, מבחינת כמות המבשלים, היינו רוצים לראות השנה פיצוץ של מבשלה הבירה. אני אצלו ואמרנו ואנחנו מקבלים בברכת כל מי שייברו ויתן לנו לתום מהבירה שלו, אבל אני רוצה לראות מבשלים. זה שאתם יודעים ושל בבית, היא על הבקף, אבל בו תתגירות את שמחם. תביאו גזיה או קירה ותעסיר שלכם ותבשלו בירה בשטח. אני חייב להגיד דבר אחד. אתה מתבחיין עכשיו שלו אור בי אנשים? אני הייתי שנשע עברה, מאוד ננטי. אני אספיק אנשים בו. לא שלא היוע אנשים, אבל היוע אנשים שבעו לשטות, אני רוצה לראות אנשים מבשלים. קרוצות מבשלות. אנשים מבשלים. מה, היום, הדי המחובת שאני ראיתי את החבר של מבשלים. יש בעיניים ובאמת. אני חושבת שזה שבהים מרווי אנשים לתאום מהבירות. זה גם אומר ככה קצת על החוסר הזה בפסטיבלים האלה של המבשלים הביתים. לגמרי, אנשים גם נעניים לבוא להתאים מהבירה שלהם וגם מחכים לתאום. יש שונשים בקילת מבשלה הבירה, שונשים מומדים בתור לתאום תבירות שלהם. אני אגיד משהו קטן. השנה בגלל איב הדעות של המלחמה לא עשינו קוסות. ו. אני אכר על יש קוסות. בדרך כלל יש קוסות ממוטגות. כן, השנה לא עשינו וכל מי שבה שהבי קוס. משחרחית. לא חד פעמי. לא שותים בירה בכד פעמי. ורק ורגדי, נראה לי. יש לו לבבות בעיניי. אני מי שבל עם קוס כד פעמית, אני לא מוזג להיות. טוב אז בנימה אופטים מצאות. אנחנו נתראה ביום שישי, אחד במי, ניתש עבוקר, פאג דרום, לברו פרטי, בואו, בואו נכם לבשל. אם יש אלות, אז אתם יכולים להפנות את המלנו, נפנאותם לעצב את המל, או ישירות במיונה דואר למי שצריך לנועם, או בפייסבוק לנועם. אז תודה רבה, רוני, תודה רבה, לנועם, ותודה רבה לרון. אז זה כיף, כאילו, שזמן תמותנו לי פגש.
זה יותר אני חושבת. בלי כשאלה ברוב פרטי. זה הוא אז בואו בהם נכם, זה חשוב לנו אנחנו רוצים במדמת להכיות את האיניאל הזה. אז תודה שהאיתם איתנו, הידנו גדול, תודה להורחים שלנו, תודה שקשבתם לנו, נשתמיה בפרק המאה. יאללה, ביי. [אנגל]
Podcast Summary
Key Points:
הקיץ מביא אתגרים לשמירה על איכות הבירה בשל טמפרטורות גבוהות, ומבשלים נאלצים להשתמש במקררים ובצעדים נוספים כדי למנוע קלקול.
האירוע "ברופרתי" (Brew Party) מתקיים ביום שישי הראשון של מאי, בהשראת "Big Brew Day" האמריקאי, ומאגד מבשלי בירה ביתיים מכל הארץ.
המשתתפים מתארגנים בקבוצות, כל אחת מבשלת בירה לפי מתכון ייחודי, תוך שיתוף ידע, ציוד וחומרים, ומדגישים את החוויה החברתית והלמידה ההדדית.
הקהילה במודיעין פעילה במיוחד, עם מפגשים חודשיים קבועים ואירועים פתוחים לכל המעוניין, כולל מתחילים, ללא צורך בהרשמה או תשלום.
הברופרתי מאפשר למבשלים להביא בירות ישנות וניסיוניות, לקבל חוות דעת מקצועית ולשפר את כישוריהם, תוך טיפוח חברויות ויצירתיות קולינרית.
Summary:
השיחה מתמקדת באתגרים ובשמחה שבבישול בירה ביתי, במיוחד לקראת הקיץ, כשהטמפרטורות הגבוהות מאיימות על איכות הבירה. המשתתפים, רובם ממודיעין, חולקים סיפורים אישיים על תחילת דרכם בתחביב – חלקם התחילו עם ערכות בסיסיות, אחרים הושפעו מחברים או פורומים כמו "חובבי ציון". האירוע המרכזי, "ברופרתי", נולד בהשראת "Big Brew Day" האמריקאי ומתקיים מדי שנה ביום שישי הראשון של מאי, מאז 2010.
באירוע, מבשלים מכל הארץ מתקבצים בפארקים (בעבר בפארק הירקון, כיום בפארק בגין) ומבשלים בירה בקבוצות, תוך שיתוף ציוד, חומרים ומתכונים. הקבוצות מתארגנות מראש, ויש גם קבוצות לימודיות למתחילים. הדגש הוא על חוויה חברתית, למידה הדדית וחופש יצירתי – מבשלים מביאים בירות ניסיוניות, יין (תירוש) ואפילו נקניקיות ורטבים תוצרת בית.
הקהילה במודיעין פעילה במיוחד, עם מפגשים חודשיים קבועים, והברופרתי פתוח לכולם, ללא עלות או הרשמה, ומציע הזדמנות לקבל חוות דעת מקצועית ולשפר את איכות הבירה.
FAQs
ברופרתי הוא אירוע שבו מבשלי בירה ביתיים מכל הארץ נפגשים לבשל בירה יחד בפארק, עם דגש על קהילה, למידה וחוויה חברתית.
הברופרתי מתקיים ביום שישי הראשון של חודש מאי, בהשראת אירוע דומה בארצות הברית שנקרא 'Big Brew Day'.
לא, האירוע פתוח לכולם ללא צורך בהרשמה או תשלום. כל אחד יכול להגיע עם הציוד שלו ולבשל, או פשוט לבוא כאורח.
במפגשים מבשלים בירה בקבוצות, טועמים בירות שהביאו משתתפים אחרים, מקבלים משוב על הבירות ומתייעצים זה עם זה. יש גם אווירה חברתית וכוללת.
זו בירה שעברה תהליך יישון בחביות עץ, ולעיתים מוסיפים לה תבלינים או עשבים. הברופרתי מאפשר להתנסות במתכונים ניסיוניים כאלה.
אפשר להצטרף לקבוצה קיימת או להתארגן עם חברים. המארגנים מפרסמים מי מחפש קבוצה, ויש גם קבוצות לימודיות למתחילים.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.