Technion PodQuantum- with Dr. Asif Sinay, Co-Founder & CEO at QEDMA Quantum Computing
29m 43s
הפרק מציג ראיון עם ד"ר אסף סיני, מייסד שותף ומנכ"ל חברת "קדמה", העוסקת בתוכנה למחשוב קוונטי. סיני מסביר את ההבדלים המהותיים בין מחשבים קלאסיים לקוונטיים: בעוד שהראשונים מבוססים על טרנזיסטורים הפועלים במצב של 0 או 1, מחשבים קוונטיים משתמשים בקיוביטים שיכולים להיות בסופרפוזיציה של מצבים בו-זמנית, מה שמאפשר כוח חישוב עצום. עם זאת, קיוביטים רגישים מאוד לרעש סביבתי ולשגיאות, מה שפוגע באמינות החישובים. "קדמה" פיתחה פתרון תוכנה מקיף הכולל אפיון רעש בזמן אמת, תיקון שגיאות ברמת החומרה, וקומפילציה חכמה המותאמת למאפייני המחשב הספציפי. החברה משלבת מדענים מובילים מתחומי הפיזיקה ומדעי המחשב עם אנשי תוכנה מנוסים. סיני מדגיש כי בעוד שתעשיית המחשוב הקוונטי מעריכה שהגעה למחשבים שימושיים תימשך עשור ויותר, "קדמה" צופה פריצת דרך בתוך פחות משנתיים, שתאפשר יישומים ראשוניים בחומרים, רפואה ותחומים נוספים. הוא מעודד יזמים צעירים להאמין בעצמם ולהתמקד במטרה, תוך ניצול כל הצלחה קטנה לאורך הדרך.
שלא הומחם, תודה רבה שהצטרף אתם אלינו, בפודקס של המרכז הקרונטי בטכניות, על שם מלנדילה. אני אמלכה שלכם שירן הם ונחיים, ההיסודנטית לדוקטורנט במרכז הקרונטי. הפרק הזה מוקלט בתאריך הששר של אחת עשרה ונכנועדה הנמוק בתוך המלחמה. בשעה הזו, מלחמים חיילה וחיילות צער וזרות הביטחון הבאים עלפים בבנה משפחת הטכניות, עצכותנו לחייב התאכון ושלו, שובו הביתה ושלום. ליבינו עם כל מי שהבדו את הקירם בשבת הנורה של השיבה ואוקטובל, ובקרבות, וליבינו עם המצפים ושיחור הקירם מהשבי. אני מוסרים החלמה לכל הפצועים. בזמנים האלה אין נמודים באניברסיטהות וגם עלימודים ובטי הספר, עדיין לו חזרו לשגרנו עומנית ולכו מקווים שהגיעו ימים טובים יותר בקרוב. בין טיים, למישן נמצא בבית ומחפש משהו שובר שגרם לשמירן שוויות, הנפרק על סטרט הפורץ הדרך ומחשו גוונטי, כדמה. אני שמחה להרח לשיחה היום את דוקטורסיף סיני מייסד שותף ומנקל של חברת התוכנה למחשויין קוונטיים כדמה. עשיף בוגר תוכנית תדפיות, עשה תאו שאני בטכניון ואת הדוקטורציהו במחון ויצמן. עבד בסטרט הפכי הדוקטורט, ואז הקים את קדמה חברת תוכנה שבונה מערכת הפלה של מחשו גוונטי. שלום עשיף תודה רבה שהגעת האלה נועיום. תודה שזמן תוצישירן, קוודו לי, אני רוצה להצטרף למט שהאמרת, והחלח הממירה על הכל הפצועים, להשתתף בצר המשפחות השקולות, שחבור את ההשון הנורא עליהם, ולהחל שהחתופים שלנו יחזרו במרה. חלק מהחוסן שלנו, בעורף זה לבנות את החברות, את ההשיעת העיתק, החזקה ביותר בעולם. ככה אנחנו מסקלים על זה, זה חלק מהשליחות שלנו, וכך אנחנו מסתקים שהחותורמים למדינת ישראל ולמהמצם יחמתי. אני גל יוט פה, ואני מקווה שאני שאני אוכל להבירת הזמן בניימות ללש המקשימים. אז נתחילים שלה של מה בבצע מחשו גוונטי, והלמה כל האיפולה מחשווים גוונטי מעלת? אז בוא ניצלו על קצת לתכנולוגיה כשהמדברים על מחשו גוונטי, מדברים על סוב של חומרה חדשה שהעולם לא רע עד היום. החומרה הזאת שמבוססת על התופעות של מחניקת הקוונטי, היא חומרה שהמורה לפתור בעיות שהעולם עדיין לא התמודליתם. במערכנו להוקחים את הפיזיקה הבסיסית, שלמדנו בתור ראשון, תור שני תור שלישי. באזרת הפיזיקה הזאת, בונים סוג חדש של מחשווים, על גבי המחשווים האלה, קוטווים תוכנות חדשות ובסופו של דבר, כל המערכת הזאת, המורה להפשר לנו להיות מסוגלים לפתור בעיות שלא התמודדנו את המדעיום. אז מה בעצם הבדל בעין מחשו גוונטי למחשב רגין פשוט מאוד חזק? יש שני, יש שני הבדלים. ואני חלק את זה לשניים. אני דבר על ההבדל בחומרה ואיך בונים מחשו גוונטי ואני דבר בעבדל של איזו סוגי בעיות אנחנו יכולים לפתור בעזרת מחשווים פנטי. אז נתחיל בחומרה. היום אנחנו יודעים החדבלוים מחשווים קלסים. מחשווים קלסים בנועים על זה זה שיש בכנימי טרנזיסטורים שהם התפקדים ויודעים להיות באפס או אחד. בעזרת הטרנזיסטורים האלה אנחנו יכולים מבנות רכיבים כמו CPU או GPU. ניקח הרבה, הרבה איך ידות קלבי 1, נרקיב אותם בצורה מקבילית ונקבל עכשיו דבר שנקרא קלסטר. נגדיל את הקלסטר הזה עבר הממסוימת ובסוף נקבל מחשב על. אם אני רוצה להחפיל את קמות הפעולות יש טכנולוגיות לדוגמה יש אל מוליכים שבהם אנחנו לא ככהים לולאות חשמליות סמים בתוך עלולה חשמלית הזאת רכיב שנקרא אל מוליך מקררים את הכל למינוס 12, 13 מעלות סלסיס ואז עלולה החשמלית מתנגד ככהקואנטום בית. יש דרכים אחרות כמו יונים לחודים שבהם אנחנו לא ככהים מערוחות וקום משחרים התומים לחלל לחלל לבקום באזרת ליזר אנחנו מחסירים אלקטרון מהתום הזה הוא פך להיות יון אנחנו כל אם אותם בשרשרה אותה באזרת מלכודות חשמליות ואז מדברים עם כל אחד מהיוני האלה באזרת ליזרים שכל אחד מהיוני מתפקד ככהקואנטום בית. הכואנטום בית שלנו בשונה מבית קלסי הכואנטום בית הקוונטי יכול להיות במצב של סופר פוזיציה כלומר הוא יכול להיות גם באפס וגם באפס בו זמנית. הוא יכול להיות לעשות דברים כמו שזירות אינטנגלמת שבהם אנחנו לוקחים שני ככהקואנטום בית שני קיוביתים ויוצרים קשר מסוים בנהם שיכול להזור לנו בלם שחר חישוב. אנחנו יכולים לראות במחשבים כבנתיים תופעות כמו התבחות. התבחות, התמו התבחות של גלים בייהם, אנחנו יכולים לראות התבחות של מצבים במחשבים בנהם ועדבה הזה, מהאפשר לנו בסופו של דבר לקבל כוח משוב ולפתור בעיות שהדעיום לא יכולנו להתמודר איתם במחשבי פלאסי. כשאנחנו מדברים על אחפלת כוח המחשבי כבנתי, אם יש לי היום חמישים קיוביתים, כדי להחפיל את כמות את כוח המחשבי בפנתי, אני פשוט צריך להוסיף עוד כיובית אחד. והסיבל הזה, נוצא בזה שכל הכיוביתים האלה יכולים להיות בסופר פוזיציה, כלומר, הם יכולים אם יש לי שלושה כיוביתים, הם יכולים להיות ב-18 מצבים בוזמנית, כלומר, 2 וחסקת שלוש. הדבר זה נותן לנו את ההפשרות להוסיף כל פעם כיובית נוסף ולאחפיל את כוח המחשב פשטיים. בשונה, ממך שם כלסי, שבוק לדל אחפיל את כמות המחשב שלי, אני צריך פשוט פיזית להחפיל את כל כמות המאבדים שיש לי במחשב. שיש לי בה המחשב האלה. היכול את הזאת תעזור לנו בעתיד הקרוב, לעבור מאוד מער את כוח המחשב הקלסי שיש לנו. וכבר היום אנחנו יודעים לדבר על מספרים שנהים בין במידה ויולי בין הרבהים וחמישה על 50 קיוביתים קשקטים. אני יודעת מהתקנס הזה ותובבים הדבר הזה כבר שקול למחשב האלה חייך הזק בעולם. בזה בעצם הגיע מה מהחפלה, אקספון ארציאלית בעצם? נכון. ככל שאני אם יש לי, אם יש לי עשרים קיוביתים והם משקטים כלומר אין להם ראש, אז אני יודעת מה זה שקול אלפטופ. אם אני כבר הולה לשלושים קיוביתים, אז אני כבר מדבר על על קלסטר גדול. אבל אם אני מדבר על 50 או על 100 קיוביתים, זה לא משהו שההנוסות עדיין את מודדאי את האדיום. אלינו באמת את הכלים האלה כיום לדעת איזה כוח זה יכולה ולהינושות. כן, זה נשמע כלי באמת מאוד חזק. וזה מוזר שאינו מאוד סטרטפים בתחום הזה. הוא מעט למשל בתחום של אייי ששם יש הרבה סטרטפים. אז בואי אין דבר אגב, על מה יביא אותך לתחום הזה שזה בעצם תחום מאוד חדש. אז מה הרקע שביא אותך להתעסק במחשרים כבנתי? אז אני רוצה להתחיל בזה שאני אגיד למה בעצם רואים קצת סטרטפים במחשוב ואני וראוים הרבה סטרטפים בסייברסיקוריטי ואיייי? אז נתחיל מזה ש כדי לפתוח סטרטפים בסייברסיקוריטי, רוב אחרי ראשור סימציה, יוצאים מעצבה. הצבא הוא קר פורא ללימוד תעשיית הסייברסיקוריטי. הרבה חברי מצויינים ומדימים יוצאים ההייכידות רכנולוגיות הכי טובות של צל, עוברים את ההחשרה בין הכי טובות בעולם בצבא, יוצאים ופותחים סטרטפים בסייברסיקוריטי. במחשב פנטי זה לא עובד ככה. הצבא לא הוא לא זה שמחשיר את האנשים להבין פיזיקה כבנטית. מי שמחשיר את האנשים להבין וללימוד מחשוב פנטי אלא אוניברסיטאות. למזלנו יש לנו איתה אוניברסיטאות, יש לנו אוניברסיטאות מצויינות בארץ, אבל הן אלה שעוזרות להחשיר את העובדים ואת היזמים של המחשוב הקוונטי. ואני רוצה לצאין, אמרת מקודם שאני מעשד שותפה בסטרטפקדמה, אז שני המאשדים השותפים שלי הם שני מדענים בעלי שם עולמי, שהראשונה בהן היא פרופסור דורית הארונר, שהיא פרופסורית למדעי המחשב מהאוניברסיטאי עברית, היא פרסמה בעשרים חמש הנה האחרונות היא פרסמה המאמרים, פרצאי דרך על המחשוב הקוונטי, והמייסד השותף השלישי הוא פרופסור נתנה לן דרמה הטכניון והפקולטה לפיזיקה, שגם הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום של קונדן סמטר וקוונטון פיזיקס, וכשקד מקמה, שהחברה שלנו כמה היא קמה מזה שהתגדנו שלושתנו וחשבנו בצורה בין תתרצה.
בו זמנית מה היא הבעיה החשובה ביותר של המכשבו הקוונטי שנוכל לפתור בעזרת תוכנה. בגלל זה מה בעצם הוויות חלת חום וזה להתעסק במחשבים קוונטיים. אז אני רוצה להגיד ש להיות יזם זה משהו שאתה נולד איתו. כלומר בחיים אתה תמיד רוצה לעשות דברים שם פרצדר חדשים מדעימים יכולים לשנות את העולם. ויש בחיים הזדמניות ולפעמים את הצחדת פשוט לקפוץ על ההזדמנות האלה. יצא לי ותעסקתי בתחום הדוקטורת שלי בתחום שהוא די משיק למכשוב הקוונטי. כלומר, המהריך את שבניתי בדוקטורת קיום משמשת כפלטפורמה לגניה של מחשבים קוונטי מסוג של התאומים קרים. בנוסף הבנתי שהחברות הביקטק הגדולות בעולם משקיות הרבה מאוד כסף בתחום. כדי לקדם את חום המכשוב הקוונטי בצורה משמעותית והוא הגיע לבשלות כזאת שיש לנו את ההזדמנות גם לפתור בעיה חשובה לגייסת הקסף המתים ולבנות את הצוות שיכול לפתור את הבאיה הזאת. כל הדברים האלה בוזמנית, הם אלה שדחפו אותי להגיד, "אוקיי, עכשיו זה הזמן להקים את הסטרדת". ואז פניתי לדורית מנטנל בשאלתי אותם אם הם רוצים להצטרף אליי במסע הזה. ומקפצו על ההזמנות, איך בעצם שכנת אותם להצטרף. אז כמו שאמרתי, מקודם למדזלי המחשבה הזאת עברה גם ברושם, כי הם ראו את הבאיה הזאת, כבאיה עוד הכנזדבר על הבאיה, אבל הם ראו הבאיה במשוו הקוונטי שמאוד מעניינת אותם, נוגעת לנושא המחקר שלהם ויכולה להשפיע ישירות על העולם. שיש כל התנאים עליהם מתקיימים, אז הבנו שגיע הזמן לגעייס קסף ולצאת לדרך. וחוץ למצוא פרופסורים שזה מאוד קשה, יש לך קושי למצוא גם רובדים, ובעצם צריך כאן ידע מאוד עמוק ופיזיקה. זו שלה מצוינת, וזה נכון. בהתחלה אלינו מאוד קשה להבין איך מה היה פרופיל של החברה שלנו. איך הוא מתחלק. היום, אנחנו כאמים שלו שנים, אני יכול לומר לכם שחצי מהחברה, מדענים פוגרי דוקטורט או טור שני בפקולטות לפיזיקה ומדעה מחשב התובות בארץ. אני יכול להגיד ששליש מהם הגיעו מהטכניות, והחלק השני של החברה, מורכב מענשי תוכנה, יוצאי החידות המובחרות ביותר בצל, בתחום מדעה מחשב, שגם להם יש לפחות טוע הראשון בפיזיקה ומדעה מחשב. השילוב הזה, מה שהוא עושה בכדמה, הוא זה שהוא מאפשר לנו לחשוב על הבעיה בצורה מדעית, לפתורת גם בצורה מדעית ואז לקחת את הפתרון ולהמיר אותו למצר תוכנה. מוצר תוכנה שיודעה לעבוד בבחרות, יודעה לעבוד בשטח, יודעה לעבוד ולפתור בעיה ולפתור את הארמטית. כלומר, מה שאני אומר, תמיד בקדמה שאנחנו עושים, אנחנו כותבים את המעמרים, אתם אנחנו נחושבים עליהם, על הפחושבים על הבעיות, כותבים את המעמר ואז לא ככהים את המעמר ולא ככהים אותו לביצוע. וכל התהליך הזה הוא קצת יותר הרוך, לעומת חברות אחרות, ששם הרק, בחלק מהחברות, הם הרק ממשים את הבעיה, אני מדבר על תחומים אחרים, שבהם הבעיות כבר, הפתרונות כבר כתובים במעמרים הקדמהיים, פה אנחנו צריכים להמציא מרו שאתה בעל, אנחנו צריכים להמציא מרו שאתה פתרון. כן, זה מדהים לשמוע שכל ככה ומוגל יותר טכניון אם תאמנת זכם בחברה. אז בוא נדבר על באמת מה הבעיה שאתם באים לכתור. אם לא נוריד את הרש שיש בקיוביתים, אני רק אסביר מה זה אומרש, אם אני מצטקל על קיובית קל וקטור שמצביע בתוך קדור. אם הוא מצביע למעלה וקטור, אנחנו באיףס. אם הוא מצביע למטה, אנחנו באחד עם הווקטור של עם הצביע בתישאים האלות, אז אנחנו יכולים להיות בסופר פוזיצר של איףס ואחד בו זמנית. ורק שנמדוד, אז הווקטור הזה יקרוס או יהיה אובי אפס או באחד. אבל כשאנחנו מבצעים פעולה במחשו פנטי, אנחנו רוצים לסובע ואת הווקטור הזה לבטישים האלות, כדי שהוא ידם באפס ודם באחד בו זמנית. הבעיה היא בגלל שקיובית עם האלה מאוד הדינים, כשאני אומר שאני רוצה לסובע ואת הקיובית שלי בטישים האלות, על ידי זה שאני נותן איזה פול סחש מלי או פול סלאזר, לפעמים הקיובית לא מסתובע בטישים האלות, הוא מסתובע בטישים ואחת מהאלות, הוא מסתובע בטישים וחמש מהאלות, אנחנו לא יכולים לדעת באותו רגע בכמה הקיובית הסתובב, והסיבוב הזה הוא מסתובב יותר מדי, לעומת משהו היד צריך להסתובב, זה חלק ממנגנוני הרע שפועלים על משהו פנטי. מנגנוני הרע שאלה, הם אלה שגורמים לי אחר כך לטעויות בחישוב. כלומר, במחשב כבר, במחשב כלסי, אני יכול לתגום את הביט שלי כמה שאני רוצה ולדעת מה המצב שלו, ואז אני יכול לתגום את הביטי מהאלה כמה פעמים, ולראות, האם יש לי, האם יש לי איזה טעות בביטי, ברגע שעשיתי, זה פולמטמטית. וממשוק ונתי, ברגע שדגמתי את הקיובית שלי, בעצם הרסתי את החישוב אני צריך להתחיל מהתחלה, וזה גם לא ידגיד לי מה היה המצב של הקיובית באותו רגע, אני צריך לסוף הרבה סטטיסטיקה. אז מה שקד מהרסה, היא באה לפתור את הבעיה של הרש, כדי להפוך את הקיוביתים הנוכחים, לקיובית עם עם הרבה פחות רש, שנוכל להריץ במחשב הקוונטי, כלומר, לקחתי את המחשב הקוונטי כמי כשהאחד, ונוכל להריץ על גוריתמים ולקבל אמינות מאוד גבוהה מהלגוריתמים שאנחנו מריצים. כי היום אם אנחנו ניקח כל עלגוריתם קוונטי, וכל מחשב קוונטי, בשלם מסוים התוצאה, המינות של התוצאה דורי חתל אףס, אחרי מספר פעולות מסוים. וזאת הבעיה הכי קשה של המחשב הקוונטי היום, ואני יכול להגיד שהמחשב הקוונטי בלי התוכנות האלה של עורדה ותיקון הראשים, הם פשוט יהיו פעילים לבנים. ראי, זה נשמע המשמעניין, אז איך הוא בצמד המפתחים את הבעיה הזאת של השגיות? אז כשאבנו לתפל בבעיה הזאת, שברור לחשי אנשים אמרו לנו שזה מאוד קשה ולא אפשרי, מה שרק נתן לנו יותר מוטיבציה לנסות לפתעות הבעיה, הסתקנו על פתרון מערכתי. כלומר, אמרנו, בוא נבנה שכבש למע של תוכנה, שמורכבת מיקמה שכבות ביניים, ואת כל השכבע הזאת, כל המערכת הזאת, נשים אותה בין החומרה לבין המשתמש. והמערכת הזאת היא מורכבת מי שלוש חבות, השכבה הראשונה, זה שכבנתי פיון הרש, כלומר, אנחנו פתחנו תוכנה מיוחדת, מאוד מירה, להפיימת כל הרש במחשב כבנתי. וזה צריך להיות מהי עוד מהי הרקעים, עכשיו אני עשה ניסוי וזה ייקח לי או ניסי המדידה של המחשב כבנתי, וזה ייקח לי שבוע, אז זה לא רעלי, כי המחשב כבנתי יכולי שתנות או חקדי או פתאום אנחנו נגלה איזה שקיעה ואז ניצח את הכנתה, כלומר, בנינו שכבדה, שזאת שכבדה האיפיון שלנו, שבה אנחנו מאפייניים את הראשים במחשב כבנתי. השכבה השנייה, השכבה של תיקון השגיות ברמת החומרה, כלומר, אם יש פול סחשמלי, שהוא יותר מידי לחזק, או יש להיזהר שגורם לקמור שעמרתי מקודם, להיזהר חזק, שמשנה גורם לקיובית, להסתובב ביותר ממש הרצינו שהוא להסתובב, אז החלטנו לתכנת את ברמת החומרה. ולהסות קליברציה ולשארים הקוונטים עצמן. השכבה הנוספת, כולל את שכבה של קונפילציה. כלומר, אנחנו יודעים אחרי שהפיינו את המחשב, ותיקנו את השארים ברמת החומרה. אנחנו יודעים לקחת את ההלגוריתם של היווזר, לקחת את ההבנה שלנו מהרש במחשב הקוונטי, ולקמפל את ההלגוריתם של היווזר בצורה חכמה, ככה שהוא ירוץ מספר פעמים על המחשב הקוונטי, ובסופו של דבר, נוכל לקחת את כל התוצאות, להסות פרוססים מאוד חכם, ולקבל את הצוצה האמיתית שצרה לצאת ממך שב קוונטי, כאילו יצאה ממך שב קלס ממך שב קוונטי אידיאלי. כלומר, אנחנו יודעים היום, באזרת התוכנות שלנו, נחבר את כולם ביחד, לקחת ההלגוריתם כפנטי, לקחת מחשב כפנטי, ולעוצי תוצאות מאוד, אם המינות מאוד מאוד מאוד גבוהה, מהמחשבים אפילו שיש להם רש. כמר, אנחנו מתקנים את הרש ברמת החומרה, ומתקנים את הרש ברמת התוכנה. והיום הפתרון הזה הוא מעבד את הגשר בין כל חברות הקצה שרוצות להריץ הגורית ממקפנטים, לבין חברות החומרה שיש להם עכשיו עם כבר נדבר.
אבל אלה הם את התוכנות האלה. וסכר את הבצם שהם חושב יכול להשתנות אחרי שרוע. למה בעצם איבצר להפיין פעם אחת כל מוכב וזו ולהשתמש בפיון הזה. תומת למה צריך לעשות את ההפיון של הרע שכל פעם אחד. ביקרון אם היה אפשר לעשות את ההפיון הזה פעם אחת והאינו יכולים קבלת אותו צורט אז הייתי יכול להלכת הבית הכי לא היה לנו לא הייתה לנו עבודה. אז כמו שאמרתי מכון הם בגלל שהם עכשיוים כבנתי מבוססים על תופעות של מחניקת הקוונטית ומאוד מאוד מאוד מאוד. אנחנו דואגים לבודד אותה מעשביבה כדי שהשביבה לא תשפיע אליהם. אנחנו עדיין לא מצליחים לבודד אותם במה אחוז מעשביבה והפילו כרינה קוסמית יכולה להשפיע על הקיוביתים. והדבר השני גם הפעולות עצמן כמו הפולצים החשמלים שאנחנו שורחים לקיוביתים הם בעצמה משפיעים על המצבים של הקיוביתים. כלומר אני אוהב לו מער שמר שמי מכוונטים הם כמו מערחות נושמות. הם ערש, הפלקטואת יש פלקטואצת ברש ומשתנות כפנוץי של הזמן והתדר של הפלקטואצת האלה הוא מאוד מאוד שונה בין מערכת למערכת. אז זאת הסיבה שיש לנו יש את הצורך בתוכנות להפיון הראשים והראשים האלה הם לא כבועים ומשתנים. גם לא רק זה משתנים בין פלטפור מה לפלטפור מה. כלומר אם יש סופר קונדקטים או טראפטן אז הראשים עצמה ממשונים וגם אם עכשיו יש לי מחשב של ה-20 שבעקיוביתים ומחר בבוקר אני מייצר מחשב של מ-20 שבעקיוביתים. אז גם שם הראשים ממשונים כי עכשיו פתאום יש לי הרבה יותר חוטים או כבלים שזורמים בתוך עציפ הזה. אז זאת הסיבה שצריך להפיין וההפיון של הראש והתיקון ראשים והקומבילר הם הופכים להיות שכבה אינטגרלית מכל אחד מהפלטפורמות חומרה שיש בעולם. כן, מגניב, אז בעצם כל פעם שאני ארץ קומבילציה אני כבל מהגע לחר לחיירה. אז בעצם כל פעם שאתה ישלכי את אותו על גוריתם ביום אחר או בזמן אחר בשבוע אנחנו ניתן לחבשוף את אותה תשובה. אבל מה שקורה באמצע זה שאנחנו נעשה כל פעם יפיון למחשב הראשים כנראי יושונים ואז הקומבילציה שלנו גם תצטלך להיות מוטמת לראשים. אז בעצם הקופסה שלנו, אמרה לך תפלה שלנו של נמצאת בהם צעה, היא תעשה את העבודה שלה ועד כמשתמש תקבלי את אותה תוצאה בדיוק וכך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת. ראיון, השמוגלים. אבל בעצם אין לנו עדיין מחשב כבנתי שהוא איסומי. אז איך בעצם את המוסים את זה בלי שרש בבפועל מחשב כבנתי שפשר לעבוד איתו? אז או שכבר היום יש מחשבים כבנתי בעולם שהם מספיק שקטים ומספיק טובים וגדולים כדי שנוכל לפתח עליהם את התוכנות שלנו. וזה מה שקורה הבא שאני מאחרונות, בשנים האחרונות אנחנו רואים הרבה חברות, הרבה סטרטפים וחברות דולות שבונות מחשבים כבנתי ומשחרות אותם או נותנות אותם לקדמה כדי שקדמה תפתח את התוכנה שלהם לא רק אדמה גם רות חברות, אבל שאנחנו נפתח את התוכנה שלנו עליהם, אחת הדוגמאות זה חיינגיד יש לנו את IBM שנתנה חברה מצוינת, שנתנה המון זמן חינם להרבה סטרטפים לפתח את התוכנות שלהם. אז מטייב את זה מנהיר מחשב כבנתי שהוא בעצם מסומי ומה היא שימו שרשונים מחשב כבנתי. אז לפי הרעוד מפשר חברות החומרה, אנחנו צופים שטוך פחות משנתיים תהיה חומרה כבנתי תשאלה שבל. עליה נוכן ההפילת התוכנות שלנו ולקבל את האפליקציה תהיה הראשוניות של המקשוב הקמנתי. וכשהרי אומר, הפליקציה תראשוניות של המקשוב הקמנתי זה אומר של נוכן להתעסק בחקר חומרים ולפתור בעיות, שאנחנו לא יכולים לפתור, בהזרת שהוא מחשב כללסי על פני כדור הארץ. אז אנחנו צופים שהדבר הזה יקרה בתוך פחות משנתיים. רובה, זה ישמע במשמעי, רכה יכול להיות שאתה אומר שטוך שנתיים ונשים אחרים מהתעסייה עוברים שיקח אסר או חמש עשר שנת שמחשב כבנתי ייסומי ושאלה יישתה משהו. זה אני רוצה להגיד ככה. בעוד חמש עשר או עשר שנת, שנשים אומרים בעוד חמש עשר או עשר שנים, הם התכוונים לזה שיהיה לנו מחשב חסין שקיות שיוכל לפתור את כל הבעיות שנרצה להריץ על מחשב נורנתי. אנחנו היום יודעים לקצר את הזמן הזה משמעותית. באזרת התוכנות שאנחנו מפתחים אנחנו יודעים להוריד את הזמן הזה בסדר גודם. עכשיו, כשאנחנו מדברים על התחלת האפליקציות למכשב כמנתי בעוד שנתיים, אנחנו לא מדברים שזה שכל אחד יוכל להריץ מה שהוא רוצה למחשב כמנתי ולפתור כל בעיה שהוא רוצה. אנחנו מדברים על סוג מסוים של בעיות, שהיא אם ההתפתחות התכנולוגית התרחב לאודי, לא עוד מיגוון רחב יותר של בעיות, ואחל מיני קודה מסוימת התחום של המכשוב וכמי אני התפוצץ, כמו שקרה ב AI לפני שנשנתיים. -כן. התחום הזה גם אותו גם את הנקודה הזאת, שהנקודה הזאת שהיא הנקודה בהוקיסטיק, שבו התחום מתחילי פוצץ, גם את הנקודה הזאת אנחנו יודעים לקרב אותה ולקצר אותה בזמן ולא מר שהיא תקראתו תוך מספר שנים בודד ולא תוך S-25 שנים. רואה אין אישמה המטרף מדעים ומי בעצם על הכוחות הפוטנציאליים של קדמה. אז קדמה מסתכלת על שתי התקופות האלה, והוא אומר עד שהיום בתקופה הקורבה רוב על הכוחות הפוטנציאליים של קדמה הם מחוני מחקר ומי על כזה מחקר וחוקרים וחברות חברות גדולות שיש להם הצבעתי המחקר שלהם שחוקרים וקונים עכשיו עם כבנטים. למערכת לאורך העניין, אם החול מחקר מסוים, כאן הבאה שרות מיליונדולרי מחשב ונתי, הוא ירקו שאת התוכנה של קדמה, היא התשפר לו משמעותית את הביצועים ואת היכולת שלא להריץ על גוריתמים. לאורך הזמן, ברגע שנעבור את הכפיצג דולה בהוקיסטיק, פתאום רוב העולם יתחיל להשתמש רוב חברות הקצה, ההורך בחברות שנמצאות בעולם אם זה במגזר הרבה נקעו, במגזר הרפו, במגזר, במגזר האוטומותיים, יתחיל לו להשתמש במחשבים הקוון דימא אלה כדי לפתור את הבעיות שלהם ואז כדמה תעפוך להיות השכבה האינטגרלית בכל חברות החורה שנותנת את מערכת ההפלה שלהת מערכת הורדת הראשים והיא תעפוך להיות חלק מהמחשנית הקוונטית, שמספקת שרותים לכל העולם. בואי, את מקד רגע בעולם שלהיה ומות. יש לי חייצל איזה קיית שמסתם את הטרנקטורט וחוצה להקים סטרטף, נגיד במחשבים קוונטים. אז ההיצה שלי זה תמיד להמין בעצמך. לא משנה, מה קורה בחיים, לא משנה מה. אם יש לך חלום ויש לך מטרה, סייבת הגשימותה. אף אחד לא יעצור אותך בלי לעשות את הדבר הזה. נכון, את הצליח להיות קריזמטי משכניה שיהיה לך בתחון עצמי, אינטליגן צריגשית, גמישות, או מצייצירתיות למדע מירה, אבל בסוף זה מסה שאתה יוצא אליו, אתה לא יודע כמה זמן הוא עם השך. יש לך חזון, יש לך חלום, את הצליח להסוף התחרות אנשים בדרך, אבל מה שחשוב זה פוקוס על המטרה ולנות מכל הצלחה הכי קטנה שיש. אז זה קרציום בוא נדבר על שאלה שמניין את הרבה מהבנים שאנחנו שבתחילת הדרך. בוא נדבר על אקסית. האיגזית של חברה, בין עם על ידי רחישה ובין עם על ידי אנפקה, הוא צד מאוד מרקזי בחיים של חברה. הצד אז זה הוא בעצם האמונה של השוק במצויינות העסקית והטכנולוגית של החברה. קשר מגיעה עצה הקזות היא באמת נשקלת בדרךטוריון ואז הדרךטורון של החברה המכליט, האם זה הדבר הנכון של החברה לעשות עכשיו איגזית או להמשיך הגייס כסף ולהמשיך לפעול כמו שהיא פועלת או לקדול. אני בטוח שכל חברה שמגיעה לנקודה כזאת מרגישה אסלחה משמעותית במסר שלה. אבל מה שצריך להסכור, זה שהאקזית עצמו זה רק התחלה של פרק חדש בחיים של החברה. כי אם החברה נראה קשרת, אז יופך להיות חלק מי תהגיד גדול במטחים ממשכה לעבוד בתוכו. ועם החברה עושה איגזית על ידי הנפקה, אז היא בעצם צריכה להצדיק את הגדילה שלה ולהמשיך לקדול וקיית שוק נתן לקסף. כדמה היא חברה מלכדת. אם מאוד נדירה, היא פותרת בעיה מאוד קשה, וכשהגיע הזמן הדברים מקו. אני כבר שאני הייתי על השאלה. תודה רבה עשי שההסטרפטה אלא אלה פרק היום. תודה רבה שירן שזמן תותי. תודה רבה לכם שהסטרפטה מלנו לפרוטקס של אמריקה בקובןתי על שמל נדילר בצכניון. ניתרב הפרוטקסט אמה.
Podcast Summary
Key Points:
מחשוב קוונטי מבוסס על חומרה חדשה המנצלת תופעות פיזיקליות קוונטיות (סופרפוזיציה, שזירות) לפתרון בעיות מורכבות שאינן ניתנות לפתרון במחשבים קלאסיים.
חברת "קדמה" פיתחה שכבת תוכנה הכוללת אפיון רעש, תיקון שגיאות ברמת החומרה וקומפילציה חכמה, כדי לשפר את אמינות המחשבים הקוונטיים.
החברה נוסדה על ידי ד"ר אסף סיני, פרופ' דורית אהרונוב ופרופ' נתן לינדנר, ומשלבת מדענים ברמה גבוהה עם אנשי תוכנה מיוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל.
קדמה צופה כי בתוך פחות משנתיים יהיו מחשבים קוונטיים שימושיים לפתרון בעיות ספציפיות, תוך קיצור משמעותי של לוחות הזמנים המקובלים בתעשייה.
Summary:
הפרק מציג ראיון עם ד"ר אסף סיני, מייסד שותף ומנכ"ל חברת "קדמה", העוסקת בתוכנה למחשוב קוונטי. סיני מסביר את ההבדלים המהותיים בין מחשבים קלאסיים לקוונטיים: בעוד שהראשונים מבוססים על טרנזיסטורים הפועלים במצב של 0 או 1, מחשבים קוונטיים משתמשים בקיוביטים שיכולים להיות בסופרפוזיציה של מצבים בו-זמנית, מה שמאפשר כוח חישוב עצום. עם זאת, קיוביטים רגישים מאוד לרעש סביבתי ולשגיאות, מה שפוגע באמינות החישובים.
"קדמה" פיתחה פתרון תוכנה מקיף הכולל אפיון רעש בזמן אמת, תיקון שגיאות ברמת החומרה, וקומפילציה חכמה המותאמת למאפייני המחשב הספציפי. החברה משלבת מדענים מובילים מתחומי הפיזיקה ומדעי המחשב עם אנשי תוכנה מנוסים. סיני מדגיש כי בעוד שתעשיית המחשוב הקוונטי מעריכה שהגעה למחשבים שימושיים תימשך עשור ויותר, "קדמה" צופה פריצת דרך בתוך פחות משנתיים, שתאפשר יישומים ראשוניים בחומרים, רפואה ותחומים נוספים.
הוא מעודד יזמים צעירים להאמין בעצמם ולהתמקד במטרה, תוך ניצול כל הצלחה קטנה לאורך הדרך.
FAQs
מחשוב קוונטי משתמש בחומרה חדשה המבוססת על תופעות מכניקת הקוונטים, כמו סופרפוזיציה ושזירות קוונטית. בניגוד למחשב רגיל המשתמש בסיביות בינאריות (0 או 1), קיוביטים יכולים להיות בשני המצבים בו-זמנית, מה שמאפשר כוח חישוב עצום ופתרון בעיות מורכבות.
בסייבר, הצבא מכשיר מומחים שיוצאים להקים סטארטאפים. במחשוב קוונטי, ההכשרה מגיעה מאוניברסיטאות, והתחום דורש ידע עמוק בפיזיקה קוונטית, מה שמקשה על מציאת כישרונות מתאימים.
הבעיה העיקרית היא רעש – קיוביטים רגישים מאוד להפרעות סביבתיות, שגורמות לשגיאות בחישוב. ללא תוכנות לתיקון שגיאות, מחשבים קוונטיים אינם שמישים.
קדמה פיתחה שכבת תוכנה בין החומרה למשתמש, הכוללת אפיון רעש, תיקון שגיאות ברמת החומרה, וקומפילציה חכמה. זה מאפשר להריץ אלגוריתמים קוונטיים עם אמינות גבוהה, גם על חומרה רועשת.
הרעש משתנה כל הזמן בגלל גורמים כמו קרינה קוסמית ושינויים בפעולות החשמליות. הוא גם שונה בין פלטפורמות חומרה שונות ואפילו בין מחשבים מאותו דגם, ולכן נדרש אפיון דינמי.
חברות חומרה צופות שבתוך פחות משנתיים יהיו מחשבים קוונטיים שימושיים, שיאפשרו יישומים ראשוניים כמו חקר חומרים. תוכנות כמו של קדמה יקרבו את המועד הזה משמעותית.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.