שמואל ארליך | אנטישמיות והלא מודע

פרופסור שמו אלרליך שלו. -לאום בחוק. -אני אגיד על התחלה. בוא נגיד. שפרו של אדם בפניו. רגע אנחנו נקראי ולחבר שותרקצת את המקרופרנו, אנחנו שוכחנו לפני לרחתיך. חמש שאני יכול להיות. זה היה בקופת הקורונה ואז בוא נגיד, לא נפגשנו פנים לפני, משהו שזה תהתקופת הקורונה, ואנחנו חזרנו לו פנים. ורשבו אנחנו מצלמים ואנחנו נפגשים פיזי. אתה נורא רשרה ונחב לגילך, אתה בין נקראתי עליך קצת בווקיפדיה. ואתה עליווי עליי לראות ולהיות באחיוניות ובאסיעה שלך בגילך. אז הנה מחדש זה בראשית הפרק. לא אמרתי זה פה לאף, לאף מרויין. אתה לא אתה בגרמניה, וגעת על הארץ סביב שלושים ותאישה, נכון? -נושא משמונה. ונוססי חשלנו הוא אנטישהימיות, לכן אני מצאין את זה, ישר על התחלה, שם גם אידו את הקונטקסט, תקונטקסט האישי שלך שאתה אגע את הקרוזה עליה את היקים בשנות השלושים. שיהיה כי מגיעו ארצה ביקבות עליה את הנצים ב-30 שלושת לשלטון בגרמניה, ואם אתה מוצאת עצמכה מדבר שבעים יותר משמונים שנים אחרי על אנטישהימיות. עם שוך הקרבות, עם סיום המלחמה, הדבר הראשון שמעניין אותי, זה העיסוק הזה שלך הוא נובע מהמקומה, אני מניח שצרקולם זה נובע מהמקומה אישי, הוא למרים את הפלים מהמקומה אישי, אבל העיסוק שלך באנטישמיות, נובע כזאת דבר שמתוריד אותך, בגלל הסיפור האישי שלך, או כי יש לזה שובי בפסיכול עליתי רכב שבי אותך על הליטיקאי בחיר ופרופסור מוערח וכולה אתה הובוכר לי את הסק בו. אתה יודע, יש בבדה איתה ממנט האישי כמו שציינתה, אני חושב שזה חשוב, אבל זה איך שהוא היה שם ברקה, כלומר אני לא הגעתי לזה, מתוך המבגשה האישי שלי מנטישמיות, כי באמת היום לי מעט מאוד מפגשים אישיים, מנטישמיות חוץ מה שגרה, אחרי לידתי פחות יותר, שאנחנו אברנו, ואני מכיר את זה כמובן רק מהסיפורים של רואה, אברנו את ללבדול אחת, קריסטז מערכת, היינו עדיין שם, כנראה במין חצי, מחבור יש לי ניהר, את הניהר, או טנטי, מהמשטרה, שאנחנו זה עם השלים ושני הילדים, זה החוטי, של יחות מבוגרת מניות, ואני חייבים לעזוב את המדינה, תוך 36 שעות המשהו כזה, או שיהיה עשו אותנו, והעובדה שלו לא עזב נוזר באוקטובר, ואנחנו עזבנו בדצמבר, איפה היינו בתקופה הזאת, אני לא בדיוק יודע, ההורים גם לא בדיוק סיפור, קרגיל, יפשר היה, ואז אני לא שעלתי מספיק, והיום כשאני שעלה את החוטי, היא גם לא בדיוק זוכרת או יודעת, אז אני יודע בגדול, אבל בכל אופן לחזור לשאי להתחר, הנושא הזה צפ בזמן האחרון בצורות שונות ומקיוונים שונים, שפחות שאתה רקפו את זה עליים, כל האירועים שעברנו בעיקר מה זה עשוי באוקטובר, סמנו איזשהו דרך והתניעו תהליכים, שאי אפשר היה להתעלם יותר, למשל אחי השביעי באוקטובר, אני כתבתי שני דברים, מחד שלחתי להתונות ולא התפרסם, וזה מעניין כי היום כולם מדברים על זה, אני כתבתי על זה שהסיסמה הזאת יחד ננצח, הסיסמה ריקה, ושמלחמה הפנימית לפחות היא על הערחים, היום זה ברור לכולם בכולם מדברים על זה, והדבר שני שכתבתי, וזה היה באנגלית וזה על תפוצת חול והתפרסם בעינטרנט בעיקר, היה שמלחמה היא על אנטישמיות, המומנטה אנטישמי והיו כאלה שמאוד ביקורות היא על זה, כי אמרו שאני מדבר בדיוק כמונטניהו, יש בזה משהו, כי הוא באמת לפרות בריתור לקר שלו, אמר דברים דומים, אבל אני אז באמת חשבתי וגם קטוב, גם שם מקולקה לפעמים צודקטות, זה לא נתניהו, גם נתניהו לפעמים אומרי. היהי שהוא הרבה פעמים אומר דברים שהם היו יכולים את נכונים עם אוריה ומדבר חורים, אבל זה פרסיפור אחר. בכל אופן אני קטבתי גם על הדברים האלה וככה הכתיבה ודברים אחרים שהיא תוגרו למשל נוסדה קבוצה, בין להומית פסיכו אנליטית לדום באנטישמיות, ואני חבר בה. יש בחברים משלומר, פחות את כל העולם, ישראל, אירופה, אנגליה, ארצות הברית, כאן לדבר חינה הלאה, הדרום אמריקה. אז אני שם, אקבוצה הזאת אופי על האחרונה, בקונגרסה בין להומי, בפנל, נעמנו שם על הנושא של אנטישמיות, כך שהדברים האלה קיבלו דינמיקה ומצאתי תסמי, כותב ומדבר בתוך הדבר הזה. לפני הרבה שאני מקראתי ספר של שם פולסר, שתוגם להברית, שמדבר על אנטישמיות, והוא אומר השאלה אנטישמית, והוא אומר, מי הוא היהודי, מי שהאחרים רואים בו יהודי. זאת תפילו לדתי השורה ראשונה אני מנזוכר נכון בספר. וכשהיא תקונתי הסיכה התחה בשלחת הליכמה וכמה מהדברים שכתבתה. הדבר הראשון שתהיתי לגבב, זה קודם כל אם זאת תופע הסוציאולוגית, במובן הזה, שזה קבוצו של אנשים, שכך האמית חנכו, שיש שלהם, איזה שהוא נרטיב, מסוים, בבקומות מסוים וכולי וכולי, אגמיסטורי, זה לא ככנכון, אבל זה אחד, השנים זאת תופעה רוחנית, השלישים זה עם זאת תופעה פסיכולוגית, כלומר, איזה שהוא משהו בלא מודע של האדם, שהיהודי מגרד לו איזה שהוא פה הוא הטבר, אבל אם אני צריך לסבג את זה, איך אתה מסבג את זה, זה משהו, זה מה זאת התופעה, התופעה הזאת היא מה היא? לא, אתה יודע, זה בעצם מרחידה, והיא תסקו בהרי מכל הזדים, היא אפשר לחדש הרבה בנושא הזה, אבל זה גם, כמושתם, זה גם סוציאולוגי, זה גם מסטורי, זה גם קשור למדעי הדתות, קשהו לו כל כך הרבה נושאים, שבאמת קשה להפיין, אבל יחד עם זאת, יש בכל זאת, ואז זה גם אחת השאלות הרי, שדנים בה, האם אנטישימיות היא בסך הכול צורה אחת של דעות מוקדמות, השלחות, סינת הזר, סינת האחר, כל הדברים האלה שאנחנו מקרים אותם, ושאם, כפי שייתנו כשהבמרתה, הם באמת חלק מהה נפש האנושית, כלומר, נפש האנושית, יש בה את הדבר הזה, שקשור לסינת הזר, הפחד מהזר, אזרות, אתה יודע, זה מתחיל בגיל שמולח חודשים, התינוק, יש תופעה שנקראת, כן, סטראנג'ס וזה הייתי, זה באמת חלק מאיתנו והשלחות שכולם מתעסקים בהם פחות את הרכמת אין סופיות, אז מהבחינה הזאת, אנושי ממש טוב, אז אנטישימיות זה כמו כל יטר הדברים, אבל יש בכל זאת משהו מיוחד בה אנטישימיות לדעתי, ואני באמת עומד על זה, ואני גם רוצה לומר שמי שמכחי שזה, במובן מסוים, זה כמו להקחי שתשואה, כי מה היחודיות הזו, ובחן, אפשר לציין לפחות שני דברים, שהם באמת מאפיינים את אנטישימיות בניגוד לכל הדברים האחרים, האחד, שזה מה ששקיים תימד פה מתחילת ההיסטוריה, במצאה עם העתיקה זה כבר מופיע על היעודים, אז תבין זה מתגלגל דרך יבה נרום הכול, אחר כך זה מקבל כל מיני משהויות אחרות. במאה השלוש עשרגו, שיעודי מהאנגליה, וכן, ו-20 שנאנג מליחה, זה שקספיר כותב anti-שמיות. כותב anti-שמיות, ואיך יכול להיות שיש אנטישמיות הראי, הוא לא ראה היהודי. הראו לא ראה היהודי, אז אני שואל את עצמי גם, וזאת בטקותב, את הקותב, את הקותב, אי אפשר להבין anti-שמיות רק דרך הנפה שהייכידנית, ושאי דורשת גם התבוננות בדינמית הקבוצה הגדולה כלומר, דבר איתי רגע לקבוצה הגדולה ועל הנפה שהייכידנית, בכל זאת אנחנו בתוכנית צריכה נליש. שניה, אמרתי, יש שני דברים שיחדים את anti-שמיות, אז אני רק רוצה להוסיף, אז דבר אחד זה שהדבר הזה קיים אלפי שנים. ומתמשך, בכל הזמן לא מתקיים, לפחות בחלק גדול של העולם. יש אולך הלקים של העולם, שבהם זה פחות או מקבל איזה מקום אחר, הולי הודו, היפן, המזרח, ההבטרבות המערבית, בבדי, אז זה דבר אחד, הדבר השני שמאפיין את anti-שמיות זה שזה תאורי את קונספירציה, שזה לא מאפיין את כל סינת הזרים. זה מאוד מעניין, כי היהודים או היהודי מועשם בכל מיני דברים, ולא משנה מה הם, אם זה בכלכלה, אם זה בפוליטיקה, אם זה במין, אם זה ויחסים, אם זה בעלווה התקסף, אם זה בעל התאברות, תאורי את קונספירציה. לא חשבתי על זה. כן, וזה לא מאפיין כל סינת הזר. לפחות לא בצורה הזו. עכשיו, אתה אומר, כן, יש בבדה את העניין של הקבוצה הגדולה? שמדינות חברות, שאין בהם כל כך יהודים, או מצד אחד, יש בהם יהודים ביחוז מועת, המיודות ארצות הברית, זה היחוז אחד מהצות הברית הגדולה והיא כל כך אימדנית וחזקה ועוצמתית ומעוררת את כל הכל ספירציות האפשריות. איש משהו בקבוצה, איך אתה מחלק, איך אתה רואה את זה? גם בנפה שייחיד וגם בקבוצה הגדולה. תיקח את הקבוצה יהודים בעולם, שהוא פחות מהחוז, כן? מספר היהודים. וזה מקום הם תופסים, ברמה הולמית, בכל מרצורות. עכשיו, תראה, יש משהו מאוד באמת הספק של האנטישי מיוד שהוא מאוד מעניין, כי מצד אחד זה באמת סינאר, רדיפה, התחזירות, השפלה, כל הדברים האלה. מצד שני, יש את ההדרה הקינה הזה שהיה יהודי הוא תמיד יותר חכם אולי רואה המומי ומנצל את זה. אבל יש הרבה גם בצד השני כמה זה מאודם בבלנטי. זה לא רק, כן? זה שני הדברים ביחד. אז זה עוד אפיון. לגבי הקבוצה הגדולה, תראי, אני חושב קבוצה גדולה פועלת כמו טבע תעודה. הדברים שמתרחשים בקבוצה גדולה מקבלים נופך וקוח, מעצם היות הקבוצה הגדולה קישם הפרטים מתאחדים להשידינמיקה שהיא מעבר לעצמם. ואז כל תופעה, אבל במובן הזה גם מעניין שמיוד, או גם נניח הקריאות מענה ערד היום פלסטים תשוכר. זה מקבל את הצבעיון, את הכוח, את להבות וההת להמות שמאפיינת את התקבוצה הגדולה. כך שאנשים יכולים להשתתף בזה גם אם הייתה מסוכה יחתם באופן פרטי, אולי זה לא בדיוק מה שם היום ראים, אבל כשהם שם זה ודאי שוכבותם. אז יש את התגבור הזה טבעת התעודה שמת תגבירת, וכמה שגם קטבתי טבעת התעודה היום של הרשתות החברתיות טיפועלת כמו קבוצה גדולה. האנקית בעצם שהן כמעט שליטה עליה ולכן כל דבר והגם איבנויה וכך שהיא תגביר את הדברים השלילים, ההלגורית מן שעובדים מתם הרשתות השלוטות בדיוק. אז לכן זה ברור שמש הוא כמו למשל הזעקות הפרופלסטיםיות. אפשר להבין את הצורך שלו פלסטיניים לבחות להגיד על תשכחו אותנו אנחנו לקיימים, והיא וכן הנה, לא משנה, לא נכנסת. אבל זה שכל מיני רשים שאין להם ולוכלום עם הדבר הזה מזדעים ומזדע הכים ולוקחים את זה בתור באמת ההג'נדה של עצמם. זה כבר קשור לתהליכי קבוצה גדולה. התקותב על זה, על עיסוקה, על לא פרופורציונה לי בישראל ומלחמה בעזה. זה שבעצם ביטו יחשבי לאנטישמיות. ביטו יחשבי לאנטישמיות ובמובן הזה באמת השנים האחרונות ותרבות הערוק לצורך העניין ושתמיד היה עיסוק גובר ביותיים, ובשנים האחרונות לצורך העניין ישרווי הרבה יותר. בשנים האחרונות ישר ביותר בכלל שיש רשתת חברתיות ורשתת חברת נורא החזקות. אז ביטו, אנשים מקבלים גם פנים ושמות כלומר. ולא אף אחד לא בודגה בממורים באמת ומה נכון ומה לא נכון. ואם בכלל יודאים ועכשיו גם מצטרפה לחיינו הבינה מלוחותית שבכלל עם המצייני גדולה. אז איך אפשר בכלל לנסות ולעשות עם זה משהו? להתמודד עם זה. כי בסוף ופה אנחנו נצאים שוב אני מסכיר לנו, אנחנו נצאים בתוכנית שוסקת בפסיכון הליזה ובפרויד ובנפשה אדם. נפשי אדם היום מסוכסכת מאוד ופותחת את הפלפון וכו הזמן הטבעת הטעודה הזאת גם ממהלגורית מים שכאילו אנחנו לא אמרים אולי לראות את הדברים שלא מחובנים לפיד שלנו כי אנחנו יהודים. אז אולי אבל עדיין אנחנו המסרים האלה מהדהדים לתוך החיים שלנו כל יום כל היום אולי אפילו מי פעם יותר מי פעם. להגע המורי. תראה אפשר לענות את זה במילה אחת בלתי אפשרי להתמודד עם זה. כי כל זמן שהרווחות שמפעילות את הרשתות האלה מעוניונות ברווחים שלהם והרווחים התעצמו. אם המסרים יושליליים ולא חיובים אז יש מעט מאוד שעתה ואני יכולים לעשות. זה מצד אחד אבל מצד שני זה בחוזת לו כזה פשוט ואני חושב שמה שחשוב בכל מנצורות ולא קל להגדיר את זה זה לשמור ולהשמיע את הכל שלנו. זה תמירה זה קל לומר אבל מה זה הכל שלנו מדינת ישראל כמו שאמרת שנפש האדם מסוך זכת העובדה שגם מדינת ישראל מסוך זכת. אז אוקיי יש שאני לרצל ציין שמות כאן אבל סרים התבטאו בצורות שבעצם היה די ומללות ורק אגבירו את הבטעות העודה אנטישמית. אבל אנשים עשרו שימוש בדברים ששרים שרים ממשלה אמרו ושעשו נזק אז השאלה היא לא פשוטר כמעמים עשמיע את הכל הזה וכן הלאה. אתה יודע אפשר לומר באופן אידיאלי פסיכו ללטיקאים ולא רק הם פסיכו לוגים אנשי ברוות נפש רינילה אולי יש להם איזה יכולת מסוימת להיות יותר הייתי אומר זהירים מאוזנים לא מתלהמים ובכל זאת לאתר את הארכים אנחנו נים. ולנסות לדוביב אותם עבור אחרים אבל הם לא היחידים יש שם אני חושב מספיק אנשים תרועי את זה גם בהוכלוסייה שלנו מסוגלים לעשות את זה על שם מה שחשוב בעיקר זה לשמור על הכלות השפויים. והכלות השפויים שיכולים לחזור ולהמוד על התרויות על האיבותים על החוסר פרפורציה על הסמטריה המאובתת שאנשים עושים וכן הלאה. על מנת באמת לשמור על איזשהו נרטיב שיהיה יותר הייתי אומר לפחות מאוזן ויותר בריא והרבה מובנים. כי כשזה משרת חולי באנתישה מיוטייצורה באלסם של חולי חברתי כולם סובלים לא רק היהודים בסופו של דבר כולם סובלם מזה. זה מצטטת וסיליג רוסמן בדיוק, הסופר המפורסם בעל החיים וגורל, אחד מספרים הגדולים של המאה ה-20, יהודי, אוקרעני, שקוטב סיפור, ספר, אב קרס, שני קרחים על השני שתי דיקטתורת. ארמני הנצית ורוסי הסובייתי ואת המצטט ואומר אמור לי באמת המצטט וסיליג רוסמן שאומר לי במה את המשים את היהודים ואומר לך במהתה השם בדיוק. אנטישה מיוטי תמיד סימפתום של משבר תרבות ימוק של מעווק בין תחפים לבין הסוציאולוגיה והרווח והתרבות הקללית והצייטגייסט והרשתות וה. תראה אנטישה מעלפ כמו שאמרנו, היא קיימת כל הזמן אבל מדי פעם יש פיקים, יש עליות ואתה שאלת עצמחה או כמתי, מתי זה קורה. רמובן שאנחנו כרגע חיים בתוך גל כזה אין ספק יש הרבה ירוכחות לדבר על זכבי במשור הסטטיסטי, כן, עליות עצומות, עכוזים עצומים של עליה בהנטישה מיוט, ויש לקבות שעדבר הזה עם שינויים כאלה ואחרים שהתרחשו במשור מסיוטי, יש כך קראת, היא תזן, אבל לא יעלם. עכשיו, אני מחוך לומר אחת הטזות, הטז השלי בעצם, כשאני שואלת עצמיק הפסיכון הלטיקאי, איך אני מזביר לעצמי את האנטישה מיוט? כן, איך זה באמת תראה אני רטייה שאלה, עכשיו בדרך כלל תשובות שאנותיקאים נותנים ונתנו, זה קשו וכל מיני מנגנונים שאנותיקאים מזהים במקרים היטב כמו השלכה פיצול, השלכה של הלקים הרעים בתוכיינו, הולה אחר וכן הלה, וזה עובדה נכון, ככה זה עובד, אבל אליה מנגנונים הם לא הסיבה, ושבדל בין מנגנון וסיבה. הטזל המכונית זה מנגנון, אבל היא לא מחתיבה לאלת הנושא ולמה, עכשיו כשאני שואלת עשמי למה, למה היהודים, למה אנחנו נפחרנו לדבר הזה. אז אחת התשובות שאני מצעתי דווקא באמת היו בפורד, שהם דבר על זה באחד החיבורים כמעט האחרונים שלו, אם לא האחרון, שזה מושב והמונוטיזם. וחיבור יוצא מנקלל בהרבה מובנים, גם עוסק בפוצק דולה, גם במניגות וגם בין היתר באנטי שמיות וגם בכל השאלה של היהדות, שכי הידוע לפרוד היו כל מיני המדות ודרות לגבי היהדות של עצמו. יודי, יוצא אחד, יוצא אחד לא התכחיש לזה והמד הזה, סבל מזה, מצב שני הוא מאוד שאלל חלקים מסווה מביקר את חלקים הדתיים, כי הוא היה אנטידתי מובהק או סרוף אפשר אמר אפילו. אבל בכל אופן, מה אמר הזה, בספר הזה, פרועד מעלה את העניין של מושב, שהגב מושב זה מעניין, מושב כמו שפרועד מתאירותו הוא לא יודי, הוא מצרי. והוא מצרי, והוא מביא משהו שההתקיים בצורה מסוימת בתרבות המצרי שזה האמונה בעל אחד, בעותת כופה, כן, פרוח נתון. והקוענים שבסוף סיכלו את כל הדבר הזה וכן, אז הסיפור שפרועד ממשי בעצם הוא שמושה הוא נסיך מצרי שהיה קשור לדבר הזה. והיה בחצר מלכות והוא מביא את האמונה בעל אחד, להשוותים היהודים להוודים היהודים שהוא אז מוציא אותם המצאים וכן הלב כן הלב. והסיפור באמשך, זה מראש דרמה, מסיבות כאלה ואחרות היהודים בו צריכים אותו, כמה נקיים הפעם לא היינו לגמרי בסיפור הזה. אבל מבחינה פסיכו אנליטית, הרצח הזה של מושאים, גורם להפנמטור ורגשיה השם שקשורים בזה שהופכים להיות חלק מהסופר האגור היהודי. אז הסופר האגור היהודי זה נקודה מצוינת, זה עוד הלמה כי לא זוכרפו פעם קראתי, ג'ורש סיינר או איזה מישהו כזה על הרצף שבין מושא רבנו, שביא לעולם את הציבויה מוסרי, לוחות הברית של לא תרצו. יודים הניפו לשם כך את נסע מוסר, דרך קל מרקס ועד פרויד. כלומר יש איזשהו רצף של יודים שהרעו למינה אנושי, אביאו לתוך הציביזציה אנושי את המערבית, גם האנושית וגם המערבית, את הארכים המוסרים שלא בהכרח, כולם רוצים לראות שהם לקבל את המאה הזאת ולהגיד אנחנו אולי לא משפט לחוש פחות מוסרים מהאופכות תמבין. כן, אבל זה בדיוק, אבל זה לא רק העניין של הפחות או יותר, אלא זה העניין שזה קשהו ביקונפליקט והקונפליקט שהוא אינרנטי וזה פרויד באמת, שרואו את הקונפליקט כמה שהוא שמאפיין את המינה אנושי, קונפליקט בין הדחפים ובין המוסר, הרוחניות, הדברים הזה שאתם לבר שהיודים אז מסמנים ומסמנים. תקוטב המעבק הניצחי בין התחפים לרוח. - בדיוק, בדיוק, בזה הרוח שפרוי מציין במושב והמונותייזם בתור הדבר שהוא אגורם לאנטי שמיות. כלומר, היות ויודים הם אלה שבעצם השמים בזה, שהם כאילו כפו את המוסר והרוחניות הזאת על העולם. יש לזה גם איזה מוסגר מעני שאני לא מצליח לבטמל. -גייסטי שקייסטי שקייסטי. עכשיו גייסטי שקייסטי שקייסטי זה מעניין, באנגלית אין לזה תרגום טוב. -גם בעברית לא זה הניסטי, רוחניות המופשתות. בדיוק, רוחניות זה לא רע, גייסטי גם רוח, אז זה יותר טוב משהו באנגלית שזה אינטלקטובליטי או ספיריטובליטי, שהם שניים לא בדיוק. בכל אופן, הדבר והרוחניות הזאת, כן, שיש דברים שהם לא גשמיים, בהם לכן סימבוליים, הם מייצגים סדר אחר, הסדר הסימבולי, שאה זה מאפשר מוסר, הרחים. דברים שהם לא בדיוק על דברים שבהם מתוך התחושות הפנמיות בערך. תחושות הפנמיות נשלתות על ידי רגשות, על ידי דחפים, על יצרים, לא על ידי דברים מופשתים. ולכן יש מעבק אינרנטי בכל אחד מאיתנו, סביב הדבר הזה. במישור אז התרבותי, הדבר הזה, פעול כתב על זה גם בתרבות לאונחת, וכן הלאה, זה מאפיין הרבה דברים, אבל מבחינת האנטישמיות היהודים הם הנציגים כלפי העולם. בין אם הם רוצים את זה או לא רוצים את זה, יכולים להתעלם את זה. הם התדע היהודים, יהיה אישת העניין גם בתנח וגם אחרי התנח, אנחנו צריכים להיות גם ככל האמים. כבר בעצם ואחד האם כתב על זה, כוען ונביא, וכל מיני כתבים זה, זה מאפיין אותנו. יש לנו מין נטל ומתלה היסטורית, שהרבה פעמים אנשים המים מי מצריך את זה, לא רוצים להיות האמה נפחר. מה זה בכלל, נפחר למעה. אז העידות הזאת שהיה יודעים מאבים כלפי העולם, הם נעשים הראובייקט, המטרה, המושה של הסינאה שנובעת מהקונפליקט הזה. כי זה בכל אחד מאיתנו, הרובדה שאנחנו צריכים לשלוט בעיצרים ובדחפים, אם משהו שאנחנו גם סוניים, אנחנו לא עבים את זה. אז אפשר לשנור את העבר, או את עימה, כהם מחריכותי, או את המורא, או את הרב, או את השכן או או את הממשלה, לא משנה מי, כן, מי מייצג את זה. אנחנו כזה וכן הרבה יצוגים, אבל בעולם כאילו היהודים כיבלו את התפקיד הזה, ולכן אמרתי שגם כשלא יהיה יהודים משהו שמייצג את זה הוא יהיה הובייקט של אנטי שמיות. כתב את האנטי סימטיזם מסדרילוור, וזאת אמירה מאוד אמיצה בימים האלה שבהם ישראל, אני לא צריך התמודרת, אבל יש בעיה. יש בעיה, בזדות האקדמיה, בזדות המחקר, ביש בעיה, ואת הקוטב באנגלית, ופונה באופן ישיר לכולגות בעולם הפסיכון עליתי. וכורה אלה הם לראות מהנתי שמיות מלחמם המשית נגד יסודות התרבות. ובעצם הספטקס של הדברים שלך, זה שהגם אם אני מבין אחון תקמת אם אני טועה, שגם הפסיכון עלייזהי בעצם מעויימת מהתופע הזאת תשמיות, בתחנתי שמיות החדשה, מישום שאני נתי שמיות הזאת היא חותרת תחת יסודות התרבות. נכון, וגם תחת לדעתי, גם תחת יסודות הפסיכון עלייזהי, כי הפסיכון עלייזהי זקוקה לתרבות שמסוגלת לסת, גם את הקונפליקטים מבלי להיות שיפוטית, מבלי לקחת סד, וגבדי לגנות דברים, כשהם רואים לגנועי, מצר הלכן, אבל מצד שני לא להיות אלה שמתימרים לשפוט את העולם, והרבה פעמים בלי לידעת בדיוק מה מתרחש בו. פרופסור שמורה לליך, אני הליטה עלוב לסוכח התחה. אני אשמח לו נקבע עוד, יש מלא נוסים. הייתה נוגל לסוכח ומה נקיד לך? אתה נולטה ב-1936 בגרמני, היועזן תישאם אם אבל תראה, כמה מדינה ומדינה עומדת, אנחנו מדברים פה בתל אביב, והסתיים מה המלחמה והיכולות להיות תולי. איפה שהוא ברקה מהסיפור שלך וגם קצת ממש דיברנו פה אני מקווה, איזה שהם גם נקודות למחשבה הוא לא אפילו קצת לא קטימיות, יכול להיות שיהיה איתו. ברחלת, הנה מקווה ותודה רבה, תודה לך.