161: רן כליף - על מניעת סרטן, חצבת וחומציות בגוף

הפרק הזה הוא פרק חשוב שיש לו את הפוטנציאל להציל חיים, אבל כן חשוב לי להגיד שפרק הזה לא נועד להיות אמלצה או הצה פרקטית אלא אפשרות להזין לסיכה על כל מה שלא מדובר מספיק בנוגע לסרטן. זו יסדמנות לחשוב על כל מה שגורם למחלה בחיינו ואיך להזור לגוף להחלים גם מצב של חולי. זו סיכה שבשיפה את ההפוך הוורכם להזמות להמשיך לך קור לשאול שאלות ולפכונת עצמחם, הגישות והפעולות שלכם בחיים. אם אתם לי אני מהתוחן בבקשה, תעקבו אחרי התוכנית, תלחצו על כפתור הסבסקראי, לא משנה בעיזה פלטפורמה, זו עוזר להרוץ לגדול ולהגיע לי יותר אנשים. אם אתם כבר רשומים, התגיבו על הפרק אידעתכם הקנה, זהו, אפשר להתחיל. שווה אותו ועובות והעובים, בוכם הבאים לפרק נספר 100 שישים ואחת של תרושת בטן, אני מתן חקימי, בסור אחרון אני חוקר את הקשר בין ההגוף, התודה האמונות והרגילים שלנו. לא כדי להרגיל שיותר טוב, אלא כדי להבין למה קוקח הבאים איתנו, חיים הנותקים מהגוף האינטואיציה והיכול את הפסיסית לריפוי. מעבר לפרוטקס תקמנו את האקדמיה של תרושת בטן, תהליכים שמכזירים אחריות חוסן וריבונות אישית. הקורסים באקדמיה לא נעדו כדי לתקן אותכם, הם נעדו כדי להסכיר לכם למה אתם מסוגלים. אם אתם מוכנים נפגושת את זה לכם באמת ולהפסיק לחיות על אוטומט, זה המקום נפלכם. הכל באתר, מטן חקימי, דוד קום. כרגע ילגית שמתת אתם יחפה פרק הזה, אין המקם תחלקו אותו שתייה, האזנה נעימה. אלא נורא מקליף, אלא כיף לפגוש אותך שוב, כיף לפגוש אותך שוב, אני, אני אצלו לשאה לתוך זה, הסיבה שנושא הזה של סרטן מעניין אותי, הוא מעניין אותי הרבה שנים בעיקר בגלל הגישה שיש לנו כלפיו ואחרותך ונדבר על זה, המחלה הנוראית ומסוכנת. וניתם עוד רלוונטית לחיים שלי בצורה מיידית יותר בשנה האחרונה כשאבא שלי הופך נמצר אותנו בריאות, ומשקרה לאחר מכן זה שהוא הסניתוח לסרט גידול, עבר בעצלך, כמה חודשים אחרי זה ראו שזה חזר, אתכי לכם מותרפיה והקרנות. לאחר שזה נגמר, ראו שעדיין יש עוד משהו, והמשיכים עדיין. מה שאני רואה שקורה בנתיים, אנחנו נוראים רק על אבא שלי, אין פה חלילה שום ביקורת על הצורה בה מערכת עובדת, אבל בנתיים נראה שלפני שהוא הופכן, לא ממש הייתה איזושהי בעיין עירת לאן, ומאז שהוא עבר את התיפולים רגוף שלא ממש מתחיל לירקב, הוא ממש מתחיל להיכלש. ואני שאת חזרי גשאלה השנייה שאיתה הדיחה דחור. אם היינו מוחקים לרגע את כל הספרים שלימודי רפואה, איך הייתה מזביר בכלל, לאדם שלא מכיר את המושג הזה, מה זה שרטן? סקורם כל שאלה מצויינת, זה אני רק לפני שניונה על זה, אני רק התייחס לאב בשלחה. כל מיקרה פרסונה על יונובי על יונובי על יונובי, אנחנו מכירים כבר כופה. אם אנחנו ניקח אדם בריא, שאין לו שום בעיות, וניתן לו חיימטרפיה, הוא ירגיש רע ותחיל את חולה. אם ניקח בין אדם בריא ונתחיל הקרינותו, הוא ירגיש רע, הוא יכולה ילום החלט קרינה. לא צריך להיות מדען תילים, שבילבים, שחומר שמזיק מאוד לאדם בריא, בתח ובטח לא יחלים אדם חולה. זה בחלבי זה ושלחשוב ומאיש בשנים עדיין, שזה גם כן דיון בישנה עצמו. אז החלק מהחומרים בחימות טראפיה הם קרסים מוגנים, הם קלומרים מסרטנים בזה. תרחו לקרוא את כל הנהרת שהחברות מספקות עם זה לא סוד, מי שעושה את הריסרות שלו ומכליט במתיוחור לדעת. אז זה לא מוסטר, אדם שבריא שהיא כך חלמות טראפיה היא סתקן בסרטן ועוד כשתצומה של מחלות אחרות, שחלקם הם גם וצערנו בירתי הפיכות. לגבי השאלה שחמה זה בעצם. אז קודם כל, אנחנו צריכים לזגור שהגוף שלנו לא בתקלות, הגוף שלנו אף פעם לא תועה. הגוף שלנו לא נמצא בזה לופש בגלל שהמשבעה שלו המתמת להתאיבדה נתון. זאת מערכת של הדיגם האחרון של האיבולוציה, שנקראו משה, פיינסה, פיינסה, קרום אגנון, שהוא קיים בפלנטה הזאת, כבר כמעט חצים מיליון שנה ובתליכים של האיבולוציה כמובן. אבל אנחנו רגענו עד פה וגענו יופי, בלי שהוא מזרה חימית מכל סוג שהוא. ומה זה אומר, זאת אומר שהגוף שלנו מערכת משוב מדויקת למה שאנחנו חושבים מרגישים ועושים. אם לא יהיה את המשוב הזה, אנחנו לא נדע כלום ולא נוכל ללמוד כלום. זאת מערכת לימוד. לכן הגוף שלנו מדבריתנו בית הסמינים, בסימנים, בתחושות כדי שנבין מה אנחנו עושים להצמנו. וזה מיני תגובה יש לנו לסביבה, מה שנקרא גם מה שלך נורשים, לסביבה שלה. ככה של סרטן הוא אחת התופעות. אנחנו קוראים לזה סרטן, בשביל הגוף זה לא ככה. הגוף מדבריתנו בתחושות שבע אליי, בנדם אומר לי רן, יש לי סרטן, אני לא לא תגיד לי. בוא תספר לי מה את המרגיש בגוף שלך. תגיד לי מה את המרגיש לדברתי בספה של הגוף שלך, כי הגוף לא תועה. אבחנות תראות כל הזמן. רופאים תועים כל הזמן. אני שמקצוע רפואי תועים כל הזמן, מטפלים תועים כל הזמן אבל הגוף לא תועה. הגוף זאת מחונה מדויקת שהיא תפתחה רוח מיליוני שנים כאן באבולוציה. לכן, כשאני פוגש אדם, אותי מעניין מה התעשמינים שלו. מה מפריע לומר מציק לו בגוף, ואם זה אני עובד כזה הספה של הגוף שלי. סרטן, ואופן כללי, זה ניסיון נועש לגוף. להתמודד עם פסולת. עם פסולת, עם רעלים. זה ניסיון נעש, יש לגוף כל מיני צורות ניסיון כאל. לדוגמה דלקת פרקים, לדוגמה לופוס, לדוגמה סוכרת, לדוגמה תרשת הורכים, וסרטן. זה צורות התמודדות של הגוף עם פסולת עם רעלים. וכן אני אומר, אנחנו לא חולים באמת. אנחנו מועלים. אז אני רגע, נותן איזה פרשנום משלי או מנסה לעשות סדר. אנחנו נחספים לאורך כל חיינו לרעלים. תודה, מהחוויה אישית שלים, ריפוי מכוליטיס, זונה היחד מהם. אבל אנחנו ספים מנימייך בעיני חלעוד תרופות זה גם סוג של רעל ביזה שום מקום. אז אני מסעה שונה גדדה לפי משנו טינוק שיש לו סרטן. הוא יהיה לצעיר שיש לו סרטן, הוא בינדם שומר עשיתי כל החיים הכל נכון. ויש לו סרטן, אז מה רעלים שביעו אותו לסטח לגיצרטן? חשוב לזגור שחלק מה זה חלק. את רוב הרעלים אנחנו בכלל לא רואים. בואו ניקה סתם לדוגמה מים. שקופים, אתם מסתכל עליהם נראים לך תיאורים. אתה לא יכול לראות את החלקיקים שהגודל שלהם הוא על פית המקרון. חלקיקה איננו, היום במי נסחרים. מי נסחרים זה מה שאתה פותח את הבר זה מקחיל לסתובב מונה זה מי נסחרים. ובמי בבקבוקים נסחרים שנמכרים. יש לך על כל איתר במקרים לא מעטי. מעל רבע מיליון חלקיק איננו. של פסול את תעשי עתית. וחלקם גם זה חומרים שהאוחדירו בחוונה, זה חלק ממעד ג'נד. אז זה לא חשובה זה, כרגע, אבל זה אוחדר. ואנחנו מקבלים את זה כמובן מעליו, שאנחנו פשוט שוטים את זה וזה נקיקי זה עבר איזה פילטר. אתה מכיר פילטר שמסנן חלקיק איננו. אין דבר כזה כל הפילטר אם נמדדים במקרונים. שזה פי אלף יותר גדול מיננו. חלקיק איננו זה כמו שאני והתעוברים במתחת לשער הנצחון בפריז. אנחנו לא פעטתו. לכם זה סתם מים. מים העביר, העביר נראה לנו נקי, הוא נראה נקי, אבל אם אנחנו ניקח עכשיו את גימות העביר מרעים גדולות בעולם, וגם ערים לא כל כך גדולות. ונשלח אותם למעה הבדות המינות. אנחנו נזדע הזה המקמות החלקיקים שנמצאים והעביר שם עוד מאוד. מסוכנים לנו, אותו דבר בעדמה. אותו דבר בעדמה, אז מה זה אומרים אנחנו לא רואים את זה? רוב את הדברים שאתה שהם נמצאים בעולם אתה אפילו לא יכול להיות עם העיניי. מעזר מהפחה את האסייתית. נכנסו לשרשר את המים המזון והנשימה. מאות אלפי חומרים בלתי מתפרקים, חלקם הוא פורבר כמיכלס גם אפילו, שאין להם בשפל שום תאריך פירו. חלקם יש להם תאר מה שנקרא תקופת מחצית חיים של מאות ואלפי שאני. עוד עוד שהצמות היא רקבו בעדמה עם עדיין יושם. אז זה אומר שענפנו בתור מה שקספי שיזה בתוך זן פה בפלנטה הזאת, ועזן היחיד שמרגיל את הפלנטה. ואנחנו יראה לנו את המקום הזה. זה לא אני ואתה אלא זה מה שנקרא לברה שענפנו שותפים לה. ומנועלת על עדיין מהרחות כבר המון שנים, שאפחו להיות מהרחות שהתחילו לדוג להצמן. במקום לנתין היהן ואלא שיסדו אותם. ומשלמים להם עיסים. ולכן אנחנו פה איזיהמנו את המקום הזה, ואפחנו אתו להויים לטושביו. ולכן האורגניזם שלנו היום הוא מופצץ ליטרלי. בזועמה הכלימית סינטטית וגם בזועמה שלא תופסים אותה כזועמה שאני קורה לזועמה זועמה הלקטור מגנטית. שהיא בעצם סבח אין סופי כבר של תדרים לזיקי שמסתובבים לנו בעת מוספירה, מלוויינים, מקבלים, אפילו תתיימים, המודי תקשורת, ואפילו מענורות לד שלנו בבית, והוא היפה יפשוט הזה והטלפונים בקיס של כל אדם. אנחנו בעצם הולכים בתוך מרק הלקטור מגנטי מזה. לכן, הסרטן נתישרגל בתחילת המאה שעברה. אנחנו כבר משניקר המאה ה-21. התחילת המאה השעברה, היה בערך שלוש האחוז. בשנות ההחמישי, מועס ובעה ה-20 ואחוז, כשניקסון היא אחריז בזמנו מלחמה לסרטן, כמה ניסי עם עשו את זה. וכברגיע לשלושים אחוז, באמצע שנות ההלפיים, כתומרים צעשור שעבר וכברגיע לחמישים אחוז, ואם אנחנו נמשיך בקצב הזה, בעל פעם, ה-20 ו-30, אחד מהאחד היא יכולה למיסרטן. הוא ינות גועה מייקית. בטורף. אני. אני לא רוצה שמזה, לא רוצה למה כיוונים, אבל אני רוצה לגלפשת את זה לתפיסות שיש לנו. בדרך כלל תגנות היא מנית. לא, זה לא בדיוק, זה לא נכון אני. כבר נזכה, כל הדת התאות, אבל יש מקרים נגיד שיש לבנדם גידול, יש מקרים שיש לבנדם שרטן נגיד בדם. איך מנהמור להסתכל על זה, ומה אמור לעשות עם זה? כלומר, אם אתה אומר, זה לא מלחמה. אני לא רוצה לשמש בחומר שם מרעיל אותי. איך אני מומחה להתיחס את זה לפני? או מה הנחה ביולוגית הפסיסית, שאולי אנחנו נוראים, לא נכון לגבי ההתמדדות עם זה? אוקיי, אז. קודם כזה באמת נושא רחב, יש המון המון פקטורים. הפקטור החשוץ ויותר בעידן הנורחיפי שלנו, זה נקוער אלו. אוקסלי הפקטור הנורחיפי, האנשים אמרו לי כאילו, איך אני ניגש לזה? אז אם בין אדם, אין עליו טיימר מה שנקרא, והוא במוצבים סופיים חלילה, ויש לו עוד זמן להרים ראש ולסתכל עם הנשמולה, אני מאוד לתנקט הגוף שלך. תנקט הגוף שלך ממתחות כבדות. תנקט הגוף שלך מפלסטיק. תנקט הגוף שלך מפרזיטים. תנקט הגוף שלך מפסול את טאסיה. ותכניס את הגוף שלך למצב הקרוב ביותר שישר, לפני המאבחה הזאת. לפני המאבחה התעשיתי את מה שאני קורה לזה לאכול יד ראשונה, הכי נקיש איש. זה מה שאני אומר לבין אדם קודם קודם קודם. זה היה התחלה, משם התחילים. מה נקודה הזאתי, שבן אדם עושה שינוי, ומשתמש בכל מיני אמצעים, זה מאוד מאוד תלוי בזה. מצבו נמצא, אבל כמה קיצוני הסיטואציה שויגיע עליה. יש אנשים שעושים צומות רפויים, תחלו לקוח כמובן, בשימוש במים הזווקקיים, מה הם תיאורים, גם הרבה וחמישה לתרביון, לתקופה, ואחרי זה הרפידינג, כמה שנקרא חלה מחדה, שהיא במיצים נקיים, מי שיטת ען דוקטוען ויגמור, הידוע, דרך זונה, שהיא זונה טבעונית לתקופה לפחות, שהיא לכן מאוד עדת בסיס, היא על קלית, תרפן יזביר, תחשיבות עצומה של הדבר הזה, אורגנית את כמה שאפשר, בכמויות קטנות, כי בעצם, קלורי רידקשם, מה שנקראו, עדת קלוריות, הרתת עוצרות מצויינות בית מודדות עם זאתה. אז זה בעצם מה שנהתי אומר על האדם קודם כל, תצנקמר אלים שלך. ויש טכניקות לעשות את זה, אנחנו היום מלאים בידע, היום מדברים אתי על זה לפני 20 שנה, הייתי יודע הרבה פחות מהשר היום, למעשה, אם פעם, לא מה זה פעם, עד בכנכמה ששנים, הייתי מחשיב את עצומי, כי מה שנקרא, איש מקצוע כללי, ותחום רפואה, היום אני אףחתי להיות יותר קטובת לפניות של מחלות סרטניות, כי מה את כל אדם שלישי שפונה אליי, היום הוא עם סרטן, וזה ממש שיבת שהפרקטי של יבר בכמה שנים האחרונות, אני חייב לומר שהייתי צריך שדרק את עצומי בופן משמעותי, ואלא לעשות מה שנקרא, הריב הלאויישן בכל העבודה שלי, בגלל שקושי להיכריל לעזור על אנשים האלה, זה רמת הרעלים העצומה שערוף של המחיל, שלפעמים לי אפילו מתפליך ובחן דברים איתי. תודה, אחד מדברים ש. אני אפשר להכזר עוד שאלות על נושא הזה, שנקרא די-טוקס בעצם, כי יש רמות כאלה ואחרו של די-טוקס, ואני שדווחה שאני שמע לפתודה אפילו על אבא שלי, או מה שאני רואה שקורה במזדרונות של בתיכולים, אני תהיה להמשיך לאכול כמו שאכלתה. אותם מוגות, אותם מזנות העשייתיים, אותם שמנזרים וכן עליו, והכונה נחשבתי לזה מאמר, שאומר שזה זביר שהיא מתמוריד את הצרכה של הסוכר שלך, המאובד לצאוכניין, ההתפתחות של הסרטן מאיתה. כלומר יותר סוכר, ההתפתחות שאתה עם גדלה. ואז תמר רואה איפה בין אדם שעולך, ומשכי הזמן, אינרגיה, כסף בתיפול רפוי כזה אחר, והוא חוזר הבית, והוא חלוגה, או החברים שבין לבקר אותו מביאים נוגע, ואז הוא בעצם הקוונות טובות, אבל אתה בעצם מחמיר את המחלה. כן, רק חשוב לזכור שהמילה הזאת סוכר, אם מתייחסת להימגר את הצוגר, ממש שנקרא לסוכר שהוא תעשייתי, הוא תסוכר שהוא לום להם בטבע, את לפוז הוא מתוק, הוא מכיר לסוכר, אבל זה לא הסוג הזה שגורם לנזק. חשוב להעבין שמבחינת הגוף, קודם שכמו פניסים לפה, הגוף מה שנקרא סומך שזה אוכל, קודם שאין נבלה הגוףי נעשה לפרק, לגוף עצמו אין תודה המשלו, יש לו אינסטינקטים. אבל התבונה, האינטלקנציה היא אצלנו הבעלים של הגוף. הגוףי נעשה להגיב חימית, למה שאנחנו נכניס לו, כדי ליצור את התוצאה טובה ויותר תמיד, ולשמור עלינו מקליה, משנקרא הגוף מנסה לישרות אותנו, אם אפשר לומר בעידן הזה. ולעניין הזה של הסוכר, זה מאוד מאוד פשוט. דוקטור אודו ארבורג, בסוף שנות העצרים של המאה שהברה, גילה גילוי, שניקלו פרס נובל בתחילת שנות השלושים, שזה שעשרתן הוא הנרובי. זה בעצם הגילוי, שנתן לו את הפרס. ואחרי הוא עירה גם, שהוא יכול לייצר שרתן בחיות מעבדה, יונקים תוך ימים, ולבטל הם תשרתן תוך ימים, באמצעות האקרון הזה, ועל זה הוא קיבל את הפרס. אבל מה, בסוף השנקרא, העילולה והפרסים, הוא מורו לא חבר, כיבלת המענקים, כיבלת הקסף, כיבלת הגרנטים למחקר, אבל צ'ף בשד ותשתוק. תעשת המחקרים של חבשקת, כי אז, כבר אז, תעשיית השרתן הייתה בום, ואם גילוי זה היה יוציא החוצה, זה היה הופך להיות תרנד טיפולים מקובל ומוסדות, זה היה סוגיר את הגולה על כל התעשיין הוכחית. אז הוא שתק. בואו, שלושים שנה. ב-1950, לא-1962, אופי הדוקטור קל ריש. במקסט פלאנק אינסטיטיות בגרמניה. זה אחד מ-מוסדות המדע, הנחשבים ביותר בעולם. והוא נתן הרצאה עליו ססת אדם, והם צעות סידן טבעי. והוא אראה, איך הוא יצליח, לעוצי, מעל 100 נשים, מסרתן סופנים, נתנו להנימים לחיות. איך הם חי או חכך בין 5-25 שנה, ומטו כולם בסייבת עובה, מה שנקרא מבריאות עובה המטו, הוא אראה את המסמחים האלה בגרזי זמינו אותו לשם. ובסוף העולם, שכולם כמר ולמחרו כפיים, ובסוף העולם, יש עכשיו שמנמן מבוגר ותרוד שהפריע לו כל ההרצה, וגם הוא קובל בגרמני. אז הוא ביילף בסוף העמר לו, יש יקר למהיפרת עלי כל ההרצה? אומר לו, אני דוקטור אוטובר הרבורג. מה שאתם דבר עליו עכשיו? אני כבר גיליתי לפני שלושים שנה, אז אומר לו, איפה הייתה שלושים שנה? אומר לי שתיקו אותי. ומצא ששרתן לא מסתדר בסביבות pH גבוה. pH מעל שבעה הרבה גם, אני מדברים פה על pH 8. אוקיי, מה זה אומר? סבים לב. הגוף שלנו, אדם שלנו הפלאזמה, שואף להיות pH שבענקודה הרבה, שבענקודה הרבה שבענקודה הרבה שיש. האמצע זה שבע. סמול המיזה, מתחת לשבע זה חומצות. מעל שבע הזה בסיס, על קליזציה. צטימלב, על קל ידין, לדוגמא שבענקודה הרבה, שבענקודה חמש, זה נקל קל ידין. אלמול, חומצי ידין, שיש נקודה שיש, שיש נקודה חמש. על קל ידין, סופח, פי עשרות יותר חמצן, מאשר חומצי. אז אם אנחנו נבסיס את הפלאזמה שלנו, אנחנו נקלות הרבה יותר חמצן ושרתן שהוא הנרובי, לא יכול להתקיים שם. אז הוא ראה, שאנחנו מתפסים לאזור פי 8. כל התאים עשרתנים אתים. וזה בעצם מגילוי. אז קל ריש ודוקטורות ווארבורג, חליטו לשטף פעולה, אמר לו, אמר לו למה עכשיו את הקל מדבר, הוא אומר לו, תראה כל מי שיעם על האמת. אני גם מבוגע, אלא אתם שלי גדולים. אין לי מה להפסיד. אני גם כך האחול חרטה. הם החליטו לייצר ספר, שנקרא דקארצימפקטור, אבל דוקטור ורבורג מצלפני שהספר רושלם, ואחר כך הספר רושלם על ידי דוקטור קר ריש, וזה מדען הסידן החשוב בתר של רצות הברית, רוב הרדברפות, הספר הזה קיים. והוא אומר איבצם, את האחמי שתמשים באופן מעשי, בגילוי של אוטור ורבורג בהקשר שלו וססתה הפלאזמה. אז במעשה, מה קורה, מה הוא שסוכר? סוכר פשוט של תעשייה. סוכר לבין. סוכר סינטטיד את החליפי סוכר סינטטטיים, יוצרים אסידיק פורמינג, בתוך הגוף אמית בתאים כצורות חומצתיות, ולכן הם יוצרים קר נרחב לסרטן להתפתח, ולעוד מחלות על הקטיות נוספות רבות מאוד, לא רק סרטן. תאחר שזה סוכר ועוד רשימה ארוכה של חומרים שהם לא נמצאים בטבע, אתה לא יכול למצוא אותם, לא צומחים על שומעץ, זה לא נמצאים בשום סיח. הם לא בעדמה. שאני נשים אוכלים עודם כל יום, מביבלעדת, שהם מחמיצים להצמת את הפלאזמה. צאים לב. אדם שרוצה. לצאת מהסטטיסטיקה הזאת, של אחד לשתיים היום לסרטן, צריך להעלות את הפיית של הפלאזמה שלו הרחק מעבר לשבע. נשים אותה שם למעלה. והוא יצאת מהסטטיסטיקה הזאת, לחלוטין לחלוטין. כשאנחנו ניכוי רעלים, שאים לב. כל הרעלים שאנחנו מדברים עליה, שקודם מסכרתי, כולם יוצרים עשידי קפורמין. כולם יוצרים דגובה חומצית בגוף. זה כלל העצבה, מה שאני אמרו. כן, הרבה במנשים נדבר על מזונות חומצית, ואנחנו מדברים בעצם על. דגובה חומצית בגוף, שנוצרת ממזונות מובדים וחומרים רגילים שאנחנו נחספים עליה. נכון. שלימון וחמוץ, לא להתבלבל בספה במשניקה בבר. זה המילח חומצי וחמוץ, זה לא תודהבר. בעברית יש רק מילה אחת, באנגלית יש סאור ועשידי, כי זה שני מלאינשונות. הלימונה, הגב שלו בגוף הוא על קלאינפורמיק, הוא יוצר בסיס. לא יוצר חומצה. אז בעצם הצד הראשון, שהדם שרוצה לרפה. סליחה. כל מחלה, יהיה לאכול נקרא לזה פרוד והרקות תורגענים בעיקר, לבטר על מזונות מובדים, אז אמר לבטר על סוכר לבן, או שמונה זריים, על בית החנמי נחק, גם כמה חלבן, כל מיני חתפים כאלה ואחרים, בית החקם מבסמים למינם, מה עוד עולה? תראה. אם אנחנו נסתכל החוצה לטבע, אנחנו לא נמצא בטבע הפרעי, אני לא מדבר על חיות שחסופות לאדם המגודל אותי, אדם, הוא חסופות לחיל מישהו מייצר. לטבע הפרעי, בטבע הפרעי, כל החיות נמצאות בדיוק במשקל שלה. והחיות האלה לא סבלות מסרטן, מילחת זו המבעורה, מסוקרת, מדלקת פרקים, לא סבלות נדברים לאלם, ביתוח רפוי. אפילו גורילה ממוצעת חיית, גיל שמונים ושאלה שום תרום אחדות. כלום נתן. מה יוכלת? אם נורדו מה לבין אדם בידוי, נכון שנגבכו, צמרי מחואר וזה. אבל אם נוציא את הכליפה הכי צמונית נסתכל, בפנים זה, זה האיתנטיקה. וזה יותר דבר משלנו. מה יוכלת? יוכלת. יוכלת פרות. נעימית נמצד האריני, נמתוכל אותה. ויש אותם אין. זהו, זה הדיזיין. יוכלת לפי הדיזיין. היא לא זזה מהדיזיין. היא לא בא ומרק לא טעים לי, ומחפש את עכשיו משהו אחר. לא. יוכלת רק את זה. ושאים לב, אומרים מה, מה חסר לחלבונים, חסר לחסר לח. לא יודע מה חסר לה. אז אני מרסביכה. אחת כזה אותי, שיצאו מה אחת לגיל שמונה. 235 קילומטר 285. מנצחת בקלות, במשיחת חייבה, ולשרים גברים זירים. אין לשום בעשי שרים. אין פה בעיה של כוח שרים. יש לה, מה שאנחנו קוראים לו, יוכלת, שטבעית כמו שלנו במקור. לקחת את חום זאת האמינו, שהם בעצם בונות את כל הפכנמות האלה שמסתובות בטבע. כל האצעים זה קר בואי גרץ. כל האמינו, כל האנבתים. כל מה שאתה רואה צומח בחוץ זה קר בואי גרץ. תישאים בתי שהחוץ ומה למשל צומח בחוץ הוא הכיל. רק כחלק מאוד קטן רואיל. יוכלת את זה, והיא הופכת את זה, למי בני החלבוני שלה. ובתה הליך הזה, אין את גובות חום זיות, כי הדברים שהיא בחרת לאכול, חורך לאכול יש להם כולם אגב פסיסי, למעט גרעינים הגוזיים ושקדים שהיא לא כלויים שהיא יש להם אפקט חום צי עדין. אבל אם תסתכל על האפקט החום צי של סוכר לדוגומה, של מתוגנים, של כלויים, של מזונות משהו מרים, לדוגומה על האפקט החום צי של הגוזיים, שקדים וגרעינים, זה סקרות אחרות לגמרי. אחר שמשולש את זונה שלה, בנוי, מסתכלים על החיות האלה, שהיא לא יודעת מה זה שרטן, אין להם מושג מה זה והם יונקות. אז משולש את זונה שלהם בנוי, מהרוב בעצם על ימירוקים והירקות שמוצאים על ימירוקים, זה האורד שלהם. חלק קטן יותר של פריטרי וחלק עוד יותר קטן של מקורות שומנטיביים לדוגומה ווקדו, לדוגומה זהיטים אורגני, לדוגומה קוקוס, לדוגומה הגוזיים, גרעינים, שקדים לא כלויים. אלה דוגמאות בעזר שאני חייבודוריינס, כאילו שהם תירים בשומנ, שפשוט לא נמצאים בעזר של נגיד המזרח התיכון. אבל יש בהחילת מקורות שומנה שירים, שהם צריכים להיות חלק קטן מהזונה. אם שומרים על הפרמידה הזאת על המשולש הזה בצורה הזאת, אנחנו תמיד נשמור על כליזציה כבוהמות של אדם שלנו באופן טבעי. אדם שהגיע למצב קיצוני בראילות שלו, וחייב בסכנה, יעשה את זה בצורה הרבה יותר משמעותית, בזה שהוא יבדיל מאוד, עצריכת אלים הירוקים שלו, בעיקר בג'וסס, ויוכל מעט פרי, ועוד פחות שומנה, לתקופה עד שהוא יוצא מיזה, כי המטראה להביא אותו למקסימום pH, במיני מומזמן. אתה רוצה להגיד לי שזה יכול להספיק, אני חונצה לברל עוד דרכים, אבל האם בלנא ממש יעשה את זה בטורה הזאת המשך הולה הפוך מקרה של סרטן, לא כל מקרה של סרטן, כי אנחנו חיים בסביבה, שהסביבה היום הרובדת סכנות, ומש עבד לאנשים כמעט every single time, בשנות הארבעים והחמישים של המאה השעברה, אז לא ותתמיד היום. יש לנו היום עוד כל מיני פקטורים שזה קבוצות של מתחות כבדות שנמצאות לנו בגוף שאנחנו לא ייקרנו בעבר, לא בקמולות ולא במגוון. קמות עצומה של סבח אלקטרו מגנטית, משניקה קריני אלקטרו מגנטית, שמפעילת המתחות האלה בתוך הגוף שלנו, ופרחת אותם מסוכנות עודיותר וקמות עצומה של רעלים שנמצאים במים שפשוט לא הייתה בתקופה, אז נסתכל גם עליו אבנה של מחקרים משנות השלושיים שככל שהדוררות מתקדמים ותנוקות נולדים להוראים המוסר אלי. אז אנחנו מפתחים רואים בעצם ילדים קטנים עם מחלות של זכנים ולחלק מהלדים האלה יש מחלות סופניות, מוגדורות סופניות, פרפואו קשות מאוד, כבר בגילה רח, כי בעצם לומר איך ילד כזה קטנים הרגע שניה, הגנה החומר שהילד הזה נושא, הוא החומר שהעורים שלו נסעו, והם יצרו אותו מתוכן, מתוכן מצא שלהם, ולכן הילד הזה הוא לא בין, אתם רואים ילד בין חמש, שבולו בין חמש, הילד הזה זכן משנות חייו בעשרות שאני ביישה הוא הגיע להוראים שלא דאגו ולא טיפלו בביאולוגיה שלהם לפני הבעת האלד הזה על העולם, וכמעט תמיד, זה לא בגלל שהם עושים את זה בחבנה, אלא ביישם פשוט קרויותי. ור. אני רוצה. אתה עוד אמר משהו? אז זה היה קדמה מסלמת קטנה לעניין, את אומר, אם זה מספיק בעצם, לא, זה לא מספיק. היום אנחנו צריכים שעדם כזה פונה אליי, אז אנחנו עושים ניקוי מטחות אינטנסיבי, אנחנו מבחיתים באופן כבד חשיפה לקרינה. אני לפעמים שולי החלבדיקת אמוניה, והיא מי יצאה גבוהה באופן חשוד, אז אנחנו צריכים שזה בעצם הפסולת של פרזארץ, אז אנחנו מנקים פרזארץ. כלומר, יש כמה וכמה שלבים, אם האדם הזה הוא זרק לקורונה, אני יודע שזה נוסנפית, אבל כנות טובה לנשמה שלנו, צריך להסתכל לראות את החוזי התמותה מטורפים שנוכתים עלינו בשנים האחרונות, והיא מי שרוצה לבררדה, שילך למנהל ב-10, הם ירדים הכי טוב, מכולם והם גם יספוו לך. למרות שרבה פעם משלמים להם לשתוב. ו. אם אדם הזה הוא זרק לקורונה, אז אנחנו צריכים לעשות גם ניקוי מננובוטים, שיש לו בגוף. כלומר, נכון שזה נשמע מופרח לחלוטין, אבל מי שמאודקן, בכל מה שקורה בעולם הרפואה מודרנית היום, לא ברמה מינסדית, אלא רבה ממע המחקרית. אנחנו רואים שכל מי שחסוף למטחות כבדות, הסיכויים שאמרתי, קודם, אחד לשתיים היום לסרטן, הסיכויים שלו כבר רבה רבה רבה רבה רבה רבה רבה, אם אני יכול לומר שזה אחד לאחד, אחד לאחד אקודה שלוש הוא יכול לסרטן, זה זה כמעט ודאי. אז אני כבר אדם כזה, מכניס לקסקד של פעולות, שתנתרל את המטחות הכבדות שלו האלה מהגוף, ומאוד מאוד חשוב לתפל במים שהוא שותה ולהפכיד מאוד את הקרינה שהוא חסוף אליה. הקרינה יקרית היא Wi-Fi, היא טלפון, מלמטה מנבר. תראה, זה תמורנו את הבנה דם פונל, ואנחנו מדברים על נושא של הקרינה, אני אשר של תגיד לי איפה את החי, איפה את הגר. כי אם אדם נגיד גר בקפה, והבית של השכן, זה אני יודע מהמתי מטרמנו. שהוא פותח את הטלפון, יש לו מניפה את Wi-Fi יחד שלו של הבית שלו, את הטלפון היא מולהי שלו של אישטור אולי של הילד שלו שלו שעה. זה קל התעסק עם זה. כשכן, ואז אנחנו רוברים לו על מה שנקרא מבטלים, תראה יותר או שהמשתמשים בראותר קולוגיה היום, שיש ריאה ראותרים כאלה הקולוגיים, שעובדים בצורה המתוככמת. אנחנו מתרחקים, ניסל ולהריש כל מדרחים, יש ציפים שמורד עזרים לאורית קרינה, יש מהרחות הגנה לבית. מה עושה בן אדם שהוא חי בדירה, וכשהוא פותח את הטלפון, יש לו חמישים מניפות. אז זה כבר תכנת אסטרטגי אחרת, צריך להשקיע פה יותר זמן יותר מחשבה וגם ההוצאה אישית על זה, בשביל הציוד יותר גדולה, אבל גם עם זה אפשר להתמודד, גם עם זה אפשר להתמודד למה. כי ברגע שכמות המתחות הקוודות בגוף יורדת, באופן משמעותי, הוא עשינו להם קלציה ועוצרנו אותם מרגוף, בתהליך שלו כאף את הזמן שלו, אז התגובה של הגוף שלנו, לקרינה הזאת מאוד יורדת כי האנטנה היא בדיית המסה שלה. אנשים שכיים מתחות קוודות בגוף הם כמו אנטנה רוטטת בתדרים הזיקים, וכל התאים שלהם בגוף מקצרים את חייהם כי התגובה לזה סעים לבי חומצית. עוד פעם. אמרת פה כמה דברים, אמרת המתחות קוודות, אמרת פרזיטים, ולכונה באמת שמדי כשר ישיר לא מטאים בין הקדדה של לא הקדדה, בין פרזיטים לבין שרטן. ובטוח הנרטיב הזה, חוזות מספר תופות, אותה בדרכת לדריך את הרשימה, אחת נמדיברת על הלכונה, אחד זה פנבין דזול ועוד אחד זה עבר מקטין שעולות לקותרות בצמן נכון שני קשירו לבין דזל העבר מקטין החיסול של פרזיטים וכתוצאה מכך ריפוי של שרטן, אני יודע שמה שאומרים על התופות האלה, לפחות זה שהם תופות רפה מקולוגיות לכל דבר אבל מזזולות יותר ולכן השפחות אינטרס אנשים משתבשו בהם, בצוח הנקדל הרפט המחלב, אז אני ספח להבין נאמן עם צודק, כמה עוד שווה לדעת אליה, מה עם כל הדע המצח לדעת אליהם. אוקיי אז קודם כל, הם לא מייעדות לכל מצב. בהשלט זרות המצבים רבים, אבל לא לכל מצב. הם בכלל, הם מייעדות לתיפול בפרזיטים במקור והשתמשו בהם בעיקר בתחום המבטרינריה, נפגל יותר מהנשים. במשך שנים רבות, זה תרופות ובתיקות ידועות וכל העניין התחיל מהבודה של אישה כנדית בשם דוקטור חול דקלארק שאתה בחל דוקטור לזהולוגיה ולמדה רפואה טבעית ומקביל שרטב העבודה שלה שקמות מקרה שרטן. כתוצאה מסיגסו קופרזיטים בתוך האורגניזם, בתוך הגוף, היא הרבה הרבה יותר גבוהן מה שחשבו. ולמעשה היום, אפשר לראות שכך מישים אחוז, ממקרה שרטן הגדולים, בשנקר הצבירתיים, שבו יש בעצם גדול לא קוס, גדול ומוקד, כך חמישים אחוז. הם בעצם עובה, הם קלאסטרס של איגס, של פרזיטי. ולמה יש פרזיטי? פרזיט זה פרזיט, מה, לאן פרזיט יבו? פרזיט בעל איפה שיכולים לתת לו דברים בחינה. הגוף לא סתאויות זוכר, או לא סתאויות, הוא מגיב, אז לכן יש לנו את הסביבה, שתומחת בנו, ובסביבה, יש מבנים אורגניזמים, וחלקם מה קורגניזם גדולים, חלק מהפרזיטים את יכול להיות בעין, ביטי מזויינת, אפילו בלי סרוכית מגדלת. וגוף מאפשר אותם בתוכר, למעשה אפילו מגדל אותם בתוכר, כדי שהם יוכלו את הזוול שלנו, את הפסולת שלנו, זה כמו איזה מין מנגנון בחירום של האורגניזם, כי פרזיט לא יכול לבוא, איפה שיהן לאוכל, והוכל רק עודפים, איך ורק עודפים? וכפי שאתה יודע, הגוף בוחר לעצמו את התוב ביותר וזורק את הדגרדציה הצידה והקרותם הפרזיטים החלים, אבל הפעולה שלה, הופכת להיות בגוף מורל ככל כך דומיננטית, שהיא מקבלת ביולוגיה מי שלה, ומי שתלטל את הלכים הפיזיולוגיים שלנו, וצורחת כמות עצומה, שמות שמושבים. בסופו של דבר, הפרזיטים האלה, מפיקים בעצמם רעלים שזה הפסולת שלהיה מצמן, ומייצרים בגוף תגובות חומציות והזאת הרמה, שגוף לא שורד את זה. עבר מקטין ופנבין, הוא גם בן מבין הזול, שזה גם כן תרופה אחות, הם בעצם מנתרילים את מייך את העצבים שלה, של הפרזיטים האלה, ומחסלים את האיגס שלה. זה מין פעולה משעולה ואת ששני. וכתרצה המעיזה, יש שמה שנקרא. אסקט הטרק זמר, זה מה שנקרא, ארבע מאוד אנשים לוקחים את זה ומרגישים רע מאוד, כי הם לקחו כמיות גדולות מידי. הגוף, התמותה של הפרזיטים היא עצרת, כזאת ראקציות רעל, שמה קורה כשאנחנו מורעלים לדוגמה שוטים האלה, כאילו יותר מידי, זה תוקסם, זה תוקסיקוזיס. אנחנו מכיעים, נכון, אנחנו משל שלי. אז אנשים מכיעים משל שליים ומפחדימי, זה אומרו מהבואי, זהו נכון מה שאני עושה, אני עושה תעות, תעות, תעות, יותר מידי. תוריד תעדו זה. לכן יש כאן צורך בפיקוח, יש כאן צורך בזרה מקצועית, יש כאן צורך בהחבנה, ואנחנו לא חושב לקפת את זה סתם כך, או יכול, אבל הסבירות שהוא רזור לעצמו היא לא גבוהה. ובמדקבית, צריך לעשות כשינוי את זהו נתיק הזה, של הפרזיטים האלה, לא רק יהיה קשה להתמודד עם התרופות האלה, שהזכרנו אלה גם לא ילם אוכל חדש, לא ילם אוכל חדש והגב, זה לא רק, זה לא רק, פן בין יודע לעשות את זה, וזה לא רק עבר מקטין. יש לו לא מעט חומרים טבעים, שיכולים לסלק פרזיטים, והיתם עבדו והשתמשו המון, המון, המון שנים. פשוט בגלל הנדחיפות בארבע חמש אני מאחרונות, של מקרה סרטן וגם הכי עצב שבו הסרטן מתפתח, בשנים האחרונות, הכי עצב באופן היא הוא הרבה דר מהיר, אז הרבה מהם אין זמן אנשים, והתרופות האלה נותנות מענה הרבה יותר אגרסיבי, כשתיפולי, antipרזיטים טבעים, עבדו יופי בעבר, היום הם יחסית איתיים למצבים של סרטן שנקראים בחדרי חדרים ובתאי יכולים סרטן תורבו, שזה סרטן שלא מגיג לחימו ולרדימו, וקצב ההתפשטות שלו והתקדמות שלו היא מטורף את במהירות, לכן הוא קיבל את השם הזה, וכולם, כולם מוזרקים או חסופים לאכלוסייה מוזרקת באופן צמנות. תגדי לגבי התרופות הללו, הראים, תרופות שאתה יכול לקבל לרוב דרך מרשם רופה, האם יש רופעים היום שממותר להם לתפל בסרטן עם התרופות הלל, או שמתיאו אותם בכלל, או אם אני חלבקש אותם מהרופע שבי? בעקרון התרופות הללי, התשימוש בהם לסרטן הוא רופאי בל, אז אני קרא. רופאי בלג, זה אומר שבעצם, זה לא הגדרה שלהם, לא לפיז, לא, לא בעבור זה הם קיבלו, אישור שיווק ושימוש. אז אבל שצאים לב, יש הרבה תרופות כאלה בסטל התרופות שמישתמשים בהם אופלאבל, המשניקה לכל מיני דברים. פשוט בגלל שהנושא הזה של סרטן הוא טעון, ואתה עשיית הסרטן רוצה לשמור על המקום שלה, ועל המעמל שלה, יש התקפה על Ivermectin, יש התקפה על ובנדזול למעשה, יש גם לא רק זה, יש גם טרן של זיוף, יש המון זיופים בשוב של התרופות האלה, ועם לא קונים אותם באמת מקום מושה, יד ראשונה, הסבירות שיש לך ביית זיוף היא לא קטנה בכלל. רופא לא יכול לפרסם ולהתהדר, ואפילו לכתוב בפרסוניים שלא שהוא מטפל בסרטן עם הדבר הזה, ברוב מדינות העולם. ברוב מדינות העולם, ולכן כמה שממוזר, הרבה רופאים מפנים לאנשים שהם לא רופאים, בשביל לקבל, לתת להפציין שלהם סיכוי. אוקיי? אם אתה תילח לבית מרכחת ותווקש את זה, אתה לא תקבל את זה. יש מעט מאוד מקומות בעולם שתיכול לקבל את זה, מה שנקרא עובר דקמנטר. תודה, נחף שמה שאכי, את שרם לי בשנים האחרונות זה. אתה אמרת השנות 40, 50, אבל אני תודה. מה שאני חסיל העולם הזה של ריפוי או ריפוי הטבעית, אז שמעתי ואימנטי בגישות כמו צמורת, תגל את צמורת מים או צמורת מיצים, שינויים זונותיים, מעבר לחיים בטבע, דברים די סיסיים ופשוטיים, בשביל הרפע את הסרטן, ואז אתחתי לשמוע, כלות לא רק של התנגדות של המנדסטרים, אלא בין של אנשים שניסו וזה לא עבר לה. זה לא עבר לה. כלומר, אנחנו כן חיים בעצם שהוא מציאות שכבר הדברים שפעם עשינו הם פחות, הם פחות רודקטיביים. אז השאלה שלי היא האם בכלל, יש לי מעל הלכת ולצום, ואם אני, ואם אני בכל מקרה או לרוב, היא חייב ומדסתו איזשהו ניקוי מתחות כבד רציני של לא בכלך אני יודע איך לעשות. אז קודם כבר אותו דברים מצום, או את הצלדת איך לעשות. יש לזה מתודק. זה דברים שעשו אותם המון שנים, זה לא חדש. ולמעשה זה היה התיפול הכי חשוב שרופאים משתמשו בו למחלות פנימיות וחלקם מסוכנות למדעי, לפני התפתחות תעשיית התרופות הסינטטית בשנות השלושים. זה היה כבר ראשון של המון רופאים פנימיים. בתקופות שבהם אפילו המונחום קולוגיה עדיין לא היה קיים. עדיין היו תופעות סרטניות בעולם. בגלל היקרות פעם הרלות. אז יש המון יהיה דעה שעז בעבר הוא יוסם במה שנקרס סניתור יומים. בתי הבראה קרולה. ששם בן אדם היה נכנס. וכל כמה שואמרת זה מתה לבנה וקירות לבנים וספר תנח או הברית החדשה, אתה לא יפה זה. וכד ענק של מהי מזוקקים. ובחוץ היה רק טבע. הוא היה נדרש לולכת כל יום בשמש. שפסים לב. וגפיים חסופות. לשים את רגליו והייכפות על האדמה. לשבת בין הייצים. לגעת בהם במידת האפשר. לשתות לא פחות מ-4 בליטר ביום של מים וגם יותר. לא לדבר עם אחרים. להיות עם עצמו לא לקבל ביקור מאפ אחד להיות עם עצמו. זה היה חוקן מכל מיני כיוונים כפי שאתה מבין. בסביבות שגרם, אבל היו הרבה יותר נקיות מהיום. כן. לא היה את בעיית האננו מתחות. לא הייתה את בעיית הקריניי הלקטור מגנטית. לא היו מאות אלפי חומרים בששרת המזון המים והעביר. היום, כשאתה עושה צום, המקום עצמו מציע לחיית משהו יכול להציע. העולדה אלא יכול לשלוד ומה שיש בהעביר. והרבה מאוד מהמכונים האלה אפילו לא משתמשים במים שעברו הפרדם או לכולרית. לא רק זה. שרוב המכונים האלה לא יישלות חיים הייתה מוזרק לקרונה או איזה זריגות אחרות הסיטה. קרוב המכונים האלה. נותנים יושל להחזיק את הטלפון אסלולה הראשכה ויש חגמויף האיבאי בחדרים. נכון. רוב המכונים האלה נותנים חליג לו שבאינטרנט בלעילה היום. אתה לא נדרש לצאת החוץ על ירד בשם השעות מסוימת כמו פעם. אתה לא נדרש לירת יחף בחוץ. אתה יכול לדברים שתרוצה לקבל מבקרים. זה לא צום. זה לא צום כלומר, מה שעשו זה סובבו את זה באיזושהי צורה, אבל זה לא צום צום אמיתי, זה התבודדות סגטוארי. התבודדות מוחלטת לתקופה, כמובן בפיקוח וניתור, אבל התבודדות לתקופה, זה נקרא צום אמיתי. וענשים היום כן. ענשים שהסתברו עם המצב שלהם כן צריכים לעשות ניקוי מתחות כבדות במקביל, הם צריכים לעשות ניקוי מתחות כבדות. והניקוי הזה נמשך בין נפחודש במצבים קלים, החצי שנה במצבים מורכבים ומסוכנים יותר, עם היסטוריה יותר מורכבת. אז ככה שגם עם הסוצון, אני אומרת שבה רוב המקרים, לא בקולם, אבל ברוב המקרים זה לא נעשה קררוי וזה אפילו די רחוק מהידה מקורי של אל שגילו את הדברים האלה לפני מאות שני. אמרת קצת אלה לזריקות, אז אני אספר כמה שנכסף סלב לאחרונה ואפילו קררתי עד הפתיפה, אבל אני שמח לדעת במחר יותר. אנחנו מדוקחים בתקופה, בתקופה. עוד ברור החדה שאפשרו לאחרונה מפחידים הרבה כלפי נושאו של חצבת. התחצו לחצבת, מחל המסוכנת. אני לא חקרתי את זה יותר מידי, אבל מספרים שרבה תימנוקות מתים, כי אם לא יום החוסנים, אם זאת להימש לי את החצבת שיתה קטנה ולא מלטמי זה וגם לא חוסנה לזה. מה שכן גיליתי? גם לי היה. אוקיי. איני, אני בוא. ולא מחוסן לחצבת. לא, גם הרבה תיאלה די לא מחוסנים. אני מגבר גדולים, הגדולו בין 28. הצעירו בין 8. לא מחוסנים, הכל צבב בעיתם. נפלא. אז מה ששנכספתי לבזה שבעצם קישרו חסיפה לחצבת וריפוי שרטן הכושי של הסרטן לסגסג אם אתה חסטוף לחצבת. נמרכידו הטבע שומר הלכה או מונת ההתפתחות של המחלה. בלש יש חבירוס פגוף. מה שוק הזה? אז קודם כל המילה הזאת וירוס בונזיזו את התיפה הצידה, כי המילה הזאת וירוס מילטינית זה אריס בעברית אלף ראש בסמר ונום. ונום. איפה יש ערסים? בוא נחשוב רגע. איפה יש ונורס? יש אותם למזוכלים שונים. ביש את זה בייה. לכמה חיות שהם מפילו יותר ארסיות מזוכלים. יותר מלחשים אפילו. אז אם אני שואל אותך, האם בגוף של בין אדר? המורליס טובב ערס ונור? לא אמרו לספורדת. אכל הלא המורליס טובב. זה המורליות רק בתוך אגוף של החיות האלה. הם בנויות לזה. וכי. בחן כל תפיסת אבירוסים. אני אומרתם מדברים את ילבירוסים, אז זה אומרים שיש בגופים של אנשים ארסים. איך הם הגיעו לשם? נורא מעניין איך הם הגיעו לשם. הם הגיעו לשם, כי מישהו אוכניס את זה לשם. עכשיו תסתכל על כל הסימלים של הפרמה. כל הסימלים של הפרמה מחילים את הנכש. קולה. בין עם סימלים של בתחולים, קופות חולים, מוסדות רפויים, צריך להרפואה בכל מיני מדינות. יש לך את הנכש בת מרכחת. יש לך את הנכש. מה זה, זה נום. ארס את הכל מה זה פרמסי? המילה פרמ בלטינית זרל. זה מה שזה? פרמדר. פרמדר את נום. עכשיו מה זה ארס זרל? מה זה המחת? זה הסמל של הרעל. תמבין איך זו ואת זה נקרא אנדסת עוד העם. רגע שמילה אחר כבר אותך. אם לך הייתה חצבת, ולא אזרק את השום דבר מאפ הוא יגיע. המחלות האלה. כל המחלות האלה קולה. הם מחלות שהאבולוציה מאפשרק לנו, כדי לייצר בגרוב שלנו, מערכת חיסון, רכבות תגובה, שהיא הרמונית לסביבה והיסימביות התיטה. ומה זה אומר? שכמו שבגוף אין תאויות, אין תאויות בטבע ובטח לו בתודעה. והאוחלוסיה לאורך השנים, אסתדרה מצויין עם המחלות האלה ונכון חלק מה אנשים מתו. אבל אני שיהיו תחמתה היא לא מתו את המקיר איזשהי חברה שלא מתו. ובוא ניגר גם עוד משהו. כשבנדה הולך לבטחו לי, ונפטר שמתיפולי סרטה, או נפטר מסרטן וקיבל טיפולים. תקרא לזה איך שאתה רוצה אפשר לך שוב. ונכנס, קיבלתי עם אורדיו ומצם. אומרים, ככה זה. אבל שבנדה מנסה לתפל בעצמו בגחות עצמו, על פיתפיסתו. ונפטר. אומרים שהוא חסר אחריות. זה לא דאבל סטנדרט, תסתכל וערצות הברית כל שנל, מתאים מאל 300 אלף ראש בבטאי חולים, לא מניסיון כזה, אלא מפהולות יהיה שירות שגרמו למותן. צאים לב במלחמת ויתנה המתו 55 אלף חיילים, בעשר השנים, שזה צבעות שמנסים לחסתה לחת השני. מנש 35 אלף חיילים אמריקאים בשנה. פורל, חיים לבטא חולים ורוצים לחיות, ומתאים יותר משלוש מוטלף בשנה, עורידו על זה נשים, מלחמת ויותנה מורידו על זה נשים. אתה מכיר שעורידו את הממסד הרמישהו, הולך ברחובים שלטים, שלוש מוטלף אנשים בשנה, ועוד לא יכנסתי את נושא עשרתן בכלל. זה עדיין לא הלאה. אז מה זה מחלות האלדות האלה? עוד האלדות האלה הם דרכו של הטבע, לחנך ולהדכן את מהחטחיסון שלנו. ושאים לב בעברית המילח חיסון, והמילה זריקות חיסון זאת עוד דבר, הם משתמשים באותה המילה, אבל כל מומחי יודע שהימיון סיסטה שמייצר את בגוף אימיוניטי, כלומר תימגודת, ליומים, לא משתפר את או מתדכנת באמצעות וקסיני שנושאו זה מילה שבחלוק האמת בעברית. אז הסולה אנשים על קודת עודה, מהחטחיסון משתפרת באמצעות זריקת חיסון? לא. כמו שאתה לא מקבל אימיוניזי, לחצבת באמצעות וקסיני, שלחצבת. זה שני דברים שונים. כלומר, הגוף שלנו מקבל את מה שנקרא חסיפה לסביבה שלו, באמצעות נשימה, באמצעות החילה, באמצעות חסיפה אורית. כל אלה הם פלטרים טבעים, שעוברים דרך מהרחות שלמות, שיוצרות תבובת שרשרת טבעית לסביבה. פה התלוקח מזרק. עם ונומס, ואתה מכניס אותו, יש שירות לתוחדן. אתה אוקף את כל מהרחות האגנה הראשוניות, בדיוק כמו שנכה שוסרו? לא. בול. מי שבין את מה שאמרתי, שבין הכל. זה עלקצת בפריק שעשינו לא מוקובית וניקוטין, אבל זה יותר חילחלש ובחזק יותר. סים לב, אני נעשה את פוסט בפייסבוק, לפני יומיים או שלושה, שהוא כמעט אלף תגובות ומאות מאוד קשרס, על נושא הזריקות והחיסונים, בשנתי שם את עשרת האחרון שהצעה דעין קונביניהן סטדי של דל בגטרי, ומי שיראותו את עשרת הזה יבין ומי שירצל לראות גם, איך עשרת הזה עבול ודחו התפתח יראה את עשרת הראשון שנקרבקסט, שיצא לפני כמה שנים טובות כבר, שבהיקבותיו גם נעשה פרויקט האדויות של בקסט, והשם אפשר לראות מה קרה למוזריקאי חצרת, למוזריקאי הם אמר, למוזריקאי דיטיפי, למוזריקאי, פפילומה וחולב החולה. ולראות איך החלוסיות ברירות החלוטים, הסתברו בתוך בין שעות ליימים ספורים, אחת דרת חומרים האלה ישירות ותוך הדם שלה. ישירות, אתוך הדם שלה. אין בטבע שום מודל ריפוי, באמצעות החדרת רעלנים לתוך הדם שלנו ישירות למעט מודל הרק של נחש. אין מה, ואז נותק זיסט. מי שמבין את הרציונר הזה, מבין למה יש את הנחשים על כל הסמלים האלה, וזה בפנים שלנו. את יודע, זה בפנים נעתן לא מדברים הזה, שאין לא אבין דבר הזה, אבל אני מזמן כבר יוסקתי לשלם מסים לפופולריות שלי. אני כבר עברתי את הגיל הזה, אני משניכה מחוץ ושוק, אני בפנציה. לא אכפק לי מה יגידו, אני אכפק לי לומר את האמת, והאמת טובה לנשמה שלי, שזה המדדה היחיד, היחיד של האמת שלי. זה לא הפופולריות. שאים לב, אני חשים. הם בכל מקום. אני במקרה, ביום שישי האחרון בניאזלטר שלי, כתבתי על בעצם על הבסיס הזה של אמינה פרמקיה, שהמקור שלהיה בקטבים ואני מטיקים, ולבין את זה מושג מאוד התעון, אבל בעצם המקור שלהיה מנהפרמסי, הזה בעצם שהפירושו גם תורפה וגם רל, ובעצם הריון הזה, שכל דבר שהוא חזק מספיק כדי לרפו, וגם חזק מספיק כדי לפגוע, ובסוף באמת גם אסכר זה את הסמל רפואה, שלהנחה שבאצם גם הגיעה מהמתאולוגיה הבנית, ובמצורה מאוד אירונית מייצג גם ריפוי, וגם הונעה, שזה כזה סמל של דואליות, חוכמה אורל, מאוד תלוייך משתמשים בו. אז אין ספק שזה כאילו, הכל מאוד מתריד, תדש שמתי לאחרונה, חבר אמן שוב, אתה לכל זה פילוסוף, שאתה מעקול בעצם אמר לי שה. המשאב הזול יותר, הזול ביותר בעולם הזה, הוא חייה אדם, וברת על. על הצביעות הזאת, אבל אתה אומר, אנחנו. בתוכים שאחפת לנשים מהבירות שלנו, אנחנו רואים כמה אנשים, שולחים בכלות ללמות, אזרחים או חיילים ממלחמות, ואתה רואה כמה. אתה למפשרים למכור את המזון בסופר, שעוסר אותך חולב, ו. נירה שאנחנו אחדים שחולגים דוגל עצמנו. יכול שאתה מהמיק יותר ויותר בעוונות ארלנו. תראה, אם אתה חושב על זה, הקונסנזו שחי חזק בחברה שלנו, זה בתכוורות. תזע הקונסנזו שחי חזק, הוא אפילו יותר חזק ממסים, לא סתם אומרים, דאט אין טקסס ולא הפוך. למעשה אנשים רצים היום לבותי כוורות, אתה. אם תסתכל אומרים שמעז שגיע את המודרינט אנשים חיים יותר שנים. זה לא מדויק. זה לא מדויק, זה נכון לגבי תקופות שלא מהבייניים, שבה הייתה בעיה מאוד מאוד קשה שלוסניטציה. מאוד מאוד קשה של סניטציה, ואנשים מתו מזיומים כל היום, אבל זה היה בערים גדולות, זה לא עולם לא היה בהרים למעלה. זה לא היה במקומות מבודדים, שהמריקאי מגיעו להוקינהו, כבוצת האם הטורופית של דרום יפן, הם הגיעו להוקינהו, בסוף באמסה שנות הארבעים שהמה. ההשתלטו על השלטון מקרטו, אחרי התבוסה של יפן במלחמה, הם הופתעו לגלות, יפנים, אילמדרס, מה שנקרא הילידים של הוקינהו, שהגילה ממוצה שלהם הוא מה שלושים שנה. מה שלושים שנה? מה שלושים שנה היום, אחרי החסיפה, הדירה שלהם, לקמות עצומה של רעה העלנים של תעשייה, שכולם הגיעו מהמערב, אז ירד סביב המאה. הם יבדו המון, המון שעבל עדיין, היפני מרחיים התגיד שבעים ושבעה, שבעים ושמונה, רק תראה למטה, קצת לא הרבה במטוס קל, בצט קטן, אתה תגיע על. רק מי זה שאתה עובר דירה, אתה מרווי הח שלושים שנה. זה היה כל. כן, למה זה ככה, כי כן מקדשים את החיים, מה הם אומרים שם, למות זה כהל הם אומרים שם. כל המוסים את זה, אתה מכיר מי שושלו, לחיות זה תומנות, לחיות, אנחנו לא מקדשים את החיים, אנחנו מקדשים למות על מקדש איזשהו אידיאל, שהגב אנחנו בחלו יצרנו. אנחנו פשוט הוא שטלנו, אז למות על איזשהי אידיאל בתכוני שאנחנו בכלל לא בנימותו, למות על איזשהו מקדש של איזשהו אקרון, אזריקה, שבחן אנחנו לא יחלתנו, אנחנו אפילו יחלתנו עליה, ואנחנו אפילו לא יודעים מה הכניסים לנו שם. אתם מבין אחד התפיסות שהיא ממש נקח שחיה אדם זה זול, בוא נרח את כמה זה זול, ואם נכנס למסדה היום. שם תלב שבמסדות, הם לא רק כתוב את השם של אמנה, זה כשאני הייתי נאר, היה כתוב רק את השם של אמנה. אם בכלל, היום מתחת השם של אמנה יש חתרישים את המרכיבים. ממש אחד אחד. ולא רק זה הבעלך המלצרית חמודה בדרך כלל, ובעירה התקבור דומות חתגית התהלרגי למשהו. וגם עכשיו שאתה אומר לשאילו, אתה בטוח שאתה לא להרגיל איזה ולזה ולזה ולזה. כזה, מה שנקרא שיש להם ביטוח במסדה. אז אנשים מסתכלים, ומספקלים ממש בפנים, אז המחיל, וכשהם מקבלים את המנה, גם הרבה יקע אליה, מה שניקה קרציות מקפידים, שמה שכתוב זה גם מה שיש. ואם לא, אז הם קוראים לבין לנו לתקשיב, אני לא עזמנתי את זה, אדם, אמרתם לי כך, אבל יש פה זה כך הרי כמה מקרים כאלה נתקל. אבל שמישהו הולך ונותן כתף, ומכניסים לא חומר שאופילו אין לו מיסד מה יש אפלפניים. אין לו מיסדם איך קוראים את החומר אפילו, לא לקחת הנהרות לבדוק מה, איזה מנהר מקבל במסדה הזאת, שיש אליה סנל של נחש, וזה גם נכנס לו ישר על אדם. מישהו מוכן שיהזריקו לו מנהרי שונה במסדה ישר על אדם. גאייס. כלומר, זה נקרא זילות ארך חייה אדם, כי אנחנו לא בוחרים לדעת. אנחנו יפסקנו לבחור לדעת, ובאיום שאנחנו יפסקנו לבחור לדעת, אנחנו דברנו את הערכה הזאתי, למקבוצה שאין לפנים ולב, שהיא מחליטה עבורנו מהיסטווה ולא מובדם. וגם שאנחנו מצנגדים לזה ואומרים רגע, אנחנו רוצים פולריפורט להבין מה יש בזה ומה זה עושה, אז אנחנו מקבלים בקלה שאנחנו מקבלים ביתה, והוא אומרים לנו שאנחנו לא אחרי. אומרים לנו שאנחנו קונספירתיבים. אומרים לנו שאנחנו משבשי מדע. אבל מה זה המילה מדע? Science. זה תונאו, זה לדעת. מדען זה אדם שחותר לידיעה, וגם חותר לידיע את כל מי שחלילה לא יודע. נפה. כל מי שמסתיר מהידע, מסבך מהידע, מסלף מהידע, מסובב מהידע. הוא לא מדען, והוא לא מייצג מדע. זה כוכח מדויק. אני חוזר רגע ככה. שתינו מהנוסקצת. אני לא יודע, גם אתה יודע. בית כברות זה דברים שאנשים ישר חושבים עליהם, שוראינו ששלם את המחלה. כן. לא לסתינו. אני רוצה לחזור אחורה לשתינו שאינינו, תרציש ממדדת חלם. אנחנו נראיתי זה סרטון בראשת של דוקטור הדיאלטל אורן, שבזמנוי אצל לדבר על השמש. דבר על המשלש, אני ביופסיה. בעצם מצב שכדי לברר. מה. מה. אתיים. אתיים הם צריים ברוב שלו. בעצם שבאצלנו, בעצם חותכים את. או פותכים את המסוים אנחנו בעצם אפשרים לו לגדול. אז זה ממדדת החושב על זה. ביי, ביופסיה את עצמם. הם גורמות נזק. הביופסיה את עצמם, עצם הביופסיה את עצמם. הוא מוסות את זה. זה הם גורמות נזק. אבל. בחלק מהפעמים גם את סילות חיים. אוקיי. ברמה מיידית לפעמים המצלות חיים. אני לא יכול להגיד שהיום אנחנו עושים שימוש נסגב וביופסיות. כי כשמגיעה ביופסיה, אז בדרך על הדגובה היכים אותה ארפיה והקרנות. והדגובה הזאת בדרך כלל מורידיציקו יב שבין אדם לישרות ברוב המקרים. כשאני זוכר ש. שהייתה לי סיכה עם פרופסור איטלקי זה, לפני המון שנים שהוא רואו היה. מדען של שר טענו, שהשקיע שישים שנמחיים שלו בחסר טרסה. הוא אומר לי, רן, בזבזתי יותר כסף על גרנטים. מאשר, אני יודע מה להגיע לה ירח. המדלנו ואומרי לא התקדםנו בכלל. תסתכל את האחוזים. זה רק נעשה יותר גרוע. אני רוצה להצאה שלך לבין אדם ש. שחשב בעל אחד. אתה כבר מבוגר, אתה לא עובד לא אוכפת לך. אתה לא מייצג אף אחד. הוא אומר, תתרח קומי מחוניים, תתרח קומי ביוקסיות סעול הטבע. תוכלו יד ראשונה. זה איתן לכם תסיכוי הגדול ביותר. עכשיו. הביוקסיה הזאתי. אם כבר עשינו אותה. אם כבר משתמשים בזה. אז בוא נלמד למה הגוף הגיע למצב שהוא הגיע? אם כבר עשינו תחיתוך הזה. אם כבר יצרנו בגוף תפראו מה הזאת שלפמים מעיצה מאוד את קצת וגידול. בוא נלמד מהעשה את זה? אז לא עושים משתח לפרזיטים. ולא עושים משתח וירלי, כי חליל אנחנו לא רוצים למצוא ונום. זה נכון? ולא נמצא נעשה משתח למטחות כבדות. למה לא נעשה את זה מה ביוקסיה? למה לא נבדוק את זה? מרקי אנחנו נגלה ששם מלמטחות כבדות, ששם הרמות של ונום, זה שם על מלמטה פרזיטים ובעצה פרזיטים, וחלפחות בחמישים אחוז מהמקרים. אז לוקחים את הביוקסיה, ושי בעצם ממצע ראי למדעי. ואמרים בו אנחנו עכשיו נראי לתגוף, בחומר שמראי לדמברי, ונקווה שאי שזה יצליח לשרות בחמש שנים הקרובות. ואז יש את המונח הזה שנקרף 5 ירסרוווי ולרית. תדע למה עשו אותו? אז תואת או תן או 15 רוווי ולרית, ירו שהסרידות מהתיפולים הכי מותרה בי מכל כך למוחר, שאף אחד לא יגל לזה. אז החמש שנים הם הצליחים להביא להיזה שהוא נתון, שהוא מתקבל על הדעת, וזה כוכה של סטטיסטיקה סלקטיבית. אני קילום, אני מצבית רגע איתך ביחד, כי תדע, אני שומע אתו נשתאומר, או כשהידעתי, התקונושתי, עדעתי, אני אמר. אני מחשב יש לי סרטן, אני אגב מסתכל על חיימת סורה שונה, אז אני כנראיתי אומר, אוקיי, אני סלטבע, אני אסתניקוים האלה, במקרה חתוב זה יעבוע, זה במקרה הכי לא אכיגרו, אני גם אולי איזה משמעו לקרות. כך מנדם עכשיו כמו אבא שלי, הוא כמו אדם ממוצה שלא רוצה לשנות את אורך חיים שלו ויש מקרים שחים אותה רפה בעצם מוזרת, כי אני עכשיו מנדצח את איזה סרטן. סימלב, מה שזה עושה זה חודף, תקשיב אותו, זה חודף את תהליכי הרעקציה של הגוף לרעלים. כלומר, זה חודף את תגובת הגוף לחסיפה לרעלים, לתקופה. סימלב סרטן, כמו שמרתי בהתחלה, זה תגובת הגוף טבעית. סימלב סרטן ודבר טבעית. תגובת הגוף הטבעית לרעלים לא טבעים. אז היא הודפת את התגובה הזאתי, ומדקת אותה. זה מה שיוסה, לתקופה, ואחל כך אנשים המון לראה נסרטן חזב. מנוחבר הוא לא חזר, כי לא הלך לשום מקום. הגוף שלך עשף כוחות ויצא למערכן נוספת על חייו. ואתה קורא לזה צרות הגוף קורא לזה הסיכוי היחיד שלו. כי הגוף תמיד רוצה לישרות. ומחר והוא לא טועה, והוא מערכת בתמאות על פי שנים שלבולות, זה רק אדם מאחרון, אדם מאחרון שאנחנו לא פשימ, אנחנו נוססים על תגמים קודמים. אנחנו פרו זה עשרה מיליון שנה. מתפתחי. המאיך את הזאת לא טועה? המאיך את הזאת מגיבה? אז אומר שהגוף יצר דגובה מדוי יקד, על מנה קליסרוד כמה שיותר זמן את המצב הרעיל שבנדם מחניס את עצמו אליו בדרך הלא ביותיים. לכן, משתמשים בחיים יותר הפיר עם 5 ירסובייב על ראית בסטטיסטיקה. למכי הסטטיסט קיודת, שבדרך כלל הגוף התאורר והנסה להדוף עוד פנטרליים אחרי התקופה הזאת. הרבה מאוד פעמים זה בצורה על עם היותר. כן, נחמישפת כזה עם התאורר. הגוף מדבר לחוי לא תקשיב לו, אז הגוף הצעק. משהו כזה. אין לו ברירה. אתה מכיר מישהו אחר שנתקה במהלית שהתיים עכשיו מדבר יפה. בהתחלה צינצל בעדינות. תחק אף הוא בואי את ודלת. נדע. תגיד דבר אחרון ברמה הפרקטית כי עליי בסכם חברה עם עשינה. זריקת הקפעה שעובד במקרים עשימים. מה דעד חל שימוש בזרקות הקפעה או את אזבי גם רגמה הזה. יש גם רעיון ב. ראיתי בשביצריה, ובעולם דיש הקפעה באמסורות הם הראי. כלומר, אין ספק, שאפשר לייצר עצירה של תהליכים סרטנים. באופן ממוקד על ידי כל מיני דרכים, יש גלעי רדיו, יש סוגים של אולטרסנט, יש מחונות של ריף, שרסורת את זה, כבר עוד לפני כמעט מהשנה, יש זפרים, שדוקטור חולדה כלרקים ציה, ויש גם הקפעה. שזה בעצם מצב שבו השרטן מקבל קצנאים פיזיקליים כל כך בלתי אפשריים להתקאםות וזה נעשה באופן פתאומי, שהוא פשוט תמט, והגב אין אבדה לי, אני אקפי אגב, כל חלק בגוף שלנו מספיק, הוא גם כן יפסיק להתקאם, והפסיק לטפקה. אז. הקפעה הזאת יהיה אילה במקומות נקודתיים, אבל מה אתה עושה עם בן אדם שיש לו סרטן מפושת בקול הגוף? מה אתה עושה עם אנשים שיש להם לוקימיה? מה אתה עושה עם אנשים שיש להם שלבים מרובדים של סרטן בכל מיני עברים, שחלקם הם אפילו לא גדוליים פרסה, או שהם רב גדוליים מקרומטרים, זה מתאים לסוג ספציפי של גדוליים, שהוא תהליכים תופסה עם הקור, מוגבלים יחסית וגדולים מספיק. תמובן? אגב, לא רוב הסרטנים. רוב הסרטנים הקטלנים, הם סרטנים מפושתים, מהירי תגובה, מצומצמה הגודל, שפשוט מתפשטים בקזות מעירות שאפשר גם לתפוס אותם חירורגית, כמו שנקרא, ומה שאי אפשר למקם חירורגית, גם אפשר להקפי, נכון? מה נראה לך? כאילו איפה מקום שמחת הרפוית, תורה בצורה הכי חריפה הנגיד, כשזה מגיע לבנה של מקור הסרטן, ואת מדודות עם סרטן ונכה? אני אגיד, אני אגיד לך קודם כל, אני עניין אז שאלה מעולה, אז זה לא אמונה, זה היה ידיעה פנימית שלי, שרופאים, שהתחילו לפחוג ללמוד רפואה, ויצאו בטסף הרפור. בבסיס שלה, הם רוצים לרפב אלה הזו. האמונה שלי, בטוב ליבו של האדם, היא מוחלטת, הם אפשר לומר. אבל לאורך הדרך, נכנסו, תהליכים אינטרסנדים, שאני לא יכול לקרוא להמטעות, אתם מבין, אלא יש להם אדשנדה, והם רתמו להדשנדה בצורה מאוד מתוחקמת, באמצעות, חינוך הקדמי, לקוי ומאובת. אנשים צעירים, שבאו ללמוד, כדי לעזור, לרפא ולהציל. לקחו תמימות, וסרוווות, והתפו עליה נחש, עכשיו אני לא רואה את זה כתאות. אתם מבין, אני רואה את זה כמהלך מחובן שהתחיל עוד בתקופת רוק אפלר, בתחילת רוק אפלר. ומה שזה אומר, זה אומר ש כשאני מדבר, או כשאני מתייחס למוסד, אז זה מושניקה, המוסד הרפואי המנסדי, ובעיקר בנוסד הזה שעוסר אותן. אני בעצם מדברים אנשים שבסיס החינוך האקדמי שלה, פסיס החינוך המדעי שלהם, מה התחלה? הוא כבר מעובת, לטובת, אינטרסים ואתה יכול לראות היום שזה במימון מוסדות, במימון מוסדות מחקר, מוסדות לימוד מוסדות חינוך, במימות בתי יכולים ומוסדות רפואיים, אתה יכול לראות את זה במימון, כבד מאוד, של הפרמה ושל תעשיות הסינטטיקה השונות, מי תעשי את המזון, תעשי את הריסוס, מה שלתעשיות מזון סינטטיבי ריסוס להיות את תורמות כבדות לבטס ספר לרפואה. מה יש להם לחפש לבורדים? מה יש לחפש ועדות ניבות ציבוריות, כמו FDA, ועשיתי סייאמריקאי, מה יש להם לחפש, אנשים, שיש להם אינטרסים, כבדים בתעשייה הסינטטית, אחימית ורפואית, אחימית סינטטית. אין להם על החפש שם, זה מסכה קיסהות מוזיקליים. תמיד בגלל הדבר הזה, אני לא מסתכל על זה כתעות. אני מסתכל על זה כתפיסת עולם כללית שיתחיל המלכתחילה, באופן מעובדת. שאומרת שאנחנו הבעלים של גופי האנשים בפלנטה הזאת, ואנחנו נחליט אבורם איך הם איכיו ואיך הם ימותו. כלומר לא רק שאומרים לך איך לחיות. מה להכניס בגוף שלך? ואם לא תכניס נקעסו לך נשים, הלכסן קציות ונוקיע אותך, אנחנו גם להגיד לך איך למות. כי אם אתה הולך למות מסרדן, אותן זה רק הצלנו בבית החולים, רק שם אנחנו תרחה לעשות את זה. מותר לחלק סוס מסרדן הצלנו תחת חומרים שמתתים בלבד, הסורלך לעשות את זה בשום צורה אחר. ואם חלילה, יצלחת על הצאת מבית החולים שלום. אז אנחנו הולכים להגיד, לקפת אותך קספסים הנחשב, ולהגיד אינה יצלנו אותך. ונסים עליך רק חמש שנים. כי אם אתה תיכי המעבר לחמש שנים, ותתחיל לפתיח סרדן, אתה לא תהיה בסטטיסטיקה שלנו, כזה אתה ערוס לנו אתה. אבל אם החלט אתם, לסרובב את הגב, ולא להגיע אלינו בכלל, וגם לספר על זה למישהו, אנחנו נדאג שאלך החיים מאוד מאוד קשים. כי אם אתה תיכייך ללילה, אנחנו לא נוכליס בו לצ'ה. כן. זה נקרא תרבות שלא מקדש את את החיים. מצדיקה את כל מכל העמאבט, אבל מישהו יצליח לחיות בילדי פרמא סודיקאות, בילדי חומרים שמתת, אם הוא יצליח לחיות, אז הבן אדם הזה הוא קונספירתו, הבן אדם הזה הוא משונה, הבן אדם הזה הוא מוזר, הבן אדם הזה הוא חי בסרד. והם חליל אוגם, אלמד החירים לעשות את זה, אז אנחנו נעשה אותך חיים קדשים, נכניס אותו לקהל הניקחות הראשרון. שוותם מבין, למה רופאים אפילו מגיעים למצב של טעות, הם לא יכולים אפילו להרשות לעצמם המליטאות, אם הם מחליטו ללכת בדרך טבעית. כן. כי אם הם מתאושם, היא קנסו בין. זה הדבר סטנדרט של החברה שלנו. וכל אחד מאיתנו, כולל אני וראתה אחריים על זה. כן, טוב שמע, אז אתה מנפץ פה, לא עוד מוסקמות, אתה מנפץ פה, רענות אידיאולוגיים, שאנשים חיו עליהם, כלומר, תודה, אני חושב על זה ש. כל מה שייתכבר דע לי, כל מה שם ראתה על רופאים, אנשים הם קורה מטובים והכבונוש למטובות, שאתה מבין, איך לפני רק מהשנה, איך לפני רק מהשנה, ג'ון רוקפל המשתלט בעצם על תעשיית רפה והיצור של תופות, מייצר את דוח פלקסטר, ששואל לדברים האלה נועדו לכנאי חרופאים, כדי לשתף פעולי, מההג'נדות הכלכליות או אחרות הזה, אבל אז בעצם מה שצריך, זה שרופא יודי, שמשהו למדו לי לא נכון, ושאנשים, זה דורה שינוי, לפה חולם לבינדם. נכון, שאני אסתכל מהעשו לסתכל מהרשים, לדוקטור גיל שאחר, דיגיל לסף שאחר אדם מדהים בנה, היא מה עשו להעבני, ומה עשו לאנשים אחרים, וברצות הברית. מה עשו לדוקטור קל ריש, בשנות החמישים, לקחו לו את הראשיון בגלל, שהוא הרעה שהוא יכול לרפה במצעות סידן, וכסידן, מה שנקחת על ציון קארייר, זהו רק סידן, כמעט להגיע למצב של מאה אחוז עצבחה, וריפוי במצבי הישרטן, שכולם הוא גדרוס סופנים ללכו הביתה להוספי, שאתם הולכים למות. אז הצלחת לרפורת המיופי, אז הפרסלך, זה שנקח לך את הראשיון, כי את הסיט המדיקל פראפטיס, שהוא מיכוץ לתחום שלך. את זה תמבין את איך זה? זה כמו דוקטור סטניסלב ברזינס, כי מטקסס, שפיתח את שיטת האנטינאופלסטון, אולי השיטה הכי חשובה שהי פעם פותחה, במאה ה-20, לרפת סרטנים שאין להם סיכוי, כמו סרטן לבלב, שהסיכוי לצאת מנו 1,35. אז בין אדם הזה יצליח לרפת כמורת עצומות של אנשים באמצעים טכנולוגיים, שם כולם טבעים, ואיזה פרסותיבל, ששפעמים תביעות ודיונים בבתי המשפט אליון, ומה שעוציות המים, זה שכל משהו יציל, עמדו בחוץ עם שלטים, והשופט הסתכל מהאכלון, ושאה לספרו את הממסד, האם אתם יכולים להביא כזאת כמות של אנשים שאתם ייצל את המחוץ, כאילו בין אדם אחד, ואתם הרבה. וכך הוא יצא, נשש דויות. זה לא יפריע לממסד, לאחרים את כל הציעות שלו, את כל המסמחים שלו, את כל המחשבים שלו, והצחת חיל הכופה מחדש, ומימי מין אותו, אלא שהוא יציל, אלא הוא יצא ולחלקם היו מיליונירים שיכול לך כל מכון רפויה, מחובד הם עליכו אליו, תמינה זה רק דוגמא, יש ככה הרבה כאלה, זה אין סוף של כאלה. בישהו שמקום הם התייפים, כי הם אחד, תראית להן הספאולים. הוא לא היה רופא אוהי חימאי, דורטור להן הספאולים, הוא קיבל פרס נובל הרשניים, אחד לחינייה, ואחד לשלום. הוא חיית גיפתי שים שלוש. גם ירצה, דגיל מאוד מאוד מוחה. מה הוא בתקופות? בתקופות או שנות השישים, החמישים, לקף, כל יום, עשרת אלפים, הם מיליגרם ותמינצי. עשרת אלפים מיליגרם. ירדו עליו, איך ירדו עליו, הוא אמר להם אני קבור את כולפם. ובסוף, שגם תברו וזה, וסיפורים, אמר להם אני ששיר, אני יכול להחסיק את כל התביאות עד שאתם תמותו. כשמדו הזוקתיו, מהאמר, דקטורס דונט ליי. מי שמבין, מהאמרתי עכשיו. כלומר, מה זה אומר? זה אומר, שלפעמים יש כאלה שממש נקרא פרומיננטים, הוא מצביחים לעמוד בפני הממסד. אבל לא רואה פעמים, זה לא ככה. כמו אוטובר, וזה מדען גאון ששתק שלושים שנה, והספקה לנשים אתים שהוא יכול היה לעציר אותם. ופשוט שתק. אז כשאני אומר לה אנשים גאייזה, אתם צריכים להעלות הפייאט שלכם באמסעות זונה אומר מירה, אני יכול לסרטן. מה אתם מדברתי עד זונח שם? מה אתם מדברתו על שלה? הצילות היא באמסעות זונה, תולח לה, הצילות היא באמסעות האלה את פייאט, כאשר הוא לא מבין של מדברת או סיינס, שזה כבר הולט סיינס, זה כבר התגלה בשנות היש לו, זה מה שנה אברו ואנחנו לא מעוד קנים. תראי יש מונח שמיקרה טרנסלי שנלנולדגגב, פר ידה. ומה זה המונח הזה? הוא אומר, מה היום המכקר המתקדם ביותריות דייה? מול מה שעושים ומשתמשים? תדע שהפר בתחום הרפואה הרבה נשווה 20-25 שנה? שאתה יושב מול רופא, אתם מדברים מיצור בשחור לבן יש לו טלפון נוקיה ומכונת פקס מהחורה, למה כאילו כך תתכחור האסרים שנה? הוא מדבר איתך באמצעים שהמכקר המתקודם ביותר כבר לא רואה אותה ממטר. אנחנו קופה מולכים למינרת הזמן, מולכים אחורה ושואלים את הזמן הוא למה במחלות עכשיויות? אותם אנשים שבכלל יושבים על ידה לא רלוונטי לא מצביחים לעזור לנו בגלל שהעיומים המודרניים הם כבר כל כך הרבה יותר משמעותיים שטכניקות יהיה שנות שפה המבדו על חיילה כמה אנשים אפילו גם לא עובדותיהם. אמרת כמה דברים איפי? מה אתה למטופל שחשו אומר לך? מה אתה מדבר את ישב על ריפוי דרך את זונה? אני חוזר רגע לך אותו דוח Flexner שמכושר לרוק אופלר. אלף כבר אז הם רדפו את כל המארפים, כמה רדפו את האומופטים הוא מסגרו מרפאות, הם מחפישו את המדרך התקשורת. הדבר הנוסף שרוק הפרלסה שבצמשפיע באמת על כל תורה של הריפוי כרגי. כל מה שאתה מדבר עליו אגב עוד איפוקרטי, שפני 20-25 מודשנה, ריפה דרך ריפה דרך צומות וכן הלאה. ואז הוא בעצם מסיר את לימודי צונה ובכלל את כל מה שישו לריפוי מילימודי רפוה. ואז עד היום גם רופים וגם אנשים לא בכל מבינים שנובכל מבינים שתזונה אחד השיטות האידיאליות ביותר לרפי התגוף. זה היה שיטה העיקרית של רופאים M.D. לפני תקופות דור דוח פלקסנו. כעשה טיפלו בין אנשים, טיפלו בהם באמצעות סמכים או מאופטי הייתה חלק מי לימודים עם רגיטים למגמרי בבותי הספר רפואה. צמחם הרבה היו חלק מלימודים לגיטים עם לגמרי צומות, חוקנים, היו חלק מלימודים שימוש בביטמין היא מנהרה לי ממלחים טבעים, כולם היו חלק מהעבודה עם פה עם מה שנקרפות אותי רפייה. כמו דוקטור דין שגידיאלי שהיה קולונלג, והיה ממוצר עודיו, היה רופא שחייב הרזאת הברית, וריא עזר לרפי אלפים. במצאות פות אותי רפייה, טבעית לחלוטין, מה כיבל הזה פרס של שבע שאני בקאלה שלילת ראש היון ואחרמה המוחלטת של כל הציעות שלו הישור לשתף כל מידע שהוא אי פעם יגיע אלף. אז זה קרה גם לראי מונדראי וזה קרה גם ל. עוד כמונות של אנשים שאני יכול לשרד ולדבר על הגום של אנשים שהחליטו כן למוד על רגליהם אחרויות וכן להתנגד. בו סטאם בוא ניקח תדאה אשדברים, אנחנו מדברים על Flexner, בו אותה תקופה 1136, פחות או יותר, ממקירת מה שנקרסנת דוקיומיינט, תופסיק סטיפור, מסמך הסנת שטיין ששאר במה זה המסמך הזה. זה עבודה שעשנת האמריקאי הזמין, כדי לברר, כמה ויטמינים ומינרלים נמצאים בטבועה, המריקאית ב 1136. ומה הם גילו לזוואתם? מה שעדמה ריקא כבר. ואני מדבר לתחה לתופסואל. אתופסואל זה 25% הראשונים, שרוב הקרופס מקבלים את הביטמינים ואת המינרלים. בעיקר מינרלים, אוגר. הם יצרים ויטמינים. הם מקבלים מינרלים. אוקיי, סליחה. פעילות הבקטריאלית שמתה. הפעילות המינרלית שמזה, כי למה לא עשינו שום שחלוף והשרה של האדמה. לא טיפלנו בהדמה. אז בעצם מה אנשים אוכלים? הם אוכלים מה שנקרא מזון רק? הם אוכלים מזון רק. יש לזה צורה מסוים, את אבל זה לא מכיל שום דבר בפנים. והצריכים לאבין שהגוף שלנו זה מחצב שמחזיק בתוך עשרות, עשרות מינרלים בקשרים עדינים עם חלבונים, עם ויטמינים, עם אנזימים. וכאשר אנחנו מפרקים את המערג הזה, כי הבסיס לא קיים, הגוף שלנו מתחיל לייצר חומצות. אנשים שחיים, כמו אוכנהויים, על אדמה, השירה במינרלים, כי זה בעצם עדמת על מוקים. זה מה שזה. אין להם שרטן. אין להם לחץ דם גבוה, אין להם סוכרת, אין להם דלקת פורקים, אין להם החלות לב. בגלל הדבר הזה, עכשיו למהרופים של אז, בארצות הברית של פעם, למהרופה של פעם, למה בצפון אמריקה? למה עשו את הדברים האלה? אז כבינו, שהמפתח זה בעדמה, אנחנו הגענו מהעדמה. אנחנו בנויים עדמה. אנחנו נוראים עדמה, אנחנו נוראים ההפרבעת, אבל ההפרטה שהוא, ואנחנו קונפטיבל. אנחנו שוארך עם הפלנטה, שאנחנו גדלנו בבינמצאים, ואנחנו לובשים, לובשים את הפלנטה הזאת בבסר ועדה. אם אנחנו לא דועגים לזונה השירה ומלאה בתוכן אמיתי, אגוף שלנו המתחילית פרק. ומתחילית פרק ארופים של אז, M.D. סעים להבלפני דוקספלק, דוח פלקסנר. הבנו את זה, ידועו את זה. יש כבר רגע משמח, ישן בשנת 2016. שאומר שהאמריקאים בעצם, רעזים על ביתן מלאה. זאת אומרת, אחל תאפל תאפל תאפל תאפל תאפל תאפל תאפ, אבל אגוף שלך ראה, ותאים שלך, סורחים, סורחים, להן דריאנטים. אביבר את זה כבר, אבל לא עשו עם זה כלום, ברמה ציבורית, המנסדית או למטה הפלנטרית. לא עשו עם זה שום דבר. זה נשאר כמו שבים. תל לנסות לסכם, שאלה ככה עם שתי קצבות. מה אתה הוא תכי גדולה שיכולה סרטן עושה ביום הראשון רלך חייף חון? ומה הדבר הכיתו שיכול לעשות? קודם כלום, כתוב, שיכול לעשות. קודם כלום מפחד, אני יודע שזה טבעי, כי למדר אותנו מפחד, אבל אני לא שאתה מפחד, המייצר כמו את עצומות של הדריאנלין, אדם שכמת חילי התחום צי, המצב שלו רק מחמיר. רוצה חלימצור, אדם, שכון כלום מפחד, שבותח בהיכולת שלו, של החולה להחלים. שמחזיק ידע מספיק, שהוא לא ידע מבוסת ומוסת על הדמרחות, שהוא לא מתוסבח אינטרסים. אדם שיש לו ניסיון, יש לו כבר המון, המון קרידן שלס, בשביל הארות הניסיון הזה, בפועל, הכלינית, והבן אדם הזה, התואר שלו לא משנה, מה שמשנה זה האיסום של הידע, האיסום של הידע, ולהבין, שהגוף שלו הוא יזדמנות, אנחנו לובשים את ההזדמנות הגדולה של החיים שלנו. אנחנו לובשים את ההזדמנות הגדולה ביותר של החיים שלנו. ולהלכת למקום, שמאצסים, מעצים, את הפוטנציאל ריפוי שלך, ולא מדקר אותו. מקום שבו, את המקבל, ההזדמנות להתחבר עוד פעם, לחומרייה, אז הנה של הפלנטה שבה את הממן, ועליה את החיים. מקום שעוזר לך לנקות את כל הרעלים, שהכנסת על הגוף שלך, בדרך הלא ביותיים, לא באש נתחה. ולכחת אחריות על הבריאות שלך, לקחת אחריות, ולא לתת אותה לאף אחד יותר. להצאי לשבת ולחקור ולהחזיר את הכוח אליך הבית. מה שהוא שצריך לומר כאילו? אני לא נגד רפואה מערבית, אני לא נגד רפואה המודרנית, אני חושב שרפואה מודרנית זה. ברכה לעולם, כשהיא מנובת את נכון, יש את הפקידים עצומיים בעצלת חיים, בשיקום, ושיחזור, ותודה לאהיה טכנולוגיה באמת, שיש לנו היום, יכולות כאלה, אבל זה התחום שלה, ויצחה לי שר בתחום הזה. כל מה שקשור לריפוי מחלות חרוניות, זה לא השתח שלה, זה לא מקום שבוי לטובה. אני מסכים אתך. האם רעיתה חולים, שנכנסו למצב של ריפוי, למורד שהפוגנוזה הייתה הפסיט, מה היה מיוחד בה אנשים האלה, או מה יש תנאי אצלם, שאתה רעיתה של נושאים אחרים, נוזו חם לראות. מוקיי, שאלה ממולה, מה שהשתנאה קודם כל זה, הסטייטוף מיד. הניצרס הזה בעיניים של אדם שנדלק ואומר לי, יש לי רק בקשה, אחת הלכה. עד תוריד לי תרוח מה מפרסים. תן לי את כל מה שתעודיה, ואני אכפיל את זה. תן לי כל מה שתעודיה, ואני אעשה מי זה בונבונים. תן לי כל מה שתעודיה, ואני אעפוך את זה למונה ולידיה. פשוט תשמור עליי, את כמה שאתה יכול, בריא בראש שלך. וזה אולי שיעור חיג גדול שכיבלתי, אין מיליף, מי אחד המתופלים שלי בשנותה, שלושים שלי שהייתי, הוא בעצם לימד אותי משהו, על ההשפט סומה של פלוסבו ומשמעות של נוסבו, ועד כמה בעצם מילה של בעל סמכה, יש לקוח עצום בתודאה של האדם ששומא אותה, ולא סתם משפט המפורסם הזה בתקופת יוון האתיקה. קודם כל המילה, החקה חצמח, מה שנקרא היום התרופה, והחקה חסקין, מה שעוקר לא ניתוח. קודם המילה אבל, אז מה זה אומר, זה אומר שהרופה מילותב הם תרופה, מילותב חזקות מסקין. ואני למדתי, שהדבר החשוב ביותר, זה להביא את הבנדם להתרוממות רוח. ולתת לו, יקווה ולתת לו אור ולתת לו כיוון שויכול התחבר אליו ולראות התיד. וכאשר זה ככה, אז הגוף שלנו מתאורר לריפוי, הגוף שלנו מקבל את החלק הניסגב של הסיכוי. והחלק הזה לא קשור לאפרופ, הוא לא קשור לאפ טכנולוגיה, הוא לא קשור לשום דיסיפלינה. הוא קשור לקוח הריפוי הפנימי שיש בכל אחד מאיתנו שהוא לא מזדכן אף פעם, הוא לא מתבגר, הוא לא צריך לשון, הוא תמיד יחלה, גם כשאנחנו לא. כן, יש משפט שמנווה אותי, מאז שאני איתוררתי לנושא של ריפוי עצמי, בהקשר ריפוי, התסמוך על הדיגנוזה, לא על הפרוגנוזה. אין בה, יש לך סרטן, אכלה. רעיון הזה של, זה לא ניתן לריפוי, את החייב ככה, או ככה, זה כבר בין חלבין עצמחה, בין חלבין העבריה. אז בל השאלה שלך באמת פנאי לי, בשנה זה השנה שעברה, אולי ידם, שהוא הגיעים אלאיים אבחנה של סרטן, שהוא במצב מתקדם מאוד, שהרופא לא מציע לשום פתאון, ברק הימה, כי הסרטן מפושט בביתן, למגוון עצום של עברים גובר ומקומות. ובוא אומר לו, יותר משניקה, הלך תסדיר את עניינך, המשניקה, ועוד פנטסים לב, כוחה של המילה פה. ואני מול לומעת הרוצא. אז הוא אומר לי, אני רוצה לחיות. אני אומר לו, אבל איך אתה רואה את זה? מה זה בשביל חכיים? אז הוא מוטירה יש לי בבית, שני ילדים, בסוף גילה הישראלה שלהם. ומודמד נעשרים. אני רוצה להיות סבא. אני רוצה להיות סבא. אני. מה זה בשביל חסבא? אומר לי, אני רוצה להרוץ איתם בייהם, אני רוצה, אני רוצה לזרוק אותם לגלים, אני רוצה להיות סבא. ומה שם רואו לי זה שאני, לא רק שאני לא הגיע לי יוצא בה, אני לא הגיע לחגוג להם גיל אסרים אפילו ללדים של. אז הוא למד. לקח לו זמן, אבל הוא למד. הוא עשה את זה די מהר, יש אלף טיימר. להיכנס למצב את הודעתי, שנקרא, מצב את רנצד אינטלי, מצב את של טטה המוק של המוח שבו, מה שאתה רואה, בעיניים עצומות, המוח תופסקי אמיתי. זה כמו חלום צלול כזה, שאתה מתעורר ממנו ומבחינת חקול מה שקרה שם היה מציעותי לחלוטין, את הזוכרת כל הפרטים, לפרטים, לפרטים. אז לא נהלם לך את שאתם צריך צריך שנייהם, זה התחקול היום כמו כל זיקרון. אז הוא למד והזה הוא יצר לעצמו סדרה של סצנות קצרות, מעטיד, שבו רואו אותם בגוף ראשון בזמן עובד. של סצנות שעושה בלי, אלדים קטנים. סצנות שבו רואה את האלדים שלו שהפחוליות גברים, עם אנשים שלהם. סצנות מסמחות מאוד, בסך הכול שתיים שלו סצנות. הוא תחיל לקנס במהלך היום, לזקופות זמן הרוקות במהלך היום, שבו מתמסר על הסצנות האלה לחלוטין. לחלוטין, הוא היה פשוט גרשם, הוא מרליקודם קול זה מנכם אותי. אני לא חושב על מעוות ועל כליה. אני פשוט מצאתי שם העמור נחמה וסמחה. שתיים מה שקרה זה עם הזמן שהתחלתי לחיות באחצי חצי. אני חצי במציאות האלטרנטיבית וחצי בבית שלי. היא בטיקו אחר כשר מה שנקרא עם ההיסטוריה שלי, עם הדברים שאני מכיר. עוברים מה שבוות ועוברים חודשיים כבר. שבעצם הוא אמור לי רקבר להריח פרחים מהקרקאית, זה מה שהרופא אמר. אבל לא רק שהוא לא, להשכוזר לא הצבע לפנים הוא מעל המשקל. יש לו אנרגיה. יש לו קטימיות. וכשמגיע את האריך של מה שמכרה בדיקות או לקבל עוד איזה שהוא גזר דין, תעוד היה יותר דרוע, הוא בסוף מחליט ללכת בכל זאת הרופא. והרופא מסתכל עליו, הוא די בהלם, הוא אומר לו, וואו, אתה לא מת. ומה שכח אמר? ראות שאני את הלא מת את הגמנירה יותר טוב מה שבאת. אני יכול להפתיח לחשיין לנו תעוד בהבחנה, כי כבר כל כך הרבה בדיקות עשים. אני רוצה לבדוק אותך, אותם, מחדש. הרופא לא מוצק לום. שלושה חודשים של עבודה תודעתית עמוקה. הרופא לא מוצק לום. ומה עוד אומר לו? אני גם לא מוצא סימנים לזה, שהייתק הזה. אין סימנים. עשרקות בטן שחד קינות, דיקות אדם של חתובות. תמשיך לעשות מה שתעושה. כנראה תעושה את זה כמו שצריך, הוא אמר לי, אופתה תישה הרופא תמח, כי בדרך כלל אין. אני מלדבר, אבל, האם אני אין אותי? למה הוא לא שאל אותי? מה עשיתי? יצאתי מי שם הרופא תמח דו מה שאני אומר. תמח מה שאני עושה, נתן לי תפיכה על השכם, כי שחקול מקבורי שלולציה. אבל מעולם לא איתן אין מה עשיתי, בשביל להגיע למסב הזה. וזה תוגמה, מעט האחרונה שאני יכול לזכור, איך התרוממות רוח, שמתמסרים אליה בכל כולנו, יכולה לעשות שינוי דרסתי בגורל שלנו. ועוד לא דיברנו על דברים פיזיקליים, שאנחנו יכולים להזור לגוף שלנו, שאנחנו יכולה להזר כל כך. אז מי קרמנה שלב כמה טכניקות. מי קרמנה שלב כמה גישות, שם כולם פרו הלט, אנחנו בהכתלתנו חלה הריח את חיינו ובהכתלתנו חלה הזור לאנשים סביבנו, להריח את חיינו. מדהים. זה גרמי לחשוב על טיפור, שהתפרסם בכל העולם על בחורי הבנים בשם סתמאיטיס, מוראיטיס, בגיל הרבהים, הוא אופחן, הוא חי באסטברית, חיינו לכם את העולם השנייה, אבר לאסטברית, גר בנויות וחסה גר בפלורידה, ובגיל הרבהים ממש הוא אולך לרופה והרופה מאוד לו של חסרטן בריאות, ויש לך שישה התישה החודשים לחיות, והוא אומר להשתאו, אנחנו צריכים לחזור לאבן, נחלמות והקר מן די לי כבר בובר סטברית, הוא חוזר לאבן, והוא מספר, הוא יגעו בהקטוגריס, ואין, הוא ראו מיטודי. אז הוא ראו מיטודי. אז הוא אומר, שתיתי שלוש קוסות יעין ביום, אבל רק של יעין טבעי, לא מרבלי כל החומרים התוספים וכאלה, גם הייתי לכם בשדה הייתי לוקח את הבגבוק הזה הייתי, הייתי אוכל אוכל טרי, מהרפיור רואים פיורפוד, פיור הרבס, והוא אומר וחקידי למות, ואז הוא אומר עוברים שישה חודשים אני מרגיש טוב, עוברים תישה חודשים אני מרגיש אפילו יותר טוב, והבנדם מחזיק את גיל תישאים ומשהו. ואתה יודע הוא, את תוראה בנדם שעובר לטבע, עובר לפשטות, חוזר לעשות זה משהו עב, מזין את עצמו בתור, והוא אומר, אני לא כמו בעתון, יש פה אביר נקי, וזה אני נעשה להוסיף את הסרטון הזה, זה סרטון מקסים את תוראי בנדם. אין יכול להיות שוגם, אוזמן לעל ועיה של הרופא שלו. זה יציגוי גדול, חד משפט. יציגוי גדול. תודה רבה הרן קליף. כן, הוא רוצה להגיד לסיכום, שדיברנו בינינו, אתה ואני יפה שתחדנו, שבעצם הפריקה זהו לא יהיה עוד שמקצוי, כי יש, ואני חושב שזה משהו שאולי לא אמרתי אף פעם, אני חושב שחשוב להגיד אותו, יש גבול לקמה אינפורמציה פרקטית, אפשר לטת בהחלטה של פוטקסט, והשאלה שלי, לבנדם שמאזין עכשיו, ורוצה לצאת לדרך הזאת, אז יכולה להשוורים כמו ממשינויים זונותיים שכל עדיין יכול לעשות, אפחרו בפרירות זונת עובות יותר. אני אדמה אני יודע, יש מרכזי ריפוי בארץ ובעולם סביבות עובות, אבל וכמובן שיש הרבה סוגים של מתפלים אלטרנטיבים כאלה ואחרים, מה אתה היית אומר, שבנדם שאוצא להתחיל עכשיו, לנסת לדרך הזאת, ממאלי זאר, מה כן לעשות או כל דבר אחרי שולל חברוש? דבר הראשון זה לנקות הגוף שלה. זה לחפש את המקום שיכול ללבות אתך בניקוי אמוק של הגוף שלך. מכל מה שהזכר נקודן. זה הדבר הראשון. דבר הראשני, זה לצמצם מגע ממש. עם כל מה שמפחיד אותך, מלחיד אותך מהורר בחספקות קשים. הדבר השלישי, זה למצוא אדם, או מקום, שיכול ללמד אותך, את כוח התודעה שלך. כמות האנשים, האנשים שאזרו לעצמן, באמצעות ריפוי על הדקוח התודעה בעולם היא אין סופית גימת. אנחנו לובשים את הפיזיולוגיה של הביוגרפיה המנטלית שלנו. זה אומר שכל מהעשה שעשינו בחיים, נווה ממך שווה. בין אם הייתה בהקרה או לא בהקרה. זה אומר שב, ביולוגיה שלנו התוצאה מאוחרת של ביוגרפיה מנטלית. אם אנחנו רוצים ביולוגיה חדשה, אנחנו צריכים לכתוב ביוגרפיה מנטלית חדשה. והדבר האחרון זה, תמצא מקום שאלה מדותך, איך להיכול. אנחנו לא יודעים איך להיכול, כי זה לא יושב בשום תוכניק לימוד. לא בבית שלנו, עורים שלנו לא למידו את זה מאפ אחד. וכל אדם הקדמי ממוצע שתהלך אליו, מדקלם לך מספרים ועולם לא הלך לבדוק את זה עם זה באמת עובד. לכל המקומות, שיש לנגב הרקרידן שלהיה שלהגב הריסטוריה, המזרול האנשים. הם יכולים להראות לך את האנשים האלה. הם לא מחביעים אינפורמציה. הם מראים אינפורמציה. אני אגיד שלא הייתי שוקל בחלעשות את הפרק הזה, אם לא הייתי חובה שינוי תודעתי בריאותי, בחיים שלי בעצמים, לא הייתי פוגש כל כך הבא אנשים, דרך הפות קסטים, דרך קורסים, דרך סיפורים עשרים לעולם, יש כל כך הבאיד, יש כל כך הבא אנשים, יש כל כך הבאידויות, לאנשים שהריפות עצמם, שנכון שזה חשוב להביר את היד הזה, הם תרגיד לך תודה רבה על הזמן שלך, על הנתיני האינסופית והרצון לחלוק את הידה. זכות לקחת חלק בדבר הזה, בזכות חווי התחה, זה זכות תודה רנקליף. תודה על השאלה שהזמנת אותי, בזכות הפעילות הזאת שלך, שהיא לא פשוטה היא לא מובן את מעלה, אנשים כמוני, שפשוט מושקעים בידה ובמעידה יכולים להניק חלק מזה, גם מעבר לוקיינס, תבורך. תודה רנקליף. זהו להמובן. אם נשארתם את כאן, כנראה שמשהו במה שנאמר פה, פגש אתכם. ואם זה עורר אין אוכות, סימנת שאלה המחשבה חדשה, זה לא במקרה. הסיכות כאן לא נועדו כדי ליצור הסכמה אלה לפתוח מרחב של הקשבה בחירה והחריעות. אם אתם מרגישים שהפות כזה זהו רק נקודת ההתחלה, בהקדמת של תקושת ביתן תמציאו קורסים האמיקים שעוסקים מבריעות, חוסן רגשי, וריפו עצמי. לא כהיה לתיאורטי, אלה כתהליכים שמלבים אנשים לחיים מדייקים, ובריאים יותר. הקורסים כבר שנוללפי אנשים את הדרך שבהם מתייחסים לגוף, לבריעות ולהיכול של המלשפי על החיים של עצמם.