פיצוחים - רות סוף - פרק 89

אורן כן. ודעש אז פרק אחרון שלנו ואני מתכחש לזה אבל בסדר. אז אתה לא יכול להתכחש לנכנתי דף. אה, אם מסרים. שזה היה חושבתי אז שנראה לי שאני לא טוב בהשמות שלהם. אבל אני ראה לי שיש כל מיני להקוד שעשו כזה. פרדה ואז עשו כמבק ואני אני נראה לי שחלק מהם גם עשו את זה במכובן כדי לעשות כמבק. אז אני שובלת עצמי האם לשם את מחוונה את האם בו זמן מסוים פתאום את הגידי. בוא נעשה כמה אז ילנו מלא מלא מהזעינים חדשים כי. כמאה בסדר שחולו שזה כסף. טוב. זה לא זמן. אבל זה רעיום זה רק טובה. זה כבסעשי שיש. כבסעש שעשו. טוב תמל לתחיר גם מלמה אנחנו מפסיקים. יאללה. אהה מה דבר החרון שלה מנטה. וכשר של הפסקת פרד קסט. טיום אולי. מה קדושת עליו פרדו. נכון. מה דבר החרון שלה מטי בהקשר הזה. לא דבר חרון שלה מטה. לא. זה דבר החרון שלה מטה. לא. יש לי חלבו מוכן. להקלטה ולבוד שיש את כל הציוד לפני ש. תרחת סטחון. אני אצפה חמרי כסטם הנקדות המחורה כלי. אם שמה שלא רמצחי כזה שזה פרק הראשון שזה. כל התנות שאלה השפעמים כאילו אני אבחר כמת את מפסקת. וזה כבנו במסטרדים שלא ראין ותעזאת את הבאה שאולך לידה יש בעיה. אני כזה סימן שלה. וכותב לי הציוד לא במסטרד. לחשמא חום הכליטים בבית של אורן קציב דום בית של אורן בראשיין ואני חושבות לזה אחר זגירת מהגל וזה יצאה תעות. כל מנהל. תעות מצוין. שם כן. אני בשנה חרונה בסגירות. תק, תק, תק. בקטת טוב. ואני חושבת שזה משהו שקצת נחוץ לנוח שאני ממש תורל לא תעלה. וכי גם אני קצת עובר את פרק הזה מקצועי ונראה לי. אתה אותו תתחיל אבר פרק מקצועי גם. חוליות, אבל נראה לי שבאופן כללי קצת מצינו את הפשן הזה שהיה לנו להקליט. ואבל כיוון שלי קשה עם פרדות אז אני. וזו אני אומר לא יודע יכול להיות של הסעוד פק. אני לא מתחייב שלא יאו פרק מקצועי. אורן, אורן, לא יאו פקק. אבל אני לא מתחייב לזה. בסדר, אם אתה רוצה אני, כלי תתצמיבה. נוותה, המחר שרפו כפה. לא, אבל אולי, אבל כאילו. אולי גדול מסיימים. אני לא אבר להיות נחרד. טוב, אוקיי. התרינתיה מנהלת את כלימי, חברה שהיבאית לתחום על עמידה ברגונים ומאסדת את כעילת למידה הרגונית בפייסבור. ואתה, אורן, מנהלת גיל אורף פקות למדה, חברה שמפיקה ומפתחת פתרונות למדה לירגונים. ופות קסטו פיצוקים. המטרה שלנו יקודם כל ללמוד בעצמנו. והלדרך גם לקדם את המקצוע, אבל הספק רעונות והשרה. אתכן לנו? יאללה. טוב, אנחנו נתחיל בחלק התכניב הכליל, אחרי אנחנו אמר לך שאלות עומק. ואיז. יש לנו שמי שמכשיבים לפרקיסיום, כי לדעתי יפחת לאה כשיב לזה. מה אגפת לי? מי שוייקשים לקרוא הפרקע? אנחנו בדקנו פרק. אתה בדק את הפרק באמת באמת פרקע. אני לא מומד את יודעת כמה. אני חושב אם חושב אותי חס לפות כסף, ואתה רואה פרקסיום חס פרק. אם זה היה פרק, אני את הלא רגע, סליחה. יש פרקים שאני מאוד נקשרתי אליהם באמת, ומרוד איניין אותי לשמוע את הפרק אחרון. פות כסטים שנקשרת. כן, סליחה. כן. ישבי מיוגש. אל תל ריש שמועד. שני הזיות בתחיכות תורה וכי הוא כן. זה תשאי שמועד. זה לא קצת. אז יאללה. טוב. אורן. כן. כמה פרקים הקלטנו? תשאים ואחת. זה מסתבר שאין על זה שמועד. את תשאים ואחתו יקיי. בטאפס בוא נגיד שזה הפרק התשאים בפרק. אוקיי, יוצא למה לסגרת מהגלפה. כי הפרק הראשון שקלטנו היה FFS-Intron, היו פרקים שבטאך לסקילו חלקנו אותנו. נכון. נכון. שששי ששי ששי שרבת שששי שרקים. בטאך לסקילו בלפי הראשום את בספוטיפי בזה. זהו לקשמונים וטי שעבר. הבנתה. אוקיי. בסדר. יש לך את הזוכר מרואיינים. כן, בטאך. אוקיי. מה להגיד לך מרואיינים? זרוק אנשים. היום הלא. מלא. לא. כמה הלדת חיולנו? כמה גגע. כן. נועור. 56. תנות דיכות. שבעים ושבע. אוקיי. תכף שאתה נמוסק. מהי משחט הזמתן? כדחי פתפה להם בצוי תרשימה מלאה. אז אין לי רשימה מלאה. יש רשימה חלקית לפחות של אנשים. תקשיב אנחנו ראינו. בדוק יותר מ-60 אנשים. בקטע. wow. כאילו. wow. ג'ניפרסי מחל שריקי התרעור בחדרון שיינו ריט קואנטל אביבי ודרורו זן ברגמל אלי סדר ארז לביו. צריגור את מחל מרון מחל ג'ורנו דור קורפרו יאלמנת שחר אלה דניאל מה לי על קובי תוביה. זוכרת אוביה. נתיעה להווק שלו מחס תרחד הפרקים אורנדורון אורת שתיין ראלי השכנה זה. אוהו המון המון המון המון המון המון המון שכנעי. אהי הו המון. נכון. היו המון גידון זי לרענו אותו איתן הנרוס חות ותחילי ותרחון רענו המון המון המון אנשים. נה. יפיס תוק. זה אהר. אהי שזה קחק. מה? פרק הכי מצחיק שלנו עם השם הכי מצחיק. השם הכי מצחיק בסדר ואיןו שהי פיס תוק. לא וגם. שזה המטי. את הידי השלחתי לא עוד אהי שבו שבר. וזה מה רוסם? נו. הוא מנאל בתמה הזן. הוא פרש מה מקצור. שאנחנו הקלטנו איתו, שי פיס תוק היה מנאלה למדע של הידס. פרק הגב שאני ממליצה לב בכום לאח מנאלה מדע בעצם. שבי ידעות. בידיוק ולקח ממשי עדים של הירגון. הוא אמנה למרתי של הידס. ובמשלק אחת הידים של הירגון. וגזר מעמת אוכניות על הידע ותחילה רוטים פקטמטורה. היום מנאל בתמה הזן שזה. לאנשים הם מחוויות נופשיות קשות וממשהו שעשו ועבוד הסמד. מדי. מדי. ורמה זה. שי פיס תוק התראה לפיצוחים. וספסנו את האירוע הזה בליו. כן. את המוכן לשאלות יותר מגוד. כן פתאום נזכרתי גם בחווויות. נכון בתה, החווויות פלטק. ובדי. ואני אוכר מהרחל צור, הוא פה כמה הושיות. אוקיי. מה הפרק הכי זכור לך ולמה? אז הפרק הכי נסרב לך. האמת, הפרק היא מייניי זה גורי. הוא הלאה. אז המקלתנו איתו איזה שלושה. הקלתנו איתו. בסיבוב הראשון שלו זה. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. בסיבוב. אני יודע שלך. אני שיבה מגלבינה מן החוטית. אוקיי. אני חושב שהוא ניצרב לקי, ירגשתי באותן קודה מאוד מאחור בכון שקשור לבינה מן החוטית. והוא כאילו נתן כזה סטירתית או רולט ומה אז אני משאל זה. מדהים. אז אני חושב שזה היה פרק היא מייניי וזה היה כזה לא יודע. אז החצי שונה לתוך האחרון הפכזות שזה כאילו היה הרבה, זה רגיש הרבה. נכון. אה. לא אולי. כן, לא זכרו מייניי בפרקים אבל זה לא מה ש. לא יש נים. איך הדימגי דון זהי לר זה בין הפרקים הראשונים שלנו וזה לי הייתה סגירת מהגל מדהימה. כן. כי למנתי את זה גיידון וזה המדהים ומרתק לשמוע אותו מדבר עלו. המלמידה מה זה ותשאלו. ופרק שרגישית הכי זכור לי, זה הפרק שכלתנו עם שלום יחס טר, ניתוך סטרס פתוח בסיינוקצת. כאילו. שונה לא ומלחמה. שונה לדעת יחר שם מלחמה את חילה. וזרנו להבין מה למדנו, הדחשה ומסטרס הזה ופרק מאוד מאוד חזק. שעשרוי רפלקצת על. כן. כן. כן. כן. אוקיי. מה דבר ששמעת על הפוטקסט שחיך מלחה? אני חושב ששאנשים אומרים שהם לא מדו מיתוך זה וזה עזר להם כאילו בקניסה למקצוע. אני חושב ש. כאילו זה משהו ש. אני חושב שמישה מתחלנו אותו גם. וזה שמוקא מרופחות מעצד שלי. כי שאני. יש הרבה שאלות או ש. כאילו יש לי זמן לחפור או שאלות. יש עצמו מפורו מה זה. לא לא יודע, אולי אנחנו בלחצליסיים. זה הדבר שאתה מדברו לנו. תפסותו פרקים את רקצרים בהפה מאוד במנסיכון. לא נכון. זה נסינו על הקלקה מרולנו גם שזה בסדר להם במקשיבים בחלוקה. בקיצר משהו תחלתי להגיד. שהיום, אני בין השאר מעביר קורס ב-HIT, והסטודנטים לתכנולוגיות למדע. וכאילו הם בנקודה זאת שהם מחפשים את הטרמינולוגיה, במחפשים את הליכנס לשוג. ואני חושב שפוטקסט כזה מאוד מאוד, מדבר ומשתמש בממילים ובמונחים. יש משהו שמשהו אמר שם אז החולך. פשוט הקטע הזה שזה אזר להם ניכנס למקצוע. הייתה הייתה יובר, עכשיו שאלה. ומתולטלת. כן, שירם. נכון, שבעילה לנו בקנס. נכון, שסיכמת ההיפות קסט בקמולות של דפים וכתבה וזה. כן, זה מטורף. ממש. מטורף שזה כאילו מייצר הדבות, ואני בתוך שערבה מהדבות אנחנו לא יודעים ולא מכירים. מכון. אני חושב שעכים חמילי, זה שבאמת כמוך, השאנשים אומרים שכאילו בזכות זה מבינו יותר לעומק והם מתחיל לסופריקטים חדשים ברגון שלהם. ושעד היום שלו חיינוי שאלות על פרקים משנים שלנו והם יש לי תקילו אפשר להגיע לב. אני חושב שעמחמה הכי גדולה. ‫הגדול איזושהי סיפרלנו ‫שישמעה את הפרקים לפני רעיון עבודה. ‫וזה ממש יבינה כמה זה ‫הזר ל-מומש להתקבל, ‫כי פתאום מדהל חבר דברים ‫עם משהי ה-STAH ל-6-עלותה, ‫וזה ממש ממש במחד הפרק ‫שאני אול פרויקטים בלמידה, ‫זה כאילו. -GAMP, עם ורד. ‫-רד, ורד, ש. -כי בל מלזנות. ‫מלקי באמת טוב, ורד, משוגרת, ‫בקטת טוב, ‫כי לא ממש שסדר רגע בדבר הזה. -כן. ‫אז זה. זה כאילו מטורף, ‫את הכולד שכאילו, אנחנו פרו, ‫חופורים את חיינו, ‫הפתאום אנשים את קבלים לעבוד. -כן. ‫מדים. אה. אוקיי, מה דבר המרכזי? ‫שאלה. -זה יד יד שאת נסחת השאלה? ‫לא, אוקיי. ‫תקשיב, מה זה לא? ‫לא, מה דבר המרכזי ‫של המדתה בזכות הפרד קסט. ‫אז שבעיקר למדתי את המקצוע, ‫ללא מאוד הגעתי לא יודע כלום, ‫כשהוא שאלה את להתמיתוחת, ‫שבעה, מתוך שאלה את השאלות, ‫זה למדתי את המקצוע הזה. ‫ואני טימן החוניות, ‫מה אנחנו מפחות, ‫ואני כזה כל הזמן לומד, ‫וכל הזמן פתאום נופלות ‫היא תובנות מהאבר. ‫סיפרתי אחרי שדיגש מפה הוכונה, ‫לזה תובנה כאילו שמתייך כל השנים, ‫האיבן את הברית על זה שביירגונים, ‫עושים כך וכך וכך וכך. ‫וכאלה שאתה באים פקצת. -בכשהם נופליע הסימון. ‫יש שמוכחים צריך להוכח להן עלה ‫שאנחנו תו, וכשהם נופליפיתו ‫מה כאילו נקלת לי. ‫אז עכשיו שזה ממש נלמות המקצוע. ‫-מגניב. ‫מה את למדת אחי? ‫אנחנו לא יודעים שני דורי, ‫מכד, זה דווקא כאילו ברור שהלמקצוע וזה, ‫אבל הרבה מחוץ למקצוע בזכותך, ‫כאילו מהקים טכנולוגיים ועד זה, ‫ועדבר השני, שזה ממש למדתי בזכותך ‫ובזכות הפודקסט, זה להקשיב. ‫-האלה שלך. -הקשיב. ‫כאילו יש משהו בזה שאתה מראה ‫נעשים ומישהו מולחה השב, ‫אתה מוזניות ואתה בינסטינק הזה נורא. ‫-אם טנס? -לא, דפקה. ‫-הגוע? -כן. ‫יש שזה, תודה, החמי שסר דקות ‫לטוח הפודקסט, תקבר בתוך זה, ‫וסיכה באמת קוראת. ‫היא באמת באמת קוראת. ‫ויש חמין זה כאילו בועד זמן כזאת ‫הקשיב למישהו על הפרויקט שלו, ‫על משהו עשה. ‫אם פרקים שכאילו שהם הוליטת ‫אתה אחת למעמת, ‫אבל יש גם כאילו דברים שם. ‫למדתי לאומק להקשיב. ‫אי אפשר דבר שלושה אנשים, ‫שני אנשים, תצח שקט, ‫צח באמת לקשיב וזה, ‫הלימה מה שחזק. ‫כן, אני חושב שכשהם הקשיבים ‫הוברים דברים אחרים. ‫יש שאלות של החניות יותר טובות, ‫אתה מבינד דברים ברווודים אחרים. ‫זה לוקח אותה חלו דברים. ‫ואני חושב שכשהמדברים בפודקסט, ‫אז תמיד יש ניסיון, ‫החשוב על המשפט הבא שאני אולי חלוצי. ‫כן, אני מתאבא את זה, ‫אני חייב כבר להכין את המשפט הבא, ‫ואני מבינתי סיכה וזה וזה, ‫ואני חושב שזה מיומנות מאוד מאוד קשה, ‫לשאת בתשובה של עצד השני, ‫ולא ישר להתקונן עליו, ‫וגם יהיה איזה שקט אחרי, ‫זה אז יעלה קוסאום או כאילו מה קרה. ‫אני גם חושבת שכאילו, ‫אתה בשבילי היית הפרקנו מעולה, ‫בקטע הזה כי כאילו עדת ה-10, ‫איזה מי מייניים, ‫אני עוד את הסטמי כבר, ‫תילה מלדדה באחר. -מה, חם? ‫כי וזה אולי. ‫ואז אני חושב, ‫מצד שני, יש לך את הפעמים ‫אלא שתודת לווויג את הסיכה מאוד קדימה, ‫ואז יש קטב שנכנס לסיכה ‫וזה הרבה יותר מעניין לשומר, ‫שוב, זה גם תלוי. ‫-כן, נתראה את זה. -טוב פארט נר, כן. ‫יש אנשים שם נורא נורא מירים ‫בצחג על האת ויש אנשים שם נורא איתיים, ‫אז זה ממש בצפה רק שבשוי ליהיה. ‫-מטרף, באמת יש תפרת בזה. ‫-נכון? -אולי כבוד, לדעת. ‫-לצקיף תחקיביתי, סתגי? ‫-תקשיבי, אני יש לי פה במגירה ‫מתבקות, ‫שאני חלק ימישים את זה, ‫-כן, תדעת מאוד רעינו, ‫הפרופו מתבקות? ‫אתה למזור זכון, אני אמרך, ‫-כן. -כן, נכון, רעינו. ‫אתה יש פרק, אני אצאה חמשמון, ‫-הוא פרק, מעולה. ‫מה שיא רואה, נפטרה לפני שנה בערך. ‫-כן. טוב, אני רוצה פרופוקצת תעבר וזה, ‫לקח דות חלה עבר. ‫-כן. -אתה מוכן לזה? ‫-כן. -אתה פרק הראשון. ‫-כן. -אנחנו אלינו פרקים טרוך, ‫השקלטנו אותו, ‫אתה סופה המים בערך. ‫תמשלוש. -כן. -ואלוש. ‫ואלה, והפרקים טרון, ‫אני שאלתי אותך שאלה, ‫של אורן. ‫זה היה, ‫הפרקה להספורטיפה ‫הייבראשון ליניו הרפיים ותשע עשרה. ‫אוקיי? ‫ואגשי אותי אותך אורן. ‫איפה אתה רוצה להיות את זוכה ‫מה שאני אמרת, ‫ואם אשלחת המשואל אותך ‫של אותה לברם ולדת, ‫ואני רוצה לשמיע על חמן ניטה, ‫או יגע, אני מקווה שאני חוון לדקה. ‫-ואני ררגע. -מה זה מרגש? ‫ואן רגע, רגע. ‫ברצינות? -כן. ‫-הנה רגע? ‫-הנה רגע. ‫-גע, אני וגם אורן לוקדים, ‫איך להקליט, ‫פות קסטים, ‫וכפה יכול לפליט מהסמת שורקה. -כבר פה מישהו זה משהו. ‫הגיד שורחים להקליט. ‫-כבר הכי מרקה. ‫הקברצינים בעוד. ‫אז כמו שאלה, ‫הוא תעותנו בהמרווקיה. ‫-טי. -ברצינות? -כן. ‫הכתים משהו להם האומכ שלי. ‫אבל לשער אותנו את זה באמת ‫הוא לא ידעתי לזה כזה מאוד. ‫גשם, זה לא לקשה. ‫אפן, הוא ידעתי מי, ‫אני הוא ידעתי מי, ‫באלמה האישיתי מנסוי אולי, ‫כן, נסוי. ‫אם הוא ידעתי לו איזה ילד. ‫-וואה לנסוי. -כן. ‫פה זה דירה משלי. ‫-אוקיי. ‫ואת חום מקצועי, ‫אני מאוד רוצה לראות עצמי, ‫בל עסק עם אופדים. ‫-וואי. -דאי. ‫ואת איך, חמש הנה? ‫-מה אנחנו? ‫כן. ‫אם פה ותירוף? ‫-יה, אבל. ‫-כן, כן. ‫ממש ככה. ‫-אז מגנם? ‫-אה. -אך. ‫אולי, מה נהישה אותה? ‫-אתה? -מה שאתה רוצה? ‫עוד מהתנבור אליי. ‫-כן, יש משה, אני רוצה ‫פהותה, הקשיב. -כן, אני רוצה. ‫את תקולת. ‫-הם את שלום. ‫-אה, אלף נשב השנים. ‫-כן, לפי שיום השנים. ‫-שב השנים. ‫האנחנו לא ידענו ריף גוש אותנו. ‫-כן. ‫או תהי, כשאם את הפרוח אותי חדברים. ‫-כך עברה. ‫-כן. -זה מדהים. ‫בדחשוב כאילו, אתה אמרת ככה ‫בעל הנה, לנהלן. ‫בואו, נהיה, שיום תהייתה, ‫הסטודנטרי, שיום תהלילמוד. ‫באי שייתי. ‫-פישרון. ‫-פישרון, תותח, אבל פישרון. ‫-כן. ‫והיום את זה אני אומרת אומר, ‫באי שישל קורס, ביי שייתי, ‫אני מלבד שעבר, תומר. ‫זה מדהים? ‫-זה מדהים. ‫שמה שם עשמודים? ‫-בא לי להגיד על זה. ‫-או. ‫שנזו שענשתי כוסקי פרים. ‫-הה, נכון. ‫או תשכו, אמרתי את המשפט הזה, ‫אז אם כאילו. -נעה אחת הזוכרים. ‫מה לי לזוכ? ‫-המדריך בלפני הטסט, ‫אז הוא אסבר לנו, ‫שענתנו חייבים כל הזמן ‫לשים חרטום על משהו. ‫-אוקיי. ‫-מומארת, כשאת מזיזעת הסירה ‫בתוך אמרינה ובחות, ‫כל הזמן לחוון, ‫גם הנקודה היא עשרה מטרים, ‫אמר, אז לחוון אליה. ‫ואז לעבור על, ‫אז זה בסדר, זה לא משנה. ‫וגם מתבי המפטוח ‫והתרוצה להגיע לאן שו, ‫לחוון לאזשים נקודה ככהרת, ‫אחרטון, זה אז לחבר באמת, ‫ברמת פרמט טכנית, ‫את לא יכולה להשמוד עיוון. ‫ואני כאילו לקחתי טענולוגיה הזאת לחיים, ‫ואני אומר, זה קטע, ‫זה שזה כאילו זה אנלוגיה בו לחיים. ‫הצימפרטון על מה שוסים ‫את הנקודה שלך לזה שהוא ילך הכיוון, ‫גם מוכרוב, גם מורחוק, ‫לא מאוד קריטי אבל. ‫אז זה יפה, ‫נובה סמתה אחלה חרטון. ‫נפה מהון? ‫תוב, נומיים שכ. ‫אוקיי, אז בוא נשמע אותי. ‫כשיב זה, זה. -כן, כל הכבודי ששאלתי. ‫נכון, אתה כאילו. -תבייה שתק. ‫גם לא הייתה שולי הייתי משפט. ‫אה, לא, ששאלתי את אחז, ‫דפני חמל. ‫הה, התבייה שאתה? ‫הוא ראו מה? -באמת? ‫מה? ‫אתה כאילו הייתה לפרגל ממני, גזמת. ‫הוא עושה. ‫הקשיבי לתונציה. ‫כן, שנינו פה. ‫לא, לתונציה שלי, חי כאילו מתרגש שאלה שאתה. ‫הנשמע פשוט מאוד צעיר. ‫נכון, אבל גם ישועלת את זה במעין חשש. ‫בואו, ללדתי. ‫-נמתה. ‫-כן, אוקיי, וואו. ‫הואו, נשמע אותי. ‫זה מטועה שיש לנו, ‫קפסולה מלפני שבע שנים. ‫האלה. ‫-חבר, תכלית, הוא פותקס, זה כיף. ‫-אז אני רוצה להשוות, ‫החפותיות חמש שנים. ‫המניאל, השלב הזה, ‫כאילו שעקריה. ‫-כן, לזה שירה המקילו. ‫-התרום כאילו. ‫-התרום כאילו. ‫-התרום? ‫-התרום? ‫-התרום? ‫-המנה, אני עושה פה פותקסטים רינטיה, ‫אז זה נמסלס בירמיזו טרינטיה. ‫אז אני תמיד אומר שכאילו. ‫-הההה. ‫הוא פיו אותי תמרות דולה בולמדרחה. ‫-הניאל, אין סקילו. ‫-הניאל, לא דרך. ‫-הניאל, אני לא דרך. ‫-הניאל, אני לא דרך. ‫-הניאל, אני חושב, ‫-הניאל, אני חושב, ‫הוא מתקשיב שאתה חושב, ‫הוא דרך, ‫הוא דרך, אני חושב, ‫הוא דרך, אני חושב, ‫-הניאל, אני חושב, ‫-הניאל, אני חושב, ‫הוא שייתה חפל, שם. ‫-הוא, איזה חפל, שם. ‫הוא נשויה מחשב, ‫-הוא נשויה מחשב, ‫-הניאל, אני חושב, ‫-הניאל, וכי לא מקווה ראיתי חזק בתוך הפתא. ‫-לא, איזה שאתה מתיית על גם. ‫-כן, בגמל, מזמן, סיברתי זה, ‫לא, מה שאני כן, קיצור, ‫כן, ככה המצליה הזמית, ‫ואם את השאולטי, ‫הייפה אני רוצה להיות אוכמה שנים. ‫-הוא תשאר. ‫-הסבתך מסלגת לך, ‫שובה, שפיתום מתחברת לי, ‫שאני רוצה להיות אוד חמש שנים, ‫כאום שאני לא בחשבתי, ‫-הניאל, זה תומרת. ‫-לא רק איזה. ‫-תתלם, סיטג על גל, ‫זה כאילו מה שבלי לעשות. ‫בלי לעשות משהו שלא עשו לפניי. ‫שאני לא עשיתי לפני עצמי. ‫-לא, זה מנסתם, אבל. ‫-לא, לא, כאילו זה, אני. ‫-כאילו, אותו משהו חדש כזה לחלוטין ‫שלא משהו. ‫למשל על כמו, כמו צריך בפייסבו, ‫-תר שק. ‫-וונטה. ‫-אתה גברת לי, מי? ‫-מש, זה הרגע בו שניין, ‫הסתבר טעוזן למעזינים. ‫וגם לעצמנו. ‫זה הלפנייה מגפה הולמטה. ‫-וונטה. ‫-כן, לפני הקורונה וכל הסגרים וכל העניינים. ‫זה הלפני שכמתייטים ‫היא ולפני שאתה כמתת גילו. ‫זה היה לי שר שחור ואני יודע איתי נשואז, ‫אוקיי? ‫זה היה לפנייה מלחמה, מנסתם. ‫בתרפניים מלחמה, ‫דמיר חמת הברבוש כאי מירן, ‫זהו אברנו כל כך הרבה, ‫בשבע שנים האלה, ‫ואני זה היה חרטום שלי, ‫כמו שאתה אומר, ‫כילו, על הסות משהו, ‫ואגב, אם השנים הבנתי כמה ‫זה נכון ועוריקה בין אדם, ‫לסות משהו שבאמת, ‫כאילו לא עשיתי לפני, ‫ואלה ששנים עדים עודים לימיים ‫והאמדים ומאמת, ‫באמת לפני, חודשיים שלושה סגרתי ‫תחברה, אני מחזרת לי להרקור למידה, אני באמת עושה משהו, כאילו שלא סיתי לפני וגם שאני נראה לי פחות עשו לפני הארצוע למידה לעבודים וגם נעלים ברגונים ועופרים את זה לדבר שהוא נגיש לכל לנגד אפלו ועוק הזה ושוק העבודה, אז זה מגלים. אי זה מטורף. מטורף, פורנד זה מטורף. מטורף, קולט? כן. אוקיי. קרול, לפי נקרום. שאלה, חונה בקטע, זה בסדר, ואז כבר נעבר לסיכום. מה זה או נגמה? כן, אורן. שבע שנים חלפו בי, אף, והנה, אינו, עומדים. ככה נצר כזה נאלה, שתגיד כזה זה. אוקיי, אורן, הפרדקסט, אי הבישולך כמו מה? דנן הנלוגיה. מהבטן, אני אגיד, מים. מים, למה מים? עודים. חושב, שם. ילו, הוא משחוטי, טוב, אזרם לכל מיני מקומות. וואיציף אותי אולי על פני השטח בכל מיני דברים אחרים. אני חושב ששניינו כיבלנו הרבה מאוד פרנסה, מתוך הפרדקסט הזה, כיוותנו. ידעו מה אנחנו יכולים להביא, ירגישו שם מכירים אותנו. אני, כמעט ולא עוסק הזה שיחות אינטרול מי אני. כי כזה אנשים מכירים, גם אם שמופר ככה, אז כבר זה נותנן. תמונה, כללית. גם יש מה שומרגנים, ופרד קסטיקינו מכירים אותך קצת אלה מת. לא, לא, מהחוז אלה מת, אבל כאילו כתובר הגיל, זה לא עורצה, אה, וזה לא. זה לא סרטון בתי תוק גילו. כי שם, הכל מורק קצר, וזה תחייב להיות נורא מלכותי. נכון. בדיוק את המילים וזהר ופה. תרמביר. מים. מים, בואי, זה אחלה. ואני לא יודע, זה מה שאלה לי. יפה. כן. תצרק, תצרק, תצרק. כן, אני יודע, השתה, מה קרה? אני גם לא רוצה שהיא גם מרקו כך מהר, אני לא יודע, על המד בלחת. אז תכין שאלות, אתה לא באתם מוכן, אני באתם מוכן. נכון, אני לא מוכן, נפרד. אוקיי, בסדר. מה זה, מה שלך? או, אה, אה, אני זה כתף את השאל, שמה, אני. אה, זה שלה טובה. נכון, אני באמת חשבתי יותר מה. אהה, הבאה. אותי את קלט ככה. נכון. לאותבי פה איזה תשובה. נכון. שרשם תיגם. תמוכן לזה? לא. אז הלמדתי הרבירו לפנה. ועיתה נמורש כרוא לרביטל. לרביטל יאיתה מורה לבשלה וכל מי נקדביתה שאתה שוכן. ועולם איתה את תתקולן ואני איתי, אף תיעלה. ואחד ברם ש. -היא לא חבר מענית כזאת. כן? -היא גם בפייס בוקחת. לא, אבל נקילו הייתה. -האף תעילה. איתה לקב כפק. ו. אתה דבר את כבר פקט בצלאקת, אהפתיעלה בקיצור. ואי אחד בראים שהיא, בקשה מאיתנו, זה ללמוד את ספר הכינוך. אוקיי? ספר הכינוך, סימא נרגע מקרה כי אני לא באמת זוכר את הכל. ואני מאוד איך לרצי הספר הזה ואני אסביר. זה כאילו הרגע אני יותר יתחיל מה זה, שהפודקס בשודי זה כמו ספר הכינון. אוקיי? -אוקיי. איך הדספרים המרכזים בארון הספרים היהודי? אוקיי? הוא נכתב במאה השלוש עשרה. טוב, תחשובי. גם לנו לקרוא ספר מהמשל עשה. בגדול מה שאני כבר הספר ציפור מאחרון, ובגדול מה שספר בעצם עושה ולקח את כל תרג מצבות, הבחור שכתב את זה. והוא בעצם היה שם חידוש כי הוא פעם ראשונה, כתב את המצבות לפי סדרוף, והוא פעש אליהם בפרשיות ובטורה ולא לפי נוסיים. אוקיי? ובכל מצווה עושה מה שמודי, אפילו פרט רגע את המקור שעש דומר דמף הוא, מאיפה המצווה הזו הגיעה? ומערעיון מהחוריה? דומר דומה עודי שמקד בלמה ויצא מקמים את המצווה. אגב, רגע, נקדות את עדמה מצווה חידה שונה לעזבה. אני יודע, תשת להגיד פרדומה. היא זו תשובה. אמיתי, לאחרות חפשו את זה. אמיתי, פרדומה. -מה מצווה? פרדומה, יש כתה כדשו שחקטה, יש הפרדומה ופרמסויים, את מיסוג מסוים, ותתתתה וזה, וזה, הסיבה היא חידה שלא מבינים, למה צריך עשות אתה. ועד תשובה לזה הגב זה כאילו עם אמר. יפה. -ואני. וכלום שאני הייתי אומרת להביש לי, "לא זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה. רילתיה. פרדומה. -כן, כן. אוהלה, כן? -כן. כי אני אמרתי כאילו, בקטעה שלך סבבה. אז נחזור לספר החינוך, מה צריך לשחות הפרדומה? -לא זה חרב בדיוק. ולפזרת האפר שלה, משהו אז היה, אז היה, אז היה. -יש פרדומה. יש תואניים שברמת הגולן מגדלים פרדומה, מיוחדת וזה כאילו זה, ועם המקדש וזה סיפור שלהם פרדומה. -רילה. אהה, חיפתחו לה, אהיי, יורבור, אהיי. -כן, כן. אז אנחנו נבשיך, רבור, אין שיר. -יש, יש לדבר תורה ומשך. -כן, כן, כן. אז בכל מצבעה, ובעצם פרדת אתם. איפה היא בעלמה עושים אותם? מה הדינים? שלה, זאת אומרת, תכם, הוא נעשות אותה, ולמיכה למתה, כי לא יכולה להתחתיק הממש. -מקדה ודברת. יפה. -שמה שמדעים זה שלא יודעים, מיקתת את הספר הזה? -דאינו. כן. -כי המחבר נשאר בילו, שם, דדם. מייחסים אותו לרבי הארון הלבי, מוקי מברצלונה, אבל לא כולם זגורים על זה. שבסים לב, היא במש ביקשי המיתנו לקרוא כמה פעמים את הפתיחה שלו לספר. -רועה. וכבל ציטו. אתה יודע, עוד מה אתה נכבר את הכול, כן, יש בר לכל מה שאני עושה. תוכב את לך ברד, כזה מעניין. -כן? בסדר. אוקיי, עשים לב מהוקותב. על כן ראיתי טוב, אני הדל בעלפי תלמיד התלמידים שבזמני. איש יהודי, מבט לבי ברצלון ברצלוני. בכתוב המצבות, על דרך הסדרים, הוא כסדר שנכתבו בתורה הזו אחר זו, לעורר לב הנאר בני. והיה ילדים חבריו בכל שבוע ושבוע, אחר שהלמדו אותו הסדר בחשבון המצבות, הוא להרגיל אותם בהם, הוא להתפיס מחשבתם במחשבת הערה וחשבון של עיקר, תארם שיחניסו בליבם חשבונות של סחוק ושל מה לך או מה בחך. וגם כי אזכינו לא יסורו ממנו. תומרת, מה בחורסה? הוא כתב ספר שלהם בשבילה בין שלו, והחברים שלו. שאלה הם בעצם עזבר על המצבות ועל הממהות ומאף הכול הדבר הזה הגיעה והכל. בשביל שאחרו את זה, זה ובצחק אותי שהוא מגדיר את זה. תארם שיחניסו בליבם חשבונות של סחוק, זה הדיר. וכדי לאורר את הנאפי שלהם בעצם ללמוד את הדבר הזה בצורה מסודר. עכשיו למה זה התקטב להם הפרוטקסט, כי אני חושבת שעשינו את זה בעיקר בשביל עצמנו. כל המכות שלנו בלעשות את הפרוטקסט הזה הייתה בשביל להסביר לעצמנו המון דברים שהומדים האחוריה במחרות טורה שלנו במקצוע. כי הוא עולם עלמידה, בעירגונים, נכנסנו לנבכי הנשמר של המקצוע הזה מי אלף אחס וריאציות וזברנו מפוזגיע ולאמה זו ככה חוישת אבנו עם אנשים. והתפלפלנו בשוגיות ובבעיות וכך היצגם שבאמת כאילו אני נורא מתחבד למה שהוא כתב בהתחלה על כן ראיתי טוב אני הדל בהלפי תלמידת על מידים שבזמני כאילו, הוא הלאה יש אלפן השביש המצסקים בזה אבל אנחנו פשוט הוא כאילו הוא עשה מה שהוא נורא מגניב הוא פתאום מרימי פלטפורמה שמתאימה לבן שלו ולחברים שלו שבאמת יוכלו ללמוד מזה לאורך זמן ואני חושבת שאתה אגד על תרסות. וכראת שלי לבוא לפלטפורמה הזאת כי אני לא הבנתי בתחר, אם אתה רוצה ובאמת יצרנו פה פלטפורמה בעיקר לעצמנו וגם להכרים שהיתמכה במקצוע הזה שנקרא למדע ברגונים וזה זכות מאוד מאוד גדולה כי זה כאילו קצת כמו ספר לא קטון נורכן, אבל קצת מוסף הרכינו חסף המטורף ספר הכינו רואה משלוקה אך מצווה המצווה המפרקות וזה וזה קצת מה שעשינו בפרקים האלה. זה באמת נורא אפקילו אז זה הנלוגה שהייתה לי וכי אני רוצה לקנס לעוד רובד בנלוגיה. וזה בעיקר חלק שבו אני רוצה להגיד לך תודה. אופל רד אוקיי ספר הכינו חי. פרק את זה אין בחלק בצא אוקיי ואתה בני נמקרא על חמשמה. אז הקצת הרוח ואת תתמודד אם בינה שהיא מעזו והתאוז נכא ושמע על המדכה להעיל בתוריו ומצוות. דה היא אדם נפעל כפי פעולותיו וליבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשב הוא עוסק בהם עם תול ואים רע. והפילו רשה גם מור בלוו וכל יצר מחשבות תו מחשבות לבו רק רק כל היום אם יהיה הרר הוא חובי עשים להשתדלותו והסקו בתמדה בתורה ומצוות ואפילו שלא נושם שמיים מיד הנתאי לטוב הוא מתוך שלא לשמע בלשמע. הוא וחוך מעשה ימית יצר הרע ופה משפטחי החיכה שהוא יחרע פעולות נמשכים הלווות. תמר את הוא לקח את אחד מצוות פרקות אבל בעצם נתן מסר מאוד גדולה בין שלושה אמר לו תקשיב וזה יקרון פילוסופי מאוד עמוק בספר הכינוך וזה יקרון של אחר ב-20. פיליפמים אחר מהסין נמשכים על הבבות זאת אומרת אתה אתה קראת לי לעשות איזושהי פעולה מסוימת ואני לא כוכב אינטימה אתה רוצה ואתכן. ואני לא הבנתי כמה אליו שלי יהיה בתוך הפרוט כסט הזה. כאילו רואה נבדרגשת אבל באמת כאילו כוכח הרבה רווודים שנכנסנו עליהם ואו מכווקי להתנתת עליהם, התנתה להקוכח מטורף את שייה כשבה. מתוך עצמם המעשה זה שאנחנו יושבים ומדברים אנשים וזה כאילו הלך תכרחה מהסה זה ובאמת עליו שלי כוכח נמשך לתוך האומק של הדבר הזה וזה כוכח התחבר נמספר הכינוך ואת עודר כוכח דולה שם נראות אליהם. יו, כפה, הלאכ. כן, תקשיב, תקשיב, זה שטישים במשופרקים שה. אנחנו מתליטים וזה התייחד דבר אנחנו נכנסו פה גם נעינו חברים רואה טובים והקשבה זה לא כך דותי לא תקוקה חברה ודים בחיים וזה מדהים כאילו אתה תנאים אתן המטורפת יואו כן אז איך זה מה עשים שלך אני משכו עליו פרופט שלי ממש תודה אורן יואו ריגש איך לא אני פומתי הפעת אהי, להתי שהוא אהי, סליפה עליה דקפה וואי סדר ספר הכינוך ספר הכינוך תקשיב זה כאילו באמת על ההכתך הרחבי רחתי לב בזה אגב זה גם בין אי לפעמים קרון בלמידה כאילו לא רק להסביר להסביר להסביר איפה אם שאתה שאתה פעולה מה אתה רואה? בואי, בואי נעשה את הפעולה ואני לא זוכר אותי המדיחה אורן, פותקסטים זה משנה מוטימן אתה רוצה מחיים שלי והסקלתי ללכת אחריך ואחריה פעולות שלו וכשאני אסב ובאת מהתחלה אפילו שעומים את זה בפרקים הראשונים זה כאילו היה מאוד מאוד תכני אילו אז בורתי על מודליים, מוסיטיקו זה נורא ולהעת לאט לאט לאט לאט, זה שבע שנים על כאילו, על לב נפתח בתוך הדבר הזה וקורה ומראי נים עוד מישהו ועוד משהו ואתה נכנס לאט לאט לאט לאט לאט, זה ואנחנו נהיה כבר חברים עוד טובים והוא והכאילו אנשים נכנסים נהיה זה גם הסיכות איתנו אויוק ורסיכות של הם לא כמו באת חלקו זה חונורה מראי נכון, אפילו להיות את הרמוקות וזה חתיכה דבר ואחר, זה שעדינמיקה בינינוי גם הייתה פה איזשהו כלף מנצח אנחנו חושב שהם ברולנו את זה לא מעט, בפתבקים הדינמיקה הזאת וייר במודברים, אנחנו חושב שהותנטיות של שניינו הייתה מאוד מאוד חזקה אין משחקים, שום אם תפרקים שאותי פפחות טובים, שום אם את המקומות שכילו זה ממש ממש דהים אותנו ואנו נלבים, שום אם את המדענו מאוד להזן אחת שכילו במלט דברים כאילו חנדה ערינתיה והוא פרקים שהיו מעניינים יותר עבורך והוא פרקים שהוא יותר מעניים עבורי והוא הייתה זכר, פרקים שאתה עצב את המעון, והוא מנטים הייתה לב נכון, נכון, המון, וולהפך והוא פרקים שאני כאילו יותר עבתי וחשבתי שם יותר טובים והאתה פחות העבת אותם ונכון שהותנטיות הזאת והדינמיקה זה משהו שהבד נורא הנורח חזק מה התחלה לא היה לנו, לא היה מלחותיות בננו איך היום אני ספר לכם הייתה איתה את זה פעם אחת שרינטקה רע לי אמרה לי אורן נגמרה ריחילויות שכה וזה מספיק עם זה, סטליקה תחבר לכם על הזמן על מה זה? לא עזוכר, אני זוכר, אנחנו להגיד אף פרק מינט מרים, שכאילו שהיה בננו המון המון אמת ואני חושב ששמוע את זה, אני חושב ששמוע את זה אני חושב את שגם בעיקר עושינו את זה כאילו כאילו כאילו שנייך לננים וזה באמת מאוד עניין אותנו כאילו. בדיוק, וכשהוא לא עניין אותנו אז אז נכמות אמית, אמרו לנו לעמת אמור מים לא תן לו את זה? כן, וכי לכל אחד את הדברים שלו והוא תתקופות של רינט היותר אתיים ולפחות והאפך וזה ככה יצא וזה נראה לי, חיינו אם זה בשלום, אני לפחות הייתה הייתים איזה מאוד מאוד בשלום ואמרתי אני עושה את זה בשביל הכי, אפפחת לא משלם, אני לא חוודים חשמון לאף אחד, אני עושה את זה ממש ממש בשביל הענה שלי, והייתה פה למדע מטורפת, כי. אמש כמה שמהנו כמו יוצר סיפורים שעד היום מלווים אותי ואני נזכר בהם בכל מימקומות וזה לא מובן מעליו להכיר כל כך הרבה אנשים בטאס וכך הרבה אנשים בטאסיה, מכל מיניי, הגבנים ומקורמות וסוגים תקשיב בסוף, אני קובר אומרת זה בקול פלטפורמל אפשרית בהרחשי שלנו זכות מתורפת ויתסק בפקקים למדע, כאילו. אני אגיד שכבר ירדה באחת, תקשיב, תקשיב, תקשיב, תקשיב, אתו ואני התעסקנו בלמידה של עצמנו בפרוט כסט הזה וזה חתיך צריכות זה פרופא ולגמרות גדולה שכל הקוות לנו שעשינו את זה, יחו נענותות פעם, אבל גם חשוב, כאילו באמת נתנו להרבה אנשים ידע ולווי חדברים וזה ובעצם אצרנו נעמידה וגם ביירגונים בסוף אנחנו עצה דתוב, כאילו אנחנו לא. לא ידע, כאילו מתסכים בתחומיים שהם כל אחד עושה משהו העב, כן? ולמידה בסוף יש לה איזה מתנה ואני חושב שכי מדויקת אז יוצא טוב ואני שוב רוצה להגיד לך תודה כי אני ממש שמחה שעלחתי אחרך מוהב לך ומה? תנתת הראשי רבה את ישמור פות קסטים, אני לפני זה לא שמעתי, תהילו לא הבנתי מה אתה רוצה וזה באמת חתיך על אותנה, אני אדבר הזה. אני מאוד קשה, מאוד קשה עבורי להוציא בעצמי ולכתוב לך וכך. אז הוא חורך את הופטח, כן? זה מצחיק שכדב תהלים שאתה גרמולי. תהל, נומן יש, אני תוק לך בדלת, מוזלו לעניין. לא? היום מספיק קוקו עם בשבוע שם מסוב. פחות, פחות אני ודינל שזה גם לא יאוו את קוקח טוב ואיתה פה איזושהי התכנסות. זה היה מאוד איפה. מאוד איפה, כל הקבוד אני ממש מודל חנד. אני מודל איך על זה שאפשרתי כאילו אהלף שבכלל זרמת עם כל הדבר הזה. זה לא מובן מעליו. אני חושב שזה היה שום איזשהו איתם הזה למזליק, כי זה כזה נראה לי שיכולת שהייתי פונה בתקופה אחרת, חולת שהייתי שום היה שר כזה לא לא עזב אותי, אני כוח. ו. למות שאני לא כאילו נכון, יכול להיות, אבל אני לא בטוחה גם הייתי אחר פלוט לדק הזה וחיפשתי רגע את הדבר. אבל גם. נכון, אבל גם. או אני אמשהו גם בפני השלחה וגם בדינמיקה בינינו שמעוד, אבל היא כאילו גם אותי, על המחי גדולות. מה שכבר לא עוד? אז עשינו כמו שפרקים ולא התמדנו וואו, ביק דל מיש מה את זה. ואני חושב ש. ואני רוצה אגיד החגם תודה על זה, שבאיבשלת לי להיכנס בכלל על המקיצוע הזה, כי אני כל פעם אומר ומספר שתאמצע את זה טוב, חיפשתי עבודה ולא מצאתי, ותראיינתי, תראיינתי גם באמת עודיקה ותראיינתי גם בארץ פרטנים ותראיינתי באמת עודיקה אפילו אחרי שעד כזה ניסית לעשות לי קומבין אבזה ולא אבא אותי. תאמן כמו, נכון. נהיה בשניים את זה. ואני רוצה להגיד החתודה על זה ש. לי מעדת אותי, ובשארת לי להיכנס למקצוע, ונתת לי המון המון פרנסה ובשארת לי את המקומות האלה שלמידה בתוך רגונים. והיית מנטורית שלי, ברבה מאוד ישלבים בדרך, דיברנו על אסלך הרב, אני כבר לא זכר באזה, זוכרת את זה? מה, זוכרת. דיברנו בכמה פרקים, כי לשם, לצלע אנשים. אסלך הרב, כאילו כך אחד זה, ושיש הרבה מאוד אנשים בתעשי יש עושה שיש הרבי. הרב רגליו, אדמור, נכון, אדמור, אדמור. תפנו אלה. תפנו אלה. אז. בלינטים, הכרוב לביתכם. אז, אז, אז, אז, כן. דיברנו, תודה. תודה גם נכון, וואו. אוקיי, שכום במילה. אין לו תכניתו מנוטית. לא, ואתי יש חה. לא, זה. לא. אני את תכניתו הוליטית שזה כבר. לא, איך הבאה? לא, איך הבאה? לא, איך הבאה? לא. תב. בוחן? מסכמין, דמידה. איזה מי למה? מה מידה יש חה? נוסטלגי. נוסטלגי? כן, כן, כן. זה הטירופק נוסטלגי. כי כאילו, להזכר גם בדרך עכשיו הביתה סמטילייה עוד בין היי, לחבודך. פרעה. ושמעתי את כל השירים שמסקירים להיותך. יאללה. ושמעתי גם שירים בפרסיט? לא. חוות. זה לא מסקיר להיותך. רגע שכוי. לא, רגע שכוי. ושמעתי במירוע אינים שעולנו. ואתה. ואתה שולחן הקטן שקלת נועלה. וממיקוחון. שכן. הקטן שיק, שקנף נועלה ופרקים הראשונים. ומכיתה. ומכיתה. ומכיתה. ומכיתה, תדפקה. אני אמידת שאני מכיתה, אני כראת כמה יום. אני מילה שבי זה. חייבי חרטום. אני חושבת שגיע הזמן שמצאת החרטום הרבה שכראתום. אחר. שכראתום. שכראתום? חרטום. חודש, חודש, חודש, חודש. מה מילה שלו? עקשו. שכראתום. שכראתום. שבעה. שבעה. כי זה מיומנות אל. נכון. אני לא יודע שאתה בשיט. וזה מטורף. קוראים שמדברים אחרים כשאת מקשיבה. מבינים דברים אחרים. יש כל כך הרבה שלא נמר בצורה מילולית. ורק מתוך ההקשבה. ו. אני. סופר מסכימה. אני אגיד טוב. וברתי הרבה דברים בשביל שנים האלה אבל ניגם כאילו אחד ורים שלמה דתי לא רק בפרוט כסטסט באמת הסיפרו של ההקשבה. ו. ופרוט כסטסטקיר. ובפרוט כסטסטקיר. ו. ופרוט כסטסטקיר הוא תרגול מרמנות חזק שזה. ואני חושב שאתה היית את תמונת ראי בשביל עם מאוד חדה להקשבה הזאתי. ואני לפעמים משמע שמוכזיקה הייתה את המפיזית עם הפרוט כשב שלהם. נכון רואה את זה. נכון, אבל זה קורה לקולם. זה בסדר. יכול להיות שלך הרבה יותר, ובלעקום. אבל. אבל זה קורה. ואני עוד פעם אני אגיד לך. זה. חתי חתנותה נשב את הלכה עם שלהם. תודה, נשמעת, תודה. אני פגש פסמוכות נקצהיות, ולא פסמוכות נקצה את דקה לספר. אני לא מתחייב לזה נשמע. אני. לא מתחייב לזה. תחתוך בבסך. טוב. ביי.