פרק 9-בראש עניינים: שיחה עם מנכ"ל חברת כח אדם על העסקת עובדים זרים והתחום כולו"

שלום לכולם, כאן ינובה הנורם, כבר דולחים הבאים לפות כשלי לבנות בניין, מהפועל ועד בנקל. אנחנו בפרק עד שיאי, ויום הייתנו אמיר והשמן, מנהל כוחדם, זר ונקומי, מנקל יובלים, ומנקל דניה כוחדם. תודה רוח. -היה מייר, משלום שם. -עלן, משלום איך. -סרגם הוא, אתכן, נוקא זה קצת לדבר לפני כבר, ומשאבנו, ושחחנו שהמיקרופון מאוד דומוחן, ותאום הופטתי, בשאלתי אותך, מנקל תגיד יובלים, כי כמה שזה חור לי, משאב מנקל זה רונן, ואז אמרתי לי מה, כבר חבר שניים. שמעתי לכם, מה שאתם עליך, איך נכנסת על זה, אתה יודע, אז אחראיות כזאת, וזה חרות פלילית גם. ספר לנו על זה, ומה תחושב על זה, ולמה, כן, איך להתהליק הנשו להיות מנקל בתגיד. כל כולוסים השבודן רוצה, לא? אם הוא בחליט שזה מה שיהיה, זה מה שיהיה, לא עושה, מה ניצוחק. הייתי הרבה שנים, בצמני כאן תתתגיד מאפס, תהודת, מקירת הסיפור, וייתי הרבה שנים סומנקל שהיא התגיד, לא לנעייה, מנקל כמובן, גם למסקנה שיש לו מספיק תארים ודברים על האוש, בתור מנקל דניה, כל כולצד דניה, ואני יכול למוד באושה התגיד לבד ולנל אותו. וזה מה שאנחנו עושים, אני מקבל את זה בברכה, אני חושב, זה מהדגר, מעבר לקידו מישי, זה נרפקידים המון נכיות, המון את גר, וכן, הצודק, את יש פה החדוק לראית כשמדובר ברובדים ובסחר שלהם ובכל את נהיה מניבים שלהם, במיוחד ברגולציה המטורפי כשיש הלבדים זרים, זה מאוד מאוד מאוד מסוכן. אני כן מקפיד שנעשה כאול בידיבוק לפי החוק, יש לי יוץ משפטי בחברה ואני דווק שכל יפקס ולעבר חת עובדים. יפה, מהזין, אני מרגישה שאני פה עם כל הגשי יודע מה זה כוח אדם ולנל עובדים ושלנו את אותה מהדגרים, רק שאלה חייש גווונק וחזק ואני מסה להוכחייך תצמי לבד, את חושב שזה אפשרי, בערים חברת כוח אדם לבד. רוב את האגידים, אגב, מהזמי חמה, בחודשים אחונים מפתחות שמונים תהגידים חדשים? אני שמעתי על מתאים. -לא לא. -מתאים, מגישו אולי? -כן. -אוקיי. התקבלו ברח 8-10 תהגידים חדשים, מעבר ל-45 שיולי פני זה. -4-4-10 שאני זוכר. -כן. -ווקא למה, כי אנשים מבינו מה שבדינו לפני אחת זה שנה, שעשו להסתמר חל, מה שיש קרגע בשוק, ומחמה הוכיחה שצריך מקורות אחרים גם. וזה בעיקר מתאים לחבוד בנייה שיש להם תהגידים. זאת אומרת, אני בזמנו, אני חושב שדנה הייתי אוהי אחד החדח חבות היחידות. -הרשונות. הרשונות שנכנסו להנושא הזה של עובדים זרים. אני מזכיר עכשיו לפני התהגידים, מפני 25. כל קבלנו עם קבל מספר עובדים, אלפי מספר מתריב שובונים, מפתח של מספר מתרים. הכל מתרמרובה שובונים קבל עובד, לפני זה מפתח מספר, והעובדים היום מגיעים עם מריזה, רק של הקבלן. זה בעד דיני אחרי העובדים רק לדניה, עושה אין לבוד במקום אחר, זה על לפני תהגידים. זה מה אני פתאום חושב כזה שיכולות שזה באמת מה שצריך להיות, אולי כל חברה בני, הצחפה שותל אבי עובדים לעצמה. וככה לא הייתה, בלגן הזה של דרך חייבותים לא יבואו, מפה לשם, כי בסך הכול זאתה עובד. דבר, ואז את הממשיך לחפש אותם, לאנון אלה, כאנה אלה, לשלם על היתרים, ברחנים. אני יכול לברק את החשבי יומיים. - יומיים. מה הבוקר הדעירב? אני נושא איזושהי שרובים זרים יש פה המון המון הזותים והיא יצדק ורגולת שאלו במקום. צלפה ממש ממש, מי אפרים ציוזיהם, בכלום לא, לא נחוברים למציאות. זה באו, ואנחנו רואים את זה במכל אחרי המכמה. הם הפתיחו אגב. כל התהגידים החדשים נפתחו כאיפטיחו להם שהמדינה מביאה אלפי עובדים להרץ. נכנסו אלפי עובדים להרץ, אנחנו עוד שעתיים, אנחנו נמצאים ורבחות אישי יוני. וניגם שקלתי דרך אגב, אבל כשבנתי כמה מיליון הם צריך בשביל להביא מין עם מושלוש מוטחמשים עובדים. אז אם היית שאל תרוטי הייתה אומר שאלות הייזי. - אז טוב נורא. אני גם נכון. קורצים פה מנושא, אז אני לא מסתכל הענות לה. זה נושאים המון המון רבדים, ואני יכול להגיד להכש. שלושים תהגידים מפחות התקשו אליי. התהגידים חדשים שקיבלו יותר. רצו לבוא להתייעץ, רצו לבוא ללמוד, רצו לבוא שאני איתן להם, יצאת מה לעשות כאלה לעשות, ועוד חתור לכמה דברים אחרים. ואני אומר לך שלדתי 50 מהחוז מהתהגידים האלה לא יסודנו. לא יסודנו. - לא יסודנו. - לא מבינים. לא מבינים. - לא מבינים. - לא מבינים. לא אני מבחלשו. - באמת לא מבינים. בטלעקיד, שאפשר לפתוח כוח אדם או תהגיד, רק שאתה יודע מה. כי על כל דבר קטן, אתה נופל. אז פיקשן בדירה מתף, ישר קנס. - אז וי? בואי נותר לי גמר. - בואי נותר לי גמר. יש לי מיליון דוגמות. - יאללה. - אני תן להחשת את דוגמות. שמראות מקומות, מקומות אותי, ואני מתה שנות את זה ואני לא יכול. כי אנחנו מדהיםו ללכם מתחנות ווח. ויש על זה המון בעיות ושכל התהגידים, אני לדעתי גם את התהגידים, שעוצים נדבר אותם, התעשות ההגירה. - לא היה. אני שמעתי על זה, ובצעדק אגב. אבל סתם אני תן להחד דוגמות. אתה לא מפחד עכשיו כאילו לבר כך אוהו. אני קלשו. - רשות ההגירה. אני אמא שמענה. - תבוא לנהן. אבל מה שאני אומר שיום, סתם לדוגמה. עוציא אותה, נועל הזה כבר שניים, פעם זה המתיים אחד שעות. היום, "תיים 36" - תגידי לי מדינה אחת בעולם, בעולם, שמגדרת את הנושא של תשלום שאות עבודה להובווין זריים, כדי להתי ומאם. ומגדרת את הנושא של "מתיים 36" עות עבודה בחודש. כריא. כולונוווית חייב אני חייבנה שלהם לו 120 חושים משה. יום, מה את המום הוא גם לא מבינים. אני חייבנה 120 חושים שעוד בכודש. גם אם הוא לא הבא, אם אני לא מביא אישור מחלה או שהוא כרעה לומר שהוא. על שמח מה הם תיאו את זה. אם תיאו את זה תראיתי יש את הפלו בסקנים, שיש. את הפלו בניצולי שועה. עובד יכול לשבתי בקרב. אני לא לסתכלום, ניסה ליום המלח לחזור. ואם הוא לא מביא אישור מחלה שועה חולה. אני לא משלנו לו 120 שעוד, זה חוזר אלא השגוי. אני לא מלושי המתלו. אז אני מוצאים להקיס של יובלים. ובשלב לא 120 שעוד. איך זה נשמע? פעם אחת. פעם שניה. אני מקבל עובדים יכול. נכון יש לי נכיתה. אני מכין להם מגורים. אני משלם מגורים קדימה. כמה חודשים קדימה. מחילה הם תסיוד. נותל אלף שקל ממחיה. תאמנה לעבודה. הם מגיעים, אחרי שבוע, מגיע טנדר, מתאגיד אחר. מה, מסותם לטעות. מה שבוע? אני מכירה כאלה שישה לקבל בסדת. אני מוצא אותו כבר. אז אנחנו לא משהו אחר. בסדת. כי אח שלו או חבר שלו או משהו הוא כבר מחקר או שם. הם נותנים לגטימה עצי על הדברים הזה. ממש עליה לי על זה על הנזקים. ממך זה לי את הקסטט. ממך זה לי את הסחירויות. אין כלום. תום, אין לי מלדבר. אין לי מלדבר. תראה, אני אצאתי. תתפה מלדבר על זה. ומה שבוע? שמבדקו ובדקו וכך אז אני משך שנים. אני אקשתי לדוגמה שלפחות שישה חודשים משונים. עובד שמגיע המכול, ממקבל את קודת נעים לפי החוק. אסולו לעבור תאגיד. אז כמה אני בישראל. אנחנו מדינה למוקרטית. יש חופש הישור. זה המשפטנית של כל הנתאגידים. יש חוק צריך להמוד לחוק. עובד יכול לעזור מטי שיעוצה. סתומרת, את יכול לשם את כל משהו צריך. לספק לו מגורים, לספק לו עשעות תאגיד אחר. מציע לו חצי שקל יותר למחרת ומטאגידה הוא. הוא לא שואלת החפילו. מולכנים האלה אגב, עד שמלוניקלתי מטאגיד אחר, את משלמנת אליה מגרה, אלף 1850 שקל החודש. סתומנת זה משנה שנומה. סתומנת יכול להיות בסנר יוגרוע. עובד שברך לי ביינוער. ולא נקלת בשום תאגיד. הלכ לבות באופן שחור, בשוק השחור ביטלושים לכלו. אני משלם על עבד את סמבר של אותה שנה 1850 שקל חודש, ההפכה לא מזכה יותר. רק בדצמאו סימזיקוי. איפה משפטה בערכה זה? אני אומרת שאם לא טוב לו. למה שאולה אחזור לתאגיד כמעט, כי איפה שהוא הציעו לו שקל יותר? הציעו לו חצי שקל יותר. לא בתור אך גם שישל מול או את זה. ועובדים זרים אני כבר הבנתי. זה איפס נמנות? אין שום לא יליות. לא משנה מתנילה בואו נוסים ועל האות זכר. יציעו לו חצי שקל יותר, או עם קורת שתנו בלחבות שם. למהות שאני חושבת שתודה, זה לא רק הכסף. אני חושבת שגם נורח השוב להם יחס, ומי שמתפל בהם נגיד אם יש אישתך שקנדו אגלו וכן יש לו תמעני ממנו, זה נושבת שזה גם איזושהי נקודה שחשובה פה. זה הרוב את השני שאני מדבר עליו. זה ברור שזה חשוב והעובדים גם מתכסים לזה. אנחנו ביוולים אנחנו נובדים להעובדים. כל הם כל העובדים של אובלים הם עובדים מעחברת בתרים של דניה. זאת אומרת, מראש התאגיד נולד כדי לשרת את דניה. אני לא מוכר במרחבות את העובדים לחברות. הם נשאים מעחברת בתניה, ומיודים את זה שיהיה למדכלת נעים ואת כל החותבודה, חמש שנים כל כופת טוביזושה שלהם. הם יודעים שבאים ממשפחה הם עובדים רק בתרים של דניה. לכן גם אני לא מסתכל על השקל, אנחנו נותים הם מנהין ממש טובים. הם מרווחים במחדרים, אנחנו לא מצרפים אותם בדיורות, טלוויזיות, אינטרנט, הכל מה שמובסים, אני לא חושך בזה. אני יודע שאובד עובד שהוא מקבל את כל הרבה חשלא, ותוב, יש תפקות עוד ממנו. -מה תוסע הכל מה שצריך, מה שתלוי בחש. -ושב, ופה זה מחזיר אותי למשל, מה שם אמרתי, נקודם, אני בתוך, אני כל התאגיד, אני מחויב על פיכוק לתנאים של העובדים. אם באים עושים עם מקורות גורים שהם מגורים לא נעוטים, יש רישום פלילי, על אמיר וייסמן, על אמיר וייסמן לא יובלים. -אז הוא היקיד אותה, גר איתם מדירה, אתה לא יכול להיות את שם המשנה. -אני אשל אין כתולית. אני מחייכול לעזוב את. -כי למשל קצריך כל הזמן לבור ולבדוק. וזה. -זה מה שם חושבים, זה חלק. וזה עדיין, בזר המה זה כבר כאילו. -האופרצה מטורפיה. האופרצה מטורפיה, אנשית שאתה חשיל יודים של פעמיים מרב, ושובוע הם עוברים לעובדים ביירב, חוץ מכל היום, ודברים איתם, לשבימים איתם על בירה, רואים. -אני אומרת שכל הזמן אומרים שהם מסכנים, אבל אם שאתה אףר עובד ישראלי לא מקבל יחס כזה או לא דוגיב, לא מצור הקזאת ו. -שיבי. דרמה כזאת. -לא, אין כזה. -זה מוגזם. -זה מוגזם, כרגולציה פה מטורפת. ואין, אני אומרת ששתיעודים. -שאנשליבו גם איזושהי שרובים מולציה. -יש ליובים מרווחים. שאתה מסעה הדר, ב-20, נטו וחודש. אין לי שכה פחות משפולה בחצים, אפשר כאלה נטו. -אין לי. האודים, האודים שגיעו לפלחודש, שאנחנו בחלעו דיניים, אודים נסות, לפי סחר המינימום. כפול 36, כפול 22, 36 ש. -אז המקבלים. -אם השות הנספות. -אם מגיע משפולה בחצינת. ‫יש לה עובדים שלו שרנטו. ‫-צלי? -צלי. -אה.-כן. ‫יש גם הרבה אסת? -כן. ‫יש גם הרבה אסת. ‫-כן. -בחוזת בורכים לי. ‫אתה וזו נבעתי כאילו שאלה הזאת ‫התחתת בהמשך, אבל. ‫הרציתי שאתחמט החושב ‫במטל קולה הרגולציה, ‫שאחרות כוחדם, ‫בסרדת אמרת, הגירה, בקורות. ‫כבר הבן אינטים, ‫את חושב על זה, ‫ברכמו שאני חושב ‫תלזק אינירה. ‫יש אלה מה שקוק, ‫ככה מה לעשות עם זה? ‫-לא, אני חלק את התשובה שלישת. ‫כי רצה חיות דואלי. ‫-כן, זה צריך להיות דואלי. ‫כמה זה אומר? ‫זה אומר שכי אנחנו מדינה ‫של החיותים שלו, ‫לא כל התהגידים ולא כל הנשים ‫סודרים כמו בדין, נכון. ‫אז יש אנשים שפותחים תהגידים ‫באמלא הכי. ‫זה בדיק מה שעור חדין שלי ‫המורה שכאילו הרגשה שלי, ‫שאני חושבת שלה, ‫מה-מה-מה, ‫מה-מה, זה אומרת, ‫יש כאלה שם לא עוס. ‫-נכון. ‫באיפ משתאום, ‫-אז זה נכון. ‫כן צריכה להיות הגולציה, ‫וכן צריכת להיות ביקות, ‫כי שחקון החורוצים שכל יחוקי, ‫ושהלכון נתנה לי ‫באיקמו במדינה מתוקנת, ‫וזה בסדר גם לי היו ביקות קשות. ‫-כן. -כן. ‫והברתי את כולם. ‫-כן. -מי שפותח תהגי, ‫צר חדדת, זה נוסר הגיש, ‫בצחתי דוגל העובדים, ‫בצחתי דוגל הרבה חדש שלה, ‫באיפה דוגל הסחר שלהם, ‫ואם זאת, אני כן חושב שיש הרבה דברים, ‫בשאפשר להקל, ‫בשאר לבוא לקראת את התהגידים, ‫בעמונוסים מכל מה שיסקרתי, ‫בננה בריכות, בננה הגות, ‫בננה תשלאים חוצים. ‫סתם אני תנכת דוגמה. ‫אני ביינו השילמתי, ‫מגל כל השיה שהמדינה, ‫החשב תביא על פיובדים, ‫הגדלתי את התהגי לצעמות עובדים. ‫גדלתי לצעמות, זה הביינו. ‫-נכון. -מה, רויות בתח. ‫הגדלתי את התהגידים, זה מיליונים, ‫אבל היום אנחנו משלמים נגיד, ‫אלף שקל על כל וווית, ‫זה כמעט מיליון שקל, ‫וזה מעבר ל-1850 שקל, ‫שאנחנו משלמים כל חודש על הפרול, ‫שכל מי שפה ילצר מפרול. -הניבי קשתי תשעמות עובדים, ‫זה תשעמות אלף שקל, ‫כבר עשמתי ביינו. ‫אלי תשעמות עובדים היום. ‫-הניביום כל זה, גבידי הוא כל מלא. ‫מה שם אותו? ‫-מישהו מחזיל להתקסף חזרה לו. ‫-אז זה היה זה עולך. -אני אגיד לך. ‫מותר באמצע שנה רק להגדיל ‫את המחסה. -אבל לא יכול. ‫-אבל לא יכול. -אבל לא יכול, ‫-אבל לא יכול. ‫-גמר נגיל, למה? ‫-שאלה יותר, למה. ‫אלה הם תשובה, אלה הם תשובה. ‫אפשר רק להגדיל. ‫אם אני יצוף השנה לא מקבל את העובדים ‫כמו שרציתי, ‫אני שילמתי מנתיים 13.000 ‫אפשר כל סתם. -זה נתסכל. ‫זה עוד יצל מתסכל ממש. ‫-אבל אני גם רוצה להגיד לך, ‫אחם מלחמה, ובטחתה אחת השאלות שלך. ‫אני אצל מדגיום אותה. ‫-כן, תכה לתחם מלחמה, ‫באמת, ההפה מצווקשה, ‫באוחום מלא מלא עובדים זרים. ‫והרשות הגרסת נקטב באמון אמון כאולות ‫שאזור, וכן, ‫במשותו במוהים. ‫לדוגמאים נתנו עובדים זרים ‫שעימות החמש שנים וחזור, ‫אני חזאתי קרוב בשבילים כאלה. ‫-כן, אבל זה את תקופה ממש קצרה ‫שמתנו את זה, ‫באסגרות הבר, אז אחרי. ‫-חזאתי המסגרום. ‫אבל בגדול, ‫החזאתי קרוב לשמוני מובדים כאלה, ‫וזה עובדים אחית עובים שלך, ‫-נכון, נכון, נכון. ‫-נכרים את האטרים, פתיקים. ‫-נכון, נכון. ‫באמת, ברשות הגרנקטב בוודד, ‫דברים כמו לדוגומה, ‫שם אני יכול לביא בעבא עצמית ‫שלושים אחוז מהמחסה מהפשעני עוד זה. ‫יש כזה דבר. ‫סתובת יש את גיטו G, ‫וזה הסכימי הרבה יותר, ‫יש את הביטו BB, ‫תובי אני יכול מזה מדייה שאני עוד זה. ‫שלושים אחוז מהמחסה שאני נגיד ‫שם עוד עובדים, ‫שלושים אחוז, שלוש עוד עובדים ‫אני יכול לביא מזה מדייה שאני עוד זה. ‫בקפוף לכל מיני. ‫-וווח את המדיאות המטסל הרעיין, ‫או תר משותס או שאתה כבר, ‫אלא שהיו פה אני מבינה של עושה ריחה ול. ‫-אני מתקשר עם חבוד גיוס. ‫-מקומי. ‫חוקיות, רשובות, ‫הם הארגנות התעובדים, ‫אני משלמת אמלה להחווד גיוס ‫והדגשו לחווד גיוס, ‫ואני בקש מחווד גיוס ‫של איגחוש שקל מעובדים, ‫זה מאוד מאוד מאוד חשוב, ‫אנחנו תסים, ‫ואני יכול לביא אותם בלי מפכנים. ‫זאת אומרת, אני יכול לביא אותם ‫עם אדיפלומה שמכדו בעזמקום ‫או שעל הרקע ניסיון, ‫כל אני אנחנו זה דניה, ‫אז אני יכול לנסוא עם איניי לבודה, ‫מתפור שהם איזה פינה בזה ‫אתה הבניה, ‫בלפכונות, אמלנו בעיה. ‫אבל כרגע, ‫אודאו ניחס הפרחד בשיטה הזאת, ‫זה מתקב, אני שלחתי את האסמי המסר ‫משמות כאלף, שרושה רובות. ‫נכון לזה, ‫-מקומי שבותקים, ‫אני מקווה שזה זה לפועל. ‫-תוב, המנטיים שותים טבעים מוגיות, ‫אחרשים לחזרו מסייס, ‫הוא לא איזה קרה. -כן, אולי. ‫אני חושבת שלא מספיק עובדים ‫צריכם עוד עובדים. ‫לטרים, ואתם שתמשים גם ‫בשירותים של תגידים אחרים, ‫או חברות אחרות. ‫אחת הבחר היום, ‫הם מילה עבוד. ‫לפי, מחיר, ‫פי, תחושה, ‫פי שירות, מה. -כלם כל אני, ‫אני הרבה שאני בהסק. ‫יש שמות תגידים שאני מתחק ממם, ‫פה יש תגידים. ‫תראה, כלם כל התגידים שעובדים ‫את זה בפינצטה. ‫טוב הפועלים, אני מספק, ‫כדי חיוולים. ‫אבל כן, לפה היו חסר לי ‫בכלמים מקומות, ‫בפריפריה, ‫בכויום קומות שקשה לי להגיע, ‫אז אני נזע בטגידים חיצוניים. ‫ערוב זה על סמח הקירות אישית, ‫שאני מכיר, אני יודע, ‫מי המנדם ממנל תסתק, ‫אני יודע שיהיה מנשים השרים, ‫הגונים, המחיר, ‫הזגמה שהוא שנאה מאוד חשוב, ‫אנחנו בדיין אוהבים לשלם ‫צתפחות, לא רוצים. ‫בבצעד הקליטרי. -כן, כן, ‫הוא יודע, ‫מה המשמעות של פחות, כן? ‫-לא, אני לא רוצה שאפסיד. ‫אחלים, אירתי פעם משהו, ‫ספק שלך, שמפסיד, זרלך. ‫אני שומר על הספקים שלי, ‫אבל, אבל אתה, ‫זה שוק, איזה שוק, חופשי, ‫אחד יכול להגילי ‫שורוצה מה שקל עובד. ‫אחד יכול להגילי שורוצה ‫שמונים שקל עובד, ‫איך שם מה הייתרון שלי? ‫-שאתה כבר יודע. ‫אני פה בשתי הקובן, ‫-כן. ‫אני הרי לוקח עובדים דרך דניה, ‫אבל אני מנהל תאגיד. ‫אז אני מכיר את כל הלויות ‫מלמתה ומלמתה. ‫מכיר תהלויות. ‫אז זה אפשר לעבוד עליי. ‫אז אני יודע מה הוא צריך לקבל ‫בשביל האוויח, ‫בלא להיות חזיר. ‫ואם אתה רוצה לבוד איתי, ‫זה שאתה מקבל כל חודש, ‫בשבי סלחודש, ‫אתה יושם בלעברה לבנק, ‫רחושה ומחגבייה. ‫-כן, גם אני לספקבות. ‫זה שבאיזו שבאיזן יקול המסודרים, ‫הדוחות נוכחות, הם הם מוכשבים ‫ודרך הפליקציה יהודית, וכל מסודא, ‫אבל אתה מקבל את כל האדוחות ‫הפעם בחודש ומתקן אותה. ‫זה גם שאתה קסת. ‫אז אתם הרווח פחות, אבל אתה שקט. ‫אז אני מקבל כל יום, ‫יין, קול יום S-הפניות, ‫על חבוד שעוצות לעבוד. S-הפה חות. ‫וזה מה שאני אומרת, ‫אני ארבע פעם מטחרקול זמן ‫לעסביר, ‫כשנגיד בעלי לקוח ורוצה עודים, ‫אז אני אמרת אותה הריף, ‫הוא אומר לי, רואה, יוסי נותן לי ‫בפחות חמשה שקלים. ‫נמאת לא, הוא לא יכול, ‫בחות חמשה שקלים, ‫לארבי אח, אלמקן, ‫לא יודעת, הוא הולכי אחת זה מהעובד. ‫אז זה גם שיקול שנמרצח לקחת. ‫אז אני מרגיש שבצד שאני לא תמיד מבינים, ‫לשני רק רוצה, ‫הסתם להיות חזירה, ויש פה הרבה מאוד ‫אלמנטים, שאני חנסים פולטאריפ הזה. ‫זו לא בחרח תמיד, ‫התעריף, הנמוך יותר, ‫התוב והזוכה. ‫אז יש לי הרבה סיכות בנושא. ‫אבל כן, אתה בכלת יודע כבר זה. ‫אני יודע איפה מה מכיר צריך ‫ביות כדי שגם הערוי עובייך, ‫וגם העובדי קבלת מה שמגיע לו לפי החוק. ‫וגם חשוב לי להבוד עם תגידים ‫שכן דווגים לאובדים, ‫בחת כל המגורתת נעים. -כן, כן. ‫כי בסופו של דווה. -זה פה ללכה בסוף. ‫באידי. ‫באיות היקריות שתנתקל ‫באים בקוחדם, בתגיד. ‫ביקר כוחדם מקצוי. ‫השאומרת שמבטיחים ‫שמאלפת זאת אומרת, ‫אני בקש תפסנים ואלה מושג או הפוך. ‫שמאת אין ממש. -אלה שהתאמה ביבה צמחה, ‫הוא שבחברות ש. -אני אמרת. ‫הדברת התגידים שאני בקשמאה מוביד. ‫לא, לא משנה. כל הבחינות, מה מה. ‫אני תמיד אומר, הנושא של כוחדם, ‫זה לא שאנחנו באים להתאר, ‫המחרקה שאני. ‫מחרקת כוחדם זו ומקומי. ‫זה לא שאני מביא משתח של קרמיקה ‫הוא משתח של לא יודע מהרובה, ‫סם בעתה הולך. ‫באד גם מביקרית זה. ‫אנחנו מדברים על אנשים. ‫יש המון נמון דברים ‫שם לא בשליטתך. ‫זאת אומרת, אני יכול לשלוח ‫הסרה עובדים ביום מושון ‫ליחד האתרים. במלום מגים, מהממנו מגים, שחכו לקו, שתוב על אלה לפני, יש דברים שאת לא יכולה לשלוט בהם, בזה מה שמשגע אותי, כשר לחוליע לנותן נקצה, למקבל הקצה, שרות קצה, זה מה שחסה לי בפאזל, כי אני אף פעם להודיע עם השנים פכנן, יקרה, יקרה במה אחוז, כניתה לא יבא עובדים, שאני כל הזמן הרמד, מה אתם חושבים שאני גר הייתה מה, לא ארטיות או בבוקר, אז אני לא שם, אני לא ימושה לא יכולה לעשות, ואיזה מטלפוני, אמי, איפה עובד, איפה זה, יש לנו ככה נולוס ציון, ככה נולוס חורה, לא מגיע, אז הסלאנזק, אני צריך לתחיל לתפל, ויש לי כאלה, שרים בירום, לא רק מה סוג הזה, כל מי תקלו, כל מי נהל תורים, כל מי דברים שאתה צריך את הפל תוך כדי בשטעת, זה משהו שכשהוא לא בשתי את התי, אז זה בעיה. מה הנסטרטגיות שכה להצלחה בתחום הזה? לא נמכון לצריך להבין את כל התגונה כל התגונה, צריך להבין להנכנסים, מה רוצים, מה מטרות, להכין דקציב, לדעת בדיוק, לאנת פכנסת, הדפת מוכנה להגיע, מתחינת ההשכה שלך, בנושא מגורים, בנושא עובדים, בנושא סחר לעובדים, שאתה דלתה, שבכל זאת אני הרי נפחן פה, אני עדיין אחד הטרבר ובסד, אז אני נפחן פה גם בנושא רבחיות, אבל לא רק, אני אנושה של גמישות, מסתומרת, אם חסרים עובדים, אם קבלה נובד בכדה אתרים, וחסרים לעובדים, אז יודעים שמי ריכול לספק לקבלה הנובדים, למות שהוא לא חייב לספק. שום מוחזיק במחסן ככה בבית, על מודפים, תביא לי כזה, תביא לי מן. ואז אני עוזר לדניה, אני ספק לקבלה, אני חייב אותו כמובן, בעל אותו מעביד, וממשיך אני אותה לא חמצן כדי שהם שכלה פלטה אתר, גם שחלה עבוד בעתר. צריך לדד את זה מחוסר בקסף לחברה, ברגש הזה שלך, לא תחבר, בואו, אז אני כל יגם, דיברנו לזה, אם אני לוקח מה שאני מחייב היום את האטרים, לומת מה שגובים בחוץ, ההפרש הזה, זה מיליונים בחודש, ברבה מיליונים בשנה, זה חיסכון של תהגיד בחבד מינייה, אגב, וסוף סופיוינו את זה גם אחרים, שפי גם עכשיו פתחות תהגיד, יותחנים מה יתחום. זה מה שאני אומר לטולא, איזה מה שצריך להיות, לקחה פה שאת זה יותר מסודר, הם לא אומר רוצו מכילו זה ממש, אבל יש שמונה נשים שרוצים פתאות תהגיד. אבל שוב, אני אומר, אני חושבת שכל האלה שרוצים פתאות תהגיד, הם לא באמת, הם צריכים לעבור הזה קורס, צריך ללמוד את כל, לא רק לא הצינו על עכשיו מה הם צריכים שיהיה להם בדירה בזה. זה באמת תחום, אני אמהתי פשוט על פסר, אני אומר לך תוך כדי לימוד ודברים קשים שעברתי, ואני עוברת עדיין ואני תהגיד. תראי, אמרתי מקודם נושא את העובדים הזרים, זה תועש למה. זה תועש למה, זה המון רוותים, יש פה המון המון חומר ללמוד ואגב. כל התהגידים האלה שפנו אליי, שאני אזור להם, לבנות התהגיד, שאני ייעץ להם בזה. השאלה השנייה שלהם, הייתה אחרי זה, אם אני מכיר מישהו שרוצה להם על מקלם את התהגיד, כי הם מבין הוא שהיא מלם מישהו שסוכב החומר, ומבין את כל המשמעויות, הדקות, והעבוד, שכל התהגיד נקדימה ומאחורה הם פוסטים תהגג. הם עדיין לו אבינו לדעתיגה, הם הם מבינו, אשל לא מנהובינו, כן, לא פנוג המלעי, פנוער בגיע. יש תנאים גם אז, יודע גם לא כל אחד ממש רוצה לראה בכל, אז זה באמת משאמרת, זה פליליב, זה הרבה אחריות, וערבי כברו שבאתאים הווהה בשלעובדים האלה ואתה נהיה. אבל אני אגיד לכמה שורק, התהגיד שאתה תהגידים החדשים שפתחות תהגיד ועוצרים להצליח, ומבינים שמנקל של תהגיד, זה משהו מאוד מאוד מאוד חשוב, קריטי, קריטי במנושא של ההצלחה של התהגיד, הם אוכנים לתגמל בלום מעט, היקר שהיכוי הפתה תהגיד, הן כבר סבו את המיליונים, ברבוד ובגות, הם חייבים את התהבלדה ומתאים. כשפנו על ההיגם כאלה נציעו לי לפתוח ולמנקל וכאלה, ושאמנו וסיפרתי לא את כל המשמעויות, ויש לו חברת כוחדם גדולה לשיעוד, ואז כששמה במתכמה פותחים, אז הוא לקח החורה, ומרני לא יודע, קצת מפחיד אותי, יש אופטי הפות אחרות וניזה ואני אמבין בזה כלום, ובשויות לא פתח, פשוט חליט ש. אני מצביק אותו. -שזה אני מפחת שהוא לא הצליח להגיע לשלוש 150 מודים ו. אמינים הוא נושל של 55 לפי הנהלים שלהם. -טוב, אז איזה סיטואציות מעניינות נתקלת עבדה פקיד הזה וכיתמודת הייתם. איך יעשיבה בוקטור מר, ברחוב דים, כל שבוע היה לי שביטב במקום אחר. העובדים שנשאו בארץ, רצויות מתוגומלים על זה שמעייזו ומרחות לשער בארץ ולמשיך לעבוד ולא נמצא חזרה למולדתם. הייתי חייב לעבור, אתה, אתה ולדבר עם העובדים, ולשכנע אותם וכמובן נוסיף להם כסף, ואגב שאנחנו נבים על הנושא הזה. אני לא יודע אם אנשים יודעים אבל היום השכר של העובדים על הקימת פשטיים לעומת השכר שלהם לפני המכמה. פשטיים כימת. -פשטיים. פשטיים. -אני ממש התקלת. -אני לא מבין איך אנשים מדברים פה על הועדת מחריאדיו. ונוסי העובדים הזרים, זכר העבודה, פשטיים. -רונה נמה עושה לאיה. מה? -שלאיה ירידה. נכון, אני היום, אני משלם נמול דווי פשטיים הששיום תלפני זה. אם לא הולך, אבל אדם הולך. ויש תגידים שישלמו לא כל דבר כאמשכים להחזיק את התאגיד. אז איך הם חיים מרדו? זה מתור. -זה אותו דבר גם ישראלים, אותו דבר גם איתנו. אנחנו היום משלמים פשטיים בסופר, פשטיים על חשמל, פשטיים על שכנת הפשטיים על הכול וזה המבא שכר נשאר אותו דבר, העובדים באו ועמרו. ובואי, אנחנו יכולת בלעבות בוטוס אחר, בואי, תעליל לנו, איך אני עלה. אז אני גם תחר. -כן. זה הכול עלה בתירוף, אני משלם יותר כסף. בגלל זה גם תגידים גובים יותר כסף על העובדים שם, ומחיר לשער. הגיעו להם חיים של מעל מהשקה לשער, זה מטורף. כן, רוצה את הספר גם הזה, סיטואציה שלי כראתה פחות דרמטית, אבל אתם ישר לנו זמן. אני עושהם קודם משאילות המנינות. מה הם הידע קישורים ותכונות החשובים בנכלהות מנהל כוח אדם הצליח? קודם כל הייתי אומר, צריך אבנה בנהפשו של האדם, להיות צצי חולוג. אני חושב שחלק מהחלק ניקה, מהנושא זה לבוא לקטע עובדים להבין את הצרחים שלהם, להבין את הבעיות, להבין את המקבלות בעיקר, ולהבין אם איזה אנשים תיכול להתכדם כדימה, ומי לא, ומי יכול לעצורך. אז זה דבר מאוד מורחשו, דבר שני, חייבים לדעת לסוטטקציב, מוצריך, פי ה-1, שלא הירגון שתובדת בו או שהיא מתצמאיד, להבין להדע עובדים אליך הים לקחת אותך, לצערי, לפי מהנובד גם ממנטוי ציות, והיום עובדים בעיקר הזרים הם מפס לאיאליות. אתיכול שלם להבון עושים, אתיכול להרות למשכה, וביום אחד, הם מגיע למגוים שלהם, נלמו יום מזבדות. היא תדו, למה היא תדו? כי יצאי להם את חצי שקרדת אלה שמון. אז כל מה שנתת לו וכל הבונוסים וכל מה זה תיפח אותו, לא שווה כלום. אתכזו מופתה אתה ממע אבל נתתי ורצצי ו. שו, ברור שצריך כישורים בלנה אל אנשים, הצוות שלי, זה יש לי צוות ממש טוב, שולחתי שנים, אני סבי אחלה ביניהם עצומות, הם גם חלק מהצלחה את הדרה שלה בחלקה, בלי אנשים טובים את לוחל להתקדם. זה בטוח. כישורי נאול ולמידת החומר, מעלף התפ, נעשה של עובדים זרים כל הזמן משתה. אתה ממשיך ללמוד את הקול שלהם, בידו מה שבטלגים. על ממשיך ללמוד בגלל שהתובדת מול רשויות שכל דקה יוצא נועל חדש. או סדר חדש, קריטריונים חדשים, כל הזמן צריך להתחדש, לצאת מה קופסב ולראות איך אנחנו מביאים את המוצר הכי טוב מכת העובדים, את הקציב של התגדעת לצמך. טוב, עוד באזד, תחום כזה כתן של האחרונה, שלא נגענו בואו אני בדוכה שזה מעניין, בתם לניסיון שככמיני לקוחדם. הייתה משנה מוסיף לתהלך המשפטי בתחום את ויות עובדים. יש איש אין ניסיון, לא טוב, אז תומן, אנחנו משמעים כל בידבו, כן? כן. אבל בי מוחדים, הוא היינו אגיד שמלומי רשי האוחדים המוצלחים בישראל, בזה הפרנסה שלהם, ומחפשים את החוליה חלשה, הולכים מוספים עובדים, לתחם מרכזית, או מרחוב. המחפשים הם אותם על סטנסלים שפה להעובדים להודים על מה הם חותמים. ופה תום יש תביעה, תביעה, על 500 אלף שקל שלוש שלמת לו, והרקת אותו, והקצת אותו, וקשה אותו. ולמרות שעובד אצלך איזה עשרה חודשים ולא יקלונן והכלי בסדר, חודש אחרי זה. ‫זה פתאום הכל או בסדר, ‫פתאום גילה שאולו כיבל שום דבר. ‫אז היה לי נקראי, ‫שאלת עודים כל מהמקרמניהן. ‫הל יובר את שוואנציה הרבה חדשים. ‫סודני, שקיבל פנסיה, ‫וכיבל שעות נוספות, ‫בקיבל בונוסי, ‫באפקדל הקיקדון, ‫בדקון משוצריך, בית הבוק, ‫על החטבה כנראה ועופרות ‫על מהותבה, ‫היא ריצותי לבת משפט, ‫והשופט עד אדם, אני יודע, ‫אני אומרים למה אתם רוצים. ‫-הזו. ‫ואני עדת כאלה. ‫-וירשבליהם לשלם לי יוצאות, ‫על הזמן שלי, ‫הזו דוגמה, ‫הזו דוגמה למצחתית נאל. ‫-אז הם צריכים פשוט להתחילי ‫ולעשות את זה כמה שיותר ‫בשביל שם יפסיקו, ‫לעשות תשוב, ‫אבל זה בין המעונוסים את זה. ‫לדם הממצע. ‫לפני שאתם הגיע לממשלה דיון ‫בסעז, מנסים להגיע לפשרה, ‫ובבשרה מהגידולך. ‫בואו, זה אני למעתי מהאורחדים, ‫לילייה, שפשעי. ‫-שאמרה, בואו נתזגרו בבשרה. ‫נראו משהו, נראו משהו. ‫אני לא רוצה לתת משהו. ‫משהו, כבר נתתי לו, ‫נדד לי כל כמה שמגיע, ‫למנצחה לתת משהו, ‫למנצחה לבסביסטוסמן שלי, ‫למנצחה לנכה, ‫בכל תביעה גם אני מקבלת. ‫אני אוכחת שוקי בלכל. ‫-מדיעו. -ככל. ‫-אז זה אני שעון, ‫אז פשוט כמו שחיתה ‫לקבל משהו. ‫אז אני רוצה להגיד לך שאני כן חשש שינוי, ‫שגם לסופטים נמסניקולת ‫לאת שעבר אלה. -כן, וכבר חכתי לזה. ‫מאמת, אני מגיש ששינוי, ‫פעם, היה באוווית הקטן מולדניה הדולה. ‫באמצעו לכילובם, זהו להגיד. ‫-באופט אתומת היר, ‫אבל לא מדבר, אני ארה.-אילו, שלמי מועד בשילול ‫להגיע לתגדים. ‫למוד שאלה חודשים שאני עושה כלוקי בלאב. ‫הכל, היום, אני חשש, יש שינוי לטובה, ‫זה השופטים מבימים את המקריה ופחות היתם. -כן. ‫מסמחה, זה לגמי פחות ויות, ‫כאל בהמשך. ‫זהו ביקרון שוב, ‫אנחנו באמת כנראה יכולים דבר פה דשבועיים, ‫על הנושא הזה, בקדול נשיני ולפקות, ‫אבל. -ויה בסדר. -כן, נראה לי, ‫שמה שונוסף שהיתרוצה לוסיף או לשרות? ‫-אני רוצה להגיע רק שנמוד כל הקשיים, ‫נמוד כל הקשיים, בישת הנוכשיים, ‫וכל יום אני נתקל בעלב בעיות ‫שאני צריך לפתאו, ‫מנושאו גינזרים. ‫אני חושב שכן חשוב תאגידים. ‫אני מדבר אין מתוך ההספקט שלי, ‫נענקודת מבט שלי, ‫חבד מיניה, תאגיד, ‫זה לדתי זה מסט, ‫שיהיה לחבד מיניה תאגיד, ‫שאלות לאים בתאגידים אחרים, ‫לא תלוים מהבדים אחרים, ‫לא תלוים במחרים אחרים. ‫אני יכול לקבועת את הטון, ‫נצלים הבית, ‫ולסות לי את המרווה ואת הדלתות ‫אותך שאני רוצה, ‫בזה מחפיל כוח, ‫מטורף, ואת לחבד מיניה, ‫אני לא מדבר אותה ‫לחקשכון הדדור שאנחנו חוסחים, ‫למרו את כל מה שאמרתי ‫מקודם שאנחנו מושלמים המון, ‫בסופו של דבר הזה משתלם, ‫כי אנחנו עושים את העבודה כמו שצריך, ‫בחד עם העובדים, ‫מבין לסימה פרויקטים בעצלך. ‫אז שבעצלך, תודה רבה שבעתה, ‫לפקה, קורה שונה נטעה באמת? ‫כן, אז מניעות פעם השטעה באמת. ‫-תוב כבר. ‫אני שמח, אז נקילו, ‫במצע יש לנו הרבה על מה לדבר. ‫כרתי הקשר בתיאור הפרק, ‫מה זה נמקרים, ‫תודה שיזנטם לנו מקווה שקיבלתי ‫רפרח. ‫שתמע בפרק הבא, ‫פני אין, ביי.