פרק 8 - שלבי המיניות בקשר, כשער לריפוי - עם לירי אמבר דווי
67m 7s
הפרק עוסק בקשר העמוק בין מיניות לרוחניות, תוך התמודדות עם בושה ותפיסות שגויות. המנחה מסבירה כי מיניות אינה רק פעולה פיזית אלא דרך לחיבור עצמי, יצירתיות והתפתחות. היא מציעה שני שלבים מרכזיים: "ריקליימינג" – תהליך של שחרור מסיפורים מגבילים על מיניות, מתן לגיטימציה לתשוקה ועונג, והשלמה עם הגוף; ו"התרחבות" – מעבר מאורגזמה כמטרה לחוויה של נוכחות, עונג וחיבור נשמתי, תוך הגדלה של רגישות וחקירה. הדגש הוא על כך שאיכות הקשר הזוגי, המבוסס על ביטחון, נדיבות ותקשורת, משפיעה ישירות על המיניות. השינוי המיני מתחיל מחוץ לחדר המיטות, ביכולת להיות נוכח, סקרן ומחובר. "עוד" אינו אומר עוד דברים חומריים, אלא העמקה והגדלת רזולוציה של מה שכבר קיים. המנחה מדגישה את חשיבות השיח הזוגי על מיניות, כולל קביעת זמן ייעודי לכך, ואת הערך של חגיגת המיניות והמסע האישי והזוגי.
השאלה מוקולם, לפני שאנחנו מתחילים את הפרק, אנחנו רוצים להזמיות חיים, פה לשים פה הזונה משמי ובחדת, אז את הפרק האחרון, באונה הזאת, אנחנו בעצם נעשה אותו בליו, ביפו, בסטודי הוא אדנה, באסרים יש שלוש לרוואי, ובעצם זה מבגש בינינו לבנכם, בנים אתם רווקים, הבזוגיות, הם הזמיות חיים לשם להפרק מיוחד של שאלות ותשובות, ואתי יגע מסדנה של חיבור, והזדנות בשלנו להיפגש, ולאו את אחד את השני, באת להעלות על השאלות שלכם, בליו וכל מה שקשור לענסים של הפרקסט ובנים. אז את כל הפרטים, אנחנו מפגש אתם יכולים למצוא, את סלנו, באינסטגרם, האישי שלנו, תכתבו לנו, אבל אנחנו לשלח לכם הכל, במש, ממש, מצפים, לרוות חנו. תהיהנו בפרק. הוא חיים הבאים לבננו, הפרקסטה הזוגיות, הוא תביאות וכל מה שבנהן. אנחנו מאחים שלכם אורי דהן לכרים לחייני. בין אם אתם בזוגיות והרוצים להמיק את החיבור, ובניים אתם מחפשים העבר ומחנים לצמוח, כנתיים צעות ובנות, כלים וסיכות תוחות, הנועכות יחסים, משיכה, המתיעים להיות ויתפתחות ישית. בואו נחקור יחן, אחליצור קשרים השמעותיים, לעצית שוקה ולבנות יחסים שמזינים אותנו באמת. הוא חנים לצלולת נימה, בואו נתחיל. היי לי. -היי. זה כל מי כל הנגיד שאני ממש אוהבת אותך, אנחנו חברות טובות ולא את ראינו הרבה זמן הזמן. נכון, זה כפי שבתי. -זה כפשי שטרוצה לעשות התחמדי. זה פשוט לדבר ועוד אנשים משמעוית זה, זה ממש ממש כיף, וגם כיף לי שאת מקירה את אורי. -נכון. ובבחר, אנחנו לא כתה ידע שלך שאני, מהגישה, שאני חובה אותו, זה כאילו איזשהו השלוב בן ידע קדום והתיק שמביא מסורות, כן שיש בהם לגיעה של מניעות, אבל לא רק וגם אנרגטיקה, וגם כמו משהו שהוא נורא מודרני ולנורא מחובר לאבה עצמית. בלי הרבה כלי שעות מאוד דמטאורס, כי אני מתמיד, הפילו מופטת מכמה שהדברים הם בלי כלי שעות, ואת יכולה ללמד זה לדבר דברים שהם עוד גבוהים, ואדבר אותה מחי בגובה הנהיים בלי שיפוטיות, וזה עושה שאני ממש הייתי בחלבית הכול שלך לכאן. אז בוחה הבאה. -נכון. אני עשמח שעת הציגית עצמך והתקמו שאתה אוהבת, כמו שאני נכון להחשב, כזה הצפר לנו טיפה, מה תוסע היום, אפות חום אפילו, של ההכמעט ורגישה שעכי כזה מדליקות החיום בעשי השלך. זה קטק, כל פעם שאני מציגת עצמי משום משתנה. כאילו הטאיטל שלי, אני כל הזמן ביחד עם החיים, אני כל הזמן בית פתחות גם מולך אני מגדירה את עצמי בכלל. זה נקרג הרואה עצמק, מנחה למיניות קשה הר להת פתחות. כאילו בעצם העבודה מיני צ'ן יוסע היא בכמה רוודים, אני עובדת גם הם נשים, גם הם זוגות, גם הנחה קורסים, סדנאות, קבוצות, והעבודה הזאת תיגן במשור של לאזור לאנשים השחר בושה אשמה ופח את סביב מיניות, לחבות מיניות שהיא יותר מחוברת, יותר נוכחת, יותר מהנגעת ומספקת. אבל זה גם באמת ללכת דרך עם המיניות, ככה שהיא תפתח עוד מקומות שיש בהם אז הסטגנציה בתקיעות בחיים. וזה באמת ממש עבודה של לי באופניישי שינטע את החיים לא רק ברמה של. אוקיי, אז יש לי יותר אורגזמות או אני חובה סקס מאוד מענה, גלה. הואו, זה לפתוח את היצירתיות את הביטוי שלנו בעולם, זה לפתח מערכות יחסים, הם עצמנו ואחד עם השני. זה ללמוד לעשות אהבה, גם הם חד עם השני, גם עצמנו גם הם החיים. הוא איזה אך להם עצגה ובאמת צהק, שאמה את מה שאמה את זה נגל באמת בדבר שאני גם עובדים את הופלים שלו, גם שבתה הליך ריפו המניש שלי הגיע אליי, בתחלם מאוד הבילותי. וזה דבר אחד שמורה של יומר שמורה היו דוווונטי, הוא ידו איזה היו דוווונטי, הייתה עוד איך שתעושה את דבר אחד, זה איך שתעושה כל. ומורה אחר אמרת, זה ספציפית על מיניות, שיומר, "How you show up in sex?" הוא יושאה אהב in life. ולי זה אק הזה מיני בלווין וזה אקה לו גם הבהיל, אמר, "אוקיי, רגע, חשבתי שאני מישהו אחד", אבל איך הם אמין יות שלי? מה קורה אישם? האם אני באמת מתנת על אנשים לראות אותי, האם אני באמת זז שם בעוצמה שלי, האם אני מביא את עצמי, האם אני סכן, זה הליקה זה מין רגע מאוד חזק להבין את זה, ואז אני מאוד מתחבר על משה מאוד. אינם. אז מרגיש אישה כזה. אחד דברים שאחים מסקרני מוטי והם ממש קשורים למסע הישי שלי, זה כמו להבין באמת את הדבר הזה אותר לעומק של. אוקיי, אני יכולה להלכת וללמוד רוח ועית פתחות ולהקיר את עצמי ולאו ותגוף שלי, ולחולות מזוגיות מאוד עמוקה וחברות מאוד עמוקה. אבל מה שקורה בחדה המתות כמו עצאים הדברים אחי, חי, אחי, אחי, אמיתיים. ודברים שזה כמו אישר להסתיר. אז משהו שחוויתי בבקשר משמעותי אחרון שהפני אורי, היה באמת איזושהי רצון והרעב לעוד משהו שאני לא זאת מעור. כמו אופי מנשים את הארימץ זה ברוח, לדעת שיש משהו מעבר, אבל לא לדעת מעור וכרגל. אז ככה אני חוויתי את זה, חוויתי את זה בעודי עדה הרוחנים, בעודי עדם מתפתח, בעודי עדם מחובר לעצמו, הוא איבת את עצמי ושם כמו לא עדתי. אוקיי, מגניבי נסנרי, הזה של נכנסים למטה, וכורי המעשה, כורי, ואז אתם מי איץ קצת נראה, תיפה עוד דבר, אבל אף אחד מדיינו גם לא אומר את זה, כי את זה לא להשימ, הוא כמו לא להשימ את הדבר, הוא נכון, מה שמרגישים. ואני זוכר את שפה אחת עזרתי עומץ והמרתי פלעוד. וזה אומר לי, אוקיי, פה שלי, כאילו עוד עוד מה. או זה עוד, עוד לא עדת, כאילו עוד משהו שאני גם לא דת להגיד אותו, ולא דתיגמי לחוון לשם. אני עודתי מהניצריכה לעשות, וכן הכרית הגוף שלי ואני זוכר, היא סדנאות של להתחבר לגוף שאיסטומה התקבר, הייתי ושלב, אחזת מתקדם שלי, מצמי. הקרתי את האונג שלי וקרתי מוסלי זה מלוס, אייתי ושלב, מומת כתם, והדין הרגשתי ש. אנחנו כזוג, יש לנו יכולת להתחבר ברובד. כאילו, הדבר הזה שיהיה לו מילים, אז עשם. אז כזה, זה כמו רגע הזה שמסתכלים בעיניים, וכאו שאני מסתכלת על עכשיו בעיניים, ואני רואה חוץ מהאיניים והפה והעב שלך, אני גם רואה אותך ותנשמה שלך. הילת שגם הדבר הזה שאני חוב מים אנשים, אני חוהבי במיניות, אבל לא דתי איך. ואני רציתי אישמע ממך ומת איך התקונקול חובה, שאנשים באים ואולי מפעיו וקשימים שאתה זריל הם לחבות משהו שהם לא יודעים להגיע, אליו, וכתרואה את זה. וגם מה זה הדבר הזה לפעמים שאנחנו חושקים בו, ואם לו שם, ואם אפשר בכלל להגיע לו דרך מיניות. אמרתי על המקום הזה שזה דומלית פתרות רוחנית, אנשים אמר, גישים שיש משהו מעבר, יש משהו שם הם כמעים למשמעות, ולגעת ישירות בחיים ולגעת במשוגודול מהם. ואני חושבת שמיניות זה בדיוק אותו דבר, כי בסוף איך שאני תופסת מיניות זה רוחני לגמרי. כי איזה ממש השלוב של הגוף הרגש והרוח. ומה שבאמת הרבה תרבויות רוחניות עוסות והשולה רוח השנים, להפריד את הסקס מערוח. ובעצם להגיד שהדרך להתפתחות הרוחנית אלא איזה שאנחנו דווקא נעשים את המניות בצד, או נשתמש ברק למטרת ילדים שזה דבר אלוהי כיזות בריאה, אבל מה עם שערת דברים? ואני חושבת שר באמא עוד מה אנשים נתקעו שם כיזהי חינוך שגדלנו. ניקח את זה גם שאנחנו מדינה איך עשית שם רנית, אפילו שאני כל הזמן שומעתי יש שלום מעטת את עמדתיות הוא קבים אחרי, אנחנו מדווקא רואים את זה, ממש אחרת, אנחנו כן רואים את האלוהות בתוך המיניות, גם אם לא מסכימים, היא על כל דבר הזה מכנה, בסוף אנחנו מסכימים על המעות. אז יש גם הרבה מאוד אנשים שלו, גם דתיים וגם חילונים, שגדלו בתוך הרבה בושה ורבה עשור ורבה סטרה. ואז המגיעים אליי, באיזה בלבול שיש חלק אחד, צד אחד בפנים שמרגיש שיש משהו רוחני עמוק, כמשמעותים, מרטית או למות, נוגע בנשמה במיניות, אבל הם לא מצליחים אפילו לקשרת זה לגמרי למיניות, הם רק יודעים שהם רוצים עוד. אבל הם לא יודעים מה זה, העוד הזה, ואז באמת אנשים נתקעים קצת במקום של עכשיו שאם אנחנו רוצים עוד במיניות, אז עוד פרטנרים, עוד תנוחות, עוד צעצויים, אם שאים רוצים לגוון, הם לא רוצים את הדבר הזה שחוזר על עצמו בתוך כי עכשיו הרוח שהמיניות הקווה לא עובדת על הקסם ההורמונה לשאלה התחלה. אלא יש כאן משהו שקווה.
היא כבר כשיש כבר הרבה יותר דמיון, אנחנו כבר לא זריים אחד לשני. אז הרבה פעמים מסתר פרל אומרת שכשאנחנו בחוד זרים אחד לשני אז המשיכה יורדת. מקורק שאנחנו גרים באותו בית, מקורק שהרותין המתחילה לחזור על עצמה. וכאן הרבה פעמים מתורר את סורך ורצון לעוד, כאן יש בעיניית הפוטנציה לאחים עדים לעוד הזה, כי יש ביטחון ושקרקה. אבל אנשים באמת מבול בלים. מבול בלים כימף, אף פעם לא חשבו על זה שהם מותר להם ואז יש מלם עלף שרויות והם לא כל כך יודעים לעד ללכת. ואז כשהן אגיד אישה מגיעה אל היו זוג מגיעים אליי. שרוצים את האקסטר הזה, אבל הם לא יודעים מפולטחים, אני בודקת איפה אני מצאים. הם הם נמצאים במקום שהם כבר נגיד בחיימים, ממש טובים, מספקים, הם חובים אורגע הזמות, הם חובים או נגמיודים להיות נוכחים בתוך המיניות שלהם, או שהם במקום שנגיד אישה היכולה זה איפה אורגע הזמות, שהיא לא גומרתי מפרטנר, או שהגבר חושב ממש מלם, הלשפת השלוק אידי, לא לגמור. שזה תביד מרש מצחיקותי, כזה שאתה בתור שצרצה, לך לי סצפת השלחבי השואה, למתאק הרגע. -כן, שם סיניים. אני מבחנש מטמר את איקלפיים. -כן, כן. הוא באברים, באבר. -אז כן, כזה יש. -שכם, הרגע בה. זה כבר ממש כשאז כן. אז כן, אז לפעמים השתשלווים האלה שאנשים באיניים האלה, והוא אומרים הרבה פעמים זה נשים שאמרות לי, אני רוצה לחבות, אורגע הזמות נרדקיות, אני רוצה אשפרית. אין רוצה החבות. השמתי פעם שיש אורגע הזמוקלל גופית רעיתי זה סרטון של מישי נושמת וכווו מי זה משהו, אני רוצה את זה, אבל אפעת. האם איפה מראית הפרצ'ארך? האם איפה הסתקללתם בעיניים להיותר מי חמש ניות. האם איפה נשמתם יותר עמוק במיניות או שנשים השלכם שתכית והצורה. וכאן באמת העבודה מחולקת לכם החלקים. אז יש של אברישון שאני קוראת לו ריקלאמינג, האם ננסה לקחת את זה בעברית אז סוג של ניחוס מחדש, של השנות את הסיפור שיש לי על מיניות, לסיפור שיותר משרת את מי שאני במעות שלי, את מי שאני שאיזושה שהוכלק בנשמה שלי, הגיע עכשיו לסדנה או לקוס או לסשן, כי הוא יודע שיש תדבר אחר הזה, אבל כל מה שום ספר לעצמו על מיניות או אם הספר את לעצמה, ממש שסוטר את זה. כלומר, אם אני נאמג ידיד עד ש. בעלי מיניות נורא נורא מהנגד ומספקת ואני אולי אפילו, זה עצמת את עצמי כבר עדה מיני, כן? ושליקמה, יש לי קמה מלובות כאלה, הם סיפורים דומים, שלא באמת. אם יודעים שם רוצים מאוד, אבל מדען לא במקום שלי התרחבות, שזה שלב הבא, מכודם כל צריכים ללמוד, שמותר וזה בסדר להיות חרמנית, זה בסדר לרצות, זה בסדר לגמור, זה בסדר לא לראות מוכזקת הסתת ובמרחאות גדולות יפה, אני חושבת שנשים שם, ברגע זמן, זה דבר יפה, פה ממש כשהוא גם לא מוכפה דוומוחזק, אבל זה לא איך שהתרגענו, והמונשים עוצרות את עצמן שאם כדי לא לראות, לא יפות. והרבה נשים שעור גברים שלא אבים תגוף שלהם, הוא באיזו גות שלו, הוא יודעים איך לתקשר, ולדבר עוד דבר הכי מעניין לראות זה זה גות שמגיעים עליי, שפשוט מדברים לא יפה אחד לשניים ביום יום, אבל הם רוצים סקס מדים. הייתם תהיו אחד בתוך הגוף של השני כשאתם אפיאולה מסוגלים להראות אחד את השני באיזושהי חם לב וסבלנות. אני אתמקום בתוך אחד לשני. כן, בסוף אנחנו כל זוג שגבדתי אותו, הוא צריך להיצור בואו הזוגית של ביטחון שייכות והרבות הדדית. והיא מען לנו את הדבר הזה לא ילנו סקסטור באמת. אז מה שאת אומרת זה באמת כאילו, כמו משתחלתי זה, המיניות שלנו זה על הקשר ולכמו לקפוץ לרצות שמשהו במיניות הישתנה, זה כאילו להתחיל מהדוות בבן שבקצפת. צריך כמו ללכת כמה שלבים אחורה ולעבין, רגע, אנחנו יכולים רגע לשבת ולות בנוחריכות אחד עם השנייה, כי אם אנחנו נתרגל אמון-מון את זה, אז משהו פשוט הישתנה במיניות שלנו, בלי שני נעבוד על המניות שלנו, בלי שני כרספרים, או נראה סרטים, או ניצר קונטיינר מיני, אלא ניצר בו ניצר קונטיינר שנוכחות הווה חברות נדיבות, שזכת משהו דיברנו ב-1 דפות קסטים, ואז זה יחלכה, כמו זהב לנהמיניות שלנו, זה כי אנחנו אותם בני אדם, אנחנו אותו אדם שמסתקר עכשיו ומגיש לך את הכוס כפה, אמרך מה משה לפינקטיות אח, זאת אומרת, גבר שרצם מה שלפנקות אח במיתה, ולצם מה שליות נדיבית אח במיתה, סומרת, איךויות שאנחנו מביאים בתוך הקשר זה, אותם איךויות שאנווים אמיתה, זה לא הפתאה. אני מקווה מה שאני לא מחדשת להפכד פה את דבר הזה, וגם בעלי כאילו להגיד שאותו אדם שעלח וחקר את הרוח שלו, מכות סמיניות, זאתו אדם שעבי את הרוח, הוא שאתה תוך המניות, זאת אומרת, אם אני מחפשת, וממש ומש רוצה, גם גבר רוחני ש. כמו אמרת, מקודם, המדוגמה, שיגרום לליגמור, או שיגרום לליטחבר לעצמי, או שיגרום ללאב להרגיש רוח במניות, אז ממש יתוב, אם אני שאלת עצמי, אם אני אבן אדם הזה, אם אני אבן אדם הזה שיכול הבירוח לתוך המניות שלי עם עצמי, אם אני אבן אדם הזה שיכול הנגת עצמי הדלרמה שאני פשוט טובת, במיטב, שוכחת מה הזמן וכלוליות המעבים הזה, הבור עצמנו, זה יהיה המגנט, אחשב, אני ממש רואה שאנחנו. אני נכון, נכון, תפרט נרים, המניעים לחיים שלנו, בת, אם, לנקודה שאנחנו נמצאים בבחיים. אנחנו המגנט, אחים את דוייק, אחים את קויל, אחי חכם, למעבים שלנו, סטומרת, אם יש לי מההב, שממה שקשלי, עם משהו שהוא עושה, זה כנראה, שזה המקום שבו אני כמו צריכה לתפתח, בין אם זה לדעת לבקיה שזה, בין אם זה לדעת להיצור, זה לדעת להגיד לזה לא זה לא מגיע לי, כן, אבל שם נמצא השלב עווווית פתחות שלי. אז גם, לחגוג את מה שיש עכשיו, לא ממהקום של הקבל את זה, לממהקום של איזו יופי, זה הדרך שלי לדייק את מה שאני צריכה, את מה שאני לא צריכה. אמרת את המילה לחגוג, אז באמת כל התחלה של נגיד הבודה של הסוטריקלי, מנג זה להבין שמיניות זה דבר שאפשר לחגוג. אפשר לחגוג את אפו שאני עכשיו, בפשר לחגוג את המסע שעוד מחכלי, בין אם זה מול עצמי ובין אם זה מול פרט, נראה למשל אני והההה, בין זוג שלי, אנחנו לא אוטו דבר במיניות שלנו. ואני שאני מושם עשה מאוד מאוד, המוקים עצמי שם, אני זוכר את שאלי פנטזי או תרבזמן על המצוא הנשוכרת בתקופה שייתי יותר פרצית כזאת רוחנית אנדרית מתנסת לכמה שאני אשיתי בתחילת הדרך, אז הייתי אומרת, אני צריך הכהן, אני צריך גבר שהוא כהן, ואני כזה, היום אני במין, אני צריך גבר שהוא פרד נר. אולוצר יחלר עוד בתיית קסט מסוים, והוא לא צריך להיות בדיוק אפרושי אני שאלה, כמו פטוח, להיפגש איתי שם, ושן נעשת את פתחות הזאת ביחד, השוט הזוגית שלנו, תקבל את ההזנה הזאת, מייפו שכל אחד צריך להתחזק וממי משם, לפגש בין לנו מייצר. זה מה שעופך את זה לחי. ולכן, עכשיו למשל בתוך הקשר, אז לפעמים יש את הרגעים האלה, שאנחנו לא בסינכון, אות קופות שאלי יש יותר חשק ולא יש פחות למשל, שזה דבר שקורה לפעמים, זה יכול לקרות גם הפוך. אצלי פחות, כי אני מאוד מתפחת כל הזמן את החשק שלי, בשליג גם עבודה מאוד סקסית הזני, הוא רוב הזמן בענייר גם עוד גבוהה, והרוב אנשים לא נמצאים בבית בזה כל הזמן. ושפסה דרך זה יופי, שאנחנו יכולים לחגוג רגע את מה שיש גם מתוך פעם אוי שונה שאני חובע, אז המתוך היא דייה שיצאי את הסתי, ויש לנו את כל הזמן שבעולם. וזה יופי שזה לא חייב, להיות כל הזמן ב-highlights, כאילו זה לא חייב להיות בשיכול פעם זה יחיתוב שזה היה. ופה באמת יש את ההבנה שכל של אבבע מניעות, מותר לו לאחג, וזה כבר התחלה, התחלה, שגם אני שקברסיתי מלב עוד השל ריקליימנג ואני כבר בשלבים המתקדמים את הולכי, כי ויכול שנדבר עליהם עוד מעט, זה סייקר, גם אני אדאין, חוזרת כל הזמן לריקליימנג הזה, ללהבין שוואי זה. פתאום, עכשיו בתוך המאהי חייב גיליתי שיש בידאין, בושל את הקשרת מה שאני רוצה, כזה, אני מה למה את את התושית הזה. ופתאום, הוא אומר לי, תקשיבי, למה קשר לחליזום? פה, אני אמרת לו, הוא עליו, של התובה, למה קשר לליזום? ואז כשעשיתי לזה עבוד הארטר פנימית, זאת שם תילב כזה, כשתחלתי את המסה שלי באולם של מיניות ושל התנת רע, הזעה בשלי שבו אותה שנה שלמדת, שתחלתי ללמודות השנה שהוא נפטר. אז הוא עזר לי לממן את זה, אבל הוא אומר לי, אני תומח בחנימה, אני מבין שזה מה שאת רוצה ואני מאחור איך, אבל אני לא רוצה לשמוע על זה כלום. והוא בעצם דחה את החלק הזה בי, אז יש בי. פחד שבנזוג שלי דחת אחרי לקזבי. אז וואו, אזי אופי, אז הברכה שיכולת על הפגיש אותי מדבר הזה וגם שתקשרתי לאיזה זאת אומר לי לא אחרי לקזב אחרי מה שיפה. אז וואו, אזי אופי. אז אוקי, אז אין, הפוענים השנת הסיפור שלי. על איך זה צריך לראות וחזמור להיות ומה זה סקסטוב בכלל? כי פעם סקסטוב מבחינתי הסיפור שסיפרתי הרבה זמן היה כמה אורגז מותיו לי. והיום זה לא אני לא חושבת עלי מניגמרתי או לא גם ארתי. כי לא אורגז מה נגיש שאלי היום. אני מתי שאני רוצה, יש לי עשר עצברות ומגירצה צועים גדולה ביותר שאני תמיד יכולה להעניק להצמית או דבר הזה. זה לא הדבר שחים מעניין אותי. ופה אנחנו נכנסים להתרחבות שזה בעצם אחרי שיצרנו שלום פנימי עם המניעות ובנו שיש הרבה יותר מותר מה שרסור. אז אפשר להתחיל השנות את התעשרית של מה זה סקסט, מה זה אורגזמה. מה זה אינרגיה מינית כי אם אני עכשיו בהתחלה שאני כזה לא מסוגרת לגעת בעצם מביא להסתקה על הפות שלי, אז אם אני עכשיו הדבר על סקסט ברמה נשמתית וכאן השמות מתחברות וכך יכולים להתמיר אינרגיה מינית. אחד ללב של השני זה לא הדבר נעשים. הם לא שם עדיין וזה בסדר. והייתרחבות למשל זה להבין שאורגזמה. זה לא תעינה סי של כזה פורקנית פוצצות ועירידת אינרגיה. אורגזמה יכולה להיות חוויה שיש לכל מינר עבדים והמורה שליקורת לזה. נחשבת שמרת שזה חוויה שיש בעונג, שיש בתנועה אם אני לא תועה של אינרגיה ושינוי תודה עתיקו לשאו. וזה ברגע שם הגדרה הזאת היא יותר נוכחת בי ואני יותר חוקרת אותה. פתאום יש איזה התרחבות של מה זה בכל אונג, מה זה אורגזמה. פתאום, אני לא חושב על כשהבין זוג שלי בתוכי, האם אני הולכת לגמור מהחדירה או לא? אני מרגישת החיבור הזה שאני יודעת שחשב כאילו הוא האו הוא נמצא בתוכי, איזה דבר מטורף, איזה מטורף זה שהפעולה הזאת של מיניות זאת הפעולה היחידה בעולם שבה שני גופים מתמזגים. כאילו זה המקום היחיד שבו אנחנו יותר קרוב לאוונס, כי אנחנו הרי בענרגיה בברוח, אנחנו כולנו אכדות. ואנחנו מופרדים בגופים. ופתאום יש פעולה שגורמת לנו לחבר גופים. איזה מופלא, איזה מטורף, רק זה כל כך פותח את הלב, שפתאום התלוך שבת על האם יליה, איזה שהוא פורקן ברצפת האגן ועד קווצויות, זה כזה, "וואו, אני כל כולי עכשיו ברטת, אני כל כולי בגלים של אונג ובעית רגשוד, פתאום יצאת ליד מאוד וגם זאת זה אורגזמה, וגם זאת מותר, ואז מה שהוא המוק יותר מתחיל לקרות. ופה אנחנו מתחילים את הרגעת באלוהות בתוך המיניות." אני מאוד מעריך את הדרך שאת מבטעת את הרייה שלך לגבי זה, וזה באמת מאוד מרגש, וחלב ראים שהיה לאו לקשדי ברד זה. באמת, חלב ראישונים שניץ, את חלתי בהבודה שלי ושאני עושה עם איתו פלים, זה דבר ראשון לשחר מטרות. כי באמת כמה מורגז מאוד, כמה זמן יחזי, וגם זה גם יוצאו כל כך הרבה סטרס, זה גם לעשות את העקת כל כך יפה, כל כך המוק, כל כך מקוודש הזה, ולכמיס אותו לפרים מורכים, שהם רוב איזה כאילו אם לא שלנו, רוב איזה כאילו אם שלה, מה אדנו את המאה פשיעו, ואנחנו לא יקנה איסלסיכה הזאת של פורנוב איך שזה וכמה שזה, תכנת את כולנו, כי כולנו מדברים הזה מלאה. אבל באמת לשחר את המטרות, אני לא צריך לגמור, היא לא צריך לגמור, זה לא צריך לקחת עכשיו שאתה, זה לא צריך לקחת גם, זה פשוט בואו נגלה, בואו נהיה סקרנים. הם מאוד אהבתי את ההתרחבות הזאת, שאמרת שזה וגוד בים אלאיך, לעוד, אז עוד הוא כאילו במעמור, אני מוצא שרובנו הוא מסתכלים, בילא לאולייה התרבות, הקפיטליסטית, מטרליסטית, שכאילו עוד זה פשוט עוד, עוד דברים להמידבך, עוד דברים לזה, איך אומרת? עוד חומר, עוד צעצויים, הוא תנוחות מושאמר, ובעצם עוד יכול להיות לעצור ולעשות זומין. יש לך פה, במחק הזה, בדבר זה שתקבר מכיר, אם תגדיל את הרזולוציה, תגדיל את הרזולוציה, תעטי, תנשמי, תעלי את הרגישות, אנחנו עושים עוד הזעוד פאמפינג ועוד זה ועוד דברים, עוד הזעוד צעצויים, ואחבצם, מעבדים את הרגישות, כשאם לעצור, נינשום, נעת רגע, מה את מרגישה? ומה את מרגישה שמה? ועכשיו, תעלי את המד שלבוליום, לקמת מרגישה שם. ושם ראיתי גם על עצמי וגם בבנות זווג וגם הם את הופלים שעפילו אנשים יכולים להתחיל להגיע למולטיור גזמיול, בכל הגוף, בקטף, כי אנחנו רק שמים את התודה אשלנו שמה. ולא מחובנים על הדבר שאני רגיל להתפקס עליו ועל הדבר הזה בעתיד שאני צריך להגיע עליו, ואחבו בעצם אפספסים, חופספסים, כמה או שר יש פה, בשטס אנטימטר אלה, שאני רק יכול לעשות להם זומיים וזומיים זומיים ואלא לא תרזולוציה. אז בית הזמן הלקולנו לפני שאנחנו הולכים ומביאים עוד, העוד יכול להגיע מי, להלא תרגישות, לפשוט לעשות זומיים. סוזומיים, יש לכם, מלא עם עליו עוד איתו, מלא, מבטיח לכם. אבל זה פשוט הסכמה, לשחררת הדבר הזה את הראש, את המי, את הגוז, מטרות, ולהסכים להסתקרן ולפתוח את הענהם לך מה יש פה. ממש ככה, ונחשבת שבאמת השלב הראשונית צריך להיות, את זה רוב אנשים מוגמיה, היי, זה בסדר לרצות לגמור. וזה בסדר לרצות שלו יחבלי בחדירה ושאני רגיש עונג. ואז כשהוא עם אסטרדת, ויש פה מקום שכזה, אוקיי, אני חובה את זה שאני באמת באמת מרגישה, בכל החלקים שלי שכי למותר לי, מותר לי להיות מינית חרמנית, מותר לנו כזוג לפנטזל דברים, מותר לנו לדבר על הדברים, מותר אני משמח ניסה לזוגות, שאני בדייתי אתם, זמן כבוע בלוס שזה הזמן שהם צריכים לדבר על סקס. וזה לא במתה. זה כזה, אוקיי, סובה, בהשלכם סקס דיית נגיד, יש לכם דיית נגיד, בדיית נגיד צריך להיות משבצת, שאתם מדברים על כזה שיחת המיניות שלנו. מכל מרגישה המיניות שלנו את כופך, רונה, מה בעלנו לך קור, היי מיש לי בקשהות כל שנה, אם למדתי משום המיניות שלנו, ורק זה, זה כבר כזה הרגשה הזאתי ש. וואו, אפשר להסתכל על זה בצורה, ממש אחרת ממש למדתי כל החיים, ועד לשחררת, הכל. כאילו, כיבלנו את הכלי, ואני אותו, עכשיו נשחרר הגטמטרה, לא כי אורגז, מזלו בסדר ולא כי ברור ש. סנורא כיף לגמור. אבל ברגע שזאת המטרה החידה שלנו, אז אנחנו באמת מתמקדים באתיד, במטרה, בבעיד, הן ארגיה מאוד זכרית כזאתי של. אני רוצה להגיע מנקודה אלין הקודבי, להגיע לאורגזמה, במקום לחבות, וליות. וברגע שמביא אם נוכחות לדברים, זה לא צריך עכשיו פעלו לי, לא צריך עכשיו כאילו. מישהו ש. שהצטרפי, אפלפלנו תכסים זה לא, זה, יש עולם עומלו לאו בינינו, אמרו פה שם הפודקס שלכם, יש עולם עומלו לאו, שהם רק באמת רגע נעת, ונקשיב. ו. אני אסקרנים, ונראה אחד השני, בעיניים חדשות, כי לא נראה משמת רגע לתאצר, בביתוח הזוגיות, ואני. אנחנו שנה וחצי ביחד, ואני מזה שקרנית, לראות לאנות זה יגיע, כי כאילו, מה זה בעלי, לשנות צורה עוד מה לפעמים, אבל. אני רואה שכי שנה וחצי, אני נסתכלת אליו בקזה, יואו, זה תפר כאילו. יואו, כזה, איזה יופי, איזה זכות ליות כל כך קרובה, כי הוא איזה דבר יופי, זה גם בתוך מיניות וגם מחוץ למיתה. אני חייב את להגיד את הדבר, אז השת כרגע, מה רצי אני מאוד, מאוד מזדאית, אז אחד דברים שאני חייב לבצמי, זה טה פלייה הזאתי, אז זה משהו שאני לא חובר רק בזוגיות, אני מביאה אותו לתוך הזוגיות ולתוך המיניות. וזה שוב מחזר אותנו להגיד שכל החוץ אתם רוצים בממיניות את הרגלו אותה, מחוץ את המיניות, כתמורים פרח, אם נציח להיות בפלייה, מהורים שלנו שהחיימץ או יכולות פרגעים שמכי, מה הצבניים ומתרגעים אותנו בעולם, יכולות לא פלייה דווקא ברגעים שכאילו אין בהם, שום דבר, חלש מיוחד, אז נוכל לסתקהיה להבנזוג הזה שולה, אני אנחנו איתה עשר שאני הוא עשרק שלה, אבל לסתקהיה לה ולהגיד. וואו, כי לא מה זה הגבר הזה? מה זה הישה הזאת? ואתה רולכם מה זה הסלב בצוג שלכם, שהגבר של ההסתקה לה ויהיה, וואו, מה זה הישה הזאת? אני בישתעות ממש אני רואה קרגע וגם להקמובן לתקשר את זה במילים ובמבט ואתה רולכם מה זה, איזה, איזה נרגע, איך ניס, איזה חיוץ, איך ניס, לתוך הקשר, כשזו הצורה שבה אנחנו מסתכלים אחד על השנייה וזה גם תרגול, וכמובן, זה הצורה שאני בעלי מסתכלת על עצמי. כי אם אני לא חלור את זה ועצמי איך אני רד הבא אחרים. אז בעלי רגע להחזיר אותנו חזרה ולהגיד, אוקיי, אנחנו אוזוג ש אה. אה. כזה ריקלימנג דרסטורי, וממש כזה עושים בניו עצים, מלא נוכחו, דוימא לא מערים לשום מקום, וגומרים שגומרים ולא גומרים שלא גומרים, אוקיי, ועדיין, אנחנו רוצים כזה לגלות עוד, לאן את לא ככה את המכן. אז מכאן אפשר לקחת את זה, לעוד שלב שזה, מורה שליקורת לזה מסטרי, שזה בעצם להבין שאינרגיה מינית, האנרגיה תחיים הזאת מה שזורם לנו בגוף כל הזמן, ומיניות הפשוט מקום שהכל מאוד מאוד חייבה רוטט בו. את אצג אבמה את קודם שאנשים נגיד רוחנים יותר, אז הם יכולים להביד זה למטה, או מישהו שהם מכין החפט ונורם הפנקות החבדוי, אני מויקחה במתה, הרבה פעמים, עצובה אלו, הרבה פעמים אנשים, אני רואה את אצל זוגות שיש להם, הכל, הם חברים נורתווים ומכי רוווים ומכי מפנקים, ובאמיתה משהו שמה קפו, זה מבולבל ומפוכד, ובגלל זה אני אומרת הוא הרשם יש זו, כאלושם יש משהו כל כך אמיתי, שאим אותו אנחנו נלמד ושאמה אנחנו נעשה שינוי, זה הפתח עוד את כל שערת ורים שכבר פתוחים, עוד ורים שגם סגורים. ואחד מהדברים שבאמת אני מאוד אוהבת לעבוד איתם, זה להבין שהאינרגיה מניטה זאת, היא זה משהו שאפשר לסחקיתו, זה ממש, אמנם זאת, אינרגיה, זה לא משהו שאנחנו רואים, אבל אני הרבה פעמים, ממש יכולה להרגיש את זה כמו חומר כל שהוא שזה אז בגוף, ובשר לסחקיתו לכל מיני מטרות, אז למשל אחד דברים המדימים שאני ממש עובד לעשות זה שכשאני מרגישה שיש איזה שהוא משהו תקו הרגשית בתוכי, אז אני אוהבת לעשות סקס, כדי או לגעת בעצמי, אני גם המון המון מטרגלתי מצמי, אבל לעבוד בעצמי מנרגיה מניט כדי לפתוח את החסימה הזאת היא בתוכי, למשל היא משר אני מרגישה שתקו עלי משהו בלב, או בגרון וכזה, יש לי זה בחי שלו יוצא, אני אמש ש. פה לא אמרתי לו את זה, אבל אני נפגיד על מיני נד שכזה, יוצא שייבירו ביחוטר, כי לו אני משרוצה, שנזיז את הדבר הזה ביחד, ואז מתוך המקום הזה שכילו האם בין הוד, מחזיקות יחשב, בעולם שאני אוהבת, שעוקר כאן יציבה והוא מהניקלי עבה, דרך עבר המין שלו לתוך הגוף שלי, אני ממש מדמיינת, נודת גם להנשום את הנרגע הזאת, למעלה כזה לתוך עלי, ולדמיינות הממש מרחיבה ומשחררד ומנקה, ואז פתאום יחד עם עבודה של תנועה נשימה וסעונד, אפשר מהשלטט לרגש הזה להזד כך ולהשתכרר. לפעמים אני עושה את זה, אם עצמי כשאני רוצה, לא דת, לעשות השקמה, השתובה בהסק שלי, אז אני הלט את הטרמיני, אני הלט את האנרגיה המינית, ואז אני התחיל להרגיש את החיות הזאת היא בתוכיב, אני דמיינת, איך היא האנרגיה הזאת היא מתחרת למקוד קוד של הראש ומרופצת, ואני דמיינת אביזין שאני רוצה, זה משהו שנקרא "סקס" מהדק, אז זה ממש עוזר, כאילו, אם אני לא סתכל על זה רגע ברמה המיסטית, אני מרגישה שהיא מנה, למשל המדמיינת שבלי להרובי החסכו מסוים של כסף, אבל משהו פיקצת מפוחד מהיזה, אז כשאני משלב את את העבודה הזאת, מהיזה מינית ומדמיינת את הכי הספות, את השפה שנרוץ השיגיע, ברמה של מערכת העצבים, אני מתחילה לקשר את התחושה הזאת של שפה, עם ההבה ועם עונה גבולו עם פחד או דחיה. אז ממש עבודה שהיא משנה דברים ברמה הצביט, יוזרת לנו להתקרב, כמו טיפולי אמדי, שבתיפולים כאלה אפשר להתקרב לטרה ומותקדולות, כי הגוף פתוח, חלב פתוח, החגוף מחודב את השעה. פתוחו בין השעה. -תקבי, שעה. אז ממש כאילו על העבין שהנרגיה מינית יכול להיות משעה ביכולה להיות הידלק ומה שמדיעים, וזאת כבר העבודה הטנטרית העמוקה, שיכולה להיות לגמרי אנחנו מול עצמנו והיכולה להיות בזוג יפייפיה, זה להבין שזה עוזר לנו לעבור דרך החיים. בצורה שיכילו איליות בין גייגמנט מלא עם החיים, עם רגשות עם חוויות, להתמסרלם, לא להיות בהתנגדות, ויחד עם זאת לא להישאב מדי. ואני ממש רואה איך פעם בתחילת הדרך שלי עזייתי עובר הדרך רגשות נגדיתי כועסת והייתי עובדת עם הטנטרית מינית כזה, לנשום את זה, ולגעת בעצמיולה, לעצות אפילו להביד זה למטה את הקסו את העבל, והזייתי מרגישה אותו ב-4 ב-4 ב-4 יותר. ולפעמים הייתי קצת מחורה, לתחושה הזאת ישל דרמה, שכזה אין, אם אני לא מרגישה רגש פול פרואר, אז אני לא חיה. אז לא, אפשר להחזיק בוזמנית, את זה שאנחנו חובים חוויות חיים נורח הזקה למשל חוויתי את זה במבט שלה בשאלה שפיתום עבל. אפשר לחוויות חיים מאוד חזקות, וליות גם החובה וגם הצופה. את בוזמנית יכולה ממש להתמסר לדבר הזה בידיע שאני חובה חוויות חיים עכשיו שישופר חזקה והיא ממה תמיד מסרת עליה ומבינה שאני לא רגשות ואת חושבות שלי, אבל אני עובר דרך החוויה. אז אותי קיבהתי לחיות, בתי להיות ההבורש שחיית החיים דרכי כאילו בכל העוצמה. אז כשאני שם, זה יכול להיות אורגזמי. ופה גם הרחבה של מונח האורגזמה, זה להבין שכל רגש קאס עצב, אפילו כאילו הדברים הכי מגיעילים ותחוסים הם יכולים להיות אורגזמי, כשרגע נותנים לזה מקום עשימים זה ההבה. ויחד עם זאת, גם להחזיק את זה שאני גם צופה והדבר הזה חולף. הוא לא כל הזמן, אני לא להחת להתנהל עכשיו ולחפש ספני, בעבר או עצב או כאה, סוקינה או אורג. נותנת לחוויות החיים לעבודר כיו, ובתוך זוגיות כשנחו לא מדהים לעשות ההבה. עם כל החלקים האלה, נגיד עכשיו ועלנו משבר בקשר. אבל אנחנו יודעים איך לעבוד עם אינריה מינית כדי לרפה, אפשר לתת לזה ביטוי יפה, במיטה. אם אחד מיטה, אני עכשיו חובה חוסר שליטה בחיים שלו, וחרדה וחוסר יציבות, להצליח להביד זה למטה ולהגיד, רואה, אם אני צריך להיות בחוסר שליטה מוכלת, ושתהיתי בעבר בתוך הדבר הזה. ועוד מרפה. משהו. משהו ציתי להגיד, אז ממש שתודה, זה משה אחלה פריים ורק, למעזינים שלנו, בעצם ריקלמין, ומסטרי, וגם השעולה לי, ואני בתוך שאני אראה את אפילו אמרת את זה, שזה לא חייב להיות ליניארי, כמו בעבודת ריפוי, כמו עודיים טראמק, כמו עבודת סללים, אנחנו חיון לעשות ריקלמין, ואז אנחנו מתרחבים, ואז יש עוד משהו של פתאום הולי תור ריקלמ, ואז אנחנו סיימאסטרי, ואז בעצם עוד דבר הולה, אז הכילומין מהגל לא ליניארי, שחוזר על עצמו, כמו כל עבודת ריפוי, אבל בכל אחד מהשלווים, בכל אחד מהסייקלים, אנחנו מקבלים את המטנה, אנחנו מקבלים עוד מהצמנו, אנחנו מקבלים עוד מהפוטנציאל של הזוגיות הזאת, אז זה עוד דוגמה לזה, זה, זה, זה, אסנורב עוד דסטני שאני, צבט דג'רני, זה, זה, זה הדרך, זה לא היה עד, אז איך לפרימו, אני ממש מה שאוהב אותו? את הלשי, שאולי טפוק הוא הרבה התחלה כזה, אבל בלי לשאול על פר, פר בין זוגות, כי לדוגמה שקרין אבי את הזה, אם הבן זוג, והיהו שירצת העוד, והוא אומר לקזה, מה עוד? מה עתרוצה? או להכיית אחרי את זה, אם ישו אחר או, מה קורה שחד רוצה עוד, או אחת רוצה עוד, ומוכנים, ורוצים לצאת למסע הזה של, של המסטרוי, אקספנטשנבי, ורקל זה וריפוי, והגילוי עצמי, ובנו ביות הזוג שלהם, כזה לא, מה אית אומרת, שמה, מה אית מי, את זה, בפר הזה? אני חייגיד שזה, קודם כל זה קואב כשזה קורה. ואני רואה הזוגות, אני רואה הזוגות שחובים את זה, ואני תמיד אומרת להם, אני יודע שזה מפחיד, זה מפחיד כשנוצר פער, זה מפחיד כשבינו בת הזוג רוצים, שאני יבם מקום שאולי, אני לא מוכנה להיות בו עדיין, או מוכן להיות בו עדיין, שיש לי שמתנגדויות, שזה מלחיצ אותי, וכאן נכנסים שני דברים, קודם כל, זה ממש כאילו עבודה כזאתי, אני משרואה את זה בתנועה, צריך הדחד מושך לאן שהוא, בצד השנים מושך חי, כזה לישר במקום. חפר. כן. וכאן באמת, יש את השילוב הזה, שיכול תומקית או פרקת, כי לפעמים הפער יגדול מידי ונבין, שאולי אנחנו פשוט לא נכון לנו יותר להמשיך, במסה הזה ביחד, החוזש שלנו נגמר. ויכול להיות, שדווקא הצד שמושך קדימה, זה צד שיהיה זו להכלק, לפרט נרשני להתפתח, כי לא כאן זה כזה בעצם, עם עכשיו הבנזוק שלי נגיד היה ביל, הייבומר, אני רוצה יותר, שנכניס את זה אספקט מסוים יותר להמיטה וזה קצת מלחיצ אותי. אז יכולת שאתה הלית נגדות אבל אז, אם אנחנו נחרוגם להגיד, ואלה, אם את שזאת הזדמנות, אני רואה בזה הזדמנות, לצאת מי זו רואה נכות שלי. ולגלותו ללכים מסמים שלו ליהיה להתחיבור הזה, ובליהם הזה אולי לא הייתי מגיעה לשם. ויחד עם זאת צריך לזכור שגם לפעמים השצד אחד שרץ נורק הדימה והוכב סבלנות. והוכב לזכור שיש כאן בין אדם עם קצב אחר ויתנגדויות לפעמים, ואם אנחנו עושים את המסע הזה, ביחד אנחנו חייבים למצוא איזשהו אימצע. אז נגיד יש אנשים שבהם אליי שנגיד אחד הפרטנו רוצס X כל יום, וחד רוצס X
הם הספיק לו כזה פעם בשבוע, או פעם בשבועיים. אז מה נעשה במקרה כזה, לא נעשה לצאתו לעשות סקסקוליום, אבל הפעם בשבוע השבועיים, אז לבנדם הזה שיש לו הרבה יצר שעורוצה יותר, זה ילו מאוד מאוד עד, מדקה ומבאה, ס וסוגר. אז אנחנו נמצא איזשהו אימצע שמנגיש לשני מונוח. נגיד אולי, זה יבסדה ממנע ספר מים בשבוע, שלא שפעמים בשבוע, איפה האמצע שישה אנחנו יכולים לקבל את הצורה שלו פייחד. ובאמת, אחד הדברים שמעניין לבדוק, זה עם עכשיו נגיד כמו שאמרת שהבין זוגו קודם של החמד אחרי, עם אחרים. זה מקום עדים לכנות עצמית של אישור רגע. למה? ואם אני אכקור את זה איתכם, מה זה מעלה בחשניומרת את זה? למה אתה רוצה שזה יהיה עם אנשים אחרים? מה אתה חובה שם? כי הוא לשאול שאלות, אנשים לא שאלים שאלות אחת השני. שימו אבים לספר סיפורים ולעסיג מסתכנות. בישם באמת בי הוא עניין רגע לבין את הנפה שנמצאת שם, ולפעמים לא ידשובה לצד ששואלים אותו את זה. אז בוטי סתכל פנימה, בוטיו דוקמה קורה שם, בואו נו דוקמה גוף אומר. היון המשל עכשיו, פרד נור של ירוצה שניל חסדנתן, תראה וזה כזה מהיה מלאי נורה. אז כאילו, איפה בגוף אני מרגישה שזה מהיהם? אולי זה כזה סוגר להתגרון, למה? מה ישם? זה קולות ישם. ואלה לי לשתף גם השביל שייחד המורים של אמר לי שהוא ממש חשוב בבנקודת להגיד אני מרגיש, שהוא הגדיר לי מה זה חמלה. וכם לה זה בעצם לראות את הבנדמה שני, ובאיותר מהאים פקט של הדבר עליי. אז מה אני רוצה להגיד בזה בעצם? הואו, איזה משפט טוב. שפט חזק מאוד. כי מה שקורה הרבה פעמים שמה שהוא נוגל לי, מה שהוא מתרגר אותי, מה שהוא כואב לי. אני פשוט מפסיק לראות את הבנדמה באנדמה את הזוג שלי. הם נעים הבאיה, הם נעים את ראיר, הם מההבד, לוזינסייטב, דיו, הם מהבד הקשר הלב שלם. למה? כי אני כל השני רואה, זה כאב, זה תינה, זה חוסר סיפוק, זה את כל התרחישים החיגרויים שלי וחינו ראים שלי. אני בחיים לא ילמי ניות, הוא לא רוצה, תדתתתתה. ומה שעמר את עכשיו, לה לי כאילו, אם אני יכול להישאר בזה שהיא תודה גבוהה של חמלה, שחשב להבין רגע, רגע. למה? סקרנות? -כן. רגע, אני יש פה עם פקטליים, זה כואב, זה מטסכל. אני אולי לא מסופקת מינית, אני אולי לא מאמי נמה היה בהמשך, אבל, מה קורה אצלו? ממעו מפחד. מה קורה אב לו? אולי הוא מת מפחד, זה היה שם ילד קטן שנפגע, אולי יש לו טררמה, אבל אם אנחנו ישר הולכים לטריגר, וממש נותנת לה, לעים פקטשזה עליי, ליות הדבר, הכי חשוב בעולם, אז אני גם מבטיותו. אז אני גם לא רואה אותו יותר. אז, עוד פענילא אומר לבטלת הצמנות עמיד ותמיד להיות שם בסרויס וקזה להכר, אבל באמת, וכמו שאמר, נקודם גם להתבונן וגם להרגיש, לנות זה לא בדיוק משאמר. אבל, אה, אה, אה, אה, סליחה שאני רוצה אחרי זה, אבל. לא, מה אתה את זה נכון? להיות גם בעלב שחוב את החווה אבא, וגם הצופה. בי, דיוק. ולא להבד ומששנים למד הרבה זוגות לעשות, בלי קשר גם למניעוץ, יותר במשור האנרגטי, זה 50-50. חמשים אחוז להרגיש את עצמי תגוף שלי, תלב שלי, מה קורה בימה, מה הולך, וכמה מישים אחוז להרגיש על בת הזוג שלי. מה קורה בגוף שהאחין או שמת, האם את תורגרת עכשיו, האם יש לה, האם כפועה, ואם האחמצחים אחרי זה כתה 50-50 אלה, בייחוד ברגעים קשים. והן דבר יותר הגיש בעולם ממיניות, זה באמת נוגלנו בכור, בליבה שלנו. אז זה רק רציתי לרוץ פה ולהכניס את האניין הזה, תמילה הזאת על חמלה, זה למורות האינפקט, למשכירות תכר. לגמרי. זה בי, אתה תקמה דוגמאות שקרולי תוך את השדיברט, שמשקפצו לי, אז אחד דיברט באמת על. הל כמו לראות, מאפה הוא מגיע, הליעות בסקרנות. אז. אז לי כה. קרולי הרבה דברים לאחרונה ש. כאילו אם היינו מסתכלים על עצמי לעצמנו מהצד, הוא היה פשוט ששן, לוחם מסיונרת, אורים האלה, אנחנו פשוט עשים אבא, כאילו אין פה יותר מדי, כן אין פה זה קרקס אלפוקי, אילו מעטת את זה נראה פשוט זוג שכזה עושה מן הכי בליל בעולם, אבל בתוך מה שכרה שם, זה פשוט אי אפשר להזביר את זה בכלל, ולמה, כי בעצם אנחנו, אני חושבת, אני לא עוד את מהתכו, אבל אני עוקב את אחרת חושות שלי, ברגע אם האלה. אז כאילו זה גם מרגיש שכמו חלק מהמסטרי, שאווית זה, באמת לדעת לקוב אחרי מה שקורה, וכזה כמו קצת חתול שמתחיל להסתקרן, הואו, זה הענור הנאים, הוא לאנים שכם זה, הוא אה, אה, שעות זה כבר לא נאים את זה. אבל, עובולה אני שערבה לא נאים את זה רגע. כאילו, כמו לקוב אחרי כל מיני תחושות נורא נורא הדינות, הוא גם רגישיות וגם פיזיות, עבורי במסטרי שלאי ואני לא למדתי או קראתי, זה לא נתיים מחקר שלי, המניעות. ואני מרגישה שבה תקופה, החונה הצלחתי כמו, לחצות אמון-אמון, כן, חומות שהיו לי, דרך זה שהקוותי, אחכו כל את חושות. אז אני חוא הגיט שהיה איזה פעם אחת להחונה שכמו בתי ליזום כזה, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, הוא עוד שכן, אני פשוט את הלמש, זה היה פשוט נשארתי רגע בחוויית קצת תחייאזות, ואם זה כאן נכנסנו בסוף למניעות, והרגשתי איך הדבר שקורה בי זה להגיד, הטוב, אין, זה בסוף קרה, אז עכשיו אני אשמחה, כן, אני לא תחויה, אבל אני כזה לא, הוא לא ניתן רגע לתרושת חייאזות, כי הוא להמשכיתי לתוך המניעות. -הוא-ה. ופיטו נפתח עוד משהו, רגשי, שאווורי, אין לו עושה, ואני בתוך עצמי בכלל במקום אחר, אני בבקום שאני מעבדת חוויית חייאר, תוך כדי שאני בחווית מניעות שמעצת נראית מאוד מאוד רגיל. ופיטו מהלבי זיקרון, שאני לא שצפות אותו כי זה סופר, סופר, ראשי, אבל ממש עלה ביזיקרון מאוד כאו, ואני זה יכולנות הכי קווי, שאו לי בחיים, וכל דלגיד רגע מה קשר, זה כאו עכשיו, אז למה אני מביעה את זה לתוך אקט של עונג, ולמרתי לא, בואו ניהר רגע אחתו לו זה שמסתקרן ולא שופט, ומסתקר על מהצד רגע, למה שאוללי, ומה שקרה בבותו זמן, זה פשוט נשלחתי לרגע הזה, שואה, הנורת רמטי, ולא הגיטחת בשנת עודה, הזה יום רגיל, ומה שרגשי שאני גבר לא, אני לא פה, אני לא בגוף, אני לא במשק אורר כרגע, אני במקום אחר, ושאלת עצמי עם זה בסדר, עם זה בסדר, לא להיות פה, וזמן שבזוג שליפו, אולי נצחה להגיד לו שאני לא פה, וזה גבר המוחר הוא ידע, אני תמיד כמו מכם, בואו, תמיד, אתה מתחלתי משלפקות. וארי, יוב, לא שופט את הבחי שלי, הוא הבין שמה שהוא קורה. והוא שאל אותי, הצריכה משהו, אני כזה פשוט לא, פשוט תמשיך את מה שתעושה, ואת תחלתי להתפרג ובחי תוך כדה מניעות, ואני זוכרת את ההסכמה של אורי, בלי מילים להיות שם גם כשזה לא נראה, כמו שזה, אמו לראות, אולי מיניות ומשךנו איזה, בזה שושליו זה, הלי, יותר מדי, הבקשתי לעצור, והפשוט אומר לי, מה צריכה, כי הוא הבין אוראה שאני, אני משהו גדול קורה, ובקשתי שהוא יישב עם העם הגב למשנה של המתה, ובבשוט נשאנת ילב, והבקשתי מנו להגיד לי משפט מורס פציפי, שאלה, בי, הוא אושת אמר איזה, ואני משחתי את התתריפ הזה עוד כופה, הוא שמודר בדברים, ופשוט התפרק שם משהו, שאלה צריךתי להבד, מעולם, עד אותו רגע, וזה אתכים, מזה שחבית התחיה, וכל אותם פעמים שחבית התחיה, האלה סונה ונורא פשוט, אני חובה אתכיה, אני מתרחק את, צ'ת אלף עם צעדים אחרו, כי למה אני לחבות תחיה, בזהו, והפעם הייתי סקרנית, במרתי, מה קורי, אני מביאה את החווה את חיירת לתוך המניות, אז בעבורי המסטרין הוא לא בחרח לחוות חוויות, לאיות, תנתריות שבאה, אם אנחנו ון, ואנחנו נשמות שלנו מתחדות, לא, זה לחוות חוויות של סקרנות, נורא, נורא, נורא, המוקות, שבהם אנחנו מסכימים להיות בכל מה שנראה שונה, מי מה שאנחנו רגילים. בדיוק, זה לפרק את כל התסריטים ואת כל הפילום, פנטזיות מסוים עמות, כי גם אני כשאני מדמינת את הסקס, שאני אוהבת, אני מדמינת משהו מאוד מסוים. דברים שדה צ'וו דים לי. דברים שדה צ'וווים לי את זה, דברים שבירות שיוניים. ומה שאת מתארת פה שזה מדהים מה שסיפר תחשב, זה במשמאסטרי. זה לראות שכ. אוקיי, משהו מתורר, משוחה, משהו קורא מה, מפגש בתוך הקשר, זה יכולת בתוך מערכתי חסים כזו, זכות, בתוך משהו שקורה לימו לצמיז, ייכול להיות עם חברים גם, ולעסקים להגיד לזה כן. ובסוף אני רואה טנטרה כלהגיד כן, לדברים שקוראים ועוברים וורוצים לעבור דרכי. ואת בעצם עשית ההבה עם זה, תנתת לזה להיכנס אליי. ואת נתת לזה לנוע בגוף שלך, ואת נתת בעצם הייתה חוויה, של איזושהי תנועה אנרגיתית, היה בזה אני מניחה גם,
ושיף תתודעתי. וזאת בעצם אורגז מה של להיות בתוך הרגע שאלה שם עשווי ודחייה. זה סוג של אורגז מהדחייה. וזה חוויה אורגז מצלד חייה. כאילו להסכים לעבור שם את הזיקוך הזה. ואני באמת חושבת שזה יכול לקורות רק כשאנחנו איש לנו ספיק ביטחון, בזה שמיניות זה דבר יפה. ושנו ספיק ביטחון אחד בשני כדי שנסכים לפערכת זה לגמרי וליות במשהו שיכול מצד לראות כמו תירלול מוחל. ואני יודעת שגם אולי משנה חומרים עכשיו אני מניחה. שמשע שומע את זה זה נוגע בו. אבל אחות שזה מרגיש כזה רחוק שנות אור וזה בסדר, זה באמת העבודה רגשית הזאתי של הסכים להתקרב לרגש זה כמו להסכים להתקרב לסקס ובלי לסקס וכך מפחיד אותנו כישה מפוטנציה לרגש אחי אחי כאילו מטורף שיש קוקח הסוף וברוקח פגיעה. אז להסכים לשכרת המנגלוני הגנה שלנו. בתוך זה כשיש ביטחון. ולשכרת הדבר הזה שקוקח פרשס שנמצא שם בפנים שעכשיו שם מבקש ריפוי. זה זה ובבחינתי לפגושת אלוהים בסך זה לא רק להעלות גבוה מה שיפה גבוה בטנטר הזה שבתורות רוח אניות שונות אז מדברים על כאילו טו עסנד שזה בעצם לעלות למעלה. זה לחבות את השמיים זה לחבות את הישויות אור זה לחבות כאילו את נגיד אם אני כך מיניות כזאתי אז מיניות שיש בה אז את חושק הזאתי שלכתות ואנחנו אחד וכל הגוף בצמור מורוד וקצוצים ורוק אז מה וכל כזה לרקבל גליה אלוהות השמיימית. ומה שבתנטר ודברים עליו זה גם כזה אוקיי. ירון טו עסנד נעיוני טודיסנד שזה ללכת פנימה לתוך הצללים לתוך הדמה לתוך הרגשות התחוסים ולהביאה אבל לשם להביאה אבל כל החלקים. ואגב אם אני אחזור למעשה שקשור לרק לימים כשאני מאוד אוהבת להגיד שמתחבר לזה. זה שרבה אנשים פונים על הכי קשה להם למשלים הרח של עברי המין. כזה קשה להמים מין אורלי נשים שהם התחות מרת את לקברים איפוך. וזה אני אומרת תקשיבו איזה מטורף זה. שיש לנו עבר בגוף שאנחנו לא משנה מה אנחנו לא נשנה את הרחת. את האמת שלו אנחנו לא נשנה את זה שיש עבר בגוף שהוא נורח הייתי שזה עבר נגיד עבר מין של האישה. החולחות לשים שם דור דורנט או בוסם או קרם יש המטרי החמתי שלנו. כל חלק אחר בגוף מצנות דרך לתשתה שאתה רחמתי שלו. וזה אומר אמת. ואם אנחנו רוצים ללמוד לאחו וזה כמובן שאני עיסים כזה בסוג ראים את זה שליפמים באמת אם יש משהו נורח הריג בזה ראו בארך. שלפות אז אז אפשר לבדוק את זה אבל הרוב פשוט מדובר ברח שהוא חייתי יותר. שהוא פראים עלי יותר. ואז הריקלאםים זה להבין שפו יש איזושהי אמת. ואם אנחנו נצליח לשנות את הרגישמי זה מגיעיל אותי אומרתי אותי לנים מסכימה לתאום אותך במקום הכי גולמי בגוף שלך. ואני מסכימ לתאום אותך במקום הכי חייתי הכי צריכי כדום שזה התאמפ שלך היום. ואני מסכימ לנשק את זה ולעובד זה ולכחת את זה לתוכיב וזה בדיוק זה זה בדיוק האלה הוא תשו בסך מבחינתי. יפה יפה ממש. מהחוקה מקרים אני סוף הפרק אז בלי כזה בשביל המאזינים שאנחנו שואר בשביל חבר. באמת אתכן על דבר כל הדבר הזה של עוד. אז באמת אם אנחנו רוצים לרחיב את המיניות שלנו. אם אנחנו רוצים לרחיב למחוזות שאנחנו די לא מכירים, אולי זה אקספנטשן. אבל אני יודע שאמרתי לי קצת לפני שתחלנו להקליט דיברת הלונוץ אז התיאורציה הזנות החלגילנו כאן הדברים כאלה מהזינים שמוכנים לקספנטשן. וכל הגיטשה זה פרק או משמח הרומן. אני גם רגישה את זה. אפילו שתידעת מה הנזמד זה מחניס אותי לעזה. אז יש עונות שנה בתוך מיניות. ולא בהכרח בסינכוונים עונות השנה הפיזיות. זה ממש סייקלים. סייקלים שאנחנו יכולים לעבור כזוג וכי החידים. ובסייקלים האלה יש מתנות בכל עונה שנכוונים צעימונים צעות בה. ושלנו נתיהל עכשיו שמיניות צריכה להיות אונגן סופי, סיפוק, סיעים. שזה מאוד מאוד קייצ כאילו קייצה הזמן שהכל בחוץ שמש ואיש וכולב יוציאו החוץה. אבל יש איזה תרוף כזה לורת. אבל מה אם עוד עוד דברים שאנחנו אפילו כבני אדם חובים באופן טבעית, כופות של יותרית כנסות, כופות של השאלה, כופות של מנוחה, של פנימה. הנרגע של קייצ, זה נורא נורא החוץה. ויש איזה רצון כזה כל הזמן כאילו לחזיק את הקייצ. והפרופו זה שזה פרק מחרומן. אז אני נגיד עכשיו כשאני עושבת אתכם, אז אני חובי את רגשו דנורג בקזה בלה, זה כזה מורר ברבר רגש, זה כזה אני מדבר את את התרנסמישון שלהי כאילו של רבה המסה, שחשוב לי להעביר. אבל אני בחורף כרגע במיניות שלי. אני ותקופה של פתאום הבנתי שאני נכנסתי לחורף שוב. שזאת קופה שהם מבחינתי לא תקופו כל כך מינית. היא לא תקופה שיש לי המון חשק. גם אם אני מתפחת החשק וכאילו, זה תמיד חלק ממני, זה מאוד המכות שלי. אבל כרגע, הוא הלא בעלי לעשות סקס ברגע זה. ולא בעלי לא ננברגע זה, בעלי דווקא לשאות בחיבוק חורפיק הזה עם עצמי. ו. אם מרק. אם מרק לא דווקא. אם. אם. אם. נו, כרית חימום כזאת, יש בקבוק חר וכזה על הגוף. ופשוט להשאות רגע, בזה שמה שהוא גם מיניות שלי עובר כרגע תעליך ואני רוצה אתת לו, היעתה. ואיזה יופי. זה שיש תקופות כמו חורף, שיש פחות חשק או פחות שוקה. ומה ש. אנחנו חואים לעשות כדי להתמסר לזה? זה לבדוק מה מה באמת קורה בפנים, להפנות את הקש ופנים עליה את לשאות לחבק, להוב לקבל. וחורף יכול לראות כמו תקופה של מעבד. כי הכל נובל מסביב, הכל כזה יווה, שכל קר, שלג. אבל מתחת להדמה, זה הזמן שבו הכול. יש עבוד, אמרת, תורף את מתחת להדמה, שמחינה את הקרקה, לפריחה של העביב ולשוב לקרץ. אז אם הסכים באמת להיות בחורף ולבדוק מה אני צריך אחר כרגע בתוך המקום הזה, בלי להתקה. כי אם אני נתקת בחוסר תנועה ובמנוחה הזה גם לפעמים צריך להכניס טיפה, אנרגיה של יאם כדי להעיר. אבל הרבה פעמים החיים שלנו כל כך, אנרגיה של יאם כזה, כל כך, אנרגיה זכרית של איפה ליליות רגע ביים, בקזה רגע. "הה, אני לא ניתידו אינטנטג. אני פשוט איתן לזה רגע לעבור וליליות, ואני עבודוק איזה שיעורים יש לי כאן. ואולי זה זמן אם זה קורה בתוך הזוגיות, אולי זה זמן להעמיק דברים אחרים בתוך הקשר. אולי זה זמן להיות יותר פשוט באינטימאיות, שהיא להפתב כמינית, או להיות במיניות שהיא להפתב כמה חובן, התלשו מקור מה לקזה לממש לאט ולווקות, ולשחר או. או פשוט להיות באיזה מתיקות כזאתי שהיא יותר נינוכה. וזה יכול להגיע עביב שהעביב זה כזה, אוקיי, חשק מתחילה לבלב שוב. ופתאום כזה יש ניצנים כאלה של ג'וס ושל צ'וקה ושל סקרנות. פתאום זה כזה יוב, בלי לנסות את הדבר הזה, בלי. מה אני בעל חשע אולי, נסחק קצת עם כזה. ולפתב כישה מתפוצצות מטורפת, אבל יש לנתה מה? וזה בעלי לסחק, בעלי לראות, אני מרגישה שכאילו משהו מתורר בי. אגב אני מאוד חובע את זה כשעביב מתחילה הגיע והמזגובר מתחמם, אז אני מרגישה שחשק המיני שלי אוטומטית עולה. דווקא עכשיו זה יורם המשחם ואני יותר בחורף, אבל זה כל הזמן משתנה. ועזב המתיכוליות קייץ מתוך העביב, בתור מפשר לקנס למקום כזה שלו, וואו, איזה תרוף כאילו. ושמלחר מנות ועסק זו יותר פראיב, הוא יותר איש, הוא יותר חייתי. ואז לפעמים יגיע סטוף, שזה יש דברים שצריך להשיל רגע ממני. אוקיי, ניסם עליו שנגיד אחד הדברים שגור ממני אנשים להתקר בפעמים בקייץ, זה איזה שהוא ניסיון להיות בפרפורמנס של הניסקס ממש טוב טוב לנו. ממש עסק שלנו תורף, טוב לנו טוב לנו כזה רגע. והאם אנחנו פתוחים לזה שלא תמידויה מטורף, ולזה של לפעמים זה יקזה. ואז אני ארגה עם זה, ואני בדוק מה זה מעלה. כי זה יאו, אולי הוא לחושב שאני סקסית כמו שהוא חשב שאני פער. כי זה אוקיי, שלום חוסר ביטחון. איי, אוקיי. ואני אבא זה וניתן לצמירגה להשיל את הכליפה, עוד קצת. ולראות מה באמת קורה בפנים. וזה ברגע שלך הוא מבינים שזה סייקל ושכל סייקל הוא עדיין מיניות. זה ממש, זה סייקשו על סייקל וזה ליף סייקל וזה משתנה. אצל נשים זה חושטנותי ממך זוויות החודשית. זה חויות גם בלי קשר לזה. זה השתנה עוד מלא פעמים בחיים. אני קרגע אם אני צריכה להגדיר את זה כתקופה. אז אני קרגע בשנים של קייץ והביב. שבתוכה מישגע מי ניסייקל של פיתון חורף, פיתון סתב. ואני מעניין אותי להגיע על התקופה שפיתון תקופה הרוכה היא חורף. התקופה הרוכה היא הסתב, כזה יופי. זה קורה לפעמים אחרי בריונות או אחרי לידות שפיתון יש משהו אחר. פיתון תקופה של כזה הרסטינג וריג'יוביני שן. וכשנחמצאיכים לעבור שם אגם כאי אינדיבידואלה.
ואלים וגם כזוג, ולעבין להכגמלית מוך אחד את השני במקומות האלה. כי ולא משה לבן זוג שלי, חשוב בקיץ, אבל אני בחורף, אז מנסה עם הפער הזה. איזה יופי, איזו איזו דמנות מדימה להחזיק איתי את החורף ולעזור לי, טורמב, ואז איזו דמנות מדימה לתת להצמך מקומות לבטת הקיץ שלך, בלי בחך, חשב לזלוג, למיניות עם אחרים אלה. אולי זזמן להשקיע בעינוג עצמי שהחיותר. אולי זזמן לרכוד מלא, אולית פוצץ הלכם, אולך פסטברים שהאינרגז אותי שהחוץ יכולה ללכת אליהם, וזה לא חייב להיות דרכי. וזה אותה עבודה מוכז אותי של התפתחות בתוך זוגיות של אבין שכמו שלא נראה, בין ברחבות הזמן, אבל אפשר ללכת לאכול בנפרד. גם מיניות, יותר דבר, לא תמידי לנו חשק פה זמן, הוא תמר את זונות, ושאלה היכן אנחנו מוציאים מהמצב, וגם זוכרים של איפמים, היה לי איזשהו עוצורך שאני ארגי שרק פט הזוג, או בין הזוג יכולים למעלה, וזה איזדמנות להגיד, איזה ירפינכון בלי לחלוק איתו, או איתה את זה. אבל אף אחד לא יהיה ההורש שלי שהידעג לכל הצרכים שלי, וזה אותה איזדמנות הוא פנימי שלי, שאיר איך אני חות את להצמי, גם השיותר ביטוי ומילוי לצורך שלי בגבולות הקשר, באופן שהבין זוג הבט זוג יכולים גם לראות אותי, להתחשב, ולתלת, להתקרב. כן, כל אני מוהב את בחיים שלי. אין חיית להגיד שכו הפרק, אני מצמא מורות ממש, ולהגיד שניסה מלב כלאני ממש רואה אותי שהוא מקם מאוד נותה, ואז זה מעלבי המון רגע שקילו, אני לא נותה לצמילת בו, אני קילו אחד, ארגעים ממש אפים שרנו עם תפרט הזוגי, כאילו, מטפרט שלנו, היא שגם חווה מאוד טובה, היא גם מטפרט הזוגית בגמטפרט הישית זה, שאמרה לי אין לך שם גמישות, עם ממש כפה להיזה, למה אני גמישות כזה, ממש מפחיד לא להיות כמו שאנחנו רגילים להיות. אמרת, אם אני רגילה להיות, כו הזמן, אורך וכי אני רגילה לא דווקאיית, ובביתו, אני שם הלב שאני לא בקאיית, אז אני כזה מפיתו, מפיתו, זה לא יכול להיות, לא הגיוני, אני, אלא שם הרבה גמישות. אז מרגיש שזה גרמה שדורש שגמישות להבור ולדלג בין האנות, בלי היה חזות הזאת של, עכשיו אני חורף וקורם נחורף, ואני מחליפה את כל הבית לחורף, כי עכשיו אנחנו בחורף. לא, אני עכשיו עכשיו עכשיו בחורף, אבל אני מדעי אני. ואחשה אולי מחר, אני צריכה רגע לשחררת את אהי זה עונני, כדי להפשר לצמיד הלג ונאונות בצורה יותר אפלוידית וקלם ובשותה. ואחד דברים היפים באמת שגם אני ואורי, אולומדים את זה ממש זה, לעסקים לראות איך מיניות נראית בכל אחד מהונות. כי זה שאני בחורף, זה לא אומר שיהיה מיניות. או זה שאני בסטב לא אומר שיהיה מיניות, אם איך שפותגש את הצלנים חייה מוקים שלי, ואחשב אני בסטב אני משלה, איך נראה אתם איןיות שישם, איך הפרט נראה שלי פוגש או זה ישם במקום הזה. ואני חושב שהיה פעם שאתה פנו, שאני לא זאת לבוא מי שיתפת זה, שאמת אני קצת לא יודעת איך זה נכאה להיות במניות כשאני כועס, או שאני כועס את, או איך זה נראה לדמיניות שלי הצובה. אני יש מייות כדות בכלל, והותומת שלנו שם, ואחר עושה רגמישות שלנו שם היא להגיד. לא, אני לא בקייצ, אז הוא נחקש שאני אבקייצ, אבל כזה משהו אותי, מה אני אנחנור זה, איך נראה את מייות כמו שאני עכשיו. הוא אולי זה רק להתופים, הוא אולי זה מסעד, הוא אולי זה, באסות מכלח את חמה ביחד, וזה אולי, לנשום ביחד וזה אולי לגעת, אולי זה, לאנג אחד את השנייה, כאילו יש לי זה כל כך הרבה הופנים, בשם הרגיש לי כמו, או דמון, אמון, אמון, או מקשי אפשר להביא, או דמון מסטרינג, שאפשר להביא בתוך הקשר. זה היה כזה הסיכום שלי. אז אני אולי גם מצטרף גיד, אז כבר הכל הזכיר לכולם, ולכל המזינים וגם להצמי, שאנחנו יצורים של הטבע, אנחנו חלק מהטבע. מזוי סיבה הבני אדם, אנחנו חושבים שכאילו איך שהוא אנחנו לא, אבל אנחנו חלק ורפארדת בנהיית שר. ובתוך זה, אנחנו יכולים להסתכל הטבע וללמוד משם, ללמוד אין דבר שהוא כל הזמן מה שהוא בטבע, אין דבר שהוא לא משתנה. אין דבר שהעונות הם דבר טבעי. אז להבין את זה, לשכר לזה, לעובד את זה, וזה בסדר שאתם אוהבים את הקייץ, כי יש הקב, שאוליים, ולא מתלבשים ככה. -שלשים שגם עובים תחורף. מדים, זה בסר שלך הם האדפה, אבל תבינו שאתם חלק מהטבע, ובטבע הזה דברים מדינמים, דברים משתנים, ובתוך זה, במקום לי לכם בזה, לגלות המיניות שלנו, שהיא בסין אחרונים הטבע, זה טב לכולנו ומה שיעזור, והמה שעורי לרבה לך, צוווקי וקושי. זה טוסנס שלי או שתייגורת. לרית, עודר הבא, אני רק מכיר אותך, ומש מרגישתן שמה שלך, והתתוב שלך וגם אתם, סימה שלך ותרפואה שאת בעלה ויר, זה אפילו קצת מרגשתי. ובעלי ככה, נשאנחנו מסמים תופריק, אז לשאול אותך, איפה מהזינים שלנו יכולים למצור אותך, להבוד איתך, מה את מציאה, אחרשים שבתוח מתרשוים הם אחרי רגע. מכליים לתובי מה לפה שלך. אז קודם כל תודה, ובמה שגר, אני מאוד מרוב גשת מהדברים שאנחנו כן. בפשר למצוא אותי, קודם כל בעינסטגרם, דירי אמר דבי, תסימולין כבר הזה. לינק בדיסקרפשן. שתי גם תעתר שלים, תכתבו לירי אמר דבי, הסתגיוגם, התער שלי שישם מגוון דברים שאני עושה, בנימזר צעות, אורפרונטה, ליותו, אונלאין ועליווי הישי שלי בקליניקה שהוא כרגע לנשים, עוד מעטי פתחשוב לזוגות. ויש בקנה גם מקדמיה דיגיטלית על מיניות שהמיתהבה ללעת לאט, כן, כן, משהו מאוד מרגש. אז כן, ממש בואו דברויתי, הוא זמנים לשתף אחר, אנחנו הפרקים, המדתם איזה משהו, אני הוא משה שמח לשמר. תודה, אמרת, תוקי. תודה, תודה, תודה.
Podcast Summary
Key Points:
המיניות היא רוחנית במהותה ומשלבת גוף, רגש ונשמה, בניגוד לתפיסות המפרידות בין סקס לרוח.
השלב הראשון הוא "ריקליימינג" (ניכוס מחדש) – שחרור מבושה ואשמה, והסכמה שמותר לרצות, להיות חרמנית ולחוות עונג.
השלב השני הוא "התרחבות" – הגדרה מחדש של סקס ואורגזמה, מעבר לפורקן פיזי לחוויה של נוכחות, עונג וחיבור נשמתי.
איכות הקשר הזוגי (ביטחון, נדיבות, נוכחות) משפיעה ישירות על איכות המיניות; שינוי בקשר משנה את המיניות.
"עוד" אינו אומר עוד פרטנרים או צעצועים, אלא הגדלת רזולוציה – עצירה, נשימה וחקירה של מה שכבר קיים בעונג.
Summary:
הפרק עוסק בקשר העמוק בין מיניות לרוחניות, תוך התמודדות עם בושה ותפיסות שגויות. המנחה מסבירה כי מיניות אינה רק פעולה פיזית אלא דרך לחיבור עצמי, יצירתיות והתפתחות. היא מציעה שני שלבים מרכזיים: "ריקליימינג" – תהליך של שחרור מסיפורים מגבילים על מיניות, מתן לגיטימציה לתשוקה ועונג, והשלמה עם הגוף; ו"התרחבות" – מעבר מאורגזמה כמטרה לחוויה של נוכחות, עונג וחיבור נשמתי, תוך הגדלה של רגישות וחקירה.
הדגש הוא על כך שאיכות הקשר הזוגי, המבוסס על ביטחון, נדיבות ותקשורת, משפיעה ישירות על המיניות. השינוי המיני מתחיל מחוץ לחדר המיטות, ביכולת להיות נוכח, סקרן ומחובר. "עוד" אינו אומר עוד דברים חומריים, אלא העמקה והגדלת רזולוציה של מה שכבר קיים.
המנחה מדגישה את חשיבות השיח הזוגי על מיניות, כולל קביעת זמן ייעודי לכך, ואת הערך של חגיגת המיניות והמסע האישי והזוגי.
FAQs
הפרק עוסק בזוגיות, מיניות, חיבור רוחני, והתפתחות אישית, תוך שימת דגש על קשר בין מיניות לרוחניות.
צריך להתחיל מהבסיס – ליצור ביטחון, שייכות ונדיבות הדדית, ולדבר על מיניות בפתיחות. זה משנה את החוויה המינית בלי צורך בטכניקות חיצוניות.
מיניות היא שילוב של גוף, רגש ורוח. דרך המיניות אפשר להתחבר לנשמה, לפתח יצירתיות ולחוות עונג עמוק יותר.
השלב הראשון הוא 'ריקליימינג' – לשנות את הסיפור הפנימי על מיניות, לקבל שמותר לרצות, להיות חרמנית, ולהרגיש עונג בלי שיפוטיות.
'עוד' לא אומר עוד פרטנרים או צעצועים, אלא הגברת רגישות, נוכחות וסקרנות. על ידי עצירה, נשימה והתמקדות ברגע, אפשר לחוות עונג עמוק יותר.
מיניות היא דבר שאפשר לחגוג – גם את מה שכבר יש, וגם את המסע שעוד מחכה. זה מתחיל מהבנה שמותר ליהנות ולחקור בלי מטרות נוקשות.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.