פרק 8 - להקשיב עד הסוף ועוד קצת עם איתן וסלי

מה, גדרת התפקיד שלי בתור מנקל, הרנלום פתאה רחיתו ורמזמן, אני לא אישיבו גחיתו כיש לי שמקצוע שעושה את זה ויש מחירות עכשיו ובטי, אז אני לא איכיתו בכלום כי לא הזמן, תמי כתבלת שמי כתבלת. לדאוג לזה שהמרחת הזאת ובדת כנשתווישן וישתמשכים ויש את ההסטרטי ג'ינקרא לזה שזה מוסג וגלדעתי בהרבה מאוד מקומות אבל בסוף בדי תודאי בפרקטיקה שניבל המשרד זה לייצר תקווי סבניס הזה ותשנרגיה בשולחן הענה עליו וואין סתם מאומן, ויודע לעשות את זה לעצמך, זה מהר מאוד מחלכי לצבעת הענה עליו ולא עובדי. קודם כל בן אדם, להיות אנושי בעולם של הסגים. אני אוהבת גני, יזם סדרטי, מעמן ומשקיע. אחרי שהגוף הצרות היא באמצע המארות יצאתי למסע שהפשלי לזכר מין היא באמת מה המתנות שלי ואיך אני חיוטי, ואיך אני חיוטי, מהדסוף. גיליתי שמתנת העל שלי בני אדם, לראות אותם, לזהות ממש בקש לי צמוך בהם ולדבר איתם בגובה הלב. בפוד כסט הזה, אני מעריך אנשים שנימוצם מוצלחים לא כדי לדבר על הגבים והתייטלים אלא על מה שקורה בפנים בתוך המסע שלם, הבחדים, רגע, שבר, המחירים, העקרבות והרגעים שהצבותם. כי בסוף, כולנו בני אדם, אז אם האבטם, אשמח שתי שתפו, תעקבו מתדרגו אותם. חיום הבאים, לעוד פרק של קודם כל בן אדם, להיות אנושי, בעולם של הסגים, היום נמצא הייתי, הייתן וסילי, נזם סדותי, תעשה ככה עם הגבות, כי אתם קשה לי עם הכינוי הזה, אתם, אבל את הסדותי? פעם האם, כן. פעם האם זה נחשב סדרה. קונקולטות השבתה, נגיד שאני מפגשנו לפני לא מזמן, ותוממהתי רגע. אז הוא חיושי לפני, זה שלוש שנים, משהו כזה, הייתי בזה רוע שדיבלת הבו, סיפרט הסיפור, מעניין, שהתחברתי לב, עשדה אתם, לא מעט מהדברים שעמרת עשם. ופתאום עכשיו שאני מפגשנו אמהתי, חשב שרבה אנשים משמעות הסיפור הזה, ורם משליטה פלטפורמה הזאתי, אז אולי נצל אותה. ציפרקצת אליך. קצת אליי, מילה לפני זה, קודם כל, כל הכבוד לך לפלטפורמה הזאת, יחד הנושאים שימי ויהיה, ובכלל כל הליות הנושא, טייטן גלטפה הזאתי, ושתיים, עומת וחלל לעשותי, לקזלו פשוט, ויחסף להקליט, לעצד מהקום פורט זון, אז תודה גם לאחש איזה מהנתאותי. נגיד שזה אפילו מאוד מפחיד, וכן, מאוד הפוך להכשהייתי כל החיים שלי, אבל אנחנו צריכים לצאת להגמוג ולותה. כן, כן, כן, נאמר, להדגר את עצמנו כלל יצמו אח. היא קצת אליי, אני בין 40 ושלוש עוד מהתנסוי לשרון, נאבל נוען בין שמונה ועלון בין הרבה שמחיים שלי וגר בפרדסכנה. בחיים אחרים, אני תמיד קורה לזה הייתי מענדס מחונות, נדם השלמטי ומהר מאוד מבנתי שזה לא בשבילי, לא אנדסת מחונות ולא עולם הקורפרץ ובאפשו ב-24, גם תה סטארט הפרשון שלי. היה בעולם EI, ולפני שקרולו זה EI, זה המשין לרניג, פרדיקטי ונליטיגס לטעשייה מסורטית יותר. ששאני אסטארטאפ, קוטרת יפה בסוף בעיתון שעל זה אני בעל דבר כי הקוטרת הזו תיקמה שיפה בעיתון באקזית, יש מחורר, מה שנקורא לו, הוא דם יזה ודמרות, שלום, קבלת הבמה הקדמית בדרך כלל, מחרנו את החברה בעל פיים וצ'אסרי, בליטי בקורפרץ, שרחש אותנו כמה שנים, תפקידי נהוא למינם וקורפר דוולפמן. ולא יודע למה, זה חזק ממני, אבל איפשהו ב-24, מקמתי יוט סטארט הפעם, בעיילי מה שבעינוש, בתיגבל ההפוך את חוויית העבודה לנהימה יותר, על ידי זה שירות האנשים, דרך מתריקות ודתה, שרבה פעמים לא מסתכלים עליהם. זה הבישיתו פוליים שתיים עונסנק ואות שני חברה שם, שותפים נהדרים לדרך, וגם אותו מחרנו באקוי-היר, ממש לפני הרבה החודשים. אנחנו לבגשנו כי בגיל 14, מצאתי תצמירה, גם אחרי שתי המסעות, אלי אחרי דשתים עשרה שנה אין תועד. עם הרבה מחשבות ותעיות וסוג של מסע לגילוי עצמי או מה הלאה אני גורא לו. זה אני ככה בקצרה בקונטקס של הדיון. איפה. אז עכשיו בעלי שם דבר דווקא לדברים שהם פחות הקותרת הזאת בעיתון שהחברה נמקרה וזה מדהים ויפה, אבל ככה אותי באותי גזור אחורה. עד שהחברה נמקרה. מה קרה לך שם בתוך התהליך אז זה מי שהיה בקופורי את עבד, הנדסת מכונות כי עם סטרטאפ, זה ללמוד הכל מאיפס ומה קורה לך שם בדרך. כן, אז אני חושב ש. הסיפור מתחיל לפני זה וזה רלוונטי מאוד לה ליזם הישראלי, ליזמית הישראלית. והצווייתי בגולן היא קרבי, הנדסת מכונות גם מאוד מה סקילן כמו שם דברים, מאוד מקצוע הגנברי ושיתחת היא תסתר את הפכה חניאל תוטה. שותפים, חדורם התרה, קוראים את התחת לנו ולהובדים, עובדים ממש נוסטופ, לאחת סיסטרי, מסביב לשעון. שעלחת זה הוא. באמת כי יש המון דברים או כי אנחנו מייצרים אותו. לא, אז זה גם כי יש המון דברים, גם כי יש מעד זמן, ועד זאתה מגס כסף, שעון יכול מתפך, המכויבות עולה, כי גם כי הסתקסף, גם שחרת אנשים זה לא רק, כעתה לעצמך או השותפים לעצמם, והרצון לדלבר, שאנשים שהשקיעו בין עם משקיע עם שיקול, בין עם מחווירים, עם אין ג'ליים, עם הקרים, אירות התמורה, וכמובן לעשות לבית אחד, ויש ולחם על הלחת, הוא אמיתי. סתם את זה הרבה קטיבי, זה לא סובא קטיבי. כל אחד חובד זה כנראה בן, מגניתו דחר, אבל. על החת וסרט הפימוקייה. גם בסטרט הפשני, הגב שבאתי כבר ממקום, שורבו יותר פנן של הסקיעו, הרבו יותר יודייה וכל הקומתה למדע של ההתחלה קימת ולא הייתי צריכות הכי כבר ידעתי אפוני, אז כן, הוא היה פחות לחוץ. כל הדיים. בסיטואציה מלחיצה. אני אגיד רגע במאמר מוסגר, שהייתי בקורפור את אחרי הסטרט הפראשון, אמרתי את זה מי, אני לא חוזר לעולם, לשוחות האלה ולהקים סטרטפ. אבל מהר מאוד, שלושה, שישה, השיבה החודשים לתוך הקורפור את מצאתי את עצמי, כמו איזה. מחור שצריך את הסטרס הזה, צריך את הרש, צריך את האבסנדארז ו. היה חסה לך הרגוש. כן, כן, אז כמה שנהים או שאני נרתם ממנו היום, יש ביחל הקשג המחייב אותו כדי. אבל אם אני חוזר הגעחור, אז. אקם הוא תחברה בזה הוא על פעי, וחמש ה-25 אני זוכר נכון, גייס וקסף, תעשיבו הראשון, האזמליון וחצידולה. ואיפה שהוא ככל שעלח הציטגבר וכמו סטרטפ, זבר אם לא אנחנו נפי התוכנית, תרצית עליות בשלושה מיליון דולר מכירות, אתם גובי קושים גרית ה-1, ולא יצטחנו לו גייס, תסביב עלוסף, ועלכת סוד יותר עולה. ככה את הכבר ממש רואה את מה שנכחה 0 כשדי, אני אוקי ואחרי הפריננס שיושבי לחברה, אני רואה את הרנוי, התחיל להיות קשוח. ומער מאוד עלכת זה הופך ל-1 בין שותפים, כי אנחנו לא באמת יודעים לדבר, עדיין, והרבה תיסו, כולכם זה היה סטרט הפריסון. היינו השני שותפים רק הזוים שזה הסטרט הפריסון, שיכרנו בצבא, והאיתנו שותף שלישי שהיה כבר ותיראן, כזה סוג של מנטור, שפגשנו בזה אקסילרת או בצטרף, אז בשאלו הזה לא היה הראשון. יחסי בין שותפים. שיש איזה אחד הנושאים הכי קוהבים והחים מוסטרים בתהסי, 1 מושמי. מסתירים את זה מי בעליה מנעיות, מסתירים את זה ממשכים, תלורות זה שזה יצייחות סעה, מסתירים את זה מרובדים, מולפחות מנסים להסתיר את זה, וגם ההסטרה הזאת היא גובה הרבה מאוד, אנרגיה ומשבים. אז איזה אחד, אבל גם מהר מאוד אחרי זה, הריבים האלה או הלחת זה, הגיע הביתה. אז לא מספיק אני לא מצליח, לפתח את המחירות מושצריך, לגס כסף אני לא מצליח, אני רבים משותפיך להעזר, חברה בכלל נראה את מושטר חברות נפרדות, אני סלס ומרקדיג, ואו נעלת הפיתוח, ועכשיו גם בבית. עכשיו זה בעלי דייתו בבית. אחד שאתה מגיע בערב הביתה, אתה נוכח לא נוכח. היי לדאים רוצים אותך, הייתה חרוצה זמן איכות איתך, אבל הראש כל הזמן, שם, ‫הפהון, אז תנוכח לא נוכח, ‫וזה רק מהצבנט הסביבה, ‫והם צודקים, כאילו רושת הייתה, ‫הוא שתי לא הייתה. ‫ואם גם לא יכולים להבין, ‫מה מתחולל בחה? ‫אם לא יכולים להבין, ‫אני חושב שם גם לא צריכים להבין. ‫כאילו, בוא תכלית איפה רק הייתה, ‫או הייתה, לא הייתה. ‫אני אומרת אתם מהמקום של לפעמים בית, ‫זה המקום שאנחנו יכולים לבוא ‫לשים תראש רגע וגם שהחוברים ‫השוקושי, ישת את מחז אותי. ‫אבל הם לא באמת יכולים להבין ‫כמה תציך את התמיכה הזאת. ‫לכון, אנחנו יכולים. ‫-אני אומר, בואי פעמים, ‫על מנקלים, תודה, ‫בכו שסתר טפים שזה מה זה. ‫מהו נות בודד? ‫הפכה דלומבין, ‫או אם שזה קשה, ‫הודים שזה רק אי ותרים, ‫שזה מאוד בודד. ‫אני, בעבונותי גם מפי במילואים, ‫ואחד השורות שאני זוכר כל כך טוב ‫מבד אחד לפני 20 משהו שנה ‫בדידותו של הקצים. ‫ואני רגע, ‫ואני לא גי הברורה בדידותו של המנקן. ‫כן, מאוד מאוד בודד. ‫ואז קורה משהו, ‫כי שתי שתי חייש שרון, ‫גם הסתאיזושו שיבצע, ‫בחור של הנולד, ‫לעולם, הם יעולם סטר טפיינס, ‫קור פרטי ג'ר, ‫אתה באמדוק, אתה ב-Wix, ‫שייה, "בחור של הנולד", ‫הוא עברה לעולם האמון הרגשים, ‫האמון בשיטת סתיה. ‫ובזעור, בזה שהוא רגע משבר, ‫הוא רגע כזה של לאחץ, ‫שמשת אחר הנקורלו, ‫היא אמרה, אני תשמע, ‫אני די, הספיק לי, ‫אני חושבת שתצר חזרה, ‫הוא שתי לך רות מישהו מקצוי. ‫בשיכולו הגיעית, ‫מאמן אצת, ‫תמשתי פחמה שתאים לך, ‫הוא קצת שחזרה. ‫ומה קורה לחשי, ‫או מה אתלחת הדבר הזה? ‫עלי הגול אנטשי, ‫כי הקצי, נמנק על היזה, ‫גרגייסטי זה שלושם מיליון דולר, ‫או יש לי זה 20 אנשים, ‫לא יודע, כמה נכון. ‫כן, אני חלך שיש לי זמן ‫השתיות האלה. ‫היא רפוא, אני מכניס את זה בלו, ‫זה אני גם לא מאמין בזה. ‫הכמה שתאיתי. ‫זה בעדינות ונחישות, ‫רגישות ונחישות דחפה אותי לשם. ‫מה גרם לחכן להסכים? ‫זה רק אשתי. ‫תודה להגיד אבל מה? ‫כי אני חושב שזה חשוב, ‫כי זה, ‫אני מניח שזה סיכה שמתנהלת ‫בהרבה בתים, ‫הרבה פעמים שיש, ‫מי שהוא אחד מצדים יזם, ‫בעצד השני רואה, ‫כן הצד מקורלו, ‫ומנסה לבוא ולתת את האזרה הזאתי. ‫אני אגיד משהו לא פוליטיק לי קורקט, ‫אבל אנשים בדרך כלל צודקות. ‫אני לא יודע מה, ‫אבל בדרך שהמראה את זה, ‫המראתי, אולי יש משהו כאילו. ‫וכצת איך ייבה אותי בסדר כאילו, ‫אילו אמרה את זה, ‫אבל זה היה עושתי להיכר, ‫או שאנחנו מתקרבים לסוף כאילו, ‫אי אפשר להמשיך כך. ‫זה בעצם היה סבתקסט כאילו. ‫כתספת הרבה שניים או. ‫-כן, כן, כן. ‫שאני לא בתוב. ‫-כן, משהו שם. ‫והוא נעשה כאילו, ‫הוא נעשה כאילו, ‫הוא נעשה כאילו, ‫הוא נעשה כאילו, ‫הוא נעשה כאילו, ‫הוא נעשה כאילו, מה אני צריך את זה כאלו. וזה לך טי. כבטי ממשי. ורדסחה נאכנסתי את יחבתי לב הקורסלם על אוטי טוב. ילבו נגמור אינסני. אני פה בגלל השתי. אה, אה, אני צריך לזוז. וסיימת התעשה הזאת. יצאתים על כליניק השם. אני ארגה מה כאלו עוד תפקטסט אף פנט. פתאום אין לי שושני על האצור. לנשום רגע. לקבל לזה פרספקטיבה חיצונית על החיים שלה. בצורה כל כך בונה. לא כי ביקור את חיצונית מטריסה שרק מעוררת ויכוכים. ולא אגסטור רשורתי. אם לא הייתי עולך לזה, אני לא יודע להגיד, אבל סיכוי טוב שלא הייתי מצליח עם קורט החברה הראשונה ולא הייתי מכים את השנייה כי השנייה הבאה מתוך העולמות האלה. ואני יכול להצביע על. עשרות אירועים ורגעים בסטארטאפ, שהעובדה שעלחתי להימון כזה. במשך שישה ושנים, הצילה להתחברה או גרמה לפחות לתוצאות הרבה יותר טובות. כן, כמה דוגמת. קל, קודם כל היחסים בין השותפים. היחסים ממשתי, היחסים ממשתי, פתאום מכיבוי סרפות ויחסים ממכים של אפילו בידשו מקום. אני רוצה שתי יקצת את הסביר איך זיסטפי. כי השותפים שחצו חייני לא הלכו. נכון, נכון, נכון. הרבה פעמים נשורים צדר, אבל זה הוא. הוא צריך גם לעשות עבודה. אבל הם לא מבינים שכשאנחנו עושים עבודה על עצמנו, אז כל עציבה שלנו משתנה. באופן דרסטי. ורק הבוקר ישבתי מי ששמעמנת סטית שעובדתי ממנקלים וספרה לי על ממנקל ותרן שימל אבא. אם כמה איגזיתים ברקו, דישחי לביר בעברו ואיך הוא ניהמחו להימון, לקוות שאינגלת טיפול ואיך הוא עם כל הניסן שלו ניהד ווקד ומשוויקת הטיפול. דוגמה, קלה. אין הוא ממש אחרי חצי שנה של עזקה. איך זה תלא היה פשוט, היה הרבה בעלמניות, היה לנו משקיע שהוא חברת חשמה לרופט, כי משקיע הסטרטגי. והאינו באמת אחרי דששמות חמישים דפים של עזקה, אגן הוא להכל, כל מוסקה השווידים שקנות הנה הוא חברת SKF ורבמיתוס בדרך לארץ ביום 60, כדי ביום ראשון להתקנס במשרד ולכתו. ואותה אחרי ברת חשמה, לא בזר ורמתה אמה, או הסגנטו, מי שצחלחתו מתאמה, מה חלט שהוא לא חותם? 20 ומה שובהלמנה את אחרות חתמו? הוא דקת אישים ואחת, איך להתקנס שהוא לא חותם? כמעט. היה איזה ניסוח שטויות, את פלפלות משפטית, ניסוח שאי אפריאלו. תראה מהדבר על הכימה, זה כי הוא מעניין, יש את הניסוח המשפטי, אבל יש איזה גורם עומק, רגשי שגורם לא לולחתום רם. איפה אני עוד לא יודע אותו. וזה ביום 60 את המגלה. זה ביום 60, בזור אוקטו ברבלפיים וצ'ה עשרה, אני שם אקו אחרי 3, עימון, או טיפול נקרא לזה, שכל אחד נקרא לא עכשיו רוצה. אז אנחנו מצליחים לקנס שיחה, סירד ועידה בזום, 60 אחרי צוראי, מורחי הדין שלי, הוא ועורחי הדין שלו, זה לא זוכת עשים שלו אפילו, הוא. גם עם אנגלית שפורה, מנסה להסביר לנו מה קרה. או מה מפריענו. כמה ועשה שאלה יכולה להללו, תגיד מה נסכר את ההחשם, ואנחנו חצי שאנחנו בדיונים, וכו תרבה החודשים. מה, לא רואיתי מזה את ההחשם. לא נקסטו ראשור אותו, הוא העורח דין שלי, אני טל להם פה, קרדת כמעגי אלה, מי הרום רומם, ממש רדיגה לנון. רוצה רותו, קותיה אותו רגע, כדי לשאול איזה שאלה. ועוד טוב, בחור שהוא עוד פעם ארופי, מבוגר, עובד חברת חשמל בסוף שלהם, פשוט משתלח, בירום. על תעצור אותי, על תקטא אותי, אני לא סיימתי, אתה לא יכול לקחת להתסחות את דיבו, ממש משתלח בו. ועגב זה לא רק הוא מציד המו, אם עודו זה שלושה חבר שעובדים אתם. עכשיו, באותו רגע, אם אני לא מעומן שנתיים ואחרי צירי גבי, לנשום שנייה, ולא לתת לתריגרים, לי כנס לפעולה. אם זה אני הגולן שיקשם, שתלך בוחזריו, וחלות השולכן. אין בעיה, אתה רוצה ככה, אני לך ככה, לא נדבר, נפיל את הדרכים שיש לנו שזה ברינגלון, ודרגלון, דרגלון, יש כל מיני מנגנונים מוקפים, במיילים אחר אותן, לא יודע מותר להגיד את זה בפות כזה מהסדען, אבל אני אמרה, ממשם, רגע, נושם לפני שום מגיב, מנתח את הסיטואציה אחרת לגמרי. שאלת אותי למה הוא לא חתם, אמרתי לך שהיה איזה ניסוח שהפריינו. היה איזה גורם, או מק, אני ראיתי, ילד קטן, שרוצה להראות לנו מי המנהיג ומי הבוס, וחשוב לו לעשות את זה לפני העובדים שלו, וחשוב לו, בלי שויודע אפילו, להשתלח בירום העורכדין. כי ככה הוא מרגיש בעלרך. כן. יופי, את בוא נעבוד עם זכשה. אתה מזה את זה, לא תורגע. נושא, אתה אומר, יש פה ילד שהוא, מקטין אחרים בשביל שוי הרגיש יותר. וזאת המשמעות של האמול, כי זה כבר על אותו מת, אתה מנתח את הסיטואציות אחרת, יש כמה כום לעצור להבין לחשוב ולא לתת לתריגר עם ה. לא יודע, לקרוא למטבועים בקולנו לתפוס פיקוד. ואז אני הולה זה שוייק. שלא ירוע משחק לתור זה אומר. לא זוכר את השמש לא, ג'ייסון נומה שהוא ג'ייסון תצודק. קודם כל. התצודק. סליחה. לא נפרלך ולא נקטא אותך יותר. אני רק רוצה להבין מה מפרלך. 1-2-3, אם הבנתי אותך נכון, כן. ואז מה הוא מבין? יופי מקשיבים לי. מתייחסים למעשה אני אומר. ובסת יש, היא קרון חכם מאוד, שאומר, הקשבה עד הסוף ועוד קצת. למה עוד קצת? אחד לתת לצד השני לסיים. כי אם תסים לב דיונית הסתכל, אני כבר אפסקתי לראות, כן, לא יכול לב על סתכל בכל הרוצת אלויזיה. אהפך לא משלים משפט. נכון. קולם קוטים את קולם. קולם קוטים את קולם. זה מנגנו, זה, זה אסקלציה ברורה. ואז שיקפתי, לא את משהו אמר. מיורי. ראשונים אני מבין אחון, זה 1-2-3. אז הוא רגע שניה מקשיבים לי, מבינים אותי, אפשר התחיל לבר. ומשם הארו נפטר כאן מאוד, שהתיים אחרי זה היינו בחטימות והכל לפי תוכנית והשוודים ברול הארץ וחתםנו ונזגר ההיסקה. אם לא הייתי הוא מהנשיתו עצי הזאת, יכולה. מדים. כן. מדים. תן איזה דוגמא גם מול השותפים, אותו מראי הוא שמרבה ריבים, הרבה, אנרגיה גברית כזאתי של. אז זה נקודה חשובה, ואני שנייה התפוס אותם מזווית אחרת. בעל פיים וחמש רשיקה, נו תסתר את הפראשון. הייתי בהקסלרתו של מה יקוסוףת. מסיכות מסדרון, כאלה הם שותפים חברים אחרים בקסנרטו. פתאום את המגלה שזה לא רקתה, זה כולם בקסח בין שותפים. אז אחד זה נורא אוזר, להבין את זה כי זה מנרמל טארור. אני לא לבד. אני לא דפוק. זה לא אני והשותף של התפוקים. אגב, אף פוך. אני דירים זה אלה שלו, אוי רבים בין הם, ואוונטיקמה התופע הזאתי, עובד אחת. את מייקסנס. אחד, הסיטואציה היא סופר לחוצה. שתיים יזמים ביותם יזמים, עובדים להיות דווונס קורלינגושות, כן? ואם לא יודעים לדבר, ולתבר אחד לשני, ולעקשיבה דסוף, ועוד קצת אחד לשני, ולבדה שאיבן את התצד השני, זה מפוצץ. אז כן, היינו במגיעים לרבים מאוד מאוד קשים. זה תופעה מאוד מאוד נפוצה. מסתירים את זה ממשקיעים, כי התלור עוצה היא לא אונטובי פנדבל, כן, התלור עוצה שהיא דושתרה. גם הוא לא עובדים, אתה לא עובדים. נכון? דפקטו על הבזנס. אם פקטנוראים, כי. לא צריך להסביר את זה, הוא עוד להסבל לדר שיפן קוהרינס ואין עבודה אין סינרגיה, זה מחלך אלה כל העיר גול. נכון. וגם, סימטה חברה בצד, גם מה שזה עושה לך בבנה, כי בין אדם, לא לכם זה הביתה, זה נוחר שם כל הזמן. אתה מגיע למצב שלא בלחלבו למסד ולא בלחל העבוד עם השוטף שכי יותר, וגם אתה לא יכול להזוב, כי השקיעו בחיים, ויש עובדים, ויש לקוחות, אז איזשהו סוגר הנכה וכונה כותח, שבתי סתכל, סטארטאפוס סטארטאפס. כל שני וחמשי, אתה רואה כאלה, פוסטים הנוניםים. זה קורה המון. אני חושב שמון אנשים נכסים לראו הזה של שוטפות בסטארטאפ, בלי להבין, שזה קצת מול התחתן. אולי אפילו יותר. תר! זה בן אדם שאתה נמצאיתו בסיטואציות קצה, לחוצות, הרבה יותר זמן, כנראה מה שאתה, תראה את השטחת, את תראותו. אסטאנדאבוס פתאום ברגעים, רגעי קצה כאלה מתגלים, קומיני, הצדדים, אחרים, בין השים, וששפט חייגם שני פגשנו. אני חלתי שאשונה, מעניין אותי להתחיל להמנ, יזמים קופאונדרס, ביחד, סוטלנקמו איזה טיפול זוגי, להבדווקא קירה, אולי בשביל לבנות מהחתייחסים, שעודת, לצלוח קומינרגעים כאלה מהתגירים, ומהלך הדרך. קצת מושה זוגות על כמת טיפול זוגי, ויש שני הרגע אפשרות להוציא את הדבר הזה שושב עליך, ולדבר אותו אחרת, ולתקשו אותו אחרת, ויש שמישהו שמשקף ועוצר ומנלת הדבר הזה, אני חושב שככל שיותר שוותפים, יעשו את הדבר הזה, תהיה למאהביות הרמוני, תהיה למאהביות הרצלחה, ומי שלוש סד זה, פשוט, יורא לצמוברגיה. אני מזכם. וכרנות עוד סיכון, איר לי סטיג. הסיכון הכי גדול שלהם. לפני AI ולפני Wotever ולפני השוק ולפני תחרות הסיכון הכי גדול שלהם, זה אלמנט האנושי, שבי הזם. אנחנו רואים היום לא מהתקרנות, ברצות הברית, אני רואה את זה הרבה יותר, שיש להם אין הוס-טריפסט כזה, שעובדים יזמיים. גם על הקשיים המנטליים הישיים שלהם. אסטרס. אני גם ארטיפה מהם בבית חולים, כאילו בגלל. אני רוצה שצפר גם על זה, קצת. אז אנחנו נבגשנו בזמנו על הבמה, ולבמה בבחת הכרנות, שזמינו את הגיום מדבר, כי זה לא מדובר, זה מוסטר, ולכן זה גם לא מטופל, והם אצא שלי ליהזמים בית ארפרסט האמירים. כמו שתם לומדים עכשיו לעשות שיווק ולומדים לעשות מחירות, ולעושים לעשות פייננס ורות אבר, תל מדום, לדוג לעצמךם. גם ברמה הישית וגם ברמה זוגית או שלישייתית או כמה שאתם בפנדינקטים. אם אתם לא עושים את זה, אתם פוגעים קשות בכל סיכוי החברה לעצליח. למה? אם אתם לא תבים בפייננסינג ולא יודע מה, בפייננסינג, אתם תסכירו איש מחירות, לא תצאי הוא בהראשון, כנראה, אז בשנייה או בהשלישית, או בהרוית, תיקלעו אותה. יוכן אורצורס, איזה חוץ. זו הייצא שלהם לכל, אני אוי צהם גם מסתר טפים גם את הליכי מנהי לפעמים שזה תליך, כשיא מורכב, תליך מנהי. תליך מנהי, זה תליך, איש בו שלושה, אלמנטים לדעתי שופחים אותו לפי, אלף יותר מורכב מייסקה שהיא לא מנהי או גיוס או. רק להגיד מי שלום הקיר הוא. מנהי, תליך רחישב. שלכם. כן, מה קורה בנהי? שלושה אלמנטים שמורד מאוד משפים, אחד. אם המולום הצליח, כנראה שהחברה נזגרת, אז רגע נחשלנו. כי זה הכל או כלום. בדיוק. אם הוא נסגר בצורה חיובית, אז זה Life-tending-in-Gevent, ואז לא רק Life-tending-in-Gevent בעבן כזה גם. הגעבה, שקשורה בעין, הצלחתי מחרתי חברה, אז יש שני אלמנטים ראשונים, זה התוצא. הא. ההקסטרים של התוצאות, תוצא. של לא הצלחנו, בבן לבן, כל האותיות הקטנות, של ההסכימים שחתנתי מהלמנאו חשנים, משקי אין ג'ל, ואז הפריסטי, די-ב-וודאבר, כל האותיות הקטנות, מבעביות מתוך הטקסט, ועש מחם, התחילה להמשך לכל מיני כיוונים. ואז מתחילות האינטריגות בין השותפים, בין השותפים למשקים, הראשונים, בסימוב הראשון, או לא בסימוב הראשונים, ורגע גם העובדים פה בסיפור ורגע רוחש בכלל, וזה ניהיה אירוע מאוד מאוד מורכה. אז אני היום בעיקר, אם תעשה, כ. בליבוי הזמים צעירים, ובליבוי תהליכים כאלה, מבחינה מקצועית ומבחינה מנטלית. ואני טנט פה, זה הנקדות היפה כדי לזגור את הסיפור הזה, אני מאוד רב את עולם המספר, הוא רב את עולם המסה ומתן. וזה סכיל סטשור קריטית ומי שמיומן, או סותו פי אלף יותר טוב, שנמראו מיומן זה מטופל בעצם, כן? ויש בחור שיהיה איזה 30 שנה, הוסטטג' נגעו שייתר של AFBI, קוראו קריס ווס. הוא כתב ספר, מעולה בלוס, אני לא מספלת את דפרנס, אני אוקי בחבר ועובב מאוד זמן. אבל בואו, זה קראתי את הספר? סגר את היתר. אה, את אם זה. זה עימון סטקי, לא זה מה שאנחנו עושים בקליני, כבידי אוק זה. רק שיפור הזה בקונסטילציה של מסעה ומתן ולא קונסטילציה טיפולית. זה להקשיב, זה לשקף, זה לא להיכתף על ידי התרגרים שלנו, Life-changing skill set בעולם המסחרי ולא רק המסחרי, בכלל גם במרחות יחסים. אני רוצה להגיד בנקודה שסקרטות, אבל אני חושב ש. זה יותר מגול עצמי. אני חושב שמי שאומר משפט כמו אל הזמן לעשות פעם בשבוע, השעה בשבוע. אייש לו טיפול, לימון לא משנה מה. ללכת לשמוע תצמוע מדבר, משהו משקף לו, סמנו סימנה שאלה אפשר לשים הנקראה. אני מרכימד בבדעות, יגיע למקום רה, בין עם בריאותי, במערכות יחסים, בחברה, ובחברה ופוגע גם בעצמו וגם חוטלת אפקיד. אם אליך השעה בשבוע לעשות זום האות ולשמועת את שמחה, אתה צריך לעשות את זה כנראה שלושות בשבוע. לגמרי, לגמרי והמקום הבריאותי פה, שמה יזמים, אני שומע לא מעט, כמי מביאותי להילבים זה אקרה. מתקפה חרדה ובאיות ביותרות, אני אגעתי למצב שהאני מרדים טעילת שלי בבוא בלילה ועל מתעקזות על הרצפה וקשה לי לקום ממנה ואני בין 30 וקצת לא זה. אז זה פרגע, אמרת השגעת הפרמאים לבטחו להם. כן. איפה שולו בזור הסידרנט זה היה אני לא זוכר, אבל גם אנחנו ואחרי שנה של עבודה כשאפילו אונפנד וגבר סוגרים פעל אותי מראשוני ואנחנו לקראת סביב גיוס. תיסות לכו וערבי לא נודר בחוסר ודעות נצליח לגס, לא נצליח לגס, שם הגברה אינו בתוך איזה תהליך עם טרשית וניעות. ואני קורס, מה זה קורס, דלק את קורום המוח, שבו הישפות בבית חולים. איך זה נראה מה את המוגש? אה, כבר ראש נוראים, בחילה, כבים באורף כל הקישיון אורפיקו, איזה כל השרים פה. וחשב, כן, אני סובע את הכבר ראש האלה לאורך התקופה, אתה מיד יש לי בבטיק הדורים לגד כבר ראש ואני יודעת פעם כלב לאור שלנו כך כדור, שבויים אחרי זה שבו. זה כך נתון, זה מגרן. ככה, רק שפעם זה לא עובר, והכדורים לא עוזרים או פחות עוזרים. עד שלך תהל אורפה, מיד איזה את העיתה, טוב, שאלה איך איזה את העיתה. אה, זה הסמפתומים, כבים באורף, כבירוש, הקעות, מגרן התורבו. שבו ההשפוז, ההסקה כמובן האצרת ותראה כמה זה משפיע על האסק, אימפ. אחרי כמה אני מבו את חולים ממצוא עשו לקחו דם, לא יודע מה, ומצוא תבירוס שגרם לזה. וריצה לעזור סטר קורם לו, אתה מקיר אותו? -לא. אף אחד לא מקיר אותו, אבל לכולם כמעט יש אותו, כי זה וירוס שיחה הבגוף, לכל משאלה בברות רוח או ארפס הספתיים או שלו קטחוגרת. אז רוב האוכלוסייה, האם אבוירוס זה בשקט. אבל לא ארץ את הבסטרס, ואתה לא עושה קושה, ואתה אוכל ג'אם, ואתה לא ישן, ואתה בריבים כל הזמן. אמרת הכיסונית נפגת, מה הדתו וירוס ששוכן את זה לכולנו תוקף? אז ישבית אותי לשבוע, וירוס של הבברות רוח שאני חייתו בשלום, יגיל שלו שוארבע, תפס אותי. פספורור כמה שנים. כליטיס, כליטיס, מה עוד פמותו אמיונית, מאוד ידוע שיקשורה לסטרס, הגוף תוקף תצמור. אז זה המסקרת שלי מהסטר אותה ומה אחראים האלה. אומרים שזה "Four Life", יש דוגמאות שזה גם לא "Four Life", אני עובד על שזה יהיה לא "Four Life", אבל כן. אבל תומר, אתה יודע לזהות שזה תוצאי שירה של "Life-Tile" עמוד לחוץ הזה שאתה הייתה. אף אחד לא יודע להגיד לי ישירות, זה בסוף בפושה, אבל התחושה שלי זה לא, זה מה ועשרים אחוז, נגמרי "Life-Style" אז סטרסי. מדהי, מהנפשוש שזה מאוד מותחשו שאתה מדברת הדברים האלה. אני פגשתי קוקח הרבה אנשים בשנתי מהאחרונות, החשני עבר תיגם, קומני גוף שישתגייה ותסמינים מוזרים עם עלחיצים. וכששתפתי את זה אנשים, הקמות אנשים שרוו ניתקשים, אף אחד לא יודע, הייתי מושפה הזכוד אישים חום. וכי כל הגוף הם מבינים שמשהו שם לא תקין בעיתנלות שלהם, אבל מאוד מותקשי לשנות את זה, מאוד מותקשי לצאת מהלופ הזה. צריך, יש תלחץ, אין לי זמן, אני חייב כאילו להיות שם. או דקמה שאני מניינו אח. ולפעמים זה קצת מוכר מדי. וגם אין לי זמן, מה זה אומר אין לי זמן, זה לא באמת אין לי זמן. זה לא מספיק חשוב וחרשם, כי אם זה היה חשוב, לך, זה היה אחת הזמן. אז אני חושב, כי זה גם נדבח מאוד מאוד חשוב של האמון על הצור, את השאב השבוע, אגב, מתוך, גם אתם לא מאמינים בזה. פיור לי מתוך, פייננט של בנפית לחברה, זה. ביטוח, תעודת ביטוח, ענקית. אני מוסכים, אני גם חושב שהתומנה התפסים לזמן. יש כל שעה ביום שתתבוד היא את קדם אותך. יש איזה לימית לקמנה חוכרים יותר מרוקזים, גם נפעים את הסתמה, אתה הולות תומת. ציירי גרחוץ, אתיירי בכלל שתרץ בכיוון הנכון, שתאולך למקום הנכון. ואין אם אתה לא שתעצירה הזאת, אתה לפעמים חופר, בור, המוק, המוק, המוק, המוק, ולכתית שם מנוח הכך. ויש עוד נדבר חשוב שלפחות בהימון עשת היא שאני עשיתי. שהוא מאוד מאוד מדבר ומכובר לתחושות בגוף. תחשבו על הגוף שלנו, כאילו מכונה משוגעת שהדעיום הפכד לא באמת יודע איך היא עובדת. יש בנו כל כך הרבה סן סורים. כל כך הרבה סן סורים. רק צריך שנייה ללמוד לעצור ולקשיב להם. אז אני קודם מעולה, אני מדבר על זה המון גם פה וגם בכלל הגוף שלנו תמיד מספט הסיפור האמיתי. אנחנו קוקח אבל לא מתורגלים להקשיב לו. ואני איתגם, בניתוק מתורף מהגוף שלי כל חייה. עד של המדתי, עד שתחת היא בכלל התפתח ולמדתי בשיטמון מאוד דומה ולמדתי עימון. ויום זה הפך להיות הבארומטר שלי. אני קודם כל בודק מהגוף שלי אומר בכל מנסיטואציות ועל ידי זה אני מקבל את ההחלטה. אני חושב שכחושי אנשים יש קילו. קודם כל בכלל להבין את הדבר הזה ואז ללמוד להקשיב לגוף. בלי לתת לזה יש שר פשנות. קואב לי אגב כי הסיטי התנועה לא טובה במכון. ולשתגם תנועה לא טובה במכון. אבל למה דווקא צדימין? ולמה דווקא עכשיו? ולא לפני שבוע ולא עוד חודשן. שנייה רק לך, להפשר לזה שנייה את התקיום של הדבר הזה. יש פה אישום משהו שמסמל לך. שתוצאיך לבדוק. שאתה לא במקום הנכון. שאתה יכול לעשות משהו אחרת. רק תן לזה את הפתיחות, אתכן את ההבנה שזה. אוקיי, יכול להיות. בוא נראה. אפילו רק תן לזה תקשיב. אני אפילו מוצאת עצמי לפעמים בפגישות, שאני צריך קבל לחלטות עוד דפליים בזמן המד. ומזייזהי למשהו רגע זה בביתנו. ולפעמים אני מוצאת עצמי אומר שאני צריך שתי שניות. אני צריך דקה בואו נצור רגע. או אני צריך להיות עם זה יותר ולגיד רגע. אתה יודע מה לא דלר זיך עצוב עכשיו ואני ארזור לך תוך יום יומיים, אני רוצה להיות עם זה רגע. לראות איך זה חייבי ולדמיין שנייה את התיג שהיא בצר כתולדה כתוצאה מהחלטה הזאת. וכן אני מרגיש כשאני מדמין אחר. -כן, נכון. זה כבר השלב יותר מתקדם. -נכון. והתשובות בעות. ובעות לפעמים בדתרמיניסטיות חזקה הקילו. גם אם הראש לא יודע מתלבט, אני עכשיו גם, אני כאילו חייג זית השנייה. אני קצת בחפש מה לעשות ההלה. הייתה לי זה עצה בראש סופר מענינת. וכי תגוף מתכווה צלעקילו. -ואז המעבק הזה בין הראש לגוף. המעבק בין הראש לגוף, תמיד, לא תמיד כי אין תמיד, אבל הגוף מקבל, או הריגשות, כן, הלב. ראיתי הייתי קצת הפרופו גוף, חתבתי זה דלקת גרון של איבי מעגן. אני תתצמי רואה פוטקסט של טוני רובין זה הלקסורמוז, הוא היה בקוטרות בזמן החון, כי הלקסורמוז זה יזה מהמריקא, כי זה שמקדש, התרבות הגרנד וצריך לבות קשה, וצריך, אני לא תהיה פי, אני לא שמח. וטוני רובין סוסלו שם איזו סוג של קודשינג תוך כדי הפוטקס, ומפרק אצל אותה דברים האלה. אז מצאתי תצמי רואה את זה גם, ופשוט מדהים לראות, את הטרנספורמציה שכלל לקרות בשעה אחת. אבל למה אתם מחבר הזה לדלקת גרון? סתם כי זה יש ביטוטיבה על הזמן לראות אלוויזיה. אני לא זוכר חינגל, הוא גם לזה, אבל למה סקרתי טוני רובין סבירה לקסורמוז ברח לי עצרד. קורה. אבל אמרת שאת הקצת לא יודע עכשיו לאן הלכת כתה מחפש את אתם מחו, ואי זה עצר שנשמע טוב בראש, אבל קבעצה אותך בגוף. נכון, אז פשוט לא יקרה. לא יקרה. אז תודה לבוא ולגיד, אני מולך עם הגוף של יודי ואני אומר לא לדבר עודי שאולי אחרים מקווצים עליו. ופה כן עכשיו אני נסכר אולי לנעציתי להגיע בתור יזמים, אז כמובן שחליטו גולי עצמנו. ביברנו על האימפקת על הביזנסמן סתלודו הגלץ מחר. אבל מי שלב מסוים גייסטים קצת קסף יש מחירות אתם גם גייסים מובדים, אתם גייסים אנשים. ואז לא רק לדוג, לעצמך עם זה גם לדוג להם. כל העולם האמפטניק לילושי פרן, אז הסטרט הפשני עשיתי בשיתוף פעולה עם שי מולסי נקמי שמקיר, שהגע ודרך שהיגעתי אילב זה כל דאימנל, שמספר את הסיפור עדה שיפרתי לך פה בהתחלה ויצלח דייתפוס את הטן שלו, עד היום אנחנו בקשר טוב ונפגשים. ההחלטות שאנחנו כמנהלים של אנשים. על תמיד עולה שאלה למי התקמנקל מחויב, לביא עליה מניות, לדרך טוריון, להובדים, ללקוחות. אני טוען שההובדים, צריכים להיות בראש סדר, אני פויות לזה. אנשים שבהחריות חי. פה אני גם אומר, זה קצת בתור מפהם במילועים עם כמעט מהחיילים, אבל. יש מה שוברגל של תלומד לעשות את זה לעצמך, שהוא מחלכה למטה מהר מאוד, ופתאום ההשפה להעירון, זה לא רק התו והשוטפים שכאלה זה כל העובדים. והיה לי מקרה. אני הייתי בסדר טפר ראשון, ואני אובלתי את המחירות בתור המנקל ועלי שיווק ורצמד זה שנתיים. כמו צמת ברזל הוא מרשיווק, ואני מחירות. גדל הוא, גדל הוא סבר בה, וסכר לו גם יש מחירות בידישו שלה. תותח, מולדוזר, חדור מטרה, יודעת העבודה, בלעבוד מתחיל הרוץ. אחלה, מבחינת הביזנס גיוס מוצלח מאוד. אמרכם מהןושי פוצחי תכס אליו גם, והשתי היום הדרכת תורים בשיטאי קשרותית, אז בואו נסתכל שני על מהרחות היה חסים, שאותו VPSL זה נכנס. יש VP מרקטים, ובדיתי כבר שנתיים. אנחנו מכירים, אנחנו יודעים, פתחנו תזוגיות שלנוה המקצועית. היש זה קובד. פבולדוזר כזה. שנייה מנענה את הכר ככן. זה הגיע למצב שחוד שכי שהוא נכנס לעבודה, אותו VP מרקטים שובדיתי כבר שנתיים, נכנס לחדר, סתם תהרות על השוכן, אני לא יכול איתו אני מתפטר, אני אעשה להשיר אותו ובאמתו ואני הולך. ואני רואה את. כמה הוא פגוע. ואני רק כזה שנתיים שלוש בתוך האמון שם. מבין אותם מה קורה מהתכו, חוזר לדוגמאות שיובה התחלה. ומנהל תה מערכות יחסים שלהם, ומאצר סדרי העבודה ביניהם. ומי זה שהוא הולך כי הוא פגוע, הם אפרו להיות שמד מטורף, חברים טובים ועובדים הוא לבי החדבים, מאוד אם פקטיישיר על הבזנס, אבל מה שרציתי להביא בסיפור הזה זה רגע את החשיבות של הצירה הזאת, הרגע והתיפול שלנו כמנעלים במעכות היחסים שלה אנשים. שזה מאוד מאוד מאוד חשוב, קריטי, אני גידפי לו לצלחה שלסק, כי יש כוכח הרבה דינמיקות, וכוכח הרבה אנשים, קושני אנשים, וואו. זה דינמיקה אחרת. ועז גם נפה להיות עשימו, נרגע מה החוזקה, ומה, גדרת התפקיד שלי בתור מנקה. לסני לא מפתח חיתוב הרממי זמן. אני לא אישיבו גחי טוב, כי יש לייש מקצוע שעושה, זה ויש מחירות עכשיו ובטי, אז אני לא הכי טוב בכלום, כי לא אז מה? שמייק את שמייקה אחרת. לדאוג לזה שהמרחת הזאת ובדדת, כן יש תווישן ויש תמשקים ויש את ה. היסטרטי ג'יניקרל לזה ש. זה מוסק וגלדהתי בהרבה מאוד מקומות. אבל בסוף, בדי תודהי בפרקטיקה שניבל המשרד. זה לייצר תקווי סבנס הזה ותסינרגיה בשולחנה עליו. ועזר שאתה מאומן. ויודעה לעשות את זה לעצמך. זה מהר מאוד מחלכה לצבע את הענלה ולהובדי. עברו כמה שני, מחרנו את החברה, מצאתי תצמיסי נרד הארקטור בקורפט גדול ש50 אלפיש, עובד קרוב מאוד לענלה, סמנקה לי טכנולוגיות, מנקה לי פעמים בוד. ומהר מאוד גיליתי שגם שם, ככה הוא שהארגון יותר גדול, וככה הוא היה אנשים יותר גדולק. אמות מהאחות היה חסים יותר גדולה, ופשוט ראיתי איך ארגון כזה גדול. אני לא אגיד נחשת, כי הוא לא נחשל, אבל דברים נופלים ולא מתקדמים, יש אנשים לא דברים דבר ולקשי. בתור מהמל, אני גם יודע. כמה אנשים בעולם, מסתובבים, לא מוכשבים. רוב אנשים מסתובבים בעולם, שהם באמת לא מוכשבים. כולם קודם מדברים. תמה מדברים, אתם מדברים, כלם נכנסים אחד בשנים כמו שם לא תקודם. היכולת להיות בהקשבה, מתית לבן אדם, אם משחרת ומנקקו, ככה הרבה את נגדויות, ככה בכונפליקטים. להיות באמת, אמרת על גם נוכחות, בבית. וגם ההקשבה. בן אדם מנסה להגיד משהו. לפעמים זה אפילו לא משהו, אומר על הישב שמה שהוא מתח את, אבל תהרגע בקשב תזאת הדבר הזה, ואתה אומר בזפות האמון, שאני אברתי, אני מסתיח גם לזעות את זה, את זה יצאי לכרים, ודרך זה לפצח דברים גם עסקית. נכון, ואני גידות, עסקית זה, עולם אחד שהיכולות האלה בעוד לידי ביטוי, אבל הורית. כמה אנחנו מקשיבים לילדים שלנו, ונכנסים לעולם שלהם? אני למדתי את האלדים שלי, שם רואים אותי עם הטלפון, אני גיד לי, אבא, תאיף את הטלפון. שיהיה לי זה רצועת הגנקי, אנחנו מחורים, אני מחור, ברור. ובשנייה הזאת, שם חותפים לי את הטלפון, אני מתאצבין כמובן, אבל שנייה אני מבין רגע, למה מסוות זה הם מבקשים את הנוכחות. אז מומת לב. ואז, במקום ליכוס עליהם, שזה גם לפעמים קוראים לי, קורא לי כאילו, כי נובדתי זה פרפקט, כן? אני עורד על הבירקה עם לגובה שנהם, ונכנס לעולםם, ומבין רגע מהם רוצים ספר לי. יוצאי רחיבור, יוצאי רקשר זה פשוט, אופך את החיים להרבה יותר, כלים בהרבה מאוד מובני. אחד מה שאנחנו מתאמנים, ואנחנו מימנים, בעיניי זה מזיזם אכת בכל מקום בחיים שלנו. רפופו מקומות בחיים שלנו, צריך להישול אותך, אם אתה תדעי נושא מילואים אני מניח. כן. היום היום הייתה נשאו מימן, וכבר יש לו דרך הולות האלה, כי הוא מגיע למילואים, ולמה איך הצבעית כזאת שזה מאוד, נגיד מקובה, וגם טובה, גולני, זה כזה הכי יאלה. איפה זה פוגשות חשם? השאלה מצוינת, אני אחר חודש וחצי קב, זה אחד הדברים הכי קשים שעשיתי בחיים. אחרי שתי חברות, ואחרי הורות זה באמת אחד הדברים הכשים. זה בעל ידי ביטוי המון אלמול האנשים, בסופש לפלוגה, כמעט המאה האנשים, זה גם בעל ידי ביטוי שנייה בסימן שאלה גדול על העירה רחי הצבעית והצורך בדרגות, כי לא אני לא צריך את הדרגות רבסירן על הקטף, כי מה בעבודה אני אני הדרגות, כן? יש לך טייטל. נכון. יש טייטל, אבל לפעמים, אני לא מאמין בפדברים על שצריך אותם כדי להנייה לפעולה. אבל בצבא, בסוף הוא צבא ואני לא לחלשנות אותו, ואני גם שחק את המסחק, או מקבל את התמר רחת. השאלה אם אתה מצליח, כן, בדרכך להשתמש בכלים האלה שהיא מצטווה פתא. וגם בתוך המקום האלה. ואיפה שיש אנשים, אתה יכול להשתמש בכלים האלה. בכל מקום שיש אנשים. אם זה אל מול חיילים, שלא רוצים להגיע וברת מוטיבציה ואים זה להגיד לה אנשים, אתה צודק, גם לי קשה מלוימנה באמת קשים לי, כי אני לא אזוב את זה שאני מפי וכאילו צריך להיות את זה, זה פאקין קשה. אני התחב אותה שירה. זה לא שאני מחייך אותך לבוא למילואים כי לי כיף פה ואני נהנה. בכל עולם על ידיר שיבה. אני לא קורה לזה נהול, כי גם על גוריתם יכול לנהל, אבל ההובלה, הכלים האלה נהים, סופר פאורר, לא פחות מסופר פאורר. אני ממש ממש מסכים. רנו לסוף, אני רוצה להזמין אותך, אני בסוף כל פרק שלי, מזמין תהורר שלי, אם הוא מעוניין לקחת אישית חייבות לעצמו, דיברנו פה הרבה על נשקייה בעצמנו, נושאו שקש אנשים, משפיעים, מוצלחים, המחר שלהם יותר מהליה, הם במקום יותר טוב, הם גדילים הם מתפתחים, אז העולם נתראה מיזה. ולפי משחולוקים אישית חייבות שהיא מוקלטת, מצוולמת, שום הם יותר דנשים, זה עוזר לעמוד בה, והיא צורציה זמין אותך לקחת לשנה הקובה, שהיא התחייבות לעצמך, תחו את משהו פיצי. פוגש אותי בזמן מעולה, אם אני חוזר שני על המסך, היא פוסד שאני מחפש מה לעשות שאני אגדו על עכשיו, אם היית חייבות לי שיהיה נאמן לעצמי, ובאמת למשל אני מרגיש ומוציא שנכון אל לעשות, ולולה תתהל הראש לאוביל פה. מדהים, מדהים. כמה פשוט ככה חשוב. איתה נעלים ממש מעניין. חושב שבתא פרותברים שביני לא מספיק מדוברים וצכים להיות יותר. אז ממש תודה על זה. תודה לך וחד האינדיקציות שקרוכח נעניתי זה שפתום. אז מנטס. אני אמרת אני אמר לנו הזמן אחר שאתי שאנחנו רק בעמצה. כן. אז היה כיף ואני בטוח שאנשים עם צהות כל מה שבתא פרסופר מעניין וחשוב. גם אני בטוח שרבה אנשים יזדוי מדבר הזה. תודה על זה. סיימנו עוד פרק, תודה. אם מעבטם תדרגו, תצפו, תשתפו עם חברים, כדי שעוד אנשים יחספו לטוח אנזי. ביי-bye. דוורך טוורטין