Go back

פרק 38- לצאת מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו

85m 38s

פרק 38- לצאת מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו

בפתיחת הפרק, המנחה עוסנת גבי מסבירה על הקשיים בהפקת הפודקאסט בתדירות גבוהה בשל מחויבויות אחרות, אך מדגישה שהיא עוסקת בנושאים ברקע. הנושא המרכזי הוא התפתחות השיח הציבורי על נרקיסיזם. היא מתארת כיצד בעבר הנושא היה מוכר רק בספרות הקלינית הצרה וכיום יש שפע של ידע ומודעות. עם זאת, היא מביעה דאגה מפני נטייה לתיוג יתר ושימוש לרעה במונח "נרקיסיסט" כלפי כל אדם שמתנהג באופן לא נעים או שלא מסכים איתנו, מבלי להבין את עומק ההפרעה. היא מסבירה שנרקיסיזם נובע לעיתים משלב התפתחותי ילדי שלא עבר כהלכה, ומבדילה בין תכונות נרקיסיסטיות שכיחות אצל רבים לבין הפרעת אישיות נרקיסיסטית מלאה. בנוסף, היא מתארת את הדינמיקה עם קודפנדנטים (מרצים), שמנסים לשלוט באחר דרך ריצוי כדי להשיג ביטחון. היא קוראת להבנה מעמיקה של הסימנים הקליניים לפני קביעת אבחנה ומדגישה שיחסים אנושיים הם מורכבים ואינם שחור-לבן, ולא כל קושי או אכזבה מבן זוג או חבר מעידים על נרקיסיזם. המסר המרכזי הוא להימנע מקיצוניות – גם מלהתעלם מסימני סכנה אמיתיים, וגם מתיוג מהיר ומוגזם של אנשים כנרקיסיסטים.

Transcription

9524 Words, 49162 Characters

Hebrew
שלום לכם, משלום לכם, כאן עוסנת הידועה בשמה עוסנת רותם גבי, אבל אני, כבר בזמן לא משתמשת בשם רותם, משהו כבר לא מתחבר בי הרשם הזה, השמש שנישלי, ולכן, אני התחיל לכל עצמי, כאן עוסנת או עוסנת גבי, אז שתבינו משרגי לשמוע אותי, שלום כאן עוסנת רותם גבי, הגעתם לפרק חדש בפוד כסט, מה שלא לידותנו בבצפר, אז הכל נשאר אותו דבר, רק אני נישר בשמיעה הפרטי הראשון. אז זה האקדמת שלי, לפרק שלושים מושמוני, התגיגתיה לכם מאוד הרבה זמן לא הייתי כאן, הרבה זמן לא על הפרק, אתם כבר התרגלתם לאחרונה שהפרקים לא עולים בתדירות גבוהה, אני יודעת, אני הייתי מאוד מאוד שמחה להלות אותם בתדירות יותר גבוהה, אבל הצערי זה לא קורה, יש לי עוד התחייבויות, וגם אני חייבת להגיד לכם שיש לזה ברגע שאנחנו מתחילים סיח, כלשהוא עם בנדם מסוים או שאנחנו כותבים משהו, כותבים את זה הצירה או שאנחנו מקליטים, כמשל, פרק, בפוטקסטו, יש לנו פוטקסט, אז הסיח לא נגמר אף פעם רק שהוא לא מוקלט, וגם אם בחלקו מוקלט הזה, עד שזה לא הולה להביר, זה לפעמים ניקר כאילו נעלמתי, אבל אני כל הזמן בדברת התחם, או מולי לא מעל גליה אתר, אם אפשר לי כל הזמן זה כבר לא גליה אתר, בעצם ברד יוזגליה אתר, לא מעל האינטרנט, אבל אני כל הזמן על זה במובן הזה שהתודה שלי חוקרת, ונקרא לזה מעקלת ומאבדת דברים שאני חובה או חושבת על מומעררת במחוקרת אותם. כמו פרק הזה שרצ לי בראש, על בי שאפשר היה להקליט מחשבות, הוא העוזם, הוא שלם פשוט, כל כך הרבה פרקים היועלים אני חושבת לא רק לי, אבל לשבד ולפנות את הזמן ותשקת ולהרגן את הכול שיהיה בצורה מפוקסת, ולא באיזה תיוטה כזאת של מחשבות זרם תודה האקראי, אז ברור שיש בזה, המון מיקוד והדגייסות וזה האתגר שלי, לאוציא מהכוח אל הפועל, זה האתגר שלי בחיים באופן כללי. אני מאוד אוהבת לי, כנס לתוכה, או למה, הבועתי שלי ולהרחר שם גם ליבות בקיר, אבל לקום ולהסות את הדברים ככה להניע, או איך הייתי צריכה איזה מנוע מפיק הזה בתוכי ועמושלם. זהו, אז יש את התוכנה הדרייבר לא תמיד פעיל, אבל הנה, אנחנו כאן פרק חדש, פרק שלושי מושמוני, בפרוט כשמה שלא לינדו אותנו בבית ספר ואני בשמיע מקוצר, עוסנת גביינצת אתכם כאן, שמחה מאוד מאוד להיות אתכם כאן. היום רציתי לדבר אתכם על משהו של האחרונה, אני המון רוצה לדבר עליו, זאת אומרת הוא, עולה הרבה בתודה אשלי במחשבות שלי בית בולנות שלי, אבל זה האבולוציה של החיים ותכף אני אסבר למה אני מתכוונת. כשאני התחלתי לחקור את הנושא של נרקסיזם וקודי פנדנצי ופוסטה עוממית על אלות נרקסיסטית של אורן נרקסיסט, או בין משפחן נרקסיסט, או כל חווייה דומה לזה שעברנו כאלה דים, כשאני התחלתי בכלל לחקור את התוכן הזה של מה זה בנזוג נרקסיסט, איך מתנהג נרקסיסט, איך המנגנונים עובדים? מה זה לב באומינג, מה זה פלימנקיז, מה זה גסלייטינג. הכל היה פה ממש חדש. כשאני הייתי מדבר את הזה עם אנשים בקליניקה, הם היו מסתכלים עליי, כאילו אני מדברתי את המסינית. התוכן של נרקסיזם בארץ עד לפני כמה שנים, היה תוכן שהיה נחשב במונחים חיפסיסיים, קלינים כמו שהוא כתוב בדייסם, שאגב, אם אתם תחפסו בדייסם הספר של הספר העיגוד, סיכולוגיה פסיכיית ריה אמריקאית, ששם הם מאבחינים את כל האפרות וכל מחלות הנפש למיניהן. אז בדייסם בספר הזה פירות על נרקסיזם, הוא ממש ממש מצומצם, אולי עכשיו קצת גדל, אבל אז התייחסו לנרקסיס בתור בנדם שמת על עצמו שהוא גרנדיוזי, שהוא שחצן תוקופנים, מתנסה, חושבת עצמו וכאלה וכאלה, וככה הרבה פרמנשים שהיהו שומים את הביטוי נרקסיסטם, היו חושב שמדובר על מישהו שהוא אוהבת עצמו, שמת על עצמו שאף על עצמו מה שמאוד מאוד רחוק מפרט האישיות הזאת, עכשיו. אלא אני אומרת את זה כי היום, אנחנו הגענו ליימים, שמצד אחד זה ממש ממש טוב כי זה באמת הגיע לתודאה וכבר התוכן הזה על היצע החוצה, ונפתח בפנינו וכבר נגיש לנו, בשחות הרבה אנשים שעושים את העבודה הזאת בסברה ובאללמד את זה, ובקורסי ובבלוגי ובפייסבוק. היום זה ממש נמצא בכל מקום, גם אנשים משתפים את זה בפוסטים האישיים שלהם. יש מספיק ידע גם בעברית וגם באנגלית, מה שאני בזמנו, שהתחלתי את הדרך של החקירה של יראיתי שבאמת חסר המון המון ידע פה. ויום תודה לאל כבר, אני לא חושבת שיש בין אדם שוב, בן אדם מודע בערמה ממוצת שלא יודע מה זה נרקסיסט, מה זה התעללות נרקסיסטית, אפילו לא יודע מה זה גסליטינג, אז זה מול וזה נפלא, וזה מבורך שיש את ההתעוררות הזאת, מהתרדמת הזאת, יש המון המון מודעות וזה נפלא, וגם יש את המודעות הזאת שגם שאנשים שלא יודעים מה זה אימפף או מה זה קודי פנדנצי, שעומן אנחנו יודעים מה זה, ואנחנו מבינים מה זה, הקודי פנדנצי, מקור על הקודי פנדנט, אנחנו מתנהל מולה ביוס של הנרקסיזם, ומה שקורה איזה, שעדבר הזה תפסמים מקום של חוסר ידיעה וממש כמו בליינספות, כי זאת אומרת, נקודות עברות בתודאה שלנו, שלא היינו יודעים על קיומן של התופעות האלה, היום ההתעסקות בקיומן של התופעות האלה, ההתעסקות היא ממש נעסתה לקצה השני, זאת אומרת, אם יש מצב כזה של הנורקסיה או עוני בידע, או ידע דל, אז הקצה השני זה בולמיה. ואנחנו כרגע לפי מה שאני רואה, נמצאים באזור הבולמי, זאת אומרת, אנחנו הרבה פעמים שאנחנו מגלים, את מה שאבוורנו, את המרכתי חסים הראילה שגדלנו בה, הוא מרכתי חסים הראילה שהיינו בה בזוגיות, אז ברור שהגילוי הוא מראיש בהתחלה, למשלו שמעת זה לפני חד בביתום, אומר מה זה, את מדברת אליי, זה כאילו אני קורא את זה ואני אומר, זה אני, זה ממש אני, זה כאילו מישהו היה איתי ביילדות, זה מישהו גדל עם עם השלי או עם אבא שלי או, היה איתי בזוגיות הזאת, החוויה היא ממש ש. וואו, זה. יש לזה שם ויש לזה סבר ו. יש לזה סימנים ויש לזה טיפול וכולי וכולי, וזה מאוד מאוד מרגש, זה מאוד מרגש כשאנחנו מגלים את הפתולוגיה שנמצאת מהחורי הדינמיקות הראילות האלה שהיינו עברים להם, ולכן לא אדנו איך להתמודד איתם. הבאייה היא, שיגנו לתופעה, איתם הרבה, יש אנשים שהם פשוט יכולים להיות לא נכמדים אלינו או אנחנו יכולים להיות לא נכמדים להכרים, אנחנו יכולים להיות במצברוח לו טוב, אנחנו יכולים להיות בחוסר סבלנות או בחוסר עסכמה, אם מישהו אחר, וכשאנחנו, כשמישהו מאיתנו, נמצא במצב שהוא פוסט רומטי הוא יכול להתפוס כל אדם שלא מסכימיתו, שלא נענה על הדרישות שלו, שלא מוכן להכין אותו אפילו, או לא מבטה בכל שנייה ורגע אמפתיה, כפי שהוא תופס אמפתיה, אז היום כבר יש לנו את השליפה של התמושה היה, הוא ככה הרבה זמן השאמינג, עד שהתחילו ניסיונות להרגיע את השאמינג, למגרת השאמינג, אבל לפני שכמה מנגנון נגד של השאמינג, השאמינג, השאמינג היה סוג של פרוקן, סוף סוף לסים, כי ויכול אנשים שמתנגים לא יפה במקום שלהם. והאנשים שמרשים לעצמם לתנג בצורה הזו אחרת, או אנשים שמתנגים בזה סוג של בריונות ועד היום הפכת לא יכול היה לעצור אותם, וזה לא בדווקא בריונות, זה כל מיני תנגות שאין עליה הסכמה או יש לי השיפות מאוד גדול, אז השאמינג גם פרח, הייתה תקופה של פריחה של השאמינג, זה לא שהיום זה נגמר, אבל יש לי זה סוג של מידו, יש לי זה סוג של ניתור, נקרא לי זה סוג של הרגעה של השאמינג, היום שאמינג זה כבר מילת טריגר שאומרים כאילו אתה עושה לי שאמינג, זה שאמינג, אז אנחנו כבר יודעים ששאמינג, יש לקונותציה למילה הזו, יש לקונותציה השלילית, זאת אומרת, זה קונותציה של התנארגות לא מתיבה או התנארגות לא בריאה או התנארגות רילה, ולפני שאינו שכרענו לזה שאמינג אזר, בפעם עלשים התנארגו ככה, כי כעשו או כיבה להם, או כי מישהו לא בעל להם טוב, אז זה ברשו לעצמה, מלעשות שאמינג, ואותו דבר גם ממני, הנה זה של הנרקסיזם. זאת אומרת, אני מנה שכדיקוי ששנים רבות, שאני דבר את הלדיקוי, אני מדברת שעד היום, הרבה מהקוח נמצא בעידם של אנשי מפתח, אנשים שנמצאים באמדות מפתח, ומשתמשים בשימוש לראה בחוח, זה לא דבר חדש לנו, לא כאן, לא במדינה שלנו, ולא במדינה תחרות, מנהיגות בעולם המערבי, ולא רק בעולם המערבי לצערינו, ולפעם זה היה עוד קצת נבדל בין העולם המערבי לעולם המערבי לא ניקל לזה המזרחי, אבל מדינות שהמושפעות יותר מנהרטיבים פחות מודרניים, ויותר מסורתיים, ויותר כאילותיים ושיבטיים, שאשם משהו שדועג לכולם, עכשיו לאן אני הולכת עם כל זה, אני לא רוצה להתפזר. אז בעצם כל העניין הזה של התפיסה נרקסיזם, התפיסה נרקסיסטית, הייתה מאוד מאוד מגובה, אפילו בקריזמה, זאת אומרת, הגן הרקסיסטית, אני הול נרקסיסטי, או כוכבונות נרקסיסטית, היה בזה המון כוח, והיה לזה, יצרף לזה המון, יצרפו לזה, המון אלמנטיב של ההרצה והעדרה של האדם, זאת אומרת, נקרא לזה במילים אחרות, הלך להם לנרקסיסטים פעם, הם היו מאוד מורחים על זה, ומאוד קיבלו על זה המון הקרה והמון ההרצה וסגידה להתנהגויות, שאנחנו תפסנו אותם כמתוך עוסר ביטחון שלנו, מתוך המקומות שמוקטני ומתוך המקומות המוחלשים, תפסנו התנהגויות נרקסיסטיות כי ביטויים של כל החמטי לחורה, כל החמטי עוצמה, קריזמה יכולת מסוגלות וכולי וכולי. ולהתלעת כשהדבר הזה התחיל לחקר, תוכן הזה, וראינו את כל הצדדים האפלים של זה ותדברים שאנחנו לא יודעים על הבן אדם, הדברים שקורים בחדרך הדברים וכולי. אז ביטו מתחיל להיות כל הנושא הזה של החסיפה, של המיטו, של הגילויים הממראישיים, של הסודות מהמרטף שעולים, וגם זאת תודהתית והאנושות כפי שאנחנו רואים בשנים האחרונות. תודהבר. האניינו של יכולת נועה לפעמים גלים כאלה יכולים מתפוס גובה וסוג שלהבד קונטרול, הבצליטה ולהפוך להיות עם המון תופעות לבואי ולמעני מתכוונת. אם בן אדם זה היה את עצמו, אם אני זיתי את עצמי כקודי פנדנט, מרצה בחולי. ואני מזהה אנשים נרקסיסטיים כאנשים שמשתמשים בקוח שלהם, בשביל הנצל, בשביל לידרוס, בשביל אשפיל, בשביל לשלוט, בשביל לגרום לנו לשרת אותם או להתמקר אלה, או לא יודעת מה. כל דבר שהוא בעצם מה נרקסיס לחפש, הוא חפש שליטה, והוא הוא מחפש הספקן הרקסיסטית. מה זה אומר? הספקן הרקסיסטית. זה אומר ש נרקסיסטים מאוד אוהבים את המשרטים שלהם, הם רוצים שמישארו שם, הם מחזיקים אותם, הם עושים להם הניפולציות כשם רוצים ללכת, הם אנשים לחזיק אותם בקוח, הם עושים להם גסלייטינק, שהם אנשים לידמרד או להתקומם. אז דווקא אנרקסיסטים, הם אנשים שמתנעלים כמו רשי קטות, שהם לא רוצים שיעזו אותם, שהם לא רוצים שיבתרו עליהם, הם יש להם פחד נורגדול מינטישה, זה אחד הפצעים אנרקסיסטים, זאת אומרת, זה הנרקסיסטיק אינגרי, מה שניקה הפציעה אנרקסיסטית, זה שנרקסיס צריך שכולם יועבות או וכולם יראותו בעור מאוד מסוים, וכולם יעריצו אותו, והריך אותו, והוא יכול לקבל הספקה אנרקסיסטית של אין סוף מחמעות והכרה וערך, והשאף אחד לא ילך, והיא מישהו הולך ממנו, מישהו מנסה להשתחר ממנו, אז הוא סלוליו בומינג. ומישהו לא מבין לעומק, איך אנרקסיסטי אותו ודת, אז זה יכול ללכת לעיבוד בתוך הכל מי ש, מתנהג אליי באופן שמעורר אצלי חוויה של קס, של בושה של חוסרונים או רוטב, אז הוא נרקסיסט, אבל זה לא נכון, כמובן שזה לא נכון, לכולנו יש חוסרונים בתוכנו, לכולנו יש בושה בתוכנו, לכולנו יש תחושה של חוסר ערב בתוכנו, אם התוך סיכה עם בנדם אחר, שאומר לנו דברים שאנחנו לא רוצים לשמוע, ואנחנו תופסים איזה ומסיכים איזה שהוא נרקסיסט כי הוא לא רואה אותנו, כמו שאנחנו רוצים שהוא איראותנו, זו התנהגות נרקסיסטית אגב. אז אני רק רוצה להגיד שתכונות נרקסיסטיות או התנהגות נרקסיסטית, זה נחלתם של כל בני האנוש, זה נחלתנו כולנו, לכולנו יש המוקה מגבפנים, ילד קטן, מה זה ילד קטן? ילד הוא נמצא בשלב ההתפתחותי שלו במצב נרקסיסטיס, תומרת שהוא מרוקז מאוד בעצמו ובצרחים שלו, ובמה הוא צריך, ובמה הוא רוצה, וילד שלו מקבל את השוק על התשוב ביקש, אז אם נתנו לו קובייה וכזה עוד קובייה, וכזה לא רוצים לתת לו, לא אנחנו, את צריך להיכול לרוחת ערב, אז הוא יכול לחתוף את כיף זה, ולהגיד אני שונה אותך, את אם הרעה, אני לא אוהב אותה, זו תתנהגות נרקסיסטית, זו תתנהגות שהיא אם לא קיבלתי את מה שאני רוצה, אז אני אתקוף, ואני אשים, ואני אשליך, ואני אבדת השליטה על ההתנהגות שלי, ומה שקורה, שכשאנחנו לא גדלים המקום הזה, או שהיה לדפנימי שלנו, לא מטופל על ידנו, ולא על ידמי שהוא אחר, על ידנו, שאנחנו לא אלה שבפתחים בתוכן הוא עורות פנימית ומבינים שעלינו מוטל את המלחה, להחיל את הילד הזה, להוב את הילד הזה, וגם לסעים לו גבולות פנימי, אני לא גבולות פנימים, זאת אומרת, לגדל ילד בצורה מעטיבה, אני מדברת על ילד ביולוגי, לגדל ילד בצורה מעטיבה, שהוא, ואני לא אכנס לכל הנושא הזה של גדול הילדים, כי זה לא תחום שלי, אבל יש שני דברים שהם מאוד מאוד פסיסיים, אחד זה, היא קשרות, בריאה קונקשן, חיבור והחלה, שזה בעצם כל התוכן הזה של ההבה והחלה, והמפתחיה, והכל, ומצד שני, גבולות בריאים, גבולות בריאים, ועם ילד מקבל רק החלה ופינוג, ופינוג והחלה ו. ואין סוף הם פת, ילד סוף המבנה, ומה שהוא צריך, הוא מקבל מעני, ואין שם גבולות, ואין שם הדרכה, ויכולת, לשים לו את הגבול, שנותן לו את המבנה, של איפה הוא מתחיל, ואיפה הוא נגמר, מי זה המבוגר אחרי, ומי זה הילד, אז, אנחנו יצרים לפלצת, אם אנחנו גדלים ככה ילד, וייקריאים גם מנסטר מה שנקרא. והדבר הזה, הרבה פעמים, מתפרש את זה, הרבה ילדים שהם עדיין פוסטרומטים, הם גדלו להיות מבוגרים פוסטרומטים, יש המפנטזיה, שעים לילד הזה, כיצצוב את הכנפיים, ולא נתנו מענה, להרבה מצרחים הפסיסיים הרגישיים שלו, אז הפנטזיה שלנו, יכולה לבוא מהמקום הזה, שהתנו לי מה שאני רוצה, ואף פעם לא הגידו לי לא, ותמיד שאני, וקש משהו אני אקבל אותו, ואם לא אקבל אותו, אז אני התפררץ בזעם, ואני אשים שלו אביב אותי, ושלו אימ אותי, וזה בדיוק, ומה שם מצחיק, שהתנהגות הזו, הנובעת ממצב ילדי, שנתקע, שם אי שם באזור הנרקסיזם, לא הפרעת האישיות הנרקסיסטית, אני לא מדברת על הפרעת אישיות נרקסיסטית, אני מדברת על השלב, שבו הילד אמור לעבור דרקו, שלב הנרקסיסטי, שהכל סובי ובסביבו, עד שהוא מגיע לזה, שלב בית פתחות, אם השלב הזה עובר בשלום, וצרחים שלו נעניים בו, כן, מרגיש, שהוא חשוב רואים אותו, ולוקחים עליו אחריות, ומדריכים אותו, ומנהיגים אותו בצועמאי טבע, אז השלב הזה עובר, ואז הוא מפתח בתוכו את המצפון, ואת הבגרוד, והוא מסוגל גם לראות את האחר, והאחר, הוא מתחשב בזמן של אחרים, ובמרחב של אחרים, ובצרחים של אחרים, ולא רואה רק את עצמו, אם הוא נתקע במקום הזה, הוא יכול להיות בן אדם, מאוד מניפולטיבי, שכל הזמן חותר לשם, למקומות האלה, שהצרחים שלי, אנו, מתאי שאני רוצה, וכמ שאני רוצה, ואיך שאני רוצה? עכשיו, אותו בן אדם, שהכל להיות מאוד פוסט רעומטי, והוא לא בהכיין הרקסיסט, הוא יכול להיות בן אדם פוסט רעומטי, אם תחושת אלח עצמי מאוד נמוכה, אלח עצמי מאוד נמוך, ותחושה של חוסר עונים, וחוסר מסוגלות, ומצוורו הקוודים, הוא דיקונות, המון כאב, ולאב דווקא, וזה לא מבטה נרקסיזם, אבל, אבל, יש המטפנטזיה הזאת, שאם אני אמצע מישהו, בנצוג, בנצוג, חבר, מורי, מטפל, מטפלת מעמד מעמנת, לא רשנה, מישהו, חשוב, ומשמעותי, שהפרוסה היחסות, ויתן לי מענה לצרחים שלא נתנו לי, אז הכוליה בסדר. בפוריה שזה מינסוג של קודיפנדנסי ראי. קודיפנדסי באופן כללי, בואו, בואו, שוב אני פונה לכל האמפטין והאמפטיות, והאנשים הנפלאים והנדרים שמעזינים לפרוטקסט הזה. נכון, קודיפנדנסי, זמין תנועה שבה מתוך, הפוסטר האומה, וקודיפנדנסי זה סוג של, זה ריצוי, זה עושב על ריצוי, של אם תושת עצמנו ולנסות לתת להאחרים את מה שם צורחים. אבל בבסיס של הריצוי, השור של הריצוי, זה ניסיון לשלוט בהתנהגות של האחר, שהוא יועב אותנו, שהוא הצטרח אותנו, שהוא לא אסלנו, שנייה מודפים שלו, שנייה חוויבים על כולם ותבר. אז סוג של ניסיון לשלוט עליך אחר תופס אותי. אז ריצוי, שזה האפון, שזה הקודיפנדסי, זה לא, זה אולי, החברה תופסת את זה, כי בן אדם נחמד, או כי בן אדם שעושה טוב לזולמן הזולת, אבל זה לא בממקום בריא, זה עדיין בממקום שמנסה להתחבב, והוא נעמי מקום של סייףטיס, תומר של ביטחון, של בתיכות, אני סחיבת להרגיש, שאני בתוכב, אני לא בסכנה, איך אני מייצרת מצב כזה, מתוך הפוסטה, מהזה שקקודיפנדד, כשאינוי לדים, ואני אומר גדל, אם אורן אקסיסטור, אם אורן אקסיסטים, הם אנשים לא צפויים, את דוקטורג'קל ומסטרהה, אתם פעם אחד, יש להם יום טוב, אז זה סבבה לכולם בבית, והם יש להם יום לא טוב, אז כולם יוכלו את השיט שלהם. הרי אנחנו יודעים את זה. אז ברגע שלה, בן אדם כזה, יש הורק הזה, לילד כזה, יש הורק הזה, אז הוא פשוט, חייב כל הזמן, לעשות אנטיסיפציה למעמצא ורוח של העורי, מה הוא רצריך, מה זה גביר בבית, מה זה גביר בבית, הוא מה זה גביר טרופיה, הפעם אפשר לדעת, להן תנשא ורוח, מה יהיה מצב שלו, עוד חמש דקות. אז הוא כל הזמן מנסה לקלות ולצפות ולחוש את האינרגיה בבית ולהבין האינרגיה בבית סוערת או העורי הוא רגוע, לא רגוע, המטאי לגש טלאב, אם אני צריכה לבקש ממנו, דמי קיס, אז אם עכשיו זה הזמן לגש לבקש ממנו או אולי יותר מאוחר, חשי הוא שתי את השתי קוסותיה אין, ואז אולי יהיה לו מצברוח יותר טוב, כאילו מה שאני אמרת לכם, זה דוגמאות, ממשיות שאני מכירה מהחיים, זה לא משהו, מה זה ספר של דיוויד קופר פילד. אם מישהו קרה, זה יש שם כמה תעורים קשים. לא ספר של דיוויד קופר פיזליחה, אז ספר דיוויד קופר פילד. נדמה לי שזה, בואי, יש לי קצת בלי כך, אבל אם אני לא טוע הזה של תשאר סדיקנס, אם אני לא טועה. ובחזרה לענייננו, מעניינס ספרות קשה לקריאה מפרינה רגישית. אך קראתי, זה בתור ילדה אני לא עדת. בכל מקרה, אולי רציתי לראות שירדים שסבלו הרבה יותר ממני. אם שרדת, מה מביא אלת לקרוס ספרים כאלה? ולמה הילדים בחצריכים לקרוא את הספרים האלה? אז הייתי במקום הזה שבעצם אי אפשר באמת לחלק את החיים בין כל מי שמתנהג באיזשהו אופן, שהוא לא נעין לנו, שהוא לא נחמד לנו, שהוא לא בעל לנו טוב, שאנחנו נעילבים עםנו, שאנחנו נורגישים שלא רואים אותנו במקום הזה, שאנחנו נורגישים שלא עבים אותנו, שלא רוצים להבין אותנו, שלא יודעים מסוף דעתנו, שלא אנחנו נצאיכים להגיע לבן אדם השני, זה לא אומר שבן אדם השני הוא נרקסיסט. בשביל להחליט על בן אדם אחר, שהוא נרקסיס קודם כל צוריך להקירת העולם הזה ברמה מאוד מאוד עמוקה את כל הסימנים הקלינים ואת כל הסימנים ומשניקה הדגלים האדומים, אנורות האדומות, האלמנטים ממשותפים בהנרקסיזם, להקירת המנגנון הזה לעומקו הוא לשרושו, בשביל להחליט על בן אדם אח לתקזות. אפשר להגיד תמיד, אם אתם מזהים, יש שם איזה איזה התנהגות נרקסיסטית, אז התחונה נרקסיסטית, כן, זה לא אומר שאימנה אנחנו מזהים אצל מישהו בדינמיק עליו דווקא אצל מישהו, אבל בדינמיקה מסוימת, התנהגות שיכולה לראות לנו כנרקסיסטית, הוא נחוות לנו כנרקסיסטית, זה לא אומר שבן אדם הוא נרקסיסט, מה שנקרא "פול בלום נפעת אישיות נרקסיסטית" בעית פרצות מלאה או בביטוי מלאה. לא, אבל מה שקורה זה, זה הפך להיות כבר מושג הזה, כל אחד ניאה מומחה לנרקסיסטים, שוב, זה לא שיש פה איזה תחרות את תמידים. לא מזה לנחברת טובה שלי, שלך אני כבר לא בפייסבוק תקופה, זאתי לי הפסקה, יפה מזה וזה כפלי, זה עוזר לי להיכנס יותר פנימה, פחות תחרוצה, אבל חברת טובה שלך לי קישור לקבוצה שנפתחה, שוב, אני לא ממיתה בערך חלק, קבודם במקומה מונח, וכמובן שאני בתוך השם עוזרים להרבה אנשים, ואני פתחה איזה קבוצה בפייסבוק, אגבוצה הרשמית ללא דק לנרקסיסטים, משהו כזה, ואתה אומר הכי לו, מה זה קבוצה הרשמית לנרקסיסטים? כמו שיהיה מראה לי, עוד מה תכתבו שיש פה, נפתח קורס לחשרת נרקסיסטים, כאילו זה נשמע מצחיק, יש משהו כבר, שהוא ניעק מוטרנט כזה, לתחיל להשתמש במשפט הזה, במילה הזו, במונח הזה, ולשליך את זה לכל עבר, לכל מי שבלנו לא טוב, מכל מי שנפגענו, ממנו, מכל מי שלא אוהב אותנו, אולי יש אנשים שלא אוהבים אותנו. זה בסדר, זה עדיין לא אומר שהם נרקסיסטים. אולי יש אנשים שאנחנו לא באים להם טוב, שהם לא באים להם אותו, אולי יש אנשים שאנחנו לא אוהבים, זה לא אומר שהם נרקסיסטים, אולי יש אנשים שמחזבו אותנו, אולי יש פן מסוים שלא ראינו שפתאום להתגלה לנו, שחשבנו, יש להכנו על בין אדם שוב. איך שאנחנו תופסים בין אדם? זה איך שאנחנו תופסים בין אדם. אם יש בו תכונות נוספות שלא ראינו ופתאום אנחנו רואים, זה לא אומר שהוא נרקסיסט, זה אומר שפתאום אנחנו מתחכים אותו בצורה מסוים את מזווית אחרד, ואנחנו קולטים, שיש אמר שהוא שאנחנו לא בלנו טוב, וכמובן שלא כל דבר זה נשמע קצת אוטופי להמין שחברים טובים או בני זוג טובים, זה אנשים שתמיד רואים אחד את השני ותמיד מבינים אחד השני, ותמיד רואווים אחד השני, ותמיד נדיבים אחד כלופי השני, ותמיד כשובים אחד לשני, ותמיד סמים לב לכל הפרטים הכתנים, ותמיד נותנים ללכת השני להרגיש, הכי טוב בעולם. זה ממש מגוכח, זה יושב על איזה פנטזיה של פוסטרם, כי אנחנו בין אדם, ומהרחות יחסים הם לא שחור לבן, מהרות יחסים יש להם הרבה, יש בהן הרבה מורכבות, עדיין זה לא אומר, שוב, אני לא שוללת את האפשרות הזאת שאנחנו יכולים להיות במערכת יחסים, אם מישהו שהוא נרקסיסט, בי דפנישן, והוא נרקסיס צמוי, זאת אומרת שלא רואים את זה בהתחלה, עגב כולם לא רואים את זה בהתחלה, המלבד האלה שהם ממש ממש קיצוניים, באמת יש להם המון כוח ומכולים להרשות לצמם להיות, אנשים כאלה, בלי שהאף אחד יעז לקום מולם, אבל תלוי בזה הם דעם נמצאים, אבל זה כן, בבדעי שזה אני מדבר את הזה המון בפרוטקסט, יש אנשים שאנחנו ממש מרגישים איתם, כל מיני תופעות, קשות, פיזיות, נפשיות, חרדות, דיקאון, עובדן ערך, אנחנו מרגישים שאנחנו נוצאים את עצמנו, שאנחנו לא מחוברים לעצמנו, שמש הוא אצלנו נראה עד בשורי של הבינג שלנו, אנחנו כאילו התנתקנו מהעצמנו, אנחנו מתחילים לפוח להיות את זה, מישהו שאנחנו לא מזהים בעצמנו, והמערכתי חסים עם הבן אדם הזה, מערערת אותנו יותר ויותר ויותר, ברור שיש פה משהו לבדוק, המוקות לראות מה דגלים האדומים שיש, מה סימנים, מה תסמינים, איפה? זאת אומרת, ממש תחקור ולגדוק, אם יש שם תסמינים נרקסיסטיים, אבל מה שאני נתקלת בו לאחרונה, שזה מדהים הדהים שאנשים שגדלו לפני יום וחצי, אולי באמת גדלו לפני יום וחצי, עוד מדף, עוד מחלקה במוח שלהם, שיש המחשב הרמון המון המון האינפורמציה נרקסיזם, זה עדיין לא אומר שלא כל בנדם שלא איבתכם, או לא רוצה להיות חבר שלכם, או לא רוצה לעבוד איתכם, או לא התחבר אלכם, או לא הופיר גל לכם, זה לא אומר שהוא נרקסיסט, כי לא ללכת לקצה השני, תמידים יש אנשים שזאת אומרת, לכולם חייבים לא עוב אותנו, לכולם חייבים להקיר בנו ובארך שלנו ולגלות אותנו ולחזק אותנו ולערים לנו ולתפל בנו ולעוב אותנו, ללות נאים ולעצים אותנו, כאילו, זה משליך להיות בסרטים, יש לנו ציפי הקזות מי אותו בן אדם שיהיה זה וזה וזה וזה וזה וזה וזה, ואם הוא לא כל זה וזה וזה וזה וזה, אז הוא נרקסיסט, או, לצור החייניין, אם אתם לא מכירים בן אדם באופן מלא, באופן מלא, שלוש מות שישים מעלות, ואתם מכירים אותו בצורה מאוד מאוד מסוימת, למשל, דרך עברים, או, דרך חבורה, יש לכם עליו וזה סיפור, או לא יודע, דרך הפייסבוק, ואתם מקווים החפוסטים שלו, ויש לכם עליו וזה סיפור, או, נראה לכם שאתה יכולו להיות חברים מאוד מאוד טובים, או נראה לכם שיהיה לכם חיבור ממש טוב, ואתם נבגשים איתו או איתה במציאות. ואתה מגלים שיהיה לא חמכים יביחד, אז זה לא קורה מה שפינטה הזדם שאיקרי. אז זה לא מרשו נקסיס, זה כמו למשל בדייטים, זה מצחיק אותי שאני שעומד לפעמים, שוב, הקצה השני, יש את הקצה אחת שלא מזהה את ההקנהגות הנקסיסטית וממשיך וממשיך לעשות את רוצים בשביל הבן אדם השני, למרות שהקשר הוא מרגיש מהתחלה שמשהו שם אופ, כי הוא משהו שם לא בסטדר, הממשיכים וממשיכים לעשות את רוצים, ולרצות ולסטדר את זה, כי הוא נורא מושך אותם, כי הוא נורא פנק אותם או לא יודעת מה. אבל יש יותר לשלמשה על כל השלב הראשוני, אביר תועל לי היה נראה להם פשוט נורא נורא מושלם. ואז הם פוקשים אתו בן אדם. ומה שהוא שם לא תופס? ומיזה להסיק שבין אדם נרקסיסט, כי כאילו אין לכם איתו חימיה. גם את זה שמעתי, זה ממש מצחיק. שוב אני מביאה כל מיני דוגמאות ממש מדברים שאני שומעת לאחרונה ורועה לאחרונה ונתקלת לאחרונה ואני. שוב נדהמת מה. מהמסה הנושא, המסה של התודעה הנושאית שאף פעם לא יודעת מתי לנצאו את האיזון ולעצור כשהיא נעמיקותיו לקותיו. ואנחנו כל כך כותביעים באקול שיש לנו את הגיעוד והשפל והחושך ואור והקותיו הצפוני וקותיו הדרומי וחורף וקייץ וכנראה שגם בזה אנחנו נעים בצורה כזאת מאוד מאוד מעניינת שמי מקום של אנחנו לא יודעים על זה כלום ומרגישים שאנחנו חסרה עונים בתוך מצווה חיים כי אנחנו לא מזהים את הסימנים האלה וברגע שאנחנו מזהים את הסימנים אנחנו מתכנים להשליח אותם לכל עבר לכל מי שתיפה טיפה מתרגר אותנו או אומר לנו משהו שגורם לנו לחוויה של בושה או של נכיתות שוב לא כל טריגר לא כל טריגר על המערכת שלנו זה נרקסיס את הסלי את זה אנחנו מפוצצים בתרגרים חברים פוסטראו מה זה סדמקשים והעבודה של כולנו למה הזה זה להיות כמה שיותר מודעים זה לקחת אחריות מלאה זה לרצות תראו זה לא רק לקחת אחריות מלאה כי משהו מלא חיים אתם בחייבים לקחת אחריות אתם בחייבים לקחת אחריות אם לא תקחו אחריות אז לא יהיה לכם שינוי בחיים אז מה קורה אם מישהו נכנס בחיים ומתחיל דרבנתכם לקחת אחריות לקחת אחריות ופסליכה לו שתקטית הטלפון אז אם מדרבנים אותנו לקחת אחריות ולקחת אחריות אז אנחנו עובד בנסד זה מתוך העינרגיה של הבנדם האחר שמדרבנ אותנו יש לו השפה אלינו אנחנו סומכים עליו הוא אומר לנו גאו גאו גאו גאו כמו איזה מאמן קושר וכשהנכנו לא לידוע אז אנחנו פחים להיות קרות שפותי טוב אז תחשבור לזה ששבדל בן שמישהו מדרבנ אותנו לקחת אחריות לקחת אחריות לקחת אחריות לקחת אחריות לבין הרצון המוק שלנו לגדול לגדול באמת שיש בנו כמיה המוקה לקחת אחריות לא רק כדי שנגיד הנה לקחתי אחריות ואני בן אדם בוגר כי צריך להצג לנו מזה משהו וסופו של דמבר וכשהנכנו לוקחים אחריות דבר מאוד חשוב להבין אני גם אקירה את זה מהצמי זה לא זר לי הרבה שאני מחייה היא רגשתי סוג של פייטר פן שכאילו לא רוצה לקדול לא רוצה לקחת אחריות לא רוצה להיות מבוגרת וכבדה כזוד וכזוד לא ידעת דר דלק הזה באופי בחיים מחבידו עלי כאילו סיפור עליות כמה סתקים של אבנים על הגע ואני כזה שפופה ונכנת היא לחיים ואני לא כלילה ואני לא ספונטניקיותר ואני לא. אני את הפשן לחיים בזה וזה. יש משהו משהו בלכחת אחריות שמרגישנו רק כבד אחריות זה מין קובד כזה שאנחנו שממים אותה כמו איזה סק הזה כך תסק הזה תסימ אותו על הגע שכה אני משהו ידישחו אותו בשפלכה אז תיקחת אחריות כבר תיקחת אחריות ככה זה נתפסנו מה שאינו ילדים כי הוא ככה אחריות כבר ככה אחריות שרצו שנקדל הרבה מאיתנו אגב, אמרו לנו את הככה אחריות בשלבים ממש ממש לא מתימים כי כהילדים אנחנו צריכים לדעת שעורים שלנו אחראים עלינו ולעקלה, עקלה, עקלה אתם, הצילים עלינו סמכויות ונותנים לנו יותר אחריות באתחרית על המדיעך ואתה אחרי לאורית הזהבל והתחרית לסדר את החדר שלך ואתה אחרי לאורית הכלב ולעקלה את מלמדים אותנו אחריות מי במשן נקרא מה שנקרא בכתיחות קטנות אבל כשאנחנו גדלים בבית שהוא יכול להיות ראיל עם המערכתי חסים עם העורים לא בדיוק העורים לא בדיוק אחראים עלינו במובן הטוב של הדבר אז אנחנו לוקחים אחריות מגלים מאוד מאוד צעיר וכל שאנחנו רוצים זה להסיר את הסק את הכית בגכריות הזאת להיף את זה מהגב שלנו וצאת להרגיש חוב שיעים אז ברור שיש לנו כושי לקח את החריות בשלבים של גילה הישרים ושלושים ולפה מזה נמשך להודך בשנים קדימה כשזה נתקע אז זה מפחי לקח את החריות אחרי שכל הזמן האחריות ארגיש לנו כמו תיק תיק כבד על הגב וגם לא בזמן שלו דווקא בזמן שאינו אמורים לרוץ קלילים וחסרי דיאגות שם היו עלינו הרבה תיקים כאלה של החריות אז זה ברור שדיבת דעון עמוק עמוק בתוך חולב שלנו אנחנו לא נרצל לקח את החריות בשלבים הראשונים של התהליך של ההתוררות שלנו ושל הריפו שלנו אנחנו אולי נלמדת על גרון ואולי אנחנו נלמד מה להגיד נכון ומה תראו, אנחנו נמצאים היום בתקופה שלא הייתה כמותם העולם בחדור הארץ ובאינו שוב לכלל תקופת הידע, אנחנו חיים היום בתקופה שלא צריך להכלאו ניברסיטה ולא צריך להשבת וליכון צריכלופדות בספרייה אנחנו יכולים במרחק לחיצת אפילו לא כפתור כי זה כבר הכל מסכם אגע אבל בשני האחת אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בגישה לכל אינפורמצא שאנחנו רק רוצים להגיע אליה אם רק נחקור, אם רק נשאל את השאלות אם רק נחפש כל דבר היום שנרצל להשיג עליו מעידה בינים זה מהמנסטרים בינים זה מהמקומות אחי זאת תרים, אנחנו נמצא את המידע הזה זאת אומרת, לא חסר לנו היום מידע זה דבר החרון שחסר לנו ובכל זאת מידע וידע זה לא ממש הם רפה אותנו אם מידע וידע בכל האינפורמצא אפשרית היום התכנים שבאמת מרפאים אותנו אז מזמן כבר כולנו היינו מחלימים כי המידע זה נמצא בכל מקום אפשר להגיע אליו בכוכחר בצורות ניקוקחר במורים ומורות מדימים לא חסר אבל זה לא המידע וזה לא הידע זה לא זה זה שאנחנו יכולים להגיע לזה זה לא אומר שזה מה ש באמת מפתח אותנו וסופו של דבר זה לא אזר לנו ללמוד את הגרגון זה לא אזר לנו לשנן עובדות ולהבין מודלים של חשיבה ו. איך נקרא לזה ספה, כזו או אחרת שמלמלת מטודות כאלה ואחרות שמלמדות את האישיות שלנו את ההתפתחות שלנו את המצב הנפשי שלנו טיפול יש קוקח וואו, תקשיבו אני לא חושבת אני באמת אני מסתכלת יכול לעבר כל הזמן ניפורי שאתאות שיטה ואות שיטה ואות שיטה ואות שיטה וזה מדהים בעיניי זה מדהים כי היום כבר אנשים לא לומדים שיטה כמותוקיו ומשננים אותה ועושים בדיוק, בדיוק משליבדו אתם כל הדם עוברת את ההליך שלו ואז נולדת מזה שיטה חדשה משהו דרגת עם טויסט לפה, טויסט השם עם נגיעות אישיות זה מדהים בעיניי זה נפלה, אבל לא חסר לנו לא חסרים לנו כלים לא חסר לנו ידע וכל זאת אנחנו יכולים לשנן מלד דברים שדאנחנו יודעים שזה נכון להגיד אין בן אדם היום שקצת, קצת מתעניין בהתפתחות ובצמיחה אישית שלו הגיד לכם קודם כל תואבית את צמח נכון תואבות את צמחם הילד הפנימי שלנו זה קוק לנו לשים גבולות לאנשים שלא מחפדים את הזמן שלנו שלא מחפדים את המרחב שלנו לא לפחד להגיד לא ועוד ועוד דברים כאלה שכולנו קובר יודעים, יודעים שזה קיים שעם פעם לא דיברו על זה אז היום קובר כולם מדברים אז לפחות בתחום של התפתחותי שיט וזה נגיש ובחוזת למה זה לא משתנה למה קוקח קשה לנו למה אנחנו קוקח נעבקים עם הקודי פנדנצי שלנו למה אנחנו כל כך עדיין עם צעים במקומות האלה שאנחנו עדיין לא מוצאים את הסנטר שלנו את השקט שלנו את המימוש שלנו את התחושה הזאת שהפוסטראו מה לא מפריעה לנו לממשת הפוטנציאל שלנו הרבה מיזה הרבה מיזה לא רואהק אבל הרבה מיזה נובע מהמקום הזה של אחריות אישית שכולנו יודעים את התשובה אני חונה שכריות אישית זה מפתח להתפתחות אישית זה מפתח לריפוי זה מפתח לצמיכה ובכל הזאת יש בנו חלקים שלא מוכנים לקח את אחריות אישית ההבדלו כזה בכל אחד מאיתנו יש את המחבל הפנימי לכל אחד מאיתנו לכל אחד מאיתנו יש את הקורבנו הפנימי לכל אחד מאיתנו יש את הילד, הפגוע, הפצוע או הילד קשו במצר אחר המופלא קסום ובכל אחד מאיתנו יש את החלק שמרצה מרצה אחרים ונותשת עצמו יש לנו את כל זה ועוד ועוד עוד הספקטים ועוד הספקטים ועוד החיתיפים בתוכן אבל החלקים האלה מתקיימים בתוך כולנו ו וגם יש בתוכן הוא את ההורי הפנימי במידה ופתחנו אותו אם לא פתחנו אותו אנחנו יכולים להיות הורים של החיים שלנו, הורים שלנו, הורים של הילדים שלנו הורים של החברים שלנו אבל ממש הילד הפנימי שלנו יתום כי אנחנו ההורי הפנימי האורקוליק זה לא אורי הפנימי זה אנחנו ההורי האורקוליק שהוא כמו שיש לילד עם השיא לא דת אם אורן הירצת מדריכת יילדים כוכבת יילדים עוסקת נתעסקת אורא נפלאה הוא הטבע שיובעדת עם הרבה יילדים וכל הילדים שיובעדת איתם מתאים עליה רובים אותם מאוד והילדים של המרגישים שהיא כל הזמן בעבודה היא לא בבית אתה זרת לזה ולזה ולזה וכל הילדים האלה יש לך אותם כל היום ויש להם אותך כל היום ו אנחנו רואים אותך שעה וחצי בסופיום אז זה במקרה טוב אז זה הילד הפנימי שלנו המון פעם מרגיש ככה המון פעם מרגיש ככה אז זה שיש לנו יכולות הוריות זה לא אומר זה שאנחנו יילדים הוריים זה לא אומר שאנחנו הורי פנימי לילד הקטן הזה הילד התפמו הפך להיות לי הורי ואין לא הילד העורי הייתום אני קוראת לזה ככה הילד העורי הייתום מוכר לכם כשאני מדברת על הייתום אני מדברת על יתמות רגשית כמובן והתמות הרגשית היא היא נלכח את גם המזע שחבינו את ההתמות הרגשית הזאת בבית ואנצחנו אותה בזה שאנחנו ממשיכים את השושלת ביחסים שלנו עם האלד הפנימי חרג תקצת לשם אבל שוב אני חוזרת למקומות של אחריות האישית זאת אומרת בסופו של דבר אחרי שגםרנו להאבחן להאבחן את בני המשפחה שלנו אתה בוסים שלנו אתה קולגות שלנו אתה לקוחות שלנו אתה שחינים שלנו את כל מקרהנו זאת קודי פנדן זה נרקסיס זה נרקסיס צמו זאתי בורדר לעין זה ככה זה ככה שיימנו להאבחן את כולם בסופו של דבר נשאר לנו רק לחיות עם עצמנו עדיין דובדי אנחנו יהיה שצריכי נסתדר עם עצמנו ולפעמים כשהיידה מה שדיברתי מקודם כשיש כל כך הרבה ידפורמציה על איך להאבחן את זה לך לראות את זה לך לזהות את זה ואיך לראות ככה ואיך לעשות ככה ואיך לא לתת לזה לנצל אותך ואיך ואיך היא משהו לא רוצה אותך הזו נרקסיס והיא משהו לא אוהב אותך הזו נרקסיס והיא משהו לא זה אז היא נצלנת לא משנה מה היא בורדר לעין היא משהו תצבין עליי בסופו של דבר אנחנו צריכים להיכיות עם עצמנו עם עצמנו בשלום קודם כל אני חזר רק לי שעה הידועה השלום התחיל בתוכי ובאמת מתחיל בתוכנו ובאמת מתחיל בתוכנו אז היא פעמים בדרך וכך הזה החיים כשאנחנו נפתחים למעשה אז זה בתחיל בשלבים והשלבים והשלבים השלבים הידועים והמוקרים ולדעתי קצת נתקנו בזה כחזרה מתאוררת אחד השלבים הייתוררות זה אוקיי, מה קרה? הוא אוהה, מה קרה? אז גילינו שאוהו, אני קודיפנדנט אבא שלי נרקסיסט אחותי נרקסיסטית סבתא שלי בורדר לעין תתתתתתתתתתתתה, אזינו את הקורל, אנחנו מבינים עכשיו אנחנו מתחילים כל דבר שמתרגע אותנו בום, אנחנו להבחן את מי שתרגע אותנו זה שלב, זה שלב, זה טבעי, זה טבעי, אין מה לעשות? זה טבעי זה כמו בנדם שחוזר בציובה והוא מתאורר והוא מגלט אלוהים, הוא מגלט האור הוא מגלט היופי שבדת והוא רוצה שקור למחשב, יחזרו בציובה וכל חברים שלו עבור איתו על השיעורי תורה שוב, אני לא אומרת את זה בקטעם, אני מאוד נחבדת ויש לי המון רספקט להיעדות ולרוחניות היהודית ולאני מקרה כמה וכמה אנשים מדהימים, מדהימים שחזרו בציובה ומביאים המון המון אור לעולם והמון יופי דווקא מהמסע הזה שלה ובכל זאת כל מי שהעבר הזה סוג של גילוי או הערה אנחנו מתחילנויות מסיונרים, אנחנו מתחילים להתיף על הדבר הזה לרצות לי לסחוף איתנו עוד לתוך המודל הזה וזה שלב ביניים שבסופו של הדבר בואו פפו לי אנשים נרגעים ממנו ומתחילים מתמקד בתהליך הפנימי שלהם אם אתם רואים בין אדם שעבר איזה סוג של התוררות או גילוי או הערה או חזרה בתשובה כל אחד מאיפה שזה בלו אז אתם תראו בתחלה המון המון פשן והמון התלהבות להמיר דתם של אחרים להעיר אחרים, לדרך שלך אנחנו מתבגרים עולים בעוד כמה שלבים מתאוררים קצת יותר מהמיקים קצת יותר מתבגרים גם במסע הזה ואנחנו מתמקדים עכשיו בשאלה לנו בערך אני מתאוררת וערך אני מתפתחת וערך אני לומדת להחיל את עצמי וערך אני לומדת לפגוש את המקומות החשוכים שלי וכל חושך שאני רואה אצל מישהו אחר בסופו של דבר קיים גם בי יש מודל מדהים בהנה יפהיפה שערב יובל אשרוב הקוען ונדם מדהים מלמד אתם יכולים למצוא אותו בפייסבוק יש לו גם פרות קסנדמלי בסוד הדברים והוא מלמד מין שיטה או דרך של ריפוי עצמית שהיא מאוד דומה אגב לבודי זה והיא דומה אגם להוא פונופונו שזה שיטת ריפוי התיקה מהוואי שזה בעצם ריפוי עצמי דרך להסכמה לקחת החיות מלאה מלאה על החיים שלנו והלהסתכלויות שלנו ועל איך אנחנו רואים את המציאון וגם על מה שאנחנו פוגשים במציאות זאת אומרת כל מה שאני רואה בעיניים שלי זאת אומרת שהייניים שלי רואות את היופי והייניים שלי רואות את הכיור אז מה שאני מזהה הכיופי יש בי ומה שאני מזהה ככיור יש גם בי בזה מביא אותנו לתוכן של אצל עבודת אצל שבכל אחד מאיתנו יש גם את אצדדים היפים והמרגשים והמקסימים והתובים וגם בכל אחד מאיתנו יש את אצל אצל זה חלקים שאנחנו פחות בקשר איתם למשל קלנו מאוד לראות הגאי זה אצל בין אדם אחרקלנו מאוד לראות והגויות לא נעימות לא נחמדות, לא נדיבות אצל מישהו אחר, תוקפניות, אצל מישהו אחר קשרם לראות את זה אצל אצל אצמנו ולמה אסקרתי את השיטה שערב יובלה שרוב מלומן שאני נקראת אין הבדולך ואין הבדולך בעצם מבוססה לתורתו של הבעל שם טוב שהיה מסתיכן פילוסוף איש מדהים ורוכני שלמד המון המון פנינים בנהי אוניברסליים פנינים אוניברסליות, סליחה, פנינים זה בנקבע וחוכמה אוניברסלית וודיברל זה שבעצם כל דבר שאתה, כל פגם שאתה רואה במישהו אחר יש בזה, יש ביחה שמצמיניו שמצמיניו הקוונה בעברית גבוהה שמצמיניו זה חלקיק קטן ממנו אז זאת אומרת אם אנחנו רואים, אם אנחנו פוגשים בחוויה שלנו התנהגות שיתוקפנית בצורה שבחיים אנחנו נתנהיק ככה ולא נורש על עצמנו להתנהיק, אבל נגיד איזה גול נפש איך הוא מתנהג, איזה חוסר רספק את זה חוסר קבוד, איזה גול נפש וזה באמת ככה, אז זאת אומרת אתם רואים את זה וכאילו אישר להתווקח, זה התנהגות מגילה אבל ברגע שאנחנו כל כך עסוקים ברגע, זה תסימו לב, כמה זה מדהים שברגע שאנחנו אלה שמבחינים בזה ומתארבבים בזה ומאשימים את האחר וכאילו חיים את זה עכשיו דרך הביקורד והשיפות, אבל חיים את זה זאת אומרת, אנחנו מעורבבים עם זה ומופלים עם זה ברגע שיש פה הפעלה אז על זה נאמר אם אתה נמצא מופעל מהדבר הזה ואת הכל כך נגל מיזה ודוחד זה ועודף את זה ומבקר את זה וסמד זה על דוחן הנשימים זאת אומרת שיש בזה בנו שמצמיניו אלה שמתבוננים אלה שמפעלים עם זה יש בחש המצמיניו והכוונה השמצמיניו שוב, אם אנחנו רואים את זה וכמות נקמת את זה בכל באיזה כסט מדידה של אלף, אלף ליטר של גועל נפש אז לנו יש חלקיק, יש לנו חצי לי אלא כמה זה אלף ליטר וואי, אני לא טובה בזה, על תשפטותי על זה פליז, תבינו אותי, אני לא טובה בדברים אלה במינונים ומתמטיקה וכאלה אבל בוא נמר לא אלף לייטר, כי אני אלך פה ליבוד אבל אלף לייטר זה טנק או שאני מצאתי את זה טון? מה זה? לא, אלף כאילו זה טון סליחה, לא, לא מוכקת את זה זה ישר ככה, אין מה לעשות אני לא, זה לא הצדח הזאת שאי זה לא הפורטי שלי, מדידות ומידות בכל נקראי, אני אומר יש לו מאה כאילו מאה כאילו איך ספייחסה סבבה, ההתנהגות הזאת מאה כאילו איך ספייחסה אז בנו יש מתאים גרם, או אוקיי? חצי כאילו, לא יש נא כאילו אבל לא מאה כאילו זה כאילו שאנחנו אמייקנים עם עצמנו אז אנחנו נגיד לא לא, לי אין את זה, אז מישהו אגיד למה אין איך את הקטעים האלה שאת ככה וככה? אז מירחה, אני בחיים לא התנאי ככה למשהו בצורה כזאת אני צעק עליו, אני אשים אותו, אני אשפיל אותו אני סלושי מן ברשת, לא לא לא אני בחיים לסדבר כזה כן, אבל התעשי דבר אחר שהוא באמר אותו שורש את תעקצי מישהו, את תיצין את כלפי זה תחווני לזה שאתה אבירי ביקורת עדינה, ביקורת בונה מה שנקרא שלי ביקורת בונה אז כן, אז התגידי את זה בצורה אחרת למישהו אחר בצורה יותר נעימה בצורה אפשר יותר לגלו אבל זה לא יבוא מהקוונה, תיאורל, אז יבוא ממהקוונה שאולומי קוונה, זה יבוא פשוט מימקום שהתלו מודעת למה תומרת את זה ומאפ הזה מגיעה, בואו, איזה מגיעה מקס, שמויב אולי זה מגיעה מי, קטנות מסוימת, שוב אז זה השמצ מיניו אז אם היינו רוצים, אני רק מזמינה, שוב תעשו עם זה מה שאתם רוצים ורוצות, אבל אני מזמינה אם לא בעלכם, להתבוסס יותר בסיפור העימה של מהאנרקסיס תעו עשה ומהאנרקסיס תעייסתה ושוב התחזרנו מזה ושוב ציפיתי ולא קיבלתי ומקום זה להסתכל ולהגיד, אפשר חלק שלי בסיפור הזה אפשר חלק שלי בסיפור הזה אם מי שהוא בילאי בלב בומינג ומחר לי סיפור מרגש מאוד שהוא הוא יעשה, איך אומרי אני הדבר הכי מדהים שהוא פגש והוא אוהב אותי, הכי בעולם ואני אישה הכי בתוך חודש הוא רוצה את חתניתי וזה אינטן את דוגמה, מי ששאני מכירה ששיפל איזה ואחרי שאני מסכימה ואוקיי בוא נעבור לגור ביחד, בלב-לב, אז הוא מתחיל איג מגעיל ואז הוא מתחיל יותר ויותר ראיל, ויותר תוק פני ויותר משפיל, ויותר ויותר מבטא התנהגות באמת מגסיסטיות וראילות אז אני יכולה להתעסק איתו ולשאר איתוגם, שזה משהו מדהים לשאר עם הבן אדם, אני אושבת מדברתי מישי ספציפית על בין הזוג האיראיל שלה ויומרת לי כל כמה דקות אני משקפת להזאת התנהגות ראילה, זאת התנהגות ראילה זה לא תקין, התמודעת לזה מה תומרת כשקורה דבר כזאת, מזהה את זה בכלל זאת אומרת זה, אנחנו מדברים על הבאיסיק וזאת אומרת לי, כן, אני אמרתי לא איזה מלא פעמים שלא יעשה את זה, אני אמרתי לו, מלא פעמים כאילו השמי, אני אמרתי לו, הוא לא אישתנה אז למה תנישה רד שם? אם את אמרת לו, והוא לא אישתנה ואתה תפק לו, והוא לאגלך ואם את ניסית לקרוטו לסיח כן ונוכב והוא עשה לך גסליטינג, למה התות שם? אז אפרוכה לקשלנו בזה יש לנו חלק בכל דינמיקה אין כאילו אנחנו חוזרים שוב לכלי שעה בשביל טנגות צריך שניים בשביל טנגות צריך שניים כדי שהטנגו הזה היא פסק צריך אחד שיתאורר זהו והמקום הזה שאנחנו נתקעים בטנגו לב דפקה עם עוד בין אדם בזוגיות אבל נתקעים בטנגו, אל מולפטוחן מסוים השאנחנו תראו, יש איזה התמקרות גם לנפגעי את הלילות נרקסיסטית למשל שם מחוברים לכל הקבוצות בפייסבוק ויש מלא קבוצות של אם הנרקסיסטית ואורים נרקסיסטים והבדרקסיס והוא ככה והי ככה והאם ככה ובאמת סיפורים נוראים זה לא דברים סתם, זה דברים קוווים נורא אבל תראו את ההבדל בין לחסף למשהו לחקור אותו, לתפל בו ולתחיל עשים גבולות למשל, אני טן את דגמה אחרת דוגמה אחרת גיליתי שיש לי בבית החברים חס וחליל, חס פשאלו, כן, אבל נורמר מה להכברים וג'וקים? אז מה? אני, כמה אני אכקור על איך מתנה איג ג'וקי ואיך מתנה איג החבר בבית ואיך מזהים החבר? ואיך יודעים שיש לי החבר בבית? ואיך יודעים מאיפה הוא מגיע ומה עושים איתם? ולא, נן, נן, נן, נן, נן, נן ולהרגיש אוהי יש לי החברים יש לי ג'וקים, יש לי החברים מתאי מתרחש הנס הזה שאני מתחילה לעשות הדברה ואני מתחילה להפעיל את כל מה שתכל הכלים ואני מביאה שהמקצוע שהיא סלכו אותה מהבית ועבית שלי יהיה נקים החרקים ושוב שוב שוב מתאי מגיע הרגע הזה שאני נוקט את עמדה ונומר אחרי שהדבר אתם תבית והבית שכם נקים ואנחנו חברים ולכם ג'וקי ולכם כלום, סבבה אתם עוד תמשיכו לקנס לקבוצות של איך מדברים החברים ואיך מדברים זה, אך מדברים זה אתם עוד תמשיכו להסתובב בגבוצות האלה או שאולי האינטרצו איזו סוג של מניעה איך דוהגים למנוע שמקרים כאלה אישנו מה אני צריכה לעשות, אולי יש לי חורים בקירות אולי יש לי סדקים בפנלים, אני לא יודעת אולי אצריך לגדר אולי אצרך לרשת, אני לא יודעת אבל אני לא מדברה כרגע, אני רק מדברת אבל זה בדיוק העניין אני תנדוגמה יותר נעימה וחמודה אתם רוצים לנסוע לתיול בהודו סבבה, רוצים לסוע לתיול בהודו עושים את הברורים וכנסים לכל לקבוצות עודו, עודו, עודו עודו למתיילים, עודו לתרמיליים, עודו לפה, עודו לשם עודו, עודו, עודו, עודו, עודו עודו, מטליצוע יופי חקרנו בדקנו, עשינו את המחקר שלנו, נסענו לעודו אנחנו עוד נמשיך, סיימנו חזרנו אנחנו עוד נמשיך לעשות כלום לתתקן איזה פוסטים עולים על עודו, עודו אלא אם כן אנחנו חיים ממש בחזרנו לפוב שלנו עוד שם, אנחנו רק רוצים עוד לחיות שזה גם קורא אבל אנחנו נתקדם מתאי שהוא, אנחנו נתקדם אנחנו נעשה פעולות, לדעתי הוא לא התיול הדוגמה של ההדברה הייתה יותר מדויקת אנחנו לא נמשיך להתבוסס בהשית הזה ברגע שעבנו, הבנו, הבנו ברגע שעבנו אנחנו פריכים להתחיל להגיד, אוקיי, מה חלק שלי? קודם כל הדברה, שנית מהחלק שלי, איפה אני צריכה לבדוק? איפה הפרצה שקרא לגנב? אוקיי, זה משפט של לגמרי לדעתי רווהיר את העינן, איפה הפרצה שקראה לגנב? כמו דוגמה שנתתי הרבה פעמים שעקרו דיפנדו בעצם כמו דולפין מדמם בים ועקריש מריח דם, שזה העינרגי הנקסיסטית עקריש מריח דם, מגיע לשם, בעקבות אדם, בעקבות זה שהוא הריח את אדם והוא אומר לו, אני הלב בו מיגמתחיל והוא אומר לו, אני הפרמדי אגבתי להציל אותך, בידיוק ממש גרגמל התחפשיו, אז נומר הדולפין ניצל ונומר שהדולפין היה עכשיו איזה סרט של דיסני ואז הוא מוצאת עצמו, יואו, איך ניצלתי מהקריש? ואז הוא פוגש עוד דולפין חכם מאוד והוא אומר לו, מה אני אסן, היא כפחת שהם שכריר דוף אחרי או שעוד קרישים ירדפו אחרי אז הדולפין המבוגר ועזקן וחכם בדיסני אומר לו, אתה צריך לחבור שתפץ השלחה בתצח לישגור את הדימום ולרפט המקום הזה שקוראי לקריש ומזעים את זה, את זה שאתה מדמם מי שהמדים בדיוק להן לדבק אז הקריש לא פצה אותך, הקריש הריח דם ובר להתאופותך, אבל אתה זה שמדמם אז כן, זה קשה לפעמים להפנים את זה ושוב, זה לא ממקום של הארגיש שאנחנו תפוקים ואנחנו פוגומים חס לחלילה, בואו נמר שכולנו שבורים ברמה זו אחרת, באמת, כולנו ברמה זו אחרת שבורים ונפגענו, האנושות זה מה שנקרא להיות בן אדם, זה מה שנקרא להיות בן אדם אנחנו עוברים בחיים, כל מיני חוויות, כל מיני שיעורים כל מיני התרחשויות שחלכן נעימות לנו וחלכן קשות לנו וזה מעצב אותנו, וזה מעצב אותנו וזה מזמין אותנו להתפתח תחשבו שעקול, הכול, הכול היה בדיוק כמו שאנחנו רוצים מה הרגע שנולדנו ועד הרגע לא היינו מתפתחים, לשום כיוון, באמת לא היינו מתפתחים זה נקול הכאב שבדבר, ובאמת, זה כואב יש, יש לנו אנחנו לא צריכים לצפות שזה יפטר, בטח שזה לא יפטר באורך פלי, בטח שלו עבור מישהו שהפתור לנו את זה אין לנו באמת, את הסנטקלה הוא שזה שייבו וסדר לנו את הכול אין אדם כזה, וזה באמת קשה לנו לקבל את זה זה לא קשה להבין את זה וזה קשה לקבל את זה, ברמה הקוגנטיבית אנחנו מבינים את זה זה מה שאמרתי מכודם, הידה ישנו, הידה והבנה ישנם אבל באמת לקבל את זה ברמה מוכה, ברמה שממנה החיים שלנו מתנהלים כמו שאמר קר ליון, כשאדם לא אמיק לתוך התת לתוך המקומות הכי המוקים שבו למקומות שנקראים אצל, השאדה הוא השאדה הוא זה לבדה כאר רואה, האופל, האחסה לא עוזגם, השאדה הוא זה כל דבר שהוא אנחנו לא מודעים אליו כל דבר שנמצא בתת המודת, התת המודת זה, זה אמר תפים האלה, החשוחים בתודאה שלנו ששם יש המון התניות ותפיסוד ופרשנויות של מציעות ואמונות משהבשות אמונות משהו בשות שמגבילות אותנו בחיים, פאחד, אמונות שנובעות ניפאחד שפרשנויות שיצו מתוך העבים שאברנו, כמו למשל למונה נפוצה שלא עבים אותי, שאין לי ערך, שאף אחד לא בצד שלי שאני לא מקבל הקרה או שאני לא מעניין את הפכד ועוד ועוד ועוד דברים שזה באה מהמונות ופרשנויות של הילדים שהאינו למצבים שקהבו לנו ולא בהכרח כל פעם שהגענו למסקנה, זה אומר שהיהו לנו אורימנקסיסטים, לא, הרבה פעם אנחנו יכולים להגיע למסקנה הזאת מי זה תקרית או שתיים שהסקנו את המסקנה ופרשנו את המציאות בצורה לא נכונה עוד אשל ילד בין 3-4 אפילו של תינוק שלא דת בחה בלילה ואימא התחולה באותו יום ובקושי יכולה לקום מהמתה להיות איתו ולא דת אולי אימא התחס וחלילה בבית חולים ואת המושפזת כמה חודשים הוא לא חווה את הקיר והאימאית וכבר התרחשנת אישה ברמה פיזית אפילו בלי שהוא אפילו בפני שיש לו מילים לפני שיש לו ספה לפני שהוא יכול בכלל להבין את המציאות וכבר יש בגוף את התרחמה של הנתישה של החוסר נוכחות של האימא או אם האימא נפטרה או אם האימא הייתה לובריה בנפש ועוד ועוד ועוד דוגמאות לא חסר לא חסרות תרגדיות בהחיים לא חסרות וכל אל אני מצאים בתוך תת המודע שלנו וגם בתוך תת המודע שלנו יש דברים שלא התפתחו, נקמנות, כמעה, כעסים המוקים, קטנוניות, תקיפה, עוד ועוד מאיכויותנו כאבננוш ואם אני למדתי לרצות כל החיים ולנסות להיות ילדת הובה אז מה אתם חושבים שמישי שיילדת הובה וכולם יהיה אידוע להשי ילדת הובה קודם כזה לא טנטי כי חייה תפוס עיסר דותי ודבר שאני מזא אומר שאין לה מקומות של איגועיסטיות שאין לה מקומות של תוקפנות, שאין לה מקומות של קצרות אין, שאין לה מקומות של תחרותיות מה פתאום, אין אדם כזה, אין אדם כזה, ברור שיש עבודה לעשות וברור שרבה עבודה עם מהרגשות האלה ועם התחושות האלה זה עבודה אישית שלנו, עם עצמנו ואם אנחנו מתחיקים את זה בתוכנו ואנחנו לא בקשר עם החלקים האלה עם החלקים של איגוע, באו לכלנו יש איגוע אז אם אנחנו לא בקשר איתם ואנחנו חושבים שאנחנו טובים וכל פעם שתרחיש או אינטראקציה שאנחנו נהלבים בה שקועב לנו שם שאנחנו יצאים איזה פגועים מוכלשים אז האינסטינקט שלנו אם אנחנו לא באמת ערים, אנחנו יכולים להשים תמיד את הצד השני או הקציה השני להשים תמיד את עצמנו להשים תצד השני זה הוא ככה והיא ככה והם ככה ועכשיו יש לנו גבר טייטלים, אינרקסיסטית ואו בורדר לאן ואו פסיב הגרסיטית ואי. לא יודעת יש עוד יש עוד מלא אוסידי וזה וזה וזה והם עשו לקכה וככה יש את זה או מלא בסדר איתי אני מרגישה שאני בין אדם רע אף אחד לא אוהבתי בסוף כולם עוזבים אותי אני מרגישה ראים עצמי אני מרגישה שמע אני מרגישה שאני בין אדם לא טוב וזה וזה וזה וזה ואני שבורה ואני פגומה ואני קולקלת ומה שוציא לא בסדר וזה גם קצה שני שזה אותו דבר כי שנהם לא מחוברים למציאות האוביקטיבית הם באים מתוך התפיסות שלנו ומתוך המנגנוני היא עיבוד מצבים רגשים שלנו יש לנו גם מנגנונים מה רפרטואר שלנו כשיש לנו משבר רגשים או מה רפרטואר שלנו כשיש לנו קונפליקטים עוד בין אדם מה רפרטואר מה אנחנו שלפים מתוך הרפרטואר רגשים שלנו וזה תוכל לחקור אותו ומה שהתחלתי להגיד על המשפט ואז נסחפתי בסיח על קר ליון כשאומר שכל עוד אנחנו לא חוקרים את המקומות האלה שנמצאים בתת מודע שלנו ולב דווקא במודע ביחש אנחנו תופסים תצמנו במודע אל המקומות של נמצאים בתת מודע שלנו ונחלון נכנסים להחושך הזה שבתודאה אז החלקים האלה ינעלו לנו את החיים ואנחנו נקרא להם גורל חזקה בעיניי זה אחד המשפטים המבריקים שלו והיו לא הרבה איש מבריק באמת אז היום יקיראי והקירותי אני מקווה שכולנו ניקח מזה אני גם לוקחת את זה על עצמית המקום הזה שהיהד קלה למקלדת היהד קלה להדק על אבחן ולפתור את זה בזה שמישהו אחר הוא נקסיס או כזה או איגועיס תורה או לא טוב וזה יכול להיות מאוד שזה כן אבל זה לא נגמר בזה בואו נומה גם יש לכם את ההבחון הזה וגם אתם מזהים נכון אז קרוא את זה עוצה את קדימה למביא משחט האדם הזה לחיים שלי במה יש לי ללמוד מזה ולא מי מקום של אשמה אלה מי מקום של אחריות אישית ורצון לקחת את האחריות הזאת ואם יש בחמחלק שלא רוצה לקחת אחריות מלאה מלאה לחיים שלכם אז יש בטוע את עצמחים פשוט תתחילו לדבר עם החלק הזה לנסות להקיר אותו להתניאן בו באמת להתניאן תחבר שאתם מדברים עם החלק בחיים שלא משתף התחם פעולה וחלק הזה הוא כמו ילד בקבוצה ילד ילד אחי צעיר אחי לא מפותח הכי על דותי בקבוצה שזה הנפה שלכם בקבוצת הנפה שלכם שיש בה הרבה הספקטים ואתם יכולים אפילו להתקטב איתו כאילו לכתוב שאלות באים אתם קודבים בעד ימין זה תכניקה ידועה של סיח עם החלקים הלא מודאים שלנו שאנחנו בעצם אם אני קוטבת בעד ימין בדרך כלל אז אני מחזיקה את בעד ימין וקוטבת שולת שאלות ובעד שמאל עם כל הכתב האקום שעוצה להם יעד שמאל אני עונה את התשובות אני יכול להגם פשוט לשבת ורק להכתוב באותה יד כן נכתוב ביומן ופשוט לחקור את זה ולהגיד למה משתלם היא לא לקחת אחריות ממש לחפש והעצה לי מזה אבל לא בקטרה לא בקטן מה יצרח לא לקחת אחריות חייבת לקחת אחריות אלא למה אני לא רוצה לקחת אחריות מה זה מעורר בי כשאני שומעת לקחת אחריות מה זה מרגיש לי בגוף אני מגישה קיבוץ אני מגישה פחד אני מגישה חולשה אני מגישה חוסר מסוגלות מגישה את נגדות מה אני מגישה שם בתוך המקום הזה שלא רוצה לקחת אחריות בואו ננסה להיות בצד הזה ולהבין אותו יותר לחקור אותו להבין אותו אבל בעיקר בעיקר זה גם החלק הזה שיושב המדבר עם זה שלא רוצה לקחת אחריות זה גם כנסוג של אחריות זה גם נובע ממקום שאומר אני אחרית על הריפוי שלי אני אחרית על המודעות שלי אני אחרית להמיק את הקשר שלי מצמי ולכן אני שאלת את עצמי שאלות לא בלו פסגור כמו שהתרגלנו מה יש לי למה נקזות למה לא הולך לי למה זה לא מסתדר לי למה נשים לא מבינים אותי למה לא לך לי בזה למה ככה למה לא ככה זה שאלות סגורות בלו פסגור לא מקדמות בעליל לא מקדמות אבל אם אנחנו באמת יושבים בלב פתוח כותבים באמן במרים מה קשה לי למה קשה לי לקחת אחריות אני מה אני פוחדת מה זה מעורר בי איך זה מרגיש בגוף חקירה ממש חקירה אבל סבלנית ובכנות אנחנו זכוקים לקנות רדיקלית בשביל התפתח אז אני יחזור שוב למה קום הזה של קנות רדיקלית ועמיצה למה רדיקלית כי אנחנו יכולים להיות קניים ובדרך האנחנו כן קני בקנות אבל יש את המקומות שאנחנו מאגלים פינות ואנחנו לא באמת אומרים את האמת אבל אנחנו כזה מפנים את העיניים לכיוון אכר כדי לא לראות את הבג במערכת והכנות הרדיקלית אומרת לא משנה כמה לא נאים לראות את זה בתוכי לא משנה כמה לא נאים לראות את השם עצמי נאו בתוכי אבל זה אני רוצה אני רוצה אני רוצה להיות קניים עצמי אני יכול להגיד לכם שככל שאני יותר קניים עצמי גם זה לא פותוגניב זה לא נאים לי לפעמים, לפגוש מקומות שאני מפהוב זה בסה אבל זה מקרב אותי אליי אני מגישה יותר קרוב על העצמי אני מגישה יותר מחובר את לעצמי לא מגלל שאני וואו, אלא בגלל שאני גם וזה בסדר כי אני מרשה על העצמיליות אנושית ואני מרשה על העצמי להראות לי את המקומות אלו מושלמים שלי הרחוקים לי מיליות מושלמים ואני עדיין לא נותשת אותי בגלל שאני רואה את החלקים האלה זה שאני רואה את החלקים האלה זה לא מרשני אוי, אני לא רוצה להיות אני אני יכולה להיות שם איך אב לי לגלות כל מיני דברים שחשבתי שקבר התגברתי על מושה זה פחות דומיננטי אצלי ואני מגלה כל מיני תכונות שפחות נאים לי, חשבתי שאני כבר לא שם אז אני מוכנה לשבת עם זה, בשוב, תריקי, תריקי, תריקי כי נורא כאלה נולזעות את התכונות האלה את זה להכירים ואם אני עושה עבודה עם עצמי, זה לא אומר שאני צריכה לדווח עליה למישהו אחר מי מישהו אחר עושה עבודה עם עצמו זה לא מרשה הוא צריך לדווח לי על העבודה שהוא עושה עם עצמו אלא אם כן הוא רוצה והוא בוחר שכן, רוצה לשתף אותי, לא בלדווח לי אבל לשתף אותי וכן ואיפך ואני רוצה לשתף אותו ולדווח ולשתף אותו ולספר לו, מעובר עליי אבל אחד הדברים שאני שם עליהם זה שאנחנו מצפים עם מישהו אחר שעבכין במקומות שהם כאילו הבליינספות שלו, נקודות האיבורות שלו שכולם רואים חוץ ממנו ואז שהוא מתחיל לספר לנו שאנחנו שעובר על זה תהליך, והוא מכיר את התצמו וזה וזה וזה ואז אנחנו נורא המחקים כזה שהוא יגיד שאנחנו כזה בלב יכולים להגיד נונו נונו נונו נונו וגליטה את זה, גליטה שאתה הגויסט כי את זה כולם יודעים עליהיה, תחוץ ממך נוף ושמתלב שפגת הביקול השנה הזאת שמתלב שאתה לא הכי נדיב שבאולם, אז את זה אנחנו לא עושים כי זה שוב פעם להתסק עם, עם איניאנים שם לא לנו לא עם מישובה ושתפותנו ובכש מאיתנו משוב או בעליינו לתיפול ובכש מאיתנו משוב אלה סתם כי בלנו לחנח אותו אז זה המין שלנו, ככה הוא עובד, זה לא. עם כל אחד ואחת מכם איזה את זה, זה לא בגלל שזה אתם, זה בגלל שזה אנחנו אמין האנושי ככה, זה המין שלנו המין שלנו נוראו אבדי את הסגביניאנים של אחרים וזה באמת שיעור לא פשוט, כמו שבה אירון קייתי שאני ממליצה מאוד על הספרים שלה שוב, ככה את הכל ספר שאני אצי עלכם, הוא בעצם חלק מהפאזל, זאת אומרת, אני לא ממליצה להיכנס לשום שיטה בצורה עברת או בצורה תותלת, כי אם למשל אני כנס לשיטה למשל כמו של באירון קייתי או עקר תולה, שזה שיטה של קבלת מה שיש כמו שיש ולהיכנה ולדת באירוקטי אומרת, קוראים להשיטה של העבודה ובעצם אומרת יש את העניינים שלי, יש את העניינים של אחר ובש את העניינים של אלוהים ואז ישועל את בעניינים שלמי אתה נמצח שכי אנחנו אומרים להיות רק בעניינים של עצמנו מה שלא בעידיים שלנו ובעידיים של אלוהים, בעידיים של כוח אליון, אז בעידיים שלו ואנחנו לא מתחילים לנסות לנהל תעולם, ומה של בעניינים של בעידיים של מישהו אחר או בחיים של מישהו חזגם לא עניין שלנו, אלא אם כאן הוא שיטה פותנו ובכש מאיתנו להתעניין ולשקף ולתת את עצות וכשאני מאמניצה לכם למשל על בעירון קייתי אז הוא היכר תול, אז אני אומרת זקצת מסוכן להתעסק למשל לא להיות בקריטיקר סינקינג בחשיבה ביקרותית נקרא לזה שבודקת את העובדות ומסתקלת רגע איך הוא מתנהג אליי אז אם אנחנו נהיה רק בעני ועניין, אנחנו מייר מאוד אלולים להגיעה למקום של קודיפנדנט שמעשים את עצמו ומעשים את עצמו ומקבל את האחר שהוא יכולת מאוד מאוד ראיל כלפנו אז מה שמסתבר בסופו של דבר שלכל שיטה יש את המגבלות שאלה ולכן ככה חושן הרחיב ואתה ידע והלימות שלנו מכל מיני זוויות אגב לא עובדה פקשיטות אבל כל הזמן לחכורת את אותה אשלנו מכל מיני זוויות שאומר בצד אחד יש את זה, אבל מטעת שני יש את זה זאת אומרת שום דבר הוא לא באמת שחור לבין ואי אפשר להתקביע על שום דבר בצורה של הנה הליטי על הסוס עכשיו הבנתי החיים עובדים, החיים החולקים לקרוא דיפנדנט זוויות בנרקסיסטים ועכשיו אני ידע להיות בטוחה כי אני כל הזמן איזהם מי שעושה לי לא טוב או מי שלא טוב לי טוב אז הוא נרקסיסט ומי שנחמד לי טוב אז הוא קרוא דיפנדנט לא נכון, אחד משמעית לא נכון החיים לא כאלה שחור לבין לא כאלה אחד ממדים יש כל כך הרבה זוויות להיעלום הזה של איותנו אנחנו ככה הרבה פעות וככה הרבה זוויות של הסתכלות והחיים האלה משלוש מותשישים האלות זאת אומרת אפשר להסתכל לזה מה ככה הרבה זוויות ואנחנו צריכים את כל הזוויות האלה כי כל זווית וכל נקודת מבט וכל הסתכלות וכל הבחנה וכל בתודה וכל מודל מביאים פיסה מתוך את מונה השלמה וכשאנחנו נתקעים רק עלה הכבוצה הרשמית נגד נרקסיסטים אז אנחנו נתקעים חברים אנחנו נתקעים שם המטרה היא לא ליוצא ידי נרקסיסטים המטרה היא להתפתח להפסיק להיות התרב שלהם ולתפתח הרבה מעבר לי אני לא הטרף שלהם אלא מי אני בלי זה מי אני מי אני מי אני מי אני מה נשמה של יוסקן מהפוטנציאלה אין סופי של יו מבקש ממני לממש יקרות והקרים אני חושבת שהפרק הזה קיסה על הרבה דברים שרציתי להגיד ויש לי עוד הרבה מה לשתפתחם אבל זה כבר לפרקים הבאים שאני מקווה שהיאו בקרוב או שלו אז השולחת לכולם חיבוג גדול שנקולנו מהדרך ושנמשיך לגדול ולהיות קנות וקנים ובאסכמה להתבונן על החלק שלנו בתוך המערב הזה והרקמה אנושית הזאת המופלאה היפה והבואותלית ותזכרו שהחריות אישית והחריות מלאה מלאה אומרת שהכוח חוזר אלינו אם אני לא ככה את החריות אישית ומלאה מלאה מלאה לחיים שלי אז זה אומר שהכוח על החיים שלי חוזר אליי ואני לא שמותו את זה מישהו אחר כי החריות מניסה מותה את זה מישהו אחר אני גם שמה אצלו את הכוח שלי זה הקץ שלך מחזרים להצמנו את הכוח אז החיים שלנו מתחילים לנו הבאמת אז אנחנו ניתראה בפרק נשתמא שלך בפרק הבא ושיעו לכם ימים טובים כאן עושנת פרק 38 מה שלו לנדותנו בבצפר להתראות

Podcast Summary

Key Points:

  1. המנחה מציגה את עצמה ומסבירה על אתגרי הפקת הפודקאסט באופן סדיר.
  2. היא דנה בהתפתחות המודעות הציבורית לנרקיסיזם והתעללות נרקיסיסטית, מהעדר ידע בעבר לשפע מידע כיום.
  3. היא מזהירה מפני תיוג יתר ושימוש שגוי במונח "נרקיסיסט" כלפי כל התנהגות שלילית או אדם שלא מסכים איתנו.
  4. היא מסבירה את מקורות ההתנהגות הנרקיסיסטית בהתפתחות הילדית ומדגישה את ההבדל בין תכונות נרקיסיסטיות שכיחות להפרעת אישיות נרקיסיסטית מלאה.
  5. היא מתארת את הדינמיקה בין נרקיסיסטים לקודפנדנטים (מרצים) ומסבירה כיצד שניהם מנסים לשלוט באחר, אך ממקומות שונים.
  6. היא קוראת להבנה מעמיקה ולאבחנה זהירה לפני תיוג אנשים כנרקיסיסטים ומדגישה את המורכבות של יחסים אנושיים.

Summary:

בפתיחת הפרק, המנחה עוסנת גבי מסבירה על הקשיים בהפקת הפודקאסט בתדירות גבוהה בשל מחויבויות אחרות, אך מדגישה שהיא עוסקת בנושאים ברקע. הנושא המרכזי הוא התפתחות השיח הציבורי על נרקיסיזם. היא מתארת כיצד בעבר הנושא היה מוכר רק בספרות הקלינית הצרה וכיום יש שפע של ידע ומודעות.

עם זאת, היא מביעה דאגה מפני נטייה לתיוג יתר ושימוש לרעה במונח "נרקיסיסט" כלפי כל אדם שמתנהג באופן לא נעים או שלא מסכים איתנו, מבלי להבין את עומק ההפרעה. היא מסבירה שנרקיסיזם נובע לעיתים משלב התפתחותי ילדי שלא עבר כהלכה, ומבדילה בין תכונות נרקיסיסטיות שכיחות אצל רבים לבין הפרעת אישיות נרקיסיסטית מלאה. בנוסף, היא מתארת את הדינמיקה עם קודפנדנטים (מרצים), שמנסים לשלוט באחר דרך ריצוי כדי להשיג ביטחון.

היא קוראת להבנה מעמיקה של הסימנים הקליניים לפני קביעת אבחנה ומדגישה שיחסים אנושיים הם מורכבים ואינם שחור-לבן, ולא כל קושי או אכזבה מבן זוג או חבר מעידים על נרקיסיזם. המסר המרכזי הוא להימנע מקיצוניות – גם מלהתעלם מסימני סכנה אמיתיים, וגם מתיוג מהיר ומוגזם של אנשים כנרקיסיסטים.

FAQs

הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעה קלינית המתאפיינת בדפוסים נוקשים של צורך בהערצה, חוסר אמפתיה וגרנדיוזיות. התנהגות נרקיסיסטית יכולה להופיע אצל כל אדם כתגובה רגעית ואינה מעידה בהכרח על הפרעה.

גזלייטינג הוא מניפולציה פסיכולוגית בה אדם גורם לאחר לפקף בתפיסת המציאות שלו, בזיכרונותיו או בתחושותיו. נרקיסיסטים משתמשים בו לעתים קרובות כדי לשמר שליטה ולמנוע מהאחר להתקומם או לעזוב.

קודפנדנסיות היא דפוס שבו אדם מקריב את צרכיו ומנסה לשלוט בהתנהגות האחר כדי להשיג ביטחון ואישור. ריצוי אנשים יכול להיות התנהגות חברתית נורמלית, אך בקודפנדנסיות הוא נובע מפחד וחוסר ביטחון פנימי.

תיוג שגוי עלול לפשט תופעה מורכבת ולמנוע הבנה אמיתית של דינמיקות יחסים. לא כל קונפליקט או חוסר נעימות מעידים על נרקיסיזם פתולוגי, ויש לבחון את מכלול הסימנים הקליניים.

אם ילד לא עובר בהצלחה את השלב הנרקיסיסטי ההתפתחותי, שבו צרכיו נענים לצד הצבת גבולות בריאים, הוא עלול להיתקע עם צורך מוגבר בתשומת לב ובשליטה. זה יכול להוביל לדפוסים מניפולטיביים בבגרות.

אספקה נרקיסיסטית היא אישור, הערצה ותשומת לב בלתי פוסקת שהנרקיסיסט צורך כדי לתחזק את הדימוי העצמי הגרנדיוזי והשביר שלו. ללא אספקה זו, הוא עלול לחוות תחושות של ריק ואיום.

Chat with AI

Loading...

Pro features

Go deeper with this episode

Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.