פרק 34 - עיצוב מוצר עם בן בנחורין מיוטפו

שלא אומראן, שלא אומר בעל, בוחים הבאים לעוד פרק של הפרוטקסט של צרות בהייטק, בפרק ירחנו את בין-בין-חורין, מעצב מולצב והמנדיגיטלי. בין מוביל הצווה מוצר של יוט פה ובאבא והראש צווה דיזיינסיסטם בוויקס והדרף דיזיין בדבי אנרט. בין-קימו מנהלת המסלול להיצוב מוצרים לגיטנים בשנקר, ובנוסף מתמחב פתרונות מערכתיים להיצוב חווה את משתמש והמנות גנרטיבית מבוססת קוד, החלמים מצווה עוד יובייזואל ועד להנפטיז. דיברנו על דיזיינסיסטם, מקצות ההיצוב השונים, עיצוב בביטוסים ולביטובי, איך מוצאים עבודה בעיצוב כמה חשוב הפרוטפוליות, איפה לומדים את זה, הקרסבין דיזיין לפרודקד ואם בחצך קישרון כדי לקנסת חום. אנחנו רוצים להודות לסמסון X, קרנה השקרות שסמסון בישראל שמאפשרים לנו לקליטת סלם. עם ההפתם את הפרק נסמך עם תחרות דרגות המאופליקציה את הפרוטקסטים ולשתף אותו עם אנשים אחרים. שתהלכם מהאזנה נעימה, אזנה נעימה. איך פער על ההעאיתי כמה ברווזהים בדרך? בפרק חניה. זה קטע כאילו הפרק של קראת ספר וכאילו אתה יכול בכל רגע נתון עם צוש המאונדרים של חברה. כזה סתם תגריל שלושה אנשים, אז ילך סיטיום, מנקלית ומרקטינג. וזה כאילו זה קצת מגל גם. כאילו שאני שם אני כזה שומאה סיכות על האופציות, סיכות על איג'יל. לא הקראתי את הפראטריבי הזה. זה ממש כזה הפרק שלה, הייטק, איזה קיסטים בעיר. זה כולם בגין לי כזה, חון ואולכים לזה. טוב, אז בין, תחס הסיטה מלא בחיים. ונגע את הבא הרבה עולמות של דיזיין ועוד דברים אחרים. ואנחנו מראש מצטרים עם מנפגין איזשהו יהיה דב שם, אנחנו בצמאים ללמוד. ועמאנו בון דבר. ונפתח את כל העולם הזה של העיצוב, דיזיין, UX, ועוד המון מילים אחרות של הרבה אנשים מנומרותו אותו דבר אולי. וקצת מסלפה רק את זה, תוך כדי הסיפורי שיש לך, והם את הבעיות פה וכזה מתנהל שם. אז אולי נתחיל בצפר קצת על עצמחה ומה תעושה היום וחיגת על ממש תעושה היום. בקף אז אני במיקצוע הזה או בתעשייה הזאת כבר, בערך שני עשורים. מתחלתי כמצב, מהצב גרפי או תקשרות חזותית קוראים לזה. הלכתי ללמוד כיאבטי, ויצייר וגרפיקה. והם הארמוד נמשכתי לעולמות יותר מה שהיום נקרא UX, אז לא היה לזה במצם כזה עדיין. עולמות של טכנולוגיה ויצוב ומוצרים, התחילת הדרך, זה היה יותר התרים. האינטרנט המסחרי שהוא התחיל כזה שנת אלפיים הוא התחיל יותר להיכנס לכל בית ומורדים שאחתי לזה. ולאורך הכריר אז עברתי גם במדברים קצת יותר פשוטים כמו התרים ומין יפליקציות למומש סטרטפים, מוצרים גדולים, לעבוד בחברות מוצר גדולות. עד שיום מגדתי להיות פה. אז בוא נתחיל מייחסית מהתחלה על פעם ו60 הגדט הלאוייקס, איתה שם הידוב דיסיינסיסטם, אולי נסביר מה זה דיסיינסיסטם נמשלו לא מקרה. אז דבר שונה על פעם שסר הזה לא התחלה על פעם ואוייק. וכן אז אחד מה תפקידים שעשיתי בבויקס היה להובילת הבזהינסיסטם בנקודה שעודי הייתה ממש בעצם בהתחלה. מויקס הייתה בנקודה שבינו שיש כבר כמה עשרות מוצרים, וצכים להתחיל לעבוד יותר יעיל, גם כלפי המשתמשים, שחבוך הרבה יותר פוליסטית ושלמה. וגם פנימית לעבוד פשוט יותר מהר, לעצב עם קונפוננטות, גם הרפיטוח הרבה יותר מהר כך. ודיסיינסיסטם זה להקים הזה גוף של הנכיות, גם להם מעצבים, גם הם פתחים, גם בפועל זה קונפוננטות קוד, וקונפוננטות סקט שופיגמה. שמגדירות את כל מערכ של המוצרים, איך הם בנועים, וכל מיני פאטרנים של שימושיות, של UI וחולט. אני בדיוק באה, עולם הזה עכשיו, אנחנו גם הגענו בלאטריקסטם מוצריו שיש לנו מלם מוצרים, ומה נותב, זה כל פעם מצבים דברים דומים באופן עצמאי, ומפתחים אותו מופן עצמאי, ומה נותב, צריך דיסיינסיסטם. אז יש צבד דיסיינסיסטם, וזה פרויקט מטורף, כי זה פרויקט שהוא, אני מרגיש פחות מצד שהפרודקט שנורא קשה להוביל אותו, כי אין לו עם פקט מידי, נכון, תלורו את זה במטריקות מיין. פחות ככה אני רואה את זה, אלא זה עם פקצוע לחברה פתאום אבל לא סוטיול אנשים מובדים יותר מהר, יותר דומה, אבל כאילו בבדם להם קשה לראות את זה, נכון. נכון, קשה למדודת זה במטריקות מידייות, אבל עכשיו שעורך זמן דווקא, אפשר למדודת זה. וזה באמת זה משהו קצת יותר תשתיטי כמו כל תשתיטי הפייזור פחרי איזושהי קרופה. עכשיו זה גם עוד טבעי לעשות את זה לא בתחילת הדרך, יש כחברות לפעמים קטנות שמתחילות די ישר לסונזאנסיסטם. אני חושב שלרוב זה לא אידיאלי, זה לא באמת מצליח. כי יש את העמוד הזה יותר התחלטי, הסטארת הרצים ומחפשים את הספר או את הכיוון. ברגע שזה גם טבעי שמוצאים ואז דברים אתכם להיות בבלגן, ואז מגיע רגע זה שקדאי לעשות סדר. בווייקס היה 2026, נגיד ביות פה זה היום גם מצב דומי של תחילו עם מוצר אחד גדול לפני כמה שנים. עכשיו פה שישה שיבה, ואנחנו גם שעמה במהלך כזה כרגע. אז נגיד, בזהיינסיסטם זה מנמקצו הכזה של שרבה אנשים לא מכירים שהוא כמה. נכון, כאילו לרבה אנשים וגם ליזעה ככה, לפני זה כבר הרבה שנים. אבל עד שיגתי ומתלבוד עם דיזיינרים, UXרים, דיזיינסיסטם, דיזיינר גיטקצ. יש פתאום המון מקצועות שונים, מרכת עם דיזיינר, זכון, ואולי תעשה קצת סדר בעולם הזה. ילו מה זה UX בכלל, בואו, בואו נדבר הזה. אז אני נעשה כמובן שזה תלו את מישוא עלין. יש גלן הזה הרבה הגדורות. אני חושב שיש כמה דברים שכן אפשר להסכים עליהם שיש עיצוב שהוא קצת יותר פונקציונלי. לבנות מוצרים, איך משתמשים בהם, שזה קצת יותר מה שאר נקרא UX. להשיצו וטרוויזואלי, שזה גם התפצה לכל מיני תחומים, אחר אל מברנדינג ומתוג ותדמיות, עד לביזואלי של מוצרים שזה UI. אבל זה גם כמובן חלק מהחוויה. אני שיתמעמין שבדרך שלומדים את זה, שאני מלמד בשנקר, שדף כצח ללמוד הכל. אני חושב שדף כמהצב טוב, הוא גם UX, גם UI. כמובן של כל אחד יש את החוזקות שלא את הכיוון שאתה מושך אותו לאורך הקרירה, אבל אני חושב שמהצב באמת טוב, הוא צריך להקיר את כל העולם אותה אלה. כי זה חלק מהחוויה, חוויה זה לא רק פונקציונלי, זה לא רק ויזואלי, זה גם וגם. וביש עוד את הטאים, מקצועות כמובן, יש יהוזר אספיליינסריסר, יש קופי, UX רייטר, ועוד ועוד ועוד, שזה אך לה שיש מהלית מחויות כאלה, ומי שנמשך פניעה באמת אקספרט, באזה דומייניותר ספציפי, זה קורה יותר ויותר. אבל אני חושב שבא בסיס, בית החנשים שמתחילים, צריכים לי חסף דווקא לכל כשאתה דיסיפלים אותה אלה. אז בעצם נצלו לאחת שהם נמשכים אליו במיוחד, או שלא ליצלו לאחת. הצלו לכמה, אבל כן. וליכול, כאילו לגד באקול. להיות יהוני קורנים עכשיו. והדיסיינסיסטם הזה רלוונטי, גם לצעד המרקטיאלי, גם לדיסיינס שושים בצעד המרקטיאלי, כי הוא פחות פונקציונלי בקללי. בערבי רגונים יש גם דיסיינסיסטם לצעד הזה, לרוב הוא באמת מופרד או שהוא איזה סוג של ברנט שואק, זה ענף שלה בזיינסיסטם הגדול או לפן לאשך, יש דיסיינסיסטם ברנטי וממנו יוצאה דיסיינסיסטם המוצרי. אז מה קשר בין הבין הבין דגייד להן, או ברנט בוק, לבין הדיסיינסיסטם. אז זה נותל לו בן הרגון, מניחס הפרד על הלוייקס, יש קשר ויזואליקול, שאונגיד, ספיים, טיפוגראפיה וכולה, אבל זה ברנט בוק אחר. תומרת זה אחריות, ספטים אחרים, יש קשר, אבל הוא לא הדוק. הם בוקלו מחטיב ומדע מסוימת הדיסיינסיסטם. טיפוגראפיה, אתה דע, יש הווייקס עשו, מדיוק לפני שנה שנתיים, פונט. פונט, הווייקס מידפור, שוצב פנימית או שקילו שלמול מישהו שהצוותו במוחד לאוייקס. לקחו סטודיות דלטון מג, הווייקס. עצוב פונטים היא לונדון, עצוב בינטר לינטפליקס טפונט ועוד כמה. ובאבדנו איתן צמוד, זאת אומרת, הם הבאו לארץ, לקמה ששנים. הם, עצובו בסוף טפונט, אבל עובדנו איתן צמוד על האחוייתיים. להמוצרים ולברנבו, ונקרא הזה. זה כלומר במדשן, זה הרממה שיתוף פה. לבין זה מגופים בתוך Wix. זה משהו מדהם, זה אני לא במעולם איצוב, כן. וכרבתים אנשים מאוד מאוד מוחשרים, לא מוחשרים, או טובים מה שהם עושים לא חשנים, ואולי יש לי שאלה על קישרון, עוד רגע. ופתאום הבנתי כמה זה חשוב. הדברים האלה שאני כן, בנודם שלא אומר, או למה זה, פתאום איך אני חובה חוויה, איך אני חובה, מרנדינג בגלל, או בזכות, לא יודע. הפונטים, המבנה של המות, זה משהו שהוא לא תריב ילי, כן. ולרבה אנשים קל, גם לי, כן, לפני עשר שאני מננייך. גם לי היה איך סתקה לזר זר וזה, וגיד, טוב, זה לא חשוב. היקר שהפמצאונל יוטובדת, נכון? אני חושב שבמיחד בחברות מוצר, במלות, שבעצם המוצר, זה הדבר. יחד דוגמא אפילו לאום, מהרצנט, ספוטיפה, הרבי אנבי, וכולי. המוצר, זה האברנד אפילו. נכון. ואני חושב ששמה בתח ובתח שדברים הקהילו יותר קטנים האלה כמוצרים פונטים, מאוד חשובים, גם במוצר עצמו. כי זה יותר חשוב מהלוגו אפילו, כן. הרבי אנבי, כולם מכירים את הפליקציה, לא יודעים מהבין אדם הרחוב הזקורט הלוגו. הוא חשוב, אבל, כן. שזה משהו יותר הוליסטים, אז ברנבוק או דזיינט סיסטים של מוצר בגיטלי. איך זה נראה בחברות שם בעצם House of Brands, כזה שיש מין חברת אל, אם כמה מותגי תגי Child? במאה שאני מכיר זו אפילו אוייקס על דוגמה, שכל מיני מוצרי Childs, כאלה Wix Answers ו Wix Code חולה. זה מתנהל בכל חברה אני חושב שזה חייב. אני לא מותגים הם באמת עצמאיים. ולפעמים הם באמת נגזרת מאוד ברורה של המותג על. נקרא שאני מכיר זו בגדול כן ברין דחל. כמה זה משמעותים המוצר שוב דימה לבו לנשים, כאילו ביטוסי או לביזנסז. כי אם בביזנסז כזה, זה פחות חשוב או לא יודע. יש נטייה כזאת במיוחד בארץ. אני חושב להישה כאילו ביטובי זה. זה כאילו מה זה משנה אנשים. כל יתב לעות וכפתובים קטן. אז אני מאוד לא מסכים עם זה. אני חושב שאנחנו בתקופה מאוד מצור של המוצרים האלה וגם מי שעובד נניח משהו הכי יפור בעולם בזה בנק ורואי טוב לאות. אני יכול להיות גם יותר כפיות להעין ולהחבר. כן. וזה נכון שזה עוד לא שהמישיזה הפרדק הזאת במיוחד בשוק בארץ. אני חושב שבסוף אין שום שיבה שזה לא יתוב גם ביטובי וגם ביטוסי. זה נכון שהפרסона המשתמש העיקרי של ביטובי או קצת יותר פרופש שנל ופני לא מפחד מתעבלעות, אבל לא אומר שעבלעות שעשות שהיו שימושיות ונוחות וקלות. יש גם את כל התרנט שלה ביטובי תוסין. נכון חברות שמתרחבות דרך האזר המסלק. כמו נדי אפילו איזום. נכון ושם פתאום היו איקסו הרבה יותר חשוב כי האזר בוחר להשתמש בזה. ורק חר כך כאילו אומר, אז המגניב אני רוצה את זה לכל העירגון. או אני מבקש את זה לעירגון. אז לפני כמה חדשים הגעת על היות פה. משלומכיר המוסים מוצרים שיווקים ללמה איקומרס. ואתם מוביל שם בעצם את צווה תיצוב ומוצא. אתכו ספר קצת התפקיד מה אתגרים. כן אז זה אני אצטרפתי בנקודה מעניינת מבחינתי לחברה. היא קיימת כבר בידוק חגגו עשר השנים. אבל אסטרטגיה והפוקוס ישתנו בשנה השנתיים האחרונות. ישתנו על באמת להיות קצת יותר ביטו ביטוסי. זאת אומרת קצת לפנות לקהל טיפה הריותר. אנחנו קודם לו לאות עצי. שצריך פחות תקשורת איתנו או בכללו. שם פשוט איקנסו, יתקינו, יצטרפו כי יוזרים שליות פה. והנהלו דרכלנו את כל המרגטינג של האיקומרס. הם כאילו השתמשים ביות פה כדי לצב את המסה לקוח. שלהם. איות פה מציעה מבחר מוצרים וקלים, שישבים על איקומרס. אנחנו נמצאים את האיקומרס עצמו. אנחנו נשאים שיש להם חנויות. אנחנו נשנה בכל פלטבור מקימה. שורפיפי, ביקור מרס קאסטור, נשאמי מנהלים תכנות. אנחנו נמצאים כל מיני קלים. מנהל את הקוחות שלהם בכל מיני תחומים. גם לנהל ממש כל מיני מחירות, וגם לנהל מרכטינג, וגם לנהל כל מיני קלים שנתלפשים ממש לתוך החנות, כמו רביוז ולא אל תיפרוגרמז. אז מה בעצם העתגרים ועדברים היינים שומדים, שומדים בפנך אחרי שכמובן, דיבר אתם אנשים לקראת את החברה. אז הפרויקט אחד מהגדולים של החברה, שהרגע באמת זה את גרגדול, זה אנחנו קום זה הפלטבור מיזציה. זה שלנו עוסף מוצרים, שחלקם את הקשרים ככה או אחרת, בתח בדתה וחולקים דברים. אבל כלפי על הקוחות זה מאוד לא מקום אחד. הם מאוד לא מרגישים כאילו איקוס סיסטם. שזה בליוקם מקום שהדיסייסטם שנכנס. אז כן, זה בתח גם בזהיינסיסטם, אבל זה במקרה זה קצת יותר מיזה, כי זה לא רק שהיא ראו אותו דבר הזה, אז אפילו החיטקטורה של כל האיקוס סיסטם הזה, איך זה באמת יעבוד ביחד גם כלפי הקסטום, לא רק כלפי הצוותים בפנימי תצלנו שהצבו אותו דבר. ולגם באמת למה שקסטום, הוא בכלל נתחיל מביוז, יעבור ללא אלפי, יעבור לאימאל ועוברות מבחר מוצרים. כן. אוקיי, טוב, בואו נחזור לך לשאלה שהייתה לי קודם. להרבה אנשים בראש וגם לי, יש חיבור בין המקצוע הזה ובין קישרון. אתצריך להיות קישרוני. קודם לעשות לנו? או שזה משהו שאפשר מלמון. בקצרה, אני חושב שאפשר מלמון. אני גם לכן מלמד את זה כבר הרבה זמן. וכמו בקול דבר אני חושב שכל תחום. אם אין לך איזה שהיא זיקה או לא רוצה הכל איזה קישרון. פשוט איזה זיקה ופשן לעניין, אז כנראה שאתה בנקודת התחלה לא טובה. אבל אם יש, אני תממאמין שזה כמו, לא אומרים שאתה עם רעזות על גיונים, כן, שזה לאחוז גיונות ותישים ואתה היא שאחוז עבודה, או עשר תישים לא יודע. כמה, אז אני מאוד מאמין בזה. חלב שאתה ללמוד בטח את זה וכל דבר. אתה אומרת סתם, אני באמת. אני קשום עצמאי קישרון אין לו גוב כנראה. אני נורא הייתי רוצה. כן, אני נורא מתניהן בתחום, אני קורה איזה, אבל טוב, אני כבר לא אלמה לדעניבה זה, כן. אבל זה אנשים יכולים לגשת לזה, גם אם הם לא צירו או זה או שהייתה אומר, אז הוא פחות העולם. אני חושב שכולם יכולים לגשת לזה. במיוחד היום שאמרנו שהמגצוע הזה מתפצל לתתי, המגצועות, חושב ששווה לי חסף גם משלו, ובזועה לי שהיינסל, להיות ובזועה לי וללמוד את זה. וכך, יכולה להיות משך למונפומות יותר פונקציונלים. זה קורר דרך אגב וערבי גם לאף, ככה אנשים מאוד קישרונים בביזואלי ולצייר. תפעמים יותר חלשים או פחות נמשכים, וצעד הלוגי פונקציונליה נליטי, וזה גם בסדר. כמה באמת יש צעד לוגי אנליטי לדברים האלה? ופעמים בצעד של UX, שתושאים טסטים, מיוחד במוצרים שהם ביטוסי, עושים טסטים ובותקים הרבה דיזיינים שונים, ומחיתים לפי זה. זאת אומרת, כמה צעד אנליטי יש מולצד ויזואלי פרופר? אני חושב שזה פחות 50-50, ואתה לא היא במוצר, לפעמים באמת הלוגי הוא יותר גדול. זה נכון שיש הרבה פתודות להטסטינג, להתרציות, אבל מישהו צריך להצר את הלאינסופים, מישהו צריך להצר את הטסטים הנכונים, את היצובים הנכונים. וכן, זה הרבה גם פלוגיקה, פטקטורה. ומחל ייצוב תרח גבלות בהיתק ייצוב, זה משהו כבר כל כך רחב, גם להיות מעצב המוצר, תעשייתי, פיזי, וכבר עולמות שנוגעים לא רק בפלסטיק ובצורה, אלא גם בטכנולוגיה שבפניים, ביוזר אינטרפט ולמוצר הפיזי. איך נראה את הליך כזה של באמת טסטינג או דיפלוי של איזשהו ייצוב חדש? מבחינתך. מה השלבים? זה כמובן גם מגובן, תלוים זה פיצר קטן או מוצר חדש, אבל אנחנו נשים לעשות איזשהו באמת טליך מסודר, של דבר ראשון, וגדול יש להורבה אחתיכות גם הטליך הזה, ולדבר ראשון להבין מה אנחנו באים לעשות. להגדיר את המטרות, זה הרבה פעם כולל אינטרפיוזט, עם המשתמשים. אנחנו נשלב זה דיסקאברי, שזה משהו שהתחלב שהוא ביו-X. קנומה, בגוף יהיו-X. כי נגד בגוגל זה כאן יש ממש גוף יהיו-X-ריסארט, שהוא אפילו נקרא יהיו-X-ריסארט. אבל ברבה מקומות המחקר הוא לא ביו-X. אני חושב שזה חייב להיות בשיטוף עם יהיו-X. אוקיי. זה נכון, שעובד פעמים, אני חושב פרודקט, מורבים או אפילו מובילים את זה, אימפנים קסטומר ספורט, איד, שהצפילו. אני חושב שזה מאוד נכון, אני חושב שזה מאוד נכון, שזה דווקא יושם בדיוק כמה דיסיפלינות. ב-X-ריסארט, בטח מישהו שאחרי גם על הפתרון החווייתי, או איך זה באמת בסוף, מתרגם לזה שהוא לא רומוצר. אימפנים. אחרי השלב הזה, בדרך כלל עוברים לשלב הגדרות, המוצריות, הבסיסיות, שגם בשיטוף עם כאן שהם מוצר. וזה נגמר לרוב בסוג של Low-Fidelity WireFrames, שמסכות יותר בתוכן, ועוד פחות בגישה של המשתמש לזה, למגדירים מה זה מחיל. השלב הבא זה ייצור פונקציונלי, כזה יותר Low-Friend High-Fidelity, ומתמקדים קצת יותר בפונקציונלי, מה שרבה. זה כבר מוקים ופרות אותה האפסקה של משרואים את מה שרוצים לעשות. זה גם תלוי במוצר, באנשים לפעמים זה לפער, גם בחריות אנשי מוצר, לפעמים לגמרי בחריות אנשי-ווייקס. יש שזה הפרדה, שאני מאוד מאמין בין אנשי-מוצר וווייקס, אנשי-מוצר זה הממה, קצת יותר אחרי מלמה, ואנשי-ווייקס על האח. זה כמובן אףור, וזה תלוי. מרור, כן. כל חברה זה אחרת. נאבל. כן, הם אחרי עם על האח כבר. אז יש לי שאלה על זה, וזה אולי משהו. אני חובד את זה כמנהל מוצר הרבה פעמים, ואני בוטוח קלוני יודע שגם מרבה פעמים UX ודיזאנרים רגישים את אותו דבר. זה שני מקצות, שנורק כלומר גישים שיש להם ביקורת לתת. כבר סוף את הבא, והוא מעצב את הבא, ומציגמוק, זה כולם יש פתבק, כן. כי כולנו רואים משהו וכולנו רימני לא זה. וזנורם אני אנטי, עכשיו איך אתה חושב על זה? אני אין לזה. שאתה עושב בחדר וכאילו תודה, כזה אין ג'נירים מנדג'ר, נותן את פתבקים על ההיצוב, כן, נכון, זה קרה לכולם. נכון, זה כמו הרבה תחומים שהם קצת יותר מעוררים, גם הם עוציות וגם. הם נגישים על החושים שלנו, כן, אני באמת נגיד לפיתוח, לרוב יותר כש. שכל אחד נתן בגור, כי לא לא רואים את ההוד עצמו. אני חושב שפתבק הוא תמיד מבורך, ומקניק כל גורמים איפה, כמו שאנחנו מקבלים פתבקמי לקוחות ולקוחות פוטנציאליים, וכמי לא יוזרים שם לא לקוחות. אני חושב שמוד נכון, לעשות פרוסס ברור מרסים עם הפתבק הזה. כן, כאילו כל הפתבק. ומי מחלינו לד שווה. נכון, וגם מי מחלט. פוסוף. אני חושב שפתבק על ייצור, מחליט בסוף, המצב או מנהל הייצוב. אני מגלון מסכם, כן, זה פשטלו טרויאלי. זה לא באו בברחה ורות שהייתי, זה היה בין. אני תמיד אומר, אני יודע מה אני אוהב בעיצוב, אני לא יודע מה נכון. ככון, זה לא מקצוע שלה, ויש לי היום ראש צוות הייצוב הצלילור, היא מולה, והיא מבינה פי אלף יותר תמיני בן. דברים על הביאים החליטה? חשב, אני יכול לשאול, אני חודד תפיד ביק, אני יכול להגיד למה נראה לי שמשהו זה, בסוף זה לא החלטה שלה. לגמרי, זה לגמרי לא תריבי עלי, אני מסכים. אבל אני מתחושב, שזה בגרוץ של התחום שצריך יותר יותר לקרות, ואין קוראת במקומות מספמל. בוא נדבר שני על עוד, אולי נקודת מתח, בין. פרודק דיזיין למרקטינג. אפשר להתאון שהחוויית מוצר מתחילה עוד בפרסומת, מוראים. יוזרוי פרסומת וידיון צוחן בפייסבוק, מקליק, מגיע שהוא לנדינג פייש ותחיש את המשפמוצה. איך אתה רואה את זה וכמה שפה תוך שב שצחליות למי שמורבי לתפרודק דיזיין במרקטינג לאפך או איך השיטוף פולה זה קורה. אני חושב ש. זה תחום שהוא. והחלט חשוב, במכרד כי רואה פעם זה הקרטיס ביקור בתוך משתמשים חדשים. אני לא רואה שום בעש, אני לא רואה שום בעש, זה. ינוהל. עם כל אחד אחרי. זה משהו אחרי. תקשורת, ותאום, ציפיות, וכולי. אבל. בשביל זה יש לנו גוף מרקטינג, שהוא אחרי ילד זה באמת. מה קורה כשישית נגשויות? צוחן ין פרסומת. נמדדת. במקום מיני פרמטרים ורואים ש. שמבחינה אופטימלית, עדיף שהיה משהו ש. שהוא לא מתיישב, התחתו, עם המצד של המוצר, שהוא קצת לא. לא. פרווקטיב, שהוא קצת לא ישב בברנד גאייניים. אז. אה. אה. אה. זה לא כל כך קרה לי. אז. אז כשתי לי להגיד. מה קורה בקונפליקט כזה, אני יכול לדמיין ש. צריכי להשב אותו, על ידי תקשורת. אני באמת זה נעוד נדיר נראה לי, כי. אוקיי, הפרסומת פרווקטיבית נגיד. כן. אז מה? אוקיי, אז יש לקאי פייה, יש לקם פריניים, הוא מצליח, זה לא משפיע על המוצר. אז. משפיע על התפיסה של כל החברה בעולם, אבל זה באמת. וזה אחרי הוא תמר קטין וזה רק כלל. אה. אתה צריכם גישה. אתה באונסר קצת פיוות לניין של הגיעוס, ואני מצאו מסרות בדיזן, כי גם רובן שמשלו על זה, וגם כי. אתה יודע, כולם הגעיסים איך שבו, מחפשים עבודה או גם וגם. אה. לנו. כלואני מגש הרבה מעצבים. לא מעצבות, כן? לא אני, אבל אני מצאו את שנמנה. ו. וזה תמיד נראה לי קצת קסם. אני לא איך אתה יודע בכלל שמי שמולכה טוב במה שאתם חפש. טוב ביהיוייק, טוב בדיזן. איך בודקים את זה? אני מסכים שזה תחום. שאין פה זה לא מתאמטיקה, יש כל מיני. תחומים. קצת יותר. אפורים או סוף, צכיל, אז כל מיני דברים שקשה למדוד. אני חושב שאתה נעשות לעשות תהליך מקיף שבודק בדיוק גם מחולות המקצועיות, גם חולות תקשרותיות, חברותיות, גם רצונות שלה חברה לעומת המורמד, מה. אם יש ליום תציפיות, מה עושים, מה רוצים לעשות. ובסוף, אני אישית פשוט עשיתי את זה המון, רעיין אותי מהלך הקרירה, לי כבר עולה יעשרת על השימיש, כי זה גם כולל רענות שאני עושה בשנקר, כל שנה, ומאות מועמדים, ומגיש שאני טוב בזה. לתת טיפי מה אני חושב שצריך פשוט לנסות להגדיר מהמחפשים, זכות רשימה מאוד הרוקה ולנסות, לעלות את זה ברעיונות בסוג של או שאלות או תרגילים או גם וגם. אני תמייע אצל המצב צעיר שמחפש עכשיו, ונגד פורטפוליו, מכון למשהו כזה צריך פורטפוליו. מה אתה מחפש בפורטפולי? פרויקטים טובים. שזה, שם איך אתה מגלב פרויקטוב? שהוא גם מעניין ונכון, זה תלוי גם, יש מצבים צעירים יותר ופחות, אז. מצבים מנוסים, אז לא רוב יש פרויקטים מהקרירה, אז קצת יותר קל להם גם להרגן את זה. אם אנחנו רגע מדברים על מצבים צעירים, אני צריכים לבחור פרויקטים על עימודים, מה הרבה פרויקטים דמי שרסים כאילו, כל מיני התנסויות או פרויקטים מומטים קטנים. אם יש למשהו. אז אני מאוד ממליץ לעשות כן פרויקטים שגם מהות שלהם לא רק הביצוע, מעניינת למעצב גם דבר ראשון, מרגישים את זה, חושב פרווה מקרים, זה לא סתם את זה בריף כללים האינטרנטל, המשהו, לחבר, משהו, זה באמת מעניין אותי, מדע, מוזיקה, איזה שהוא בריף שקשור למוזיקה, ואם כדוגמה. אז דבר שם זה מה זה, מה זה הדבר הזה? כי זה גם הרבה הרבה על. אני בין אדם. אלא פשן למיקשו על אמה בכלל לעשות את זה. חבר כך כמובן ביצוע וקטור המקצועי, ולגמה פונקטיונלי וגמה פסדואל. אז את הזכר פרויקט ממש טוב, של כאילוי את הפרוטפולו, ומרד את זה בן אדם. איזה, יש חמשהו שיש הרבה. אני למשל שוב להבדיל אלפה אבדלות. אני מראיין ברכותו דבר גם שנים, וראיינתי אלפי אנשים. ואני תמיד שואל שאלות מתריקות. ואני הוא אז זוכר אנשים שפירקו דברים בעיצוע מאוד מאוד חזקה, ונכחק לי. יש איזה משהו כזה שאתה. זה פרויקט כשמולב, עלווי וכל האנשים, הרבה רגישים לי פרויקטים כאלה? יש מיד הפעם. אז באמת מאוד מגובן, זה, אולי הנקודה שאני רוצה דוי, זה ממש לא חייב להיות, כאילו מעולם המוצר, שאליו מתראיינים, זה לא חייב להיות את זה כלי, וסלפסרוויס או לאיקומר או ביטוסי, וכל להיות לא מזמן ראיתי פרויקט, אני זוכר, זה כבר הוא פרסימנתו. נכון. אלא קטע זוכר אותו כאילו, המשגבו. וגם זה גם קורא איץומים. על העולם שלם של טיפוגראףי האסיאתי, דגיש על קוראה. יש המאיניין, למדתי את זה מהפרקט הזה, לא יודעתי את זה ש. לפני. לא יודעת, תחילת המאה עשרים, המצב שם שעובר חושי היו הנהלפה ביתיים, וממש אמציאו את הקטב. כאילו משום מקום, משהו בעב, וממציא את האותיות. והפרקט מתאר את כל זה, מזהווית כאילו היסטורית, אבל. ככה בעיה, כזה שהוא מוצר מידע כזה, לא מוצר כפונקציאנל, שהם צריך לצאת ממנו, הם עשו חוץ מהקיר את התחום, אבל זה עשוי מאוד מאוד מדויק ונחול. יש אתם מידע את הדיון הזה, בין מוסדות לימות שונים, ויכולת קבלל העבודה מסוימת, אחת רואה את זה בצד של הדיזן, גם כי. בקוראות חיים ראיתי שהיית. גם בצדל הרגע בשן כך, אחת רואה את השוני בין המוסדות האלה. האם יש שוני? לדעתי יש כמובן שנים משוחד, כי אני משנקר הרבה שנים, וכמתי שמה ממש את המסלול זה יצוב מוצר. בצלל למדתי, ולמדתי קצת נער בזמן. אני חושב שבצלל מחוונים קצת יותר לכיוון הקדמי של לעשות כל מיני פרויקטים קצת יותר מחקרים, קצת יותר ספקולטיבים, קצת יותר אומנותיים. ושנקר גם כתוגף, אתוגף היא אותה מחללת ציבורי, שיש לזה הגדרות, ברורות, במהלג, במהוצאה להכבוע. לעשות איזה גישה ויותר בין הקדמי על השוק, ואני רשנקר, מאמינים בחיבור הזה של מצד אחד לוציא אנשים עם קצוע, והנקרה הזה מהצבי מוצר. אבל בכל זאת בארמה של תואר הקדמי, וקבלים תואר הקדמי, הרבה שנים, עם הרבה קורסים ונגיעות שמאבר לה. זה להסמת בתי יש יותר סדנאות, ושנקר, יש הקבלה של אנשים שונה. תראה יש לי עכשיו מהצב וסטודנטרצלי בצבט, והוא עובד ממש ממש כשך, אבל הפרוין כבר אחרי שלו. ואני מרגיש את זה בקיפסטתי, כאילו, וזה בסדר, כאילו אני שמח שהוא. אז מה בפה על גורם נשוני הזה? אני רוצה סיימת זה רגע בקוכבית, אני לא יודע בדיוק מה קורה ובצלל, אז יכול להיות לא כל כך שונים, זו רק בטפיסה שאני שומע מה אנשים. אני חושב שזה, בגישה שמרתי אחד הוא קצת יותר מחוון, לצאת עם מקצוע ומוכנים קצת יותר לעבודה, ואחד קצת יותר מוכנים, אולי לתארים מתקדמים, שבאפגב זה תחום, אני ממש לא. אני חושב שום עוד חשוב גם, במיוחד בארץ, שאין כמעט תארים מתקדמים בתחומי הייצוב, בכל יש המון, וזה תחום שאנחנו נושאים מפתח, תחקב גם בשנקר, ויהיו תארים מתקדמים, מפעילו. זה עוד כנראה חלום, כתן יותר רחוק, אבל ממש דוקטורט בעיויק. חושב שזה משלים, צריך להשלים מאוד יפה את מה שקורה בשוק, שבאמת תקדם מאוד מער, אבל מפספס לפעמים דברים קצת יותר המוכים, סביבת מחקר, סביבת, אתיקר. וסתם חוץ מבצלל ושנקר, יש עוד מוסלות הקדמאים או לא די מקדמאים ששם טובים, אתה כאילו כמגייס אני שואל, במקומות אחרים. ככה מתקר. אתירה, יש שאתה מוסלות, ארבער חמישה הגדולים שנותנים טוער, ושנקר בצללל, חולון, ויצור פייפה, אולי עוד אחד. חולון זה את שייטין. חולון זה את שייטין. כן, כן, כן. מחקר כך יש מוסדות שלא נותנים טוער, כל מיני מוסדות פרטיים. מחקר כך יש קורסים ממש, כל מיני הורכים, קורס ערב, קורס שנה, קורס חודש, קורס ערב. אבל טוער הוא לא תנאי לרבה אנשים לא מקצוע. זה אני קודם. ממש לא תנאי, אבל אני חושב שבפועל, מי שיש לו טוער, לרוב ושלוי טוערון גדול. אני לא חושב שבגלל הטוער עצמו, אז בגלל שהוא תעסק בזה 4 שנים לפחות. אוקיי, זה סוג של סדנן, כיבד המון פייד בצער. 4 שנים האלה. פייד בקני, הן זון ורק. כן, כן, כן. חשוב להדגיש שהטערים האלה בכל המחסדות האלה, הם הן זון כמעט הכול. זה לא ארצאות, זה גם ארצאות. אבל ממש כל קורס כמעט לצאתים פרויקט, לא אפילו קמה. וזה הוא מר. מנדן שעושה בערך שמונה קורסים בסמסטר, לאורך 4 שנים, יוצא עם ניסיון של מאוד פרויקטים. והם פרוטפוליות. כן, זה גם. טוב, נבור לשאלות מהקל. אז לשאי שואל, מה יהיו ההתגרים הגדולים שהתמודת הייתם בבנית הדיזיינט סיסטם ובכלל בהחריות על צוות כזה בחבר הגדולה. אז יש המון את גרים. יש כמובן את הצדה הפרקטי, של צוות זה, לבנות את זה. אני חושב שזה את גר בפנצמוש, צריכים איזה גם ניסיון, בקצת ריה מערכתית, סיסטם סינקינג, זה את גר בפנצמור. אני חושב שאת גרים המד גדולים זה דווקא בעיסום של זה בעיר גון. משל זה הרבה דיבור בהינטרנט, שלום הספיק ששתה. סיסטם או את הברנד, חולה, הלך לגרום להאנשים להמשתמש בזה, בשים אחר. להיות הבנגליסט, כן, לידיוק הזה. לא, רץ את גרים כזה כאלה, שבתחה לזה יותר קשה, להתלעת בנינו את הפרו ססים הנכונים. אני חושב שהאם במשפט מה שתחיל לעבוד זה שהסיסטם הזה צריך לשרת את אנשים, שהמיר צוות. וזה בעבור מגבוע שחור חובה להשתמש, להבין שזה באמת מקצר להם הרבה דברים, איפה אני לא רוצה מתעסק בהם, או למשדר, כל מיני, אספונציב, אקססאביליטית, דברים שאין אתם מתעסק בהם שוב ושוב מוכן. וברגע שנגיד על הסיסטם הספק, משהו כזה out of the box, פתאום יש יותר זמן. שרצר חנים שרוצים לשתמש. כי יש להם יותר זמן לעשות דברים אחרים שלו. בסוף, זה ברור נראה לי לכולם, אבל להגיע לשם אזכי, בחינת גרק, שהנשים מבין שבעצם דברים, פנאה להם זמן להתעסק בה, שאלות היצוביות היותר מעניינות. שלא, לחלוונות. לא מוצר ולא לחלוונות. אני בדיוק בה אתגרים האלה. בדיוק, עוד בהגדרת הליכים ואיך אם פתאום עושים קונפוננטה חדשה, איך מחליטים אם אני מצד בו-design-system או לא, שלי מזל שיש לי צוות חזק מאוד, שאתה סגב את זה. אני. יש עוד איזה גשר, שזה שקשה קצת לחתות. איזה דווקא בין, דיזהין לפיתוח, בכלל זה גם, נעמות שלפעמים, קשה לגשר ביניהם, ואני חושב שבדרך 1-design-system זה גם דרך טובה לעשות את זה. כן. אני חושב שלכן צוות-design-system שזה דרך רב לא בכל, אני חושב שחייב להיות בו-design-system, ובואו נחום אוטרח, זה אופך יותר יותר, אני חושב שחייב להיות בו-design-system, פיתוח ויצוב ביחד. נעמין מה שלו, עבוד צמוד על הגדרות האלה, כי אם זה יושב רק בפיגמה או בצקארץ, אז זה לא. לא עושים את כל הדרך. אז זה למשל סתם הצלנו, אנחנו בואים את עושים את זה ככה, הם לא בדיוק אותו צוות, אבל יש לנו מפתחים, שם דדי קיידת ל-design-system אבל it looks good. אני קילו, אני אופטימי בנושא. עוד בעד זה, פשוט ככל שהרגון הוא קצת עם פחות ריסה עורסים, גם יותר קטן, אז קשה למצואו. נכון. דדי קיידת דנשים לדברים תשתתיים ולנימים. סכימה. כמו שאמרת, אז צריך להגיע בשלב בגרות מסוים של החברה, אם עכשיו יש לו שם פתחים שהרצים על המרכת. פרורת המרכת פיית, אולי זה לא הזמן, אנחנו נעשהו דיזן סתם. איזהיף מנשואל, איך את המודד הצלחה של ייצוב? בבחל הצדדים, פחות מדדים, אסטטיקה וראת מסר. אז רק במשפט על הצדדים, יותר מדידים, אז כמובן שבמוצרים דולים ורצינים, אז אפשר למדוד הרבה דברים, הרבה קי פייסט, להגדיר אותם מראש, אבל יש המון משתמשים, אז גם קה לייחסית למער לקבל דתה, אז קבודו במקום המונה, אבל נחרק השני, יש דברים נכון, שקצת יותר קשה למדוד, סתטיקה חוויה, אם יש לי זהי ביטס, חוויה אחת מולחו, יש לי אפשר למדוד את זה, אבל דברים נפעמים באמת הם יותר אבסטרקטים. סיקרי עומק זה משהו שעושים או לא תמיר זרים. עושים, אני אישית שעמד זה בפריור אותי, קצת יותר נמוך, על דברים כאלה. אני חושב, מאוד חשוב, עשות סקרים על מהן צריכים, פיינטפוינצ, אבל פחות מגידה לסתטיקה, בסוף, אני מאמין שהעמומכים צריכים למדוד את זה. זה קרי, אני, מהצרים אחרים בחברת. אני חייזה חלק מהיצוף, והצר משהו ולעמוד מחרות. טוב, ודור, הם שחלישול, וכצת דיברנו, אז אבל אולי אני אספציפם, מעבר לתיקה ועודות מוצלח, מה התחונות שאתה מחפש, במשהו שאתה מגייס, שאתה מגייס. אני חושב שאתה חונה אחת שהיא מפעמים, קצת חומקת למועמדים מפחות, וזה די ברור שנמחפשים את זה, אבל אולי נשאבה טיפ, זה יכולת לתקשר את ההיצובים. זה לא איזו שהיצוב הוא, אחרי יפה או עובד בעולם, המצב בתח בתוך החברה, היצטה, רח גם נשאכני האחרים, או להסביר את ההיצוב הזה. למה? הוא לקחך לתרות מסוימות, וכאילו לחבר בין התוצר לבין הפרקטיקה, או אקסית UI. יש אנשים, זה בעליין קצת בפרקיבי, ויש כאלה שלו, אז מי שלו אני חושב ש. זה קיים שם הרכון נעצב יש הסיבות. כן. אז אולי שווה, נעשיון זה דגש שלו, והיא תמנה לזה, על איך פרח בתקשר את ההיצוב לעסביר אותו. זה כל כך השוב, כן, לעסביר אותו גם לאנשים שהם לא מעצבים, כי הרבה פעמים אנחנו לא נובן. אני רואה את זה המון, אני אמרתי שאני וההדופה דיזן שלי, תמיד מדברים הרבה, ולפיים אני לא מבין למה היא בחרח לתק הזו אחרת. זה כל כך השובה יכולת להסביר את זה, ואני עוד נוח, למפתחים, לנהלה. שבלנו ספת שלידו, האם התחשב שיש צורך בפרדה בנתפקיד אפיון UX לבין ייצוב UI? לא. למה? עוד פמשת. מלא אנשים בבית עכשיו. אחות, כל אחד. מרימים את הלפידים. והדעה שלו. כן. אני חושב שבפועל אין שום בה שבסוף, פתח בגוף גדול, יהיו את המומכים השונים, וכן, מישהו אחד בסוף, יעשה את כל, לפעין על תאצל שלה, פונקציונלי, לעומת הרויזואלית, נעשים שונים, עוד צבטים שונים. עושב שמעצב טוב, צריך להבין, שזה מקשה אחת. גם אם הוא בפועל לא עושה, הוא עושה גם ראת כל הדיטאים של הכול, הוא כן, אין חוויה, שהיא לא. הוא קצן אלית ובביזואלית. אנחנו חובים את זה דרך העיניים, לפחות בחוויות היום, אולי בעתיד, המצבי, יואי, יום, הצבי, קסארון, או. כן. או ישירות למוח, אבל היום יש עדיין את ה. UX ויואי, אני מאמין, שאין מקשה אחת. חודש הפרויקט יותר מורכב, זה יכול להבור ידיין, וכולי, אבל אני חושב לא צריך להתחליט חמק מזה לתבטובות אחרי. כן. לפתחת את הדעת על שני הדברית. זה. זה מעניין שמה אתה עושה, שוב אני הולך דוגמת מגוגיה, אבל אני נגיד שאתה איסיסטנט, ואז יש שמה משמע צווי, יוזר אקספיריינס, לסעון, לעודיו. כן, הוא איך את המדבר, מהחווה, שאתה מקבל בחזרה, זה. כזה מה שלא חושבים עליו לכם? אני אפשר להשתבד. אני מפצליל של HB-O-Netflix ששמתחיל הסדרה התוכנית מהחוויית מוצר, נכון. זה משמעניין, נחשוב הזה. יש הרבה תחומים שממש מתפתחים, יותר מהר בתאוצר בשנים האחרונות, ומה שנקרא נוי, גם נצר על יוזר האינטרפס, וזה, ולמות האווייר, וכולי שאולי האינטרפס הוא הגוף שלנו, שאינטרפס פשוט שם. כן, אבל זה לא מוריד מזה שצחליות סוג של מעצב, והאינטרפס הזה גם אם הוא שקוף. ואינטרום ביני אחד מהמניינים בעתיד של המקצוע הזה. שאלו גם קצת על הקשר השם, את הפוסט בקבוצה קצת על החלק של, הומנות גנרטיבית מבוססת קוד, ומצווי אודיוביזואל, גם קצת איניפטי, אז את יכול קצת אולי לספר הדבר. אמרתם עליהם. כן, לא. זה היה שורה אחרונה בביונגרפיה של חשפיר סאמנו. כן, אז החוץ מיוטים מעצב מוצר. ומלמל את זה, בהרווים בלילות הפשוט של איזה, עבודות הומנות, כי אני עושה כאומנ, שמה שאולי מאפיין אותם, את המקול מנסוגים, אבל מה שמפיונסם, שאולן מבוססות קוד וטכנולוגיה. זה אומר שאתוצר הוא לא תמונה או פוסטר או פילולוווידיאו, אלא זה תוכנות, תוק את תוכנות כפנות. וממצם, זה זאת העבודה. יכולה לייצר אלף המיליון וריאציות, תלוי פסוג העבודה. אני עושה את זה, ואם כבר נעשורים, ובשנה חונה, בסים חתיב, פי תום זה הלאה, פסוג של צעת מין סטרין או בקיוון של המין סטרין, של דרך האנפטיז. זה העולם שלהם של. למשלום הקיר וליכולת למקור וליצר עבודות המנות הגיטליות, על הבלוקציין. אז עכשיו זה נראה מזה. איך זה נראה בפה? זה מין סקריבת שאני מוריד ומשתמש פה כדי לייצר המנות או מרויים כאילו בפה. יש כל מיני. עבודות שלי לאחרונה, עבודות גנרטיביות, שזו אומר שזה תוכנה או סקריבת אחד, שיודע לייצר אינסוף, רוקימת אינסוף וריאתיו. ויזואליות שונות. מה אין פותשום מקבל? אז יש גם כל מיני פתות. אני מפרצם תעבודות שלי קרגע בפלטפור מה שנקראת בלוקס. מסם קישור באתיור של הפרה. שהם פלטפור מהמובילה קרגע בעולם לעבודות כאלה. וממש המציא הוא משהו בעיניי ממש חחם. שבעצם כל עבודה כזאת מגדירים העומן, מגדיר מראש כמה אותקים, כמה אידישנט, נגיד אלף. ואז כל מי שרוחש עבודה ברגע רחישה הוא בעצם עושה למינט או מטביע אותה. וזה מה שמחולל את הפרמטרים שלה. כל מינט על הבלוקציהם מקבל השרדומלי, זה שהוא סטרינג מאוד מאוד ערוך. שזה קורה אוטומטית זה הטרנזקציה ככה נרשמת על הבלוקציהם. ואז בעזרת המדעת הזה בעצם זה מחולל את העבודה לפי הפרמטרים שאני קוות. אז הראשום של הטרנזקציה הוא חלק מהעבודה עצמה בעצם. אפשר להסתכל על זה ככה. מעניין ואז נוצרים נגיד אלף אותקים שלא רק שהם שונים זה בניגוד לנגיד אותקים של צילומים שכל ההותקים בעצם די אותו דבר, חותמרמת האטומים, אז פה אותקים הן באמת שונים. וזה יוצר שהוא קשה להם סביב זה של נדירות ושתתפות, הבן אדם הרגיש שהוא חלק מהמתמד צירה. יש פה המון טריגרים תיכולוגיים מאוד חזקים וכן הפרמטרון הזאת מתפותט את זה ככה. זה לא רק לקחת את זה שהיא עבודה תמונות ועשות למינטי, בעצם המינטי, זה לייצר משהו חדש ייחודי לגמורק. כל ההלגם דדים מוד יותר מורכבים של כל כלה וזאת אומרת, סוג של הגרלה, אתם אולי תרצה ליצר עוד ועוד, להתמקר לעניין, אז כל מיני הספקה. כן, זה אולי ענק ואולי עמתי שהוא. כן, להתגמל זה. טוב, אני מניח שאתם מגייסים. אז ספר על מוקצת, מה אתה מחפש? אתה היות פה איפה? כן, אז כמו שאמר את הקודם, עשוק למזלנו, כן? עשוק בישראל הוא פשוט מדהים בשנים האחרונות, ואנחנו מחפשים הכול, ספציפית ובעיצוב מוצר חפשים. ואנשים כמה שתכתובים לכל הרמות, זאת אומרת, מיני ג'ון יורי מעד סיניורים. הדיפות לבעלי ניסיון, כן, במוצר. מיצוב מוצר ולא מיצוב מרקטינג, למות שגם מחפש את מרקטינג שלה, המחפשת זה פשוט. זה לא אצלח לא אצליק. כן. אז מצבים מוצר שהם מתעניינים במוצרים ביטוסי, מאוד מורכבים, אם עכשיו אנחנו כמו שתפרתי בכיוון שהיא לעשות בפלטפורמה, שזה שאלות מאוד מאוד מעניינות, יצוביות וגם דיזיינסיסטם, שאנחנו משד רגעים ובעצם בונים אותו. אז אני חושב זה נקודם, מאוד מעניינת בזמן, צריך להיות פה. וגם חשובי להגיד שיש הרבה סניפים מישהו שאחר יודע, עכשיו שרק בביוקנם בצפון, ויש גם בניו יורק לאונדון, מנסתם תל אביב סניפה אמריקזי, סופי בולגריה, כן. כן. אז כמובן שאנחנו מחפשים בעברית, אנחנו נברים אז אז יותר להקטרל, זה תל אביביוקנם, כן, ומשאות. אני לא יודע בולגרית, אז שאני אמרשנו. באמת. מעצבות הצפון, זה ברוי מבין. מגנף, תודה רבה, בין. יש מה שיר, רציתי לדובר עליו שלא היספקנו. רק שבאמת, לכל המאזינים היותר ציירים או כאלה שחדשים נותחום, אז אני רוצה להתגיש, אני חושב שזה תחום מדהים גם בהשיעה שקוראת בארץ, אני חושב זה לא. מובן מלב שבאמת ישראל, זה מהצמה היום בעולם ההייטק, לא סתם שאתה צערות בהייטק. כן, וכפות כסט, ולא חושב זה, הקורר בנודח. אז כפי יום. תרבות מיוחדת יש פה. ירק שוב להגיד שזה דרך כניסה נוסף לייטק, שיקרפים הביקורתי מועדון סגור, מתכנתיים זה יש גם דיזין, מסתם למרכתי, אבל אנחנו מדברים פה על דיזן, זה דרך כניסה מאוד טובה על ההייטק. כן, אני ממש. אני מבין אולי את הפעורות הזאת, כי אם את זה לא דרך, זה לא בארץ נעדרת על הומדה ההייטק, תל אביב וכולי, אני חושב שדאפ כאנחנו בנקודה, בזמן שזה ממש לא מועדון סגור, השוק, צמל, עוד, ועוד אנשים שהיא כנסו, אז נכון, שזה צריך לעבוד בשביל, זה לי ללמוד, אם זה לי תנסות, אם זה להשקיע, וזה לא. לא ריאלתי, כן. צריכים גם להשקיע, אבל כל מי ש. אני חושב קצת משקיע, מוזמן, אולי לשחק עודמת, זה לא קשרון מולד. צריך לעבוד קשה. טוב, תודה רבה? תודה, בין.