פרק 260: למה ה’טיפשים’ מצליחים ולמה הם הכי חכמים שיש

אז למה תפשימ מצליחים? כן, אני יודע שאולי אני עכשיו רוסל לכם קצת רגעי המילה הזאת למה תפשימ מצליחים? אבל כן, אני נוצר לגשת, נעלה לגשאלה בפתחת הפרק. למה אותה מנשים שאולי אתם רואים אותם? אתם מסתכלים עליהם? אתם אומרים, "כשמע, אני פי אלף יותר חכה ממנו, אני ארבע יותר חכה ממנה, אני רואה שאין להמיד יותר ממני ולמה הולך למה הם מצליחים? למה נראה שדברים בים להם יותר בקלות? למה כשהצכה לאוריד משהו לביצוע כשהצכה להוציא רעיון לפועל? הם עושים את זה פשוט מהר, והתחושה הזאת התחושה שמתעסקה לתלו מהתאנשים. אנשים עם פרוטנציאל אדיר, אנשים עם ויזנטוב, אנשים עם יד המטורף, אנשים של המדו חקרו, השקירו מבינים, אנשים עם צוקה מטורפת, אבל הם אותה מנשים שחיים את החיים בתחושה של פוטנציאל מפוספה, וברפרקה זה על החלט סבין אתכם. עול בקטת טוב רק בעבא, ואני דווקא הולך לרוד לכם, למה תפשים הצליחים? ולמה הם הרבה יותר חכמים ממש אנחנו חושבים? אגב, אני חסוף פה לא מהדברים שמנוגדים להינטואוי צייה הנושית, אבל הם יהיו בדיוק הדברים שאפשרו לכם, לעבור ממצב של פוטנציאל לא ממומש, בפוטנציאל ממומש, עשיתי הרבה פרקים בביולוגיה של האוינרים, זה הולך להיות אחד החשובים ביותר, אז אני דורש את סומת לבחר המלאה, אבל לא לפני הפתיח, ואז נתחיל. נולד אתם עלופים, יכול להיות ששחח אתם את זה, אבל נולד אתם עלופים, במעות שלכם, כבני אדם, ושיום תוצאה, ציון או לייק לא יכולו לשנות את זה. אני אית הנזריה וזה הפוטקסט הביולוגיה של האוינרים, שבות הקבלו הצצנדירה, לא עולם המנתה לי והרגשי של מספרי אחד בתחומר, ומפרק לפרק נחסוף, מה נדרש, כדי להפוך לבני אדם שלמים במסלס הגים, לאוינרים, לא רק על סמח תוצאה או תחרות אחת, אלה בניסחק החיים, עלופים מעצם מיותכם, בדיוק כפי שנולד אתם. ואין לרגע עברה בחיום המחשבה שהתם עדיין לא מספיק מצלכם, אסטו לי להסכיר לכם, הערך עצמי שלכם, לא תלוי בתוצאות שלכם, מתחילים עכשיו. אז הבאולוגיה של האוינרים, פרק חדש, שמח לעשות לכם אותו פרק שאני מאוד מחובר אליו, כי זה אחד המוסעים הכי משמעותיים, שלא רק אותו אני מלמד בעדיקות ובצורה מאוד משמעותית. בתוכנית לחשרת מאמינים מנתלים אלה, כי בחינתי, הפרק הזה, הוא מהות החברה שלי. מי שבל ללמוד אימון מנתלים, בל ללמוד את הפסיכולוגיה של הביצוי, מי שרוצה להיות אדם בתפקוד גבוה, אדם שממש, אדם שזז, אדם שחי, אדם שלו חי ליד היעוץ, איך להיות בתפקוד, צריך להיות בביצוע, צריך להיות בביצוע גבוה. אממה, יש לא מתפעמים, שאנשים פשוט אומרים את הקשיב כמטי בבוקר. אני יודע שם סימה שלי זה, לעלות סרטון, אני יודע שם סימה שלי זה, לעשות מעלך, עסקים, מעלך שיווקי, אני יודע שם סימה שלי זה לצאת לרוץ, אני יודע שאני צריך לעשות דברים כדי להמשטר פרוטנציאל שלי. אבל אז אני כמה בבוקר, ומורח את עצמי אותי פעה. ופתאום אני מוצא איזה שהיא מסימה אחרת שאני ממש חשוב ליחשב לעשות ואני מסיימת היום שלי בלי לעשות את הדבר החשוב. וזה לא משנה מה זה, כן? זה יכול להיות ששתירהון לסדנה שאני רוצה לצאתי את העתיתה. יכול למודות ששתירה. היום אישי שאני גבר שומר הרבה זמן במגירה ולא יוצא לפועל. אז גם יכול לתרגעים כאלה שאתם אומרים, היום אני בא, ואני הולך לעשות את הסיכת מחירה הזו בצורה המדימה. היום אני בא כמנהל, ואני אכל הדבר לעובדים שלי בצורה מסוימת. אבל אז בזמן הם מת משהו שם קורא. כשאנחנו צריכים לבצע ולא דווקאים אתיווינו, פתאום משהו קורא לנו שם. והסיבה שהפרק הזה ככה הנולד היא שהרבה אנשים יודאים, מה הם צריכים לעשות כדי למה שתצמם? אבל ברגע האמת, קופאים, עוד אוכים, או לא זזים. אחד אומרים שאני רוצה לפני שאני אכספר על ההדגר על בית השור, של מה בעצם, גורם להנשים שאלה נאר, לראים טיפשים להיות ביצויסטים בצורה מטורפת, זה קודם כל לשאול אתכם של האחת. האנצא שאתה נעשור הגלזהות ולאטר, איפה בחיים שלכם, יש מצבים שבהם אתם צריכים לפעול לבריד שהוא חשוב לכם, אבל ברגע האמת קופאים, ברגע האמת דוחים. ברגע האמת משהו שם קורה והתמשות נעצרים. על לא דעמה זה, כן? זה יכול להיות מי, לעצת ולהסות משהו ברמה, האישית שלכם, להתחיל הרגל חדש. בין אם זה לפרסם, את ההסק שלכם, את השירות שלכם, בין אם זה לדבר עם אנשים, שאתם יודעים שזה מה שאתם צריכים לעשות, אבל ברגע האמת אתם קופאים. ואיתי רוצה לגשתיקחו רגע, כנראות השתי כנסו, עם רגע הקיפאון הזה, רגע הדחיינות הזה, רגע הפר הזה שבו אתם חובים, ואיתי רוצה שייתו נצל הדרך. והרעיון כאן הוא בעצם להבין, למה אנשים, לא זזים? למה אנשים קופאים? למה ברגע האמת, אחרי שאנשים עושים סדנאות, ורצאות, וחשרות, וננים באמת מההיידה שהם צוברים, ולא משנה במה זה, כן? בעימון בשוקאון, בהורות בזוגיות לא משנה במה, כשמצריכים לצאת ולווציה, לצאת ולפעול משהו שם קורי. והמשהו הזה מסתכם במשפט שאני שומר אותו לא מה את הצלנשים, ומומרים, "הייתן זה לא שאני לא יודע מה לעשות." אלא שפשוט אני לא סאת מה שאני יודע. למה זה קורל לנו? אז לא נאים, אבל אני נגיד את זה הכי הכי ישיר. חשוב לי שאתה קירו את אפקט המחנק. אפקט המחנק, הוא אותו אפקט שהנשים חובים, כשמצריכים לצאת לביצוע פעולות, שהגדילות הסיכויים לברגשמת היעוד שלהם, ברגע אמת, הם פשוט קופאים. לא זזים ולא הצלנדרך. אגב, על אפקט המחנק, "צ'וק'ינג" נכתה ומון. ואני דווקא בוחר לקחת את אחד הספרים התובים ביותר מבחינתי שנכתבו בתחום, ספר שנקרא "צ'וק" בעברית "מחנק", ספר שקדבר אותו סיון בלוק, מדענית קוגניטיבית, שהגב, הייתה גם ספר טעית שוארת בקדב רגל שמבחינתי אחת המומחיות, ברמה המדעית של מדעי המוח למה אנשים נכנקים. והגדרה הכי הפה, שמבחינתי והחיפשוטה ללהבין מחנק, זה הדבר הבא. פוטחים עוזניים, עכשיו הוא מבינים למה אנשים קופאים. אפקט המחנק, או הרגע את השבוע אנשים חובים פיקבירקיים. מחנק. אנשים הנהצרת ומפשוט קופאים. למה זה קורה? מאוד פשוט. מחנק הוא מצב, תכו הזנאים שבוע, הביצועים שלנו נכותים מהפוטנציאלה אמיתי. אוקיי? בופנטיבי כן, הביצועים שלנו. הפרפורמז. איך שאני מתפקד בעולם נכות ירוד מהפוטנציאלה אמיתי שלנו? למה זה קורה? זה קורה בגלל שהמוח שלנו מנסה לשלות בפעולות שהגוף שלנו יודע לבצע בעוטומת נקודה אני חוזר. אוקיי? מחנק זה מצב שבוע, הביצועים שלי, באמצעיות בחיים האמיתיים נכותים מהפוטנציאלה אמיתי שלי, ולמה זה קורה? כי אני מנסה לשלות על פעולות שהגוף שלי יודע לעשות בעוטומת. מה שמובילה הססנות? פחד עם הנעות? ומצב שבוע אני כופה ברגע אמת. שבחרשו פסיס תקשיבו למילה הכי חשובה. מחנק זה לא מצב שבוע, אני לא יודע מה לעשות. מצב שבוע זה שמרוב שאני רוצה להצליח במה שאני עושה, אני מנסה לשלות בכל פעולה וכתוצאה מזה, אני לא נותן להגוף שלי לזרום, על לא נותן להיידה שלי לצאת, על לא נותן להינטוריציה שלי לפעול, אני בעצם עוצר את הפעולה אוטומטית שהגוף שלי יודע לעשות. שאב, אם היינו נכנסים למוח של הנופנימה, הייתי מחולים לראות, מצב מאוד מאוד דנייה, אני לא יקנס איתכם בזרת השם נצליח ללבות, אני נלמד יחד, אם תבואו ללמודו עם אחד לאותונית לחשרת, מאמלים, אם תל אם תקבלו, איתה אולי את הלב של הלב, אבל אני תמיד אותו ככה ב-22. אם היינו חנשים למוח של בנדם, הייתה רואה שבמוח של בנדם, יש בגדול שני זורים מאוד מאוד מעניינים שאני רוצה שתקירו. אחד נקרא לו אמר החושב שזה אמר החגדול, הוא נמצא כאן, הוא נקדה מצחית, הרגע שבו, הוא האזור שבו במוח, אנחנו עבים לתכנן, לחשוב, ניסטקל על ויזיה להבד נטוני, זה איזור של נטוח בקרה, זה חלק במוח שלנו שיותר חלק אינטלקטואלי, חלק שיותר רב לחשוב, יודל להבד, יודל להרגן מהידע, הוא האזור שבו אנחנו, מפעילים רוב הזמן את החשיבה שלנו. ולאזור הזה נקרא המוח הגדול. לצד זה, יש איזור שאני צריך שתקירו. לצד המוח הגדול שהוא יותר מתעסק בזיקרון עבודה, זה המאפיין שלו, יש לו זיקרון, כן, כמו שיש למחשב זיקרון, אותו דבר יש גם למוח שלנו, ולכן לקזן קורה המוח החושב, העונה הקדם מצחית, לצד זה, יש את האזור שאנחנו דווקא פה, נקרא לו המוח הקטן. המוח הקטן זה האזור שבו נמצא המוח הקדום. ממקם שחשוב שום מה המוח הקדום, אומרג, זה המגדלה, איפה שהפייטופלית, כן, זה האזור הזה, זה שם. עכשיו, במוח הקדום יש איזור שנקרא המוחון. אני רוצה מגבר אני בדמתיוטי. אמרכון זה איזור שבו יש לנו שם ייכולת שנקראת זיקרון פרוצדורלי. זיקרון פרוצדורלי אומרת הדבר הבא. פעולה שאתם עושים שוב ושוב ושוב ושוב ושוב. אמרך שלכם יודאה לזכור אותה. ואו איך שודה לזכור אותה ולתקטק אותה, מטיים פעם בלדכם בעלפה. ניתם לגדוגמה למה אנחנו, למה דנו לעשות שוב ושוב שעמוך שלנו למד לעשות בצורה אוטומטית. לעלות מדרגות כן, לנהוג אותו דבר לצחצך שיניים אנחנו. כשאני עולה מדרגות אני לא אומר, הייתן תהלת רגלימין ואז את רגל שמול. ותתידעג שרגלימין שחתה לב את זה, ותקצת תשימה לעלות כדי שרגל לסמול, תבוא בצורה טובה לא. למה דנו ללכתיום אחד? למה דנו לעלות על מדרגות. והמוך עם הזיקרון הפרוצדורלי שלנו, מהמוך הקטן, זאתו המוח שהחראי על שליטה מוטורית. והמוך הזה יש לו תפקיד אחד, המוחון להפוך פעולות מורכבות, והפעולות האלה שביצר לו את המשוב ומפעולות מורכבות, להפוך אותם לביצוע האוטומטי. זאת אומרת, שמה שביצר לו שוב ושוב ושוב? דברים שאנחנו יודעים לבצע שוב ושוב, הם דברים שאמוח שלנו יודע לתרגם לביצוע האוטומטי. זה בדיוק הרגעים האלה שבהם ספורטי, שהתאמן שוב ושוב ושוב על אותה ביתה, בזמן אמת תכלסו יודע לבצע את הביתה. אבל קורא שמה שהוא שמונה ממנו לבצע את הביתה? אנשי הסקים, יזמים, בלי הסקים, שמקירים את המוצר שלהם הכי טוב בעולם. ויהודים אותו שוב ושוב ושוב הם מקירים אותו, הם אוהבים אותו, תשאל אותם על המוצר שלהם בסיכת כפה, הם יודעים לדבר עליו מטיים פעם, אבל פי תום סימניים, הצלמםה משהו קורא שם. אז מה לנו הדחשב ותכף נבין איפה איפקט המחנה קורא? איבנו ששני האזורים במוח שחשוב לנו, לפרק הזה להקיר על פרפורמנס ועל ביצועים, זה אחד, המוח הגדול, שמתעסק בחשיבה, מה שמאפיין אותו זה תכנון, מחשבה, איפיונים, והמוח הקטן שמאפיין אותו דווקא, זוכרים זה זיכרון פרצדורלי. תתרגל דברים, תן לו, תעשד דברים שוב, עודל ועצר אותם כבר באותו מת. איפה כל הצרות מתחילות? כל הצרות מתחילות, כשברגע האמת, כשאחות צריכים לצאת לדרך, במקום שניתן ספייס למוח הקטן, למוח המבצעה. מה שאנחנו עושים? זה אנחנו נותנים שליטה למוח החושב. זאת אומרת, כשאני צריך לפעול, עכשיו להדליק מצלמה, כשאני צריך לדבר מול קהל, כשאני צריך לספר למוצר שלי, כשאני צריך להעלות ולתפקט, בין אם זה ספורטה שצריך לעלות, על מגרש מול 20-30 אלפי, שאול מול מתי מנשים ובעוררים בקהל. בדיוק בוטור רגע, כשאנחנו צריכים בזמן האמת, לעבוד מתוך המוח המבצע, אנחנו דווקא נותנים שליטה למוח החושב. אם לפעשת לכם את זה, אנשים מרוב שהם רוצים להצליח, הם יודעים כבר מלא הסות. הם יודעים מה הם צריכים להסות, הם יודעים מה הם הפעולות שהם צריכים להסות. אבל מרוב שהם רוצים להצליח, הם פוחדים לפעשה לזמן, אז מה הם עושים? הם אנשים לשלות בכל פעולה שהם עושים. ואז, אני שיון לשלות בכל דבר, הם נמצאים בו במחשבה, שהיא מה נשלות בכל דבר. אם עכשיו אני אעשה להקליט סרטון להסק שלי, ואני עכשיו על כל מילה שנציך להגיד, ואני ננסה להגיד אותם מושלם. זה היה זור לי להביא את הסרטון המושלם, מהברור שלו. זה בדיוק מה שגורם לנו להיות מוססים, מפוחדים, וזה מה שגורם לפי גביריקאים. זה מה שגורם למחנק. זאת אומרת, מה שגורם לנו למחנק, מה שגורם לנו לא לצאת לדרך, זה לא שאחרו מנסים להיות הכי טובים. אלא שאני שיון להיות הכי טובים, אני שיון לשלות בכל פעולה, גורם להינטואוי צי השלנו להיות בכיבוי. זאת אומרת, עודף מחשבות היתר, חשיבת היתר שלנו על הביצוע, שאנחנו רוצים להיות בו הכי טובים, דופקט לנו את הביצוע. זאת אומרת, שמחנק, אני מחזיר אותכם רגע להגידרה. זה מצב שבו זוכרים. אני מנסה לשלות בפעולות, שהגוף של יודע לעשות באותו מת. מחנק, צ'וקין, פיק ביריקאים. פחד קל, כל הרגעים על שקורים, זה לא כן היא לא יודע מה לעשות. אלא כי אני מנסה לשלות בכל פעולה שלי וכתוצאה מזה, אני מה עושה? אני פשוט סוגרת השאר, למוח המבצע שלי. לחלק האינטואיטיבי שבי שיודע מה לעשות. מה עושים עכשיו תגידו? לאנול חיים עם זה. אז אחד הרמשה החורוצים להבין זה שכמו שבמחשב ששלום, אתם חלונות תוכים, ופתאום הוא נכבק איקבר אין לו כוח, כי אין מספיק זיקרון כדי להכיל את כל הרמס כך העמוח שלנו. שבתחלתי את הפרק, אם איזה שהיא מילה לא יפה, דיברתי על זה, כי לומר, איך התפשימה צליחים וזה אני גראתה, דקר רוצה לחבר לכם את זה כדי שנווין, שאומר, אנשים חייך חמים בעולם. כיבצע מה שאתי ארטי לכם עכשיו מוגדר על פי הספרות המקצועית בתור שיטוק על ידי ניטוח. כן, פרלסיס בי-נלסיס. ורוב שאני מנתח, ברוב שאני מנסה לשלוט, אני חובה שיטוק. זאת אומרת, ששיטוק על ידי ניטוח, המצב הדשל מכנק של קיפאון, זה מצב שבו חשיבת הייתר וזה, ממש בעת השורש, שאני רואה אנשים שלום שאני קרמם לאומדים, קרמם טובים, קרמקורסים, לא ככהים, קרמטובים הם בתחום הידע, הספציפי שלהם, במה ניתם הם מקפעו. לא כאילו יודעים על לעשותיקים, לא רחשו להצמם את המיומנו את הכי חשובה שזה איך להיות פרפור מהמזמן אמת. ולכן, מה שאנחנו כאילו רוצים לזכור, זה שההבעיה המטית, זה שחשיבה תייתר, שמשתלת את הלנו בזמן ביצוע, היא זו שגורמת לנו למחנק. וזה קט המצחיק, ככולנו מכירים את המשפט של דקרת נכון, אני חושב משמע אני קייה, משפט שכאילו, קיבל מלא רספקט, והגב שלנו רספקט לרנד דקרת, עשה המון המון דברים, נתן לא מעט למדע, התרבות. יחד עם זאת, אני רוצה להגיד לכם שרנד דקרת. לא, לא בתוך שאני חנסה להילה, תוכנית לחשרת מאמנים, ובכלל ללימודי מונמנטל היא למה, כי אם רנד דקר תומר, אני חושב משמע אני קיים, אז לספורתיים שלי להאנשים שאני מלב, למהלים שאני מלב, אני אומר, אני חושב משמע, אני קופה. אם אתה חושב בזמן אמת, הדבר הכי, תבישי קרלך, דשת תקפה בזמן אמת. כי בזמן אמת בביצוע, הדבר אחרון שאחרות צריכים לעשות, זה לא לחשוב. לפך, כדי לפול בביטחון לבר הסגת המטרות שלנו, עשור לנו לחשוב בזמן אמת. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו לא חושבים, ואני להכם גם עוד משהו. כשאנשים אומרים לי, את אנטקשים, אני לא רוצה לדרך, כי יש לי ביוט, ואני מאוד גער, ושתהיה מאוד מחסומים, אני מסכימים, זה לכל לנו שביוט ודגרים ומחסומים. אבל, האמתי, שזה לא, דיגות שגורמות לנו למחנק ולקיפהון, ולא לצאת לדרך, אלא, המקום שהדיגות תופסות לנו במוח, הוא הגורם האמיתי למחנק. זה תומרת, שכשבין אדם לא יוצא לדרך, הוא נותל לחשוב, שהוא לא זו לא פועל, לא לא מייסם, הוא דחיין, ולא לא זה לא הבאה, ישכה. בחיינות זה סיפור קיסוי, יפה שבנית על עצמחה. הבעיה, המטית, זה שתממלת עצמחה במחשבות בדיוק, כשתצריך לצאת לדרך. שתומעת שכשבין אדם, או כשאנך, פשאנך, הוא כשאתם, אומר לי אתם, תקשיב, אין לי ביטחון, אני יכול להגיל לכם שישכם ביטחון אדיר. אני חוטמיד במוחנות לפעול, אבל, אמרה שלנו לא מסוגה לקלוטת, זה למה באופן טבעי, כשאנחנו ממלעים תמוך שלנו במחשבות יטר על הביצוע, ומהמחקר אנחנו יודעים לו מה הרעיום, שהמחשבות הם בעיקר מהשלחות של קישלון, בעקבות ביצוע שהסתם בקישלון. זאת אומרת, כשאני רוצה לצאת לדרך, אני אמר לצמי, תשמע, הנודא שימני עשה 1-3, זה כדמות היא לבר הסגת המטרות שלי, הנודא שימני אפרסם, שימני ידבר, שימני אפעל, שימני יזוד, שימני יצא החוץ על הכיר, בגלל, שאני ממלל עצמי יותר, מידע את המוח במחשבות של מה הלול לקרות אם לא, אז הכיפעון והצ'וקינג או לא. ולכן, שם המסחק, הוא לא לחשוב בזמנמת. ואим אומרים לכם, תדמיין את המטרה ותחשוב עליה, זה נחמד, זה לא עובד במניטיים. במניטיים, מה שצריך לעשות? זה לעשות את מה שאני קורא לו, סוד הארדמה המנטלית. הארדמה המנטלית זה אחד מהיכרונות הבסיס בתוכנית לאחשרת מאמלים בביאולוגיה שלו, הוא נראה בכל, הוא ל-מצב שבו אנחנו רוצים לעזור בנדם לפעול, הארדמה המנטלית זה אומר, שאנחנו רוצים להגיע למצב, שאנחנו מרדימים את החושב בתוכנו, כדי לצאת לדרך. ואין אתם מתחילים להבין קצת למה אני מדבר על, להרדים את החלק החושב, ואיך זה קשור, לאנשים שאלה נירים, קצת פחות חושבים, קצת טיפשים, קצת טמבלים, הם לא הם האנשים הכי חכמים בעולם. כי אין בין אדם אחד שלו פגשתי, שאמר לי תקשיב, אגב, ואני מדבר על אנשים חכמים שום איתקשיב, אני לא יודע ולא מסוגה להבין, איך התיפשע זה מצליח ואני לא? איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שאנשים שאלה ניר, עד אני ארה. כאילו מראים לא הכי חמ"ם אמצליכים. אז בואו נראה לכם אפילו מחקר מתורף שאוכיח שדווקא טיפשים מצליכים. אבל זה לא בדיוק מחקר שדיבר לנשים טיפשים אלא זה מחקר שבכנת השאלה לחשוב או לא לחשוב. מה איתן לי יותר תוצאות? המחקר הזה דווקא בוצא על שתי גבוצות של כדור הגלנים. ומתראת המחקר, הייתה לבדוק. הם עצול לראות מה עוזר יותר לסחקנה כדור הגל כשהם מתאמנים ומשחקים. לחשוב על מה שהם עושים או לא לחשוב על מה שהם עושים. ומה שהם עשו זה שהם נתנו לסחקן מתחיל ולסחקן מקצוען את אותה מסימה. הם נתנו לשני שחקנים את הקדור ברגל והמרולה מחשבת הסוס ללום מולכונוסים. שעבר שאת חברגן, התמקד, דווקא בשחקן המנושא. ומה שהם עשו לסחקן המנושא אמרו לו תקשיב. יש לך פה קונוסים אנחנו רוצים שאתה עבור את הקונוסים עם הקדור. אבל מה שעשקן המנושא לא ידע זה שם הלכו והמרוולו כשהתעכשיו או ל"ו"ר דרך הקונוסים, אנחנו רוצים שתתמקד בכל נגיעה בקדור. פשוט אנחנו רוצים שממש תסתכל על מה שאתה עושה המשקילו תתחנן את המעלך. הם נתנו לו לעבור מדדו לו את הזמן ואז בקשורנו מנוח. עכשיו, המורלות הקשיב. תעשה את הסללום משחק מושת הרגיל ולא רק שתעשה את הסלום שקמושת הרגיל גם כשתעשה את הסללום כמו שתרגיל אנחנו נפריע לך והוא להפינו הזרוק על אחד דברים. ואחן, כשהוא ביצע את הסללום שוב הם אפריעו לו זרקו לו ירות ניסו להשיח את דעתו מהנצא לי שוא לתכם. איפה הביצוע של הסכן המקצוע הנה היותר טוב? האם בפעם כשהוא ביצע את הסללום בצומת לב לכל פעולה או כשהוא ביצע את הסללום כמו שוב רגיל ואפילו הסיכו ידעתו. אז אם אתם עכשיו בבית, בנייגה, בריצה, בבקקים, עונים על השאלה, אתם בית החומרים את התשובה הנכונה והתשובה הנכונה היא. הסכן המקצוען כשהוא עשת הסללום כמו שוב רגיל בלילית מקד בכל פעולה ולא רק זה. כשהסיכו ידעתו של הסכן המקצוען כשהפילו אפריאו לו הביצוע שלו היה הרבה יותר טוב מהביצוע שהוא ביצע כשהוא דווקא התמקד בכל פעולה. מה הסיפור פה? סכנים שהבדו. עלפה פעמים על אותה פעולה שהם מומנים לעשות, ככה דור הגלנים אם הם התמקדים במשם עושים הביצוע שלהם ירד, אבל אם הם יעסות הביצוע אפילו הם יסיכו את העתם השיפוע הביצוע שלהם אפילו השתפר. זאת אומרת, בוא לקחת דורגל החיים כשהאנחנו יודאים כבר משהו. כשהוא נמקר את ההסק שלי. כשהוא נמקר את המוצר שלי. כשהשתיתוחן שאני רוצה להעביר ואני מקיר אותו כבר ועשית אותו כבר עלפה פעמים. אם אני נסל לחשוב עליו בזמן אמת הביצוע שלי ירד לעומת שימניי עשיח את דעתי רגע לפני הביצוע הביצוע שלי יעלה. שאני גלל חמסוד. לפני כל ההרצאה שלי מה שאני עושה כמעט בו פנקבוע חמש השדקות לקראת ההרצא אני עושה הכל חוץ מי לחשוב. אני מדבר עם האנשים אני עורד לקהל אני מדבר אתם. אם הייתם בארצות שלהם יודעים את זה, אתם מכירים את זה ואים לא אולי אתם תקירו. אני עורד אני מדבר עם האנשים, אני עושה צחוקי, אני עשה הכל רק לא לחשוב למה כי אני יודע שחשיבה על השקפים של ההרצאה, שחשיבה על ההרצאה עצמה פשוט תיגרום לביצוע שלי לרדת ולכן, המחקה רגיעה למסקנה. אוקיי? כשהחום מנושים וכשאנחנו תרגלנו כבר הרבה פעמים. זאת אומרת, קשתם כבר ואני בכלל מתייחס ככה גם לספורד, גם לביזניס, גם לניעול קשתם יודעים, מה אתם המורים לעשות? חשיבה על מה אתם המורים לעשות תפגל לכם בביצוע. זאת אומרת, אם לכם עכשיו נגיד יש סיכת צוות מה אתם יודעים מה אתם המורים לעשות. אם אתם תשבו חמש דקות, תפני סיכת הצוות על הדפים של סיכת הצוות ואתם תגידו רגע, פה אני אגיד אותם שפת הזה ופה אני אגיד את זה הסיכת צוות יהיה גרוע לגמרי. למה? כתם כבר רודים, אתם צריכים להגיד בסיכת צוות. דווקא פה, אתם רוצים להשיח את האתכם ולא להתמקד בסיכת הצוות אלא פשוט לעשות הכל חוץ מי לחשוב על סיכת הצוות. פשוט להגיע לסיכת הצוות ולשמוך על הגוף שלכם. ואני יודע שמה שאני אומר עכשיו זה עימון. אבל זה עימון שישתלם לכם. זה עימון שהיא מנה מכם מכנק. איך עושים את זה? יש לו מה הדברים שאנחנו עושים. אגב, אולי הוללכם שאלה, רגע איתן, אבל אם אני לא מנושא, אם אני לא יודע בדיוק מה אני צריך להגיד, אם אני כמו הסכקן המתחיל הזה, אז דווקא פה, הסכקנים המתחילים, דווקא הם כן צריכים להתמקד, דווקא כן, בשתיים שלוש פעולות להתמקד ברגל, כן להסתכל על הקדור, כן להסתכל על הדף. כי אם התלומנו שבמשהו, אז הדבר הראשון תציך לעשות זה להתמנה על השוב, השוב, השוב, ולדעת אותו. אבל זה לא נושא פרק, נעשה ככה, פרק גם על זה, בעבה. ו. אבל אם אני חוזר רגע, אין, אני עושב שאתם רואה אפילו שאני ככה מדבר ככה, כי שםתי לפרושקף וחצי ושימולה ועכשיו אפילו לטון שלי. אני רגע, אמרתי, נעשי לי פה איזה שקף שאני לא ישכח, ושימולר, שאפילו אתם שומים עליי שאני בפחות בפלו, מאפלו שהייתי בעוקודם. למה? כי אם אני עכשיו מנסה לחשוב על מה אני הולך להגיד, הביצו היו רד. אז הנה, את גם בליו איך זה נראה, ואפילו איך זה נשמע. אז אני עושה רגע סדר, אוקיי? וכשאני חוזר, גם לסיחה שלה התחלה. אז אני לא שכך שכה כדור הגלן, ומצחיק שהמחקר שבתי לכם, ומחקר, מעולם הספורד ומעולם הקדור הגל, כי הקדור הגלן תמיד הייתי נגנב מזה, איך היו שחקנים שאני יודע ובדעות שם פחות חכה ממני, וכאילו פחות אינטיליגנטי ממני, ומפחות כאילו חושבים. וחיר חירפה הנותי כאילו, איך שכה להיות שכאילו, אהל, אני הייתה נעה, הקדור הגלן שהוא קצת חושב, קצת חכה. איך הם יותר כאילו מצליחים ממני? איך כשהם עולים למיגרש? הם פשוט מתפוצצים על הדש, ולי לוקח כל כך הרבה נרגע להגיע למצב הזה. לקח לזמן להבין אבל הבנתי, זה כי עבורם, אין אצלם את חשיבת הייתר. אין, עכשיו בוא נגיד ככה, כן? להיות אדם שלו חושב, כקדור הגלן זה התרון אדיר, שהו וניכול אומר שזה גם מוגבל, למה כה. זה לא הם הקסם את הפוטנציה של חעד הסוף, כי אתה צריך לדעת להיות שחקן שמתפתח אינטלקטואלית, ללמוד טקטיקות חדשות, ללמוד הסרטג החדשה, לדעת להיות שחקן שעודי על הקשיב למה, לדעת להיות שחקן שעודי על העבין מגמות חדשות. אבל אני יכול לומר לכם ש. במשך תקופה שלמה, זה פשוט חירפה לא תיכם הצליחים. ואז הבן תשעני הייתי התיפש, ום היו חכמים. כי אצלם פשוט חשיבת הייתר, הייתה משהו שלו החלק מהם. הם פשוט היו עולים, והמוח המבצע שלהם היה פשוט במאיטבו. מה אנחנו למדים מכאן? החולומדים, שאנחנו לא רוצים להיות טיפשים. אנחנו רוצים להביא את עצמנו למצב טיפש בזמן אמת, כשהתם צריכים לצאת לדרך ולבצע. אתם רוצים להיות בדיוק כמו הטיפשים האלה. ואני אומר לסחקנים שיש לנו אגב בתוכנית ספציפית לקדור הגלנים, שיש הממודל שנקרא להיות קצת טיפש בזמן אמת, זה הכי חכם שיש. ממש כאילו יש אימון מנטלי שקח הוא נקרא, ואותו אני אומר גם לכם. להיות קצת טיפשים בזמן אמת, זה הדבר הכי חכם שאתם יכולים לעשות. אני חוזר על זה. להיות טיפשים זה אומר, לקבות את חשיבת הייתר, שעומדת להגיע אלכם כשאתם צריכים לצאת לדרך. אני חוזר על זה. כשאתם עודים לצאת לדרך הם פעולות שהם הקסמות הפוטנציאל שלכם. ולא דם האם הפעולות. פעולות יכולות להיות פרסום, קטיבה, פרסום, טקסטים, סיכות סבת, המידה מולקל. כמובן אתם בעולם הספורט או בעולם המקסום פוטנציאל בענף הספורט, אז מין הסתם, כשאתם צריכים לבצע, חוב החשיבון שהמוח החושב שלכם עומד להתפוסליטה. זאת אומרת, מרוף שאתם רוצים לנצח, חוב החשבון שחלק בתוכחם, רוצה לו להפסיד, ובגלל שהוא לא רוצה להפסיד, הוא אומר, אני נסל לשלוט על כל דבר שאנחנו עושים. הדבר הזה פשוט, יחבץ לכם, את המנגנון, האוטומטי שקבר יודע לפעול. ומה שאני מזמין אתכם לעשות כאן, ייחד לזהות את זה, ומה שאתם רוצים לעשות, בזמן המד וזאת הטכניקה שלנו על היום, זה נקרא צמצום חללי מחשבה. זאת אומרת, זאת אומרת, בזמן המד, אני מבקש מכם, לא לחשוב על הביצוע, אלא דווקא להשיחד האתכם, ממך שוות יתר שעלולות, ממש כאילו בזמן המד, לצוץ ולהפעיל לכם את חשיבה אתר על הביצוע, על מה יהיה, ומה עכשיו, וכסקורר ומאגיד ובמיניקה שלו. דווקא פה, אתם רוצים להמצוא להצמכם את היכולת, דווקא לנתק את חשיבה את היתר. אז זה חושים את זה, לדף כפורר, אני רוצה לקחת, ולהתרקי לוקרדת לספורטי ענק ועדם די מדי, מפחות ממש אני זכתי להכיר, יוב על שם לה מהזוכי הגדול, בעונות הננג'ה בישראל, ושם לומר, אחד מהלדרים, ממאפורצים בתחום, ממקם שעודה על מה אני מדבר, כמובן על אינף הנינג'יה המדהים שפרצ ואפח להיות מדהים אפשרה לראות את יובל שם להרגע לפני שהוא מתחיל מקצה הוא דופק שיאגה הוא ממש שואג וככה תפסתי ככה נקרא לכם ציטות מהאחת הרצאות ש שהוא נתן ואומר שיש איזה שהוא מה שהוא מאחור ראש שיאגה הזאת הוא אומר אני נותן את השיאגה ברגעים שאני רוצה לשכוח מהקוב לפשוט לעשות הכיתוב שאני יכול ולהשות את הצייקה הזאת בשבילי זה דרך להזכיר שהדבר אחדי שמשנה זה לעשות הכיתוב פשוט בלי לחשוב על כל הדברים שמסביב שב, מה שהגע הזאת היא שם קוד למה, היא שם קוד לעסכת דעת אני רוצה שתיהו עומנים בלי עשי החדעתכם ממש הלו להתפוק לכם את הביצוע, מחוזר על זה, אני רוצה שתיהו עומנים בלתפוס את עצמחם עלכם פתאום התחילים לחפור פתאום התחילים להנדס, פתאום התחילים להיות פרופסורים, פתאום הנסים להיות כאלה שאני את עדה אמה אולי עוד לו למה כי הפרופסורה בזמן ביצוע זאת הראה החולה של מקסום פרוטנציאל כל הדוקטורים למיניהם שפתאום צצים לנו בתוך הראש, הוא להנסה את זה כך לא כשצריכים לבצע, צייכים לבצע ומה שאתם רוצים לעשות זה לצמצם חללם עכשיו מה שאנחנו עושים לא מעט עם ספורטיים שאנחנו מלווים והיא מענשים שצריכים לאוביל אנשים אחרים בין עם זה מנהלים שאנחנו מקנים להם, כלים אינטליים לעבודה עם האנשים שלהם, החוזרים להם להסיח את העתם של אנשי המחירות שלהם, של המיתמנים שלהם, של הספורטיים שלהם אז מה שאני עוב לעשות זה לבנות לעצמך הם כל מיני קודם ומה שאנחנו מומניצים לעשות זה איזה שהוא שם קוד שברגע שאתם תעשו אותו, ברגע שאתם תגידו אותו, אתם פשוט תאפ שירו לעצמך הם להסיח את העתם אני עוב לשיר, אני עוב לקפוץ, אני עוב לזוז, אני עוב לדבר עם אנשים רגע לפני הרצעה, לי זה עובד אני יודע שאי מנהי בהרצעה, חמש דקות לפני, אישב אחד הראומנים פשוט אישב, אני גםור, לסמחתיק שאני עושה את הרצעות בהכה לטרבות ושם פסנטר, אז אני מנגן מה לא, די, המנגן, כל מה שעולה לי יודע, צוות שתעודה העובר, נעפי לו אבייפו, נמצאת, או רכת הפות כסטמופלאה, יודעת שיכולה לעבוב איתי שמפסנטרים פעם אחת, אין את התי הרצעה לחברת עדידס, בישראל הרצעה באנגלית שזה עבורי עוד היה מקור טוב לחשיבה טייתר וגיע, והמנקה להן נמצא, והוא אומר לי את אין תקשיב הרצעה מתקוות ב-20 דקות, עכשיו תעשו הכל לפרפורמר רק לא לדחות לו תרצעה בעשר דקות למה כי זה אומר עכשיו שיש לי עשר דקות לחשוב ולא תהימה לעשות הזמייה דלחתי להחורק להם מישה מהגעתי אל מהחורקו לקלו את חלתי פשוט לזמזם להצמישירים כמודביל זה עזר בענק, למה? כי ידעתי שאי אם אני מתחיל לחשוב אני מעבד את זה אותו דבר מול דברים שהתם צריכים לפעול בהם אני מזמין אתכם לבנות להצמכם את טכניקת צמצום חללי המחשבה צמצום חללי המחשבה זה אומר שאתם רוצים לזהות רגעים שבהם המוח החושב שלכם או לכל התפוסליטה וכמו שאתם כבר זוכרים כל הפרק הזה עסק בעבנה שבזמן ביצוע אנחנו צריכים לתת מקום לא למוח החושב אלה למוח המבצע להינסטינקט הטבעי שלנו שגבר עודם על לעשות דווקא במקום הזה לתת לחלק החייתי שבטוחנו לעשות עכשיו מה הקטע? הקטעו שאנחנו נמצאים בדור יותר רגיש, הדור הזה הוא דור שלכם אני אומר אני פוגש דור מדים זה דור שמצד אחד עובד יותר קשה זה דור שמצד אחד הוא משקיע זה דור שבעמת אני פוגש דור שרוצל אצליה, רוצל להגיע רוצל מקצם את הפוטנציה שלו אמה מה? בוא זמןית מצד אחד הוא מאוד מאוד סגי ויש לו שיפוד ויש לו רצונות אבל מצד שני הוא גם מאוד מאוד רגיש הוא מאוד מאוד חרד למעה הוא חרד לזמן שלו להולבים שלו חרד למחרים חושבים הוא חרד למע אנשים יגיד הוא אם אני אצל הפול ואני את אה ואז מה אתה מגלה? אתה מגלה שזה לא דור של אצלנים זה דור של אנשים מאוד מאוד הסגיים, מוטיבציונים אבל איפה הם נדפקים שמרוב שהם אסגיים מרוב שהם מוטיבציה עובר המוטיבציה של המדופקת אותם בזמן ביצוע, למה? כי בזמן ביצוע הם התחילים לחשוב את חשיבת הייתר ושם הם פשוט אומרים וואו מרוב שאני רוצה להצליח, אני פחלת פוקטי הסק אז מה אני אסה? אולי ניתה מן עוד קצת, אולי נעשה עוד קורס, אולי עוד תואר, אולי אני צריך לעבוד עוד יותר קשה ומנסים להשתפר איפה שלא צריך? לא צריך לעבוד יותר קשה, צריך לדעת לקבות את חשיבת היית הרגע לפני ביצוע אז כלי מספר אחד צמצום חללם עכשיו תמציאו לכם את מילת הקוד. וצמצום חללם עכשיו אז אותו רגע שבא אתם רוצים לבנות להצבאכם טכניקת השחד דעת פרטית. ויכול תמילת קוד כמו נקסט כמו מה עכשיו כמו הלאק, מוצל הדרך. זה יכול להיות כמו שיר, זה יכול להיות כמו זוזא כמו ריקוד, כמו לדבר עם אנשים, כמו לדבר איתם על הכול חוץ מהלמשת הם צריכים לעשות כדי שאתה ברגע מה אתם תצו, ותבצעו. זה יכול להיות על פי המחקר וזה מתוך הספר צ'וק זה לדבר להצמכם בגוף שלישי. זה לא להגיד אני יכול לעשות, זה להגיד, הייתה ניכול לעשות דברים כאלה. ומסתבר וגילו שכשאנחנו מדברים להצמנו בגוף שלישי, אז הביטחון שלנו לבוופן TV. וזה מסיח את דעתנו מחשיבה את יתר וזוזר לנו לי כנס עם ביטחון יותר גדול. אז במקום להגיד, וואו, אתה יכול לעשות את זה, כן את מסוגלת לעשות את זה לא. אני יכול להגיד, כן הייתה נועדם שם סוגל לעשות דברים כאלה. הייתה נועדם שיודע לו וילדרך, הייתה נועדם שיודע לעמוד עכשיו מול מצלימה ולסם תפרי כמו שצריך, כי הוא יפתח לעצמו חצי שעה ולא לחפור לחמשה. אז שאני מסתכל על הטכניקה הזו, זו טכניקה שיכולה לעבוד. אז טכניקה מספר אחד צמצום חללים ריקים. אנחנו רוצים. לבטלת חשיבת היתר איך, השחדת, השחדת, השחדת. כן, זה נשמע דבי, לקי רגע או הפוך מיימי אינטויציה, אבל זה בדיוק מה שאמר החושב שלנו לא יודע. או לא יודע שאנחנו צריכים להפעיל את המוח המבצע וליכנס בינטויציה. שתיים אמרנו, אם לדבר לעצמנו בגוף שלישי, שלוש, ואם זה אני סיימם, להתאמן יותר בסיטואציות הלחץ שצפויות לכם בזמן אמת. תומרת, אם אני רוצה ואני יודע שהבזנס שלי זה, זה למקור את השירות שלי. והדרך לעשות את זה, זה אולי לדבר מול מצלמה לפרסם לעמוד מולקל. אני צריך להיות יותר בזמנים של המידע מולקל. אני צריך להצר להיות יותר מצווה לחץ שדומים לסיטואצת הלחץ האמיתית. למה? כדי שכשנגיע לסיטואצת הלחץ האמיתית, אני גבר ידע איך לסמוך ואיך למזר את חשיבה את היתר, כי אמה אני תהרבה יותר פעמים על זה. שב, זה לכשהצמור, כאילו, מקליש, שעוד אפשר לעשות עליו דריל דעון, אבל כן חשוב לי שתדעו ששום דבר לא קורה בלי עימון. אבל כשמתסכים בביצועים, על החלגי לכם תתאמנו מעולה על הצגת המוצר של החמול הרי זה כן, זה טוב. אבל אני צריך שתתאמנו יותר על הצגת המוצר של החמול האנשים. למה? כדי שתחבו יותר טוב את חווה את הלחץ. ואז בעצם לא תהיה חשיבה תהיה תרגדולה, כמו שיש את סלרוב האנשים שלא לקחו את עצמם מספיק פעמים למגרה של החץ. אז אם אני מסכם פה, מה יש לנו? צמצום חלל למחשבה. אחד. להשיח את דעתכם. שתיים לדבר לעצמך הם בגוף שלישי רגע לפני שתיים מצימנה דרך. ושלוש להביא את עצמך הם יותר למגרה של החץ שצפו לכם בזמן אמת. את הלחו לצפות מהצמך הליות כוכר מול 50 אלף אש. במסחקת כדורי גגדולים לפני שתרגלת המידה מול מאיש מול מתיים, אשלת להתמול אלף אש. אותו דבר ברשת, אותו דבר בעסק, אותו דבר בזוגיות, אותו דבר בדייתים, אותו דבר בכל מקום שברתם רוצים להיות במתווקם. ואימני סוגר הגע את הפרק וכך המתחיל לחברת הנקודות, בעצם השנים הזמינות חם לעשות, זה באופן מודע להיות קצת טיפשים בזמן אמת. כן. אם עד היום אגדרתם והיירחתם את החלק האינטיקט טלקטואליה חושב שבכם, בתור, הקילוה, הבוס בחדר, אנצל לצמינת חם, להכתיר את המלך החדש. המלך החדש, הוליות, פצה טיפש בזמן אמת. זה לא פכות חם לטיפשים, חלילת, הם לא טיפשים, אתם מחשב הכי חכמים שיכולים להיות קשתם יודעים את זה. למה? כי להיות טיפש זה לא לדעת את מה שאני אומר עכשיו. פסיכה שאני משתפש בבילים כך הקשוחות, אבל אני ספק שאתם תזכירות הפרקה, זה כנראה בגלל ההגדרה הזו, כי להיות אדם לא חכם. זה לנסות לשלות בביצוע ולנסות. ‫לשאלות בפעולות שם כבר דים ‫לעשות באותומת. ‫מה שאני מזמין אתכם לעשות ‫זה לפתח מיומנות ‫שעם יומנות מבחינתי ‫המיומנות של המאה 21, ‫זה להיות בתרסט, ‫זה לשמוך על עצמחם בזמן אמת. ‫מי לא סומך, המוח החושב. ‫מי לא סומך, החלק שבחם ‫שמפחד להתפוק את העסק ‫שמפחד לעשות תאויות ‫שמפחד עם אחרים יגידו, ‫ואנחנו להגיד לכם משהו. ‫לנצחי ישמה. ‫הוא רק צריכים לדעת ‫לעשיח את ההתנו ממנו, ‫כדי שנוכל לצאת לדרך. ‫לא פותרים את העניין הזה ‫שנקרא ‫דיאגות ממעכרים יגידו, ‫ולך הסלו, זה טבעי, ‫מחרים יגידו, זה טבעי, ‫זה חלק בנפש הבאמת שלנו ‫שחלק ממנה, ‫שידועגת להינטרצ שלה ‫במעכרים יגידו ‫ורצרה כתובתה, זה חלק מאיתנו. ‫זה לא הולך להעלם. ‫אנחנו מבינים איזה ‫שאחרוצריכים לדעת החלבוד עם זה. ‫ולכן, הסיפור פה של פסות ‫"JESDOOT" ‫הוא הסיפור שזה לא כזה קל, ‫נאי כי באו והמרו "JESDOOT" ‫לא, זה לא פשוט כל כך פשוט לעשות את זה. ‫אבל מה שדיברנו עליו, ‫כאן מפרק הזה, ‫זה איך לעשות את זה ‫להיותר פשוט. ‫איך נעשה את זה, ‫נבין שהחוצריכים למזער ‫ולצמצם את חשיבת היתר. ‫איך עושים את זה? ‫איך עוד שם קוד להשיח ‫דעתנו שתיים להתאמן יותר ויותר, ‫אז חווה אותה לך עד שתם אמורים ‫להיות בהם יותר ושלוש, ‫לדבר להצמכם בגוף שלישי. ‫פשוט תנסו את זה. ‫תנסו את זה בבית, ‫תנסו את זה בעבודה, ‫והתכתבו לי איך זה עבד לכם. ‫אז הפרק שלנו לעיום. ‫ופרק שהוא ככה חתיכה מאוד ‫בוד משמעותית עבורי, ‫בכל מה שאני יכול לומר לכם ‫שאף החותי לאדם יותר טוב, ‫ואדם שערבי פעמים חשיבת היתר ‫ואני שיון להיות יותר חכם, ‫פשוט דפקה אותי. ‫והיום אני מבין, ‫וחשב גם אתם מבינים ‫שליות חכם, ‫זה להיות קצת טיפש בזמן ביצוע. ‫אם בעלכם לחקור עוד על זה, ‫לילמוד על זה, ‫אם בעלכם לקבל ממני תקלים, ‫את הפרוטוקולם על אתכוסים, ‫אתכם מאמלים את הצמכם לזה, ‫אם אתם רוצים שאני מבנה ‫אתכם אחת ההסטרטגיה הפרטית שלכם. ‫אם אתם רוצים לדעת איך עושה ‫עם את זה עבור אחרים, ‫אז האמת שיש מקום שבו אני עושה את זה, ‫ואני עושה את זה פעם בשנה בלבד. ‫אם מקום הזה נקרא ‫התוכנית לחשרת מאמלים אינטליים. ‫תוכנית הליבוי הפרימים שלי ‫זה כמו, נקראו לזה, ‫הבזניס של אולמה יימון, ‫כי זה באמת תיסת בזניס. ‫זה מקום שבו, האחרון עומדים, ‫מקבלים, עוברים בו את התהליך, ‫הלב יותר הלך לווילת עצמכם ‫ואחרים לסגים בביטחון, ‫אחמא הרגנים תחיים שאתנו מחדש, ‫בעיקר אחר מה שחבינו בשנתיים האחרונות, ‫מה שבע בוקטובר, ‫איך לומדים מזהיים וחיים את היהודה ‫המתי שלנו, ‫ונענים להרוויח מזה בחיים האלה. ‫אז עוד אף אתם נמצאים. ‫על עוד הקמד דברים דחיתם, דחקתם, ‫קמד דברים ונשארו במגירה, ‫אני נקיבלתי מחשב גבר את הכלי הראשון, ‫איך אנחנו מצטיחים להיות באמת, ‫תיפשים בזמן באמת, ‫אין מטענה יותר גדולה מזה, ‫אחרו להגיל לכם שאתם מולקצת ‫מחייכים עכשיו, ‫אולך חייכתם בפרק, ‫אבל אם בעל לכם להיות בעלים ‫של המיומנות הזאת, ‫אני לא יסמך ממנה שתבואו לקבל אותה, ‫ותיריקשו את המיומנות הזאת, ‫למה, כי אני באמת חושב ‫שהאים זה עבורי, ‫והבוא אנשים שאני מלווה שינת החיים ‫זה צריך להיות כמו כלי ‫בארגז של החיים שלכם, ‫אני משר לכם פולינק למטה. ‫הלין כזה יזמין אתכם לשידור חסיפה ‫שבואי מספר לכם על התוכנית ‫על המסטרול קצת יותר בואו לשמוע. ‫מה תהם יכולים לקבל מעבר ‫לקפה זה שאנחנו עושים פה בכל פרק, ‫והוא להן הסכם באמת לעבור תעליך, ‫באמת מרגש ומרתק ‫של חמישה חודשים, ‫מפנק ברמות וזאת יהיה אולי המטנה ‫שאתם תעני כול עצמך. ‫זה עוד על זה, ‫אנחנו לדבר, ‫אבל האחר שהוא באמת להפשר לכם כנת ההפשרות, ‫לבוא ולשמוע, ‫מה עוד אתם יכולים לקבל ‫ולעניק לעצמך הם בחיים. ‫אז למה תפשים הצליכים, ‫או וענו, הם לא כאלה תפשים, ‫הם הכי חכם עם שיכולים להיות, ‫אני מעריך אותם, ‫אני מעריצ אותם, אני גאה בהוונה הזאת, ‫ואני גם גאה לו מר שליות חכם, ‫זה לשלב גם להיות אדם חושב, ‫אבל גם באופן מודע, ‫להביא את עצמי למצב שאני יודע להיות לא בחשיבה טיטר, ‫אלא קצת חושב, קצת טיפש, קצת באותומת, ‫זה הכי חכם שיכול להיות, ‫עכשיו, עשו דאזן עם צהץ לכם, ‫עזכו אותו, תעמיסו אותו לכם שלכם, ‫והאמן שזה יהיה לכם טובים ‫ולשיפו איכו את החיים והסגים והיוות שלכם. ‫או איבטכם, חיבו כאן, ‫אתה רבה פרק הבא.