פרק 244: ניהול סיכונים מנטלי -3 האיומים הפסיכולוגיים שמונעים מאיתנו להצליח, וכיצד להתמודד איתם

נהול סיכונים מנתלי. פעם שלוש את הסכנות שהחוצכים לזהר ממם כדי לעמוד בידי משפטניים שלנו וליכיות את היעוד שלנו עד הסוף. הלופים הלופות כפליות פה כפלוסות לכם פרק נוסף שהפעם הוא ידבר על נהול סיכונים. אבל לא נהול סיכונים כמו שאנחנו מכירים בחברות, וירגונים, באסקים, איך להפתיח שאני יותר ירווייה. ופהות יפסיד אלא החויום להתמקד וניכנס פנימה לנהול סיכונים מנתלי. ולשלוש את הסכנות הסיכונים שהמבחינתי חשוב לא לנהל אלה לחסל בדרך להסגת המטרות ועיידים שלנו. ותאמדים להכרונה או לפחות בחודשי מכרונים אני נמצא המון בחברות וירגונים במפגשהי קיקוף שהחברה עושה לקראת השנה הבא. ואני רואה את זה תמיד קורה בזור בין נובמבר, זה צמבר לקראת סוף שנת העירגון או שנת ההסקים או השנה כאלנדר התקמובן האזרחית וקמובן אני רואה את זה נכנס לכיוון יענו הרפבו הרשחברות עושות שני הצירה. מורידות שני הרגע את התארפת של המרות של המרות סקיים אבל רוסות שני הצירה ומביטים קדימה. לידים למטרות, שרים תוכנית שנתי, צהים תוכנית עבודה והגב הבוריזם מרתק תמיד לראות שהדבר הזה הוא משהו שבילדיו אי אפשר לצמוך. ובעיקר בעימים האלה ימים של הג'נדה של העבי הלים של המנקל שמתחיל להוריד את לאן אנחנו לכם. מה אנחנו עושים, מהמטרות, מה יעדים, איך זה נראה. ואני תמיד מגיעה תמיד מבימות יחרר רוחת צערים שהסוכר גבוה אחר הכינוכים או שהבטן מלאה אחרר רוחת צעורם, מהסתמיד היא התגר, שהן צריך להביא את ההרצאה שאתה יגד מהניני נתגם סוכרפת, גם מדויקת. זה לכל משהג, אז אחיתי להיות שמה, אז כיף גדול כי באמת אנך ששיין את גראתר גדול מזה עבורי. אבל זה כמובן לשיחה אחרת. ונורא נורא כיף לראות תמיד את הצורה שבה אנשים מתייחסים ולוקחים את היום הזה. כי כשאני מגיע, אז מה תראתה על שלי היא להביא לא את נהוא לסיכונים או את תוכנית העבודה המקצועית, את זה החברה יודעת לעשות הכי טוב ואת זה ההיארגון או די לעשות הכי טוב. מה שאני מבישם זה תוכנית העבודה המנתלית, מה אנחנו צריכים לעשות, איך אנחנו צריכים לנהל את הנפש במסל עבר הישגים החדשים, שאנחנו נקראים אליהם, ועל יהיה סופר מרתק החלשתף התחם. נמקלת את אישה אני מתחיל איך טוב יותר ויותר טוב, אני לא תמיכו לכך דמי, וכל אחד מהרצאות שאני עושה, אז אמרתי אופי זו תזדמנות מעולה כמובן לשתף את זה יחד איתכם. אז כמו שאמרנו וכמו שפתחנו, לכל תוכנית העבודה במקרה שלנו לשנת 20 ו5, שיש הסטרטי גי המסימה יעדים, אבל מה שלא תמיד מקבל צומת לב ואני שמח שם לקנס בדיוק בפר הזה, זו תוכנית העבודה המנתלית. אז אמרתי, וכף לעשות נעיני לעשות את זה, ואתך בחודשים האחרונים, מחברות המובלוד בישראל והשבוע, ממש אני מקנית לכם יומיים אחרי שזכיתי להיות עם חטיבת נראו לסיכונים של ישר הקרט. מדובר בקבוצה סופר מגווונת של אנשי מקצוע, מעולמות שונים. מענה ליסטי מנשד דעת, אנשד ציבות, אנשד ציבות, אנשי ניתור ומניעת עונאות וכל אחד בתפקידו עושה באמת את המאיטב ונועד לשפר ולשדרג את כל המערכ של החברה. לכולם משמעטה אחת כמוניקה מוכם, אתם יכולים נכשמע המעטרה צודקים להיות הכי טובים להיות מספרי אחד כל אחד בתחומו כדי התרום לארך המשמעותי של החברה. וגעתי לשם כרגע לחשם רוסים ומריצים את תוכנית העבודה ומצפוי קדימה ודברים הרגשים שאני איפה מזוחה לראות מבפנים ואז אני מגיע ונצריך עכשיו להביא את האדש. ממצע שטפות חם בשלוש את הסכנות שאני מאמין שאנחנו צריכים לנהל ולחסל בדרך למטרה שלנו. והם הסתכלתי קצת לפני הפרק כדי שנעשה דשהו מסגור ונבין מה זה בכלל נעול סיכונים, מה זה הסיפור הזה. אז כשאולכים כמובן להגדרה קסט קלסית ובסיסית אפשר לראות שנעול סיכונים זה תעלי, אני מקרה לחמש כאילו הגדרה, הוא נהול הוא תעליך שיטה, תעליך שיטתי לזיהו יערכה ניתוח והפחתה של סיכונים פוטנצילים, שעלולים להשפיע על מטרות ביצועים או יסרדות של אדם ירגון או פרויקט. זאת אומרת שנעול סיכונים זה מצב שבו את המזעה רגע. מה הם גורמים שעלולים להשפיע על הילה העל העבר היעדים? אוקיי, תחשבו על זה רגע ביעדים שלכם, אני מזעה את הסיכונים. מזעות המכולות שם פנים ירגונים, חוץ ירגונים, יחוץ שזה מתחרים, יכול להיות שיש אלה וחת סיכון אבל אני דל לזהות אותם. אוקיי, מסתכל לחשב עלינו על החיים שלנו. הגע חשעה רחת סיכונים שזה ניתוח ההסתברות והשפעה של כל סיכון, אוקיי, אימשתי את המתחרי הזה והוא בנישה הזאת, אוקיי, אם עכשיו אנחנו נמצאים בזמן מלחמה, אם עכשיו, אני ששלי רק את חי, לא משנה מה הצליח להריך את ההסתברות והתעשפעה של הסיכון, ואז ההוקע מובן נולכים לתכנות גובל הסיכונים פתוח הסטרטגלט להתמודדות עם הסיכון ומהכב ובקרה. זאת אומרת שאם אנחנו מסתכלים אז בעולם הפיננסי ניאול סיכונים זה יהיה ניתוח סיכונה השקעה כדי לימנוע האפסדים, בוא נראה איפה כדי לנו להשקיע ואפולו, בניול פרויקטים, ניאול סיכונים יהיה לזהות קשלים פוטנציאליים, בלוחות זמנים במשאבים, בבריאות לצורך, אני אעול סיכונים יכול להיות ניאול סיכונים רפויים, כדי לימנוע תעויות רגע. אני רוצה לעשות טיפול, אז אני אסה בדיקה הרגע את זה לרופא הזה, זה לרופא הזה, זה לרופא הזה, ופתאום אני אוכל לפני שאני רוצה לדרך להקבל את ההחלטות היותר מוסקלות ונכונות כדי לימנוע תעויות. ובספורט אם ניקח רגע וניקה נספנים על מה שאנחנו הולכים דבר עליו, כשאנחנו נראים על ספורט, כשאנחנו נראה על מנטליות על הסגיות, אז ניאול סיכונים נכנס פה לזיובי פחדים שחיקה, זיהוי לחצים שעלולים לפגוע בביצויים. ואם נחשוב על זה, אז הרבה פעמים אנחנו לא נותנים אפילו דגש לניאול הסיכונים המנטליות, האם אני יודע מה הנסקנות המנטליות שצפויות לי בדרך ליעדים ולמטרות שלי, שאם אם נחשוב על זה, באגינות ובנחת, אם אני לא יודע מה הנסקנות המנטליות שצפויות לי, ומתידות להיות, אז אני יש מצב שאני עומד לעינסו ברכב המפוער, לאבר עתיד החברה העסק החזון והחלום שליקן, ופתאום לפעול הברות, ופתאום לקבל פנטשר, ולא נדעת למה הדברים האלה קוראים. ולכן כשאנחנו נמרים על ניאול סיכונים מנטלי, אנחנו נתמקד בפרק הזה, על ניאול הסיכונים שיהיה סוק בלחצים פחדים או מסים שחיקה, תהליך שבו אני שתפתכם, בשלוש את הסיכונים או הסכנות שאני מאמין שצריך לחסל, ומה הם הכלים להתמודד איתם. וכיצור ניאול סיכונים זאת עומנו, עומנו תשאכים לפתח, לייצר לתת לה את המקום ולא אנחנו לכם לצלול. אז אנחנו בלי פתיח, אני דשתי מועבים מאוד מאוד את הפתיח, אני אעשה לכם קצת גאה גוע, כדי שלפיים כנזי ולפמים לא, ואני לצא ברשות חיים, ישר לצלול לשלוש את הסיכונים או הסכנות. המנטלות שציכ ליזרמם, ולא כשציכ ליזרמם, צריך לזהות אותם, לחסל אותם, והסיכון המנטליה הראשון שאנחנו רוצים לדבר עליו, זה שהפחד מכישלון ישתק אותנו מלפאול לאבר המטרה באומצ. כשמדובר בניעול סיכונים, הסיכון הראשון ואחיך השוב, זה שהפחד מכישלון ישתק אותנו מלפאול באמצ, לבר המטרה אליה אנחנו רוצים להגיע, אישית ומקצועית. וזה מבחינתי הסיכון המנטליה קריטי ביותר זאת אומרת, שכשחשבתם מסתכלים קדימה לבר, את התי שלכם, לבר המטרה שאתם רוצים, לבריעה שאתם רוצים. אני רוצה שמראש תהלנו בראש עד שאינורה, דומה שנדלקת, כשאנחנו מבטיחים לעצמנו לא להיקשה. נכוזר על זה. כשאנחנו פחדים הקישלון, אנחנו ישר מפעילים חשיבת יותר, מהססים דוחים פעולות שיכולות לקרב אותנו לעצלך, אבל המציאות ברורה, אנחנו מפסידים לא על הדברים, שאנחנו עושים ונקשלים בהם, אלא אנחנו מפסידים על הדברים, שאנחנו לא עושים כדי לשמור על עצמנו בתוכים ושלמים. כשאנחנו מסתכלים על הסיכון של האם מנעות מהסיע, ודיברתי על זה הלא מעט, באמון המון פרקים, ואני גם יודע שלקח אתם משהו, ותחבר אתם לזה, על שבל הסכיר, כן? כשאנחנו מזהים, של אבר המטרות שלנו, ל-25, אם תשמות הפריקה זה בוד, עשר שאני מזהה יל 30, 36, זה לא משנה מטאה. כשאנחנו מזהים, שמשהו בתוכין נמנע לאבר הסגת מטרה מסוימת. כשאני לא פה אל, כשאני לא יוזרם, כשאני מרגיש תסטרס הזה, שם אנחנו רוצים שתידלק לנו, נורד, הוא מה, למה? כי האדגר הכי גדול שלנו הוא לא האדגר שאותו הנכנורוצים וממנון הנכנורוצים למנוע את הקישלון, האדגר הכי גדול שלנו הוא להיות כל הזמן בעשי המתמדת, ואני לא אגיל לכם, בואו ניקשה לקמה שיותר לא, המתרה, יכולו רוצים ניקשה, רוצים להצליח, אנחנו רוצים להגיע. אבל כשהיא מנעות, והפחד ניקישלון משתק אותנו, מלפאו על באמת, באו המצלבר המתרה, אפסדנו ולכן שאלה הראשונה שאני רוצה שתייל לכם עכשיו, זאת השאלה הבא, אתם מקחים דף ואית אלה אם כן אתם עכשיו נועגים, אלה אם כן אתם עכשיו במשהו שמסיק ודורש את סומש, ‫הוא תלבכם, תמוקכים דפה ‫את ורשמינט השאלה הבא. ‫"מין שלוש פעולות שאני נמנה ‫להסות לאבר מטרות חדשות בחיי", ‫אוקיי, חוזר על זה. ‫"מין שלוש פעולות שאני נמנה, ‫"או נמנת כבר הרבה זמן ‫"מילהסות לאבר תוצאות חדשות בחיי". ‫"בימין רוצה אפילו לעזור לכם ‫אוד יותר משאלה הזאתי, ‫"שבו על הפעולות האלה בתור פעולות ‫שבכל שנקודמת, ‫"יכול אתם לבצע לצאתיתם לדרך ‫ולוסיתם, ‫"יכול מאוד להיות שלו פעולות ‫"אחיפ שותות בעולם, ‫"אבל לא אצאתם איתם לדרך. ‫"יכול מאוד להיות של הפעולות ‫שאתם יודאים ויודאות, ‫"שאים תעשו אותם, ‫יש מצב שלא תראות ‫היא רוצה עוד בדווח קצר, ‫"ולא בעלכם לעשות ‫כתם לא רוצים לקשה לו ‫שאתם יודאים, ‫"שפעולות האלה ‫"פעולות שהיא יכולות ‫לקפיצותכם בצורה משמעותית, ‫"אבל דווקא שמה ‫פחד מהצלחה מנהל, ‫"ולא יעזור, לא משנה מה. ‫"תכל נאל תקסף שחת טוב, ‫"דסיקונים שלך בבית, ‫"בבנק בחיים, בעבודה, ‫"אירגון יכול לנהלת החברה ‫שאולו בצורה מושלמת, ‫אבל אם לא נדע לנהלת הסיקון הזה, ‫שזה אומר לזהות, ‫"אפו משהו בתוכים ‫"העדיף לסחקת משחק החיים על בתוח, ‫"לא משנה כמה טובים ‫הנכנוקמה פוטנציאל כמה קישרון, ‫"אין לנו סיכוי, למה?" ‫כי אותו שחקן שמסחקת משחק החיים ‫כדי לא להפסיד, ‫הוא אותו שחקן שאיכן לא יפסיד, ‫אבל גם לא הגיע, ‫ולא הסמלב כמה רחוק הוא יכול להגיע. ‫ולכן אני רוצה, ‫שממש תנעלו לכם, ‫יום הנהל סיקונים, ‫או כשאתם כמים בבוקר, ‫אתם מנסים ורוצים לאתר, ‫את אותו סיכון מנתלי. ‫את אותו פחד מכישלון ‫וכתוצאה מככים מנות, ‫וכתוצאה מכך משחקים על בתוח, ‫כתוצאה מכך מבטרים ‫על פעולות שיכולות לקדם אתכם. ‫וזה מצחיק, כשחקתבתי את הפרק הזה, ‫וכשאת חלתי, ‫היא טיפה לשבת עליו, ‫אתם יודעים את המתעסק במשהו, ‫וכשאתה מתעסק במשהו, ‫פתאום הבורם התחיל לעזור לך ‫לקבל עוד ועוד רמזים, ‫זה הפרק הנכון. ‫ואח שהוא בלי לסים לב, ‫פתאום ראיתי, ‫או בשביל וידיוק הצר, ‫של מי, של ג'פ ביזוס, ‫בחור עשה כמה שקלים בחייב, ‫אני חושב שהוא. ‫הוא אדם שאנחנו יכולים ‫ככה להישיים ולא מר שאו אי שאפשר ללמוד לא מעט ממנו. ‫ואני כם שלום הכיר, ‫ג'פ ביזוס, אמזון, ‫הוא מייסד, ‫חד מנשע סקים האמת משוגעים שיש כאן, ‫ואני מקרה לכם את משהו כתב. ‫כי כשאתה לא רוצה לדרך, ‫וכשפחת מכישה לא נמנהל אותך, ‫אז אתה המתחיל להיות בסטרס. ‫והג'פ ביזוס אומר ככה ‫בבידיו, וידיו מרתק, הוא אומר ככה. ‫סטרס, מגיע, ‫מאהימן עות מפעולה לעבר משהו, ‫שאתה יכול לשלוט עליו חלקית. ‫נכוזר על זה. ‫אף ביזוס ממש בתחילת דרכו ‫הבידיו זה רואים שהוא בתחילת דרכו, ‫אפה שהוא שם כנרגבר, ‫עסק הממיליוני, ‫אבו גבר נמצא במקום מאוד מאוד חזק, ‫אבל אפשר לראות שמה את השיחה ‫שלו על סטרס. ‫והוא אומר ככה, אני חוזר סטרס ‫מגיע ככה, ‫כשאתה בלחץ איכרוני. ‫כשהאתה בסטרס, ‫הסטרס מגיע, ‫מיימן עות מפעולה על עבר משהו, ‫שאתה יכול לשלוט עליו חלקית. ‫שאתה ממשיך ואומר, ‫עם השוגורם לי לסטרס, זה דגל אדום, ‫זה אומר שיש משהו ‫בלא מודע שמציק לי, ‫שלא לקחתי לעבר עוצד. ‫ואז, בעיגש אני מזהה ‫והוא שטטלפון הראשון, את האים אל הראשון. ‫ואפילו שהפעולות האלה לא מביאות אותי ‫לתוצאה, ‫אין אוהבי אותי לזה פתרון שרציתי, ‫העובדה שפעלתי ונתת לי לזה צום ‫התלב מורידה דרמטית את הסטרס. ‫אז האם מדהים לשמוע את זה ‫בידוק בנקודה הזאת של החנה לפרקי, ‫כשעסיקו נמנתה לי שלנו, ‫כשאנחנו עושים חישובים. ‫ואחישוב שלנו אומר כך, ‫אני רוצה להגל את עוצאה ליד, ‫אבל אני מעדיף לא לפשל, ‫לא להיות בפשאל אחרים, ‫שלא יגידו, ‫שלא ידברו, ‫שלא יכתבו. ‫אז אני בעצם נכנס לזה ‫שהוא מצב של מגננה, ‫מסחק על בתוח, ‫מסחק את אלול העפסיד, ‫בי מנות אותה להתקדל ‫הגן על הערך של ילשובי, ‫הרס יותר גדול מייע עשיע ‫מהשר מהסטרס שאני מצבו, ‫כשאני עשה. ‫אבל זוכרים, האדם שמסחק את אלול העפסיד, ‫שמסחק על בתוח, ‫מהדיף לא לפעול כדלוליקה של ‫מהשר לפעול וולי להצליח. ‫ולכן, אני רוצה שיהיה לכם את הנקודה הזאת, ‫והתסיקו נמנתה לי הראשון, ‫כמתם בבוקר, ‫רצתם נדח, שואלים את השאלה ‫הרגע מה הם שאלו שפעולות, ‫שאני נמנה או נמנת מילעשות ‫להבר תוצאות חדשות בחייי היום לדעת את זה, ‫לקבל את זה, וכמולנו כבר מבינים ‫שמה שאנחנו רוצים להגדיר ‫לא עשיה בתקווה לתוצאה, ‫בשאלה בנהלכותשים להגדיר ‫את עצמך עשיה בתור הצלחה. ‫זאת אומרת, ‫בשאלה בנהלכותשים, ‫התת לצמנו את הביטחון להיקשה ‫את הביטחון לפעול את הביטחון לעשות בידיע, ‫שאת תוצאה אינבתי שליטתנו, ‫כן, עכשיו, ‫זה נקרא, ‫ניהול סיכונים מנתלי, ‫אני לא יכול להבתיח לכם ‫שאם תזמו ותעשו, ‫והתתוש את הפעולות האלה ‫שאתם דוחים כבר הרבה זמן, ‫האולה יכול להבתיח לכם ‫שמיוניוות תוצאות, ‫אבל יכול להבתיח לכם ‫שאם לא תצאו איתם לדרך ‫נהלתם את הסיכונים המנתלי ‫של לכם החיג גרוע בעולם למה, ‫כי אם עד היום מסגרתם להצמכם, ‫שאי הסייה כדי לא להיקה של, ‫אי הצלחה, ‫אני רוצה לומר לכם ‫שבסוף הדרך, אתם תגלו שזאת הייתה ‫המפלה או הקישלון הכי גדול ‫שהי פעם יכולנו לחבות. ‫למה? כי האדם שלא רוצה לדרך ‫כדי לא להיקה של הוא כבר נכשל. ‫למה? כי אם לא הצלת על הדרך, ‫אין סיכוי לדעת לאנטוחה להגיע, ‫אם אתה עומד ממקום כבר נכשלתי, ‫אם לא הצלת על הדרך כבר נכשלתי. ‫אם אבר יום יומיים שלוש, ‫אם אבר שבו השנה החוציים, ‫אני לזוז ליד ראוי בחייך, ‫הכדי לא להיקה של הקישלון כבר קיים בתוכחה. ‫ולכן אני רוצה שדף כפוק ‫כנתי את הצבנו. ‫כן תרגישו מה, ‫אתה בעצם אומר לי שכשאני נמנת ‫מקישלון, אני כבר נכשלתי, ‫כן, כי לא גילית כמה גדולה ‫את יכולה להיות, ‫והם זה לא ליכיות את החיים, ‫לא בתוב, אז זה לא נראה לי המקום ‫ליכיות בו. ‫לכתורצים ייחוד ומקום שאנחנו בתנועה. ‫אנחנו נכן זה הסיכון המנתליה הראשון ‫שאני רוצה שיהיה לכם בראש. ‫הכי שלון הוא לא עשוף, ‫הוא שלב, הוא למדה. ‫וכלנו מבינים ויודעים ‫שאנשים מצליחים, ‫אם לא אלא שלא מפחדים ‫לנסות, לתעות, להתפתח. ‫הם אלא שמרוש מגדירים ‫את הניסיון לאבר התוצאה בתור הצלחה. ‫ובגלל שאני לא יודע, ‫מתע התוצאת התהבה, ‫למתע בורי החליט להרגן להתכל החיים ‫ולהן גיש ליידשי התוצאה, ‫אני מוכן ורוצה להיות על הקב. ‫זאת אומרת, זה נהוא לסיכון הראשון. ‫מה שם הוביל אותי, ‫לנהוא לסיכון השני. ‫אם נהוא לסיכון הראשון ‫עסק בביצועים שלנו, ‫ובעומת שלנו לפעול לאבר המטרה, ‫נהוא לסיכונים השני, ‫מדבר על סיכון מנתה לי, ‫שאנחנו רוצים להכיר, ‫שהוא אולי קייה מצלחה לככם ‫בצורה יותר משמעותית, ‫אולי פחות, אולי לא, ‫אבל אני חייב לסימות אוקן. ‫נהוא לסיכוני המטליה שני, ‫מדבר על סכנה המטלת ‫שאחוץכים להכיר, ‫שאומרת שהתדר הסגיש שלנו, ‫הישחוק את הבריאות הנפשית ‫שאנחנו כאדם. ‫הוא תומרת, ‫שנהוא לסיכונים הראשון, ‫התמקד בל שלו זזים, ‫שלא עוצים לדרך, ‫ושם היונו, תחייב לזוז כדי לפעול תחב, ‫הדיר הסייה בתור הצלחה ולא רצלחה בתור הצלחה. ‫הסיכון המנטליה שני, ‫אומר, יגר, יגר, יגר, שנייה. ‫כולנו מבינים שכתירה להסגים ‫היא כוח אדיר, ‫והמקם שכבר זז כדימה. ‫מקם שנה לבירה הסגים. ‫מקם שפילו חיית עבודה, ‫שהוא מכונה של הסגים, ‫של מטרות, של חתירה של ידים, ‫קודם כל שפוק הפיים, ‫אבל, למה מקם שכי את הימים האלה, ‫את החיים האלה, ‫הוא תור מחונת הסגים שירה, ‫צרלו, צר, ופורץ חומות ושובר, ‫פוסר כל אחד מברוק, ‫שכתן, אתם במקום, ‫שנה כדימה, בוזמנית, ‫אני חייב לו מר, ‫היא שכתירה לסגים יקוח אדיר. ‫אבל כשכתירה לסגים עובדת ‫בתדר גבוה המידי, ‫היא יכולה להפוך להיות מלכודת. ‫זאת אומרת, ‫האדם ההסגי, ומקם שזדמנו להיות ‫בזדמנו את בחת הארצאות שלי, ‫משקיע לא מעד זמן, ‫בסיחה, על פרופיל האדם ההסגי. ‫אדם ההסגי הוא האדם ‫שמעריך, מרגישה ושעדבר היחידי ‫שממלא אותן שמה, ‫זה הסג, זה התוצאה. ‫וכשואסוק אחר רק בתוצאה, ‫אז כל מה שמנהל ומזין את הנפה שלו ‫זה הצלחה, בתוצאות. ‫זה אומר שחיים שלו מתנהלים, ‫במנתלוות של החוקורים, ‫למנצח מלך מפסידי, ‫באן בהם צעקן, ‫אני אומר לך עולם, ‫בסדתי, אני בדיון אין בהם צע. ‫סבלת ניאול הסיכוני מאוד מאוד ברור. ‫אני מוכן להתרסק בן אדם, ‫אחשב, זה קורה ברמה לא מודעת, ‫אבל זה קורה. ‫אני מוכן להתרסק בן אדם ‫הקלבית התוצאה. ‫ההסגי מגיע לשלב מסוים ‫שמרוב שהוא דוחף. ‫בלי זון, בליטי הנת אנרגיה, ‫הודוחף ומגיע לשחיקה נפשית ופיזית. שעד המאיסגי מרוב שהוא דוחף ומגיע למטה. שאני קורא לו המטרה עושגה הבן אדם נגמר. זה מצב כדי שהתדוחף את עשמת כל הבצעים כל הערך שלך, כל השובי שלך, כל הענירג שלך נמצאת אך ורק, בתוצאה שאתה רוצה להסיג שחיצונית, יכולה להיות כסף לירגון, יכולה להיות מדד, יכולה להיות כמות מי ליקים ועדוקוים, ועד מדד משקל, ועד כמו על כל יד חיצוני, שאתם יכולים להגדיר, שאני באה תוצאות חיצוניות, אבל אני נגד תוצאה חיצונית כמדד או כאגדרה לשובי שליקי אדם, אבל ההסגישים אולב לא רואה בעיניים. עול אין, לא רק זה, הוא גם פחינתו, אם הוא לא מספר אחד, בשבל לכולם הוא גם בביה. ולכן, כשאנחנו מזהים את עצמנו בתדר ההסגיע הזה, שאנחנו עסוקים עכבי רק בהסגע את היד, בלי זו, בלי תעינה, בלי אנרגיה, שאנחנו מקבלים חזרה מהחיים, אנחנו מסתקנים בשחיקה הנפשית. השלב הזה הוא שלב שבו, אנחנו נגמרים. וניהון של תדר ההסגיעות, כולל דווקא במקום שאני חותר, ויודע שאני סוג של מכונה שרץ על ההסגיעים, דווקא שם אנחנו רוצים לשלב, חתירה הם שחיות ותרוף להסגת מטרות במקביל, להצירת ערך וזמן אדם במקביל. זאת אומרת שערבה פעמים, וזה נהול סיכונים שאני חושב של המאתים יש אותו, ערבה פעמים, כשל האדם הולך ועורץ לברסגים, והוא מבין שיש לו את הקישרון ואת הפוטנציאל, ואת המוטיבה הצעבועורץ קדימה, הוא אומר, אז אופטייהי, את הנזו, תייך שבלנל, את הנפשי, לי נלטה בריאות הנפשית שלי, לקחת זמן, ההסגים, התאומר להם, כך רגע ערב לקוסייהן, צריך גם העבודה מהביזנשת עתיים לפני, הוא מסתכל על החבור אומר. אך שלי תגיד זה מה זה, זה עלול זרים האלה. אלה שלו ככהים קצת זמן לעצמם, אלה שכאילו נכים דקה, אלה שמה מורידים שני הרגל מהגז, זה עלול זרים האלה שעלור צליות, עבור ההסגי, ופה נהול הסיכון המנטליה זה, הוא כל כך קריטי, עבור ההסגים להתחדש. לנוח, להיות ברגוע, לעשות שני הברק, עבורם, זה הדבר דשהללוזרים. ופגלל שמלא יודעים, איך לחיות בארמוניה בין מצד אחד, חתירה להסגים, ומצד שני, לעזן תנפש להם כבני האדם, הם הגיעים יום אחד לקריסה. הם הסגים התרות, הם על במות של החיים, הם מספרי אחד, לפתאום, בום, דופק להם בדל את משהו. יכול להיות היפות, יכול להיות קריסה, יכול להיות חוסר משמעות, יכול להיות פתאום תחושה שאלה, הם אוטיבציה הם פשוט נגמרים, ואז שמגבר רוצים לתפל בעצמם, כבר מוחר מדי. ואני חושב שהם השמישהו שיכול לעזור לי ככה לטארת את מה זה אומר בכלל, היא דחד שות בתוך הרצל ההסגים, זה חברי היה קרג העיניו, גייניו הוא הוכב ההישראלי הראשון שלנו, בטור דפרן, שאלי, כיף ואונגדול אליוות אותו בטאריך הזה, וגייניו הוא מכונה, הוא מכונה, הוא עובד, הוא ספרינטר, היא אפשר לעצור אותו, בשביל אוקי, הוא זה עד דבר החימדים, ודיברנו על זה, כמובן הוא ישר לי לשטפת זה, אני גבר, הוא שטפת זה בארצאות, ולגייניו לאוריד רגל מהגע, זה היה את גר. ולא דיימטים יודעים, אבל כדי לנצח, בחיים את הצריך לדעת לעשות החנות הצירה. אתג המצריך לדעת, לרוץ לפעמים לא בקצב C, כדי שתוכל לייצר, איזשהי התקדמות, לאבר המטרה מבלי לשחק, אני לא מדבר על ריצנים, אני מדבר על חיים, כן? ולגייניו לאוריד רגל מהגע, זה היה כשוויח הדוון, הוא שהיא מולוי למד, לרסן, את התדרה הסגיעים שוגע שיש לו, הוא יסרוף את עצמו מהר, וכל יסרוף את עצמו מהר בהימונים, יכול לשרוף את עצמו בנסטג, זה סטג בטור דפרנס, ורצינו להתחיל את אמן על זה. אז בינינו הסטרטגיה, והסטרטגיה נקראת הסטרטגיה תבירה בנהר. הסטרטגת בירה בנהר, הייתה שפעם בשבוע, גייה הלוף, יורד, הוא כמובן רוחב בידן בצפון, בנופים המדהימים שלנו, זה היה ליוד לפני המלחמה, והוא אמצע להם לי פעם בשבוע, שמונמצא שמה, בנהר המאמם שלנו שם, ואחד באחד מהם, באחד הנהרות או האמחלים, והוא מצטלם עם הבירה מאשר לי, שהוא אכן שם, וזאת הייתה הסטרטגת בירה בנהר. חודשיים לפני התור דפרנסה, בנדם עם בירה בנהר, שחשור לי שתבינו את זה. זה לא תריביאלי, ורוב האנשים לא יעשו את זה. אבל היה מים גייסי פרלי, שסטרטגת בירה בנהר, די אזרלו גם בתור דפרנס עצמו. כי כשוגי על התור דפרנס, בנסטייג את הסטיג, כן, בניום ליום שאתה רוכב מאות קילומטרים, אתה צריך לתכנן את המסלול הבא. וגי שיטף של יפעמים הוא, הוא די ידע את המסלול הבא, מצפוי לא, ואתה דרך הסגי שלו נהג לומר, לא לחתיר מאוד, לך תבור עוד על המסלול, הוא די ידע אותו כבר למחרת. ואז הוא נזכר בעיה, הסטרטגת בירה בנהר, הוא היה סוגרת המחשב, סוגרת אלפטופו, לכל המטה, למה נהומר את זה ולמה זה חשוב וגייק הפרה לכם את השומא או איבותך, אז זה כפשח הוא שציפים את זה גם פה בפוטקסט. למה נהומר את זה? כי הסגי לא צריך שהיא למידות או לדחוף יותר, הסגי צריך לנהל את השחיקה שלו דווקא במרדף ובמרות של הסגים. לכן, אם אניול סיכונים הראשון שלנו, דווקא היה אניול סיכונים של, אלא שלו זזים, אלא שקצצריכים ביתה בתחה, את אלא שקצצריכים, להזיז אותם קדימה, על הזור למליקה של הרוץ קדימה, אניול סיכונים השני, שמתמקד בעדה מסגי שלום סוגל לעצור, זה ניאול סיכונים קריטי. אגב, רוב האנשים שאני זוכל ללבות, הם אותם האנשים, שדווקא נמצאים בפסגה והם לא מסוגלים לרסם את התדר, ההסגייהם שוגה שלהם. ולכן פה אני רוצה להדליק לכם נורא, שכשהתם הרגישים, שהתם נשחקים, שהתם על סף קריסה, שהתם דוחפים יותר מידי והפילוקצת לא נענים, מאותם התרות שגברדתם להסיג, סימן מדהים, לא שמשהו לו בסדר מבחינה מקצועית, בתחום שלכם, בעבודה שלכם אלה, שמשהו חסר מבחינה, נפשית כבני אדם וזאת היית חדשות שלכם. ואותה אנחנו צריכים, ולכן. הסיכון אמינטליה שני, זה שהתדר ההסגיד, זה שהעתרף שלכם, ישחוק את הבריאות הנפשית שלכם, כבני אדם. ושם, אנחנו רוצים להצר, את הסטרטגת, וירה בנאר. אני אהי, אולי ישר על זה פרקה בנפרד עם גר, אבל כבר כי באותם את ההסטרטג, ישם לייצר, זמן אדם יזום בתוך המרדף, כן? לשבור את היום לצאת, להליכה לשבור את היום, כן? לסיים יום אחד יותר מוגדם. לקראת חציום חופש, לעשות יום שעפ אחד לא יתכם טלפון בצע, זה רק אתם, חבות נעד, לעשות מהלכי קיצון, למען האדם והנשמה שלכם. לא תעשו את זה. יותר מוחר, כשתקרסו, אתם תתחנינו לכל דבר שהשדרג את הבריאות הנפשית שלכם, אבל, יש הכנה, כי כשכזר מוחר מידי, הרכבי ריאה הרבה יותר משמעותי. ולכן חשוב לנו לעשות איזשהם. פרקתי אותכם קצת, אני מקווה שכן, כי זו אותם התרה. אני מעדיף פה, איך אומרים, אתת לכם את האמת בפרצוף, בעבי הגדולה, ולא שכלי לתגידו, "הקרסטי, ועכשיו מעניוסי, ואיך עוזרים?" אז הרבה יותר נכון לעשות איזשהם. מה שמובן אותי, לעניין להסיכון השלישי, והסתקנה, מנתה להתשלישית, אישה הפוקוס שלנו, יהיה במה שאנחנו רוצים ולא במה שצריכים מאיתנו. וזה סיכון מאוד מאוד עדין, אבל משמעותי. כי, רגע, אתכנתי את הפרק, אמרתי אנחנו רוצים דבר, על שלוש את הסכנות, שהלולות למנוע מאיתנו לגיע למטרות שלנו. ומתיוני אומר, כי, רגע, אבל פתאום תאומר, עכשיו שחת הסכנות זה להיות הסוכים במשה אנחנו רוצים, ולא משתריכים מאיתנו. אז כן, אני חוזר, הסיכון השלישי, זה הסיכון הזה שלון הסים לב, שהפוקוס שלנו במשה אנחנו רוצים, ולא משתריכים מאיתנו. עכשיו, לפעמים כשאנחנו, הסוכים במטרות האישיות שלנו, אנחנו עלולים לפספס את מה שהסביבה שלנו באמת צריכה מאיתנו שתוצר לבי של זה יהיה גם הסגעת המטרות שלנו. זאת אומרת, הצלחה מתית מגיעה לזה כשיש חיבור בין המטרות האישיות שלנו לבין הצרכים של מה של העולם אם זה בהירגון, זה של הצוות של הלקוחות של העירגון, וכך נוצרת השפעה המטית. ובשלב הזה, בבאה רצה שלני, תמיד רגע מפנט, תרבת כאילו, נגיד שהירגון רוצה להצליח עם המוצר החדש שום משיק. וכשהמנהל של העירגון חושב על המטרות שהור רוצה להסיג או מפספס את הפוקוס למשל הסיג לו, אולי בצורה הכי טוב את המטרות. וזה מה? זה לא מהמטרות שהור רוצה להסיג אלא מה לקוחות הפוטנציאלים שלות צריכים. מה העולם שכמובן מחובר לנישה שבה החברה והירגון נמצא מה הם סקוקים, איפה הם חיים? מה פערים שלהם? אני חושב שזאת נקודה סופר משמעותית שאנחנו רוצים לעשות והגע בניומר אותה לא ממיגדה לשן כי נורא נורקל ואני יכול להגיד שאני נופל בזה מלא פעמים ביום שהתרוצה משהו בתה ככל כל חסוק במה אתר רוצה ולא בהגע ממצריך לקות ממצריךים עם חקדש דברים מאוד מאוד משמעותים שתרוצה יקרו. שם. אבל אני רוצה לעשות סדר פה. תמורים לי עכשיו רגע את הנזמה לזנוח את כל המטרות שלי, אני אומר לא חלילה. אנחנו רוצים להגדיר את המטרות שלנו, והחרוצים להגדיר, איך המטרות שלנו ישפיעו על העולם סביבנו. זאת אומרת, אנחנו רוצים להתכס למטרות שלנו, לא בתור סוף הדרך, אלא בתור מתרת ביניים למשהו יותר גדול. זאת אומרת, כשאתם תשיגו את המטרות שלכם ב-25, תנתישמור את זה עוד הסורז בשלושים ו-26. שאתם תשיגו את המטרות שלכם, מה יקרה בעולם? איך זה ישפיע על עוד אנשים? מה יקרה לא לכם, אלא לכל מה שקורה סביבכם? תחשבור רגע על המטרה המשמעותית שתמוצים להשיג עושנה. ועל תחשבו עכשיו על מה יצא לכם, מזה? תחשבור רגע איך העולם סביבכם הוא לחלרבי החמיזה. ודבר המדעימו, שכשאנחנו עוסוקים בערך העולם או לחלרבי החמאסגת המטרות שאנחנו רוצים להשיג, אנחנו מוצאים דרכים מהירות יותר להשיג אותם. מה שאומר שהיא מראש נתמקד, במה העולם סביבנו הוא צריך. ואנחנו מדברים כרגע בקונטקסט, עסקי נטו, אבל כולנו מבינים, שאנחנו חובים ברכה ושפה יותר גדול, כשאנחנו עסוקים באמת בלעתיב עם העולם. ושימו לב. החלק הזה והסיכון המנטליה זה ובחוונה שלישי. כדי שלות הגדול רגע, מה לא לידוג להצמי עסקן, כאילו בסיכון הראשון והשני דארגנו להצמנו. בסדר, בסיכון הראשון דארגנו לצאת לדרך, בסיכון השני דארגנו לשמוע על הבן אדם שאנחנו, אותו מרט נהול שני הסיכונים הראשונים, המטרה שלהם, היא לבנות אותנו כבני אדם שלמים ויציבים. ולכן אני רוצה, שכשיש לנו את זה לא ניתקויים בעצמנו. ולכן נרצה לקפוץ קדימה במערוצים מאיתנו. במעה אנחנו רואים שהעולם רוצה לקבל מאיתנו כי סיכוקים לכם. אז בארצה עם ישר הקרטה, אין אורנו רע כיף לדבר עם זה, כי זה לא רע נורא כל הדבר הזה. נכון? מה על הכוחות. שזכוקים להשראי היום סיכוקים לקבל מכם. וכל אחד שמה יש לו את היכולות שלו ואותו דבר גם לכם שמעזענים, ורואים אותי עכשיו. מה הוא אותו יד אגב? לא אמרתי אבל אנחנו אני מצאים עכשיו בפרק הזה, וכך לקראת סיומו לקראת לערוץ ויש אותו גבוהבידיו. בספוטיפי, הסתם מוזמנים גם לראות, הם יכולים לראות אותו בספוטיפי, מקליט אותו פה אפילו מהבית, ככה מקליניקה של אישטי. אז אנחנו בעצם מסתכלים רגע ורוצים לצאת מעצמנו לאבר משהו גדול יותר. וכמובן הסד זה בעילום שם כי הרבה פעמים, אני יכול לומר שנפלתי לא פעם, בלראות רגע למה אני לא מסיגת מה שאני רוצה. ועד שובות ברוד כתה תקוע בעצמך, אז זה די טבעי שיהיה לחנורק השלירות. וכשהכו מסתכלים החוצה. ומביתים למסבוקים מאיתנו. מה שירות שאני צריך, או לא אפילו אני, מה שירות שסקוקים לקבל ממני. מה צריכים היום? אז יותר קלנו לצאת קדימה. מלכם כשאתם כמים אחר בבוקר. יש לנו בחירה. והבחירה משמעותית ביותר, היא לצד הרצונות הגדולים שלנו לבדה, שאחן נהלנו נכון את הנפה שלנו ואת הסכנות שעורבות לנו בדרך להסגת המטרות שלנו. הרביסי שיקום. סכנה מספר אחד, לסכקת מסכחה ככהיים כדי לא להפסיד. שהפחד מכישלון, ישתק אותנו מלפול באומצ, לבר המטרה. שואלים את עצמנו, מה הם שטוש את הפולות שאני נמנה, או עומד להימנה, או עומדת להימנה מילעשות כדי להסיג תוצאות חדשות. היום של השנייה. האם יש לי זמן התחצות כאדם לאבר הסגת המטרות שלי? זה כדי לתת מענה לסכנה מנתה להשנייה שעורבות לנו זוכרים, שהתדר הסגי שלנו, יש חוק תברוות הנפשית שלנו כאדם, ואז אפסדנו הכול, גם את ההסגים שלנו וגם את האדם שאנחנו. ושם אנחנו רוצים לייצר, תהליך שבו, מתרה מוגדר את כבני האדם, התוכנית מבחינתי, אני קרא לזה בשם גדול, כי אלה תוכניות שאנחנו בונים, תוכנית בריאות נפשית במקביל ההסגת המטרות. תוכנית התחצות כאדם, במקביל ההסגת המדרות. לא מבטרים על המטרות אלה, פשוט מרסנים את התדר הסגי זוכרים, הסתתגת בירה בנהר. זה עסיקון המטר להשני, עסיקון המטר להשתישי, השאףו כושלנו, היה סוג במה שאנחנו רק רוצים, ולא במה שצריכים איתנו. סימו לב, זה לא שאנחנו לא רוצים לקבל, אלא שברוש סדר הדיפויות שלנו, מצריכים איתנו, גבוה ממעה אנחנו רוצים. ואז, אנחנו יודעים, כי רע, אנחנו יודעים איך לפעול בצורה, מאוד מאוד משמעותית, ועם המון מוטיבציה שלא מתקלה. כי כשאנחנו עושים, אבור משהו גדול מהצמנו, אנחנו נפעם לא מתייפים. אז לא שתסיכונים האלה, כשהחום מנהלים אותם, אנחנו יודעים באופן מאוד מאוד נוח, שדאגנו להיות בעית קדמות, בעיזון, בחוויית משמעות, לאבר, הסגת, המטרות, המשמעותיות בחיינו. אז, ביסדם נות זו, רוצה לעומר תודה באמת לכל החבר המדימים ביסרקר, שאלה כיף אדיר ובעיקר, על הזמן איכות המיוחד, שזכינו לבלות יחד, ובאמת, אז זכות הזאת לעשות את זה עם חברות וירגונים והנשים שבונים ונמצאים בפנים, זאת מבחינתי המטרה, ואני סופר סמר שם הצטיח קצת להביא לכם, טיפה טובונות בבפנים, אז זהו הלופים. אז עד כאן, אביאולוגיה של האוינרים, מהסקיר לכם, שיש לנו קבוצת ועצף מיוחדת, שאני קראת החברים שלאית הנפות קסט, ששאמה אני מעלת המיד את הפרקים, לפני כולם, אני מודיע הדברים מהננים שקוראים, אני שואל ומערב אתכם, בעצירת התוכן והפרקים הבאים שלי. איקים פכנתי זאת במטה המטרה, ממש כמו שעשיתי עכשיו, ככה לקמה הדברים, ואים השלכם, ואתה רצון שלכם. להיות, לא רק מהזינים פסיביים אל הגם, מהזינים שלו ככהי מחלק בביאולוגיה, אז יהיה לנו יותר מי עונג, להערח אתכם, אנחנו נמצאים, אנשים קלמתה, כדי שתוכלו באמת לענות, ולהתפנק, גם על זה. אז חיבוג הדול, סימו לכם 13 סיקונים, תעפרות המלאיתרונות, כי אני חושב שבאמת, יש לנו כל כך הרבה להסיג לעשות, וזקוקים לנו, בתח מה, בימים האלה, בחיים האלה, ולשמכך אנחנו כאן. אז חיבוג הנק, אני הייתי איתן הזריה, ואתה? שאיתם, איתי באות פרק בביאולוגיה שלו מנהם. תשאול, אופים.