פרק 2: כלכלת אימפקט ובריאות הנפש - המודל שיכול לחסוך למשק 1.3 מיליארד שקל | ירון נוידרפר עם פרופ' ערד קודש וקרן מורג

עם בקדוק, מקוונות טובות לדוצאות מדידות, עם ירון נוידרפיה. טוב, פה כרטוב. טוב. אנחנו נדבר היום קצת על בריאות הנפש, בריאות הנפש תושאה שעוסקים בו כל כך הרבה, בשלושנים האחרונות, שלושנים, כמעט שלושנים שחומתים במילחמה עם מרבה מאוד תופעות של פוסטרמה, עם מרבה מאוד תופעות של פינוי, של ילדים, שגדו, בתוך הזקות, של פוסטרמה אזרחית, אולי לראשונה בהיסטוריה, שאילו עוד פוסטרמה צבעית, לכולם מדברים על מערכת בויות הנפש, על ההתמודדות, על ההתגרים, על ההתגרים למטפלים, שאולי מדבר הזה בפרק אחר. ואני רוצה כתת נתונים, כל יום משפוס פסיכיית ריא, אולי היום למערכת, כאלף 500 שקל, ישנם לא מעט אנשים שהמצאים במעגל שבישפוזים חוזוכוזרים, שלום מקבלים תתמיכה בין ההישפוזים ולכן, אורך ההישפוז אולך ואולי ותחיפות ההישפוזים, אולך את ואולי, אם בשנת על 22, אני קורה רגע מהקטוב, היו כ-20, למעלה מ-20, 4, בעלף אישפוזים פסיכיית ריאים, שווים ושישה אחוז מהישפוזים חוזרים. אז היום אני תחמא רוחים שלי שתכף נתיג אתכם, אני מדבר על הצד השני של המשברה, ננסה לענות על משהו אחר, על מה קורה עם לא מתפלים בבלות הנפש, שישה להסתכל על זה כמובן וחשוב מהזווית האנושית, מהשיש תכר זה גם מהזווית הכלכלית, ואני חושב שעוד מתנגיע לשאלה הגדולה, מה הנה עושים, אם היום הולך כ-1 ו-1 מיליארד שקל המרכת, שאני חסח בפרויקט, שאני אנחנו נציג עוד מעט, מה אפשר לעשות, מה זה אומק נוסף לרנות הן למרכת. אז בוקר טוב לכרן מורג, שאני עלה מתה מספה את פרויקט, גשר לנפש, פרויקט, לתשלום ובועות הוצאות, פייפור סקסס, או כמו שרון על דה רוח בפרק הקודם של קודם, זה אוות כמהספארט נשיבת, ואוכריך שהמרחת גם יודעת, גם יש גם יודעת להשתנות, גם יודעת עם צופ פתרונות, אפילו בהוכלוסיות הקשות יותר, ובוקר טוב לפרופסטו הרד קודש, שהוא הפסיכייה יותר, שהמד עד לא מזמן, בראש מערכבויות הנפשי שקופת חולים מוחדת, אבל יותר מזה ציוניק, הוא שלמדנו לפני חמש דקות בסיכה מקטימה שלנו, וחדשן, שהיא איזו לקפות צמיים, ואני נסות משהו אחר, אז אני אגב, ממש שמח שתמפו, וגעי לעשות איתכם את הפרק הזה, בפודק הזה, ואולי נותחיל התחרר, אני רוצה תחיל דווקא המאוסוף, בדיוק בשאלה ששאנו קודם, אם היה לך, כפסיכי יותר מהרחתי, נקרא לזה, ובכל אחד מקודש לו שם מיליארד שקל, לשימוש במערכ בריאות הנפש, מה אפשר לעשות אתם זה? וואו, זה, זה, זה, זה, זה שלה, זה של הפתוחה, ואני חושב שקדל הנות עליה, נראה לי שאנחנו צריכים קודם כל קצת למקם, ולדעת מהוצאות היום, ל. למערכ בכלל, לתיפול בתחלו אנפשית, ובכלל, האוצאות הישירות והקיפות, שזה מאוד חשוב, להסכיר את הדבר הזה, מכל מה שרק, שערה זה נרק שאנחנו נוכל, לגדר, כמה רצוע בפור, אנחנו נבין, כמה, אך נסענו ספת, כזו כפי שציינת, היכולה לשנות את החוקי המשרק. קודם כל, צריך לזכור שאוצאות הישירות של ברוט הנפש, שנה משקפות את האוצאות לברוט הנפש ממינת ישראל. וזה, וזה חלק מה בעיה, זאת אומרת, כי בפורק של החומד הברימיום, על האוצאות הישירות שזה, כמו שאמרת, זה ישפוזים, פול במירפעות, זה, זה טרופות, פסיכיית ריות, זה המגעים בתוך קופות החולים. אנחנו, אנחנו דברים, את זה שזה נהבין 4,5 מילירדש קלים בשנה. לכל אמרכת. לכל אמרכת. ככה שאתה אומר, לא סיף מילירד וחצי. מה שוקר? הסתבין, במה אנחנו מדברים, מדברים, בין ביצאים את אוספת שלושים החוז מהטקציב הישיר, שלא רוצה אותי שירות. הבאיה היא שזה ממש לא, זה קצי הקרחום. מתוון שכשלחום מסתכל מהמדינות האויסדי, אז אנחנו מהניכים ההרחי שהוצאה הכללית לנושא שבו אותה נפה, שהוא סדר גודד של 4,5 אחוז מהתמק, וזה אומר שהם אנחנו מסתכלים המדינת ישראל, כשאנחנו מסתכל על תקציב הברירות בכלל, אז זה מגיע על סדר גודד של בין 60 מילירדש קלים בשנה. סקפה מספרים אחרי. זה מספרים של. עוד שלפני המילחם. זה המספרים של לפני המילחם. זה עושת את היסטייק. נכון. נכנום התנדבר קצת מה אתגרים שלנו אחרי המילחם, מכיוון שזה לא פוגש מדינת ישראל במצב אידיאלי, מהרברות הנפש. לא בוא מוכנות. בידיוק, אנחנו צריכים לזכור שאין לנו גם ירוע הקודם של הקודד, כשזה נשמע, קרגע, זה ירוע חסם משמעות, אבל לא יערוע את פוקליפטי בהתחלה. סתם את זה החסקור, שאת חושה הייתה שאנחנו לפני כתסטרופה גלובלית. ואנחנו נמצאים קרגע היום כבר, ומת המלחמת פקשט, זה עדיין בשלעי הלידי על האדים של רוע הקודם. ולמה, ולבלעני מספר את המספרים האלה מכיוון שאתה חום מדברים, על איפה פערים בין הארבע חמישה מליאדש קלים, בחמישים שישים מליאדש קנים, איפה זה עולר. נכון, נגיע לזה באמשך. זה ביקר בבגיעת תפקודית. זאת אומרת, אנשים שסובלים את החלו הנפשית, אימא, אלף, מתפקדים פחותוב, ולכן אנחנו רואים בשוק העבודה נומה, בגיעה משמעותי בפיריון העבודה, זה אחד הגאומי המובילים בעולם לבגיעה בפיריון העבודה, ואתה אנחנו רואים הפסנטיזיים, כמר אנשים של לא מגיעים או פסנטיזיים, אנשים שמגיעים עבודה הפיריון העבודה שנהם מבגע, ודבר זה הוא התגר לאומי. ולכן, שאני מסתכל על עוצאה, או החנסת קספים לברות הנפש, זה בעצם השקעה, אני רוצה קהשקה ולא קהוצה, זה מה זה השקעה באונאי נושי, זה הדבר מאוד תי. אנחנו מדבר, במושך, אנחנו עושים את זה קייה עם פקנו, מה שאנחנו עשינו, בגשיון אפה שזה דוגמה נקודתית, למעי אפשר לעשות לאוכלוסייה מאוד מאוד מסוים, אתכן שגדרנו את הקהוכלוסייה, מורכבת ביותר. אני חושב שכשאתה שואל אותי, איפה איתי שם היום את הקסף? אז ודאי לא איתי שם את הקסף, אלף השנחוסים היום את הקסף, כי מה שדבר הכי, לא חכם, זה להשקיע הקספים במקום שבועת המראה, שבעצם התלו באמת מציגיילות בתוך תחום, של, אני גשת שרותי בו אותה נפש. אם אנחנו נעשה מורכדיסים, לא צריך כסף חדש, אחרי כסף רע. אלף ובט, כי אם כרע, אמרת, כל הזו רק את כל מלחסר כוח אדם, כוח אדם, התלות יצור על ידיח נסעה הקספים, כדי לייצר פסיכייתר, סורקולד, תצריך, המון שנים. תצריך לתת פתרון, לאות שנה, שנתיים שלו, שיש פה מצוקה ממשית, כי יש לנו באמת ביקושים, שולכים וגועים, ביקושים המדירים, והיצה הוא בעייתי הוא מורכב, תורי המתנה, וכל וכל השלחון נגע בהמשך. ההיצה היה בעייתיות לפני מלחמה. ההיצה היה בעיית תוכה, עד הקצה, לפני מלחמה, נכון? נכון, נכון. ככה, ככה, נכון, בגלת הליכים, כדולה, נכון, נכון, נכון, אבל דווקא מתוך לפעמים איזה שוש מתוך אפילו, אירועים שמחיובים, כמו רדת הסטיגמה. כמה לאורך השנים, ואנחנו מדברים, על הרפורמה של 25, כמה עברה של שירותה ברוטנפה של הקופות, שהעשה שינוי מאוד מורתי, מהיצד הציבור, שפתום זה לגיטימי, כמה יש יותר לגיטימי יותר קפנייה, שכמובן, יוצר ביקושים יותר גרועים, מעבר למצוקות, הקונקרטיות שדיברנו להם, זה נקודה אחת, ונקודה שנייה שחשוב לשימות הכבר שעד, שאנחנו צריכים להבדיל בין תחלוה נפשית, לבין בריאות נפשית. שני אלמנטים שום אם זה לא ייפוך, אז בריר. זאת אומרת, אדם בריאות נפשית, איני יעדה את תחלוה נפשית. ולכן כשלחום מדברים על בריאות הנפש, היא לא חונה במרכת הבריאות ביקה, יכולנה במרכת החינוך, ונכון, יודעים את המ. המלקוד או את הקשר החמור ביותר, כמעט הליטון, דרמטי במרכת החינוך הישראלית, אנחנו מדברים על ביטחון, זאת אומרת, תחושת הביטחון הפיזית, יש לנו. גם הביטחון פנים וגם הביטחון התבחוץ, כל אלה אלמנטים שמשפים בסבוות זהו והעל בריאות נפשית, הם לא חודם בתוך מרכת הבריאות. וביקה כמו שאמרת הכודם, כשאני בארט אלפיריון, תרמכתת הסוכה. חד משמעית, ודזיית הלומודד, לכן כשמה הלכת הבריאות מודד תצמה, עם מודדד תצמה אלפי, מה שיש לה. על השלוחה, מה יש לה? מספר, מגעים, ימיישפוז, מספרמיתות, מה שייכולה למדוד? אבל. מה היא לא מודדת? היא לא מודדת אלמנטים משמעותיים, שבספרו שבר, הם אולי הא. אינדיקה טוב, הכי משמעותי, לבריאות נפשית של אוכלוסייה. ודזי אנחנו לומודים בכלל. והסתכלות מאוד מאוד מאוד, גם זה, מעניין וגם חידשת לי, עכשיו שאמרת שבעצם הביקוש יטר, או גם הרפורמה, אבל גם עכשיו התוצאות של המלחמה, שזה. הם נוראות, ויש להם השלחות שליליות, וכולם גברים זה בכל מקום, כל הזמן, אבל בעצם זה מביא לשיחו מהסטיגמה. אנושים מרגישים יותר, נוח, לפנות לקבל אזרה. זהו ליצד החיורי, ובאמת מחדש לקצת במחשבה. מחד זכס קור שכל מה שביער, וכל מה שביער, וזה מה שביער, כלוסלי מה שאנחנו חבינו, אם אנחנו לא נשתמש בו כאיזה דמנות לשינוי, זה בגידה בעצם בעירוע. זאת אומרת, המטרה של מי שאוחז היום באגע על רומי, הוא להבין שיהיה פה אירוע כתסטופה עלי, אבל אם אנחנו לא נשתמש בו כדי לעשות למדע, ולעשות שינוי של התפיסות, אנחנו איך מה אנחנו פה יזדמנות משמעותית? מעולה, מה שמביא אותי אלא איך קרן, כי באמת התובלת שינוי של התפיסות, זה בדיוק המונח ששערד אישתמש בו כרגע, כשעובדת פה הגשר לנפש, כמו שנכוזב ואומר, עוד לפני המלחמה, כשאנושא לא היה הקוטר את הראשית בכל מהדועת בוקר וכו, לעובד פה כשסח כל היה מאוד מאוד ניצח. מפה בער היום צפויליקצט איך זה איך זה איתרים? אז זה כונא כל בוקר טוב, מי שהגתה הוא יזמת הריון, זה הישמד דימה בשם הישאחר, מנהלת כרן בואו נולנסבר, שהיא אישת מקסוע בצמה, עובדת אוסיאלית, עבודה בשלבטה בתרום של בו תנפש, ואישה מלאב לטופה, שמגים מתמודידי הנפש לבית החולים, מצליחים להזין אותם, אם יוצאים החוצה, בחיך חוצה הם הם שווחוזרים, ממש מה שאני אנחנו קוראו לו עדיין את המסתובבת, והיא פנטה בעצם מלאינו לאספי, ובקשה שאנחנו נבדוק, האם יש איזושהו פתרון, האם אפשר לצרש התוכנית שיכולה לצמצאים את אותה תופעה, אנחנו עשינו, אנחנו קום שאני מנדיסטים בתקו בערץ ובעולם, אגב, איסייה עלינו במימון שלה, גברתייה שחר במימון של הפרויקט, בדקנו מקור בערץ ובעולם, והבנו שאפשר לייבה מודל הולנדי, זו בעצם גישה שנקרטפקט, פלקסי בלסר הטבעיקומינית איתרית מן, ובעצם לי עשמת זה בערץ, פנינו למספר כופר תחולים, נחב לציין שפור באמת, הפופוסור הרד קודשו, מביא תוגישה מאוד חלוצית, זו קופה שבעצם, קופה תחולים מוחדת איך להרים את הכפפה ולהתנסות בתהליך הזה ובגישה, ופנינו לחברת שרן, שממט יש לנו מוניתין אדיר בתחום הזה, כמי שבעצם יפהילו בסופו של דבר את המודל שנקנו בנינו, וכמו בכל אגב, פנינו למשקיעים שמ�בעצם אלה שממינו את ההליך הזה, ומשם אתנו את הפרויקט, פרויקט באמת פורץ דרך עם תוצאות מדימט, אתכם דבר על זה גם לחרמכן, זה הפרויקט הראשון, בערץ, בתחום הזה, השישי בעולם. בתחום של בריוש, בתחום של ברוט הנפש. בתחום של ברוט הנפש. לא, לא, לא, לבר על הפרויקט כמותך, אבל אני חוזר יגע אלך הארד, כמיני אל מהח ברוט הנפש של פתחולים מוחד, שבאו. לא, אני מדבר עכשיו על הזמן שהייתה בתפקיד, אתה עוד לא כרגע אתה עוד לא לשאום. ראיתה הרבה ניסיונות, הרבה שיטות טיפול, ברבה סוגים של אוכלוסיות, ופה אני רוצה לשאול את חשטי שלו, שאלה ראשונה מה גרם לך להמין דווקא בזה. מה שכן, זה גישה חתשנית. היא לא גישה שהקופה התנסתה בה מה, שם התרזה, שישי בעולם בכלל, בתורה הזאת, בתחום של אנחנו מדברים עליו, אז דבר ראשונה מה גרם לך להמין בזה, ומה שונה בזה מפרקטיקות אחרות שיראיתה, או שאתה מכיר. אתה אומר ששיבה עולם, אני חושב שזה אחד מהלמנטים שייניעותי, כי אם זה קוקח נדיר, ואחרי ילכלות, ודאי, בואו ננציה חודיזה, בואו נעלה עליהות פיזדה. תודה, במהלך התפקיד שלי, כמיניים מהחבור אותה נפש במוחדת, אני רואה את עצמי כי הזם בתחום ברות הנפש. במובן הזה של. שנייה מה כי הזם. והיום אני אמת את הזם, שלשבת על שוכן הסרטוטים ולעכשיו מה. שנייה בו תוציא החוצה את הכלים, על תכניס את עצמך על המסלול הכבוע, כי זה הסקנה, שיש שיש לך, שאתה כברגיל לעבוד בצורה מסוימת, ואתה נורא מאמין ומועב בצורה את העבודה, וכורא לי זה הסקנה, זה אני נינום. אתה נעדה ואתה לא מבין למה תוצאות חוזות על עצמך. כן, זה אומר זה. ובספר שזהו דבר, מקוון שבפרויקט הזה היה שתי אלה מנטים משמעותי. אחד זה מדידה. מדידה, זאת אומרת, אנחנו לא מודדים בתחום ברות הנפש, אנחנו לא מודדים כמעט בכלל, הוא לא יכולה אפילו. הייתי אומר, אם הייתי רוצה להיות טיפה יותר צדנו, אנחנו לא מודדים מספיק. ואין ספק שפויקט שעוסק פויקטים פקט, שעוסק בתחום ברות הנפש, זה חתכת אתגר, מקוון שבניגוד למקצועות ברות אחרים, המדידה פה היא מאוד מורכבת. מה את המודד? יש שרבה למנטים, זאת אומרת, בתוך מערכת הבריאות, שמרודו ביקטיבים, לחצדה, סוכר, גודל של גידול, שינויים רבים ששורים בעד מייה, שאתה יכול למדוד אותם. וברות הנפש אנחנו, זה זה מקצוע די מורפל כזה, שבסופו של דבר. אני לא ששורך, אני לא רואה. אני לא רואה. אני לא רואה. אני לא רואה. אז קודש פה אתגר ששורך סוף להכניס כלי מדידה, לתוך מערכת המורפית וזה חתמה בעיתיות של השימה הופית. מכיוון שנרשיש הרבה פעמים, בילה שימה הופית, גם נותים לא להתחסה להם מה שברצינות. כי אם אתה לא יכול למדוד, אז לא רוצה להם. מה אתה בעצם אומר? מה שאתה לא יכול לוחיח. נכון, תלוחיח. אתה לא יכול כבר פקציבים. נכון, נכון, נכון בסופו של דבר את הצריך, מדדים גם כדי לדת, די אפילו ככליניי, כדי לדת עם מה אתה. בתהליך אנחנו, בשביל אנחנו, כדי לראות שאתה לא הלכת ליבוד וגם כרפי המטופל, שמטופל איתה, איפה נמצא בתוך התהליך התיפולי. זכום כל כלל מדידה. ודבר שני זהיה שינוי בתפיסה הכלכלית, וכאן היה צריך סוד סטוריטלי. אין מה לסוד סאיך היה לספר סיפור, כי אנשיה, כספים, יודים כמו ודה בקופות, יודים לשלם עבור עוצה. כן, זאת אומרת, אני כמה, או לכמה מתה היום משפו זו, אני שלם, ופות אומר, אני משלם על פית עוצה. את זה, אתם, בתחלה זה בלבלת את זה שהכספים שהמורקה גם. אם אנחנו מורידים את ימי ההשפול, שאומר, את אנחנו יודע, מה היום מדדים שמדדנו. אז למה נצא חשלים, אני חסחתי מהצבי, כי שפרה נצא חשלים את זה. התפיסה זו שכל הזמן לחשבת העלות על טנטיבית. מה יקורה אם לא הייתה, עושה את התהליך, אז כמה זה היה הוללך, הוא שינוי. זאת אומרת שכל הזמן, לשבת ובעצם למדוד מול עלות על טנטיבית. ואומאה, כרן ספר קצת על הפויק, אז אנחנו נראה שכל הזמן תצריך הייתה לקחת מטופל, אבל שיהיה לו את הטוין, את האום שלו, כן? שכויכול הוא דומה לו, אבל השונות הוא, שהוא מקבי את עבוד רגילה. רגילה, כן? אתם יודע אותו, כן. וזה הדבר שהדליק אותי. זאת אומרת, אמרתי, ודאי, כאשר אנחנו דיברנו, לא חלוסייה שכבר אנחנו מוכחים, שאינצאת בראש, הייתי אומר, בראש הפרמיד המבחינה את התחיפות שלה, אבל בבסיסקי, בפסיס של הרחב כשהוא, היא יוצרת עוצאות, הדירות לקופה. זאת אומרת, זו חלוסייה החסית מצומצמת, אבל אם הלויות מאוד דולות, בגלל משחי ההשפוז, בגלל הנתיעה לחזרה, אני רואה חזרה להשפוזים, כשאנוש למערכת. לא כשאנוש למטופל. תודה, אחד הדברים הרבה פעמים, הסטיגמה המקצועית, היא לבוא ולראות חולש שסובנו ממש כזופרניה, שמתעשפי זה, השפוזים של עשרות ימים, אפילו לפעמים מאוד ימים, או שחוזר על השפוזים, כן, זה המחלה. ככה זה המחלה מתנהגת. גורמחלה. זאת אומרת, אנחנו. זה גמגזרת גורל. זה גמגזרת גורל, וזה גמומר שנכוויתרנו לתקווה, ככוח מניע לתיפול. כי אם אתה אומר, זה מה שיש, זה מה שיש, אז אין אחד היכולת לשנות. פעול אנחנו באים והוא מורים חלוסייה שהכימו כיבת, אנחנו מפתום. אנחנו יכולים לשנות. אנחנו נסחה שנות, את התפיסה, את שיטת העבוד הייתם, אבל נוכל לעבוד להביל לשינוי. אני שושקל המרכיבים האלה, נתנו ליינדיקציה, שולחת להיות פה הואגר איכנית. כן? זה נורא מעניין, כי בעצם מה אתה אומר. אתה אומר מה ש. מה ש. התליק אותי, מה שגרם לי, היא קניס לדבר הזה, זה בכלל לא קשהו לשיטת התיפול שיכול להיות קצת כזאת, קצת קזאת, זה קשהו לזה שמודדים תוצרות, שפעם ראשונה, או אחת הפיימר ראשונות, איך אמרת הבונית סנועים? אחרי פיימר ראשונות, שאנחנו יכולים דבר על איזה שינוי, עשינו במונחי תוצאה, ומה זה אומר במונחי יוצאה, שמשלמים על תוצאות ולא על תוצאות. זה כלומר, אחת שנות היא בכלל בהתיחסות המרכתית ולא בקטע הכליני. נגיע גם לקטע הכליני, ומין הסתם גם שם יש הצלחות או אחת שנות. בכל זאת זה משהו ש. הנה, כרן סיפרנו, שהיו מי הולן כתיד שפולן שהקספים שבסופו של דבר המור, אנחנו הולכים על זה. כי כפרקטים מחרים שלים פקלות המדיצליכו. היה ניסיון קודם. בתחומים מחרים. ולכן אני שיהיה פה באמת איזשהו מעלך של באמת כום כלך שירת הלווות לקטע פרקט הזה. כן, אנחנו מאוד מתרקזים בתוצאות, עוד רבה, עוד רבה. ‫הוא לא נשקר בסוף, ‫שנדובר בבני אדם, ‫ובבני אדם עם בעיות מורכבות, ‫והיא משפחה, ‫והיא כאילו הסביבה וניתיחס גם לזה ‫כי שם הבאמת, ‫אנחנו מגישים שנעשה שינוי גדול, ‫אבל אני רוצה רגע לתיחס ‫אולי להרגיד את התוצאות, ‫כי אנחנו מדברים, ‫המשהו ששלושתנו מכירים, ‫אבל מי שמעזין לנו ‫כדי שהבין קצת את התוצאות, ‫באמת, כמו שאמרת הארד ‫בקוצת התיפו להשתתפו, ‫שיבים ותישה מתופלים ‫שנכשבים עם בעיות מורכבות, ‫שביר מטלין, ‫-סביר מטלין, ‫-סביר מטלין, ‫סמי שקריטריון הכניסה ‫לפרויקט היה שמותשפזים ‫לפחות 48 היום בשנה, ‫אוכל מורבלים מורבים. ‫-פעד 150, ‫-פעד 50, ומה עליו, ‫דיניוק, ‫וואו, בואו רגן דבר על תוצאות, ‫המדידה איתה בעצם שלאותם משתתפים, ‫כמו שאמרת על הכל אחד האטוין, ‫מול קוצת השברה, ‫כמה שיותר זה המפרינת ‫מכל הרמד עדים הקלינים. ‫אז בסוף הפרויקט למעשה, ‫50 ו1,000 אחוז, ‫היה שיעור הצמצום במשפרה ‫הישפוזים הפסיכייתרים ביחד ‫לקוצת השברה, הקוצת הביקורת, ‫מישים ואיכד נקולתי שם, ‫מתון זהה, בעצם, ‫כמעט 50,000 אחוז, ‫היהרידה ב-100,000, ‫כאת כל מידבר המשפט, ‫שפוזים עושה, ‫הם תורים האלה אורך, ‫הם מספרי 100,000. ‫וצמצום של 31 אחוז ‫באגל המיון, זה תוצאות, ‫מאוד מאוד מאוד מורשימות. ‫שאני מניח, בואו להן, ‫נזכיר את זה גם בסוף, ‫שהתרגמור גם כתוצאות מורשימות ‫הבואו מי שמענת את הפרויקט הזה. ‫שבעים וערבה מתוך שבעים ותשעה משתתפים ‫שהוא שפזו היו בשנה הקודמת ‫בארמנת השפוז גבוהה, ‫נקשה שם מוצאי מהשפוז, ‫שהקבוצה השבעים. -60 נקודה 8. ‫60 כמעט 60 ואיכד יום גבוה שנה, ‫ואכרי זה, 23 בלבד, ‫שליש. ‫זה באמת, זה באמת. ‫-אבד, אתה אצור על איזם תונזל של השישים ומשהו. ‫אתה אצור על השישים ומשהו, ‫התישים ומשהו, ‫הם משהו, זה אנשים שחיים בבית חולים. ‫החייבים לצורד זה שני, ‫אז אני שמע מספר וזה חולף. ‫זה אומר שתקופה תחשבו מזה להיות חודשיים ‫בבית חולים פסיכיית. ‫אז זה להיות שלושה חודשים. ‫גיברנו המתי המשיבים, ‫סתומר את שיונשים ‫שכמעט כל השנה שואם בטחולים. ‫ואני עושה איזהות ‫באמת היו לנו שהמשתתפים ‫שהתספיזו בין שלוש לכמה ששר פעמים ‫בשנה שקדמה לתוכנית. ‫זאת אומרת, נכנסו יצו, ‫נכנסו יצו, כל הזמן. ‫הארבעים ושמונה אחוז חצים המשתפים ‫שגיעו לתוכנית, ‫לא היה למבחש שאל שיקום, ‫שזה כליצי בורי, ‫שבאסם הוא זר למליטמודד עם החיים. ‫אם המצב שלהם ועם החיים, ‫כשהבסופת תוכנית רק הרבה אסרח, ‫הוא זה לא לא שאל שיקום, ‫באמת הסגים יפים, ‫למה למשלושת אלפים עתיים, ‫הם יש פה שכיית ‫מחסחו לקופה רק בשנת ‫על המדידה בלבד זה, ‫זה סחומים הצומים, ‫החסחון של שבע מיון שקל ‫ברח תוכחי שלושה 4 בשנים, ‫ואנתון שהיתו פתחנו את הפרק, ‫כך דנקודש שלושה מיליארט שקל, ‫זה פוטנציה לחיסחון למרחת, ‫בסר שנים של שיטת טיפול כזאת. ‫ירון, הנרוצא בלשוטרלוסיפאות דבר אחד, ‫בתרונית הזאת אנחנו מודדים לא רוח 4 בשנים, ‫ובמדידה שבוצה בשנה השנייה, ‫ראינו שצריךנו לשמר, ‫התמרבית התוצאות שזה דרמטי ‫מבחינתנו כי זו אומר, ‫שצלחנו לצר תשתית מדהימה, ‫עבור המשתתפים הצמן, ‫שגם כשאנחנו יוצאים ‫התוכנית, ‫שלשו חניין הצוות ששרע ניצא ‫מהתוכנית הם מסוגלים לבד, ‫בכרות הצמן, ‫למשיך לנהל אורחיים בריותר, טוביותר, ‫ונראה מקורה במדינתה באמת ‫במדד השנה השגישית ורבית, ‫אבל מבחינתנו, ‫ואנושב, שאלה שם חתר כל הזמן, ‫הוא זאת אומרת, ‫הוא אומר, אני רוצה לנדות ‫לאה, ארבע שנים, ‫כנירו סלירות שזה מחזיק לתווח אורח. ‫הוא רוצה לנהרות אורח הקשיפו ‫ולגם שימו, שימוי של מין צט, ‫אמר זה שימוי של תודעת חולי ‫של המטופת, כן, ‫כלומר, בעצם מה זה אומר ‫עם מסתכלים הזה אחור, ‫זה שאשיפו נשמער, זה אומר ‫של אורחת נשתהנו להם, ‫התעבו את חדפה אין, ‫נשתהנו להם כאלים, ‫ואגב, קבוצת הביקורת, ‫הפרו לכם וגדל, זאת אומרת, ‫יש פה באמת לאורח זמן שינוי דרמטי. ‫אז איך יש מספרים כאלה? ‫דיברנו למספרים כל כך גבוהים. ‫כן, כזה, אתם זה שאנחנו ‫כוון עשינו החוזים ומשפריים, ‫ולערות מי קיבל מה, ‫זה כבר אני חושב שהוא שינוי גדול, ‫שמושה אמרת, משהו שאפשר סוף סוף למדוד, ‫ואז אפשר, כשמתוים, ‫נדדים את תיף, ‫שאלה לראות מה השיפור, ‫באתי אחד ומה שימור בתי השליים, אולי. ‫איך הגנולים מספרים כאלה? ‫למספרים לא לקרצאות האלה, תומה? ‫לא, לא לצרצות. ‫-באללה, למספרים של. ‫של משים, מי? ‫-אושה מתשפיזים כל כך הרבה, ‫והדלת המסתובב, ‫אתה סגללנו קצת מהמקום המקצורי. ‫אני חושב שזה. ‫זה מקפיצות היא כבר לצובה האפשרית, ‫לשאלה אפשרית, ‫שאתה תשאי אותי אולי, ‫אולי, יש איך אפשרות היא שואטי בהמשך, ‫שמצא איך זו בתוך המערכת, ‫מצא חשנות. ‫אני חושב ששיטת הזה מצביע ‫על כך ששיטת העבודה שלנו היום, ‫ואני לא. אני חושב שמדובר באמת ‫באינשים מצוינים בתוך המערכת, ‫שרוצים הזאתו, ‫אני חושב שחיקה מאוד אולי. ‫אני חושב שעובדה נקמו שמרתי, ‫שבחלקים מסוימים אנחנו מאבדים ‫את הקוח המניש הזה, ‫התקרה, זה נשמע כמו סלוגן כזה, ‫אבל זה באמת להמין ‫שמתופל יחוסות שינוי, ‫אוחחנו, שמתופלים, ‫יוחונים לעשות שינוי, ‫מתופלים קשים חונים, ‫שזה לא השנר לשנשלים ‫בעתמודדות עם תחלו. ‫אנחנו שיש לה מסתור ‫המאוד הערוקת שנים, ‫שכבר אמרכת די תי השם הם, ‫וכשיתי השם הם, ‫אז זה מיואל, ‫תדעה מיואל זה שהוא תעס אותו מה תקבר. ‫מגיעים מקבלים תרופות, ‫אפכה לא בודק, ‫אם הוא למוסיק תרופות, ‫אז זה צפו, כי מה אני יכול לצפות ממנו? ‫המשהו שמה שקרה פה בפרויקטום ‫כל זה זריקת תקווה, ‫כי נכנסו מהריך את חדשה, ‫שראיתה פתאום את המטופסת הזומהות, ‫ולא רק אתה אותו דרך הסכזופרניה ‫אלא רק אתה את האדם. ‫מכלו, זאת אומרת, ‫אתה ראתה אותו בביטור, ‫את הפילו, את הפני שלו, ‫אתה משפקה שלו, מה? ‫אתה שאל שיקום, ‫אתה שכ. ‫יש אוריין, איפה הוא גר, ‫עשווווות הדיוש, הסווווייתה מגורים שלו. ‫פתאום עשינו זום אהות, ‫וראיינו שםנו בתאום את האדם, ‫בתוך פרמת של תמונה התות גדולה. ‫משם, צמצםנו אותה לפני חם. ‫המערכת בדרך כלל כשמתופל מגיע אליי, ‫או, אם הוא מגיע, ‫בתוך מערכת של נומה שוקופת חולים. ‫כל מה שאני רואה, ‫זה מה הוא מביטו? ‫אני לא רואה עם אני שאר בבית, ‫כן, אני לא רואה. ‫את תמונה משמעותית ‫שכנראה משפיעה בסופו של דבר ‫על ההתנהלות שלו, הולה התנהגות שלו, ‫עם מה שאנחנו לא רואים, ‫זה הבלאנס ספוץ, ‫שאם כפה לא ספוץ, ‫כן, שזה, ‫פה אם תופס את רוב ופרים. ‫ולכן, בתוך תהליך או של שינוי, ‫אנחנו נצטח לחשוב, דרך אגב, ‫כלל מרכיבים טכנולוגיים, ‫שאולי אנחנו נורכיב, ‫למדבר להם בהמשך, ‫של מה יכול לשנות, ‫איך אני יכול בעצם לראות את האדם, ‫בזמן שאני פוגש אותו ‫במפגש במשרד שום הגיע אליי, ‫למה אני רואה בין המפגשים? ‫מה קורה לו בחיים האמיתיים, ‫שמשפיעים בסופו של דבר ‫על ההות כמה שלו? ‫ואני חושב שכן, ‫אני חושב שהיה הפועקט הזה ‫כוונטן רמזים, ‫שאם אנחנו נכנס לשון ‫לתוך המאוכב הזה, ‫כנראה שמה בן גור, ‫שמה כסף הגדול, ‫שום היית שמה תוצאות, ‫שמה כן האולגרי, ‫שאתה נכון למצע שם את הגבייה כדוש. ‫אם נדבר על איך המרכת ‫היכואל לשתנות, וניג המשלות כמה, ‫כר ועבד של יחשב, ‫הוא תשנה המסמית לימודי רפוע, ‫אז אני גם משלות כך ‫האם שדה ללכנס לתחום, ‫זה לא לא לא, ‫זה לא יודעת יותר טובים איני, ‫כן. ‫אלא, אני שלות כך, ‫האם זה משהו שצריך להנחיל גם בחינוך, ‫לרופים להסתכל אחרת הלך הולה ‫ביקר בו ללמודות הנפשט, ‫אבל תכנגי אז, אני רוצה ‫כי גיישול אותך קרן. ‫אם זה צריך לדברים על פרויקט ‫שוא תשלום אל תוצאות. ‫זאת אומרת, שאנחנו. ‫אתם, מגייסים את הקסף ‫לממון הפרויקט, ‫ממשקיע, אימפת, מה זה משקיע? ‫אימפת, הם משקיעים, ‫כמו כל משקיעים, שרותים את הקסף, ‫שאם כזה רב, ‫אבל חשוב לו שהוא גם יעשה, ‫שאונוי חברתי או שמבטי חיובי, ‫ואת תשלום חזרה הוא רק, ‫כשהיש תוצאות. ‫זאת אומרת, שהיא פי לתוצאות, ‫איך מנהלים פרויקט? ‫זה במה הוא שונה, ‫כשאת רואה המולה איניים כל הזמן תוצאה, ‫אגב, לחיובי לשלילה, ‫כי הוא שיהגידו, ‫התרע קובד בשתוצאות, ‫הלא רואו את הבנדם, ‫הלא רואו את הדרך, ‫תרע קו את הקסף, ‫איך שומרים גם על זה ‫שבכל זאת אנחנו נמרוצים להביא תוצאות כדי, ‫שיהם יימו לפרויקט הזה ‫ואחזר במשקיעים, ‫אבל מה שונה בסטורצניות? ‫זה לא פרויקט הראשון ‫שאת נהלת את התצאות פרויקטים טובים ‫אז להכים, מה שמשלנו? ‫אז אני אגיד, קודם, קודם, ‫אני אלתי כבר חמישה פרויקטים ‫במודל שתשלום עבור תוצאות, ‫הפרויקט הזה הוא באמת. ‫גם נגלי, נגל. ‫הוא פרויקט היא פי פי עם תוצאות מרשימות, ‫ואנחנו חושב שכשיצנו לדרך, ‫הצנו עם השרה אחת, ‫עשינו שני שינויים, ‫ומפך השיבתי אחד, ומה זו אומר? ‫כשיצנו לדרך השרה הייתה ‫שכונציח לצמצאים את ההשפוזים, ‫הפסיכייתם מחוזרים. ‫הוא מתקווויניים ומודל, ‫חקרנו, ‫וידענו שכמישוגלים לעשות את השינוי הזה. ‫שתי השרות היו לנו. ‫אחת שצריך לעשות שינוי ‫באופן את טיפול, ‫זאת מתיפול פסיכייתי, ‫לטיפול בבית, ‫בסביבותו, לא הנוכחה של אותו מתמודד, כשאחודים שבעצם משפוזים, פסקתים חוזרים, מייצרים כלות, מנתקים אותו, מרציפות הטיפולית שלו, וגם הרבה פעמים מלווים ורבה מודסטיגמה. אז סינו שפטינג, ברמה זאת שידענו שאנחנו רוצים לעשות טיפול בבית בקהילה. ודבר הנוסף, כמו שמרת, אז בעצם מודלת השלום עובר תוצאות לא משלמים פה על כמה ביקורים עשינו, על כמה שעות יש כאן, משלמים על תוצאות בלבד. זה סיכון שבעצם אנחנו במשקים שלנו, כן, לא קרימה לצמן, זאת אומרת, קופת כלי מוחדת, כשנכנסה לתוכנית, מבחינת האפס סיכון כלכלי, כי רק משלם את כמו שאמרנו בסוף הדרך. והמפך הוא באמת מפך חשיבתי וכאן באמת אני מרצוב שפור גם לקופת כלי מוחדת ולפרופסור רעות קודש, כי באמת זה חשיבה מאוד דרך חלוצית. אז כשאתה לנו לדרך כמו שאמרתי, באמת הבנו לקנת המודל הולנדי שלפקט, כשבעצם המחשבה הייתה שהמשתתפו במרקז, הבנו פוצבת יוצא מן הכלל של חברת שרנט שקלל פסיכייתר, מדריך שיקומי, עובד שוצא לי שבדרך כלל היה כסמנדר, הטיפול היה תפור לכל אחד ואחד מהמשתתפים. במודל גם יש, זה אומר שאנחנו יכולנו לפגוש את המשתתף בבית, יכולנו לפגוש אותו בגינה, יכולנו לפגוש אותו עם מובד במקום העבודה שלו, 24 שבע. אם הוא רצה שאנחנו נפגוש אותו בערב, אגנו בערב, אינטמידי מספרת שחדה, הפסיכייתם של חברת שרן, אמר שהוא נתן את הטלפון האישי שלו, למשתתפים, אמרתי לו, זה לא אפילו, אם היום מתקשם אומר, אם מישהו מתקשר עליי, אחת לשבועים. בעשר בלילה וזה הדבר שיציל אותו, אני אשם בשבילו. ודבר הנוסף, זה כל האינקוסיסטם, זאת אומרת, ריברנו באמת את כל מי שיכול להיות קופת חולים ושאותי הרווחה, והצבעת של שרן, בצבעת של שרן אגב, כשאני אומרת שאתורני תגמישה, וזה היית רון של אגב מודל תשמובות תוצאות. אני יכול לעשות מה שאני רוצה תוך כדי, ובלבד, שאני אכתור כל זמן לגיע לתוצאות אותו טובות בטר. אז אם הצבעת של שרן ראה שצריך לביא מרפה ביסוק, זה מה שעשו, אם הייצר לכניס אחות, זה מה שעשו. אם הייצר לכגביר את הקצב המפגשים, כי הוא נמצא כרגע במצב הקוטי, אז פקשוטו 4 בפיים בשבוע. והיא מה ייצח אחת לשבועים, אז גם את זה עשינו. אז המודל הוא מאוד מאוד גמיש, הוא זמין למשטטף, וכמו שאני אומרת, אנחנו כל הזמן תחותרים לתוצאות. כשאם פקט פה, זה לא רק עבור המשטטף עצמו, זה לא רק שאנחנו בעצם מחזרים אותו לקהילה, הוא עובר תהליך של באמת של שיקום, זה גם עבור המשפחה. לפרקט הזה שדבות. אמרה לי אחת האם האות של המשטטפים, שהוא נכנס להוסטל, עצמאי, ימה לי סוף סוף, אני יכולה לקום בבוקר ולצאת לעבוד. זאת אומרת, יש פה משפחות שנוסות בנטל. יש פה משפחות שנוסות בנטל. ואני אומרת, אני מתרגשת, כי גם אתה וגם אני פגשנו משטטפים בתוכנית, ואמרו סוף סוף אנחנו יכולים לנשום. אז אני חושבת שפויקט הזה לא רק נגענו בינשים לפעמים אפילו הצלנו את החיים של אנשים. אז אתם מדברים בעצם שלושה דברים. ואימא נראה גם סקים משהו שנכי המא. אחד זה על המדידה, כשמודדים תוצאות, זה חכון כל הגדיר את התוצאות, כדי שנדע מה אנחנו רוצים מינדוד. אז בעצם יש לך זה כוכב צפון, יש אופלם, זה הדבר ראשון, יכול לדייק את התשאיפה, אתה לא נודד תוצאות, אתה נודד תהליך, אתה לא יודע איפה לעצור, איך אמרת הערב, זה לא רק אכתת אופה. מצופה, אתה לא נודד, אתה לא שאיך לצאת לזה, זה הדבר ראשון שהם ארה שני, שם ארתם איזה תגמישות התפעולית או התיפולית במקרה הזה, שאומר, אני לא מתחייב מראש לדרך, אני לא כאיך שם את המטופל במרכז, זה מה שהוא צריך בואות לא הזמן, זה מה שאני עשה, וזה גם בעצם הדבר השלישי של עשים את המטופל במרכז. אבל כאן, אני רוצה לשאול שאלה את שני חיים, כשהתוכניתי כוכח מותאים את תשית, וזה הרי אחד הסודות לצלחה, כמו שאמר כדי, כשהתוכנית כוכח מותאים את תשית, איך עושים לזה סקי לאומי? אנחנו לא ניצאים במקום אחר, הם פחלט מרח ביות הנפה, שתחלנו עם זה עם פוסטרם ולאומית ומרחטית וחוסר עוד יותר גדול במתפלים, אני אפילו כבר לא מדבר הפסיכי, אני מנגבל מתפלים וזה הול, ואני חורוצים עכשיו להצליך לעשות סקייל גדול אתוכניות, כי חושט עושה מה שהוא יותר מותה משית, וחודש חלט, איפה ורקה? אז אני אגיד, אז אני אגיד, אז אני אגיד, אז אני אדערונה גדול בתוכניות של. אני יודע, שזה שיהיה שיהיה שיהיה להתקוענת הבלי, אבל בוא נעון, לא נעון. אז אני אגיד, אז אני אדערונה גדול בפויקטים שהם מוכווני תוסוזי שכם מודדים כל דבר. ולכן בסוף גם באמצע, בסדר, אנחנו בודקים אתסמנו, כי אנחנו יכולים לתייבת אתוכניות, אבל גם בסוף, אנחנו בסוף, בודקים מהמידת האפקטיביות של כלי תרות השונים. וכשאנחנו בעצם יוצאים את מונה, אנחנו בשיפה משירים, אצל, מה שאנחנו קרונו משלם, עבור אותו צור, לצרר, אני אנקופת יכולים, הם מוכלת את הבא ספקטיסיס. איך הכי קדאי לנהל את זה? זאת אומרת, אנחנו בונים איזשהו בסיס, והדיין אנחנו בואים פה צריך לשאיר את הגמישות כדי לבצע את כל העתמות הנידרשות, ולראות את כל הע אחד, לשים את כל אחד מהמשתשים במרכז. זאת אומרת, יש לך את התבנית, והדיין יש פה את הגמישות המרבית של באמת איזה את המות צריך לסולל כל אחד וכדמין. נורצה רק לגיד עוד הבא אחד שום מאוד מאוד חשוב. מנהלים עם חשיבה, פורצת דרך צריכים לשאול אותנו לדתי שני דברים רכזים במודלים שקראה לנהל. האחד, האם, אני. במה אני מוכן, איפה אני מוכן שמדדותי והדכם אני מחויב לתליך. זה לא נופל, לא על מחזים, ולא על נהלים, ולא על דברים טכנים. זה על מידת המחויבות שלי, וזה מה שבאמת הוכרח פרופסור הארד קודש לקנס לתליך הזה וליות אחרי על המדידה לא כל הדרך ולתוצאות. וכששולים, האנסלוש נמרקיבים הממרכזים במודלת השלום עבור תוצאות. אז בעיבת הזה באמת צריך לשוב עם הניקה מוד 4/5 שנים. מה קותר שאני רוצה לראות ביתון? איזה שינוי דרמטי ווולטי? איך מדעתי את זה? ומה שובי של השינוי? ברמה של הפרט של המשטטף? ברמה של האירונט, מוקופת כלי מוחדת וחברה בישראל. יש פה כמה נקודות, אבנו מקודם על השינוי של המין צד של המטופל, אבל אני רוצה דבר גם על שינוי של המין צד של המטפלים. כי זה חדברים שכן ראינו גם, במלך הדרך. שינוי התפיסה של הפסיכייתרים קצת חשוב, בתחיית הדרך לקחו אנשי מקצוע, שיהודים לבות קרגית. וראינו את השינוי של התפיסה שלהם תוך כדי. זאת אומרת, יש פה שיטה או תליך שעודל השנות בעצם מין צד גם של המטופל וגם של המטפל. שזה דבר חשוב מאוד לציין אותו. אתה מדבר על סכל. הסכל, הרגשת אומר, שיש לי פה מלכות, כי איך אני מגדיל את הדבר הזה, על כוח אדם שאנחנו יודעים שהוא מצומצם. אם אתה מניח שנקודת הפתיחה שלך, מבחינה מהרחטית לא משתנת לא הוחדך, ומתתתנמצב בעיה שאתה, זה לפתור שלוש שני משבוד עם שלושני אלמים. אתה לא מצליח, לא תצליח לפתור הזה. אבל אם אתה אומר שיש פה מלכת דינמת, שעודת לשנות, אופן שבוע מלכתובדת לאורזמן, אז כבר קורה פה פתליך אחר. זה אחד. שתיים. אחד. תערק, תעצור פה. שנייה רק לשני הבונת הקברגרן קודזו. כי זאת לקודאה, שאותי נורא מעניינת, וזה אחת הפעימה. יותר מעניינות שאני שומע את זה מבחיר בשירות הציבורי. בבחיר מאוד. בשירות הציבורי שמתמודדים, בעיה הולכת וגדלה. אם הם צעים במקרה טוב נשרים אותו דבר ולא קטנים, למה הולכים וגדלים יחד עם הבאה, והוא אומר, יש לקליזה, יש לחשיבה הזאת, את היכולת לשנות את הגישה של המטפל, סוג של שינוי של פאב לקפולי סיכימת. אחד, מה שמי? זה נקודה מעניינת. אז החודשק שסיכמנו, אנחנו כשסיכמנו את הפרקת הזה על הבמה, ולאפ סיכייתר, שבעצם היה גורם שבעצם נתן את. דקטר פשמין? כן, נתן בעצם הוא גיבה את התיפול הפסיכייתרי, הוא סיפר בית רקשות, שם זה לא במובן מלב, אז את רקשות קנשם. את רקשות על המזעשה לא. זה אם אתה מדבר על אימפקט, אז לא אימפקטקלית, זה אימפק ברמה במה בלישית. זה אחד. שתיים לגבי סקל. אנחנו באים ועומרים שמערת ברוט הנפשב ממיזה תישראל, אם ימצאת במשבר, בגלל מספר הפסיכיית למקטן שלה. יש לי כרוב ל-158 פסיכיית הממיני תישראל, ממיני תישראל מדינה מאוד במניינת דרך אגב, כי בניגוד למדינות תחרות האו-סידי אחרות, מדינה שיהיה לפקצב והעזדקנותי מועץ, אבל גם קצב האלה יודע. וזה מה שלך הומוים, שאנחנו יוצרים כל הזמן אוכלוסייה שיש בפוטנציאל גם לתחלון אפשרית, הפרופו אלדים שירו. פרופנציאל נקודה. ומספר הפסיכיית המנוג הדל בשיעודומה. זאת אומרת שאנחנו נמצאים במצב שבו ילנו מצוקה הולכת וגדלה של מצא הפסיכיית הממינית ישראל. ולכן, והפויקט הזה הוא אוכיח. שאולצא החבל הפסיכיית המנגלתת מעני לקמוד לא שמתופלים, שכל מתופה מבנתי שווה הסות מתופלים המקה, זה כזה מתופלים חי מרוקבים. אתם אומרת שאתה מצליח שיש נם שיטאות אותפיסו, אמרת, אני רוצה לגלל לחזור איזה כ. המטופלים שהם מערכת איפקטיבליק וויטרל. ויטרלם, כן, נראה תא אותם כאות שעש כוי הייתי אומר. זה מה שגל אותי גם בשנה בעקר ולבדה וזה יגדל, כי היא כנסועות מתופלים לתוך הפול הזה, כן? זה נכון שצריך הזכור שאנשים שצווים מתחלו הפסחירת התקשה, הפרופא SMI גם תוכל את החיים שלהם התקצרת, כן? יש כמו וכרחיינק שגם מוצאות הכיפות במערכת הבריאות, זאת אומרת, האם מגיעים יותר לרופאה את המשפחה, למה? -צריך מפרופאה כללית, כן. הם האמיסים, הם ובני המשפחה שלהם, שנכנסים את אוכמה גל החולית. כמו זה באמת, זה שיבה של כמויות הדירות של עוצאות בתוך המערכת, שאנחנו לא מבינים את כמה דבר הזה, שלהשקיע בבירות הנפי, זה מתה שקעה, זה לא עוצה. אבל אנחנו נצריך, לחשוב כל הזמן, איך אנחנו הפרופו מתפלים במשבר של כוח האדם, שעולך ונעשה יותר ויותר מהותי, לא באזרד זה שאנחנו ניתן יותר מגעים. אלא מה אנחנו עושים אחרת, כדי בסופו שלביו לוווי לשינוי של התיפול, ויש לנו כאן רמזים, אלף, אנחנו מים, שיש מתרות, המטרות, למות שמכונים להשתנות, בתחיית הדרך נצריב להיות מאוד ברורים. המטרד צריכה להיות ברורה לאן אני מוביל את המטופל. דבר נוסף כמו שמרנו גמישיות. מה הוא תרה של המטופל או של המטופל או של המטופל או של המטופל, או של המטופל, עבור אבירח וגם של עוצור. שם תרובים ביחד. צריך פוטום ציפיות. שם כאן הם קובעים ידים ביחד. כמעט ידים, הם יורידים בלתי סבירים, אז אנחנו נראתי סקור, אנחנו נראת דרופה אותה. כלומר, בעצם אומר שחשיבה תוצאתית, הם בעצם האחר, מה זה אומר? וזה חדש לי. נשמוע, אתה אומר, חשיבה תוצאתית, שעדם דיברנו חשיבה תוצאתית, בתיפול, בכל פה אקסי עשינו, שבבדידות כשישים, ונשירה מהסקה לגווה, במתמטיקה והצריה נודלנגזר הביתו, יכולה, דיברנו על נותן השירות כחושב תוצאתי. הבל בעצם אומר פה, לא רק זה. זה מנחיל את החשיבה תוצאתית גם למדופל. מתופל, אז לא. מדענו. אתם עושים ביחד מטרות אישיות, כל אחד עם מה שהוא צריך, וזה מוביל גם את זה. נכון, תמיד אתה תגיד אתה יכול שתי המדרידות, אז אולי היו 3. תיפה יותר, כדי שהיהם, אז אמינו מטרות בורות, אמרנו, גמישוץ, את אומרת, אל תידוגמטי, יכול להיות שאתה צריך, אל תתאיו כמו שאומרנו, במה את היכול להיות שצריך לשנות אותה, כי ישירו איכנים, שני חשיב פנימה, ונושא השני זה אז מינות. זאת אומרת, תכניס פנימה תחיה ולכניס כל הזמן ניתור שמכורי למטופל בחיים המטים. כי אנחנו בתוך המערכת היום השמלמית, אנחנו לא ראים את החיים המטים של המטופל. אנחנו ראים את מה שהמטופל מביא לנו לחדר למשרת. היציאה כאן, הבגישה בגינציבורי או בדירה או במקום העבודה, היא סופר משמעותית. עכשיו, כאן אנחנו עושים את זה בצורה פיזית, אבל אפשר גם לסעות זה טכנולוגית. זאת אומרת, וכאן זה הפרופו, מצביע שאנחנו יכולים גם בינתיין שמצוקת כוח אדם לא טיפתר, אנחנו יכולים להפוך את המטפלים להיות איפקטיבים. והוא לא אפילו לשפר גם את היפיקסי, זאת אומרת, גם את הילות של ההתרבות שלה, ביזה עד שימושים של דבר. אני אגיד כאילו אינטכנולוגי. ובדע, אני יכולה להגיד שבטוכנית הזו אגב, כשסינו אמרנו שסינו את המות למודל הולנדי, שם המבקשים של פסיכת המאופיזים פה, אסינו את הטכנולוגיות כאלה או אחרות, והם בהחלט נמצאו אף הקטימי, גם סינו את המות, כי גם טיפנו גם במשתתפים, שהם באים יחברה אחרדית, שזה המטגר במקבל הנושאים. אבל בהחלט, אם אנחנו נגיד שבאמת איזה לקחים, או איזה את המות הקונות צריכנוסות בסכאל, זה שבאמת המפגש הראשון או יפיזי, כל השאר בהחלט אפשר לעשות אותו טכנולוגי. ירון, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה, ביוס אותך. אתה בעצם יווה את המודל של מודל תשכם עבור את הצורת לארץ. האם הוא הכי ואין את הולנטנו את הולנטנו את הולנטנו. והיא סמנו את המספר משורים לא רק בתחום של בירות הנפש. ואין אני צריך לסתכל לזה בירייקצת יותר ריה יותר רחבה, מה זה אומר על הדרך שבה המדינה צריך לחשוב על שקאות חברתיות בישראל? שקאות חברתיות זה תחום מאוד מאוד רחב, אנחנו מדברים על מקרה פרטי של תשלום את תוצאות אולי, אבל בגדול אני אגיד שני דברים. וחד כשירוצים להשקיע, וטיפול בנושך חברתי, אם נמשיך וזה לא אנחנו נמצאים את זה, זה בחושקום לאין שתי נמצאי את הרעיון שאומר, שאим נמשיך לעשות מה שעשינו הדרך, אני מקבל גם את תוצאות תוצאות שקיבה נודר. וכן נחשיבה צריכה להיות אחרת. והפול של מימון, מימון להתמודד עם תופאות חברתיות, היום מגיע משנה מקורות. כולם יודעים אותם, חד זו קציבה מדינה, שאני איזו פילנטרופיה. רק מה, את הקציבה מדינה אנחנו רואים הקורלם, המאוד מאוד מודגרים ביתך בעידן, נותאות או מתחניות, ועכשיו, עוצאות השיקום שיהיו. ונתמודרופיה אותו דבר. ולכן, נדל הכניס פול שלישי, של כסף, לסיפור הזה, של התמודדות, עם אתגרים חברתיים, והפול שלישי הוא פול של משקיים, נוכל לפתור את בעיית המקורות. עדיין צריך ליצר ולהמצ', ומצ'וד, ממדינת קרסות, זה משצררסות, להמצ' מודלים שהם מברידים, שאפשר להשתמש גם בפילנטרופיה, גם בקסף הם שלתי, כדי לייצר איזשהו, הפחתת ציקון למשקי, שהיא אוכל השקי במה שהוא שוכח עברתי, והדיין, כי הוא משקר ולא טובה, מלכבי זו קסף שאתו חזרה. אז מודלים מברידים כאלה של, מימון משולה, ואני חושב שזה עתיד, זה דבר, שאו נדבר השני, הוא באמת, הוא משהו שאנחנו חושבים על עבר שב, בספר היא איך אנחנו לוקחים את ההצלחה הרזוטי, כדי גל, ורות מי מותר כדי תמודד עם התרמה עלומית, או עם ביה שהיא לא רק תרמה, היא פתועים בנפש, אבל גם תרועים בגוף, ויש היום, מספר גדול מאוד שאנשים שיש להם פתיות כאלה ואחרות, שמתמודדים, האם הרבה מאוד אתגרים, שביניהם חזרה לניול חיימש פחה וניול החייקי להר, ורות, ואתה הסוכה, שאני פלטו מישוקה את ההסוכה, בינים זה זמנית, ובינים זה זמנית ארוכה, כלומר, לא רק מי שהצלם מלוים, וגם מי שהצלם מלוים ואני פגע, וכשהוא צריך לך. ואיך אפשר להקים אולי קרן לאומית, שאתה שאלה מלטולצאות? ואז נרוויח את כל הפלוסים לבר מעולים של המדידה, של כביעת המטרות, של הגמישות התפעולית, אם נוכל להקים קרן שאתה שאלה מלטולצאות, שהתם ממן חזרה לשוק העבודה, לקהל לשם מתמודדים עם הצורך הזה, וכמו שארד, מה זה קודם, זה אולי, העלות ההקיפה, הגבוהה ביותר לתלג, כתוצאה מתמודדות, מתגרן נפש למשל. אז קרן שאתה ממן, אחשרות, עשמות, אחזרה לשוק העבודה, והתמדה, והולגם שיפור אפילו בסכר, שאני שיש המקוד בסכר, נמול יותר, ותשאלם למי שיעשי הצלחה, הדברים האלה, אז תוצאות. קיראינו פה שחשיבה תוצעתית, החשיבה תוצעתית, נתוכר ידעתה, הבנה של המספרים, הבנה של המטרות שלה, אנחנו רוצים להגיע, מהצר את שינוי לא רק את זה להמטפלים, אפילו את זה להמטופלים. אבל כדי להגיע לשם צריך, כנראה נצח, יש לי יותר הרדים, שמרוצים להיות, שמגדרים את עצמם כייזם, כמי שרוצה התמודדים, אתגחת עדה שבדר חדשה, מה מערכת הבריאות לדעה, צריך לסות כדי, כדי, כמו כל, איזה שינוי צריכה לעשות כדי, כדי שיוהו יותר, פרוקטים כאלה. תראה, מה שמערכת הבריאות, הרבה פעמים רואים בעצלך, שמרכת הבריאות, זה היינו יודעת להזוים את עקספיים. אני אומר, אותי פחות, זה חשוב, כן, אנחנו מדברים כל מה, כל כלל ובריאות, וזה נשמע כאילו שני התחומים שם, כאילו מים ושמין. זה ממש לא, כי, שבו שבר גם בריאות, צריך הייתה, תקציבים את המנועים, יצור כדי שאי אפשר יהיה להנגישירות הבריאות, אבל צריך כסף חכם, אוקיי? זה אותו מרד. צריך, שמערכת הבריאות, תידע לבוא ולגיד מה שעשינו עד עכשיו, והשינו הוא לא מספיק טוב. התוצאות הם לא תבות. אנחנו רואים, שהוא רעידרו פעות מטיפול, אנחנו רואים שעדוייקות בטיפול, לא משתפרת, אנחנו רואים ש. יודע, אחד המונחים שלו דיברנו להם בכלל והפרופו ללבות אנשים שנמצאים במצבים של פוסטורמטים זו בדידות. רוב הציבור, שכבר מתופל במרחיבות הנפה, שאומר שעדבר היחידי, עודבר היקרי, יותר מה שרע, פלש בכים, והטרומות, זה תחושה שאין מי שמלווותם, שאין לבד בתוך המערכת, אין לבד בתוך החלק עם הבירוקרטיים, בין המבגשים אין מי שענה להם, סטומארת, לך תחפסת, הפסחיית או שהיא תמחה שניהת, פתאום קרמה שהוא את מול בלילה אני יודע מה מישהו אמר לי משהו ראיתי זה תמונה, ראיתי זה עיסקור וחייה פתאום מתפחו זה כראה את מון אבל הבגישה באות חודש מניוסר עכשיו אם זה. -כן, כן. בדיוק. אז זאת אומרת משהו צריך להשתנות באופן שבו מרח בריאות ובדת. עכשיו כדי לעשות השינוי הזה זה לא פשוט. כן צריך קרום כל שיהיה כבר ניתים בתוך מרח בריאות ואני חושב שיש היום יש היום כבר ניתים שתפיסה שלהם אפשרת זה שהוא שינוי. אני חושב שעבר על עדיין אמרת עצמה היא מאוד שמרנית. אמרת דוות הנפשימה עוד מאוד שמרנית היא עם אויימת מה שינוי מעל. כי זה שואל אתה יודע זה פתאום משנה את התפקיד שלך אפילו כמסכיית. אמרת תפקיד שלך פתאום בתוך המרחת. האם אתה פונט? האם אתה אולי צריך לצאת לקחת שתי הצעתי מחורה ולא תמרח את המגבה. שבו אתה היו אצרק אתה לא בחרק היא אמרח לא צריך להיות מושת את רק על תיפולים פסיכייתרים. אני יודע שאני יכול להיות שאני אוכל לצאת מחדר הזה כן זאת אומרת כי יחקו לי כמה פסיכיית הם זוהמים. אבל אתה תפקיד. מה? מה? מה שוק? מה שוק. אין לי שמרנית. איך אתה צריך לך. אין זו אני שמרות. אבל צריך פה לשנות החיטקטו. אז זה שינוי החיטקטון של מערכת עברות נעשה. אני שושה עשו כמה שינויים גם בתוכנית הלאומית שבוות הנפש. אני לא חושב שמספיק צעדים. אבל הדבר הזה תודה. הדבר הזה דורש כמה שלמה. אני לא דורש עכשיו שראת לבבות זה לא פשוט לסות שינויים. זה נורא מפחיד. לסות שינויים. אני רוצה ירון רגע להוסיף משהו בישותך. פרופסור האדקוש דיבר בירי המארחטית. אבל אותם המנהלים ששומעים אותנו כרגע. אז אני רוצה להגיד אתם באות את סטרפו. באות את ספו למעלה. אתם לא תיורי שונים מתנסנו כבר, אבל אל תיוחרונים. אם יש לכן גישה פורצת דרך, אם אתם מה מצים, באותך שבו מה הבעיה חברתי צחיקו ולכם היום. ואיך אתם רוצים לצמצם אותה להתיבים על הכוחות שלכם וגם על הדרך לחסוך. ותותו כזה שאתם חושם לנתב את זה לדברים חברתיים אחרים. וכשהזה קריאה חשובה לך מן אלים יכולים להפוך את הסלר, קודם דיברנו להזיס את המחת. ואני רוצה להתריש אותך שאלה חונה, דיברנו זקצת קודם. מתופלים שמחת ויטרלם, דיברנו לזה, אז קרנו את זה. ורסינו פרויקט, זה את הפרסיטה, או ולצאים שאתם. פרויקט, הרבה, זה שני חיים, זה ביקר שני חיים. לא, יש לנו הרבה שון דפים, מנגים גם חברת שרן וכוחות בו לימו חדת ובאמת. באמת הפלים עצמא. -וואי, יש אחר. דיברנו. כן. מה זה שינה אצלך? ככה דווקא קרופה, לא כמיני אל, דיברנו על כמיני אל, דיברנו על כרוש מעריך, דיברנו על כאיש ציבור, אבל כרופה. מה פרויקט כזה אם, מה הוא שינה אצלך? קודם כזה נוראי רגיע אותי. כי. תודה גם. גם אני כאיש ציפול כפסיכייתר מרגיש לבד. הרבה פעמים. כי אני אמרגיש לבד מולמטופל, כי ככה מערכת בנייה. אני ואו לבד, זאת אומרת, אין. ופתאום התעובד עם מערכת, אם זוויות ריה שנות, אז אני חושב שגם המתפלים, לא הרגישה ובודדים בתוך מערכה הזו, וזה להתמודד פה עם סוגיות מאוד מאוד משמעותיות. אז קודם כל, זה דווקא ירגיע אותי. זאת אומרת, רכה שובה, כי מתפל שישה בקלימיקה שלו, ורואה במשך שעות כל יום שומיה, לא רואה. את המקרים הכי קשים, בת החיום. נשחק! ושעוף, כריג מישהי דג לו. נכון? קודם, יש שחיקה מאוד משמעותי, זה חדמקצועות שבהם מקדמה שחיקה, הוא הכי גבוהה בכלל מקצועה גבוהות הנפש. והעבודה הזו שאתה נמצא בתוך איזה איקוסיסטם טיפולי, הוא מאוד מסייעה, וזה לא רק אמירות הכלליות של עבודות סוות, זה ממש עבודה שיש שיש שיש וכבוצה. אז קודם כל הדבר הזה מבחינתי מאוד ערגיה, אוכיח במקומות הכי קשים, את ההיכול להביא דווקא שם, את ההיכול להביא שינויים אחים משמעותיים, כי נקודת הפתיחה היא כל כך נמוכה. במערכת כל כך זמחה ששם, את ההיכול להביא לשינויים, שהם באמת שינויים משמעותיים. ודבר אחרון אולי, שאין מה אנחנו מדברים על, אתה יש כספים, איך הרייק על כלית. אנחנו דיברנו על הפכתה ש50 אחוז בימי ישפוז ו50 אחוז מהישפוזים. תשווה לשקעה שנותן ח 50 אחוז צועה. שווה לא. חתכת את הסמל זה, זה כמה שקלים, נכון? אוכחנו, כבר לא צריך פה לא הוכיח את זה. אוכחנו הדבר הזה הוא איפקטיבי הוא איפקטיבי בלעות בגמל במלוט מוטואלת. ודבר הזה, לכן, כל מה שצריך זה שאנשים הגידו, או על הזמניין, בוא נשמע איך עושים את זה גם אצלנו. ואני חושב שזה נותן פה הרבה תקווה לקח שגם במדינה המוקבת שלנו, סווית באמת התראומות. אנחנו יכולים וסופו שלו על הניק טיפול, הרבה יותר נכון, הרבה יותר יאל, הרבה יותר ממוקד שעושה אינפקט. לא הכי מפקט קקלי, אלא עושה אינפקט ברמה בפנוחו שלנו. בעת פנימיות שלנו של איך אנחנו תוסים את עצמנו, מה אנחנו מצפים את עצמנו. ואני שושב, בזה היה פה באמת, אני צריך אמרתי מתוך הפרויקט הזה, כן? באמת, נקרא שזה אחד בדברים הכי מננים שהאמר את הפרוום, כל היה מננה, אני לא אמר, אני נצרם עודיו. אני מכיר את הפרויקט ואני מנה. אבל אני חושב שהאינפקט אלה מטפל, זה אולי הדבר שלא מספיק נגן וברדה, וערתי האוטופר בצורה מאוד, מאוד עמוקה הזמצל, אני לכם תודה, ככה נורג, אופסור רד קודש, תודה רבה באמת, פרק מעניין, אלי ממש שמעניין, ותודה שבאתם. תודה.