פרק 17 - המסכת פמילי - עולים על המשקל- הטיפול בהשמנה במרפאת הרופא

המסקט פמלית, סדרד פרוטקסט על רפוות משפחה, מבטמקה בישרות העבריות, נגישה דוקטורטילי פישר יוסף. מורכם הבאים לפרוטקסט המסקט? פרוטקסט של רופא הקהילה מבטמקה בי, מחלקת למדה, הופיתו אחר גונית. בפרוטקסט הזה נדבר עם אנשי מקצוע ומומכים. ונשמע המאהם על החוויות שלהם, כמתפלים, אצלת ליול ותיפים מקצועים. וגם נשאל אותם כמה שאלות ישיות. אני דוקטורטילי פישר יוסף מנחת הפרוטקסט. אז מתחילים. את הפרק הזה התחיל בסיפורי שי. אם השאלי זה חונה לברכה את האופת משפחה, אופת כפר אקסלנס, שתיפלה בכל אנשי הקהילה שלה. הרפוה המונת הייתה נער לרגלייה, עד לרמת משקלתי כיבתי הספר לילדים, או הדרכה על מריחת קרם הגנה, וחוישת קסדות, ועוד ועוד. אבל השתפה אותי פעם בכושי אחד שלה. כשניסטה לדברים מטופלים על המשקל שלהם, אמנו לה, אבל דוקטורטילי שר, את בעצמך שמנה. תמבינים עם השאלי הרגישה, שאילו יכול לדברים מטופלים על המשקל שלהם, כי היא בעצמה סבלה מיודף משקל. 30 שנה הקדימה. אני במרפה מנסה לעלות את הנסםול מטופלת עם עודף משקל ועפני על אלית, ויונלי. מה תמבינה דוקטור? את לו שמנה. הנסה הזה כל כך הרגיש שרבים האופים והרופות, נמנאים אלה לא תותו בכלל. אבל כנראה שהוא חשוב. כדי לעזורנו להבין למה הוא כל כך חשוב, וכניתן לדבר על הנושא ומה אפשר להציע למיתופלים, אז מנתי לכאן את דוקטורדנו הירו. היידן. היית תודה רבה על הזמנה. ספרנו קטת על הצמחה. אז אני דוקטורדנו הירו, אני מומחבר אפרות משפחה ומצם עוסק בעשמנת יותר. זה לא מומחיות שכי מת בארץ, אבל יש עכשיו שרות שאפשר לעשות בחול. במקביל אני גם משמש כרופי המשפחה מחוזי של מחוז המרכז, וסגן הרופה מחוזית, ואני שמח להיות פה היום. כאפ, אני רוצה לומר שמאוד קשה למצוא, איזה נקודה שבדן פנועים כל ההיסוקים שלו, אז אני באמת שמחה שגעת. אז אני חושבת שמקום טוב להתחיל בו זה קצת הגדרות, כן, מה נכשה, אבל שמנה מה דרגות החומה של השמנה, והולה יפה לו איך זה נקבה. אוקיי, אז הגדרה שחושב שרובינו מכירים, היא באמת על פי באמאי, אינדקסמה, סתגוף, חישוב פשוט, רק שצאיך, לשכל ולמדוד את המטופלים מה של הצערי, חלקנו לא מספיקים לעשות, תוך החיים לעשות, אבל יש לזה חשיבות, כי ככה באמת אנחנו יכולים לשים לב, האם המטופל שמולנו סובל או המטופל הצובלים משמנה תייתר או מיודף משקל. אז בעצם הגדרות לפי הבאמאי או הולכות, ככה שאנחנו מדברים על ביאמאי 25 עד 30, אנחנו מדברים על עודף משקל, עובר ואית, כשאנחנו בעצם עולים מעל ביאמאי של 30, אנחנו כבר מדברים על אוביסיטי, על השמנה תייתר, ושם הבאצמש דרגות. זה מחולק פעם זה נקרא מאוד בדוביסיטי, ולמסע היום זה מחולק לדרגות, 1, 2, 3, כל חמש שחידות של בימי, מעלות אותנו בדרגה הזאת, הוא מתחלושים עד 35, אנחנו בסטייש 1, אחר כך 35 הדר ב-1, סטייש 2, ומהלר ב-1, אנחנו כבר ב-8 יתר חמורה או סטייש 3. אז זו בעצם הגדרה, הכלסית שלפייה, אנחנו הולכים וקובן, והחשוב מאוד גם, ברגע שאנחנו מהווחנים, השמנה תייתר, חשוב גם לכתוב את ההבחנה, החשוב לכתוב אותה בתיק, אנחנו יודעים מהמחקרים שבוצו, שמיעות מהמקרים מקבלים ההבחנה, אנחנו מדברים על פחות מ-50 אחוז מהמקרים, שיש להם השמנה תייתר באמת הרופה נתן את ההבחנה, ועוד פחות מזה הוא אכניס את ההבחנה לתיק הרפואי. וזה מאוד חשוב, כי אחר כך זה משהו שמעלוו את המטופל, כמחלכונית ונדבר על זה בהמשך בתח. אז אולי באמת נדבר אפילו עכשיו, למה זה באמת כל כך חשוב להכניס את זה לתיק? מה המשמעות של מטופל שהוא שמח? פעם באמת תחסו להשמנה כל איזושהי בחירה, דרך האם, משהו שקשור להיכולת האישית של המטופל, כמה הוחל כמה הולגוף הנית, והוא מנכנודים שזה לא נכון למעשה, אמת גם יש עניים היסטוריים ממאמי השלישית לספירה, שמדבר את על זה שהשמנהי בעצם איזשהו מצב של תחלוה שנלבות למחלות תחרות, אבל כמו שאמרתי באמת הרבה שנים בעידן המודר נלוי תחסו לזה כאל מחלה, והיום אנחנו מבינים שעשמנת יותר עם החלה עם החלה חרונית, אנחנו צריכים להסתכל עליה ככה זאת, כי יש לזה השלחות, יש לזה השלחות מבחינת מחלות נלבות ואנחנו יודעים שיש להשמנת יותר כאשר למעל לחמישים מחלות שונות, בין אם מתבו להיות פיזיות או טופדיות וגם השפעות נפשיות, וכמובן חברתיות, אז באמת השמנת יותר צריכה לקבל בעצם את הנקודת מבט של מחלך הונית, על מנת שבאמת גם נוכל לסוכחי החיים המתופלים, על זה כמו שאנחנו מדברים על מחלות חוניות אחרות, וגם נתפל בקמחלכון, ניזה תומת נקובכ הרייה במשך זמן, נבין גם את ההקשר שלה, כי אם כשאלה עצמם מאבק גורם סיכון למשל לתחלוע קרדיו וסקולרית. אוקיי, זאת נקוד, אנחנו שובה, כן, חושב את שעמון גם רופים וגם אתופלים, חושבים שעש מנה זה גורם סיכון לגורם סיכון. זאת אומרת, זה גורם סיכון לנחת דם, אבל בעצם מה שאני מנשת אומר כאן, שלא, זה גורם סיכון עצמאי שרמת בפני עצמו לתחלוע קרדיו וסקולרית, לשוות של החת דם. -כן, משמעית. כן, אז יש לנו באמת מחקרים שמרים, גם כשמנתרלים למשל את כל גורמי הסיכון, הקלסים למחלה קרדיו וסקולרית, למחלת לביסכמית, או למחלה סרב רוב וסקולרית, אנחנו רואים שהדע עם קבוצות בימי הכי חול של נולחות ועולות כך הסיכון לתחלוע קרדיו וסקולרית, או לכת ועולה הזאת, באמת היום אנחנו יכולים להסתכל על השמנת דבר כי על גורם סיכון בפני עצמו. עציתי רק לשון, מה לגבי אנשים שהם פתן פת? שליקול מנהם את תופלים. -כן. שמיניים, אין להם יתאולחת דם, לא סוכרת לכלום, והם הולכים לחדר קוש, הרבה מוסים קוס פת מדהימים. ביש בה, האם המשכר שלהם? -אז קודם כל, דיברנו קודם על בימי, צריך לזכור שלא רק הבימי מסכה כתפקיד, אלא גם פיזור השומן בגוף, אחוז השומן בגוף, חשוב מאוד להסכיר גם למתופלים שכל המחשירים האלה שמדדים אחוזי שומן, הם לא באמת מדויקים ום לא באמת נותנים לנו מידע מהימן מפרינה בריאותית, כי פיזור השומן הוא זה שחשוב, לכן גם יש אמנצה כן למדודקף מותנאים, נסכיר שקף מותנאים גם נכנס לאקריטריונים של בידי, פשמונת מטבולית, ולמה זה, כי בעצם, הקף המותנאים הוא כן איזושהו אינדיקטור לפיזור השומן, לפיזור השומן הביסרלי, לשמנה מרכזית, יש עוד מדד שפחות משתמשים בערץ זה Wastewhip ratio, שוגם נותן בעצם את תותאינדיקציה כמו הקף המותנאים, ובמחקרים היום, גם ישתמשים בשיטות אחרות לכימות השומן הביסרלי או אם נדאייק עוד יותר, אז כנראה של השומן הכיוודי, יש את המשמעות הבוגנוסטית, אחי חשובה, ואז באמת אפשר להשתמש בדקסה, כמו שעושים צפיפות את זה, ובאמרי. אז באמת, השומן הביסרלי הוא זה שמשפיע, על הסיכון בצמאה הקרדיו מתבולי, ואם אני חוזר לשאלה שלה, שלהפתנפית, אז הם מאוד מאוד תלוי, כי במחקרים גדולים שעשו על אותם פתנפית, שזה בעצם אנשים שיש להם בי גבוה, אבל שהוא מדות אחרת לבייה המתבולית, הכבוח ראים אחרי עשורת עלפי אנשים, והוא כמה מחקרים כאלה, כמה מתה אנליזות כאלה, הכבוח ראים במה שחשור, וראו שבכל זאת למרות שבנקודת זמן אחת הם היו פתנפית, עדיין להשמנת יתר, הייתה משמעות פורגונוסטית, ומכן היו בסיכון גבוה היותר לפתח איזושהי הפרעה מתבולית, באמשך הדרך. יותר מהחברים שלהם עם הרבי המי התקין. אז כנראה שאם רוצים לדייק, אז באמת, באמצעים שהיום לא זמינים לנו כל כך ברוטינה, למדוד ממש שומן וסרל לי או שומן קיבדי. אז אלו אותם פתנפית שכן הייתי עולך ומתפל בהם כבר עכשיו, ובשר כך אולי רקוקה וכן לאורך הזמן, אבל מחר ואין לנו את הכלים האלה היום, ואונגיד הייתי נזאר מלהגיד שיש לנו קבוצה כזאת של פתנפית שלא צריכים טיפול, כי כנראה שהם כן בסיכון גבוה יותר ומכן צריכים טיפול או לפחות איזשהו מהקב. אז בוא נגיד שמע שברו, אוזושי מישהו מתופר עם השמינתי יותר, כמובן נחולון נשכח לבדה שזאת רק השמינתי יותר. ואנחנו נשאלי, נתשאל נכון אם זה בארתור טופדיות שדיברנו, אם זה הופסטרקטיב סליפה פני, נבדוק לחצדם, נבדוק פרופטי לשאומני, כל כוז, בקצור אנחנו לפני שאנחנו אומרים זה רק פעט אינפית, אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד משהו שמיים. ממש ממש ככה. אם אנחנו מסתכלים על החלק הגנטי, אז היום אנחנו יודעים הרבה יותר מי בעבר שיש תורשם השמעותית ב-18, אנחנו יודעים שהיא לא מחלה ברוב המקרים, היא לא מחלמון נוגנית, זאת אומרת, אין גן אחד שחראי על השמנת יותר, אלא יש משהו כמו שלושמות אזורים בגנום שנקשרו במחקרים כאלו ואחרים, מחקרי ג'י הוא אז רחבים, שרוו אקשר לשמנת יותר, ואפילו יש לנו חוקרים בעולם שמנסים להצר איזושהו מין מחשבון גנטי שייגיד בעצם מה הסיכון של ילד ליות, ממש אחר שם, מבוגר שם, שזה מדהים כי זה גם מאוד מתקשר, אנחנו נמתופלים, שמספרים, שמוסים הכל בידבוק, ממש עושים כל מה שצריך, הם ניסו כל דיית האפשרית והמשמנים ואם באמת פעם הייתה לנו, זה הסתכלו את אולי אפילו שיפוטית שזה בחירה, אז ממש המדע בבה ומרא לנו, זה לא ממש ככה, אז איך באמת אתה מעלת הנושא הזה כי אני, נשמת אותך מדבר, מעול מורגש שאתה אימפתיה ואתה הבנה למקום של המטופלו המטופלת, ומצד שני הנושא הזה הוא רגיש יש מתופלים שחובים את עצם מעלת הנושא כשמנופו ביה, אז אם תוכל ממש אתת לנו כלים, איך אנחנו יכולים להעלות את הנושא הזה בכלל? אז קודם כל, אני חושב שהמקום שלנו כרופם ישפחה הוא לתפל במטופל ולא בהם החלש פציפית, וכשהמטופל נכנס לנו לחדר ואומר כואב לי, כואב את לי הברח, אז יכול להיות שאנחנו נתכס רק לברח, אבל נכון יהיה יותר באמת להסתכל על כל הדברים. לתת מענה לקבים בברח, אבל להסתכל רגע על איזה הפכנות יש ברק, אז אתיפולים הוא לוקח, וגם להסתכל על גורמי סיכון, שאכולים להיות קשורים למשל לקבים בברח עם זה הוסטואר טריטיס, אז באמת השמנה יש לה כשר משמעותי להוסטואר טריטיס, ובאמת לקשיר את המצב שהמטופל סובל ממנו, גם להשמנת יתרק שזה במקום זאת אומרת, לא עכשיו אלא המצייק שרים כאוון חדשים. אז אם אנחנו יכולים רק גבון הנשה איזה סימולת, כי ממש לתת לנו איזה משפטים, אני מטופרת ויש לי באמא ישראל 40, ויש לי הוסטואר טריטיס מאוד קשה, ואני מדוקטור כל כך קשה לי, הכי הביא מהגומרים אותי, אני דעת שאני צריכה לסות ספורט, אבל אני לא מסוגלת, אני לא מסוגלת ללכת. כן, אז באמת במצבים כאלה, אני מתייחס קודם כל כמו שמרתי להכאייב עצמו מתפל בקאייב במצב והקוטי, אבל אז אנחנו ככה אני מעלה בפני המתופלת את הנושא של המשקה, וצריך להעלות את זה מאוד בזהירות, כמו שאת אומרת, זה עדיין נושא רגיש. הרבה פעמים אני אומר לשאול אותי, מחפת להמוד רגע למ�קל, שאני ראה מה מצב המשקל קרג, אני לא אומרת המילה השמנה בהתחלה, ואז משמה אנחנו מתגרגלים לזה שאני מסביר על BMI, ומה משמעות של BMI, ואז מה משמעות שבעצם יש השמנה טייתר. הרבה פעמים אנחנו אומרים, אנחנו לא אבים שושאים את דיקליזציה לדברים, אבל דווקא פה אני חושב שהי חשובה על מנת שנוכל להפשר את הסיח הזה, אבל הסיח הזה גם צריך להיות מאוד לו שיפותי, צריך מאוד לשמוע את המתופל את מה היא חושבת על הנושא הזה, האם היא רוצה בכלל לתפל בנושא הזה, והרבה פעמים המתופלים האלה, ברוב המקרים יש להם איסטוריה, וחשוב לשאול אותם, חשוב לשאול אותם, האם ניסית בעבר, האם טיפלט בעבר, אנחנו יודעים מי סטטיסטיקות שנעשו, שמתופלים בדרך כלל חבור משהו כמו 4/1/6, ניסיונות אמיתיים לרדת במשקל, ורובם גם לצערין איך שלו, כי הם לא היום אלווים בצבת רפוי שיהיה זור להם בנושא הזה. אז באמת לשמוע את, בעצם לקחת הנמנזה בצורה רגישה, לשמוע את ההיסטוריה של נושאה אשמנה והמשקל, מאוד חשוב לשאול ממתי זה, ממתי מתמודדת עם המשקל, וממש לקחת הנמנזע כמו שאנחנו עושים בכל מחלה אחרת כמו שאנחנו עושים בעתר לחצדם, או אפילו כמו שאנחנו מדבריםים את טופל עלישון של סיגריות והפסקת אישון. מעניין שאלה את זה, כי חשבתי להצבי בראש, שזה מאוד מרפחר לנו, להפרק על גמילה מישון שבו אנחנו ממש מדברים על התתל המטופה, לעלות את המוטיבציה שלא לשינוי ולספר על ההצלחות שלא, לעשות פתיחקור של ההצלחה, מאוד לחזק, וגם אז דיברנו על כשאנחנו מזברנו, מתופלים את הבסיס הביולוגי, זה קצת גורם להם להבין, שזה לא סתם כשאלה. זה באמת באמת קשה, אנחנו מבינים, ואנחנו איתם. כן. אז בוא נדבר על טיפול וכמו רפת משפחת טובה, אני התחיל דווקא בתיפול, אני לא תופטי, מגיעות על ההיכול הזמן שלא תמיד מתופלים, על מגוון של דיאטות, ואני לא עומדת בקצם. אם זה אינטרמית, אינטרמית, אינטרמית, אינטרמית, אינטרמית, אינטרמית, אז הייתה רוצה לשמוע ממחה, למי שאווידנס, מה באמת עובד, ואם אנחנו יודעים למי, באמת מומני הצקול דבר. אז אוקיי, אז קודם כל דיאט הזה, תמיד משהו, תמיד, אם את מסתכלת החורה, בהיסטור את המיד זה היה פופולרי, דיאט הקזוד ודיאט האחרת, ופתאום צצה איזושהי דיאט התרנדית קזות, שכולם רוצים לעשות, ודיאט הזה משהו מאוד פופולרי, אנחנו גם יודעים, והצודקת לגמרי שתחלת בתיפולת זונתי, הוא הבסיס לכל התיפולים בהשמנת יותר. רק אנחנו יודעים, לא רק מה שנים האחרונות גם אם מחקרי עבר ששינוי את זונתי, בכלת יכול לשפר, בכלת מוריד במשקל ולפעמים החוזי, היא רידה, בחוזי משקל מאוד משמעותיים. תראי למשלת בגסטלוזרס, אותה תוכנית בארצות הברית, שהדעתי גם הייתה בישראל. נכון, לרדת בגדול. לרדת בגדול. אז באמת, אם הרבה, ליליאט סטל אינטרווין שן שזה זונה ופילות גופנית, אפשר לרדת ו אפשר לרדת בגדול. אממרה, אנחנו רואים שהיא מוקבים אחרי, הם לא רוח זמן, יורדים בגדול, אבל גם עולים בגדול, החלקם מגיעים למשקל שממנו הם התחילו, אבל מה שעוד בחות טוב, זה שחלקם עולים עוד יותר במשקל אחר כך. מה שניקאי אפקט היויו, והיום אנחנו יודעים שהאיףקט, יויו אז זה הירידה, והליחו זה הדבשוף פעם אחר כך עוד ניסיון, ואז עוד עליה המשמעותית, הם לא טובים, הם לא טובים את הבולית, לא טובים קרדיו את הבולית. אז כך הזה הוא להיבגדו לה הנושא של דיטות ושינוי צונתי, אבל שוב אני אומר הוא מאוד מאוד חשוב לבסיס התיפולי בשמנת יותר, ולשאל התח, איזה דיטות, אז באמת, עכשיו מאוד דיטרנדית הדייתה הקטוגנית, אבל במחקרים שבתקו בעצם סוגי דיטות שונות, לא ראו שיש לה איזה שהיא הדיפות, על פני דיטה שהיא לא קרב, דיטה דלת פחממות, או דיטה ימטיחוני, שאנחנו מכירים. הדיטה ימטיחוני, תועה לאו קרב, הם יותר מאוזנות, מהשר הדיטה הקטוגנית, ובאופן כללי, דיטות שאני יותר מאוזנות, אפשר להתמיד ולמשיך בהן לאורך יותר זמן. חושב, שאם יש מטופל שמאוד מאוד רוצה, לעשות דווקד דיטה קטוגנית, כל עוד זה לא מסצקנו אותו, כי בדיטה קטוגנית, לפי מכנו רואים פתום, עליה משמעותית באלדיאל, אז כל עוד זה לא מסקנו אותו, וזה משהו שהוא מאוד מאוד רוצה וזה מתאים לו. אז אפשר ללכת עם המטופל, וככה ללכת איתויית ביד, צריך מאוד להסתכל שוב, אנחנו חוזרים לזה, שהשמנת יטריים החלכוונית, וצריך להתיחס אליה כך, אז הוא תומד צריך איזשהו אורך הוא, אחר בתיפול, במטופל, ולבין שלו כל הצלחה נראות התוך שבועש ויים, חשוב גם לסביר את זה, למטופלים, הם הרבה פעמים, והם רוצים אחר לרדת במשקל. כלנו. כלנו, זה מאוד מאוד טבעי, וצריך לסביר לה מטופלים, מה אנחנו רואים, ככה, איך הדרך שאנחנו רואים, לגבי התיפול, בהשמנת יטר, ולדבר גם על המטרות שלנו. זאת אומרת, אנחנו הרבה פעמים לא רוצים שמרדוח שב-30 אחוז במשקל, אלה אנחנו רוצים שמרדוח, שבעכו, זה אנחנו רוצים שמרדוח שרחו ז במשקל, ואחר כך, אנחנו יכולים להוסי מחרכך. זאת אומרת, שלב-3, אנחנו יודעים שיש כבר בנפית רפואי, או בריאותי, להרידה במשקל, החלמי, הרידה של חמשך, הוא זו במשקל, ועל. אם ככה אני מסכם את נושא הדייתות, הוא מאוד מאוד חשוב, הוא הבסיס לטיפול, אף פעם לא לבטר על זה, הם אתופלים, כן צריך לתפור לכל מטופל את מה שמתים לו, ופוגם המקום להרב צוות רב מקצועי, להרב את הדייתנו, דייתנית, ולכן, ‫ללכת יד בידי ממטופל. ‫שזה מדהי מגב, כמה פעמים, ‫אנחנו שוממית המשפט של, ‫אני לא צריך דייתנית. ‫-כן. ‫הוא כבר הייתי, ‫זה לא נותן לשום דבר. ‫ופה מאוד חשוב להסביר למטופלים ‫שאז ללמוד, ‫לעד דייתנית, זה עולם הוא לאו, ‫ובת. ‫מאוד חשוב כשהם מגיעים ‫הדייתנית, ‫שם יביאו את עצמם, מה הם אוהבים, ‫לא אבים, ‫הם הם טיפוס כמו הקטוגנים. ‫אני צריך שיה לי לא ולהתבוק בזה. ‫-כן. -או, אם הם טיפוס שצחים שיהיה, ‫אם את יכולת כל הזמן ‫על תר וצריכים משהו רחב, ‫ולתפור ביחד את החליפה ‫שמתימה, ממש תהקה של זה? ‫-כן, זה ממש מדויק מה שאת אומרת, ‫כי צריך את הסבר הזה ‫למטופלים, הרבה מטופלים אומרים, ‫אנחנו מכירים את זה, ‫מאוברים, אני לא צריך ‫הוא שכבר הייתי כמו שאמרת. ‫ואז אני מדבר איתם על המטרה ‫של הדייתנית, ‫הוא עדייתן על הליבוי שלהם ‫ולתפירה הישית. ‫ואז נורח השופשם, ‫אבינו את זה כי זה חלק מתהליך. ‫מה לגבי פעילות גופנית? ‫פעילות גופנית, ‫היא כמובן סורפים קלוריות, ‫והיא טובה ויוזרת, ‫והיא חשובה בתח ובתח ‫לערבי מחלות שנלבות ‫לשמנת יותר מחלות קרדיו, ‫וסקולריות, לסוקרת, ‫אבל מקומה בתהליך, ‫ארגשוני של הערידה במשקל, ‫אני רק קצת פחות ‫מהמקום של הזוות. -לא, נעה. ‫כן יש לחשיבות משמעותית מאוד ‫בשימור המשקל. ‫זאת אומרת, בשלב כבר ‫של אחרי הערידה במשקל, ‫יש מקום חשוב לפעילות הגופנית, ‫ושמה הייתי משקיע באמת ‫בפעילות הגופנית. ‫סתומרת, ללכת לכם דרכו ‫שהרוויתפוק את הקמקרם בואים, ‫פחות שעבוד, ‫אני שוב האפריר גם להפרק ‫שהעשינו ‫פרות שנה, ‫שגם שנתו, ‫הכמובן הכי רכנות. ‫-נעה, כשמירה, ‫-נעה, כשקל תקים. ‫אז הגענו לתיפול, ‫מתי אנחנו בכלל חושבים להציע ‫אתיפול תרופטי למטופל עם השמנה. ‫מה, מה אינדיקציות לעשות את זה? ‫אז במצל, החשובה, ‫מהות הלוי במטופל שעושב מולנו, ‫אני חושב שעדבר הבסיסי ביותר ‫זה להסתכל על הבאמי, ‫באמת לראות, ‫האם יש תחלוה נלוות, ‫אם יש תחלוה נלוות ויש בימי ‫של עשרים ושבע ומלה, ‫אז בהחלט הייתי הולך לכיוון של טיפול, ‫שאבסיס של האותמית ‫המכודם כל טיפול זונתי, ‫אבל כבר הייתי שוקל פוגם טיפול תופטי, ‫אם אנחנו מדברים על בימי שלושים ‫ומעלה, ‫היא להתחלוה נלוות, אז פה הייתי ‫בעצם מדברים המטופל, ‫בעצם עושה זה שותיום ציפיות, ‫מבחינר אפואית, אני יודע ‫שכן יש תועלת לטפל ביותר מטופלים, ‫גם עם פת-נפית, ‫אם ארגם, אין להם, ‫תחלוה נלוות מחר ואני כן מוריד להם ‫את הסיכון להתפתחות סוכרת, ‫אני מוריד להם את הסיכון ‫הקרדיו מטבולי התידים, ‫אני מסתכל על עוד עשר שנים, ‫אז בכלץ היך לנהלת ‫העדיו נזהים המטופל, ‫וכמובן צריך לזכור שאם אנחנו ‫מדברים על בימי גבוהים מאוד, ‫הרבהים ומעלה, ‫אז בכלץ היך גם להציע ‫למטופל לתאפשרות של ניתוח בריאטרי. ‫זה החובה באמת נגיע בהמשך ‫לניתוח בריאטרי. ‫אני רק אמר כאן שחלק מהעדיו ‫נעל כן או לא טיפול תופטית, ‫אריך לכלול ביןשים בגיל הפוריות, ‫מה תוכניות שלהם, ‫והם מבחלות הם צמניה, ‫כי תקנת עם ניתוח לדעתי, ‫אין טיפול תופטית שהוא מאושר בזמן הרעיון. ‫נכון, אנחנו גם לא רוצים ‫שנשים עירדו במשקל במהלכר הרעיון, ‫ובאמת, ‫הטיפולים, אהבתיפול לא מאושר במהלכרון, ‫הן הפוך הוא יש טיפולים ‫כמו הרזין למשל, ‫שממה ש. ‫-תרחת הוגן. -תרחת הוגן. ‫הוא יכול להיות תרחת הוגן, ‫גם הקיוסיםיה. ‫אז צריך מאוד להזרם זה, ‫אבל צריך לדבר על זה עם המטופלות, ‫הן אחרח למשל נשאלתי בעבר, ‫האם מתופלת בגיל הפיריון ‫שמקבלת למשל סקסנדה, ‫האם יצריכה לקבל גם לולות, ‫השתמש בהם צהים מניעה, ‫הן אחרח כזה, ‫אבל כמובן חשוב לדברים המטופלת, ‫ולסביר לשאי לא אמורה להיכנס להיריון ‫במהלכת טיפול, ‫והיא מכן מתכנן הן טרעיון, ‫אז להתכנות, ‫האנול להפסיק את הטיפול, ‫וינה קוב אחריה. ‫אז נראה לי שאנחנו מוכנים לגבי הקדוש ‫שאנחנו רופאים שפכה עוסקים ‫בכל הזמן שזה הטיפול התרופתי ‫היא בעשמנה. ‫אז באמת טיפול תרופתי בעשמנה ‫אולו חדש האמת, ‫הוא כאי המקווה הרבה שנים, ‫עשרות שנים, ‫אבל הוא השתנה וגם הגישה הישתנתה, ‫אם אנחנו מסתכלים עד שנות השמונים ‫בעצם היו בעיקר ממריצים, ‫אלא שעוזרים לנו לסוף יותר קלוריות, ‫ואדה אז הגישה באמת הייתה, ‫אז ישו טיפול קצר שמוריד במשקל, ‫וזה אומין שגר ושכח כזה. ‫והפרדיגמה הזאת השתנתה, ‫אז בחוטיות הרגע מתחיל ‫הנכנסו לשוק גם הפנטרמין, ‫ארזין וגם פנפן, ‫שארד מהמדפים בכלל ‫בהיותרר דווווס כולריות. ‫הייתו על השמצא. ‫-הייתו על השמצא, כן. ‫אז ובעת כופה הזאת בעצם ‫השתנתה פרדיגמה טיפולית, ‫והבינו שצריך לתפל ‫בעש מנת יטר, ‫להורך זמן באמת בהסתכלות ‫של מחלה חוונית. ‫וככה במהלע דרך היו כמה תרופות ‫של הצרי, ‫חלקן ירדו מהמדפים, ‫והיש על זה הרבה דיונים ‫האם ירדו בצד, ‫כלו ירדו בצד, ‫קיים היעצריך לדייק את האוכלוסייה ‫שלען אנחנו נותנים את התרופה, ‫דמשל החתמן, ‫זו הסיבותרמים, ‫שבאמת הייתה יעילה ‫בעירידה במשקל, ‫ובצם אוהי ללרבה מאוד אנשים, ‫אבל לצד זה גם מיות הופעות לבוא, ‫וכן הייתה עליה, ‫בתחלו הקרדיו והסקולרית, ‫צביב התיפול בזה, ‫ואחן זה הוא רד מהמדפים, ‫לאחון אגם לפני משוקמו, ‫שנו וחצי הוארדה מהמדפים בלביק. ‫שגם שם היה דיונים, ‫האם בצד, ‫כלו בצד, ‫אקשוב, תרופה, יעילה, ‫לא סופר יעילה, ‫והבאמת במכקר שעשף נתונים ‫לא רחזמן על מתופלים, ‫היראו כן אפרש של אףס ‫נקודה חמש אחוז בממירויות, ‫לא בממירות ספציפית, ‫אבל בכלל הממירויות, ‫ולכן בעצם ה-FD, ‫העורידות המדפים, ‫וכמובן גם בארץ. ‫אז מה יש לנו בעצם בארסנל שקיים מייניים? ‫אז היום בעצם מה שיש לנו בארסנל, ‫זה כך הנתחיל מהקסניקל. ‫קסניקל הוא בעצם מעכב של ‫לפזה במאי, ‫ובעצם מה שהמנגנון שבו ודוומנגנון ‫די פשוט הוא מעכב ‫את ספיגת השומן מאמי. ‫והוא עוזר בהרידה במשקל, ‫אבל בגלל אותו מנגנון, ‫אנחנו יודעים שיש גם תופעות ‫לווי משמעותיות שערבה פעמים ‫מתופלים פשוט לא סובלים, ‫או הוא אומר, ‫הקסניקל גורם בעצם לשלשו ‫לסתעתוריה לשלשו לשומני. ‫מה שפוגע בהכוות החיים של המתופלים, ‫והם לא מוכנים בדרך להלמשיך ‫את זה לאורך זמן. ‫צריך להגיד יש מתופלים ‫שכן מתמודדים עם זה, ‫כן מסתדרים עם זה, ‫ולכן זאת אופצי טיפולית ‫שכן קיימת ועדיין קיימת על המדף, ‫מבחינת אחוזי הרידה במשקל ‫שאנחנו צופים עם קסניקל, ‫אנחנו מדברים על משהו סביבה ‫ערבה האחוזי הרידה במשקל, ‫אם אנחנו מסתכלים ‫לאורך יותר שנים הקב, ‫הרוך דווח, ‫הרידה במשקל, אחוזי הרידה במשקל, ‫היורוי את זאת אומרת, ‫אם אנחנו מסתכלים כבור שנתיים שלוש, ‫אנחנו רואים שלו, ‫מתמשקל הבסיס, ‫הייתה הרידה של שני האחוזים, ‫שתיים וחצי האחוז, ‫זאת אומרת, לא מאוד משמעותים, ‫אנחנו רוצים להסיג בין-פת ריאותי. ‫אז זה הקסניקל. ‫חשוב לבא שאתרופה, ‫זאת צריך להדריך את המתופלים, ‫שהיא מהרוכה מאוד התירת שומן, ‫דווקא שם לא לקחת את הקסניקליים, ‫אנחנו רוצים לשלוט בתופות לבית, ‫ולזכור שיש מתופלים ‫שזה ממש לא כדי לנסות ‫עם יש להם IBS, ‫לדוגמה, ‫או כל מחלת מהי שאנחנו הולים ‫ממליטלבת עם כרגע יש להם. ‫הוא לא יוציבו שחשוב להסכיר ‫זה כל הוויטמינים מסיסייה שומן. ‫אז באמת מאוד חשוב כמו שמרתי קודם, ‫הליבוי של הדייתנית, ‫הדייתן מאוד מאוד חשובים פה, ‫מחר וצריך לראות שהמתופלים ‫על המקבלים מספיק מהוויטמינים ‫מסיסייה שומן, ‫הדי, היא וקי. ‫אז באמת מאוד חשוב להדריך את המתופלים ‫וללבות אותם בתהליך הזה. ‫אז זה הקסניקל, ‫מתופע בה שיש לנו, ‫יותת תופע ותיקה בשם רזין ‫אופן תרמין, ‫שזמינה בערץ. ‫הוא פתה ברמית סבות ‫ואחתונות כיוולת הקינוי, ‫את שלנו במרה. -כן, נכון. ‫אז באמת, תרופה כזאתי ‫שהיא מאוד אין תרופות ותיקות ‫שעוד נכנסו לשוק, ‫שביב שינוי הפרדיגמה, ‫תיפולית כמו שם התיקודם, ‫תרופות שוב דות מער, כאן ועכשיו, ‫אבל צריך לזכור שהיא בעצם ‫נגזרת של המפתמים, ‫ולכן צריך מאוד להיזהר ‫יתה מבחינת קונטרנדיקציות ‫ומחלות נלבות. ‫אם יש יותר לחצדם, ‫בתח, אם יש יותר לחצדם לא מוזן, ‫אם יש שזה שהיא מחלק עדו ‫בסכולרית ברקה, ‫אם יש ציפור של התמקורות, ‫אונטיאלית מקוריות ברקה, ‫אם יש פלפיטציות, ‫התפעות קצב, ‫כל דבר כזה צריך מאוד מאוד להיזהר ‫המטורות. ‫הוא תופע הזאת, גם מבחינה ‫של תחלו הנפשיט, ‫היא משברקה, הייתי ככה נזאר ‫או לפחותו כב מאוד מאוד צמוד, ‫אחרי המטופלים, וגם צריך ‫לזכור שהיא רשומה בארץ ‫וגם במקומות אחרים בעולם ‫היא רשומה עד שלושה החותשי טיפול. ‫אחרי שלושה החותשי טיפול צריך ‫לפסיק אותה, ‫עוד משהו שחשוב להזכור לגבי ‫בשונה מיתופות אחרות, ‫זה שהיא רשומה לביימאי שלושים ומלה. ‫ולא רשומה לביימאי נמוך מזה, ‫תופות אחרות בעצם רשומות ‫גם לביימאי נמוכים יותר ‫כשיש תחלו הנלבד. ‫רזין, רשומה משלושים ומלה, ‫ורשומה מגיל 6-20. ‫אז זאת תופע טובה, ‫היא גם מביאה להרידה, ‫להחוז ירידה במשקל יותר מהקסניקל, ‫מה שוקמו שישה אחוז, ‫אבל זה באמת בתיפול במחקר ‫שתיפל במתופלים במשך שישה חודשים. ‫אחרי שלושה חודשים, ‫אחוז ירידה במשקל מן הסתם ‫היא אקצת אחות מזה, ‫אבל זאת תופע טובה באמת כזה בוסטר, ‫היום בוסטר זה זו מלאפה פופולר, ‫הריצל בקורונה, ‫אז באמת זאת תופע טובה, ‫היא תופע שר בפעמים גם משתמשים ‫בא אני לפחות נותנות ה-20 בן ‫תיפול תופעתי אחד לשני, ‫מאן תופעת. ‫הבר גשר כזה. ‫אז האנג בלה של שלושה חודשים ‫היא משלושה חודשים פורליף ‫או שפשר לחזור אליה אחר כך. ‫זו שלה מצוין, ‫אז זה לא רשום בעצם לא בעלון לרופב, ‫זה לא רשום בשום הקום, ‫מניסיון, אז אפשר לחזור ‫על התיפול הזה בהמשך. ‫יש גם מחקרים בעולם, ‫אבל צריך להגיד מעט מחקרים ‫ולכן גם זה לא רשום מעבר לשלוש ‫החודשים, ‫יש מעט מחקרים שכן נתנות טיפול קצת יותר רוח, ‫שחשנה הכבוח רעמתו פלים, ‫בסך הכל ראו שאתרופה בתוכה, ‫צריך לזכור שיום, ‫יש לנו בעצם אין לנו, ‫כי בער את ענת הקיסים, ‫אבל יש את הקיסים, ‫שבעצם מחילה את הפנטרמין ‫ותפירמת, את התופה מקס. ‫הזמינה בארצות הברית, ‫ואני כן איתן את לתקופה היותר הרוקה ‫משלושה חודשים, זאת אומרת, ‫שכן איתן תיאורטית לתת את הפנטרמין ‫היא אורך יותר זמן, ‫אבל שוב, יש תופעות לבואי, ‫אצאי כשאנחנו מטפלים בכל דבר, ‫אנחנו רוצים תמיד לבחון ‫את התואלת מולסיקון, ‫ומחר ואין לנו מספיק ‫מדע לתיפול הזה ברזין, ‫לא הייתי נותן מעבר לשלושה חודשים. ‫נעבור להוליג ראי לחשבי, אני חושב. ‫אין רופה רופה תמשפחה ‫של אוקי בלו באון-לאין ‫בכודשים האחרונים ‫מיליון בקשות, ‫לפקסנדה או לאוזמפי. ‫אז בואו נעסק צצלר בסדר. -כן. ‫אז קודם כל ההוליגרי ‫להיתי אומר זה אזGLP1 רצפתו האגוניסט, ‫לא כולם, כי לא כולם הוא חכו ‫שם יעילים מספיק ‫באינדיקציה של ירידה במשקל, ‫אבל מה שאוכח באמת זו הסקסנדה, ‫ואז שמגלות העיד, ‫אבל תכף נגיע לזה, ‫אז אולי כמה מילים על הסקסנדה, ‫באמת, איזמינל המטופלים בארץ, ‫הוא זריקה, סב קותן, יומית, ‫מאוד חשוב להגיד ‫שאנושא הזה של נתט רופה בזריקה, ‫הרבה פעמים הוא מעלך ‫השעה הרבה יותר ארצל, ‫הרופה מהשאר ארצל המטופל. ‫ובערגע שהרופה, ‫הרופה מרגישים נוח, ‫עם להציע זריקה למטופל, ‫גם המטופל מרגיש בנוח עם הדבר הזה, ‫וזה אני אומר מין ניסיון. ‫אני אפילו מחזיק את פלסבו במירפל ‫הראות להם שלא מדובר ‫אז איזשהו מזרק האמטני, ‫מה חד גדולה, ‫אלא מדובר באזשו דיבייס, ‫בסך הכל די ידידותי, ‫נועך פשוט ולא מפחיד. ‫אז זה קודם כל אם אנחנו מדברים ‫על GLP1, רצא פתור אגוניסט, ‫אז חשוב להסכיר ‫שאמיניתנים בזריקה, ‫אבל חשוב גם להסביר את ‫טרציונל המטופל ואת הנוחות של השימוש למטופל, ‫הסקסנדה באמת ניתן את במינון יומי, ‫צריך לעשות טיפרים של המינון ‫על מנת בעצם להתגבר על תופעות הלווי, ‫כי שתופעות הלווין בעצם G-I ביקרן, ‫ביקר חילות, הקעות, ‫לפעמים של שול, הצירות, כב-י-בהטן, ‫וצריך ללבות את המטופל, ‫וכנובן אין מישהו מתאים יותר ‫מי ללבות את המטופל משר ‫רופא אופה תמשפחה פה. ‫ואת תופעות הם לרוב חולפות. ‫התופעות לרוב חולפות, אנחנו יודעים ‫שאחרי שלושה חודשים ‫של טיפול רואים ירידה יפה ‫בכוז המטופלים שסובלים ‫מטופהות הלווי. ‫כמובן שהיא משה תופעות ‫לוווי בדרגת חומרה משמעותית, ‫מה שהוא בלתי נסבל עבור המטופל, ‫כמובן לא נמשיך בכוח, ‫אפשר כן לנסות להריך קצת את ‫הטיפרים, ‫זאת אומרת, לעשות תקופות יותר ‫הרוקות על כל מינון, ‫אוגם להחליט שלא מגיעים למינון ‫הטיפולי שהוא שלושה מלגרם, ‫לחליט על זה שאנחנו נשארים למשל ‫השתיים נקודה ארבע, ‫כי יש בין אפית גם בשתיים נקודה ארבע, ‫כן חשוב להגיד שארבע פעמים ‫מתופלים יש להם כל מיני הם נזונים, ‫מהשעשכנם רם, מהשעדו דמר. -מי עוד. ‫ואז הם נזונים עם מידע שהוא לפעמים ‫לא נכון, ‫ואני כבר הייתי כמה מתופלים ‫שפשוט נשארו למשל מינון של אחד נקודה שתיים, ‫ואני כודה שמונה רק כדי לנצל ‫כאילו את האפקט לאורך יותר זמן, ‫אנחנו יודעים שזה לא נכון, ‫אנחנו יודעים שהמינון הטיפולי, ‫זה שמביא את הירידה המשמעותית ‫בחוזי משקל שאנחנו חוצים, ‫הוא השלושה מלגרם. ‫לא אמרתי כמה, ‫החוזי משקל, מה להגיד למטופל, ‫אז באופן כללי במחקרים ‫של היסקסנדה, אנחנו מדברים, ‫על שמונה תשע החוזים הירידה במשקל, ‫אבל פה מאוד חשוב גם המעקב ‫שלנו כרופאי משפחה, ‫כי כשמסתכלים על הקבוצה ‫שהיא ארלי-רספונדה, ‫מה זה ארלי-רספונדה, ‫אלא שמגיבים בעצם מער לטיפול, ‫זה אומר שאחרי שלושה חודשים ‫במינון המלא, ‫זאת אומרת, משלושה מלגרם, ‫הצליחו לרדת לפחות חמישה החוז ‫ממשקלם, ולמה זה חשוב, ‫כי אותם אלו יש סיכוי הרבה יותר גבוה ‫שמייגיעו לירידה משמעותית במשקל, ‫הגם אחוז הירידה במשקל ‫לצלמי יער ביותר משמעותיים, ‫כבר יגיעו ליחוזים של ממוצה ‫של השרה אחוז, ‫לפעמים מחת ישר אחוז ‫הירידה במשקל, ‫שזה מאוד מאוד מחובד, ‫ואז נוכל להבדיל בינלוש ‫יש תם למשיך וצריך לסכור, ‫התרופא גם עולה כסף, ‫אילו בסל, ‫מכביקן מספסדת אותה בתנאים שלה, ‫אז באמת אפשר יהיה להבדיל ‫בנהם, ‫מתופלים שערבי חומה ‫המשך התיפולת רופאתי, ‫בנהלו שאנחנו יכולים להגיד ‫להם אוקיי, ‫בואו, אתם יכולים עם אתם רוצים ‫לנסות אותה קצת, ‫אבל הסיכוי שתגיבו בצורה משמעותית, ‫אולו מאוד גבוהה, ‫ואז לחשוב מה אפשרויות ‫היפולה אחרות. ‫ופרצר החלשי באמת, ‫שיגיון במנגנון ‫של אישור התרופא במקה בי, ‫אני כן אז קרשי בשביל ‫את התחיל את התרופא, ‫צריך בימי מעל עשרים ושבע, ‫רצוי שאיזה שהוא סיבוך, ‫וכליות כבד שום אני, ‫ -כן, איזה יכולות לחצדם, ‫תרום סוכרת, ושני מפגשים ‫ממדייתנית. -נכון. ‫ואבל בשבילה שרתם שחת טיפול ‫מבקשים אישורת רופאות לראות שקילות ‫של המטופלים, רוצים לראות שהמטופה ‫לברתה לכשב כשמיידים את המטופלים ‫את המטופלות מראש על הדבר הזה, ‫זה כבר נותנה עם את זריקת המוטיבציה ‫ביות רצינים כבר בהתחלה, ‫זה לא ימנ, ‫כי בעצם זה תגמול כלכלי, ‫את תגמול קספי על ירידה במשקל, ‫כי הם הם לא ירדו מספיק, ‫הם לא יקבלו את הסיבסוד ‫והתרופה במקום ללא תרבה ‫מהות שקל בכל בשיטה ‫לאלף ומה שהוא? -נכון. ‫אז זה ממש תגמול כלכלי, ‫ובכשב לשקפת זה כבר על ההתחלה. ‫מהות חשוב. ‫ובעון נתכס להוזמפיק שכולנו ‫באמת נתקלים בבקשות לאחרונה, ‫אז מה זהווזמפיק? ‫הואוזמפיק זה בעצם ‫סמגלותייד, גם GLP1, ‫הצפתו האגוניסט, ‫אבל אוזמפיק בעצם, ‫יש לנו את המינונים שנחקרו ‫ומתפלים בסוכרת. ‫זאת אומרת, מינונים של אףס 25, ‫אפס 25, ‫ואחד מליגם שזה המינון המקסים ‫הלי של אוזמפיק, ‫הוא לא רשום בארץ לטיפול ‫בשמנת יטר, ‫אולו רשום גם בשום הכומחר לטיפול ‫בשמנת יטר, ‫הוא בעצם טיפול שרשום רק לסוכרת, ‫אבל מחר ובעצם יש לנו כבר מחקרים ‫שתפרסמו לפני עמד כמעט שנה, ‫על סמגלותיית במינון גבוהי יותר, ‫במינון של שתיים נקודה 4,000, ‫הוא זאת אומרת, יותר מפי שתיים ‫המינון שניתן לטיפול בסוכרת, ‫והמחקרים האלה כנרו ‫תועלת משמעותית בהרידה במשקל, ‫אצל מתופלים עם משמנת יטר. ‫וללא סוכרת. -ולא סוכרת, נכון. ‫ולמסע FDA ישר לפני כמה חודשים, ‫את הסמגלותיית שתיים נקודה 4,000,000, ‫בעוצות הברית שנקרא שם ריגובי, ‫שאלתי להמשם ריגובי, התיודעת. ‫לא. -אמרו לי שזה ריגובי קטורי, ‫שזה מאוד יפה. ‫ככה אפשר לזכור ריגובי. ‫ואז סמגלותיית ספוי בעתיד ‫להגיע באופן פומי. ‫נכון, נכון. ‫הוא צפוי בקרוב להגיע באופן פומי ‫בשם אחר, הוא לא יקרה אוזמפיק, ‫הוא קרה הריבל סוס, ‫וגמוך השוב מאוד להזכיר, ‫מיועד לתיפול בסוכרת, ‫דווקא, אין הדי, ‫לא תפרסם מו מחקרית, ‫אם על ירידה שצפיים לרידה במשקל, ‫אבל נראה שהאפקט ‫בעורדה במשקל במתן פומי, ‫הוא פחות משר במתן ארבערנטרלי, כן, ‫זו קותן, ובאמת חשוב לי להגיד ‫שמקבי חסמה בעצם את ההפשרות ‫לתת אוזמפיק למי שלו, ‫סובן מסוכרת, ‫נכר ובאמת התרופה לא רשומה, ‫שאב אם רופא רופא רוצים, ‫חושבים לנכון שיש מטופל ‫שיוכל להרווי החמתיפול ‫באוזמפיק להשמנת יתר, ‫מסיבה כזו אחרת, ‫אפשר להגיש בקשה, ‫אלא עשרים ותשגים אל, ‫ולצאין שם את הסיבות למה בעצם ‫הרופך חושב שנכון לתפל ‫הוא זמפיק באותו מתופל, ‫ואז מהכמעו מבסס את המלצה שלו, ‫והוא כמובן לא כך אחרי, ‫הוא תל זה, ‫אני יכול להגיד שיש מצבים ‫שבאם בהחלט ביקשתי, ‫עוצאתי תופס עשרים ותשגים אל, ‫למטופלים שלא הגיבו לכלום, ‫ובאצם זה היה מענה היחיד ‫שאפשר היה לתת להם, ‫ובאמת, ‫הוא זמפיק יעיל, זאת אומרת, ‫הוא יעילי ערידה במשקל, ‫אבל חשוב גם להגיד שהמינון ‫של האחד מליגרם, ‫הוא מביא לתוצאות דומות לסקסנדה. ‫חושב להביאר את זה למטופלים. -כן, כן. ‫כי מבחינת המטופלים באמת, ‫זה עכשיו איזשהי מנטרופת כסם, ‫בתח כשהיהיו כל מיני פירסומים ‫בתקשורת. ‫כן, זה לי הפאזורד. -בידיו. ‫אז אם שםו לדבר על תרופות, ‫מה אם ניתוח? ‫אני חושב שצריך ילק דישהו להיפרק ‫שלם לניתוחים בריית, ‫כי זה ממש כך הזה עולם עומלו, ‫ממש, ‫ואם כבר אז נזכיר שיש לנו ‫מכונים ברייתרים במקבי, ‫מצוינים, אמצב וטריו מקצועים, ‫ממש בית דבוק, ‫שעושים עבודה נפלאה. ‫אולי לפני ניתוח ברייתרי, ‫אני נזכיר, ‫יש גם פרצדורות חצי פולשניות ‫כמו בלון, אינטראגסטרי, ‫אולוך ירידה במשקל משמעותית ‫יותר לעומת, ‫תיפולים התופתים תובים ‫שיש לנו היום, ‫למשל הסקסנד, ‫אבל זמפיק, ‫סליחה לא זמפיק, ‫סם הגלותי במינון הגבוה היותר, ‫אז באמת ככה אולי קרנוק ‫צת ירבה, עם אצלת אותי, ‫ויש לנו את הניתוחים ברייתרים, ‫אז באמת, בעבר היה מאוד פופולרי ‫הניתוח של התבט, ‫היום, פחות, נוך הצורך ‫בעיית הסקות מתמדת עם התבט הזאת ‫והסיבוכים הפוטנציאליים. ‫אז באמת אנחנו רואים היום פחות ‫ופחות וגם צריך לזכור, ‫שאחוזר ירידה במשקל בהטבט, ‫מתחילים להיות דומים לתיפולים ‫התופתים שממשך שוו נכנסים ‫לתיפול בשמנת יותר, ‫כמו האויגובי הסם הגלותייד. ‫אז הניסם הוא הגעת התבט בצד, ‫ובאמת יש לנו את הסליב, ‫את ניתוח השרבוול, ‫ששם אנחנו מדברים כבר ‫על ירידה במשקל של סביבה ‫2025 אחוז ירידה במשקל, ‫ויש לנו את הבי פסים, ‫את המעקב, את המין, ‫המעקב שיום מאוד מאוד פופולרים ‫כי יש להם כן איזשהו בין פפית, ‫מטבולי, בתח במתופלים, ‫תסמונת מטבולית עם סוכרת, ‫תמתום סוכרת, אבל שוב זה, ‫ניתוח, אם כל מה שקרוך בזה, ‫ויש לזה החוזי סיכון וסיבוך, ‫הוא מבותלים, ‫אתה חדבר על זה עם המטופלים, ‫כמובן שכשאנחנו מדברים על ‫מטופל ומטופל את עם בימי, ‫מאוד מאוד גבוה, ‫אז כשאנחנו משווים בין הסיכונים, ‫אז ניתוח הבריאטריקן במקומו. ‫אז מה באמת העינדיקציות? ‫מטא אנחנו נגיד זה המקום לשכל ניתוח? ‫אז באמת, אם אנחנו מדברים על בימי ‫היירבהים ומלה, ‫יש עינדיקציה לניתוח בריאטרי, ‫הוא אם אנחנו מדברים על בימי ‫שלושים וחמש וממלה במטופל ‫או מטופלת שהם סוכר טעים. ‫שאמה אנחנו רואים בינפית ‫לומת הסיכון. ‫אז שמה שמאוד מאוד חשוב לי ‫להגיד על ניתוחים בריאטרים, ‫כי בסופו של דבר המטופלים ‫בהם אלינו אל רופא המשפחה, ‫ושואלים אותנו ומתייצים איתנו, ‫ומאוד חשוב להסביר למטופל ‫שזה לא זבנג וגםרנו. ‫זה לא קסם כמו שאתרופות ‫אין לא קסם, ‫זה מצריך כל הזמן טיפול ‫שהוא טיפול זונתי, מעקב, ‫דיקודם אחרת, זה לא ימוצלח ‫וכווה על הסיכון בניתוח, ‫אם מישהו לא יכול לשמרת ‫האפקט של הניתוח לאורך הזמן. ‫אני חושב שאני אבצע ‫החוב באמת נצטרך ככה להקדיש פרק, ‫שיהיה כולו הניתוחים בריאטרים ‫עם זה עוודות ואחנות. -נתגע, אמרי. ‫שלחום דברים על כל כך ‫הבה פתרונות ונראה שישום דבר מושלם. ‫תמיד המציאים עוד משהו ועוד משהו, ‫ואדבר שעוד לא חשובה ‫לב תכף יחשבו עליו, ‫אבל באמת, באתיד שכן, ‫אנחנו יכולים לראות אותו ‫מהבר לפינה הקרוב מאוד, ‫יש לנו תחשירים חדשים ומעניינים ‫שצפוים יולי כנס בעצם ‫לטיפול ב-18, ‫אז אולי רק כאן, ‫הנזכיר אותם בממש משפט קצר, ‫אז אחד מהם זה התיר ‫זה פתאהיד, ‫שזה שמולקולה שמפילה ‫גם את הגל פי-1, ‫אבל גם את הגי-איפי, ‫עוד איזשהו לצפתו, ‫וגם שם הרואים אחוזי רידה ‫במשקל יפים, ‫דומים לסמגלות ההתשם נקודה ארבע, ‫יש מולקולה מאוד מאוד מעניין ‫את סופר מעניין, ‫את שעולה איפה אחרת נדבר עליה, ‫אבל נקראת במה גרומה, ‫שאי בכלל עובדת במנגנון אחר, ‫אבל סופר מעניין היא בעצם ‫מעלה את מסת אשריר, ‫והם עורידה את החוזי השומן ‫הביסרלי. ‫אני רוצה אותה. -זה משהו מדעים, ‫שצריחות דיאלי רות, ‫איך השפה שלא תהיה בקליניקה בפרקטיקה, ‫אבל יש עוד דברים מעניינים רבים ‫שצפוים בעתיד, ‫אז עתיד ורוד מבחינה הזאת. ‫אני מנגש שיום הצלחנו ממש ‫לעשות עובר ויומדים של הכלים, ‫הם לגמרי בשליטטנו של רופה המשפחה, ‫ואני ממש מודריך השבתה, ‫לתקלנו את זה. -לסים חר. -הסים חר. ‫אני תמיד שאולת את כולם ככה ‫בסופה הסיכה בניינו, ‫כולם כאלה רופים נדרים, ‫אבל אם לא הייתה, ‫אולך להיות רופה, מה הייתה עושה? ‫הואו, איזו שאלה. -מתקילה, אפילו. ‫מתקילה, כן, קילות ציפיתי לזה, ‫אבל אני אשתף שככה, ‫האים לא הייתי רופה, חושב שהייתי, ‫הוא לא הולך להיות הדריכה, ‫לומשו כזה, כן, זה משהו ככה, ‫כל פעם מסתכל על בניינים, ‫וזה נורא מעניין אותי, זה, ‫מקסים בעיניי, לבנות דברים. ‫אולי הייתה עצבת מרפה עצתי. -אולי? ‫תודה רבה. -תודה רבה, תודה לעזמנה. ‫תודה רבה, לדוקטור דנו ירו על הרעיון. ‫תודה למחלקת לבידה, ‫הוא פתוח רגוני במקבי, ‫זה יוצר הסדרה או מרוזן בלוב, ‫למפיקה הרשית רינלב. ‫גיעוץ וליבוי מקצוי יובל מלחי. ‫הקלטה הוא מקס, ‫אופיר גל, ולפני הסוף הסעון. ‫אני הייתי דוקטורטילי פישר יוסף במסקט, ‫הפות כסט של רופה משפחה מבט מקבי. ‫נפגש בפרק הבא.