פרק 1: הסטארטאפ הראשון שלו כשל, השני נמכר ב-7.75 מיליארד דולר (נדיר יזרעאל)

אם עכשיו הייתה מראיין שנייה, את הלקוח שולל לחברו, שלכוח יעובה לך, בין אדם שאתה אחידי ברת הייתו לא משנה מה, הייתה שואל אותו רגע, אותו. מה אתם עושים משבילו? מה הוא היה אונך? ואני זוכר שיש לנו בזה סטרבקס, אני זוכר את גילי כאילו ככה, חושב לצמו, מה הסיטי? כאילו מה סיטי? כאילו מה חשבתי להצמי ששקעתי רגע בה, בדבר הזה. כל חברה, לא משנה כמה טוב, מולך איך זה נראה כועד, רמלך, חובה בדרך, אין סוף קשיים ותגרים, ותפקיב מאוד מאוד בודד, אתה לא יכול באמת לשטף קשה בתירוף. הוא אל כמה פרוטקסטפלייבוקס, לי קורא מדר עובדיה ובאמשי שתחרתי חשבתי רק על דבר אחד, איך או סימא אקס, אבל גילתי במהירות שזה לא אמרות, איך להתלפתוח את הפרוטקסט הזה כאן יקצת גבר אצקנה, אני רוצה לדעת, איך כל, עליך לבנות סטרטה ומצד שני לא להבדת את מי בדרך. יכול פרק אני מחזיר יזמי מתעשי את הייתק לשוחן הסרטותים כדי לשמור איך הם היו בונים את החברה שלהם כהיו, וגם על מה שפחות מדברים, מה קורה בנפה שתוך כדי. תודה ללו שמינו בי והפות קס קורה בסכותם, חברה דימן בוקס, שבזתם מבנתי שיש שלום מהתחברות של הכוח שלהם יכולת פשוט לשאולם בצ' את שיפיתי, אבל הם לא סכורים שם. וכתוצאה מכך, ההסקה גבר הוחלטה בלדם, זה בדיוק הפר שדימן בוקסוגריה, הם דוגמת שקונים שואלים על הקטגוריה שלכם ממניו הבינה מלכותית, אתם תהוחל לקמדת שובה ותקדילו תעשיקוי לקבל לקוחות. טוב, נדיר ישראל, איזה כפי עוד כאן. -כפי שזמן תעודי. קודם כל החבל להגיד חמד, חייזה גם אבירה חשמל, באמת אנשים כפים, כלבים, פודלים, באמצע, מסדרון, אני אף על זה. אני שמח שתיתן איזה דקה לצמחה לליל שבאמת לא מקרים אותך למות שזה קצת לו הגיוני, ואני צלולנו לביפנים. טוב, זה נדיר ישראל, אני בין הרבהים במקור מכירתת, הנשוי פלוס לחת, שזה סטטטוס חדש בשבילי שאני כן מאוד מאוד גבוה. אני אחד המייסדים והסיטיו בחברת ארמיס, שבאסור האחרון, לך גדלה להיות חברת סייבר מאוד דולה בישראל, ממש כזה לפני כמה חודשים נמקירה בשביל אנחנו עושים 150 מיליארד דולר לסרויסנאו, אמריקאית, אז בעצם החוחלק עכשיו מסרויסנאו, אבל אנחנו עדיין יחידה עצמאית שככה רצה בעצמה, ואלא המשרדים שאנחנו ככה יושבים בהם היום. נגניב. אני רוצה שניצאו לנו ששאחים מהאני אינוטי, ונראה לי גם כל האדגנדה של הפרוטקס וזה בסוף, הפלי בוקל הקמה של הדבר הזה שנקרא ארמיס. אבל באמת מעניתי לשאול אותך בסוף את העיקמת העיתר מיס, אם אני לא תוהבי בערך לפני עשור, היום אנחנו עשור קדימה, הפך אתם הרבה מאוד שינויים, מבולוץ את דברים, אם באמת היום אני מחזר חלישוכן הסרטונים, כי לא מעפלי בוקחה עליוו ולהקים עכשיו חברת סייב, באמת מעניין אותי לדעת. אז אלף זאת שאלה, כמו כותשאלה טובה, בבית של המודמוד רלוונטית, כי יוצלי היום בשנים האחרונות לעבודים המון המון יזמים בכל מין השלבים, בכל מין הצורות, והרבה מאוד מעקת הזה של בעצם מעפלי בוקתחלה, הוא דבר שאימת חוסר על עצמו המון, שווה, אני נדיר שלפני יותר מאסור, מהיה בלדם הרבה יותר נעיבי לגבי חזור ועד, ואני חושב שיש שעמון המון לשנזלון והמון דברים שהייתי עושה אותם מצו האחרת לגמרי. שאו כנראה גם מקצרים את המסע הזה, כאילו מבחינת רגע אחד על ידים הרבה יותר. דבר שני יצריך להבין שהציפיות גם היום באופן כללים מסתר טפים, מבחינת כזה מחנסות, אתם אחד דברים כאלה יורבה יותר, הם גבוהות יותר. -כשיגם, כאילו יותר רישמה איסטון בורים. אני זה קשה, זה קשה לא מרים, זה קשה יותר הובייקטיבית או לא כי זה כזה, הכל תמיד ביחס רגע אחד לאיקוסיתם ולמה שמסביב, יש גם הרבה יותר כלים היום מפתוח סטר טפים מאשר מה שהלפני הסור. אבל אני אגיד רגע אחד שהרוז את הגיימב ציין שזה לא ספק, ולעונת על השאלה שרגע אחד, הפלבו כמרכזי קודם כל מתחיל לדעתי רגע אחד פרסונליצ, וכל כול הפעונדר בתוך עצמו בקבודת הפעונדרים, וזה להבין שני אחת, שלפני כל דבר אחר. לא משנה על מה אנחנו מדברים, לא משנה מהרעיון משהו, כל דבר כזה בעיניי, הבסיס של הבסיס של הבסיס, שזה מי השותפים. מי השותף התחל הדרך, שהבנכון שאפשר לפתוח סולו, אפשר, אבל אני אגיד שבעיניי זאת לא הדרך, אני חונה לעשות דבר כזה שנקרא סטרט, אם לא נועדו, החיים בתח בעדבר הזה, לא נועדו לחבות בצורה כזאת. אני חושב שעבדם הכי קרוב אליי בחיים בערך הזה, היא מגני, שותף שלי. אני חושב שעד דבר הזה, מראש היינו חברים, אבל תוך כדי התהליך הזה, רמתה הזה, צעים, זה מילה שלא מתחילה אפילו את הער, כמה עמוק הקשר הזה. ובסוף זה בגלל שבידיוק כמו בקשר זוגי, את זה מתפתח ביחד, יש איזה מין חייק הזאת רגע, פתח התרגע אחד, ויש כאן זה שהוא קשר, כל שהוא שכזה חובי המון המון דברים טובים, דברים רעים, המון מפלוט ככה רגשיות. ובסוף זה גם, זה גם הבאלם היחיד, היחיד היחיד היחיד שנצא באמת באמת שניה, התחר רגע אחד בשוחות, בשוחות לגמרי, ולפני הכול זה שותפים. עכשיו המדרגע השנייה של זה, היא שגם אל מול משקיעים שותפים זה הכול. בהתחלק שאתה בעלי ג'ס כסף, תשאים מחמש אחוז ממש את המג'ס עליו, זה הצוות. וגם כאן יש משהו לומר לגבי העובדה שצוות טוב, לא רק על הניר, לא רק ברזומה שלהם. אלא צוות שאתה רואה רגע אחד שכשאני חסים לחדר ישכימיה, הם חברים טובים, הם מכירים אחד השני. זה לא סתם כזה טוב, אתם הולכרנו, ועכשיו אנחנו פרוטחים סטרט, ויש לנו איזה טייטלים של מה עשינו, כאילו בצבא או בטפקידים סטרט. דיוק. זה טוב, זה לא מספיק. אתה צריך את הדבר הזה, שאני סיון וכל הזה את הפרופט, זה לא מספיק. הכימיה, משתיים אחד לשני את המשפטים, לא מתפרצי מחלתו השני. אתה רואה שיש כבוד הדדי ויש כזה רגע את המקבוצה. קבוצה, כמו, מת שיש כל כך הרבה נלוגת לזה. אבל זה ממש ממש כמו קבוצה רגע אחד בספורט או בקול דבר אחר. אתה צריך לראות רגע שזה עובד, שאתה מבין רגע, שאתה תשאים אותה מחשב למצב, לך הציסטרי, והם לא ירגו אחד השני. הם ילבו אחד השני, הם יעבדו אחד עם השני. עדבר אחרון, וזה מתחבר באמת לקדע הזה של הפלייבוק בממיוחד סביב סיפור וסביב ורמקהליה, וזה הדבר, אני חושב שהיא מעיתי יודע את זה, זה החוסך כנראה זה שנה וחצי ראשונות ולהיקה זה, אוסף של תעויות. רוב האזמים בארץ הממיוחדים, יוזאים שם מגיעים מרקת טכנולוגי. אנשים שכזה היו בצבא בלודם על חול המדו, לא יודע מה, תכנתו פה, עשו שם אנשים ריקת טכנולוגי. והביה היא שרבה פעמים אנשים ריקת טכנולוגי ואני דבר אפילו על עצמי רגע אחד. אתה מתחיל ואת המעמין שני אחת שכיילו, המעות היא מה אתה בונה, המעות היא המוצר, המעותי את טכנולוגיה, המעותי רגע אחד התוכן. ואני לא יציני לגמרי, אבל אני אגיד שני אחת שזה לא דבר חיישוב, זה תומך לחימה. זה דבר שהוא חלק, אבל תומך לחימה. החלק הכי חשוב באמת באמת באמת, זה לדעת לדבר את השפה של הקוחות, לדעת להבין רגע אחד לאומק שנייה, את הבעיה שעותה, את הבעל לפתור, בלי לדבר מילחת הטכנולוגיה. למעני מתכוון, כשמגיע צוות בדרך כלל איך מתחיל כאילו בדרך. על המוצר הוא מתחיל לדבר. והי ישר מתחיל דבר על כזה, תקשי ויש לנו אובי שן, אובי שן שלנו זה עלף בדגים האלה, יש לנו מוצר, אנחנו עשינו כך, עשינו כך, עליך נושלנו לקוח כזה, שהאם לקוח אחר, הם אוהבים את זה, זה בדרך כללך שעשיח. הייתה מנהליה, סטופ, בוא את הגילי רגע, אם עכשיו הייתה מראיין שנייה, את הלקוח שולל לחברו, של הכוח יעוב עליך, בלדם שאתה הכי דיבר את ההיטולום שנמה, הייתה שול אותו רגע, אותו. מה אתם עושים בשבילו? מה הוא היה עונה? מה איך הוא היה מתאר את מה שאתם עושים? שבדבר הזה הוא נשמע כאילו טוב, מה שאמרה, אנחנו חושבים שאנחנו עושים, זה אחד. ושתיים, שאים, לקוח מדבר, הוא מדבר תמיד הם הוא נכים של הכי איו שלו, העוד כמשהו מצפה והארך שאתה נותן לו. הוא לא מדבר מילה על טכנולוגיה, הוא לא מדבר מילה למוצר, הוא יהיה מדבר במונכים של מה בעיה שאני בא לפתור, במונכים שלי, והכתה פוטר לי את הבעיה הזאת, או לא. והדבר הזה הוא הבסיס שלך בונים חברה. כי בסוף משתם גלזת שטכנולוגיה זה חלק מהדבר הזה, אבל זה לא העיקר, מכירות, איך את המדברים לקוחות, הרילי שיש שם יצר, יכול לצחרג על הסין הצחב הנהים שלהם ולצרם פתיה אמיתית, אלת דברים שבהתחלה בצבת, זה מה שאתה מחפש. והדבר הזה הוא דבר שנדיר הנאיבי של לפני 20 שנים לא יבין אותו. שיש תקל רק על הטכנולוגיה לצורך דוגמה. כן, יש תקל בסוף על זה שאתה יודע, יש בעיה, את הבא לפתור אותה, מהות זה הפתרון, אבל לא, המאות זה לא הפתרון, המאות זאת הבעיה, אתה תבלה עוד שנים קדימה, המון המון, המון מחשבות, בעיה, זאת, אבל כל פעם זה יבור את זה, העבולוציה על אוכד ערך. ומנתי לשאות חה, איך התרוי מהיניים שלך, בעיה ספקה, כאילו בעיניים, את טכנולוגיות, כסיטיור, את הדבר הזה שנקרא להכים חברה. כי בדרך כלל, מה אם ומראיינים את המניקל, את מי שהרגן יותר נמצא, יש לנו, יש לזה, שני נדבכים. יש לנו דבר של מרות הפקיד הסיטיור, שזה דבר שהנתמיד סוכק שעד היום, אם מי שהוא מגלה מה זה הגדרת הפקיד של סיטיור, שבו להגיד לי, אני אשמח לדעת גם. סיטיור בהתחלה, אפשר להתאות ולחשוב שהמילה הטכנולוגיה או הטכנולוגי בשם, אומר שאתה בעיקר או סרג הטכנולוגיה. ובאובן מסוים, אולי זה נכון, אבל אני יכול איך שאני חשבתי ככה, אני בהתחלה אתכלתי בארמי, שייתי בתוך שטכנולוגיה, זה טכנולוגיה. אבל אז גיליתי שבעצם רוב היום שלי הוא בכלל לדברים לקוחות, להבין מהם רוצים, להבין רגע אחד, איך מתרגמים את זה רגע אחד, למצח להגיד שני, אחת רגע לצפת. בעיקר בארץ בדרך כלל כזה לפנות. ואמת היא שזה מצחיק היא רוב העבודה של CTO, היא בכלל בכלל לא טכנולוגיה. ירבה יותר קשורה לגבש איזשהו להבין לקוחות ותביות שלהם, מה שאמרנו קודם, לגבש רגע איזושהי טזה על העולם של איך בעצם נגשים רגע לפתור את הבעיה הזאת. ויות מסוגל כל הזמן להריצק הזמין סייקל נורא נורא מהיר שבו את המדברים לקוח, מוחר לו את המחר או לחזרה רגע הביתה, בונת המחר הזה, מגיע לבמוחר נותנות הדבר אחד שזה לחוזה חנילה. ועושה את זה מאוד מאוד מהר ובצורה מאוד מאוד איפקטיבית. עכשיו הדבר הזה הוא אני יכול כתכה שאני היום, אבל אפילו כבר לפני ששו השנים אני יכול כתכה שאני יודע, מעט מאוד על הרכיתקטורר ואת אכנולוגיה שעלב ארמז בנוי. וואו, אתה חלס. אבאר זלים מעט מאוד, יש פה אנשים מוכשרים פי שוומות שיותאים כל שורת קוד, ואולפיפס שולך הדבר הזה בנוי וכתוב. ממש אני כן יודע, אז אני מבין טוב מאוד על הכוחות שלנו, אני מבין טוב מאוד את הצרכים שלהם, אני מבין ואודייה בעיניי לחזות גם מה הדברים רגע שצריך לבנות להתביש לה מחר שלהם. אחרי לקשני שלה, שחלוק השואו בכלל לתפקיד סיטיו או אפילו לתפקיד סיו, הוא קשהו התפקיד פונדר. פונדר זה תפקיד שקשה מאוד לתאר אותו רגע ומילים עד שאתה לא חובר אותו בעצמך, אבל זה תפקיד שהוא בגדול, תופס את כל כלך. אני חושב שבמובן מסוים את האובד בשביל, כל אנשים אחרים בחברה, בסוף כל דבר שכזה בסוף מחלכה למטה, בסובו של הרמגיע לשלוחנך, זה תפקיד מאוד מאוד בודד, כי אתה לא יכול באמת לשתף את התוכן, כאילו את האובע מאוד מאחלתות, אובע מאוד מאשיקולים, אובע מאוד מאבחדים, אובע מאוד מאבחד אחר, כי זמין עוזר לא יבין, או איזה שימא לבין הוא נאכון. וגם כי אנשים בחברה, בסוף מסתכלים עליך הבטור, הם צריכים לראות ממך היית הביטחון, לא את הספקות, לא את הפחדים, לא שום דבר אחר. שאני לא אומר להיות איזה רובות, כי אלו אנשים גם בסוף הם לא מפגרים וצריך להיות כאן איזושהי אמפטיה וזה שישירות וזה שוינטגריטיקה זה בסיסי. אבל לא להתאות ולחשוב שני אחת רגע, שאפשר להשיר את האלמנט הזה רגע, ויות מאוד מאוד פתוח, לגבי כל הדברים שהמאמת מפחילים. לזה שאתה לא דרך אחד מהיקרים החברה מחר, או תאולודם מהיקרג אחד עם הסיבוב גילוס. שם הרגיב שלה לקוחות שעובדים בשבילה. נכון? וכי בסוף, אתה יודע, החיים שלהם אלף במובנים מסוים פלויים בזה. ובט, אתה גם חייל לקחת בחשמון פה, אתה הובדה ש. אתה מסוף עושה איזושהי עבודה, שאתה לקחת על עצמחה, וולא את הגם טוב בה, אבל אתה. על הקחתת עצמחה איזושהי עבודה כל שישהם לא לקחו על עצמם. כי היא לא בסוף אם הם היו רוצים להיות פנדרים ולחבות את כל הפחדים על וכו הדברים האלה, הם היו היו היו היו פנדרים. במקום זה הם עובדים אצלך. וצריך להזכור שנייה אחת רגע, שיש כאן איזשהו אלמנט של מסוים של מסוח רגע של. וליכולת רגע אחד לאוביל קדימה, גם כשהמצב מאוד מאוד מאוד קשה. ומצב קשה תמיד, גם כשהכל הולכתוב, תמיד, תמיד, המצב קשה. זה תפקיד כמו שאני ממאוד מאוד בודד, אבל אם המון המון אחריות והמון המון סיפוק, ובסוף רגע אחד מי שהתחל בשוחות, אז הרק קופה אונדורס של קפה. מפסיפוק, אבל כי תודה אני חשב ריאנטי כבר תמרויין הרבה עשה, ואני ראין עוד. ושארבע אנשי המון לפעמים על המסה הזה של בוקף. הקפה בסוף. ותחקל הכושי בתוך כל מה שכו מה זה אופי, זה משהו שאתה לא יכול לעשות, שאתה לא יכול לא לעשות. בואי שאתה חשאלה. כן. זה מתחבר מאוד למעשה שאני להכרונה, גם עושה שלו הסיטיקול החיים שזה לרוץ. כן. לרוץ בעיקרון, זה לא קסוני. יפה, גם אני סנטי, זה לא קף. כן. לרוץ בהתחלה, זה למעשה סבל תהור. אלה, אינקנטה מאוד אוהבת. יש אונשים שאוליינו לדימם פשוט מאוד לאובד זה, אחלה אני מקנה בהם, אבל בעיקרון זה סבל, שאתה מתחיל לרוץ, ובאתחלה, אתה נענה איך ורק, מהסוף של זה. אתה נענה רק רק רק, מהיזה שצלחת על עודי המאה, אלא רוץ עכשיו שבסרקילומטר וקילוסימן טובי. הדבר, זה שהוא מיני סיפוק מאוד רציונלי נקרא לזה. אבל משהו מוזר קורא תוך כדי שאתה עושה את העבודה, אז עוד בעזוש שאליו את המתחיל לאינות קודם כל הרבה יותר שניחת מי הסיפוק של סוף על תמתחיל לאינות מאוד מאוד מאוד מהדרך. את המתחיל לאינות מההקטיבית יצמו. עכשיו, זה לא אחד לאחד, אני חושב להיות פנדר זה מאוד מאוד שונה באמון מובנים, אבל אני אגיד לכם איפה הסיפוק מגיעה. הסיפוק מגיעה מי להתגבר על אתגרים, הוא מגיע מי לאוביל אנשים, ליבופן אישי אני יכול להגיד שמעז הוא מתמיד, המחשבה שער מסות חברה שבעשר שאני מגיע מי רעיון על ספר, לזה שיותר מ-1,000 משפחות מתקיימות כתוצאה מהדבר הזה רגע אחד, שלפני זה לא היה קיים, זה סיפוק אדיר. זה משהו שאני אני לא יודע מהפעוד מביא עם אותו וזה סיפוק שכל שנק, שאני רואה כמה חברה גדלה, איפה הולך כל התורים האלה, אני. אני. קבל מהדבר הזה סיפוק אדיר, אבל אני חושב בעיקר, זה ההתגברות על אתגרים. זה המקום הזה שבו, אתה יודע שאתה אצלכתה במקום שהוא מאוד מאוד קשה. אתה מקבל את הסיפוק האישי הזה רגע אחד של, אוקיי, אצלך נורגע אחד למכול על הכוח הזה, להביא את הבנה דם הזה להצליח רגע אחד כאילו, היא לא תמוצה על זה, ומתי שהוא כל הדברים הקטנים האלה, מחיים להתחבר לזה משהו גדול בהרבה, שאתה מסתכל עליו, אתה לא כאיך לך, זה צעד אחורה, אבל אתה אומר כזה, אוקיי, אשינו כאן משהו שהוא באמת מדים. שו. אתה ממש צריך אבל לא אופטה אתגרים, אתצריך להנות מהקושי. אם אתה לא נהנה מהקושי, זה חווה על הזמן, זה פשוט מיה רק קשה יותר ואת הצריך לאוב את זה. את הצריך רגע להתחבר לזה, לחוק שיניים, וליצעוד למעלה בערה הזה, לא משנה מה, ולקבל מהדבר הזה סיפוק, מהפעולה עצמה אחרת, חווה על הזמן. רגע לפני שממשיכים, אני רוצה להודות לשותפים שלי, חבר על דימנבוקס, שעוזר את ילעפיק את הפרוטקסט הזה. בקצרה, הם דוגים שקונים שואלים על הקטגור שלכם במנוי בינם על החוטית, אתם תיוחלק עם התשובה. ועל ידי כך, תקדיל לו את הסיכוי שלכם לקבל לקוחות. ותגיד, בכלל הפרוטקסטים, שדיברת השמטי, זה שעד לא מיוב התחלה המודל שלכם, של חווי יבגני. ואז אברטם את הפלייבוק הזה, ואז תחלתם איזשהו פלייבוק חדש. אם אתה יכולתי פל דבר על הפלייבוקה, תחלתי של ארמיס, כי בסוף אני יודע שערבי משישמעות, אני אושב חבר שם פרסטיימר, כנראה בולמות של סייבר וארמיס, והעד לאום זה שני מודל עם עבור המאוד. אז כן, זה חזק ראשק, שערבי משטחילה, כזה בוא נגיד של ה-25, כשאת חיון דבר שני, אחת רגע על כיוונים רעיונות. תשמע, תמונת אני צריכון אז, הייתה, עד לאום נמקירה למעי קרוסוף, בשלום שם יותר 20 מיליון דולר. זה היה כאילו, וואו, כן? שזה מצחיק את זה התחשוב על זה, שקודם כל היעזמים של עד לאומינסטם של הואיז, כאילו עשו פימי המזייך שוו, בהלאחונה, אבל זה מצחיק כמה שקאילו, עשקה להשתנתה, אבל צריך להבין גם שזה הרבה יותר מזה. תמועת אני צריכון אז הייתה, התערץ, רצר, רצר, בונה איזשהו מה, שהוא מוכר את זה לזה מה יקרוסוף, ואני אגמר העניין. והפליבוק באמת שמנכנו כזה, קצת לקחנו, ושיףנו נקרא לזה מהד לאום, זה מתפליבוק של, ל-100 רקז רגע אחד, ולשמוע מה לקוחות אומרים, בהתחלה, לבנות מאוד מאוד לתוך זה, טרקשן ואולי רוויניו, מעל הכול, פליבוק שבעיניי עדיין ופליבוק מאוד מאוד חזק גם היום, שולדי התרקש בלהבי לוגויים, להתרקש בלהבי, אולי רוויניו כמה שתרמייר, פשוט כמה שתחושב מהם? מפרס, יותר מברס. יאי, היא תרמי, תבי רבח. מידי 1, ממש ככה, וגם, שוב, זה נורך השוב, התחושש את הגיע רגע אחד למיליון שנייה בבשנה הראשונה, למה לא שתיים? כי לומר מה החסם, שרות חשני אחת מלילחות סתד עבשת גז עד הסוף, ולקחת הסימובים, כי לא לראות רגע אחד מה אתה עושה. ובדרך כלל אגב, התרגיל הזה, הוא תרגיל, שהוא מספק המון תשובות מעניינות לגבי, מה באמת הבעיות רגע אחד בטזע שחה, בעולם, הדברים האלה. אבל זה סיפור אחר. שבאנחנו אתכןנו באמת, רצנו, רצנו, רצנו, מהר, אנחנו לפי אותם הפרמטרים כזה שלה, דולום כל הזמן רק אמרנו, ביט כזה את איפה הם היו בכל שלב. ואז באמת, מהר מאוד, הגענו כזה, תוך איזה שנתיים לזה, מצב כזה שתוב כאילו. אם אתה רוצה את אני מקה. געני את רוצה את אני אמר, וגם נגמרו הדפים בפלגבו כזה, כאילו, עד עלום בשלב הזה נמקירו, אנחנו הגענו לזה קצת מהריות הרבה שהם הגיעו, ועכשיו, מה נעשה? כאילו, מה בעצם עושים עכשיו? עכשיו אתה מגלה שבעצם את הדפים האחרים, הבאים, אתה כותב בעצמך. אתה מתחיל לגדול יותר, אתה מתחיל להבין שנייה אחת איך בונים מכונת סלס, שזה דבר שאף פעם לא היה, ומצאו איך בונים את הגוף הזה ואתה יכולות האלה. תשורים עוד שאתה ברית שוב. שאתה מסוגל גם אגב להביא אנשים אחרים שיהודים ממכור רגע אחד ולא רק אתה. אתה מתחיל לבנות רגע אחד בלהבין איך בונים קסטנוס אקסס, איך משמרים לקוחות, איך בונים סרוויסס. זה היה נקודק הזו, קשי, גטם לנקודה הזו, אני חושב שזה קורה בצורה יותר טבעית וורגע נדימה שזה נראה, אני חושב שזה כזה מהדברים האלה שאתה לא שם לב שהם קורים, אבל פיתום אתה כזה ממצב כזה של טוב, אני בעצם, אני בלי בגלגלאזר פיתום, אני לא, לא שםתי למה את זה קרה, אבל אני פיתום בלי גלגלאזר, ואתה כזה טוב היה לבוא, נמשיך, כי, אבל אני אגיד שברבם עוד מובנים, אתה מתחיל לעשות לחפש, מנטורים אורול מאוד על זכרים, אתה מגלה שאני חושב שבמיוחד בישראל, אז לא יהיו המון כאלה, כאילו לא יהיו המון חברות שכזה עשו את הסכי לבחר, שכן, יש פה איזה אולי רק בפעל. נכון, אבל זה הרבה יותר ישן. בידיוק, זה הרבה יותר עטיק, הם עשו את זה בצורה אחרת, הם עשו את זה עם מודל אחר. ואתה מוצר רגע אחד, היא מי לדבר, יש כמו אנשים מבריקים באמת, ויש איקוסיסטם מתורף בערץ בכלל. אבל אתם גלה שכאילו באמת אתה באיזשהו שלב, אתה זה שמאמת אחרים, אתה לא כך יודע רגע אחד כי מה אתה בעצם אמור לעשות ואיפה לגדול. שווה, אני כן אגיד שאתה גם התחיל לגבש מהר מאוד את האקרונות. האקרונות האלה וסושת הרגע מופכים לארכים. אני חושב ש השני מחים השמעותיים בעיני רגע אחד שהם חלק מאוד מאוד מעותי בסוף מי, איך אנחנו פעלנו כל הזמן ואנחנו פועלים היום. אחד מהם זה Pneumber 1 כי לא אני יכול להגיד שזה, זה מצחיק כמה הפשוט זה נשמע אבל כמה עמוק המשפט הזה. אם אתה באמת מאמין רגע בליאות מספר אחד זה אומר שאתה לא מאמין בליאות מספר שתיים. אתה לא מאמין רגע אחד בלאפסיד בשום שלב. אין דבר כזה אקספטה בולוס אין דבר כזה רגע מצב שבר אתה אומר כזה. בוא נעלכו אחרי סדר שיש יאול תול מתחרר כזה לא אתה נלחם עד חורמה בכל דבר. זה לא משתובנה פסיד לפעמים כאילו אתה מסתכל כל דבר כאילו אני עכשיו חייב להבין איך הדבר הזה לא קורה לי יותר. אף פעם אבל זה מנהן משתאומר ואני אצאו זה מגיע אבל גם מהתרבות של חווי של יפגנים. נכון מהסיפור זה מה שוא נכון זה מגיע אני חושב בסוף אני חושב תרבות הרגעונית בכלל היא ברבה מאוד מובנים. הם שחיות של די הנהי של הפעונדרים אני יכול להגיד שגב החלק השני שמשלים את הדבר הזה ואני ואני אגיד חייג המגיע כמו דברים למגיעים בדי אצלנו. החלק השני של זה בעיניי אנחנו קוראים לזה בר בשמות אבל בגדול הסתכל להזדמיד בתור מין 1 ארמיס כזה מין סתכלו כזאת של בכל שלב נתון בכל רגע נתון. אין אין צוותים קבוצות קילותים זו בתוך ארמיס זה הכל 1 תים זה הכל בסוף רגע צוות אחד שעובד ביחד עם שקיפות מלאה. עם הבנה הדתריג המלאה של מה המטרה ומה מסימה בעדבר הזה מאפשר לך תוסקי לך כשאתה אלפיש גם שאתה הרבה יותר מזה לתחושה של מסימטיות ושקולם חלק מהדבר הזה. שבתל איכול לרמות בזה אם התלו במטריג האחד שקוף אם תלו במטמד דבר על הדברים הקשים מתלו סרגת הדברים האלה שנייה באיזושהי רמה. תמייבת האמון של אנשים הארמור דברים שתרק דיבורים כן אבל אם אתה משמרת שנייה דברים האלה ביחד אתה פועל ככה. אצמד אדש ומה שאמרת לגבי הקדש של המשכיות של דייני של פעונדרים אני יכולה להגיד חשעה דיום אני אני לא יודע תמי את השואל כאן רגע אחד בכל מקום אחר. אין כן בנדה מחד בעיניי שחושב שהוא עובד יותר קשה מהשר יפגני ואני אנחנו לא מסיקים לעבוד לא משנה מה. ואנשים יודעים את זה אנשים יודעים רגע שאנחנו עובדים יותר קשה מכל אחד אחר ודבר הזה הוא דבר שבסוף זה מיצר תרבות עבודה שאין שני לה ונאי אני חושב זה מה שבדיוק רגע אחד לוקח את שני הארכים האלה מקודם ומפייך באמוח האם. ודוגמה אישית באופן כללי אובלדך דוגמה אישית איזה איזה בעיניי משהו שמי היום הראשון ועד את הישר שנים אחרי. זה מה ששאים את זה גזג ימין עשמו לעזל אובד מה אתכן לבם שלוקח פה שאתה לי כשזה מוט הופך עוד חבור פנמות טבעי למה נג. נכון בין אם אתה באופן טבעי כזה ובין אם לא. לחלוקטין אני חושב שבסוף. להיות פנדר זה להיות לידר כודה אין השים מסתכלים עליך הככה בין אם אתה חושב ובין אם לא. ודוגמה אישית שכרג אחד באחת המוביל עם השמור תית בכל מקרה אגב אני אגיד שני השיש אף דל בין אם השמור תית בין להיות לידר ליות מנגר בין להיות מנהל. שתיון דברים אל הרבה פעמים אנחנו מבלבלים אותם אחד עם השני אבל אני חושב שהאף דל בינם הוא. להיות מנהי גזליות מישהו שעודיה. לסמן מטרה ולסחוף אחר הבנשים כדי להגיע למטרה הזאת זה לא עבדה פקע מנהל הכיתו זה לא עבדה פקע מישהו דרך אחד לנהל את האנשים בצורה ופתימלית לגרום לזה רגע כשאמי סימות יבודו בצורה פתימה את לפקח על העבודת דברים כאלה. החיבור בין השניים האלה. הוא מדהים כשהוא קורה אבל יכול להגיד שסטר טפים ופה אומרים צריכים הרבה יותר מנהיגות מאשר נהול. את התבים מנהלים אחר כך יום עלם מנהלים בחברה שידור רגע אחד לנהל פיתוח את עשפי נאזר. וצריך שאנשים יום מסוגלים ללכת אחריך צריך לסוגל לסחוף וגם לסחוף לכיוון הנכון כל הזמן. ועדבר הזה הוא גם אחריות אבל הוא גם באמת מה שמאוד מאפיין פונדרים ולבדה פקרגה מנהלים אני שומע את זה הרבה ששן סבטים שפשוט כמים על זה שמולכים מהזה לא משלמה אני תכה אני חושב שהדבר הזה בסופו של. ותולדה של בדיוק המאהרחים האלה מקודם אבל גם בסוף זה שזה בדיוק הביטוי למניגות שאמר את הקודם בסוף. I follow a leader that I trust and that I believe in. ועדבר הזה הוא בו יסוד ומאות רגע אחד של יות יזמתו. בתוך כל המסע הזה שאנחנו ראינו של ארמיס ובקרות תרוד ומה שקורה עכשיו. מה בדרך כן יש ב-20 שנים האלה. מלא יש קוקח הרבה תרוויות וקוקח הבדברים שקרוקי לו בדרך שאם אפשר בספור אני תמיד אני תנרגע אולי כזה כמה דוגמא אותו אני אגיד שנייה חתרגע ש. כל חברה לא משנה כמה טוב הולך איך זה נראה הקוד ורימה לחובה בדרך אין סוף קשה עם ואת גרים שחלקם כאילו מדברים חלקם פחות מדברים עליהם אבל אבל בגדול שלא שעבחת לאיתן מסלול אחד שהוא מסלול שנייה שהוא כזה כל פשוט וזה גם שכל הולך מעולה. קשה בתירוף ואני יכול להגיד כאילו על עצמי שאני חושב שהקשהם הכי גדולים שאתה מיד לי היו היו בדרך כלי מנשים. לא כל כך עם נגיד הסכאות הדברים כאלה זה כזה הרבה יותר מאפיין גם את התפגניק הזה זה הדברים שככה מריצים לו סרטים זה אבל אצלי זה בעיקר בדרך כליה אנשים אנשים שאו. היא בדיום על החדרך שהיאותווים או שקילו בגדול דברים שקרו איתם. אבל אני כן אגיד שנייה חתשם מבחינת כזה רגע את גרים עוקשהים זה אני דוגמה שבדרך כלל לי בראש מאוד וכנראה מאוד רלוונטית גם למי שמתחיל כזה אני תנשת דוגמאות זה מה ששם אותו קב. מי על החשיגי עשו פסיד מגילי רענן אז אנחנו לעשות משהו שבזמנו גם אני קרסן ראי זה בזה מן גרסה מאוד ראשונית של משהו שבסובש דבר הוא שחלל מאוד בסייברוסטרצ. אבל אנחנו נפגוש כזה לקוחות ולדבר איתם ואני לא שכך כמה גרוע היו הפתבקים רגע כמה גרוע זה היה דיברנו הם לקוחות היינו בב�ולי דיברנו הם לקוחות. גישה חייב גישה הייתה פשוט זהוול ואני זוכר שיש לנו בזה סטר בקס ואני זוכר את גילי כאילו ככה חושב לצמו. מה סיטי כאילו מה מה סיטי כאילו מה שבתי לצמי ששקטי רגע בבדבר הזה. הוא לא אמר את זה אבל ראו את זה עליו כאילו זה זה היה מאוד ברור אני גם מזכיר אותה סיפור זה מיד פעם. אבל אני חושב שזה אותנקודה מאוד משמעותית שאני לוקח אותם מאוד גם לייזהים היום אני חושב מאוד יזמים חושבים שם חייבים להתפסר הגעל מה סיפור ומה הם עושים וכל זה לפני כי ברגש למקבל השקעה אתה חשוב כאילו יש חכריות אתה נאול על כיוון אתה חייב להמשיך מכיוון הזה וזה לא ממית נכון חברות עברות פיו אותי עם כל הזמן. אתה עבור עוד הרבה מאוד פיו אותי עם ככל שתחכך עם השוק ועם הצוות חזק וראיו. אתה תמצא את הדרך אתה תמצא רגע מה אתה עושה זה למה גם השקע בהתחלה היא כל כך כל כך כל כך מבוססת צוות ולא שוק ולא שום דבר אחר פשוט מי הצוות האם הצוות הוא טוב. הדומה הדבר השני שואל ללא ראש זה שנה וחצי אחרי מאוד מאוד מזכיר במבנים מסוימים כי אנחנו כבר היה לנו מוצר כבר היה לנו כמה מאוד על פדולה רמטובים בהחנסות לא גויים טובים הכו לאחלה. אני יכול להגיד שכאילו אסטבחנו מאוד מאוד עם ראונדי מגיעוס ראונדי שגב בעיני זה הראונדי הכי קשה נקודה כאילו בלי קשה לשום דבר ראונדי זה מאוד מאוד קשה כי זה ראונד שבר במה מאוד מובנים הוא מאוד דומה בסיכון שלו לסיד אבל אבל הוא עצת הרבה תרגורות מבחת משקים אז הרף הרבה תרגבו. אבל לא צריך כאן החודשים אנחנו מסתובבים מסתובבים לא מצליחים לגש ראונדי וברור שיש בהב הסיפור כי ישך נסות עצבת טוב יש בהב הסיפור ואנו בבורד מיטין ובבורד מיטין הזה גילי ממש נכנסת אתו לזה ויכוח שהוא כזה חופר לי כזה כאילו רגע מה לקוחות שככונים מה הם קונים ואני כל הזמן מזביר לו מה אנחנו בעצם בחרנו למה אנחנו מוכרים להם אני לא מבין ואולומבין וזה ואתה נמולים לא שעבוצה המולקפה והספיתון נפה לי הסימון מיוק על מה שאמרתי חברת חלה. יש אף דל בן שני הדברים האלה מה לקוחות קונים ומה את המוחר להם זה לבדו כאותו דבר למעשה כמעט הפעם זה לא אותו דבר. משות דיפמים יש מרחקתן ביניהם ולפי יש מרחק גדול ומכש אלינו האמרחק גדול אנחנו חשבנו שאנחנו מוכרים להם משהו אחד. אבל כשבאמת חושבים על זה שניחת המבין שבעצם הם כנום משהו אחר הם כנועיזה שהוא פית שו משהו ממש תעושה שבחל מספק להם איזשהו פתרון לבי האחרת. ההבנה של הדבר הזה עוד בוטו הבורד מיטינג שינטיית פני החברה לחלוטין שינטיית כל הכיוון שינטיית איפה ארמיס הולכת היא שינטר דו הכיוון שהיא על חייב לסובר שדבר אליו. ואני יכול להגיד שאני מנסה מאוד היום אם יזמים לעשות התרגיל הזה הרבה יותר מוקדם. אין צורך להסתובב שנה וכצי המדבר כשאר לחשוך תזמן הזה רגיחת ולהבין הרבה יותר מהר. מה הוא בעצם הפרודקט מרכטפי תעמיתי. -שמע זמקודה הוא נושא מוקה. זה משהו שהייתי ממש שאמרתי מסתר בקסמת המרגיש המותורגע. להסתכל על מי שמי שמין בחווה שקיע בחו. -לא בלחלך זה. לא בלחלך זה וגם את המרגיש נוראים עצמך. אתרו את זה ואת הפשוט זה יאוש שכאילו קשה לתאר אותו וכאילו וזה כל להסתכל לזה אגב בדייבד. אתורא שער מסצליח וכל זה הסתכל זה בתייבד להגיד טוב, אסתדר. אבל באותו רגע. זה לא ברור בכלל וזה הלכה, זה לא שיש חיית הפרו ונטרק רקרות שליות מסוגל רגע לעשות את זה, אבל זה כן איזשהו לקח לכל מי שנמצא בשלב הזה בהתחלה להבין שני אחת רגע שאפשר לעשות דברים רדיקלים, אפשר עם הצבת עצמו פשוט ראה ומוכוון מטרה, אפשר לחולל ניסים. זה פי דוקמה שמדים, תמוין כיח שבו רואים אמר, זה פי תמיד עומדה את שמיינו בנקודה שחולות שכמה איכם הייתה הולך כתום משהו נלוטיה. נכון, כנאלה ליי, אם לא הייתם גייסים את היי, אז לא יעה. נכון, יש כאן המון דברים שבסוף קרוב בדרך, לא סתם, אבל לקטעו, זה לא איזה איניאנש בעיניי של כזה גורל או משהו כזה, כן, זה איניאנש של בכל רגע נתון, יש מלא מלא מלא דברים שאתה יכול לעשות. מלא, מלא דלתות וחלונות שאתה יכול להיכנס בהם, וזה איניאנש של כזה פשוט לרוץ כמה שטר מהר, לנסות דברים שונים, לחדול אותם כמה שטר מהר, אבל בגדול, קיפ אקטב לפיינטים או פטיונטי, זה עד שאתה מצליח רגע אחד לחדור שני אחת פנים. ותגיד בוא נקח לך למהזינים זוווית מאוד מעניין שהיה פלונוגים בהכבוד כסטים שכה, אתה בכל בת המשיבה תיכונית, זו פקטה הרחים שמים זה משהו שפוגש אותך היום מה התחולל שם. קודם כל נכון, כן הייתי בהשיבה תיכונית הייתי באופן כדי בחינוך דתי כזה עד מה שאתיכון. אני חושב שזה משהו שהיצב אותי מאוד בשני ערב הדים. אחד אני חושב שהחינוך עצמו במוחד חינוך ערכי שכזה שם דגש מאוד חזק רגע אחד על כזה על מוסר, על המות מידה מוסריות. אני יודע שיש לה הרבה אנשים המון המון דעות על גם בינים חינוך דתי ובינים כאילו דת בופן כללי, אבל אני יכול להגיד שבמהות של הכי לא ניסיון שלי, החווה השלי, ובסוף חינוך מאוד מאוד ערכי, שגם חינך אותי רגע אחד מאוד מאוד למה הם הכבים העדומים שלי, מה הם הדברים שאני מאמין בהם, ואפה ישודות של זה, זה אחד. אבל שתיים אני משם העברתי בצורה מאוד חדה לתיכון שהוא חילוני. ועבר הזה בגיל הזה שהוא גיל מאוד, הפחפח מאוד קשה מאוד כזה את הדעה מעצב, אני חושב שזה נתן לי גם המון, זה נתן לי זה שהיא תמודדות רגע אחד, אם מי זה אני בעצם בתוך רגע אחד עכשיו סיבוח עדשה, כמה אני בסוף מסתכל על עצמיק אינדיביטואל וכן אני עובר בחל את המעפר הזה, חשוב של לפני זה, למדתי בצפר שהוא בלי בנות, לא יכולתי, לא יכולתי בכלל דברים בנות, ופתאום אני עצב מצב כזה שבו אני בקיטות מאוד רבות בסיפורצות כאן, את צריך להתמודד עם זה, אני חושב, היית מאוד עודות הזאת, נתנה לי המון בצד של סאו של סכיל, נתנה לי המון בצד של גם היכולת רגע אחד להיות אמפתי ולראות רגע אחד כזה, את הסיפור שונה של אנשים שונים שמגיעים כזה מריקאים שונים, המון דברים שדרך אגב הם מתרגמים מאוד מאוד בעיניי לתוך מניגות ולראות פעול דרך הרכח, כי אלף רואים את זה באינטרקציות את הרואה רגע אחד איך אנשים כזה אינטרקטים נתחר, אבל בית, הם פתאי, והיכות לשים את עצמך השני הבנה ראי, שלמי שהוא אחר זה גם משהו שמאוד מאוד עוזרים לקוחות, מאוד מאוד עוזר שני אחת רגע אחד עם, "How to manage a relationship" גם של מחירות לצאו חייניהן". ריאה לפני שממשיכים, אני רוצה לעודות לשותפים שלי, חייבה דימנד בוקס, שעוזרת לי להפיק את הפעות קסט הזה, בקצרה הם דוגם שקונים שואלים על הקטגור שלכם במינוי בינה מלחותית, אתם תיוחלק עם הרצובה, ולדקה תקדיל אותה סיכוי שלכם לקבל לקוחות. זה, זה מאוד מנתי, שעוד חזווי תחרד, ששאיתה בשיבה התיכונית הייתה כאילו גם לומת טורה וספרים, אז מנתי עדת אחרי זה תפס את חבור למשל שקדנות, שליקילו למדו ומסירות לזה, כי אחד דברים שאני חוויתי מחברים כלשהם עוד אתם מוכר מדעים זה, תודה הזו ולא מדבר יצאו אבל, ואלה בלנדם יכולה שבחל ללמוד איסחשות, לא זה זה מטורף. קודם כל, נכון, האמת שלא חשבתי הזו הפעם על האימד דבר הזה הגיע המשם, אני אחן, אני חושבתי יכולת לשקוד לצורך העניין, מאוד יכול להיות שזה הגיע המשם, לא חשבתי הזו הפעם, אבל כן אני חושב שגם היכולת, אני מניח לשקוד אבל גם, אני חושב שחד הדברים שאתה לומד המון, דווקא כאילו גמרה זה ביטוי מאוד מאוד טוב של זה, אבל זה לא רק בגמרה, זה את כל הכתע של כזה ויכוחים דעות ובאופן כאלה התפלפלויות נקרא לזה, כאילו כל הגמרה בערך, נכון, נכון, נכון, נכון, עוסף של דיונים וויכוחים בננשים, על להתפלפל על איזה פיפס של פיפס, אבל מקום הנקיוונים, מקום הנצורות ולתאונטיונים לוגיים על איך בעצם להגיע למשהו. אני חושב שאתה דבר הזה הוא דבר שהוא, הוא פרמרוק מצוין, להשתמש בו אחר כך כשאתה, כשאתה חושב על ביות גדולות, כשאתה חושב שני יחד מצד אחד, מצד שני, גם הכתע הזה של, כשאמרתי קודם, את הכתע הזה של ה-1-R-MIS הזה, הכתע הזה של כולנו 1-Team, אחד מהתברים שהם פה על יוצא של זה, זה יכול לתרגע להסתכל לא על ירחייה. אני מאודד אנשים, לבוא ולומר לי כל דבר שהם חושבים, גם אני תועה, אני רוצה לדעת, התפיסה הזאת רגע של כולנו שבים רגע אחד בדיותנו, כל אותנו אנחנו אומרים את זה רגע אחד בכבוד, אם השמרותית מאוד כדי גם, תוקיפי ירסף אונסטרגע אחד, עליין להתקדם. אני, אני שולוש פעמים ביום לפחות, אנשים באים אומרים לי שאני תועה, בדברים, פגעס, באמת, אני רוצה לדעת, אני גם יותר מזה. אני רוצה רגע לגבש רגע, איזושהי טזע שהיא בולט פרוף, שהיא כזאת שאתה יודע, כי לא אחרי שכולם כזה ירוע עליה, היא עדיין מחזיקה. ואני חושב שמובן הזה רגע אחד, זה גמרה או כאילו מקצות כאלה, הם מאוד מאוד דומים לזה, כאילו אין שם הקטע של כזה, הרב הגדול הזה אמר ולכן כולם מקשיבים. הפוך. לא, לא. יושב איתו בשלוחן איזה מישוב, אבל לא תקשיב אחי, את התועה. אני, אני, אני יכול להגיד חשנים, מאוד חקרתי לעולם הזה של ציונות דתית, ויש משהו שם בקן דווקא ברצון, לדבר, לשתף, לעלות נקודות. אני גם ראה, אירורים מאוד מאוד גדולים, וזה למשלתי אותך, ככה חודך רגע לזה, זה זווית חדה, אנשים שלו יודעים בסוף לפני ארמיס, שיצאת המגוגל, לכם תסתר את הפנותוי פינטק, שכן חווה חשנה סגרתם אותו, דחותי פספר מה יש שם, ברמת התעויות שיום אנחנו הולמכניס רגע לפלי בוק. מה תכ, קודם כל זה חוזר חזרה לקטע, אז שלה, הכול נראה נוצץ בסוף, וברוק, איזה, מאוד קשה בהתחלה. כן, אני, כשאני, אז איזה הבטי את גוגל, אז הייתה מצוחק שיהיה, זה ממש המגיעים, כי זה עולם השמונה מטיים למנה, מתחלקים ביוק לשניים, יש את אלה שאולכים ישר רוסים משהו בסייבר, ויש את אלה שמרק לא סייבר. תן, אני כל דבר אחר שהוא לא סייבר. אני הייתי בקטגוריה הזאת, אני אמנתי ש. טוב, אני אליך רגע אחד כזה. אני תפכח עם, עם היהוד, ראשו. אני אליך, אני אליך, כול המולכים בורסים סייבר, אני אמיוחד, אני אליך יעשה משהו אחר, אני עשה משהו שאני מאמין בורג אחד, ובאמת אחרי שנה, אני אמורך ששבון נפשי מצמי, על מה בעצם חשוב לי בחיים? מה המטרות שלי באמת רגע? אני כן איך היא כן אי מצמי, לא משנה מה, "Hard Call Truth", ואני יכול להגיד ש. היה לי קשקצת לעודות בפני עצמי, שהדבר שאני רוצה יותר מהכל, זה לנצח. יותר מהכל. אז עובר רגע במה אני בונה חברה, אז עוב שני אחת רגע אחד מה זה, אני רוצה לנצח, אני רוצה רגע להרגיש שצלחתי. ואני חושק ש. פלתי את הסימון הזה להצמי, זה שינה מאוד רגע אחד את התפיסת עולם שלי, גבי, אוקיי, זה מאוד ברור מה אני צריך לעשות אז. כי לומר שאני צריך לעשות, זה לא ללכת רגע אחד העולם תוך אנגיד שאולי אני לא מבין בושום דבר, או. עובר פן כלי בעיות רגע אחד כזה שאני. אולי אני מאוד מאמין בהן, אבל אני לא יודע איך הופכים את הדבר הזה שני אחת רגע אחד לקסף, לשוק. אלא להתמקד שני אחת במחוזגות שלי, מה איקוסיסטם שאני מגיע מנו. איפה יש לי בסוף את החיבורים, את הקשרים, את האנשים, את כל הדברים האלה? ותופליד הגייניו כןוין. לא תופליד הגייניים רגע אחד ודסייקף פלאן. אני חושב את הדבר הזה הוא דבר שיותר קשה משום על העודות לעצמך על הדבר הזה, אם מה שזה נראה, כי הרבה פעמים סטרטפים נראים מאוד נוצצים בקטע של כזה. תדע, יש חתפשן שחה, תדע שכל הסיפורים של כזה של אובר ושל גוגל וכל מיני קל, סיפורים קל, לשל תדע נוראי הקשה ליטפוס מונית ועמרתי עצמי, מה זה הדבר הזה? אני חייב רגע לפתור את זה וכאילו הפקשן, יש סיפורים מאוד רומנטיזציה של כאילו סטרטפים, אבל בסוף, בסוף, בסוף, אני חושב ש, אם אתה רוצה לנצח, מה שזה בגדול אומר, ושכל שיקול אחר על מהתחום, מה אתה אוהב יותר, מה אתה אוהב פחות כל הדברים האלה, הם לא מעניינים כי כל דבר כזה, מקטינת מחווה הסתבות לעצלך. אני מדהים השתאומר, כי זה, מה מתחייץ, זה גם אתמול בסיכה שזה בדיוק משחוויתי שסיימתי בסיימתי בסיימתי, בסייזה, או שם אותי, מה אני באמת רוצה? כולם אומרים ללוע, אז יש לי אני אסיון, שבא, הבא, אני מצאי עכשיו שאתה דרך, אבל זה בא להגיד לי מה שוחר, ואז אני לא שכרע, זה שבתי בסרונה, בבט כפה בוחה. אני מה להגיד את זה, תשמע, אתה יודע, אתה משתחר, אתה מפיק הזה בחברה, אתה יודע, כל שטי מחשבים, אתה באה, היא חברים, אני חושב להם להחמלך, אני מדהר, בוא נערת, היא עוד פעם, לבט כפה, ואז שאלת עצמי, מה אתה באמת רוצה? ואז אמרתי, "ידי להתווקח, אם האש אמר, גישחתיבים, מצלמה, להרים דברים, משהו להובילה, מה אתה דווקח? למה זה נראה לך פסול?" זה הנקודה, ואז הרגשתי שם, את הגיד, מה אין את מה שאתה לא ארה? ששחיבור, בן משה, אתה רוצה לצוקה, ואולי קצת חיבור יותר למה להרגע של דברים? מרא לי שדברים יותר מסתדרים. גם, גם זה, וגם אני חושב שבסוף, זה לא רק, זה לא רק הסטרינק שאישים רגע אחד שלך, זה גם בסוף רגע אחד, איפה אתה רואה פרווינטרקטיינט, לצורך העניין, אתחלת על הרוץ, אתה רואה שזה עובד, אתה רואה רגע אחד שכאילו, משהו, קליקטן, תפלס, בדיוק, בדיוק, בדיוק, בדיוק, הרבה, בופן כללי, מסתכלים על זה רגע אחד כאלה שאימים סוג של מערכת, אישה מון-מון מקומות שבהם יש חיכו, ועם יצטבר מספיק מהחיקוך הזה, זה פשוט לא מתרומם מהקרקע. ומה שאתה צריך זה בכל מקום אפשרי, לאוריד כמה שאתה יכול רגע את כל הנקודות חיקוך אפשריות בדרך להצלחה. ואני אומר, בקטע הזה חוזקות היא שיותריגה ואיפה עליי מנשלם זה אחד, אבל שתיים לנסות דברים, לנסות לנסות לנסות, לראות רגע אחד כמה חיקוך יש בדבר הזה. יותר מדרך חיקוך, לחדול, לעשות משהו אחר. יש טרק שן מצוין, להצאים לראות מקורא. המעוד של בסוף רגע אחד, במוחד בי הזמות היא להיות מאוד מאוד דינמים, לחוש רגע אחד את המקורא, איפה שעובד, לחזק, איפה של עובד, להרוג. אבל כמה שאתה אומר מהר וכמה שאתה רוצה רואה כרעה וברוטלית, כי אחרת, אתה פשוט, אתה מבזבז את הזמן של כולם, אבל בעיקר רגע אחד את הרנוי של עצמחר רגע אחד, על איך אתה מגיע למשל רוצה להגיע. שלא באמת החונה, מלבר במות חברה, היה יודע, המשקיעה, הוא יודע, מה מכנתחה האקרונות שבה, אתה בא ואומר לי, אם עכשיו הייתי מדבר לילדת דישחי, שחלט בגיל שלי, בין עשרים ושתיים רוצה את תדרך, איזה מי, תוצא את זמות, מה מכנתחה האקרונות שהיא תעומא אותי צמד עליה? דבר ראשון, אני באמת מאוד מאוד מאמין בזה, והוא אומר את זה אנשים כל הזמן, אם אתה רוצה רגע אחד להיות יזם, תלכת עבוד קודם כל בסטרטוב. אוקיי, זה לא חובה, יש מספיק דוגמאות נגדיות, כל זה אבל אני אומר ככלל, ככלל אצבע, אני חושב שבסוף לעבוד בסטרט הבאתחלה, מלמד אותך המון, המון המון המון, אני חושב שאתה, אתרועת כל הדברים התובים, אתרועת כל התעויות, אתרועת כל העירועים שקוראים בהתחלה. אתרועי גם כמה אגב, את זה מנתרל גם את הרומנטיזציה, אתרועי את זה כמו שזה באמת, חד משפט. ואני תמיד אומר לה אנשים, אתה, ישתחר אותם מעצבה, עשית התפקידים את אורפים, אז עזוב, לך תעבוד בסטרטוב, אז השנתיים שלוש, רצוי, כמה שיותר קטן וקרוב רגע אחד, ליזמים, תחווה את זה, תחוו שזה, תראה שזה בשבילך, זה דבר ראשון. ודבר שני, אני חושב ש לא לשכוח הפעם, אני חושב ששתי הקרונות האלה אגב, ומאוד מאוד מודם, מותבהים בסטגם ארכים של סר בסנאו, אגב, שזה אחד הדברים שאיגב, בעיניים גם מחרו לנו במרחאות את הרעיון של כזה להיות חלק מהחברה הזאת. אבל להיות כל הזמן, HUNGRYYEN HUMBOL, התפיסת עולם צריכה להיות רגע אחד, שאתה כל הזמן רעב, רעב, רעב, והיא מתלום הרגעי שאתה רעב הזה, זה לא טוב. זה אומר שאתה, אתה לא עושה את הדבר. אתה לא עושה את הדבר, שאתה נכח השנייה אחת רגע את המקום הזה, אבל רעב ותשוקה מתי את רגע אחד לנצח והבורג את ההתגרים, זה אחד. ושניים זה להיות HUNGRYYEN. HUNGRYYEN HUMBOL לא רק הבקטה כזה פילגוד מוסרי של זה. אני לא מדבר הכל להיות כזה צנוע נקרא לזה לאנשים. HUNGRYYEN HUMBOL גם אומר, לא לחשוב הפעם, לא הפעם לתאות ולחשוב, שאתה יודע, יותר טוב מכל אחד אחר. לא להתהב, יותר מדי רגע אחד, בדיות של עצמך, בדברים של עצמך. להזכור כל הזמן, שכל בענם שאתה פוגש, אתה יכול למודני מנומשו, ואתה ואין את התייה במוד כזה, אתה גם תלמדני מנומשו. אבל גם שיהיו דאונו אלאו, אתה כל הזמן, כל הזמן, עשוי ועושה תעויות, אתה צריך כל הזמן רגע לחבות ולתקן אותם. והשלוב של הדברים האלה בעיניי, זה משהו שהוא דרך חיים. הוא לא רק, הוא לא רק בסטרטפ של אתה עושה, הוא לא רק בזה הוא דרך חיים, ממש אתה חיים בצורה הזאת, בעיניי אתה גם פרטה עצמך מאוד מאוד להצליח בדרך הזאת. זה מדהים מה שתאומר, זה חזיר את דינקודה, שאנחנו נבגשנו לפני שמונה חודשים מישהו בקפה, זה משתרות לי, וזה מדהים, תעמר את אליתקשיב, אתה צריך להיכנס לעבוד בסטרטפ. והסיתי את זה. ואומנם זה הרבה חודשים, זה לא השנתיים שלוש, אבל הוא הלך חוויתי. אני לא שכח את זה שאני ראיתי חברה, שעושה פיוות, וראיתי מה זה פיוות בעיניים. ראיתי מה זה פיוות של שיףת, בגיעוס, בעינירגיה, בלחץ, במשם שדרים חה. שמה אני ראיתי את זה? והחוו שאתה אומרת, זה אומר, "וואי, כמה זה נכון הכלפתוח, אתה מוכר הכלה, וינד זה?" אתם שמיית. זה גם זה לא בו שלבו להגיד, יכול להיות שמה, לא מתי מנסו, אני לא רוצה, אני רוצה סוד ביזנס, אחר, בייני, גם. אז אני רוצה להגיד חרבה מאוד תודה, באמת, אתה מנשים הראשונים שעמין בי, ואני סופר מעריך את זה, אני רגע, יש לכם בכמה נקודות שאני לקחתי, נשב שיחד האינלקחתי וזה משהו שאתה לא שמעתי את הומחר בה. העינן של הרצון לנצח, זה יכול להשמע לפעמים לה אנשים יותר כוכני, אבל נשב שזה לא נכון, נכון, נכון, רצון הזה שמר את ההרצון לנצח, אם ישלוף של רגע, איפה אתה יכול לנצח? אז אתה אבא אני רוצה לסותפי, לנטרופי, אני רזוד, מה אני באמת או, איפה נרוצה לנצח? זה על העבר ראשון של הקחתי. הדבר השני, על לדר שיפ, הדינה מיעות והדבר השלישי, היא מעניין של הרדיקה להיות. שאותה הייתה שבשנה וחצי הזווה, אז הייתם בסטר בקס, ויכול להיות שעקול העניירה מסך שכו, אבל מצד שני, איפה חתם את זה מאוד מה, אתכן אומר, את הכי הרע אתה יכול להפוך. אחד משמעית. אז זה אני רוצה, נקודה האחרונה, משהו ששחחתה, שתרוצה להגיד לפני שחושאים אם? לא רק שאני חושב שבסוף, אני מאוד מאוד מודע גם בחיים האישים וגם בחיים האיזמים שלי, לכמה אנשים טובים בדרך, נתנו, הזדמנות כאן, נתנו צ'אנס כאן, הסוסייחה הדברים כאלה, וזה משהו שאני מאוד מאוד מאמין בתוגב בכבו. ויצא לנו לדבר באמת לפני כמה חודשים טובים, אני באמת יוצא לי לעשות לא מעצייחות כאלה, אני מודש מבחינתי זה משהו שכאילו, הוא חלק מאוד מאוד מאוד מעותי, איך אני יכול להתרום חזר הרגל, להיקוסיסטם, אז אני יכול להגיד שאימיש משהו שבאמת רוצה לפנות בלינקטין בכל עוד כאלה, כדול, כדול. אני אחר כיג שכל עוד, זה נראה לי משהו שהוא לא קופי פייסט ולא אייקתב אותו, אני באמת משתדל לענות לכולם. שמה זה, תורף, זה מטורף, כי חייתה, מושם ערת, אנגלי אינאנדל. זה הדרך חיים, זה הדרך חיים שאני מאמין בה, ועשור, עשור עשור עושה הדבר הזה רגע רדאי פעם משתנה. צעגית חל זה תודה, ואני רוצה להגיד לכם תודה רבה מהזינים הזה שקשבתם. פגש בפירק הבא, זה הלאה. צ'או. אז אם הקשבתם מה דסוף, אני אסמח שתשתפו עם חברים, תדרגו אותנו חמישה כוכבים, תעשו סקראי פפולו, זה מאוד עוזר אל המשיך להצר את חנים. ולסיום, אני רוצה להודות אלו שבסחוטה מפות קסט הזה קורה. חברת דימנ בוקס. את כמו שהחברה הזאת האמינה בסיפור שלי, היא מאמינה גם בסיפור שלה לקוחות שלה. אם אתם שואלים מהם עושים, השואה התחתונה הם יצמצמצמכה הגרסיבית לסטרטפים והחמגוון איזורים בשבוק, בין אם זה ג'אי או S-C-O, video, marketing, או בכל לזור אחר. חפשוטם, דימנ בוקס.