נופל וקם | איתי פרי

רצנו בהחמונה חודשים, נכון ששעשינו את התעות הקלאסית שיש יזמים צעירים עושים שזה לא לחלק בינינו את חומי החיות מוצריך וגם מה שכן חילה כנו לא אמבדנו מהחורה ולא קיבודנו בעצם את החומי החיות אלה עד הסוף וזהווי למצב שבעצם היה שוב בצוץ בתוך הצבט. אנשים. כן, בצוץ אנשים לגמרי ושערבי מאוד מזמים בחדר כמה בסוף שם מנופלים. הפעם אנחנו שמחם להערך את התי טי פרי, בוגרו פקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. איטי הוא יזם סדרטי שמתקש לי שר בעולם היה זמרות, למרות ההתגרים וקישלונות שבדרך. בפרק הוא מספר בפתיחות על הקישלונות ועל משהו למעדמם וגם על תוכנית המנטורים באו משתתף כבר שנים. אני רוצה דונה גם מנקל איתי רגון בוגרת טכניון. בואו נתחיל. הדכניון איסטים. אבוד גסט של אירגון בוגרת טכניון. טוב, אז על הניטי. אני רוצה לצוכה. אז על הניטי פרי אני ב-34 גררון בו לשרון. שליל קטן בשנתיים. ממש ניאו עדישן. וזאת. תודה. ולמדתי בטיחניון, אני עושה את מחשבים. מאפה קוטן על סד חשמל, שישי אמיתי בשנת 2018. וזה ובאז אני פשוט מתרוצת לי בעולם. הוא עושה דברים על נינים. עושה דברים על נינים וגם מתנדב בתוכנית המנטורים שאנחנו נדבר עליה. וגם אמרת לנו שאתה אוהב לדבר על קישלונות. אז ספר לנו ככה לזה קישלון משהו טוב, בוא נפתח בזה. אז אני מציע שאולי נבנה את זה כזה חונולוגית, ונראה את הקישלונות בדרך יעיוב על שופ. מהסוף ההחלה? או מה אתחלה לסוף? איפה נתחלה לסוף? איזה גיל. אז בגדול כאילו אני אגעתי לתכניון בגיל בחסום שלוש. את חיידקה אז המוצר אנחנו דבר עליו ככה לא חופרק. כמעטי קצת לפני ככה בין הסיום הצבע לתכרת אלימודים, אבל את התצלב השלי, אבל שלא משלימה לסזרחי. גם למה בתכניון חלק מהסיבה שהגעתי? כן, לא יוברות, לא יוברות שאונויות. כן, לא הרבה. והבשלי בזמנו מעבר לתעסוקה של האנדשה זרחית הרגילה. הוא עבד אסטרטאפ בואו לא מוצר המזורים חכמים. וככה ככה לקבל את מהעבודה הצלו הזגמת, הוא יתרברתי בעבוד האזות, וזה היה שנווח את היא מאוד מאוד מענינות, שנחשבתי לדברים שמאולמנו נחשבתי להם לפני חן. וכשהשם נדלק בי זה משהו, משהו כזה בעיניים זה אש בפנים, שלא הזווה אותי מהה זה לבטעות היא גם לא חותקופת אלימודים וגם לאחר מכן. שזה כזה בין הצבעה ללימודים? כן, ממש ככה, הראשם שנווח את היא בעימצה. וזה בעצם, לגבי משהו שמלתי את זה כאילו, זאת חושה שלא הייתה ליידיום, זה סופר מעניין סופר מגניב, זה משהו שאני רוצה את הסקו בחיים. היא יזמות באופן רחב או. רמזורים חכמים. לא, היא יזמות באופן רחב וזמות איך נולוגית. כן, אני הייתי כאילו ידעת של מחשבים, כבר מגיל אחת עשרה כזה לקחתי את הספרים שלי, שאלים השלימה שלי, מהספרייו ותחתיל מאוד דבניית התרים, וזה כאילו הצעת הטכנוגי היה אצל מגיל מאוד צעיר. ובאמת אחת סבבה פתאום, קיבלתי אורל, אז שוב, את התחום כזה חציור תוגונלי בעצם לדבר הזה, יזמות משהו של לא כל כך לקרתי בתור נר ובתח בתקופת הצבבה, וזה פתאום קיבלתי תוטון יצאת שיהיה לייק שכשניחסתי לעולומות המחשבים. עבר מה ידליק אותך בזה? אני חושב שעצייה מהזור הנכות והתסכות בדברים שלא הצעת בהם בעבר ואין מה שנים גם עבדתי כמה ציח הצאת מהזור הנכות בשבילה המצוא הזה. ומצאת שני בעצם, היכולת ליצור דברים, יש מיין. כל הפרוינטה בעזמות זה ליצור דברים וזה המשק, כמו נפה של המנז, זה ליצור בדמות חו ולרגיש כאילו, שאתה מוסר את החזון שלך והרחים של חקימת על מגש כזה לעולם ולראות מה קורה לזה. אז אתה חייתה לזה הגעת על לפקולטן לנצב חשמל ומחשבים? כן, זה היה סטודרות חשבתה להצטרף לסטרטה פשאלה בבר. ידעתי שיש די 4 שנות עם מודים לפחות וזה לא היה מתוך מחשבי הצטרטה פשאלה בבר אבל זה היה מתוך מחשבה של אלף אני רוצה כמובן ללמוד את המקצוע שמעניונטי שזה באמת מחשבים. אני אגיד שגעתי ספיציבי לפקוטה של חשמל גם מתוך מחשבה של לפתוח לי את האופציות לא ללמוד יותר פיזיקנים ולקטרוניקה, בסוף כן לקחתי את הלימודים לכיוון נתרשם את האמוחשב. אבל היה זמות בחטת את השם וידעתי שאני רוצה את הסק בזה מה לך לימודים ובאמת בסוף השנה הראשונה כבר שעלימודים הלכתיים כמה חברים לזשור הקטון שהיא אתכם בטכניון. היה דה שלי היה מאוד חלוד בזמנו אז זה. אני זוכר של ליטר לקטבתי שורת קוד אחת באקטון הזה. ואני יותר את הסקתי במצגת בעצם לצייר את החזון שלנו ותקילו מזה. בזה היה. מה היה הקטון? בגדול זה היה הקטון של גוגל לבלופר זגוב. זה היה קטון כזה כללי בלייזשהו נושא מסיום. ואנחנו המטרה שלנו הייתה בעצם להפשר לאנשים להצרז שהוא פיד של דברים שמעניינים אותם מתוך שיטות באינטרנט קלומל. אני חסתי לאויינט רואה זה שהוא משהו מעניין, את מסמנת אותו. ואז פעם הבאה שמתתכן התריד בפיד שלך. ותנכסת לודסיינן והיש שם תקטבה הראשית. אז אם תלחצי על הקטבה הראשית כל פעם שהיא מתתכנת, כלומר כל פעם שהיא מתחלפת קטבה הראשית, התריד בפיד שלך. המשלם הזה טוב לי? אני נגיד היום נכס את כל מינית הלכדשות, כל מיניתרים בנושאים שמעניינים אותי ויש המ כל מיני מקומות, אם דברים שמתחלפים, תחנים שמתחלפים, הזמן התרים האלה קוטווים, תחנים חדשים, ואני לא יודע את זה ואני בסוף צריך ייכנס לא יכולה כל מיניתרים ולראות עם השוות את כן וערב פעם זה לא מתתקן ואדבר הזה בעצם ורקז לייזושופיד מתוך התרים האלה כמו שאתה בגבל בפייסבוק פיד, שמה הוא שעשה על דברים שהיא תעניין את הבאה על נושאים שהיא תעניין את הבאה ופשוט לקבל את התחנים החדשים בטחים שהיום זה עובד ככה לא? היום בעפליקת את זה עובד ככה עם תקנסי בטר בהינטרנצ, אין לך את זה. היום שאתה נכנס לו העינית והוא מוציא לך רבה פעם עם התחנים דומיים או רבוסה של מה שגלשת הבאה אבל אם אני רוצה להקוב כל פעם על עם הקטבר שיטפית כןת לא, המקום והתר בהתערבית אני יודע שאתה מקום של הקטבר שיטבווינט והוא מתחלש עם הזמן אז אני תמיד לקבל נותפיקתיה על זה שהקטבר שיטית חלפה איבנתי, אוקיי, זה ספטיפית לחדשות או לא רק? אני חושב שאתה חדשות זה יוסקי שמאוד משמעותי לזה אבל לא רק, בסוף יש גם כל מיני התריתוכן שאנשים נימים בשול ספורד דברים כאלה אוקיי, אז זה היה נושא של האקטון ומה מה יצא מיזה אז אני חושב שעדבר החימרי כזה שאתה מיזה זה בעצם אז שהיא תחושה כזאתי של ריגו של אוקיי עשיתי את זה לפני שנה כאילו בטחילו לפני עלימודים והברה שנה ועכשיו סוף שנה ראשונה ואני בסדר שוב וכאילו הרגע שתי תחתרי לזה, שרגע שתי עוד בתקופת העבוד האם אבא שלי וזה שיר אמון טעם של עוד וטעם של גם לרצות לקנס יותר לצד התכני בהקטון הבא וזה באמת מביותי לזשוויה קטון שלכתי לב באמצע שניה. אקטון שתת בסוף האד השלב הזה בלימודים המודקדמים, מקלול הוא מדת לבנות דברים בעולם האמיתי. ולכתי לזשוויה קטונים כמה חברים. וזה היה קטון שאני חושב מבחינתי היה ממש אבן דרך דולה בבתחושת המסוגלות שלי של אני יכול לבנות דברים. ולא רק אני יכול לפתאו מבחנים בתכניון. ובאמת אנחנו לזשוו הקטון של יומיים. וכך הקצת בליבוי החברים ממש קטבתי את כל הבקנד של המוצר שבנינו באקטון הזה לבד 24 שאת מורתות עצבים בשנה. ועכשיו באמת כאילו מהקטון הזה יצאתי בתחושה של אני מסוגל. וזה נתן לי המון בוסת לכל המשך הדברים שבאצם סיטי החקח זה באמת כאילו אם יש מקום ככה לשזור איזשהו משהו בתוך היתכה שכשנו זה לעשות דברים שם עבר ללימודים תוך כדל עימודים אנחנו גם דבר. אנחנו לא יודע לזה בהן שכן זה משהו שעותים מאוד קדם אני מאוד ממליצה לב בסוף הקדמיה עם האוטובה בדברים מסוימים אבל בחיבור לשיעה מתית בתחמקצות התכנולוגים של מדי המחשב. זה משהו שרבה פנצח גם לתחוף את עצמך לעשות אני רק רוצה להזכיר שפשוט הקונטקסט של הסיכה התחיל בקישלונות אני לא אני עד עכשיו לא שמעתי שם. אנחנו נגיע לבוא מה שכרו נגיע לגשון. הראשון כן זהו אז כן אז מהקטון הזה בעצם שעה באמצע שניה הם שחתי לא עוד כמה הקטון עם הדרך ובסוף השנה שניה. אנחנו קבוצה של חמישה חברים את אחרות במקהז הבינטחומית אחרות שחודש בחצי של יצירת מוצרים להגילה שלישי. כל דבר שמתים להגילה שלישי גאוז. ואנחנו בחרנו בעיה של בעצם מתן פתבק לפיזוטרפיה. בעיה מורכבת היום קצת פחות עם כל האייה אבל בזמנו זה כזה סוף 20 ורופא 25. אנחנו בקדול ‫אנשים מתאחנולוגים שהעינו בצבת, ‫לא היינו שום ידע ביבות מונה ‫ודברים כאלה. ‫אבל מה בעיה שזה היתם? ‫אז הבעיה הייתה שהאנשים לא עושים ‫פזמת זאתה הפקמו שצריך, ‫והמטרה הייתה להדריך אותם ‫באיך שמוסים את הפזאתה הפגם. ‫בזמן אמת. -בזמן אמת. ‫כלומר, אתם תתלמפיל בזמן אמת, ‫להגדיל את התבחתנו, ‫הלשנות את הזוווית דברים כאלה. ‫התלמפיל בגבי המצאות טכנולוגיה ‫בזמן אמת, זו קצת כמו ביופיל בקזה. ‫סוג שלכן, המטרה הייתה לעשות ‫זה במצאות מחשב ומצלמה ‫שמצלמים את הבנדם, ‫הוא קווים אחרי המפרקים ‫והתנועות החשובות, ולצאת ממש ‫פיל בגבי המצלמה אמת, ‫תגדיל תווח, תקטין תווח, תשנקת ‫הפת. ‫מתוך מחשבה שאנשים ‫העלף בגילה חלישית צריכים יותר ‫בזרפיה והייכולת לצאת אל המכון ‫אל המתפל, היא קטנה וחשבות של התרגול בבית הגדולה. ‫ובעצם, אני הייתי בסוף שנשניה, ‫ולא עלנו עבו, אבא, ‫אנחנו שדה עיבוד תמונה ‫או משהו בסגנון בצבת, ‫ולכך תלצמית את גר, ‫של לבנות את המערכת שהשכר ‫העושת ההכיבה. ‫אז בגלל שלו, ‫הדיין לא היה את כל היי שהמיתקדם שיש היום, ‫אז עשינו עוד סימנות קצת המחות, ‫עשינו מהכו החייה, ‫מקורות אור, ‫ממן מנעות קטנהות קל ששמנו על הגוף, ‫ולא ממש גוף נקי. ‫אבל חוצה עם כמעט של עבודה, ‫בסוף מי אפס ידע בעולומות של הבות מונה, ‫בניתי מהחתוב עדת, ‫כי שזאת את העודי זה קפיצה ‫בתחת המסוגלות כאילו לקחת את ההתגר הזה, ‫ולעבין שיש לוחד שבחצי לפצחות ‫הוא ואין האופצי אחרת, ‫אי אפשר לא לפצח אותו, ‫ובאמת, ‫גענו עם מוצר עובד, ‫ואני צריך לו בתחרות, ‫ואדבר הזה בעצם הכניס אותי ‫לשנה שלוש בתכניון, ‫שנה שבה, אחד אתי, ‫חתנו בעצם שלושה אנשים ‫היא מתוך החמישה שלכם לתחרות, ‫שנה חרוצים להקים סטרדפ, ‫ושנה השלישית שלי בגדול נראית ‫השרים אחוז לימודים, ‫שמונים אחוז סטרטפ, ‫נזכו בסמסטרר הראשון של אותה ‫שנה, לקחתי ששני קודות ששתיים ‫מניום הלג, ‫ממש, אחד התצמי ‫לאני אחרוס סטרטפ, ‫נראה איך אני מתמודד עכשיו ‫עם מולימודים, ‫ומחסם נעשת עיקונים בסמסטרשתיים, ‫וניכשנו בהחלל, ‫השמונה חודשים של עבודה ביחד, ‫מתוך האקטון בעצם, ניצחנו שם, ‫וארנות האופציה ‫או למשיך עבוד על מה שעושים עכשיו, ‫ובאופציה שני הייתה ‫שהייחד השופטים בעקטון בעצם, ‫כאילו נגש לנו, ‫ואמר אנחנו בדיוק, ‫פותחים אחרי קסלרטור, ‫בו בואו נדבר, ‫אתם יכולים מכנסלנו ונדבר, ‫ומתעשינו את זה, ‫בסוף לא עצרנו נמצאו ‫זה משהו שהיה מעניין ‫נקנסתו על הקסלרטור, ‫ואני עדיין כאילו עם מרצון לעשות סטרטפ, ‫בשות אמרנו אנחנו רחב נשב נחשוב, ‫נגיע לזשי באחד עכשיו, ‫ואני עשמז את זה סטרטפט. ‫-כי הוא עזבתם את הבעיה הזו. ‫עזרנו את הבעיה הזו, כן. ‫ואשבנו וחשבנו, ‫ואמרנו, אנחנו סטודנטים, ‫אנחנו מאוד סובלים ‫מאייניה נשאל נשיאות הביתה בסופה ‫של הפרסם בפייסבוק של חפס נשיאה, ‫אנשים שימגעים עם שטרות של כך. ‫-ככה הם עם ציו את וייז. ‫-וידיו. ‫אנשים שימגעים שטרות של מטיים ‫לנשיאה שעולה שעולה שכנים זה, ‫אז נעיד הנבית, לפני, ‫כל פני, וייז קרפול וכל הדברים האלה. ‫-אנשים, אנחנו עושה לתקופה ‫פרייסטורי. -וואי, ממש, ‫אני מריש זה כן עכשיו. ‫-אתה מאוד, מאוד נזוגה. ‫וואוד. ‫ואמנו זאת בהשאר חוץים את הכל, ‫אנחנו מוקירים אותה בעצמנו, ‫אנחנו רואה שם נוהמון לקוחות ‫פוטינציין נשפשל דבריתם ‫בלווויניתה בעל העומק, ‫ומטה אנחנו לבעזותי, ‫וישבנו ובנינו פלטפורמה ‫במשך כמה חודשים טובים. ‫מה לשתוף נשיאות? ‫-לשתוף נשיאות ב- ‫-כמפוסים, כמובן, ‫מחשבה שניית תבי ישראל, ‫אבל ככה ב-6 הדרך התקבן ‫הוא זו שווקסלרתו כאן בארץ, ‫ואסינו זו שאו שאו שאו שבעה ‫של באמת לך ונד זה יותר ‫לרצות הברית, ‫אבל כמפוסים נשיאות וכמפוסים נשיאות ‫היא תופיות שיש גם מרכיב ‫שהיא שתתפות בדלקסבי ודבר הזה, ‫צריך גם להרגן בעצם ‫מי נושא עליהנו, מראות צניסי עליהן, ‫וגם בעצם לתפל בכליניה ‫את השלום מקום מה שהיה הזמיזומן. ‫-גדה. -זהו, ורצנו בהחשמונה חודשים. ‫נחשש עשינו את התעות הקלסית ‫שיהזמים צעירים עושים, ‫שזה לא לחלק בינינו תחומי החיות מוצריך, ‫וגם מה שכן חילה כנו לא אמבדנו מהחורה ‫ולא כבדנו בעצם את התחומי החיות ‫אלה עד סוף, ‫וזהווי למצב שבעצם היה שוב פיצוץ בתוך הצוות, ‫כי פיצוץ אנושי לגמרי, ‫פשערבי מאוד, ‫מהיזמים בתחי הדרכם וסוף שם מנופלים, ‫וגם נוצא שם חובצם לא מצחינ המשיך ביחד ‫ובעצם פסגרנו את החברה, ‫זה היה משתיק רצוף. -צוף שזה גם לקישה לנ. ‫לגם, פישלון גישון מאוד צורם, ‫זה גם ברמת החוויה, אבל חשב ידיבד ככה, ‫חשב קצת העווק שקה, ‫מורייתי את זה דווקא מאוד כז, ‫שוא משהו מלמד, ‫אנחנו חושב בכללי, ‫בואולמות היה זמות מאוד קשה, ‫ללמוד מניסיונם של אחרים, ‫גם הדברים פוחות מדוברים ‫בפור מם גדולים, אם התוצא במדתי ‫שמועות החוויות הקשות, ‫אתה צריכה התפוס אנשים יותר על אחד על אחד, ‫וגם כיפה שות החוויה, ‫עם מאוד משתנה בין בין אמנה בין אדם, ‫ובצב את אחד, הוא לא צב את אחר, ‫ולחסים בין אישי משהמון המונשקל, ‫וכמו שכשרומנתי אחד, ‫הוא לא עוד דומה לקשר אחר. ‫אז באמת, יש פה המון אינניין ‫של למדע, ‫אני חושב בכלל להסתכלות שלי על יזמות, ‫ואני גם. ‫הסתכלות שאני מקזר מציע החוץ על האנשים, ‫זה שכל ניסיון כזה מלמד, ‫וכל ניסיון כזה, ‫אלא עוד איזשהי מדרגה בדרך ‫בעצם לניסיון הצלחה הבא. ‫אז אתם מדבר על זה מאוד מאוד ‫בכיוב זה בגלל הפרספקטיבה, ‫שאו גם אז תפסת את זה ככה. ‫אני חושב שזה קרה, ‫לא תפסתי את זה ככה, ‫וזה באמת היה מאוד קצת. -זה היה נורא, ‫כי הוא זה היה כתסטרופה? ‫כן, זה היה חוויה לא פשוטה, ‫גם בדיוק היינו בעצם החקב עלה ‫לעקסלרתו, ‫ואני אומרים לטוס לכו, ‫לעוצד הברית לשוק היד בעצם, ‫לעשות שם תהליך כאילו ‫של יציעה לשוק, אז כאילו מאוד התרגע, ‫שאולי קרד זה חוויה ‫סטרופית המתית ראשונה, ‫וזה התפוצץ באמת ‫בספן של 24 שעות, ‫ואחוויה שם הייתה קשה, ‫ואחויה בו כמה שובות אחרי זה הייתה קשה, ‫ואחרי זה החיישה לקחתי מזה קצת מרחק, ‫ואלה היא קצת זמן להקלת הדברים ‫באמת לתת גם לרגשות קצת לרגע, ‫נכון שושא כניס תקת, ‫איזשהו תהליך למדע כאילו. ‫מה שקרה כרה, ‫אני איך להשיב את זה, ‫אבל את מה שאני כן יכול ‫אם עוד נזה אז לקחתי לי, ‫ובאמת זה לקחתי את התגמלם ‫היא זמי מבעים. -מה? ‫השצריך באמת עלף גם ברמה הפרקטית ‫של איזשהי תפים, ‫נכנסים ביחד השתפות ומה אחריות ‫של כל אחד, ‫ואחרי חלקים את אחריות ומי בסוף ‫גץ דלסת שוט ודלסת כל בכל מין הנוזצים, ‫והגעם שצריך מאוד כאילו ‫לבחון את מהי חתך עשים מעבר ‫העבודה המקצועית אחד עם השני, ‫צריך. ‫כמו בשנים אחרים בחיים, ‫צריך לראות שיש את המעצר, ‫רות שנעין לעבוד ביחד ‫שעדים לפתור מחלוקות, ‫שעודים את כמה שפה ‫בדוקדה בתקופה הראשונית, ‫להתגבר על רגעים קשים, ‫כי בסוף. ‫אם אמי זה, ‫אם לא מצליח, אז לא קרקלום, ‫כמו מזמת סליח הזה שלכם ‫שבע S-25 שנה ביחד. ‫-מי סבול. -Bisבול או לעינו? ‫אז בדייבדת החושב ‫ששרה על הצילת זה או שזה לא ניתן. ‫אני חושב שהיא מינו מתנהלים ‫החרת כל שלושת השאירים גם. ‫-דגעם, רעשינו, ‫השאירים. ‫-השאירים. ‫השאירים, ‫השאירים, ‫השאירים, מהספר? ‫-שאירים, ‫-שאירים, כן. ‫השאירים, מהינו מתנהלים ‫בצורה יותר גוע ומקלים את הסיטורצאים, ‫צורה יותר גוע זיכולת היינו, ‫מה צריכים להציע לזה? ‫אז בעצם אחרי, ‫כי שלא נקועב הזה, ‫חזר את המחוז לימודים, ‫זאת מתחתוות את התחוזר ‫לסיימת תור בצורה מלאה. ‫חוזר למחוז לימודים ‫של סטודנטים בשנים התקבמות, ‫משאומר גם ממשילו ועבודה, ‫ואני אמנם לא עסקתי ‫בעזמות ותורגע, ‫אבל ישרוצית האזם ממני ‫וכחלה כדים קצת תמועד. ‫הקישה לא נקילו, ‫לא ירפה את זה, ‫לא נגרם לך לחשוב רגע אולי. ‫זו ותקידתי, ‫-נגדתי שאני רוצה להמשיך עם זה, ‫ובמדלחה שנתיים ‫שנתאולי ללמודים, ‫הלכתי לאודקת עונים, ‫ולכתי להקטונרפוי בטכניון, ‫ולכתי משם לביזטק, ‫ולא הדבר הזה אף פעם לא רפיים אימני, ‫ואן חושב זה מחלה חשוחת מרפה ‫אין לא חושב שאני אף פעם שזה. ‫נראה את הלוק לגמרי על הדבר. ‫הן. ‫-אין מה לעשות כאלה, ‫זה חיידת שהם. ‫הוא דווקא וכך, ‫-נשאר איתך. ‫אז לען זה ואילו תחרה ‫למודים בעצם? ‫אז באמת החלמודים, ‫הייתה לי היו התקופה של חצי שנה, ‫שאמרתי, ‫אני אנסה להרים עכשיו משהו, ‫אני החלמודים, ‫התפתר אותם המסרצטודנט שייתי בה, ‫לפני בעצם עבודה חדשה, ‫ואתת תקופה שאני לא מסכן הרבה ‫בזה שאני מחפש, ‫ומתניסיתי להרים משהו ‫ומצאתי שותופה, ‫אנחנו לזשוו הקטון בואו נמות הרפואים, ‫ולקחנו שם קום ראשון, ‫והבעיה שווינו על העינינרט, ‫אנחנו זכתנו המשיך לעבוד ביחד. ‫-בזהיה. ‫-בעצם זיהוי של ספציפית, ‫בעקתון זה אזיוש את צליאק, ‫מתוך רשומות רפויות שלנו, ‫הוא נעשה. אנשים שלא וכינו בצליח. אז מה אני מבחון הממוצל המחלה הזאת ברצת דברים לבחות ובזורת ששנים, אנשים מסתובעים מסמתומעים. -כן, סוב למה. בלי סוף. ובהם שיח זו רוחב בכלל להם למחלות אותו עם מוניות. ונכון שבאמת פה בידי ביטוי הלקח של אמרתי עם המאיזם הקודם שהרגשי שהכימי האם ישות הפעה היא לא מספיק חזקה, בתקופה שעוד הדברים יחסית רגועים ונוכים, כדי שנצלח עשרות תקופות קשות ביחד. וברגשתי שאנחנו פשוט כאילו לא מתימים כשוטפים, ולקחתי משמצא הדחוריו, ועצם עזבתי את המאיזם, מזם אני יודע שעוד האינרץ, כאילו. -הוא היה להשכחה פה. -כן, אני לא אכזור. אז בגדול זה כאילו להתחבר לרשומות רפויות של קופות חולים או רגוני פריאות פרצות הברית, ומתוך בדיקות סטנדרציות שאנשים עושים מתוך. בקוראים הרגלים את סלרופם משפחה, לנסות בעצם נמצוא ביום הערכר זו, כל מיני סגנלים כאלה שמאידים שעולה אללה בענה משצליה. -דמה שעולה. -כן, זה המורלת רביאליים בעצם. לכורה, אני חושב שאחת הבאות זה, שהסמביטומים של צליה כמאוד כללים, כב-היבטן דברים כאלה, צליל עודים שזה חמור את זה למזרויים, עקוב בגדילה ואז זהו לאחול להיות מיד, אבל נגיד ילד שמתלניה כב-היבטן במשך שנים, מחוליות רלוונטי. כל מיני ביום הערכר זמתוך בדיקות דאמא סטנדרציות שאולי יש איזשהו צירוף של דברים, שאולו הבליקה לצליה, כב-היבטל מתוך ספירד המקלוית, אפשרו להיכן להית שיש לזה שיקור אלה הצליחסית ווויים זה, וכן נשלוח לזה שיבליקה בעצם לצליה, כב-היבטן מחולות אחרות. וזה באמת הייתה איזושהי חוויה שהיא לא בדיוקי שלון, אבל כאילו בסוף, המזמז זה הוא נולד מתוך שנינו, ואני חלטתי שאני עוזב כנה השם איזושהי תחושה כזאת של פיספוס. ואני חושב שהיה בסוף כאילו, מה שמעתי, הקהי שלא נקודם בעצם היה החומר בסיסה לימודי למה קום הזה, שאני חושב שהקילו שחסח לנו ולחברה בסוף, הרבה- הרבה כב- כן, כל כך. כן, אז מה היה דבר הבא? אז אחרי זה. זה ואתה בחזמן מאוד קצר בשנים הדבר הזה, נקבה שקורה מבינים. זהו, זה הכל באמת בטבח זמן של עשור. כן, אז באמת, אחרי זה, אחרי שעזבתי זה, הלכתי לעבוד קרוב לשנתיים וחברה שנצרית סיטרי, חברה בעולמות שחקלאות מדייקת. בעצם מטיסים רחפנים מהלמטאים של עצים, לא, אני מדבר על מטאים כמו שרוי פה בארץ, מטאים של שני דונה מלאה, חברות של מאות אלפי דונה מי מיליוני או עשות מיליוני, מצלמים, ממרחפנים, ובעצם מערג השתמונות, הדבר הזה עובר עיבוד מאוד מאוד עמוק, ברמה של עבין מה זה עצו ומה זה לא, ואפה נמצא כל עצב עודד, כדי שעכשיו לקוב, אחרי כל עצב תקופה אחת קופן, גדביון אחרי ריבון, ואני ספציפית עובלתי שם פרויקט לזהוי מחלמוד מסוימת בעצית הפוזים, כאילו נכסתי בעצם מחייתו הר לעולםות של משין לעריניים, גם מלחתו הר בעצם נמטית זה מאוד לאומק, לקחתי, כמעט כל קורס אפשרי שאתה חניוניציה, ובאמת הלכתי לעבוד בתחום אחרי התואר ראשון, ועובלתי את הפרויקט הזה בחברה, פרויקט מאוד מורכב, ברמת תעוונה של הדת, ולבין מה זה עצחו לב, ואחנרא את המחלה, ולמה הדבר הזה שאני רואה פה, הוא לא סתם משהו אחר, שאני רואה כל מיני עצים. אבל זה בעצם חברה שעוד דברים, אם זאת אומרת, אתה מדבר על פרויקט ספציפי של מחלש ספציפי, שלברות הדר, ומה עוד? אז החברה ככלל בעצם נותנת שחפה של אנליטיקות והינסייץ על מתאי עצים, בין אם זה כרוזה שהוא מדד בריאות כללי, פרויקט עם סביב ספירת פריאל עצים, אבל נהיה של מתאי עצריך לגזום, בעצם כל מדד ששר לתת על העצים או על הסביבה שלהם, במטאים, זה החברה בעל הסות את זה. אבל הרחפה הוא אותו רחפה אנשיימת סלם, פשוט החקח, זה המפיקים תובנות שונות על כל מיני נוסים. נכון. איזהו, הייתי בחברה הקרוב לשנתיים. מובלתי את הפרויקט הזה, פרויקט שגיע לקראת הסוף ביצועים לאוראים, וכך בחודשים האחרונים בחברה חבר מהלימודים דיבריטי ודיבריטי על איזשהו מייזם שורוצלהרים בעלומות של דת הפרויסי ברגונים גדולים, וכך לביטיתו לא חוח עודשים כאילו עליתי, תול כל כמוניסי, חותי מקורות פטינציאלי ודיברנו על דברים, ובאיזושהי שלב זה עבר את התרשולד של טוב, סבב המניעותי כאילו, אני אגיד לסיטריה הלכתי במחשבה של אסטרט לא הלך, אני עכשיו יוצא לתעשיה לפחות לשנה שנוווחצי, נתמקציה וללמוד, נתמצא חיר. נתמצא חיר. וכי זה נראה מה קורה. ומת אחרי זה נראה מה קורה, היא חסית מוקדם במת בהחשנה וחצי החייב עודה בחברה. ושתכנת יש איש פה משהו מעניין והתפטרתי והתצטרפתי אליו והחקה מחודשים שאבדנו על זה בעצם לא עצה אנחנו להביא את זה אחד ממש, וכל אחד עם שיח דרכו. ומצאתי שותף חדש דרך חברים שותפים. והם הוא בעצם כבר עווד בנקוד האזרות בזמן על שוריון בעולמות של דבו פסק ורחצי שנה. ואני צריכה פתהילה ובעצם נראה און שלו היה. וכל כך ככה באמת מהסטר לפראשון, עשינו את כופה של חוציים בהחמאוד אינטינציבית שלהי פגש, לדבר, לדבר על החיים האישיים. כתה מה יש גם, הבצוג שלו היא מתמחה בפסיכולוגיה והבצוג שלי מתמחה בפסיכיית. אז שני דו מגיעים. אתה מתופלים. כן, שני דו מגיעים. זה מאוד חשוב. בנהי ממעון ככה רצון גם לחקורת על עומות היותר הקים בינינו. דירות שאנחנו באמת מסתדרים וכלו כל מה שאמרתי בצמקודם על המקומות הקשים ולבין את הארכים אחד של השני ותוך כדי העבודה משותפת לרות, איך אנחנו מתמודדים עם קשיים בינינו. ומתח חוציים ואנו כתוב וחתנו מתכנס, וזה גם קרה במקביל בעצם להשקעה שתכירי התכנס לנו. ומתח חוציים בחי שחתנו לעבוד ביחד פחות, ברמה של כמה שבועות נכתה מסכם השקעה, מנקרן ויסי ישראלית ומוד שני מסר משקיעים פרטים. ואתה נולדרך. שמה היה מי זם? זהו, אז בגדול בתקופה היא יצאו כל מיני פלטפורמות דור חדש כזה של בעצם הפתפורמות שמביאות קוד מערגע שהמפתח שיינכתוב אותו והתשם הגיעות לפרודקשן ולמשתמשים. אז כל התהליך הזה יצאו בעצם דור חדש הפתפורמות שההבתחה שלהם למשתמשים, הייתה אנחנו בעצם ניתן לכם לעשות את התהליכים בצורה רביות המעירה, במקום שיהיה לכם אנשים דלקרית בהרגון, לבנות את התהליכים האלה, המפתחים יכולו לכתוב את דר עצמם, כל נופתח אוכל לכתוב לעצמו. ואנחנו בנו לזה מתוך הסקלות של אוקיי נעדה על זה, נותן המון חופש לכל נופתח איכתוב את מה שורוצה, אבל ברגונים גדולים, איפה שכל מפתח יעשה מה שורוצה את צריך, כל עבור קומית הליכים של איכות ווווותחת מהידה והקול. ובאמת הראש לנו בעצם הייתה לתמוך ברגונים גדולים שורוצים לעמצת הפלטפורמות האלה, לבדע שמדיניות מסוים את מוכלת ברגון שכלי ההבטחת מדע מסוים רוצים, שמורצים בצורה מסוים את, ושנותנים אירורים ברמת פרצר חמורה מדי, וכל מיני בעצם מדיניויות כאלה, אלה ודע שמפתח מריץ את הטסטים אני דרשים, אבל מעבר לזה הוא בעצם יכול להרוח את התהליך שקודובר, כרצונו כלומר לפתווני בליין החובה ומעבר לזה יש לו הרבה חופש. וזהו וגיעשנו כסף וזה אמה שבסיע בורה של, אחי הקורונה בין הקורונה לקריסה של 202, גיעשנו את הכסף בהתחילת עסן ויחד וגיעשנו מהנדסים והחברה רצה קרוב לשנה, גם יש לנו בוווייקום בנהי תוריתה, נוכשח עברה בווייקום בנהי תור מאוד, אז רל לנו להבין שאנחנו מבחינה הסכית מאוד לא בכיוון. התחלנו את הדרך כשעלנו בעצם שותפים בתעשיה של בעצם היום ראוו דיתנו, מה שנקרא דיזיינטפארטנר זוותת לנו פת בקל המוצר, ולאורך הדרך, כיבלנו את העבנה, שאו שזה לא מספיק חשוב להם, כי הם גוררים רגליים, ואנחנו מנסנית פועס אותם, הם לא חוזרים, והעבודה לקוחת הרבה מאוד זמן וזה בעצם לא בעבר להם. ומצד שני מקומות שדיברנו המנהל של העיר כאילו של העיר גון שספציב תחריד על התלכים האלה, שהוא אומר כן, בעיה מאוד קובת לי, אני ממש צריך את זה, ואז מדברת אם האנשים מתחתיו, אנשים שבפולוסים תעבודה היום יומית, ואין קצת לא מבינים למה הגעת לסיכה הזאת ומה תוצא מהם? שוב, איך אתה מסתכל על זה היום? זאת אומרת, איפה הייתה בעיה? כן. אמרות דרך אסקיר או הבעיה לא כעבה באמת מספיק לאנשים? אני חושב, בעיה הייתה בתליך שנכו עשינו. יש ספר שאני מאוד אוהב, שאני באמת אומרת, לא מצלכל יזם שנכנס, כאילו כל בעיניו שנכנס ללמות, יזמות ניקה דמאמטסט. ואו בעצם מדבר על איך לראיין את הקוחות הפוטיציינו שלך, בלי שם ינולח האם בייס, ברמה של תדבר עם עם השלחה ואתה תקבל צובות רלוונטיית ולא רק נעדר חמודי אני תומכת בחן מאמינה בחת תהיה או הגוגל הבא ואני חושבת תהליך הזה לא עשינו מספיק טוב בתחילת את דרך כלומר איך את המדבר עם השלחה לזה אז המטרה היא לא לשאול מה אנשים היו עושים והאם הייתה משתמשו כזה דבר והאם אתה צריך מתערון כזה אלה להבין מה הם עשו עד עכשיו עכשיו האם הם ניסו לפתור את הבאיה האם הם משקיעו בזה זמן כסף מחשבה אז באמת בעיקר לנסות להסתם איך אני שיון עבר ולא על דברים שאנשים היו סינקי כשאנשים דברים איתך הם לא רוצים להחזב אותך הם לא רוצים להגישירה והם אין הסול אז מחשבה של מה הייתי עושה אני יכול להגיד מה שאני רוצה אבל מחשבה שמעסיתי יש רק את האמת של מה שבאמת אז מה אתה לא מדבר ממאסיתי כאילו כמה זה קואב לי כמה זה קואב לי אם ניסית לחפש את זה פתרונות בארטים ניסית על התמי הפתרון אחר ולא היה מספיק טוב והם משקטה בזה שבוע מחקר כדי לנסות למצוא פתרונות אז כאן ראש הבא באמת מספיק קואב את ושבל התחיל לנבר על להמיק בזה ובעצם להבין באמת איפה בעיה זה לא היה שם זה לא היה שם ובאנו את זה מאוד גם מתוך התהליך שעשינו בוייקומניתו המשל עודיה וייקומניתו הקסלרטו מאוד גדול בארצות הברית קיום עוברות שם בזור 1,5 חברות בשנה ומגיע לשם ויש איתך במחזור עוד עודיה איתנו ירוד בעכמתי חברות והתפשוט תרואה את כולם יסברך עובדים ומצלחים להביא לקוחות משלמים כאילו זה גם די המוטו של אקסלה אותו להביא לקוחות משלמים כמה שאתה מוגדם כדי באמת לא חייך כשדבר הזה כואב למישהו ואנחנו לא מצחמית קדם ואנחנו לא מצחמ להביא לקוחות ואנחנו מנסים בכל מין דרכים מצירתיות יותר וצירתיות פחות ולא מצחמית קדם ואנחנו מגיעים להבנה של משהו לא ודלנו כמו הצריך זה משהו שהוא תובנה פנימית של החמור שגם קיבלתם סטירות לפרצוף מבחוץ אני חושב שגם וגם עליה את מקבלת סטירות הפנים שלו סטירות השירות אבל באמת כאילו כל שבוע התולל סיכה עם עוד עשר חברות בהרחמך זור וכל אחד מדווח על מה את הקימות הדחשב אז סטירה שאת מקבלת שיש לו קצת סטירה פנימית כן אבל היא לא מגיע מתוך הבנה שלנו של ציפינו לראות X ורנוואי אלא כן אני חושב להסתכל על המציאות בדיוק ומתוך זה בעצם כמו חיכלה בסוף ההבנה הפנימית של אוקיי משהו פה או כאילו אנחנו עושים פה משהו לא טוב משהו לא ודע אנחנו מחוונים מולי לאנשים על אונחונים או להצריך כאילו לצבוע את זה בצבע אחר לאנשים אחרים ובאמת כאילו חזרנו להרץ מה קצל הרעתו הזה מתוך הבנה שמשהו צייך השתנות וניסינו באמת השנות כיוון לפנות להנשים אחרים והדיין לא צריך נופצה אחרי זה ואגלנו להחלטה קשה שאנחנו צכים פשוט לשנות כיוון לגמרי ומתחקרנו כמה כיוונים בתחומים השיקים ולא צריך נמצא משהו שהאנרנו מספיק גדול ומניין כדי שנקדיש שתחייהינו כיאזמים וחלטנו שאנחנו שרווים את החברה ששנד המגיוסק ספים גיוסנו חמש מיליון דולר חזרנו קצת מתחת לארבע ושם בגדול הסתיימה החוויה הזאת זאת הלכ מאוד קשה מאוד מתלתל ריקשית כן גם לפתר עובדים גם את מדדות מול משקיעים אתם את התקופה חסית חורה בחיים שלנו כשוט אפים הייתה המחשבה לנסות להמשיך בכל זאת או שזה ברור שאין מצב אגנו להבנה יום שכאים שיהיה בעצם להסות מעבר גדול מדי בין תחומים הוא לא אופציה ובתוך התחום שלנו לא לא מתאנו שום משהו שהוא באמת גם מעניין אותנו וגם בעצם מספיק גדול כדי ונות תל אבז כאילו חברת סטארט הבסוף ובאמת בקייב סגרות החברה אבל היה ברור לנו שם חום שכים בע אחד קשוטפים גם דיברנו וייקומנית או וייקומנית או בעצם אמרו אנחנו איתכם בתור בתור יזמים תקימו חבר החדשה אנחנו נשקי המחדש תקסף ונבעיה אני שם אז אני מחכים לזה סוף טובה ופי אין אני אנחנו נגלעות וכל זה אסטח קצת מותח כן ובאמת משם חקרנו באמת את העלומות שאתה קורו ומלנו ביתור שני אנשים טכנולוגים חקרנו כדי נפורטחים ודברים כאלה ולא לא מצלנו משהו מעניין ואני בתקופה הזאת ארגשי שאני רוצה קצת לחזור למקורות של אני מאוד יזמות בולמות עם עם פקט אינטננטי מאוד בולמות של רפואה ואני חדיתי שאני עכשיו עושה הזמות בתחום הזה אם אם אם השותף כאילו רוצה שינוי שכבי אחת אני מאוד אסמך אבל אם לא אני מבין אבל זה כרגע מה שאני נכון לי לעשות וריחה זאת אומרת זה מולומות של הכלים יש לתפנו באיזשהי תוכנית כאן בארץ שבעצם לוקחת יזמים כללים ומכניסה אותם לולומות הכלים ושעמסינו זה שיעוד ריל דאונלומות הטכנולוגיה ובסוף הגנול זה שהיא בעיה מאוד ספציפית שבעצם לבעלי להנשים שאונשים פרטיים שגרים בבית שלהם בארצות הברית מאוד הגיוני לשאים פן אני מפסולריים עם סנית הפן אני וחשמון חשמה שלם יורד וזה וינמוין כזה גם לסביבה וגם לבנדם וכשמדובר בין נכס ההסקרה הבית או אפילו כאילו מרכז לוגיסטי הדברים כאלה מי ששמת הפנלים זה בעל הנכס ומשלמר בקסף על זה ומי שנהנה מהחשמלכינם זה הדייר אז זוכר כן ובעצם זאת הבעיה שבנו לפתור ובנינו מערכת שבעצם אפרט לבה להנכסים למקור את החשמל הסולרי לדערים לרוב זה בהם הנכז הדערים מצל אחד מקבלים חשמל ירוק ויותר זול ובעל הנכס מקבל להשקעת טובה שמחזרת עצמת תפנור בזמן ובנינו תחברה בנינו את המוצר החברה הרצע כשנתיים באמת אם הוא היה קומנית או מאחורינו ולמעשה לא חדקופה הזאת ניסינו לשווה קמוצר בתחום שאין לנו מוסק בו זה לא קומב יקודם שאי אנחנו אנשים טכנולוגים ונסינו עם קור מוצר לאן אנשים טכנולוגים ונסינו לכנסים בארצות הברית והסינו כל מיני אפילו איזשהו סטנט כזה מרכת יעלי בחלק נסים קורול החברה ואונסולר ופיזרנו פשוט מקלות קסמים ברכבי כל הכנס ומת ניסינו ככל יכולתנו בעצם להביא לקוחות גדולים לתוך הדבר הזה גרום למדרית גרום למדרית כי נפסולרים ולמקור את החשמל הדערים ולא צריך לנו פצח את הבעיה הזאתי כן, צריך לנו להביא לקוחות קטנים אנשים פרטיים שיש להם נחסים בודדים פשוט לא צריך לנו להגיע לצלחה הסקית מספיק טובה ופשוט החברה הגיע לסיומה הטבעי של נגמר כסף וזה פשוט כאילו ככה היסטייהם, אז ככה קישלון מספר שלו של השקורה אחרי שפה באמת הייתי צריך התמודד עם תקופה מאוד הרוקה שבעצם לא אדענו לפודברים הולכים נחסנו לעולם חדה שלו אקרנו לפני כן הם לא הרבה כסף בבנק וכל הזמן לא אדענו עם נצדיח הגיע לצלחה הסקית מספיקת כדגש בסיבור הבא וזה באמת אתה ביקר בחושב מחוניים תקופה מאוד מורכבת של להבין האם המשיכים או האם סוגרים, האם חקים הצוף הכסף בעצם יוצאים מוקדם, לא ככהים את האפסדים איתנו וממשיכים עליו, בחושב שזה באמת סוגיה שקשם עוד לחליט לגביה וחת החתות פשוטותי פשוט לא להחליט, שגם את זה עשינו את כופה מסוים אמרנו פיוט בואו נראה לפת מורי מולכים ונתחת ההחלטה זהו וכאילו את החברה זו סגרנו ממשנו מזמן לפני ממש חודשים בודדים וזהו כאילו אני בעצם החפשת הדבר הבא אז מה את החושב שהייתה הבאיה כאן? אני חושב שאני חייך לעולם, הסקיש אנחנו מאוד לא מכירים אותו, תעשייה, בגדול מסורתי, תעשייה את הנדלן שצורת המחירה הבאים מאוד שנה ממש אנחנו רגילים אליה בתור, אנשי הייתק, צריך להיות ברצות הברית, פיזית הרבה יותר ממש אצריך בתור, יזמים לחברות הייתק, מי חושש שם בעיקר היה לנו הקושי כאילו ללמוד את זה ולצליח לעשות את זה? אז ככה אני מנסה להיסוף את כל הסיפורים, אני חושב שמה שמועוד מעניין פה זה שאתה גם הגדיר את עצמך הנכון, כי הזמן מיסייד רתי או כל מי שושך חיידה כל פעם מעבר זה שיהיה זמות זה קשה בפנצמות, כל פעם נקנס ברב הקבמה שהוא אחר שכאילו בתחומים שונים מאוד אחד מהשני, זה גם החובן או שזה ככה חיים את גלגלו אז אלף אני אגיד שבכלל לי כאילו כניסה הזו כל פעם למעיזם חדש זה משהו שהוא כמעט בלתי נשלט, הדבר הזה גדול ממני ואיפה שאני מוצא את העניין בסוף תמיד חוזר לשם, התחומים השניים אנחנו שזה נבה מהדברים שתי עדבתי בכל רגע נתון בחיים שלי, היום מקומות שתי עדבתי לעשות יזמות במחות בכל מחיר כלומר, התחום פחות מעניין ואני קרגע מעניין אותי לעשות יזמות ולהתפתח יזם, היום זמןים גם בבחירת עבודה וגם בבחירת הזמות שדבתי לקנסת עשיות שם קצת רמים פקט אז באמת חברה בתחום החקלאות וכי זה מייזם בעולמות האקלים. וזה מתי הלפי בסוף במשולה שזה של התחום של המאיזם, כאילו התחום של שאני עובד בו בעצם בפינה אחת. כמה אני יזם או משפיע בפינה שנייה ובעצם צנאי העבודה וכמה נוח לי בחיים בפינה של השיט, הייתי צריך בכל פינה בחיים יבחו שניים הם. וכל במהת בזמנים שאני מחיים תעדבתי פינות שנות. אז נשאל כך לאן פנחה ואיך אנחנו יכולים לעזור. אז כיום אני באמת מחפש עבודה. אני מתייהן בכל מיני מקומות, יש מקומות שזה כבר לקראת השלמיון סופים. ואני גם היום חשוב כאילו. אני לא מתייהן לעשות יזמות בתקופה הקובה, אבל איפה נוציא את האזר ממני ואני די מחפש דיכנס לחברות שבהם אני אגור הם משפיע ומשאני חל בצמנים. יזמות זה גם בתוך הרגון. לגמות? לגמות? אז אנחנו נעבור כך לקראת סיום על שאלות טכניוני עוד זריזות. יאללה. ולא דיברנו על זה כמעט, אבל אתה מנטור בתוכנית המנטורים. אמופלש של הרגון הווגרים, כבר הרבה הרבה שנים. מנטור וגם הייתי מנטי אפילו לתקופה. הייתה מנטי? מהדים? מבמי המנטור שלך היה, תלופה? היועד הגדרון. וואו. ואתם יודעים שאתם בצקצות המדברים על זה? זה בדיבור כיוווקבות סגם. דיברנו זה וזמן לא הכי. אני התחלתי בתור מנטור ועזני הייתי מנטי. וואו. ככה נולד. אה, מהוולה. תוך זה כן. אז ככה אם תוכל את הטיפה לסטודנטים וסטודנטיות, גם המקור שלך, מה המקור שלך, כן, אינטור וגם כמובן, כן, בוגר. אצורת לסטודנטית המתחילה. כל הסטודנט. כן, אז אני חושב שגודיבתי הזה קצת בתחלה. -כן. כל הדברים שם, איברל ללימודים עוצמם, בנים זה התפתחות מקצועית או רחישת, נקל לזה קישורים רקים, דרך כל מלדברים שפה לעשות, מעבר ללימודים, לחשב שזה סופר חשוב, בעטך בעולם של היום, בעולם התעסוקה, מאוד לא עוד די, שמה סקים מחפשים בעצם מה בולט במועמד, מאוד מאוד חשוב בעצם, להרחיבו פקים ללמוד דברים, שהם ייחודים, לכם, ולהבין איפה אתם טובים, ואפה לכם מעניין להיות, זה נראה לי אתי, מספר אחת ללמודים בתכניון. מה קיבלת הבדכניון? שלא הייתה מקבל, בשום מקום אחר. אני חושב שערבי אנשים מדברים על זה, היכולת להיכנס לכל תחום, וללמוד אתו, לא משנה כמו רוקב ולא משנה, במה ומורקב, פשוט, בכלת לשבת וללמוד ולבין אותו, ואחרי זה גם כאילו לעסוק בו, שיש לזה משהו שערב, ללמודים את תכניון מאוד נותנים, ובאמת מרגיש את זה בכל צומת בחיים שלי. כן, דגם חזר פה די הרבה. ברשב, השראה את תכניון איתס. אז אני אגיד שחשבתי על זה. לא עללי איזשהו שם ספציפי לראש, אבל אני חושב שלהסתובב בתעשייה, ולראות בוגרית תכניון, באמת דות מפתח, בכל מקום שלא תפני אליו, ולפוגושת אנשים האלה, ולראות בעצם את היכות, ואת המקומות שמגיעו לנם, ואת המייזמים שם בנו, בסוף, בתור יזם, הכבתי מאוד הכי, מקורר בהסצנה בארץ. אני חושב שזה לחשמור מאוד מורר השראה, להבין בעצם בעזקי להן החוחיים, ואיזה אנשים למדנותם, ולפה איפה נראות המבודס רשנים, אני חושב שזה יותר מורר השראה מכל בוגר ספציפי. נכון. תודה רבה, את היקף. לגמרי, מאוד שמחתי להגב על דבר. מעולה, שיבת, לך. תודה רבה.