Go back

מי שומר על הגיל הרך?

from אחד ביום

27m 52s

מי שומר על הגיל הרך?

המסמך מתאר את המצב של פיקוח על מעונות גיל הרח בישראל, שמעקב בתצפית של חוסר ביטחון, חוסר תקנות, חוסר תקציב ומערכת פיקוח לא מתקבלת. למרות שישראל מתקדמת בקונספט של סטנדרטים, ההגדרות הפוליטיות והמערכת של פיקוח לא מושבות בפועל – מפקחת אחת ל-80 גנים, חוסר תקופות ביקור, חוסר רגולציה בפעולות. מצלמות לא משפיעות על מינוסים, אך תהליך הפיקוח לא מותאם לדרמות הפעילות. מחקר של דוקטור בינת מראה שהמימוש של פיקוח מוגדר במדינות אחרות מוביל לתוצאות טובות, אך בישראל אין שילוב של תכנית, מימון ופתיחות. תיאוריה של עיכובים מוסריים, שליטה, מפקחים, והצטיינות של מנהלים מונעים מהפכה. יש מקרים של פגיעה וחוסר שליטה, כמו שיאים של שיעורים או שימוש באלימות, שמביאים לחשש. גם אם יש פיתוח של תוכניות, כמו כלל המסלול של החינוך, אין כאן מימון, טכניקה או שילוב של חינוך, בריאות ושמירה. הביקורת מבקשת שיתוף פעולה בין ארגונים,sticky של ההוראה, וההגדרה של מיקום ותפקיד של מפקחים – כדי להפוך את המערכת למסודרת, מפקדת ואמינה. עם זאת, האינטרסים הפוליטיים והכספיים מונעים מההשגת תוצאה אמיתית.

Transcription

3282 Words, 18276 Characters

Hebrew
בשביל הפריאות לא התפשעת על המצע של הפוקר, על מתרפעת באמבוק, על הטמפרטורה מושלמת של המים, ולחלב השיבול את הכי מדויק, וגם כשמייארתה לא דילה כתה על ההקצפה, כי על הפריאות שלך אתה לא מתפשר. ומה הם ביתו החבריאות שלך? אולי יש לכם ביתו החלב, אבל הנחם הראל. היום יום רבי, שמונה עשו בנובמבר, ואנחנו אחד ביום, מי ביתן שתי מסרין. אני אלה עצמך היופה, אנחנו כאן כדי להבין טוב יותר, מה קורסביבנו, סיפור אחד ביום, בחוליו. כל הוראלי, לדאים קטנים יודע, שכמעט כל דבר, פוטנציאלית, הוא עשיות הכי גדול של כל הורי. יש כל כך הרבה תחישים נוראים, שיכולים לקרות, יש כל כך הרבה הסונות, כל כך הרבה תרגדיות, כשאתה הורא, הכל מפחיד. ולכן, כשמגיע הרגע, להפקיד את הילד שלך, את הטינוק שלך, בידיים של מישהו אחר שאתה פלבו, אתה רוצה לבדה, שאלו היו האנשים הכי אמינים, הכי טובים שיש. דן של הסתן באמת סיכרופטיות ולמה גבוהה, אישומים, בזה הזה, אם באמת לסכנים הילדים, אני לא מאמינה שעשינו על אמת זה, וכנסנו אותם. החשבנו שאנחנו מפניסים אותם לגנדן, הם אפרום גיענון, גיענון באמת. יש כמה אירועים אחרידים, שאינך ספו לאחרונה, אירועי התהלילות של גננות וסיועות בתינוקות בפהותונים. אחד, באריאל, מאוד בפיקוח, החוקרים ספו ביותר מהלפיים והרבה מאוד שעות של תיעוד והחריך הקירה וגם שכתב אישום נגד שלוש נשים, שמושמות בעלימות מתמשכת והרזרית כלפי שבעה עשר תינוקות ופהותות, ישם יותר מערבה מאוד מקרי התהלילות קשה בכתב האישום. בשירה הסרטונים מנתק באותו רגע, והוא אומר לא יכול להיות שיש, משה מתנהגים ככה. בהשכלון, שלוש סיועות וגננת משני מוסדות פרטיים באותה רשת, נאצרו. גם שם, יש תיעוד, השופט את המאה שהמדובר בית נעלות שיטתית ולא בסטמת קיפות אלה בתקיפות מסיביות. בגדרה, פעות נמצא המת במהון פרטי זה קרה לפני כמה חודשים, ההורים הוא זקו בבהילות. מתפליק מתקשרת אליי, ויומעת להישה, תגיעים מהם, אמבולנצמת הפלבי ראי. עכשיו אתה אבל מה קרה, נסתיל האירות או והוא לא מתורר וכחול. בהתחלה, ההורים חשירו שמדובר במה ותיבי, רק אחר ככה מבינו שגם במשפחתון הזה, הייתה לי חורא הייתה ללות שיטתית תיעוד של ילדים שסבלו מהזנכה והלימות. בדיאה ועד, בנו שאים היו יודעים את הדברים שגלינו בהמשך. אז כמובן שמשתה את הדורת שאת לעשות את נכה ובכלל היו שואלים אותנו. שווהלו לא אירועים הראשומים, שהנחספים, אבל אפשר היה לצפות, אפשר היה לקבות, שהאחרי שורה של אירועים דומים שנחספו בשנים האחרונות, המדיניות השתנה. ויהיה כזה שבו אי אפשרות וייתלל בהחזריות כזו בפעוטות הגיל שלוש, בת החלו במסגרת שהמורה לשמור עליהם. מסגרת שבה הם אמורים להיות מפוקחים, מסגרת שמישהו אמור לפקח גם עליה. אז הפעם אנחנו עם דוקטור גלית בינת מנהל את חום המחקר, במחון הישראלי לחינוך בגיל הרח מבחללת אורנים, היא חגרה את הפעוטונים המפוקחים ובתקע מה עובד, מה לא, הוא מה הישראל בחרה לעשות. יש פר בן תחושת זה הזו על התחושה של הפתה, ודוקטור בינת באופן טבעי שמה הלאה אירועים האחרונים בפעוטונים ומשפחטונים, וכשישמה להם היא הרגישה לגמרי את התחושה הראשונה, אבל ממש לא את התחושה השנייה. תראה הכל מקרה כזה הוא מזה הזה הקשלי עצמו, אפשר להישאר דישים כששום עם את הפרטים. אני חושבת שהתעותי כשאנחנו מסתכלים על המקרה כמקרה ולא על הנושא. אם אנחנו נעשה סיכור שהוא ממוקד נושא, אז אנחנו נראה שאין פה שום דובר מפתיע. מכיוון שלמה שעד היום, למרות החקיקה שהתקיימה, מדינת ישראל לא לקחהיות על הגיל הרח, מכיוון שכלי המדיניות שהם מדינת ישראל בחירת להפעיל, הם לא יעילים, הם לא רלוונטים, הם לא מתמודדים עם בעיות היסוד של התחום הזה, ולכן אנחנו גם רואים את התופעות שאנחנו רואים. דוגטור בינת חקרא את התחום של מעונות לגיל הרח בפיקוח, אם התחד דוגמאות לצעדים והחלטות שהתקבלו בקשר לגנאי לדים בשורה של מדינות בעולם, היא רעתה מה עובד ומה לא עובד ויא רעתה איך בישראל מקדמים דווקא את מה של עובד ופחות את מה שכן. אבל כדי להבין את כל זה שווה שבכל זאת נחזור מהתחור על האופן שבו בכלל בנויה אמרכת להכינוך לגיל הרח בישראל. אנחנו דיברנו על זה בין היתר בפרק על מעונות לא מפוקחים, כרנו לו החצר האחורית של מערכת החינוך עליו בכודשי הנור האחרון, ובמקור אמרנו התחום היה בכלל תחת אחריות, משרד העבודה והרווחן. כל התפיסה בישראל הייתה שהצורך היחיד במסגרת לגיל הרח היא כדי שהאימה תהיה פנויה לצאת לעבוד. למעשה זה משהו מתמשך כבר מקום המדינה, אם אנחנו מסתכלים על זה אחורה. ב-40 תאישה כשנחכה חוק חינוך מממלכתי, הרחינוך בגיל הרח לא היה חלק ממנו, בשמונים וערב הקהוא חולט, בעיזה שהוא שלב שצריך להכיל אותו גם על גיל האה שלוש וערב החוק לא יופסם במה שחסרות שנים. זגרות לחסרי ישה, אז ילדים בגיל לדעת שלוש נכנסות אחת המטריאזו עם כשישים, אנשים בכולי נפש ועוגדה אחוק, חוק הפיקוח על מעונות היום של 3.35, שבאצם כבר שכל מזגרת שיש בה למעלה משני חוסים תהיה את אחת פיקוח. שבספר של עבר, חוק הזה לא יופסם מעולם. חוק הפיקוח ששנד 65 כבר שכל מעון שיש בו יותר משני חוסים יהיה את אחת פיקוח של המדינה. בטח לס, החוק הזה לא באמת נכף, אלף תשאים וחמש את הימים הראשונים בחייו של תינוק, מיגיל, אפס ועד גיל שלוש פשוט לא נתפסו בישראל, כמו בהרבה מקומות אחרים בעולם אז. כחשובים או כימים שמאצבים את הילד והאדם שהתינוק הזה יעבוך להיות. נכון זה מדויק, את פיסה התפיסה שגויה והתפיסה שגויה גם בקרבורים, גם בקרב הציבור הרכה ולפעמים גם בקרב קווה המדיניות. את יחסו אליו כאלחלק מתוך הגיל הרח, אבל למעשה כשאנחנו מסתכלים על גיל עדיית שלוש ועל ההתפתחות של הילדים בגיל הזה, אם זה מבחינה קוגניטיבית, אם זה מבחינה מוטורית, אם זה מבחינה ריקשית. אז אנחנו מבילים שארבע מאוד הליכים מתרחשים בו. בהתהר הליכים האלה מאבים מסד להתפתחות של הילד בשלבים מוחרים יותר. ככל שיחסי הילד עם המבוגר שסביבו, אם טובים יותר, ריחותים יותר. ככל שעשביבה שבה אוכי היא בתוכה יותר ומקדמת יותר, אז ככה אנחנו נוכל לראות את התוצאות האלה גם בגילאים מבוגרים יותר ובהתפתחות שלו. ככל שעבר הזמן, שורה של מחקרים הגיעו למסקנה שאיפסד שלוש הוא פרק זמן מאוד חשוב קריטי בהתפתחות שלנו. החוקרים ראו למשל פערים בין ילדים לאורך שנים, כשישבו את מי שהיה במסגרות איכותיות יותר הוא מי שלמד במסגרות איכותיות פחות בגיל הרח. קצת אחרי שהתחיל המילניו מחדש, ההבנה הזו, כבר איתה מקובלת גם בישראל. ואיתה מיסיון, ואני מתגיש מיסיון של יושבי ראש ועדה לסחריות האלה בכנסת למשל, להוביל סוף סוף לשינוי. בלפיים השלוש היה בעצם מחל מלכיאו וחרב ורנקוין, וזו לא נורלב שבעצם גישו הצעת חוק, שנגתה או נכתבה בשיתוף עם המועצה לשלום הילד עם הצחק הדמן והם ניסו להביר חוק שבעצם גם יעביר את האחריות למשרד החינוך, וגם הם רצו בעצם להאחיל את הפיקוח על כלל המסגרות לחינוך טיפול בגיל לדעת שלוש ואת הסנדרטים עליהם. תוצאה של זה הייתה שבעצם במשך כמעט עשר שנים מתקיימו דיונים, על גבי דיונים בכנסת, כל פעם זה המסיבה אחרת. פעם אחרת מכיוון שלו קצה לזה, התקציב המטיעים, פעם מכיוון של רצו שהפיקוח יהיה במקור חוץ וחברי כנסת התנגדו. ובסופו של דבר חוקים לא עברו, ואנחנו היינו בסיטואציה שבע כדי לפתוח מקול את הייתה צריך לפעול בהתאם לחוקי הראשוי, לפתוח כתנה גם כן, אבל לפתוח גם גלדים לא נדרה שמבחה כלום, אפילו לא אישורי כבאות או כל דבר אחר. כן, זה אבסוד שכדי למקור מלפפון וגזר צריך פיקוח הדוק וראשיונות, אבל כדי לתפל בתינוקות קטנים לא ממש. ובאסרל כמו שקורה לא פעם, נזכרו באבסור דזה רק אחרי שקרה עשון או ללטרדיו כשקרו עשונות. חקרת מותה של הפעותה יסמין וינטה בתה שנה לפני כשבועיים, על פי החשד הסייד בגן, הטיח את הפעותה על מזרן, התפעותה בו ונשקבה עליה, עד שמתה. סרטונה ההבטחה או לשעשיית התנהגה בעלימות כלפי, פעותות מאוד. ‫העשרה מקרים לפחות. ‫בשנים בלפה מושפה עשרה ‫ואלפה מושמונה עשרה. ‫שני פעוטות, דוויד דייגי ‫והסמין מבין תעזיכה מבחה, ‫מטו בגנה ילדים בתל אביב ‫ובתח תקווה. ‫הגנן לשיל יסמין, חנקה אותה למוות. ‫דוויד מת בזמן שהיה תחת השגחה. ‫בלפה מוצא עשרה, ‫נחשפה הפרשת קרמל מאוד ‫הבגן בי בילב בראש העין. ‫מסייעת בגן, היא זו שהתלוננה ‫למשטרה ובפרק זמן של שלושה שבועות בסך הכול, ‫ממצעו רעיות להתללות ‫בא אחד עשר תינוקות ופרותות. ‫התיעורים אישם מזוואים, ‫אצלנו, בחדשות, תחליטו, ‫האז לא לשדר את הסרטונים ‫מרוב שהיו קשים. ‫עבודה שאופט, יושבת אור, ‫אומדת אור. ‫היא מלאה לתבגן של קרמל מעורגה ‫שרשנה ולא נושא עין כבר שמדעים. ‫אני הוא התחנה לדבר מהמחה. ‫זה ההיסטרנות, שכה לא הוכחה לנושא עירתים ‫שאנו, הם לא אביבר. ‫שאתה תחילו לראות העירתים ‫שאנו, זה לא הגעני. ‫והזרק אז, אחרי הצעות חוק ‫וניסיונות קושלים רק אז, ‫התחיל איזשהו שינוי אמיתי. ‫הצעת החוק של הפיקוח ‫על מעונות היום ‫בעצם בעבור מר בואו נגדיר סטנדרטים. ‫נגדיר סטנדרטים מבחינת המבנה, ‫נגדיר סטנדרטים מבחינת כוח אדם, ‫החשרה שלו, הסכלה שלו, ‫התקינה כמה ילדים ‫פיר אין שיצו וגודל של קיטות ‫מנימלי במקביל. ‫חוק ההכחוק של עצבת המצלמות, ‫מצלבת מצלמות חובה, ‫בכל אחת מן המזגרות ‫של לדעת שלו ‫שיש בהן שבעי לדים ומלה. ‫אז מכאן אנחנו יכולים לראות ‫שבעצם גם עכשיו, ‫במזגרת החוקית הנוכחית ‫כל הילדים שנמצאים במזגרות ‫שאמד שבעי לדים, ‫אם עדיין לא בפיקוח. ‫ליכורה זה צעה בכיוון הנכון. ‫הפיקוח על מעונות להגיל הרח ‫אבר לחיות מסרדכינוך, ‫וכלעציב מצלמות בגנים ‫שיש בהן שבעי לדים ומלה. ‫היו כללים חדשים לגבי גודל, ‫מספר ילדים, סוף סוף, ‫היו סטנדרטים, הייתה רגולציה, ‫ועדיין זה לא עובד, ‫מחקר של דוקטור בינת ‫מסביר בעצם למה. ‫אבל קודם חסות אחת ‫הוא ממש מיית חוזרים. ‫בשביל הפריעות לא התפשעת ‫על המצא של הפוק, ‫על מטרפה את באמבוק, ‫על הטמפרטור המשלמת של המים, ‫על חלב השיבול את הכי מדויק, ‫וגם כשמייארטה לא דילאה כתה על ההקצפה, ‫כי על הבריאות שלך אתה לא מתפשר, ‫ומעים ביטוח הבריאות שלך, ‫אולי יש לכם ביטוח, ‫אבל הנחם הראל. ‫ברמת הקוונות, מדינת ישראל ‫הצליחה באסור האחרון לקבל ציון ‫שהוא בסך הכל לאורא, ‫מחקקו, חוקים, התקבלו החלטות, ‫רגולציה, פיקוח, ‫בעיקר רבינו בישראל ‫שגיל אפסת שלוש הוא חשוב. ‫פוליטיקאים, אפילו יבטיחו ‫לעשות יותר. ‫אנחנו מודיעים היום על השקת ‫השלב הראשון, ‫בדוכנית חינוך חינם ‫בגילהי שלא אפסת שלוש, ‫פשית חייבנו שנעשה ‫במרכת הפרירות. ‫הירדים קטנים שמקבלים חינוך ‫ומערכת מפוקחת, ‫ומערכת מקצורית, ‫בגילהים האלה אפסת שלוש, ‫יש להם מטרון לכל החיים. ‫והילדים שאלה מזה, ‫יש להם חיסרון לכל החיים. ‫אבל עם שני המקרים ההנוראיים ‫שנכספו בימים האחרונים מלמדים אותנו משהו, ‫זה שגם במקרה הזה ‫כוונות לחוד ומסים לחוד. ‫מה שנעשה? פשוט לא עובד מספיק טוב, ‫בולי אפילו לא עובד בכלל. ‫תראה, יש לנו שני כיוונים ‫שבהם המדינה פועלית. ‫כיוון אחד זה באמת רגולציה ‫הסנדרטים על מעונות היום, ‫והמעבר למשרד החינוך ‫שהוא היה מעבר מאוד מאוד חשוב ‫כיוון שהוא היוויר ‫שבעצם אנחנו רואים את החינוך, ‫בגיל לדעת שלוש כחלק מהרצף החינוך ‫היא לאורך הזמן. ‫תראו חברים יקרים, ‫במהלך היסטורי מעונות היום, ‫עוברים למשרד החינוך. ‫שנים מדברים על החשיבות ‫של המעלה הזה, שנים רוצים בו. ‫ומסרד החינוך אחן התחיל ‫לפעול בנושא, ‫אם זה להגדיל את מספר המפקחים. ‫אם זה לא צייקול קורה ‫למנהלות של מעונות היום ‫בראשויות המקומיות, ‫על מנת לתת את השירות ‫ולבדוק מניד רש, ‫בתוך מזגרת שהיא קרובה יותר ‫על האזרחים וקרובה יותר להוכלוסיה ‫במקומות השונים ובעישובים השונים ‫ולתת את המנהה הדרוש. ‫יחד עם זאת, אנחנו רואים ‫שעדיין, ‫יש פר מאוד מאוד גדול ‫בין סטנדרטים שנקבעו, ‫בבין התשתיות שכאמות ‫והיכולת בעצם לבצע ‫או להסם את הדבר בפועל בשטח. ‫כל הדרומה התנושא הפיקוח, ‫לפי המוצד לשלום הילד, ‫יש מפקחת אחת ‫על שמונים גני ילדים, שמונים. ‫פי דוח מבקר המדינה, ‫התחלופה בתחום, ‫הדירה, חצי מינשות הסגל ‫במעונות עוזבות כבר בשנה הראשונה. ‫זו העבודה קשה, בתנאים קשים, ‫ולמות שיש מזגרת רגולטורית התחום ‫הוא בבלגן, יש המון גורמים ‫שמפילים היום מעונות יום בישראל. ‫יש המותות, יש רבות פרטיות, ‫יש אפילו גורמים מסכיים, ‫שמפילים גני ילדים ‫כאות זרוע של הביזנס, ‫יש אלפי מפילים וגם ההצד של המדינה, ‫על מעונות היום אחרי משרד החינוך. ‫על משפחטונים, אם ההתחמישה ‫אל עדים, משרד העבודה. ‫מעונות שמוגדרים רב תחליטיים ‫הם באחריות משרד הרווחה, ‫הם באחריות משרד הרווחה ‫הוא משרד הבריאות, אני אמרתי, בלגן. ‫אנחנו רואים שמערכת התמיכה ‫שניתנת למזגורות של ידעת שלו ‫שידען מצומצמת מאוד ביחס או בהשוואה ‫לזו שניתנת למזגורות בגילאי שלו שתשש. ‫אם אני מסתכלת על גילאי שלו ‫שתשש לצורך העניין, ‫אז אנחנו רואים מערכת מאוד יציבה ‫שנכנסים אליה מפקחת, ‫הם נכנסות אליה גננות מובילות ‫ואם נכנסות אליה גננות ‫שמדריכות צוותיים בשנה הראשונה ‫ובתחיל האדר כם. ‫ואנחנו רואים את שירות ‫הפסיכולוגיה הכי נוכיב, ‫ואנחנו רואים את כל אותם גורמים ‫שאמונים הליטור ומוגדם, ‫אם זה כלי נעיותי קשורת, ‫ואם זה מרפות ביסוק וחיוצה בעלי. ‫כל מערכת מחה הזה הוא לא חלק ‫מאה לדעת שלו. ‫את אומרת, המדינה גם כשילקחה ‫על עצמה את חקיקה תחוקים האלה, ‫וגם כשי קבעה את הסטנדרטים, ‫היא לא לקחה את האחריות המלאה, ‫על המזגרות האלה כפי ‫שאנחנו רואים בשלושת שש, ‫אפילו אם אנחנו ניכר בחשבון ‫את מי שמפעיל את המזגרות, ‫המזגרות לא מופעלות על ידי המדינה, ‫המזגרות מופעלות על ידי ‫למה למשלוש תלפים 500 מפעילים שונים. ‫מה כנסה? ‫מצלמות? והדימודי אני הייתי מאוד תמים ‫כי אני חשבתי שאים מצבים הצלמות ‫בגנאי לדעים, ‫זה אם נעמי גננות להתהל בתינוקות, ‫אבל דוקטור בינת חקרא, ‫הייככה ספציפית את הנושא הזה, ‫והיא מצאה שזה פשוט לא המצב. ‫הוא שלה שהתריד האותי היא, ‫האים הצלמות הופכת את הקיטות, ‫הוא הופכת את המזגרות ‫למזגרות בתוכות יותר. ‫והתשובה הקצרה היא שלו, ‫בדקתי את זה גם במקומות ‫באמצבת המצלמות הייתה חובה, ‫וגם במקומות שבהם ‫הם מוצבו באופן ולומתרי. ‫אחשב, כשאני מסתכל את המקומות ‫שבהם הייתה חובה של הצבת מצלמות, ‫אז אני מגיעה לקרואי הדרומית, ‫לסין, להודו, למלזיה, ‫ובכל אותם מקומות, ‫אנחנו רואינו שגם יש גידול ‫במספר מקרה הלימות המדובכים, ‫וגם שזה לא היבה כל הרטעה, ‫הוא מנה את המקרה הבא. ‫גם כשאנחנו מסתכלים על מדינות ‫מהרוויות כמו רצות הברית, ‫הוא כמו איטליה ששם הממש, ‫הממשלה היקים הקרן, ‫יחודית שעודדה גנים להציב מצלמות, ‫אנחנו לא ראינו שזה שפר את הנתונים ‫הוא שפר את מצווה הלימות בגנים. ‫אם אנחנו מדברים על הגילה רח ‫על גילה ינקות, ‫אז בסין, ‫ששאם כבר מעל פיים ושבע הישראל ‫יש חובה את הצבת מצלמות, ‫מחקר רעה, שבעצם לא זאת ‫בלבד שהמצלמות שפועלות, ‫שם בשלוש מותי שימה הלות, ‫וממשדרות למוקט הצפיטנים ‫שצופה בהם בזמן אמת, ‫לא שפר ולא שינה דבר לגברית הללות, ‫אלא של איפה, חודיותר מכך, ‫הצבתים, מצאוד רחים, ‫כאלו ואחררות כדי להתמודד עם ‫העובדה שיש הממצלמות. ‫שם הם משתמשו במחתים על מנת ‫לגרום, להילדים, לעשות את מה שם רצו. ‫בסופו של יום המצלמות ‫כמצלמות לא מורתיות. ‫לא, המצלמות כמו שראינו, ‫הן מספקות רעיות, ‫אבל רק בדייבד אחרי שהייתה ללות כבר קרטה, ‫וגם אז זה לא קורה אוטומטית, ‫אם הורד המשל מבקש לצפות ‫במצלמות מהפעוטון, ‫זה תלוי ברצון של המעון, ‫אם להפשר לו לצפות בהן. ‫בקוח צריך להיות אחר, צריך להיות ‫הקבי, צריך להיות מורגש. ‫וזה לא קורה, דוח מבקר המדינה ‫מיון ילפיים 26, ‫שרעה שמשרד החינוך לא כווה ‫הגדרות הפקיד ברורות למפקחים. ‫אין למשל מספר מינימלי של ביקורים ‫שצריך לעשות בכל פרק זמן. ‫בעל פיים 23, ‫בארבעה שרחו זמן מעונות ‫לא בוצא אפילו ביקור אחד של מפקחת. ‫ברבהים הוא שלושה החוזמן מעונות ‫היה רק ביקור אחד. ורמת הטקצוב, מדינות האויסידי, מהשקי עוד במוצה, פשנמה! המסר יותר נעישראל בחינוך בגיל הרח, יש הערכה במשרד העבודה, משנה שעברה בסך הכול, שחסרות שלושת אלפים את הפלות, מאות מעונות נזגרים, בגלל חוסר בחווח אדם, מה שמגדיל את האומס עוד יותר על המעונות הקיימים. מכל הניסיון של משרד החינוך, ואני חייבת להגיד שיש כאן ניסיון של משרד החינוך, כי הוא מגדיל את מספר המפקחים, והוא לקח עוד מפקחות במקורכות, ולהתלעת אנחנו רואים שישי רידה במספר המסגרות פר מפקחת, מי עם זה היה קודם לכן, מי הרבהים בהרך למפקחת הזה, היום אנחנו מדברים על שמונים ושלוש מסגרות למפקחת, אבל עדיין, זה לא מספיק, ואין כאן תתקציבים, ואין כאן את המשאבים, שמאפשרים לעשות את הפיכוח או ליסמת החוקים בצורה הנכונה והמטימה. בעד שזה לא יקרה סביר מאוד להניח שאנחנו נמשיך ואנחנו נראה את התופעות, שאנחנו נתקלים בהם. אז מה שקורה אחרי שאמרנו את כל זה? הוא שלצד, גננות, הוא מעונות, מעולים, ממש, שקיים עם בישראל. גם אנשים לא מוכשרים, בלי כלים, בלי ידע, יכולים לנהל או לעבוד בגן בתנאים קשים כשאין עליהם פיכוח רציף, גם הצלמות, טוב לא, מצלמות יכול להיות להמשיך לצלם. עכשיו, בכל תסקרים מה שאלה בצורה מאוד חדה, למעשה בתישים ושלושה חוזים מהמקרים, זה שישנו עומס בלתי נזבל במסגרת העבודה הזו. המטפלת, היא לא רק מטפלת, היא גם מטפלת, והיא גם מנקה, והיא גם מבשלת, ולפעמים היא גם השוארת, והיא גם נותת את המענה במהלך היום לאורים שמתקשרים, ולחץ בעבודה הוא בלתי נזבל, וכשאנחנו לוקחים בחשבון גם את העובדה של יפעמים, התקנה לא נשמרת כפי שצריך. אז הרבה פעמים אותן מטפלות גם נעלצות להתמודד עם סיטואציה שבה הן במקום לשמור על שלושה או חמישה או שמונה ילדים, שום רוד גם על הרבה עשר הילדים לבד. הדבר השני שאלה וזה היה ב-40 שלושה אחוזים מנה מקרים, זה בעצם חוזר מימנות של צוות, שם לא ידעו איך לבנות צדריום שהוא מותאם להתפתחות של הילד. אנחנו יודעים שצריך שאיזשהו צדריום שהוא מספיגמי שרועת הילד, שמזה את הסימנים שלו עם הוא איתה יף, עם הוא רעב, ובעצם לזה לבנות אותו וכן עלה. הדברים האלה לא התקיימו בין היתר כם לא ידעו איך לבנות צדריום כזה, כך שאפילו דברים מינימליים שנדרשים לעשות כמו להחליף לילד את התיטול, אם הוא עשה היצרחה ומלו הספיקו להגיע אליהם, או הצורך להשכיב אותם לשון באיזשהו שלב. הדבר השלישי שאלה בצורה מאוד חדה, זה ב-1962 מחוזים מהמקרים בליו איזה שהם תפיסות, שהם תפיסות שגויות אפשר להגדיר אותם כך או לא מקצויות, של אני אשאיר את הילד עם צרכה ולגופו ולכן הוא כך מלמעג להיגמל או לחילופין, אני יחסה את פנה ובסדין, ואז הוא יצליח לרדם כאילו חשוך והוא ירגיש מוגן ושקט ושלב. ואנחנו צריכים להחשיר את כוח האדם, ואנחנו צריכים ללבות אותו, כי לפעמים הסכלה היא לא מספיקה, את צריך להמשיך ולהדריך, תוך כדי העבודה על מנהת להגיע לתוצאות. ישנם גם מקרים, שאולי אפטיעות חבר אם אנחנו מדברים על מישיק מוקר מלמעוד, הקרמל מעודה הייתה בוגר את תורי שון בחינוך. הרבה אנשים לא יודעים את זה, אבל המחקר גם את זה מראי, שזה לא מספיק שאתה יש לך הייתה הסכלה, ולא מספיק שיש לך הייתה אחשרה, אתה צריך גם שתייה סביבה את עבודה שהיא תומחת, ושיהל לך הייתה משעבים כדי לקיים את מה שאתה יודע שאתה צריך לקיים, והדבר הזה בפועל לא מתרחש במציאות של מזגרות לדעת שלוש נכון לעיום. את המאסים המחרידים, שגיד גלו בגנאי לדאים שאפחו למוגדי תללות, היא אפשר בשום צורה ואופן להצדיק, זה ברור, זה לא איניאנט של נסיבות, לא איניאנט של עומס, לא שלטנה הסכר, הטיעורים שייצאו משם. הם כאלה שאני אפילו לא מסוגה לתאר לכם כאן, פשוט מאסים מפלצתיים. מה שכן, אלו אירועים שפיקוח מתאים ופקטיבי, היה יכול למנוע או לכל הפחות לצמצם. וגם את זה, המחקר של דוקטור בינת מראה, כי היו מקומות בעולם שבהם זה קרה, מקומות שבהם הצליחו בעזרת כלים נכונים ומדויקים להפוך את גנאי ילדים לגיל הרח למקומות, טובים ובתוכים יותר. אם אנחנו ניכח את דוגמם כנזסיטי למשל, מועצת החינוך של המכרוץ, שלכן זסיטי, איך להתאבי איזשהו שלב שהיא מפסיקה. חוזרת במאריון של פיקוח על ידי מצלמות. והיא יוצרת איזשהו מבנה אחר של עבודה משותפת של הורים צבטה החינוך, אנשי פיקוח ואין שהיא מקצוע כדי לבנות אחרת לגמרי את כל מערכה יחסים שבין הגורמים השונים להגביר את האמול, וכמובן לדאוג המלך שרמתימה של הצבט ולהעזר בקילה. אז זה דוגמה אחת, שאני חושבת שהיא דוגמן האדרת שהיא את האפשר ללכת אלה. אני חושבת שיש צעדים שנעשים לכיוון הולכון. אני חושבת שהמודעות לגיל הזה הולכת וגוברת. אנחנו רואים את זה פרמטרים שונים, נתחיל מיקמות המחקרים שמתקיימת לגבי הנושא של גילין קוט. ואנחנו יודעים שבדרך כל פיתוח של כל תחום ובראש ובראשונה מבוסס על נתונים ומבוסס על מחקר. אנחנו רואים כיצד רשויות שונות במדינה כמו על המס, החלו להוציא דוחות ספציפים שמנוגעים לגילה הילדת שלוש. ישנה היום מחשבה לבנות בכל יחידה ברשות המקומיות, שהיא שלבו בין בריאות רווחה וחינוך בגילה הילדת שלוש. אז אני חושבת שכשאנחנו מסתכלים על כל הדבר הזה ועל כל העשייה, אז זה יסיבר טובה לאופטימיות. אני מאוד מקווה שבכלים הפוליטיה כי המביקר במצוקת הקציבית הקיימת אנחנו לא נמצא את עצמנו שוב כבאבר עם קוונות עבורות, אבל שתקציב או המשאבים לא נמצאים בצידן. דוקטור גליד מינה, צטודה. צטודה. זה היה אחד ביום של אין שתי מסרי. אנחנו המחקים לכם בגבוצה שלנו בפייסבוק חפשו אחד ביום הפרד כסטיומי. כאורך שלנו רואה מעטיק, תחקיר בהפקה הילפה, זה די חצרוני מתן זמיר בנהיל שחר ושיר הארל, על הסעון, יובל בוסילוסקי, יעיר בשען יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו. אני אלה עצמך איוף. אנחנו נהיה כאן גם אחר. בישבי לבריאות לא התפשעת על הסרט אלפים צעדים ביום, גם כשאחם, גם כשארת גשם, וגם כשגילית שנישאו עוד מתאים צעדים כשכבריית בפדשם, כי על הבריאות שלך, את לא מתפשעת. ומה הם בטוח הבריאות שלך? אולי שלכם ביטוח, אבל אני לכם אחר.

Podcast Summary

Key Points:

  1. הפיקוח על מעונות גיל הרח בישראל לא מתפקד, פולחון פיקוח, חוסר תקנות, חוסר תקציב וקצת סטנדרטים.
  2. חוסר תקופות פיקוח מוגדרות, מפקחת אחת ל-80 גנים, והתקנות לא מעורבות במרחב של הפעילות.
  3. מצלמות לא מפחית את הלימודים, אך יש תקופות שבהן צוותים לא מוכנים או מוכרים, והן לא מקרין את התנהגות התינוק.
  4. ילדים מתקיימים בתי עילויים עם מיסויים, חוסר תקופות, חוסר שליטה, וסיכון גבוה לפגיעה.
  5. חוסר תיאוריות מערכתיות – מוסדות חינוכיים אינם מוכנים, הוראות לא מושבות, והחזקת ההוראה לא מתבצעת.
  6. מתוך מחקר של דוקטור בינת, נמצאו תובנות של קצב עליון בהוראות ותכנון פיקוח, אך בפועל לא מתרחשים.
  7. יש מקרים של סיכון רציני לפגיעה, כמו שליחות או שימוש באלימות, שמגיעים בסביבה של חוסר מיקוד.
  8. שינויי פיקוח בתחום מגיעה מההצטיינות בהרמת היקף, אך לא מביא את ההשפעה הדרושה.

Summary:

המסמך מתאר את המצב של פיקוח על מעונות גיל הרח בישראל, שמעקב בתצפית של חוסר ביטחון, חוסר תקנות, חוסר תקציב ומערכת פיקוח לא מתקבלת. למרות שישראל מתקדמת בקונספט של סטנדרטים, ההגדרות הפוליטיות והמערכת של פיקוח לא מושבות בפועל – מפקחת אחת ל-80 גנים, חוסר תקופות ביקור, חוסר רגולציה בפעולות. מצלמות לא משפיעות על מינוסים, אך תהליך הפיקוח לא מותאם לדרמות הפעילות.

מחקר של דוקטור בינת מראה שהמימוש של פיקוח מוגדר במדינות אחרות מוביל לתוצאות טובות, אך בישראל אין שילוב של תכנית, מימון ופתיחות. תיאוריה של עיכובים מוסריים, שליטה, מפקחים, והצטיינות של מנהלים מונעים מהפכה. יש מקרים של פגיעה וחוסר שליטה, כמו שיאים של שיעורים או שימוש באלימות, שמביאים לחשש.

גם אם יש פיתוח של תוכניות, כמו כלל המסלול של החינוך, אין כאן מימון, טכניקה או שילוב של חינוך, בריאות ושמירה. הביקורת מבקשת שיתוף פעולה בין ארגונים,sticky של ההוראה, וההגדרה של מיקום ותפקיד של מפקחים – כדי להפוך את המערכת למסודרת, מפקדת ואמינה. עם זאת, האינטרסים הפוליטיים והכספיים מונעים מההשגת תוצאה אמיתית.

FAQs

לפי חוק הפיקוח על מעונות היום, מעונות שיש בהם יותר משני חוסים חייבים להיות מופעלים על ידי המדינה. לכן, מפקחים עובדים על המזגרות, אך חוסר תקציבים וקושי בפועל מונעים מההשלמת הפיקוח.

המצלמות לא מונעות הלימודים, אך הן לא מתקשרות עם תהליך אמינות. מחקר של דוקטור בינת מראה שהמצלמות לא שינו את שיעורי הלימודים, אלא רק יוצרים חוסר שקט ולחץ לילד.

מפקח במעון של גיל שלוש הוא איש מוסמך שממלא תפקיד על מקורות מפקחים, אך יישור של מפקחים לא מושלם. לפי דוח מבקר המדינה, מעט מזגרות מקבלות ביקורים בתקופות קצרות.

ההגנה על מזגרות של גיל שלוש לא מובנת באחריות של משרד החינוך. מזגרות מופעלות על ידי מפעילים שונים, והמדינה לא מוגדרת את הסטנדרטים או את הדרישות המדויקות של פיקוח.

לפעמים ציוד הוראה מוגדר בצורה שגויה – לדוגמה, לא ידעו איך להפוך את הצדרים לפי סימנים של הילד. זה משפיע על התפתחות הילד, במיוחד בפיתוח חינוכי ורגשי.

לא. במעונות רבים, מטפלות נדרשות לספק את כל הפעילות – מטפלת, מנהלת, מזמנת, מנקה – והלכתי משמעי זה פוגע ביכולת לספק עזרה לפי הצורך.

Chat with AI

Loading...

Pro features

Go deeper with this episode

Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.