עמי ברונסקי פסיכולוג קליני | ארגון אישיות לפי קרנברג Ep#10
from The Ami Bronsky Podcast
26m 48s
הפרק מוקדש לניתוח מושג ירגוני שיות של קרן ברג, פסיכולוג שהפłל את התפיסה הפסיכולוגית של חומרת הפתולוגיה. ברג מתאר את בני אדם כמחלקים לשלושה סוגים: ירגוני שיות פסיכותי, גבולי ונוירטי – מה שמאפשר לערוך את המבנה של הפתולוגיה על בסיס מנגנוני אגו, ולא רק על בסיס סוג הפתולוגיה. הוא מתייחס לשלושה תפקודי אגו מרכזיים: בוחן מציוני, אינטגרציה של זיהות, ומנגנוני הגנה, כל אחד מהם מושפע מהתהליך של התפתחות האישיות. בוחן מציוני מתייחס ליכולת להבין את המציאות במנגנון מסתגל, בעוד אינטגרציה של זיהות מתארת את האיזון בין תחושות חיוביות ושליליות – חוסר איזון מופיע בירגון פסические. מנגנוני הגנה מוגדרים כהפעלה של חיבור או פרדה, וההשפעה של ההגנות הקיצוניות על חוסר אינטגרציה מקרינה את הרגון. בנוסף, ברג מציין שלושה כוחות אגו נוספים – סופר אגו, ויסות ושליטה בתחפים, וחרדה – שמשפיעים על ארגון האישיות. הוא מראה שההעריכה של תפקודים האגו היא מוקדמת לחשיבה על חומרת הפתולוגיה, ולא רק על סוגה. סיכום הפרק מראה שכל הגישה נוגעת לחומרה האנושית הבסיסית, ולא רק במסלול של מקרים מוגדרים, ומשתנה את ההבנה של הרגון של האדם.
שמייך שהצטרפתם עליי להוד פרק בפוז גסט שלי, אני אמיברונסקי, אני פסיכו לו קליני.
הפרק שלנו, היום יעסוק בנושא של ירגו נשיות, זה מושג שתבה אותו כרן ברג, שהוא פסיכייתר אמריקאי.
אני איתן קצת ריקה על מושג מפטח, שמאוד משמש אותנו מתוך הטאוריה שלו, ולהתלעת עם קצת היסטורי, אני אסביר את האמושגים הבסיסיים.
כרן ברג בעצם הוא בין לדור, בשביבות שהטקסטים החשובים שלו נכתבו בשנות השישים והשיבים,
כשבעצם בתפיסה, פסיכיית, והפסיכולוגית, עדיים, התמודדו עם השירים של התפיסות הישנות, שהנשים מבחינת פסיכו פתולוגיה נחלקים להנשים בריאים וכולם, זאת התפיסה ישנה.
אפשר לראות אותה גם בתפיסה של פרויד, שבמושגים שלו, הוא משתמש במושגים של מהעשה, השתנו כבר מזמן, שכשפרוי אמר נרכיסיסטי הוא בעצם התכוון למה שאנחנו מתכוונים היום פסיכותי וכשהוא אמרנו אירותי הוא התכוון למה שהיום אנחנו מתכוונים גבולי.
ולבעצם הכרקה של קרן בערך שהוא היה מושפה גם מתיאוריות הדחף של מל הנקליים וגם פסיכולוגיה את האגו של מרגע רטמלר.
בעצם הגיע לכמה תובנות מאוד חשובות ובסיסיות ומעניינות, הראשונה היא, שבני אדם למעשה מבחינת הפתולוגיה נחלקים לשלוש קטגוריות ולא לשתיים.
זאת אומרת שיש בני אדם שהם הוא קורה להם לאירותיים, יש בני אדם שהוא קורה להם גבוליים.
ויש בני אדם שהוא קורה להם פסיכותיים כשלמה עשה, הכתגוריזציה היא שיש אנשים שם חולים,
שיש אנשים שיש להם פתולוגיות נפשיות, שהם מוגדרות כפתולוגיות בתווח הביניים שהם מתונות יחסית,
ויש אנשים שהם או ללא פתולוגיה עם פתולוגיות קלות.
המושג השני שהוא בעצם נשען עליו, הוא הניסיון להשתמש בקוחות אגו או תפקודי אגו,
כדי להגדיר את הפתולוגיות, את התשתית של הפתולוגיה, כשבעצם מה הוא אומר?
הוא אומר שהוא מחלק את תפקודי אגו לשלוש קטגוריות, חשובות ראשונות ובסיסיות,
שזה בוחן מציעות, אינטגרציה של זיהות ואיכות מנגנוני הגנה,
הוא מוסיף עוד כוחות אגו נוספים שבהם היקריעים זה ויסות ושליטה בתחפים וברגשות,
זה אחד השני הוא חומרה והחלה של חרדות ואופי של חרדות,
והאחרון השישי הוא אינטגרציה צופר אגו.
בעצם תענת הישוד שלו, שאנחנו מנתחים את חוזק האגו של האדם,
אנחנו יכולים לקבל איזשהי הערכה, שהיא לא נוגעת לסוג הספציפי של הפתולוגיה שלו אלא לחומרה הפתולוגיה.
כשבעצם מה שהוא אומר הוא אומר, אם אנחנו נוכל להעריך,
אצל כל בנדם מה היא חומרת הפתולוגיה שלו, אז התשובה שנקבל או הפלטפור מה שתהיה לנו לתוכנית טיפולית,
היא לא פחות חשובה מהשר הצורך להגדיר את סוג הפתולוגיה ולפעמים אפילו סוג הפתולוגיה הוא משני.
זאת אומרת, האם מדובר באפרעתי שיוצחי זו עידית או נרקיסיסטית או גבולית,
או שני מושגים שהוא מי את להשתמש בהם, והיום אנחנו יודעים כמה הם משמעותיים,
האם מדובר במישהו שהוא על הספקטרומווטיסטי, או האם מדובר בין נפגעות או נפגע את ראומה,
ורק לאחר שאנחנו קובעים את חומרת הפתולוגיה בין צעות, הערכת תפקודי האגו,
אנחנו נקבל את התמונה שלמה.
כל הקונספט הזה מאפשר לנו קצת לשנות גישה ולגשת בהערכה שלנו לאוסף של תפקודים,
שיילמדו אותנו בראש ובראשונה באיזו איזורים פתולוגיים נמצאים האנשים שאנחנו מערכים אותם.
ומתוך כך אנחנו נדייק בהמשך, האם המאפיינים הספציפים, הם כמו שאמרתי, חרדתיים, סחיזועידים, תלוטיים, נרקיסיסטים, היסטריונים או לסוגים השונים.
אז אני נעשה לפרק את זה לחלקים, המושג שהוא משתמש בו כבעצם כמשתנה מתווח כדי להבין את המושג של חומרת הפתולוגיה,
או חוזק, או חולשת האגו הוא קורה לזה איך גוני שיות, המילה אישיות היא מילה קצת מתאה מכיוון של מהעשה,
הוא בוחנת תפקודי אגו והרבה מהפתולוגיות, הם לא מה שאנחנו קוראים הפרעות בישיות,
כי פתולוגיות של דיקאון של חרדה, של ספקטרום של טראומה או של פסיכוza,
הם לא פתולוגיות שאנחנו מקתלגין אותם כי אישיות, מכיוון שבתפיסה שלנו,
הפרעות הישיות, הם הפרעות התפתחותיות שהם נגזרת של סביבה תגידו לדמויות המטפלות והשפעה שלהם עלינו,
אבל עדיין המושג שהוא משתמש בו ירגוני שיות.
הוא בעצם מחלק את ירגוני האישיות מה שסלש משהו מתכוון חוזק ואו חולשת האגו לשלוח כתגוריות,
כמו שאמרתי, ירגוני שיות פסיכותי, יגוני שיות גבולי וירגוני שיותנו יראותי.
מה הוא עושה למעשה? הוא בוכן את כל ששתפקודיה איגו וכובע בכל אחד מהם מה הם הקריטריונים שהתפקוד הזה
אתו הם יותר את ההיארגון הפסיכותי הגבולי או הנוארותי וככה יש לנו בעצם תבלה או נגיד התבלה בסיסיתי כמו שלוש על שלוש, זאת אומרת,
שבצירה הרוך העביש לנו ארגון נוארותי, ארגון פסיכותי ובצירה שנה, בצירה האנכי בצירה אורך יש לנו שלושה סוגים של תפקודי איגו בוחן מציות,
אינטגרציה של זהות והאגנות, לברגע שאנחנו מנתחים את שלוש תפונקציות האלה, אני כמובן ממליץ לדקדקיותר בתיאוריה שלו ולהשתמש גם בניתוח של ויסות ושליטה של תחפים ורגשות,
באינטגרציה צופר איגו ובעוצמה ובביסות של חרדות, מכיוון שיהיה מחוללי פטולוגיה וככה אנחנו נוכל למקם את הנבדקים שלנו על איך גון האישיות ולהתפנות להופיע ספציפי של הפטולוגיה. אז ככה.
התפקוד הראשון שהוא מתייחס אליו, הוא בוחן מציות. מה הוא בוחן מציות? יש הרבה מחקרים ותאורת על בוחן מציות, אבל הם ברובם אומרים אותו דבר. הם אומרים בעצם שבוחן המציות הוא היכולת של האדם להבין את המציות באופן קונוונציונלי ומסתגל כמו רוב האנשים.
מה זה אומר? להבין את המציות מבלי לצבוע אותה בצורה קיצונית בעולם הפנימי, שזה אומר מבלי להתבונן במציות בנקודת מבט מאוד השלחתית.
אליו-חון ולהבין אותה בצורה יחסית עניינית קונוונציונלית ומסתגלית. שזה אומר להבין את הליכים של סיבה ותוצאה בערך שמתנהלת המציות וכשאנחנו מדברים על בוחן המציות בדרך כלל אנחנו מדברים על המציות האנושית.
זאת אומרת כשבנדם מבין איך מתנהל העולם האנושי הוא לא נותן פרושים חרגים מוזרים שהם אלף שונים עם מה שרובה אנשים יומרו.
בית הם צבועים בהשלכה של העולם הפנימי וגים אל אפשר לומר שהייות שהם אם הם יהיו צבועים בעולם הפנימי הם בדרך לליו בלי אופי מפוצל כי העולם פנימי שקופת עצמו למציאות ובדרך כלל העולם פנימי שמכולק להיצוגים חיוביים ושלילים בצורה יחסית בחוטומת בצורה בינרית תומרתוב עורה.
ולכן אנחנו בודקים בתור קריטריון ראשון את היכולת של האדם להבין ולפנח בצורה מסתגלת את העולם המציותי.
צריך לזכור שבתפיסות המיושנות בוחן המציות נחלק לתקין או פגום מאובת תקול במושג הישראלי אבל למעשה כל המחרים של אסרות השנים האחרונות יוצרים איזשהו רצף
שבו בוחן מציות מאובת הוא בוחן מציות שנשען בצורה מופקת על השלכה הוא יהיה מחולק לתובירה והפירושים שלא לא יוקשורים למשמעויות
הקונוונציונלות והמיד בקשות. הדוגמה הכלסית זה מחשבות שעב של יחס וחשיבה דלוזיונלית וזאת הקטגוריה הפגוע של בוחן המציות
לצד הקצי השני שקרן ברקורלו הנוירותי שאנשים מפרשים את המציאות בצורה מסתגלת כמו רוב האנשים ישנה איזושהי
כתגורי את אמצעות וחאמצע שאנשים נותנים פרושים מאוד סובייקטיבים ואישיים צבועים מאוד בעולם הקניבה
הפנימי שלהם, אבל עדיין הפירושים האלה אינם מאובתים. למשל, אתם חדוגמה פשוטה שבין אדם מסתובב בטחולים ואורא רופא.
אז בוחן המציאות המקובל, אתה רואה בן אדם עם חלוק לבן, עם נמתג כתוב דוקטור כך וכך האורופא.
בן אדם שיהו בוחן מציאות שהוא כבר בעזורים האידיוסינקרטיים או הסוביקטיביים, המשמעות שבן אדם רופא היא קיינת, אבל יופחת להיות שולית.
הדבר הראשון שעולה לו זה מהוכו שבע לרופים, האם הוא רצה להיות רופא, האם אי פעם היה לו איזשהו אירוע האם רופא שהוא איזשהו משקה שלי להיות יובי.
והתעינות האישית שהוא מוסיף לעירוע, היא יופחת להיות הגורם המשמעותי בערך שהוא מפרשת הסיטואציה.
כמו אנשים שמתנפלים או מתקיפים רופאים במיון, כי הם לא מקבלים את היחס שהם רוצים והמניחים שערופאים, הם מתנסאים עוינים או קרים עודברים מהסוג הזה.
לא מבינים שערופאו בן אדם, ושאם חדר המיון היה מתנהל באופן אוקטימל היו חמישה רופאים, ובפועל יש רק שניים ולכן הם לא פנועים לעשות העבודה, זאת אומרת להבין איך המציאות עובדית.
וזה הקריטריון הראשון משלוש את הקריטרונים מראשים בוחן המציאות וחשוב לזכור שיש תופעה שנקראת בוחן מציאות, עדיר סינקרטי או סוביקטיבי שצבוע בצרחים הלא מסופקים בעולם הפנימי בחוויה האישית של הבן אדם.
ובארגון פסיכותי בוחן המציאות הוא לחלוטין השלחתי סחיזו פרנועידי מתעלם מהפיינים המקובלים של המציאות.
כמו למשל כשבן אדם חושב שאנשים מנסים להשפיע לו על המחשבות בצורות מוזרות או שהוא חושב שהקריען בטלוויזיה מדבר עליו באופן אישי ולא מבין שהוא מסתכל את אוכתל פרומפטר.
זאת אומרת זה בוחן המציאות הפסיכותי שהוא בדרך ללאה סחיזו פרנועידי ורוד פני זאת אומרת או שהמציאות מהריצה אותנו שהיא רודף תותנו.
בוחן המציאות הבאיזורים הגבוליים הפגוע חלקית יהיה כזה שמבין את היסודות הגיוניים של המציאות אבל משם הולך לפרושים האישיים ובוחן המציאות הנהרות יהיה בוחן המציאות שמבין בבסיסו איך העולם עובד כמו שרוב האנשים מבינים מבלי צבע אותו בי השלחה וברולם פנימים מפוצל.
הפונקציה שניינטגרציה של זיהות. אינטגרציה של זיהות הוא מושג שמגיע יותר מציכולוגי את האגו והנחאי שזיהות שלנו מתפתחת מתוך איזשהו תליך ראשוני דיפוזי שבו יש חלוקה לחוויות טובות וראות.
כמו שגם קליים אומרת וגם אחרים שעצמי מחולק לחוו טוב לראה לי וגם האובייקט נתפסק האובייקט טובера ובהדרגה יש איזשהי התמזגות של ההיצוגים הפנימיים של האובייקט התוברה שליצוגיה האובייקט התובה ארה והתהליך של האינטגרציה הוא כאשר גם אני וגם האובייקט נמצאים באיזשהי זיהות שמתחללת מהזנת חוויות חיוביות ושליליות.
והאינטגרציה היא בעצם אינטגרציה של ייצוגים חיובים ושלילים.
שהרעיון בעירגון הפסיכות היא הוא שהייצוגים הם מפוצלים לחלוטין והתפיסי או שלילית או רוד פנית ומצד אחד או מצד שני תפיסי יכולה להיות גרנדיוזית וככל שהירגון אישיות יותר גבולי והאינטגרציה של זיהות הולך אתו משתכללת אז יש יחסית יותר איזון בין ההיצוגים החיוביים לשליליים.
בהיכגון הגבולי תהיה תופעה של פיצול אבל בהחלט יכולה להיות גם איזושהי מידה של יכולת לעודות בתאות יכולת לקבל חולשה האזון לא יהיה איזון מפותח.
זאת אומרת זה לא יהיה איזון הגיד של חמישים חמישים או איזון טוב הוא נגיד שישים אחוז שווים אחוזי צוגים חיוביים ושלושים אחוזי צוגים שלילים עדיין אם מבוסס על אלימן של פיצול.
שהנחת עבודה של כאלה ברגומרת שבהירגון הנהרות יזאת אינטגרטיבית זאת אומרת יש באיזונים טובים בין ההיצוגים חיובים להיצוגים שלילים המשתנה האחרון ומנגנוני הגנה שבצריך לומר שמנגנוני הגנה הם תופעה שקידי ללמודות הבנפרד כי אני אומר את זה בטורת תמציטית מנגנוני הגנה הם פעילות שלא איגו כי אנחנו כרן ברגמגי אלינו מהאזורים של תפקודי.
ואנחנו מדברים וגם ארגון האישיות הוא בעצם איזשהו מושג חלופי לחוזק ואוכלשת האיגו ולכן מה שמאפיין מנגנוני הגנה עלף הוא שהם פועלים בצורה אותו מדית.
בית שהתפקיד המרכזי שלהם הוא תפקיד של הפרדה אני לא ערכיב כרגע אבל מנגנוני הסתגלות התפקיד שלהם הוא לחבר לחבר את האינרגיה אל המציאות אלא אובייקט.
קשר סקרנות תחביבים השקעה למידה אלא הכל אלא כולן פעולות של חיבור בין האינרגיה של הדחף לבין המציאות האחר המסימה הצלחה קשר ותופעות כאלה.
מנגנוני הגנה מסימה שלהם ילפצל מה קוונה לפצל להפריד אולי יותר נכון המטרה שלהם ילכחת במקור את הדחפים האגרסיבים שיש להם כוח הרסני הוא מהיים ולרסן את האופן שבו הם מתחברים אוזולגים.
או אלא אובייקט לא לערוס את האובייקט או אל גיצוגיה עצמי לא להרגיש חסר ערך לא שווה או אלא אפריד מהמציאות כדי לא להתקיף את המציאות ולכן כשאנחנו בודקים מנגנוני הגנה.
אנחנו מחפשים לראות האם יש יכולת מצד אחד להפריד את הדחפים מהאובייקט כדי שלא ירסו את האובייקט אבל מצד שני.
הפעולה שלה הגנה לא יכולה להיות חמורה וקיצוני. כי אם היא יוצרת בידוד מוחלת של הדחפים, הרי גם מלא נקליים אומרת את זה מאוד ברור במעמר של הארות
לכמה מנגנונים סחיזוידים היא אומרת הדחפים במקור האנרגיה. ולכן אם האגנות יוצרות בידוד מוחלת של הדחף הם משאירות אותנו ללא האנרגיה.
לכן אנחנו בודקים את מידת הקיצוניות שבה הגנות עובדות. שהגנת צריכה למשל, בהגנות גבוהות כמו רציונליזציה והאינטלקטואליזציה,
ההגנה מאפשרת להקיר בפחד, בקושי, בחולשה, והיא נותנת איזשהו הסבר רציונלי או אינטלקטואלי שבעצם נועד למטן את הקיצוניות שבה אנחנו תפסים את השלילי.
שכמו אנשים שחולים ואז מתכנסות מחקרים על המחלה כדי לא להתעסק בצורה בותיים זה שאולי הם הולכים למות.
ולכן אם יכול להם לעשות תילי תילים של מחקרים כאיזשהו ביטוי של רציונליזציה והאינטלקטואליזציה או לתת לעצמם מסברים של לא נורא גם במצבים של פרדה בכל מנסי דואצית.
ישנן הגנות שיוצרות בעצם הפרדה מובהקת בין הליבידו להאגרסיה, בין הנגזרות השליליות של האגרסיה שזה רגשות שלילים או יצוגים שלילים.
לבין הנגזרות של הליבידו שזה רגשות חיובים ויצוגים חיובים.
המחיר של האגנות שיוצרות פיצול היא הם, הוא שהם למעשה יוצרות בין אדם שוקמו שני אנשים, שברגעים מסוימים הוא אדם חזק ותוב, ברגעים אחרים הוא בין אדם חלה השפגום וחסרונים.
ולכן מידת הקיצוניות של האגנות היא אינדיקציה לילות שלהם ולכן הגנות של פיצול היא אגנה שהמחיר של הכיכול שהיא קיצונית יותר הוא זיהות לא אינטגרטיבית.
כי בלפי פסיכולוג את האגו כל אחד מהמושגים תלוי בשני.
ולכן הגנות פרמטיביות משהו קורא שיוצרות פעולה קיצוני את המחיר שלהם הוא גם בהינטגרציה של הזיהות.
עוד דוגמה למשל כאשר האגנות פועלות כדי לסלק את האגרסיה ואת הנגזרות של המתוך העצמי ולסימות המבחוץ כמו אגנות של השלכה שימוש קיצוני בהשלכה.
יוצר מצב שמצד אחד אני נקי מתוך הייצוגים אשליליים הדחפים והרגשות השליליים.
ויש לזה אבל שני מחירים ברורים אחד שהיא מקול נמצא בחוץ אז החוץ הוא חה והמציאות הופכת להיות רוד פנית.
והדבר השני הוא שהיא מקול הרה הוא בחוץ אז יחד עם סילוק ההיצוגים אשליליים גם כל האנרגיות שמפעילות אותנו מתוך האגרסיה שהאגרסיה היא משתלבת עם הליבידו כמנוה לפעולה הבנדם נותר ללומנוה והוא נותר עם רצון חלש והיא מנרגיה חלשה.
ולכן ההגנות הפרמטיביות הם הכחשה שהמחיר שלה הוא ניתוק מהצמיעה מתי פיצול שהמחיר הוא זהות לאינטגרטיבית והשלכה שהמחיר שלה הוא החלשות הן רגטית ועולם רוד פני.
שכמובן שהגנות פרמטיביות מיוחסות לירגון פסיכות היא הגנות מהורבות זאת אומרת שימוש ברציונליזציה אינטלקטואליזציה ופיצול למשל.
או החשע.
מעורב כי הכחשה היא במשפחה של רציונליזציה אינטלקטואליזציה ובידוד רגשי. אז אלה הגנות של הרמה הגבולית ואירגון לאירות היא הוא יהיה
איגושי יודע להשתמש באגנות שם ברובן מסדר גבוה, הטקה, רציונליזציה, אינטלקטואליזציה למשל עומדה של בידוד רגשי, צריך לזכור גם שזה הכול איניאנט של מידתייות.
אלה שלושת תפקודיה אגו המרכזיים לפעמים אנחנו קוראים להם חולשת אגוב לפעמים חוזק אגו, אבל הריום הוא להריחת שלושתם על שלוש תפונקציות והתוצאה מצטברת הם מכם את האנשים שאנחנו
בודקים ברמה הפסיכותית, הגבולית והנו אירותית. כן צריך לציין שיש עוד שלושה כוחות אגו. אני לך דווקא מהסוף, סופר אגו,
בסופר אגו הוא למעשה פונקציה של אגו שמאפשרת לאדם אני אומרת זה כדימוי כללי שמור על הקולקטיביות שלו. זאת אומרת להבין שהוא לא לבד בעולם אלא הוא שיח הוא בין אדם בין אנשים. כלומר על אפשר יש זולת ולזולת יש רגשות, יש לנו עם פתיה לזולת והזולת הוא לא חפץ להישתמש בו.
והפונקציה השניין של הסופר אגו היא ההקרה בחוקים ובקללים של הקולקטיביות שיש חוקים וקללים ואנחנו שומרים אותם כי כשאנחנו שומרים על הקולקטיב אנחנו שומרים על עצמנו.
כשאנחנו נושאים ועוצרים בעורדום אז כשאנחנו נעבור בירוק מישהו אחר לא יעבור בעדום והדרוסתנו או כל מיני דוגמאות כאלה. וזה הנושא של הסופר אגו וכמובן שסופר אגו פטולוגי שהוא נתול אמפתיה או נתול יכולת לשמור על חוקים וקללים של מזגרות הוא סופר אגו שהוא יגבו לי אופסיכותי ככה או ככה.
הפונקציה השנייה איביסות ושליטה בתחפים וברגשות שהם נגזרות של תחפים פה חשוב לומר שיש פונקציה שמאוד משפיע זה העוצמה המולדת של התחפים.
וככל שבנדם נולד בתפיסה לא שלי כמובן אבל לא שלא אני נצאתי אותה שאנשים נולדים באופן מבני עם רמה אחרת של תחפים.
ככל שאת הנולד עם הגרסי ולבידו חזקים יותר יש לך את גרר ביותר גדול לשלוט בהם.
ויש כל מיני סיבות שהיא יכולות לפגוע לחנגיד אנשים שיש להם לקויים אורגנים ובעיות ויסות עם הנולדים מתחפים חזקים.
הם יכולים למצוא אותם עם לקויים חמורים בביסות ושליטה של תחפים שעשיבה היא לפעמים עוצמה של דעחף לפעמים יחול שעש של ויסות ולפעמים מיגם וגם.
ואז לפעמים יכולים לתנשים שהם אורגנים במים פולסיבים אבל הם לאים פולסיבים מתוך קאסופ, מתוך סיניה אלה מתוך השילוב הזה של עוצמו דעך וחוצה של ויסות.
יש כל מיני סיבות שהיא יכולות לגרום לכל שעש של ויסות ושליטה ברגשות ובתחפים.
כמובן שככל שהקושי הזכמוריות הזכגון האישיות תומרת ובבדה היא גבולי ולהתים גם בסיכותי.
המשתנה השלישי הוא חרדה גם חרדה הרבה מחקרים מלמדים באופן די מובק שעוצמת החרדה היא משתנה מולד, יש אנשים שנולדים עם רגישות נמוכה לך רדה.
יש אנשים שנולדים עם רגישות גבוהה לך רדה כמובן שיכולת נמוכה להכיל חרדה עם עוצמו של דעחף הופכת את החרדה להרבה יותר עוצמתית.
ואנחנו חוצים להעריך את עוצמת החרדה לחרדה יש המון משמעויות ילדים שגדלים עם גיעות מאוד גדולה לחרדה ועם סביבה שהיא לא סביבה מחזיקה אל המטלתלת בסופו של דבר יבצרו נזקים לתחושת הערך העצמי.
היא גרמון נזקים לתפיסת המציאות ולכן החרדה היא מאוד חשובה מכיוון שהנזקים המשנים של היכולים ללמד אותנו על פונקציות איגוע אחרות ולבכל מקרה ככל שהחרדה היא יותר חמורה כמו חרדת כילעיון.
היא יותר עשויה לך מזל יגוני של גבולין המוח ואופסיכותי כשהחרדה היא מעט יותר מטונת מוחרדת תישה, היא תהיה חרדה שמאפיינת ירגון גבולי וחרדה מכישה לאון פרוית קורל איזה חרדת סירוס.
אבל זה יותר חרדה בעיזורים של הערך היא תהיה יותר חרדה שמאפיינת את העירגון הנועירותי.
ברור שבסוף אנחנו צריכים ממש באיזושהי צורלוגית לתחלל פה את כל אחד מהתפקודים את החוזק ואת החולשה שלהם את הגורמים שמכוללים אותם.
כדי לצור בסוף איזושהי הערכה היא מדובר בייגון שהיא עוד גבולין המוח, גבולי גבוה אני אמר בהקשר הזה רק משפט אחד,
שכרן בעקתבים המקורים של הטקסטים המחוננים שלו זה הספר שלו סביר פרסונלת דיסאודר משמונים וערבה ועוד מאמר שלומטישים ושיש.
בסופו של דבר הרעיון שלו יש אושי יש רצף, במאמר אחד הוא מעדיף לומר שהרצף מחולק לשלוש ומאמר אחרי גבשר להבין לא באופן מוחלת שהוא מעדיף לחלק את הרצף לשניים הדברים האלה אינה מנפירים.
לכן אי אפשר לומר שהרצף באמת מחולק לשתיים ולא לשלוש או לאפיך, רצף זה רצף והחלוקה היא לצורקת תקשורת והבנה של הרעיון.
ולכן לדעתי אין דבר כזה כויחד משמעית למה באמת הרצף מחולק.
אנחנו נותים לחלק אותו לשלושה כי זה נוח לנו להבין את זה גבולי נמוך גבולי בנוני גבוה אין פה בכלל כללים בעיני של מותר והסור לצרחים תקשורתים זה מאוד עוזר להבין.
אנחנו יודעים שגבולי גבוה אלקבר תוצאות שדומות יותר להרגון אוירותי וגבולי נמוך יותר להרגון פסיכותי יש עוד הרבה להוסיף.
אני אצור כאן כי יש עוד נושאים אחרים שאני יוסיף אני דבר עליהם בפרק הבא לקשר תופעות נוספות לארגון הגבולי כמו לדבר קצת על ארגון גבולי וטראומה, ארגון גבולי וספקטרומותיסטי ולחלק את זה בצורה קצת יותר ברורה.
אבל עד כאן כרן ברג נסמר שהיא תמטי בפרק הזה ואתם מוזמנים להצטרף לפרקים נוספים גם בתחום פסיכותי אגנוסטיקה, גם בתחום פסיכולוגיה של החיים,
וגם בתחום הפסיכות פטולוגיה ופסיכותרפיה תודה שמזנתם לי אני אמי ברונסקי להתראות.
Podcast Summary
Key Points:
קרן ברג מרחיב את התפיסה הפסיכולוגית על ידי מדריך של שבעה קטגוריות של חומרת הפתולוגיה, שנותנת תחושה של מוסר של גוף האגו.
הוא מחלק את תפקודי האגו לשלושה מרכיבים בסיסיים
בוחן המציוני מתייחס ליכולת להבין את המציאות בצורה מסתגלת ולא מוסכמת, והרבה מושגים כמו ריצוף או סחיזות מופיעים כהפרדה של תחושות.
אינטגרציה של זיהות מתארת את האיזון בין תחושות חיוביות ושליליות – מחוות של פיצול מוגדרות בירגון פסיכותי או גבולי.
מנגנוני הגנה מתרחשים על ידי חיבור או הפרדה, והם מושפעים על חומרת האגו – ההגנות הקיצוניות מתיישבות עם חוסר אינטגרציה.
על סמך עקרונות אלה, חומרת הפתולוגיה מתוודדת על ידי היכולת להעריך את תפקודים האגו, ולא רק את סוג הפתולוגיה.
יש גם כוחות אגו נוספים – סופר אגו, ויסות ושליטה בתחפים, וחרדה – שמשפיעים על ארגון הרגון.
הסבר של הרגונות של ירגון פסические, גבולי ונוירטי מושפע על ידי שיקול של היחסים בין תפקודים ומיוחדות של הדרמה.
Summary:
הפרק מוקדש לניתוח מושג ירגוני שיות של קרן ברג, פסיכולוג שהפłל את התפיסה הפסיכולוגית של חומרת הפתולוגיה. ברג מתאר את בני אדם כמחלקים לשלושה סוגים: ירגוני שיות פסיכותי, גבולי ונוירטי – מה שמאפשר לערוך את המבנה של הפתולוגיה על בסיס מנגנוני אגו, ולא רק על בסיס סוג הפתולוגיה. הוא מתייחס לשלושה תפקודי אגו מרכזיים: בוחן מציוני, אינטגרציה של זיהות, ומנגנוני הגנה, כל אחד מהם מושפע מהתהליך של התפתחות האישיות.
בוחן מציוני מתייחס ליכולת להבין את המציאות במנגנון מסתגל, בעוד אינטגרציה של זיהות מתארת את האיזון בין תחושות חיוביות ושליליות – חוסר איזון מופיע בירגון פסические. מנגנוני הגנה מוגדרים כהפעלה של חיבור או פרדה, וההשפעה של ההגנות הקיצוניות על חוסר אינטגרציה מקרינה את הרגון. בנוסף, ברג מציין שלושה כוחות אגו נוספים – סופר אגו, ויסות ושליטה בתחפים, וחרדה – שמשפיעים על ארגון האישיות.
הוא מראה שההעריכה של תפקודים האגו היא מוקדמת לחשיבה על חומרת הפתולוגיה, ולא רק על סוגה. סיכום הפרק מראה שכל הגישה נוגעת לחומרה האנושית הבסיסית, ולא רק במסלול של מקרים מוגדרים, ומשתנה את ההבנה של הרגון של האדם.
FAQs
המושג מתאר את חוזק או חולשת האגו של אדם, ומשתמש ב三分 חלוקה: ירגוני שיות פסיכותי, גבולי ונוירותי. הוא מראה כיצד האישיות מתקשרת למוסכמות של תפקודי אגו.
במונח זה מתקיים פיצול של זיהות, שמביא להחזרה של רגשות שליליים או חיוביים באופן מפוצל. יש נטייה להקטין את הערך של האנרגיה האנושית.
הרגון גבולי מתאפיין בהיווצרות של איזון בין רגשות חיוביים ושליליים, תוך שימוש במנגנוני הגנה שמאפשרים להפריד את הרגשות שלעיל מהמשמעויות של גלוי.
במונח זה יש חוסר ביטחון בהסכמה עם המציאות, התפתחות של רגשות שליליים או פיצול של רגשות, והפיכת המענה לשקט או לספק של תיאור מוחלט.
המנגנוניים משמשים לעזרה בפרדה של רגשות או דחפים מהאובייקט, כך לא ירסו את המציאות. הם מטרים לשמור על סדר של סיעות פנימיות, והם גם מחזירים את הדחף בצורה רציונלית.
החרדה משפיעה על הרגישות של האדם, ולעיתים מובילת לתחושת חוסר ערך או קושי לחשוב על המציאות. היא משפיעה על ארגון גבולי, כמו גם על ירגון נאורותי ופסיכותי.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.