משמרת לילה- פרק 1

ריקי אני לא מאמינה שזה באמת קורה ועש קרה יש לנו פודקסט לגמרי זה ממש הקשמה שחלום משותף התרקשות גדולה ממש ואני רגע לי שגם ממש אצלחנו בגדול לבחור את המרוין את הראשונה שאני אשלנו שוואו בכל מובנות שלוווו ממש וואו וואו אז ריקי ואין בל עושות נשמרת לילה הפרק הראשון של הפודקסט בואו תצטרפו אלינו אני מצאות בכל מהגע לחיים מרגע על הידע ועד המבט בבריאות בכלו בשיקום מקבלות החלטות בשגרה ובחרון תמצאותן ובבתך הולים מרפעות, רקזח שרה, בהייטק, באקדמיה ובטפקידם הפתיח במרח את הבריאות אין אלה שנמצאות שם בחזית ליד מתעת המטופל, מביטות בעיניים רות את הכאב והסבל ופועלות בכל דרך רמצאום הזאת אין אלה שאוכזות בכל כך הרבה ידע והוא אומרים שהן מבינות בעקול ורועות הכול אין הסקטור הגדול ביותר במערכת הבריאות, מרכיבות את הפאזל השלם, לא מדות מתדקנות מתפתחות ללא הירף אין אלה שעוסות את ההבדל בין לראות את החולי, ללראות את האדם על כל מרכיבי חייב אין לחיות שאלום האזינות ומעזינים כניניים בלפה רח ודוקטורי קיבית עוד קוין, החיות בלב והחיות במקצוע מרצות בחוב לסיוד באוניברסיטה תחייפה והפוד כסט הזה הוא הגשמת חלום להביא את מקצוע הסיוד לקדמת הבמה ולהנגיש אותו לקהל הרחב באמצעות סיפורים של הכי מואחרות פורצות דרך הסימו לב לכל רשימת התיירים הארוכה, המרויין את הראשונה שלנו למדע סיוד לתור הראשון באספרופה את התור השני שלה וגם את הדוקטורת שלה יסתה ואוניברסיטה העברית בבריאות הציבור היא גם בוגר התוכנית הפחירים של קרן וקסטנר, מבית הספר למדיניות סיבורית, אוניברסיטה התהרבר בבוסטון שברצות הברית היא מרצה בתור השני למין אל מהרחות בריאובי ברילן, חברת עבד המנאל בתחום מחות רפוע של האוייסידי ובעל 28 נפרה לאחת מישרים נשים פרצות הדרך המשנות התנר רפוע בישראל של איתון דמרקר ויש עוד, היא גם מי שזמה והקים את התוכנית הלאומית למדדה איכות בבתי החולים בישראל ואת התוכנית הלאומית להרחת חוויית המטוקפל ורבות קטיבת סטנדרס ופיתוח סיכרי הרחה לאומים וכי הנקל שמנקל התאיכות שירות ובתאיכות התיפול במשרד הבריאות היית הראש מחלק התחקר שירותרפוע במשרד הבריאות וסכנית ונעלת ההגף להבתאיכות במשרד הבריאות ובעצם היא האחות שהגיע לצפקידה בחיר ביותר במשרד הבריאות במקביל האחות הראשית הארצית וכיום, אגן ולרגע הזה, כיום, אם אתפקדת כמישנה למנקלית בית בלב של שירותי הבריאות מקדיק, בכל זה לצד העובדת הקשיבותו שיש לה חמישה ילדים אנחנו נרגשות להציג בפנכן ובפנכן את דוקטור ענת אקה זואל אז הנה תחקו על הרשימה מרשימה הזאת שאתה מתחקו על המספר לא עוד אנחנו רוצות לשמוע מימח על הדרך הזאת שעברת ולמה בכלל הגעת לסיעוד, איך הגעת להיות אחות ועל הדרך שעברת אז כל מוטודשי הזמן, טנוטי ובאמת שמקתי מהמח מאוד אני בחרתי בסיעוד כי רציתי לתפל בה אנשים אנחנו מקום של חמלה בכלל בכלל בכלל בצעדים הראשונים שלי בבחירת המקצוע ובתחילת היוטי אחות לא חשבתי על תפקידי ניהול, לא חשבתי על הפידי מיולוגיה, לא חשבתי על מחקר חלום שלי היה לי עוד מי עלדת, כמו על שורים את זה מהסתידם תהיו בחשב, כן ואתה מיד רציתי להיות אחות לתפל בה בחולים עם חמלה וחולה תפקידי הראשון שלי היה אחות במחלקה חירוגית כללית בעדה סען קרם, היינו חירוגית השתלות, היינו מושתלים, מושתל הכיליה ומושתלי קבד נקשרתי בצורה יוצא דופן על המתופלים, שבאמת עוברים מסע מאוד מאוד משמעותי בהשתלה בפילו יש לי מטופל שעבר השתלת קבד עם סיפור חיים מאוד מאוד מאוד מרגש, שהמשך לא להיות בקשרות שאני מרבות אחריכם ואנחנו זוכרות את הסיפור שריאה נותח בהתחלה כיחנה אנחנו נסמך שתשתפי כן, אותנו גם פה בסיפורה מרגש אז זה המטופל שגיע להשתלת קבד או היה נסוי במה שכה הרבה מאוד שניים בלי ילדים, תעה, עבר מאוד מאוד מאוד גדולה שם באמת בני זוג שמועודת ומכים אחד בשני, שתאום לא זזע זע מהמיטה במה שכה חודש שלהי, של ההישפוז שלו ובאמת עבר השתלת קבד מוצלחת ולכר מכן בגלל שהיה להם חשש מאוד גדול שהוא להכלה בלת החיים שלו ולמעשה הזוגיות הזאת, הולכת להיגמר, המסור ירוע של עוד היה, שנה אחרי עשרדות השתל אחרי הניתוח הזה, שהמזמינו את פרופסור עיד שאני תהח אותו ועותי ועותי, במשעינו בעירו איזה כאוכי כבוד של הארורה עם התרגשות מאוד מאוד גדולה, אין לנו גם סיפור של יהיה לדבנטיישה שעבר השתלת כליות וכיבל קילייה מאבא שלו, זה כבר הייתה לא השתל הראשונה שלו, הייתה לא מחלה אותו עימין עמונית שהגוף שלו יצר רציסטות שלמה עשה חסמו את הקילייה וגרמו לבגיעה סופית, אין סטייש, כנדיזיז, שהדרשה השתלה הוא כיבל הקילייה מאבא שלו, ובמשה עוד ביותי, אחות מאוד מאוד צעירה, אני חושבת תהיה חודש אוכות שים במחלקה, תמיד הייתי מאוד סקרנית, הייתי הולכת לבדוק את המחלות, הבסיסיות, למה, הגיעה, לסיטועציה, שיעוד צריך, לעבור את תלת כליות, וידעתי על בוריית את הסיבות וראיתי באולטרסא, אני אומרת מ-18, אני ראש הוא עשה אולטרסא, בבוקר כי יש לנו עדר גרוד בתפקודק קילייה ואני רואה באולטרסא, אני שעוד פעם יש ציסטות בקילייה ואין תהרוכשדתי שיש חזרה של המחלה בסיסית שלו, אחרת בבוקר ובכור אופעים, אמרתי את זה, וכמובן שזה לא התקבל בצורה כל כך לבבית על ידי הצלב את הרפואי, ובסופו של דבר באמת אחרי שהם מדרשו לחזור לתיק הרפואי של הילד ולבדוק למה הוא הגיע להשתלת כליות ובאמת ראוש איזו החוזרת המחלה הבסיסית שלו, היה על זה גם במשקייסטה דיב, ובסופו של דבר אני זכרת שהמנתח הראשי, המשתי להגשי שיהיה נובה ואמר, גלינו את זה בשלבים מאוד מאוד מוגדמים בזכות העירה נות של זה, אז באמת כאלה זה היה, זה היה לי מאוד מאוד חשוב, להבין למה, להבין את הסיבות, להבין את היתיאולוגיה ובסופו של דבר לא לעשות עבודת תכנית אלה לחשוב, וזה עכשיו את שזה, וזה מתיפ, ומשמעותי לכולנו. זה שני הסיפורים באמת מאוד משמעותיים לתחילת הדרך להחוציר, ולשמח ככה באמת שאתה שתפי אותנו ככה, לציר הזמן, אז מה קרה מה אז? מה קרה משם? זאת אומרת, אותנו מאוד מעניין אנחנו רוצות לשאול באמת גם על הנושא של באמת איך איבד את כל הנושא הזה גם למודאות וגם בפועל, כן, ליצירה, כן, של כל הנושא של מדדה איכות, אבל קצת על הנושא שלכם. זה קצת באמת גם הרצון והסקרנות שלי, אבל קצת גם לאן החיים ובילותי. וארק, שאני התחלתי להיות אחות, היינו נפשואים זוג צעיר מאוד בעלייה איש צבא ואיתי שנתיים אחות בעדסה, ואז כשנולדה הבת הבחורה שלנו לא יכולתי לעבוד משמעות, כי לא יפחת בבית, ובחד בבית, בעלייה ותפקידס הדלויה מגיע הביתה ותחלתי ככה לשאול שאלות אם את אם לי לעבוד בתוכר מחלקה, מאוד שהדעסה באמת נתנו לי מהתפת יוצאת מין הכלל, אבל זה באמת לא יחזיק מה עם, ואז התחלתי את הטאיזהי שלי בברות הציבור ופתאום מראיתי שאני מאוד מאוד, מאוד אוהבת ונמשכת להם חקר ולהפיד עם יולוגיה והסיטי טאיזהי והמנחה שלי של הטאיזהי הייתה המנהלת של המכלקה לחקר שירותר לפועה במשרד הבריאות של ימים מחלפתי אותה, פרופסור הלי שבסים חין הייתה המנחה שלי לטאיזהי ואז באמת עברתי במשרד המעדסה מכה אחות להיות אפידי מיולוגית ולהתעסק במחקר במשרד הבריאות, זה אותי אתם המשעה הבא, איתה עוותי בזה, אמרות שמה מש לא הלכתי ללמוד סיעוד כדי להיות חוקרת, זה לא עברת בראש, אבל היה לי ברור שאני רוצה להיות ללמוד דוח שאני בברות הציבור, בהתחלה חשבתי לעשות איתם חותקלינית, בגלל שזה עוד היה ממש בוסרי במדינת ישראל ולצירי עד היום אנחנו מתמודדים, הם שמחויות של אחריות מומחיות קליניות, היום אני בגריאת ראה, יש אחרות מומחיות קליניות בגריאת ראה מצוי, אני אצאים בטעה, ביטה הליך מול משרע לברוד ובאמת שאשי גולברג שמועוד מאמינה בזה, רוצה לקדם את המומחיות הקליניות לתקל האמסמחויות שהם באמת ראויות לידיו ולמקצויות שלהם, אז באמת גם אז לפני 25 שנה אני יודעת 30 שנה זה היה מאוד מאוד בוסרי וואמרתי אני לא לא עשהם אומר חיות קניון, אני עושה מה שהוא יהיה יותר משמעותי הלכתי הבריאות הציברו ולמה יציע פידים יולוגיה ופתאום התעהבתי במחקר ובאמת הוא ולתי לשם המחה שלי של הטס, זה הציע לי מסרה במסרה דבריאות וכך יגעתי למסרה דבריאות בזמנה היינו עושים מחקרים של בקראת איכות נקודתיים היינו באים או לא הייתה, לא הייתה שמחות משפטית חוקית למסרה דבריאות לעשות בקראת איכות בצורה מסודרת כדי לבצעה בקראת איכות, פעלנו לפי סייסי 22 לחוק סכותות החולש, שזה ועדת בקראת ואיכות שחיבר אותנו לעשות בקראת איכות בצורה חסויה לא היינו יכולים לפרסמת הדוחות ואתה ממצאים בצורה שקופה לציבור הרחב ולכן הפעילות הייתה נקודתת בן דקנו את איכות התיפור לחרש ורים בצבר הירך בן דקנו היה גם אירוע מחונן שאלה מהסם אירוע ששינקצת את ההלות בנושא של איכות במרכת הבריאות הייתה היה מחקר בנושא של ניתוחים האקפים תוצאות אחר ניתוחים האקפים וזה היה היועלנו שני בתיכולים שקיבלו תוצאות קצת פחות טובות מבטיח הולים האחרים אבל עדיין המדו בסטנדר את הבן לאומים שבנו אותם לבטיח הולים האחרים בעולם המדו בסטנדר הנתונים האלה למורות שהיאות החדווי דד בקרב איכות שהסוריה שהיא חספו וכולי הוא דלפו לתקשורת למחרת בבוקר בשר ראשי של איתון הארץ היה אופרוס נמה תבלת המעבד אחרנית אוכל לב במדינת ישראל עם שמות בתי החולים ואם המצאים ולהכר מכן באמת הייתה היא תחסות מאוד בעייתית ברמה לאומית לדבר הזה היו סנקתות שהוא לא על אותם החלקה שהייתה פחות טובה וכולי ובאמת לחץ מאוד מאוד גדול גם מצדה הרי ההיסטדות הרפואית שמע אסתה בקראת איכות במהרחת ובשות החליטו לעצור את הליכי בקראת איכות המסודרים המערכת נסר דברות חתם על אמלנה שהוא מתחייב לו לעשות בקראת איכות קלינית זה היה בשנת איש עם וחמש הייתה לצור תחשנייה בנקודה הזאת ואתה עוד מה תמשיך זה נקודה מאוד חשובה ואני לא בתוכה שכל מי שמאזין ומאזינלנו ובינים עד הסוף מה זה אומר בכלל מדע איכות מה זה אומר בקראת איכות ולמדות אותו את הסטודנטים אבל אני לא אתתתקמה כולם ידעים אז רק תגידי לסוגם למרות שבשנת אישים וחמש אני גם רק יצאי הנדע אדיים לא היה את המושג הזה של מדבר חות לא היה את העגרות אבל נסתה בקראת איכות בצורה בצורה אחר את מה שאמרתי לקחון עשים מסוימים ועשו בקראת איכות בצורה פורקטיבית לנושאים ספציפיים למשל המשרצו לבדוק את איכות התיפו לכן התוכי לסעדה של איכות מה הוא סטנדות של איכות זאת אומרת מה איכות זה התפנותה שאנחנו צופים שהיו מה איכות זה אזיומים כמה אנשים יהיו משוחרים מה איזשהו שהיה לנו רולוגי או איזשהי נכות או אגבלה כל שי באכות יש לכם מחלול של מדדים שאתה יכול לקבוע חלקם המדדה הייתה הליך האם התהליך מדמצאה בצורה נכונה לפי הסטנדרטים המקצועים לפי הגיילי אין זו כלינו כלינים ויש לנו מדדים שהם עוד קראת אותה עוד בסוף בשורה התחתונה יש לנו היום גם תוכנית להומית למדדדה איכו בביתיה יכולים וגם תוכנית להומית למדדה איכות בקהילה יש לנו מחלול של מדדים נגיד נניח בנושא של סוכרת הם למשל עברון קריטה של גפיים אגעה למצב של של דיאלי זה בסופו של דבר השורה התחתונה חשש עשינו את כל התהליך אם על הניח שעשינו את הליך אם מצורה טובה ובדקנו אותה משלנו מדדה איכה האם אנחנו מדהי במדדה תוצאה של סטנדרט של איכות אז זה בגדול תודה בחות ובקרת החות כמובן שאפשר להגידיר את המדדים המדדים צריכים להיות אובייקטיבים מדידים מבוסע סייבד אבידנס ב-200 זאת אומרת הם נגזרים מתוך הגאי להן זקלינים והם לא נמצאים סטנדרט עברה חשובן תחזור לתישים את המש זה או עשקול מה שענה את המחשר זה רגע לפני שזה בכלל נכון אז לא אז עוד לפני אחר, עוד לפני שהתתוכנית להומית למדדדה איכות מבטיה איכורים או בכוות חוניים וכותה הליכים של בקרת איכות במערכת הבריות הם לא נעשו בצורה שותפת ובשיגרה בשגרות העבודה מה שיש היום כתוכנית אלא הם נעשו בצורה ספורדית לפי נוספים ספציפיים נמשל משרד הברות רצה לקבוע המדיניות בנושא של מספר מתות טיפול נמרץ בבטיח הולים אז האזרנו סקר שעשינו סקר יחידות את טיפול נמרץ וכל הארץ והאילו צריכים לתת המלצות לקווה המדיניות למנקל משרד הבריות לראשי חתיבה את הבריות שמשרד הבריות האם מה נתונים והם הנתונים תורמוכים את המדיניות שמשרד הבריות רוצה לקדם כדי שבאמת אלינו כשר בין המצב שאלים צעה שכי המשטחו במרחת לרומת הצרכים אם אנחנו יכול להיות עם נדיבה סזר אותם נתונים וכך היום מחקרים בין עושים שונים ואיך היא לא טיפול נמרץ נמת השאלה שאני שאלו זה האמצעי חלוסי סמתות טיפול נמרץ את שובי יותר מוקדת אבל באמת מחקר מרתק לפי יפה שעשינו ואוביל גם לתוצאות מאוד מאוד מאוד במרחת אני אגיד במילה האם נוצחים להגביר את הליצר שהיא תשם הגבירה את הטרנאובר ביחדות טיפול נמרץ מתופלים הם נכנסים טיפול נמרץ ושוכבים שהמחודש חושיים שלושה וראינו שהארך המשמעותי של טיפול נמרץ הוא בין מימר ראשונים ושינינו את התמחור לאחדות טיפול נמרץ מחמש את הים מראשונים כדי להצר עם סנטיב להגביר את הטרנאובר במחלקות טיפול נמרץ כדי שיותר אנשים יהיה נות את טיפול נמרץ ומנינו יחידות של סטיפ דעוניון יצקד אישה לא ייבהלו להביר את המטופל מיטיפול נמרץ אישה ירוד קלמט אלה איכידות ביניים וכך נולדו יחידות הביניים לא יכול לבטיחו למכנסו את יחידות הביניים אבל מי שהכנסה את הצעות שלא הוא אמר שהיא שתפור בהקדמה שנקרא יחידה מוגברת ומפרקה מיניים איכידות המוגבות איכידות ביניים אז כל פעם נשאלנו שאלות כאלה נקודתיות כדי באמת לביא מידה שהיו וסס את קבלת החלטות כדי לקבל החלטות נבונות בהקשר של מדיניות שזה גבר בסורה בכבר לא מסורא שלא מצקבלות החלטות פרופוליסטיות אלא שהם מבוססות מהידה ומבוססות נתונים זה המזמן כל המטהליך הזה במסרד הבריאות המחלקה לחקר שעודב כבר שינוי עלה בזמנו על ידי פרופסור ראשי שם עשים חין היה איארד לפני חן החשוב לציין שכל המידה הזה וכל המחקרים בכל הנתונים שגיבל אתם שבעשבתם ואם נמצאים זה הכלימי זה היה תחד ועדת בקרב איכות כמו שצייננו שציינתי קודם לא הייתה לא הייתה חקיקה לא היה לא היה בסיס חוקתי שנתן סמכות למשרד הבריאות לסוף נתונים לטובת בקראת איכות אלה במסגרת של ועדת בקרב איכות שמחייב את חיסי זה חייב שזה יהיה פנימי בהמשך אחר המשבר הזה עם הסקר ניתוחי אליו היה הייתה גם המננה שנכתמה בין משרד הבריאות לל ההסתדרות הרפואית שמסרד ורות לא היה סה בקראת איכות קלינית של המסה בקראת המנה הזאת למסה הוא פרה בשנת אלפיים ותי שחזרנו לעשות בקראת איכות קלינית ולאחר מכן בשנת אלפיים ושלוש עשרה שכאן נות התכנית הלאומית למדדה איכות למעשה התכנית הלאומית למדדה איכות את המבוססת לפני חיניצרנו חקיקה תכנות תכנות ביטוח בריאות ממלכתי מנושא של מדדה איכות ומסירת מאידה שנתנו לנו את האפשרות ואת הסמכות לידורו שני תונים מי בתחולים וקופות החוני ותובעת בקראת איכות רגע שני הרשני האקרונות הקריטים ששינו את התרבות במרכת הבריאות כתוצאה מהתכנות איכת שמסרד הבריאות יש לו סמכות לקבל את הנתונים ועדבר השני שמסרד הבריאות מחוייו לפרסם את הנתונים לציבור איך זה מזה שינה את כל ההלות של האחות ומה ההכתבורים זה קצת מדהימות ינקי לא רגע לצחל להבין את זה הדסף מי תשימי חמש והדלפיים ותשאר שיש לא היה בעצם שום סקר של בקראת החות לא יצא שום מעידה לציבור לא ישרד הבריאות לא פיקח על מה שקורה בתחולו לא היתה הליך מסודר ולא היו בקראת החות כליניות היו בקראת החות ליד בתקות השתיות בתקות הליכי בתקופה והבתקוק כל מיני דבון כאלה אבל לא בבא שבתקו כליני ומתי שבתקו כליני זה את החדווה הדת בקרה וחות שאי נהנת מחיסיון מלט ולא יש גילוי נעות פה אני חייב את לצען הנת לשתף אותך את הליל דבר זה לא מעטים מין בעל וזה גם קשור למחקר שלי ולדוקטורת שלי אני זוכר את תרע ראש הגדול שעבשנת על פעם ושלוש עשרה כשפורסם דוח מבקר המדינה על הזיומים הנריקשים בבתי חולים המשפט הזה שכולם זוכרים בעיתונות ובטלוויזיה שבין שיש תלפים לשמונה תלפים אנשים מתים בבתי חולים וזה עשה ראש תקשורתי ברמות שאנשים בבית בציבור הרחב לא הצליחו להבין מה אנשים מתשפזים בבט חולים ושקרה מתים מתים זיום ולא מתים כתוצא מהסיבה שבגינה מתשפזו ואז אתכי למעפח המאוד גדול שוב אני מדבר את רק מנקודת מבט שלך אותם מיני עד זיומים כי אז באותה תקופה כל בתי החולים שינסו מותנה ותחיל להוציא המון אחרות לקרוסים האוציסים של מיני עד זיומים אז ברניה הייתי ברמבם ויצאתי ועה כאילו זה היה דיבור אז זה גם את סטרף לכל המלך שהבנו ששל בתיחות התיפול זה דריף שהרלאפריד איכות מבטיחות לדעתי אתיה אבן היסוד הבסיסית המשמעותית ביותר של איכות זה בתיחות התיפול נקוד על עושה של בתיחות התיפול שבזמנו אתכיל מהקום של נהול סיכונים למה זה אתכיל מהמקום של נהול סיכונים כי פתאום אתכילו תביעות פתאום היו אירועים של רואים חרגיים וכולה איזה אנשים אתכילו לדבוע את מערכת הבריאות בתי המשפט אתכילו להתעסק בזה ואוכי הדין אתכילו להתעסק בעירה שלנו תרפוית ולמסם מערכת הבריאות בעולם ובערץ הרגישה מאוד מותקפת ואתכילה לא להתעסק בביתיחות התיפול על ההתעסק בניו להסיכון איך אנחנו מנהלים את הסיכון כדי שלא התבעאותנו ומה שנוצר זה לפועמית גוננת שבה גם כשרופה היחושב שלא צריך לעשות בדיקה X היה נותן אותה כדי שזה אגב בשנים האחרונות הוא כמעט נועה שכוראים לציוזינגו האזלין של בחירה נבונה שבה מוגדרים גאילה אינסקלינים מה לא לעשות אם יש להובק פן כאילו אגב תכתון לא לשלוח להם ראי לא לשלוח לסיטי והמסמכים האלה שלהיגודים המקצועים נכתבים כדי להגן על הרופאים שזה הסטנדר תרפקר וזה לא שכדי שזה לא באמת שאולו יהיה חסוף לטוויות מיותרות אלא יותר יהיה מחוייו להם להם אונה מקצועית שלו בעתם למשר צריך לעשות ולא לחשוב שמתויות אז כל הדברים האלה ביחד ביחד יצאו את בו נחסור לציוזמן את פעט מדעסו את בי ושלושת שחסור אני בשנת אלפיים ושתמשר את ב-12 סליחי את סטרפטי למצרד הבריאות כחוקרת הפינימיולוגית במחלקה לחקר שירות הרפואה שאני הלאה אותה פרופסורי לשבע סימחים ולמאסיה הייתה המנחה שלי של ה-1 ותסקתי במחקר בכל המחקרים של בקראת איכות אחת ועדות בקראת ואיכות בהמשך בשנת אלפיים בתי שהחלטנו שאנחנו חוזרים לבחרות איכות קליניות יותר משמעותיות ונכנסנו למחלקות חירוגיה ואוטופדיה בכל הארץ בדקנו את השיעורי זירומים ותמותה אחרי ישברים בצבר הלך וכו' בשנת אלפיים ועשר מדינת ישראל נכנסה ליות חברה רישמית באוייסידי ובשנת אלפיים ושתמשר ממש בתחילת שנת אלפיים ושתמשריה אגיע לכאן משלחת של האוייסידי לעזאת ריביו של מערכת הבוריאות ואחת מההבקרות מההבקרות מההבקראת המשמעות תית של המשלחת הייתה שיש בקראת איכות מצויינת בקהילה התוכנית על מלמדדי איכות בקהילה אוקמה ביוזמה פרטי של חוקרים פרטיים בשנת אלפיים וערבה ועדות התקופה הדלפיים משתמשרד לא הייתה שום תוכנית מסודרת למדרך הולים ובאמת הבקור את הייתה שאין תוכנית מסודרת למדרך הולים ושעה בקראת איכות שנהסת אינקודתית כמו שתיערתי לכם תחד ועל הדבקרה וכות בזמן לא פרופסור ניגם זו היה מנקל משרד הבוריאות וחלטנו ואיגתי אלוהבים מצאה להקים תוכנית לרומית למדדדי איכות חייבת להם את להגיד שכולם צריכה כל עליי הם רואו להשתגע תחות לאכולה להובי תוכנית להומית למדדי איכות זה מדדים קלינים צריכופה בהישור כמה זה לא יכול להיות על ידי איכות ואפילו המוי על תרחי להציע לרוני הוא צריכה כאלה יכולה איתן לחלשות וזה ואני מאוד נכושה ומאוד בתוכה בעצמי הולכתי לרוני ואמרתי ראונית והנעוצה להקים תוכנית להומית למדדדי איכות ובדי איכות מושא שיש בקהילה ובמצחה קרוא מרלי ילווי והמר לי התחשב את שאת יכולה מוטילו ברור הנה יכולה ומסחר את שבשנת 1220 דרוני ביקש מיתנו דברים לעת מול אמר לי בוא נראים עד 1222 תצליחי לבטת להשתנה מדדים ב-1220 תמט חמש שנים קדימה אז עד כדי כך הוא לא אימין שנצליח להגיד את זה אבל לתן את התשאנס אבל לתן לא רק את התשאנס את הגיבוי את האמונה ואת הכל ואת האורי ארוך ואת ארוצי ובפב הוא הרי 1220 שבית קרימה המשלחת של האוי עסידי עד מ-1220 עני ורוני גם זו עבדנו בזה בלייצר חקיקה שמאפשרת לנו לקבלת הנתונים וככה כתבנו ביחד עם ישרד המשפטים את הכנות ביטוח בוות ממלכתי בנושא של מדדי איכות ומסירת מידה שעשו שישדי הוא שני תהליכים פה עוצה דרך היחד שכל בתי החולים וקופות החיים מחוייבים לדווח נתונים למשרד הברות ועדבר השני זה שמשרד הברות מחוייב לפרסם בצורה שקופה לציבור האחב את הנתונים זה באמת הפכת את המציאות לגמרי בימי על פיים ושני מסרילית זמן שהיה סר הברות חתם על התקנות ולמעשה באותו רגע היקמתי את התוכנית הלאומית למדדי איכות כמדיב והדע מייעצת למדדי איכות ונחתי על שמוכנות של רוני אני זוכרת באוקטובר על פיים ושתבשר חמישה מדדי איכות שהבדע מייעצת למדדי איכות אישרה ותחלו למדוד ביין מר שלוש עשו זה מדהי שהוא אמר לך שני מדלפיים בשביל נכון וזה יותר מהר מזה אני אני לא קילו צפרי בונה צורג השני הבון השמי את הסיפור כאלה תקופה תראי בתחלארה שיתה בתחלטי ואתה תראי אהלי ברור שיש על ההסות את זה לבד זה תהליך צריך לעשות אותו ביחד קודם כל הייתה בשלות כי הייתה בשלות בעולם העולם עולם מקווה הלך למקום של מדידת איכות ובקרת איכות והרופאים שלנו הארגודים שרנו פגשו את זה נגמרי ופגשו את זה בכל הכנסים בעולם זאת אומרת מי שלא היה שם הוא היה קצת מהחור אז הייתה סכמה שאנחנו צריכים להגיע לשם היה לי ברור שאני לא חייב לבד שזה צריך להיות עם ההיגודים המקצועים ואני אבל אתי בצמוד ממש בצמוד עם כל ההיגודים המקצועים ועם הרי ועם סתדרות הרפואית למסעי ותהלמצב שיושבו ראש ההיגודים מגיעים לבדה מעטת והם את תאים את המדדים וזה שזה שלהם וזה ביחד איתי ברמה המקצועית לא אם גדולה אם גדולה אחיות זה נכון שהאחיות היו פחות מעורבות אני אגיד לחלמה אני חושבת שיש המלחמה רבת השנים להפוך את הסיעוד לפרופסיה אני חושבת שיר בפעמים איבנגף בפני הסיעוד כי חייב להיות לנו בסיס ידע עצמאי ויש הרבה מאוד חומים שהם בסיס ידע עצמאי של הסיעוד הוא רק לא מיורגן ולא מיורגד וככל שהתנמצאת במקום הזה אז אדם אם אתה הולכת למדוד פיצל אחת ואנחנו חיים למדוד פיצל אחת אגב זה נכנס השנה וזה מדד שאני אגדרתי אותו עוד ב-2002 שזה ממש של הסיעוד הוא לא מזועי כי זה כי המסיסה הידע לא מזועים עם הסיעוד כי עוד לא גדר ככה זה פרופסיה ולא נכנסנו להצמנו את התחומה הידע של הסיעוד ולא יגם נאותם באמת תחת הפרופסיה שלנו שחלב את שהם האמצים של הסיעוד הצחיב להיות שם להשבת שזה באמת גורם מהכב משמעותי בארבע מאוד את חומים של הסיעוד אנחנו תמיד נגזרת של למהות שאנחנו הרבה פעמים מובילים את התחושבת שכל המעלה חזר שם של המונחיות הכלנייות שאולך ותופסתי הוא צע זכלק מה מהכזה זה משרת את המהלך הזה בעינייך של איגום ואיגודה ככל שאני איך החמות להגיע מת תחומים האלה כבסיס ידע עצמאי ולא נגזרת אז כן אבל צריך לעשות את זה בצורה מאוד מאוד חכמה כי אם לא נעשה זה וכל פעם נקרא לאחות מומחית קלינית זרוע של רופה באיזשהי קונסטלציה לא נעצרת את הבסיס ידע עצמאי שלנו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו צריכים להיות המעמצי של האקדמיה ושל הסיעוד לייצר בסיסי ידע מחכר ופעילות שמזורים סיעוד בלבד וצריך איגוד זה זה גם מזה יאפשר לנו לייצר תחוק כרגע אם את לא יודעת להגדיר בסיסי ידע שם של הסיעוד פרקסלנס את כלל יכולה לעצר תחוק זה זה החסם לחוק את חום ההפורחס וכרסמנ זה גם כאן וגם כאן וגם פה וגם כאן כן רעשוו. חוזרות את צירה הזמן ועזר. ועזר באמת באמת ויחד עם היגודים המקצועים, יצרנו את המדדים, היו חמש את המדדים הראשונים. איך להתנו שאנחנו מייצרים תוכנית שיתוכנית צורמ אחת, בשנה הראשונה אנחנו נסחה משה מדדים וחכות חמישה. גם בשנה הראשונה כאן על נורקת בתי החולים הכללים בהמשך, וכך נסנות בתי חולים הגריאטרים וחכת בתי חולים הפסיכי יצרים וחברות העמול, הנצרקי, פסיכות חלה ושיקום חולנפש. ובאמת זאת הייתה תוכנית צורמ אחת. וכל פעם הבעלתי אם היגודים המקצועים, הייתי מביענה, הייתי ספרות, הייתי אמרה על האמת מדדים שקיים עם בעולם, הייתי מגוזרת מדדים שמתוך הגיילנץ, ברגע שהמיבינו את הרציונל והסקימו לרציונה, עבדנו ביחד וזה היה מתקון להצלחה. זאת אומרת באמצעות, זה הצלחנו להוריד הרבה מאוד להתמודד עם חסמים, להתמודד עם נגדוליות. וזה בספר של אמר מה שמצב את התוכנית, כתוכנית הדגל של מסרד הבריאות, אז אם בשלב הראשון באמת עברתי הגוד, הגוד וכולם ארולים אמרות, למה אותנו? תתחילים הכי רוגים, הייתי בארכר בלוגים, תתחילים האלה, תתחילים האלה, אז בשלבים הבאים כבר, היא גודים פנועלנו, אמרו אם אנחנו לא בתוכת תוכנית על יומית, אז אנחנו לא חיימים. כי באמת הפוקוס לפנה למי שמידד והיה בתוכה, אתה הליכים האלה. אז זה הסיפור של האחרוקמה התוכנית, אני חושבת שבאמת, אם יכול להכבר הרבה מאוד גורמים ולתפל, לבחזות מראש את החסמים ואת נגדויות, יחלנו לייצר הצלחה שקזות. אז כמה זמן הייתי בכל את הליכה זה של הבנייה והצמיחה עם התוכנית. אני אמרת, אני אמרת, אני אמרת, אני אמרת, אני אעלתי אותה, את גיל חמש, שאתה אמרת, את הבדת חמש, לשנד אל 20-18, אז זה ארהתי את מסרד הבריאות, ועברתי למקבי, הייתי במקבי ראש, אגב, מידה וברודי גיטלית, ועברתי ממקום שבבו, ויצר יש מאין, בנה תוכנית ללומית למדדה איכות למקום, שהייתה תותוכנית הלומית למדדה איכות בקהילה כבר חמש רשנה, היו כמה ב-24, בנהגת ב-12, ו-15, שנה, מאוד מי הוא סזט. ודווקא שם הייתי צריכה רגע לבלום ולהרגיע, היו כבר שבעים מדדה איכות בתוכנית, ברגע איך עושים שלא יהיה מצב שהגולם יקום על יצרום, שלא אנחנו משרתים תמדדים, ולשאמה מדדים משרתים אותנו. ושם הייתי נאלה הצטילה, אז עוד קצת פעולות בולמות כדי כזה לא יכול להחליף את השיקולדת הקליני. השיקולדת הקליני צריך תמיד להיות המוביל, וזה מה שגם יוותי אכלנו, אתובת המתופל, מסופו של דבר, אסור להיד בלבל. אנחנו לא נעשתה הליכים כדי להיות תובן במדד. אנחנו נעשתה הליכים כדי להתיב עם הבריאות של המתופל. גם אם זה לא מתיישב עם המדד, כי המדד מנוסח לאוכלוסיה. זה היה פדמי הלוג, זה בריאו דציבו הוא, מנוסח לאוכלוסיה. תמיד בתוכה אוכלוסיה היה שמישו שזה פחות מתאים למרון. אנחנו כל הזמן מדברים עכשיו על רפוריה מוטיימתי שיט וכולי, והמדדים הם בדיוק הפוך. הם עשו שם, שם אמת אחת לכולם ולכן תמיד אנחנו חייבים להיות שומרי הסף, שהגול הם לא יקום על יצרו, ושבאמת המדדים ישרטו אותנו ולא אנחנו אותם, המדדים הם קלים את סויין לשפר את חותמי הרכת, אבל הם קלים. כן, הם לא המטרה. הם לא רק. אני רוצה אבל ישור את החוד קצת על מסרד הבריאות לפני מרכבי, כי התגת להתפקיד מאוד מאוד בחיר במסרד הבריאות. אני רוצה לשאול את החלזל, איך עת תפסת את עצמך בתוך המקום הזה? ומה היא הוא ההתגרים בתוך המקום הזה? סרד הבריאות זה לא רק מקום של עבודה קלינית מחקרית, זה גם מקום של עבודה. פוליטית קצת, מרגונית, צפריק קצת על זה. אז קודם כל עד המנועי שלי לא היו סמנקליות במסרד הבריאות שהם אחיות. התפקיד הבחיר ביותר במסרד הבריאות היה החות הראשית העוצית, והיו עוד מספר סמנקליים במסרד הבריאות שכולם היו אורופים או כל כאלה נים אתם לתפקיד, אבל לא היו אחיות. התפקיד שלי הוא התפקיד הראשון שנפתח לאחיות כי אני למעשה הובלתי את התוכנית עוד לפני שנפתח התפקיד, אני אגיד לכם תפקיד ועל פיים ושלוש עשר ומוניתי ב-24. ולמעשה זה היה התפקיד הראשון. להגיד לכם שהיה אפירגון למינוי של החיות בחירות לתפקידים, לתפקידים כאלה במסרד הבריאות, אני לא לצערי אני לא יכולה להגיד. והנחשבת שזה גם עוד פעם מקום שאנחנו אחריות צריכות לעשות חשבון נפש, אפר אנחנו רוצים שהם קצוע שאני לא יהיה. ולמה יש כל כך הרבה סמנקליים במסרד הבריאות אחריות, יכולה להם עלות את התפקידים האלה. גם היום, במרכת הבריאות יש תפקידים שהם מייחסומים להכיות. תפקידים שאני הובלתי ועשיתי גם בעירגונים אחרים. אחרי שסיימת התפקיד, בתום בגלגולים שונים, נחשמו להכריות ועשו חוליות רק לרופים. גם התפקיד שלי במסרד הבריאות שהיה זו מתתוכנית להומת למדע דרך חוד. וכל התורה שמנועלת שם היום, היא אחד לאחד אפילו המכתבים, האוטומטים שאני בזמנון, היא סכתי לבטיח חולים שקיבלו טנטונים של חמסינו, תהליך, ריבה קראת, החודות וחולה, עדיין משתמשים בהם. הפורמת של הדוח רוצה בפורמת שלי וכל תורת ההפאלה שהתוכנית להומת עם מושא הזה זה לא היה, חסמו תפקיד הזה האחריות, זה לא היה פנט. איך זה היה פנט. איך זה היה פנט שלה היא איך האחריות והיא רגונה האחריות, לא יודעת מה, ועד האחריות, או את עבר. איך זה קורה? איך נותנים לזה לקראת? איך זה יכול להיות? אני אזמתי את התוכנית, היא נולדה בדמותי, כל המטודולוגיה של התוכנית אני בניטיות. התורת ההפאלה של התוכנית היא קוראת היום בעתם, אחד אחד לתורת ההפאלה שאני בניטי. איך יכול להיות שלא נותנים להחריות להזדמנו את לקראת בלת תפקיד הזה? איך זה היה יומת. אז בעיניי זה באמת צריך להדליק נועד, הוא מה? זה לא, זה לא, זה אנחנו מרים, להחיות בו, תאיזו, תפריצו ולות קשני בתי להציע לרוני גם זו קולם צריכות היה מה הולכם. אני אמרו לי על תלחיל, אבל בכלל, הוא לא היה שר. רואה נימה, עמין מאוד מאוד מאוד גדול באחריות מאוד מאפשר ובעמת. אני מעריצה גדולה שלו, אני חושבת שהוא כידם משמעותית את חום מסייעו, הוא דומה, עמין בסייעו, דומה, עמין בבקדחום עם של איכות, של בתיכות התיפולו, הוא מנה לכל המקצאות האלה ולתפקידים האלה, החיות שאוכריכו את עצמת לתר. ואני חושבת שצריך היה צריך להמשיך את הקו הזה וברגע שהקו הזה, נבלם או נעצר, ההגודים שלנו, המנהיגות שלנו, על תתחלה הרין דגל אדום. וללא ראים. לא? אם היום, התפקיד שאני כהנתי בו במצד הברות לא פתוח להחיות, אין יותר שרורייה מזה, זה באמת בושה וחרפה גם למקצועה שלנו, שלו עמד על זה שתיאורת פקיד הזה יכולה להפשאריזם נות לאחריות, אני לא אומרת, אני חושבת שזה גם אחיות, נרחה גם, זה צריך להיות פתוח גם לסקטורים אחרים, אבל זה צריך להיות למוחשר ביותר, אי אפשר לעשות תפקידים סקטורי הליני. לא סקטורי הליני, לא סקטורי הלכם. ואם כבר ככה בסקטורייה להסכינה, אז ככה לשאול אותך את השאלה, בהעש אין מה לעשות בספר שבבר אנחנו כולנו מתחתות בהכן, אנחנו יודעות שבבטחולים, כן, יש להכרות, מצד אחד מקום מאוד מאוד גבוה בהבנה שהם אוביל, לא תתתי פול והם אוכשרות, הם יודעות הכול על המתופל בתמיד בים ושואלים אותם, ושום זה ברוזה אז בלדנו, אנחנו יודעות את זה, אבל איך שאולנו אנחנו תמיד נמצאות קצת, מתחת, לרופים, בצורה עדינה נגיד את זה. האם חבית את זה בדרך שלך במהלעת תפקידים במשרה בברות, אני מדברת על המתה לחלק הסקטורילי של עת מול רופה. תראי, אני כל הזמן שואלים אותי תשאלות האלה, האם אני חובה שזה שאני הייתי אישה או עדיין בתפקידים בחירים, האם זה מפריאלי? זה השאלה, מה? אז תקידיגה על זה, אז שתיים במחירים. האם באמת בעינדרקצה בין האחריות לזה? אני מאמינה הגדולה, שמי שמוכשר ומאיז מצליח. אף פעם נוכחשבתי שזה שאני אישה, אפריאלי או לא אפריאלי לקבל תפקיד מסוים. בשלבים מסוים הם כן התחלתי קצת להרגיש את זה, שיש, כל פעם שירום מורים לי שיש אפליה בין השים לגברים בתפקידים בחירים, הייתי צריכו לקטע לזה, הייתי אומרת זה, זה אמירה של אנשים של לוזרים. לצערי המציאות למדע אותי בהמשך הדרך שיש בה אמירה הזאת מן האמת, היא לא רק אמיתוכן, ול אנשים יותר קשה, יותר מהדגר, זה לא שזה לא אפשרי. אני חושבת שצריך להיות נחושות, אני חושבת שכך חול שנשים הם מקצויות ומקצו אנייות ועודות על מה הם מדברות, ולא חושבת רק על אנשים. כל אחד צריך להיבחן לפי, היכולות שלו, הידה שלו, המקצו, הנות שלו, הקישורים המקצוים שלו, ולא לפי עם גבר אוי שיש. שם הוא אחות או רופא, הוא סקטור כזה, אופיזיות רפיסט או דייטנית, זה לא משנה. זה בכלל לא משנה. שבטוח מהרכתב ריאות, אנחנו יכולים לעשות מיגבן של תפקידי, בהתאם לקישורים, ואני רוצה שנשים היא בחנות לפי הקישורים המקצועים שלהם. כשאני קיבלתי את עשרים המובילות, פרצות דרך וכוולי, אז היה משהו שאני מאוד מאוד מהריכה אותו, שאני אמר לי ברחות, אבל אני חושב שזה קצת, שזה קצת לא גנק, לפעיך. לא נתי לו למה, אז הוא אומר כאן, אני חושב שעה מ-20, הנשים, פרצה דרך, ולא הנשים, וברגע של אוקחים, וסביב את זה רק בבין, וזה קבוצה, זה מקטין את זה. אז יש משהו בהמירה הזאתי וצריך לחשוב על זה. המנהיגים שאלה המקצוע, צריכים לחשוב על זה, צריכים לשנות את זה, אני חושב את שבאסטרטגיה של המישה מובילת המקצוע הסיעוד, צריך להיות המצוב של המקצוע, גם בתפקידים בחירים, ולפרוץ אתיקרות הזכוכית האלה, שהם ממש, ממש לא נכונות, הם הפלות, ום לא נגזרות, מהיכולות או ממקצוריות. וזה מציק לי. אם היום תעשו, אולי תציעו לי, אחד הסדוגניה, יחבל לעסמנה. ביזו תפקידים בחירים, החיות מבלות, באנהלות של בתחולים. גם. אני מציגה את זה, שזה נסטודנטים שלנו, ושנה אלף, וזה. לא רואה וניסרד הבריאות, אני חושב, שבסרד הבריאות הוא מרעה, וחלשתו רגעה בבית היחוניים, שבדעי. -בדעי. אני יכול מציגוד את זה, -אז, ובשוק. -אגב, תראו את מקבי, ירגון מצויין, שמקדם נשים בצורה יוצאת דופן, הרבה מאוד נשים, בהמדות מפתח, ורבה מאוד החיות, דות מפתח. -כן. אז מנקליות של חברות בת, ובנהלות בתחולים, אצלנו בתחולים. אז אולי רגע, באמת נגיד מילה, נשאלות החגם שוב, אנחנו חוזרות לצירה. כן, אז מנקלתי. אז מנקלתי. לא תפקיד של החיום. אדם שעשנו על אחרי שהוא זוכר, אז כן. -אם היום אני משנה להמנקל של רשת בית בלב, מגבוץ התמקבי, זורשת שנותנת שירות 30,000 אלות, לגילה 30,000, יש לנו גם בתה דיור מוגן, לקשישים עצמאים, לגמרי, שזה בתם דיור מוגן, ברמה מאוד מאוד גבוהה, ממש בתמלון לגילה 30, ויש לנו גם בתחולים גריאטרים, חלקות סיודיות, שושים, שיקום גריאטרי, יש לנו מערכ שיקום גריאטרי, וכבר לא נעון מאוד גדול, מונשמים, סיודים, מעוקב, וכן, אז זאת אומרת, אנחנו באמת נותנים מהתפת, מלאה, לגילה 30, אני אגעתי לגריאטרי המדוך שליחות, מעניים, מסלול, מעון מאוד טוב במקב, אני צריכה רציגם כשאני רוצה להמנקל, מקבי בזמנו, רנסה, שאני רוצה לגריאטרי, אז הוא ממש, מקבל על אחת שערי במקבי, אז הלכתי מתוך שליחות, מעלפנים את הפלט קרגה, בעורי, המזדקנים, ועבש שלי שמגיע לסיטועצות שכאלה, ורגשתי שגריאטרי בישראל, אין מי שידבר בשבילה, אין מי שיהיה צגותה, אין מי ששעזקת, אז זה רק הכולם מדברים, אני זדקנות האוכלוסייה, עוד מעטייה פיצוץ וחוציין, אנחנו עכשיו על מיליון איש, שבנשי 25 ומה על האוד, עשור 55 שנה, אני אגבר 12 מיליון, ואז את השתיות יש לנו לכל המסיימזה, אבל המדינה לא עושה מספיקה, זה גם רוחה, והלא הרוחה בכלל, והגריאטרי הלא נמצאת שם, ואין מי שישמע אותה, ואני חושבת ש. ואיגתתי לשם באמת, מתוך השליחות הזאת, היא כשהחדוווי קטורם שלי, זה פעילות מול, מסרד הבריאות, ומסרד האוצר לשנות, את פני הגריאטרי במדינת ישראל, גם באמת אם של תקציבים, וגם באמת אם של תהליכים, שצריך להשקיע בגריאטרייה, זה אחד הדברים המשמעותים שאני מקדם, אתם מעבר לבית יצירה של סטנדרטים גבוהים של איכות, ובטיחות התיפול, ומעבר לביתון עוסף, שהם תרצו חכנדבר עליו של הקמה של מרכז חדשנות להגיד לשלישי, כדי להביא, הזמים, חוקרים ומשקיעים, שהיה שקיעו בעולם הגיד לשלישי, אנחנו מדברים כל הזמן, על A-GYN-GYN-PLACE, להזדקן בבית, והשאלה אנחנו מהרחים לזה, נשאלות שימי לזה כן בבית. אנחנו נרחים לזה, כבר ארכת הבריות כדי להצרד הדבר הזה, ואני מקימה הבא של מחקר וטכנולוגיה, להגיד לשלישי כדי להביא את המשקיעים, מדעים להשקיע במקום הזה. תגידי לכם, את לשאולה, אמרתי, וגדתי הגראת רמתוך שליכות, ואני רוצה להישור לתח, אם את קצת מתגעגת למקום הזה, שלהמוד להצד מתתוכו. כן, תמיד, נוצא להגיד לך שגם אני גם עושה את זה, לצעריה, הגריאת רע מאוד מאוד קשוחה, כן. ואנחנו נתקלים לא פעם ולא פעמיים, במחסור של צוות, מאוד מאוד קשה לגעי סצוות. אני גיד ממש בסוג ראים, שמתת אישפוז במחלקה הפנימית, או על פעם הרבה מאוד שקל היום, אישפוז, ומתת בסיודים מורכב, עולה בין 6200 לשבוע מאוד שקל היום אישפוז. בתקצי וזה הצחל הוויחים, והחיות, ומתפלים ורופאים, ופיזיות רפיסט וריפוי בישוג, וכנינייתי קשורת, ומדבך, ומחב בסע, ישמות שקנים האלה, ברור שבסופו של דבר, זה מתגלגל, לאחות הצבטים, לקמות הצבטים, וכולי, וערבי פעמים הצבטים שלנו נתקלים, במצוקות, לא פעם ולא פעמיים, אני מפשר השעובו להם, לבשעת מדים, ונכנסת לעזור לצפטים שלי, גם המנהלות שלי, מנהלות בתי החולים, חמוס, זה, לא ברור מלאב. ממש, כן, לא ברור מלאב, ואני חושבת לזה משהו שרק אחות, לא קחות, כן, כן, לא, יש בזה משהו שקילו את החות את המיד החות, גם את מגיעה לדרגה אחי חייג וברה, את בסוף, בפשילה שרבולים ועשה, ואנחנו יש בה שוב המקצוע שלנו, שהוא כל כך בתוך הדוין, ודגומי יודעת מה לעשות, זה, צמדים, ושאני אוהבת את החולים, את המקדלים, ותקש לי, חמלה מאוד מאוד גדולה אליהם. איזה כיף. הכי אין ספק שכל מותחים משם. אין ספק, ממש. טוב, אז נעבור הגל השאלה, באווי יצענו מציר הזמן, אנחנו חושב זה, אוכב יצאות מציר הזמן, ולשאול אותה חנת, אולי דרך סיפור שהתפרי לספרו, אולי איך שתרצילית יחס לזה. קצת על, על רגע, אורגעים, קשים, אתגרים, משהו בדרך ככה שתרקי שלו. אפילו כשאלות. או קישרות, או קישרות, לא מלא, היום הלא אתגרים, והיום גם קישלונות. אם לא מעזים, אז גם לא נכשיאלים, אבל גם לא מצליחים. מה, זוכר. יש, והסור, עסור לי רטע מי זה. צריך לדעת שכשהעושים ומאיזים, אז יכול להיות, יכול להיות גם קישלונות, צריך להיות לצמוח. צריך להיות, מספיק חכמים כדי לצמוח, מכישלונות. כשאני כמדתי את התוכנית הלומית למדדדה יחות ובדדה יכולים הפסיכי יתרים. יצעתי מנקודות הנכה או הנכות יסוד ישגויות, כשבניתי את התוכנית לבטא יכולים הכללים, תכונים הכללים בתרומבות או בסטיטופמיים היו במקום אחר. את האנכונות להגיע למקום, את זה, מיו יותר, הם היו בבשלות לאסות את השינוי, מה שבטא יכולים הפסיכי יתרים, לא היום. כן. והאני התחלתי אתם מנקודת מבט או מנקודת התחלה כמו בטא יכולים הכלים, זה לא היה נכון, הייתי צריכה לעבור להעביר אותם. איזה שאותה, הליך, כדי להצר את הבשלות הזאת, והייתה חרדה מאוד מאוד גדולה, למדוד את הפסיכיית רע וכולי, שבספר של דבר, אני חושבת, שבשנים הראשונות להתוכנית, היא נחשלה, שם. ואמרנו איזה. תחקרנו את זה, ותיקרנו ועשינו פענטיון, אינגב, עשינו תיקונים, כי באמת, אמרת הפסיכיית ריט, כל הזמן דברים, איזה נצאת בשביל שולא בכל באמת, זה הייתה במקום אחריות, איך הוא חומות הבובועים, והפחד משקיפים, איך הוא חומות בפיזיה, אנחנו נחשב את זה. אני תרגמתי את זה, להצירה של מדדים יותר בסיסיים, ממשה, לך טוב תוכנית טיפול, בתוך חמישהיה, מי, הכניסה עלי בתחולים. מה, אה, זה הוא שפס פסיכה, חמישהיה, מה, אז לפחות שתייננו תוכנית טיפול, נכון, אבל זה לא היה מספיק, זה לא היה מספיק להצחיל מה, וכמות הבסיסיים האלה, דרך חג המשגמם היה, לא טובים, מה שאני מראשונות. והיה הצריך יותר לעשות את הליך של בשלות תודעתית, לפני באמת, הייציאה לדרך, וזה היה, זה היה קישלון, שתופרנו בהמשך, ולמדנו מנו, ותככרנו אותו, ויצגתי אותו קיקישלון, כפקה, אבל, אבל באמת צריך גם לדעת, להגיד פה את הינו, איך הוא סיימציה אחרק? מדהי. מדהי. אז נהיה לו חושב סיפור של הצלחה. קטן, זה ברור שיש הרבה רבה, את זה חייבנת זכה, אבל זה, בזה שיש פה זה, נכון. תראו, שאני אגעתי להגריאטרי על לפני שנה וחצי, איש הרבה מאוד את גרים לגריאטרי. באמת לא להתאים איפה להתחיל, ועד היום אני ככה מתלבטת במה, במה להתסק ובמה לא, אבל אחד מהדברים שהיו לי מאוד מאוד בורים, שאני רוצה להקים, אני כזכה תשנות וטכנולוגיה להגיל השלישי, ולהקים הבב, ולהצר את זה שהוא איקוסיסטם של משקיעים וסטרט הפעים שירצו לבוא ולהשקיע וליזום לטובת הגיל השלישי, והייתה הם מונה מאוד מאוד קטנה עם הצליח לעשות את זה, ואני הייתי מאוד נכושה וגעת. ‫יש שני גרנטים לרשות החדשנות, ‫וזהכינו בשנם. ‫היולה לא מתנועדדים מאוד מאוד מאוד ‫מהוד מאוד משמעותיים, ‫בתי החולים הכלליים, ‫הרגון, יקופות וכו' ובסוף אנחנו כתנים, ‫גרעת ריאבי בלב, ‫זהכינו בשני גרנטים ‫מאוד משמעותיים, ‫בארבא מאוד קסה, ‫שבאמת הם עוזרים לנו ‫ותומכים להקים, ‫ואת סופת פעמים, ‫יש שום ושלוש. ‫יינו, חם, ‫שמחקרר אתכנו, ‫הוא רואה, אם חתרנו, ‫כו' ורטואלים, ‫כשהאנחנו יש לנו, ‫הוא יביר טואלים. ‫כו' ורטואלים, ‫כי היום אנשים לא באים פיזית, ‫אבל כן, אני אנגיש ‫מאידה בחדרים, אחרי, ורטואלים. ‫אני כן פותחת את כל המרכזים ‫שלנו כבטסיית לפעילותים. ‫האנחנו עושים דיזיינטפארטנר שיפים ‫כבות, ‫המה שהגמנות נמיד, ‫מהכניין הרכני שלנו ומאצרים ‫אתה איפי תרונות להגיל השלישי ‫וגם נותנים להתנסות במרכזים שלנו, ‫כדי באמת להיות ארוכים ‫ולייצר פתרונות המטעים להגיל השלישי. ‫אתה מחוקרים להגיל השלישי בתח זה. ‫גם חוקרים, ‫גם חוקרים להגיל השלישי, ‫גם עיגודים להגיל השלישי, ‫אבל הנצאה להגילה ‫שיש הרבה מחוקרים בהקדמיה ‫שלא על האנפרט נרים. ‫היום בעת בלב, ‫חולשת ה-20 אחוז מהמתות ‫של הגריאת ריה פעילה. ‫אנה, ראש לנו מעל אלף מתות ‫הישפוז של הגריאת ריה פעילה, ‫ואפשרנו הרבה מהידה, ‫הרבה מאוד מהידה שהיא צטבר לאורך השנים, ‫שלאה המון גש, ‫לא להקדמיה ולא למחקר, ‫ולא לא לסטרט הפעים ולא הזה, ‫ברבה מאוד סטרט הפעים וגופים ‫שעורצים להצרפית רונות להגיל השלישי, ‫והגיל השלישי היום נמצא בפוקוס בכל העולה ‫אבל לא המדינת ישראל. ‫אז הם רוכים לנו, ‫המוחות האלה ברוכים מער, ‫והוא מקום שאנחנו פותחים ‫כשהאנחנו פתחנו את הדלתות, ‫ופרסםנו את התפיסה שלנו ‫שאנו איקוסיסטם שוקק. ‫אם הרבה מאוד שותפים ‫שגבר מחקים, ‫אנחנו כבר התחלנו לפני שגזרנו את עשרה ‫לתד שירותים, ‫ואנחנו עושים שתפויות עם חוקרים ‫והם יזמים. ‫אז זאת באמת הצלחה מאוד מאוד גדולה ‫שאני מאוד גאה בבה ומאודם. ‫מצדת את מימנה. ‫אז כשגם טוב זה שאני כואז ‫מן מתלהבת מה. ‫אני ממציאה ומתלהב. ‫-אבל הייתה. ‫אבל עבוד הזאתים מדמקת. ‫-באמת. ‫כך הזה מייצר לי גם את השותפים, ‫אבל אני באמת, זה אמיתי. ‫זה אמיתי. ‫-לא, אני באמת. -אני לא אשיזה אמיתי. ‫אני לא אש מתלהבת. ‫-אבל אני לא רואים את הה. ‫השוקה בעיניים, את ההכשת הוברת את זה. ‫ואנחנו חושבת שגם אחד הדברים ‫שאני אסכרת את זה גם מקודם ‫הוא חלטת הבאה על המדדים, ‫כן, על התוכנית הלאומית למדודי החות. ‫והבנה הזאת בגיל מאוד צעיר ‫ששינויים ובלאציינויים, ‫אופויקטים לא סיים לבד. ‫צריך לרטום, התחעוד אנשים. ‫אני חושבת שזה כל כך חשוב להבין את זה ‫בתחידי. -נקחיתי. ‫זה קחיתי. -נקחיתי. ‫כי אני אנחנו יודעים שער בין אנשים ‫שחוקים אצלם, מעידה. ‫וכחושבים שאפשר לעשות דברים לבד, ‫הוא חושבים שאפשר לקבל קרד איתל דברים לבד. ‫אבל הזאת שאתה צריך לגייס ‫שותופים טובים שזה אתגר בפני עצמו, ‫לגייסט האנשים, מי יוצאי את חלדה, ‫רכנים האמים דחם. ‫הוא אותו לברח שב, ‫גם בסיפור הזה של כמה שנמרחפה הזכת שנות. ‫זה באמת שכמו שאתה אומר, ‫זה איקוסיסטם, ‫ככה הוא בין שיתופי פעולה שזה. ‫התמידה של צמיעות וענבה בהקשר הזה, ‫היא, זה תמיד הרבה יותר נכון, ‫והן מליד עוג היא בסוף, ‫כולם יודעים מה אתה עושה, ‫והקרדית לא מאחר להגיע. ‫אז צריך להוריד מה מקום ‫אז איזשהי להגוב וכולי, ‫ולייצר יותר שותפויות, ‫זאת עודריך אנחנו נכון על הסתתה, ‫דבר על מובים. ‫צווהריק יש פה פיל בחדר ‫שאני כבר נכון. ‫כמה נמה שתישאלית השאלה? ‫-שאלה, בהתישאל. ‫אנחנו אסכרנו את זה, ‫בתחלה, אסכרתי, ‫זה בצורה קצת הדרמטית, ‫שיש לך מישה אל הדים, ‫אבל ככה באמת, ‫כאילו, לי ולאין בארקנו ‫שאמהנו ביחד יש חמישה אל דים. ‫איך כל הדברים, ‫אם אף שעריך שר, ‫כאילו צריך שעוד דבר ‫כאלה, השותף על המציאור. ‫-כן, תראה, ‫-כן, אף הפסטה של הצהורה, ‫הן נכון את בתורת דבר. -כן, תראה, ‫-כן, תראה, תראה, ‫הם מדעים עם באמת רופים האלה, ‫משתלבים נין בארד, ‫וואים חמישה אל הדים, כאילו. ‫וואה, בן זו כשהוא יש צבא. ‫הוא חנן. ואני תכננדי את המשפחה, ‫אתה המשפחה, אתה מתוכננת, ‫לשני אל הדים בוגרים ‫באפרישל שנתיים, ‫אגב, הם נולדו ‫באפרישל שנתיים על היום, ‫הם נולדו באותו היום, ‫באפרישל שנתיים. ‫בחד חמרתי. -בחד חמרתי. ‫אם ביחדו היו, ‫האפריש אלה הם אותו היום. ‫לא, בלעם ברמא. -לא, לא, לא, ‫אבל אתם עושים להם ביחד, ‫הוא יכול אחד לקבל וסיכול, ‫הוא יכול לעצת לבדו. ‫ואחר כך יש לנו ‫הם חמש שנים אפרש, ‫ואז עוד שניים בהפרשת בין שנתיים לשלוש, ‫ואני הייתי שניים שניים. ‫וזה זאת התעתוכנית, ‫וזה זאת הייתה המשפחה שלי ‫הדיף נשש שנים. ‫הדיף נשש שנים, כשראינו שפתאום ‫הבית מתרוקנו. ‫הן כן, המתרוקנו. -זה, ‫אבל שניים, חנשנו לך רדה. ‫זה מרד אחד כמה, ‫אתה מזדקן, כבר לנו לא. ‫אני נועצה, ומרדתי, ‫מרדתי לבדתי, אני מצב. ‫הוא בדיוק יש תחר מה הצבא, ‫והמרדתי אותה קשיב, ‫אתה בעצם לא יודע מה זה לגדליה להדים. ‫אז אני ויהיה, אנחנו נביא עוד ילד ‫כדי שעתת הגדל אותו, ‫וכחי גיע החמישי, ‫אולי המשמת תוכנן, ‫הוא פשוט פתאום בוקר אחד הגיע, ‫ואני מאוד מאוד שמחה על זה, ‫אני מאוד עוד עוד משפחה, ‫נישת משפחה מאוד מאוד טובה, ‫אני מערחה, ‫אתה נהיה משלת, אני עופה, ‫אני מאוד מאוד, ‫הואה ותאזה מאוד. ‫אתה בעורים שלי, ‫אני באמת זה חלק ממנו. ‫זה נמוצת לזה גזמן. ‫-רגע זמן. ‫הוא חייבת לי שול, ‫לבא על של החוכי יחד את שמבגידו ‫לעילה דוחים שי? ‫-מחד משמע. ‫-חד משמע. ‫-חד משמע. ‫-חד את האם את האם? ‫-אם, אני חסוטר זה ש. ‫אם דיברנו מקויה, ‫אם גם אנחנו מקום של החביתורי ‫שעבי בתור אחות ובתור עםה, ‫ואת תומרת, אני גם עם התובע, ‫אני מאמינה על החניבה. ‫-הוא, אני אבדה. ‫בטח להם יש מלאנט. ‫-אני בטוחה שש. ‫אני אומרת, הרבה עצברים כתובים להגיד. ‫אבל זה די מדהים שבסוף, ‫את כן ואת מודל, ‫באממה, זה מציכה להתפוס את כל המארחבים האלה, ‫ולעשות אותם בעצלך, ‫לאוכרח את הצמח בתוך מקום הזה. ‫-שלא זה מחירים. ‫-אז בואי צגידי למה. ‫-לכזם, יש אני מפחות. ‫-אז יש אני מפחות. ‫את פחות מגיעה לדברים שעת באמת אוהבת, ‫בסדר, עצני מצליחה, ‫אלא שבת ולכוס ספר כמו שאני אוהבת, ‫וזה נצחה שתהיה לי חופשה, ‫כדי שזה יקרה, ‫כאי אם לא אז אני עוד במאילים, ‫אנשתיים בלילה, ‫או מי חמש בפוקר בדברים אחרים, ‫אבל זה ממעלה אותי, ‫וזה נותה לי אינרדיות, ‫וזה מניע אותי, וזה מה שחשוב. ‫אז גם אם לפעמים זה בעל חשבון, ‫אני מאוד מאוד משתדלת, ‫שזה לא יבוא על חשבון המשפחה, ‫אמרי, יש תקופו, שכן. ‫לתה. ‫-משלול, הגיד שלו. ‫חשבת שהסידור זה היום ‫שהשתיילדה בת 22, ולד בין 6. ‫אז שמגדלים שהיילדים מגדלים ‫אחדת השני, ‫הוא וד גם טוב את סלנו. ‫-כן, כן. ‫אבל באמת מנבתים, בין לבין, ‫בחזקים את כל הכדורים באביר, ‫לפעם זה לא כזה פשוט. ‫זה באמת מעורי רשרה, באמת. ‫-הנכנצי. ‫-הנכנצי. ‫-נכנצי יום. ‫ככה, זה. ולשת ככה שנזר ורמשך, ‫הוא רוצות להשתגיד אלינו, ‫יש לנו ציבור ששמר אותנו ‫שמומאוד מגוון, ‫ואני חושבת, אני מקווה שיש בו גם ‫את הדור הצעיר ודור העתיד של הסיוט, ‫וגם את מי שנמצאות ואתה חושבת ‫החשב של הסיוט. אז אני רוצה להתחיל רגע על קרציום בזה שבאמסר של החלוד ההורעתית של עשיות, פשוט שאמרת לנו בדרך שאת מאוד ובטלמדה הדעורת אידו מאוד חשוב לך. אז הנה ספרית הגידי לנו אנזו. תמסריא להם את המסר. -נכון. אני קודם כל המסר שלי הוא להעיז. אולי העיז יש הרבה מאוד אנשים סבבינו שיכולים להוריד. אנחנו צריכים להחלום, לא להעיז לחלום ולהעיז להסם ולפוץ ולהסות גם עם תועים. לא להיבה על מי זה. אני חושבת שזו הדרך ההיחידה להביא בסורה. ולא הייתי מבטרת על זה בשום צורה, אני חושבת שלקול אחות במערכת. יש תפקיד במכלול הזה כאילו, אני אחות מנשורה. איך אני יכולה להשפיע על מדדה ההיחות? רק אתמול למעלתי אחריות מומחיות כליניות ואיקאילה. לא יודע, אבל בסוף אנחנו, אני אחות מנשורה. אז קודם כל. אני מאמינה שכולה ניכולות. ואני חושבת שצריכים להיות נמנים לצב המצפון. לא לעשות הדברים על אותו מת. צריך להבין למה אנחנו עושים. אנחנו לא מכונות. הסיעוד הוא לא סתם, שאומרים לנו כל הזמן אתם המעוגן, אתם המקצוע המרכז, זה נכון. זה נכון. וזה כשלע עצמו מביא הרבה מאוד כוח. צריך לדעת להשתמש בו, ולא להרגיש בצל של מקצועות אחרים. אז לכלום ולהעיזה ולבצעה ולצאוק את החלומות שלכם, ולגעי שותפים לחלומות שלכם. ולעשות דברים, פרצדרך. -מדיך, מדהים. והדבר הנוסף שככה אנחנו בדרך כלל לא עבות לשאול. זה באמת זה היה למשן, נקרא לדור העתיד שלנו, כן? האחריות, מה שרללציבור לך ובאית? זה יכול להיות למטופלים, זה יכול להיות להנשים, אנחנו בספו של דבר, כולם הוא סקוקים למערכת הברירות במדע כזו אחרת, בכל שלו ואחרים, על כל רצף החיים. זכרנקה, הוא היום רוצה להגיד לציבור בנינת ישראל, שיש לנו מערכת הברירות מצוינת, אחת התובות בעולם, באמת זה מוכיח את עצמו בכל פרמטר שאנחנו מודדים. אני רוצה להגיד לציבור אחיו שהצוותים שלנו בשטח נים צעים שהם בשליחות ומתוך חמלה. וגם הם מגיעים לשיטו עציות, שפחות נוחות שהסתכלו על האנשים שלנו ומתוך גם מתוך חמלה ומתוך הבנה, ומתוך הבנה שהדברים במערכת שלנו והשקעות הכלכליות הנמוכות במערכת הברירות מהצרות לנו סיטועצות לפעמים מורכבות להיות עם הם פתיע. להסתכל במשקפיים חיובים כנשים שלנו באמת נמצאים שהם הם עושים עבודת קודש, האומס והשחיקה. וכו'ל, אם אנחנו נעצר סיח מחבד דוקיווני ולא נדרדר עלימות, מהרכת הברירות שלנו תהיה הרבה יותר נעים, הרבה יותר טובה, נצליח להפיק מהצוותים שלנו הרבה יותר. כן, ורנותנים תמייה ומייה הישראל מחוז, הם התנוגם מה חמישים מחוז. מי שבחר במקצוע הסיעוד, בלשם מתוך שליחות וכמלה ומפתיע, מי שלא שאין לו את התכונות האלה, לא יכול לבצע את התפקיד הזה. והציבור צריך לדעת את זה, וצריך להוקיר את זה, וצריך להיות שותף. והציבור צריך להיות שותף. אפשר להביאר ביקורת, השאלה היא איך הוא מולת הדברת. אפשר להגיד הכל, אבל בואו תגידו אותה בגובה עיניים, מתוך באמת שותפות, כדי שינוחה לי אצל פה מרכתוב ועיותר. אבל מהרכתבות שלנו, אחד התובת בעולם, מהרכת ברוט מצויינת, אני חושבת שמי שעבית הבסורה למערכות ברוטרם בעולם, היא תהיה מדינת ישראל, שאי יכולת שלנו לעשות איש פה זה בעיות, אי תיפולה בעית, אנחנו עושים בעית בלב שיקום בעית. זה באמת מוכיח באמת את היכולת שלנו כמדינה לאובילת עליכים כאלה, ארבע מאוד מדינות שבעוד ולא מדות מייתנו, איך עושים את זה, אז אנחנו צריכים להיות ביחד. זה לא אנחנו והציבור, זה אנחנו והציבור ביחד. כן, מדהים. וואו, וואו, באמת, כן, כן, כן, כן, כן, איפתחנו ועמדנו, וואו, ואני, אני רוצה להכנת ממש תודה, אני מונישה ש. כאילו אנחנו מביא עודות אתכבטור השרה לציבור, אבל בתחלס, אני מרגישה שצליות מאוד עוררת השרה, יש בחמד שושה. אמרת, מתכוודם שכחות של החרוצמים, לגמרי, אני כאילו כבר אמר, אמרך פועל כשאתה בלשמת להתחלת השרת, ועודה השרת. אז שזו די מדהים. אתה דער, דער, דער, ותודה לזמנה, ואני באמת מאמינה בדור העתיד, אני מאמינה מאוד מאוד גדולה בסיעון, ואני עשה, אני עשה כל כדי למצב את הסיעון, במקום אני גאה להיות אחות. יש, מדהים. איזה סיום, מדהים. ממש. תודה רבה, רבה, רבה, ויהיה לנו, האונג, והכבוד, והרחות אכקן, ולפתוח התח את הפות כשכן, נכון. נכון, נכון.