מעובדת מספר 21 למנכ״לית מיקסטיילס: שי אייל | #21

שי אייל. כן, איתן לבית. על כוכה הראשונה של בוט המסדות. נכון. איתן עבות החמוד בעולם. וואו, ססקרי בפחזק אבל. מה, תקשיבי, זה מרגש אותי. תודה את שבסוף אני בונה כאונם מוצרי איילה מגירה. כן, עד אופשן מלא. כן, ולרוב אני משתמש בהם. והטראית אותי, מהבוט שחיברתי לא אונטופו ולתבית. ראיתי איזה טווית. אה, נהיה שקתי זה מוצרון. אמרתי מה קרה. ‫הוא פרסיה, אבל זה לא פרסיה. ‫הוא לא פרסיה, ‫הוא למוצר שאני אמרה להיות ‫הקליניים את הראשון שלו בעולם. ‫זאתי לו סקרין שאת. ‫אנגד לא הייתן. ‫רוצה לי כנס לבות או דומר לי, ‫אני עכשיו על זה. ‫זה לא היה ברור, אני עכשיו על זה. ‫-זה לא עכשיו. ‫הדאות שלמה. ‫-למי שלום הקיר, המשייקר. ‫זה בו תזבירי, תזבירי באבאות עושה. -בגדול, ‫אני נכנסת לתלגם. ‫התקטבת עם הייתן, ‫הבות החמוד בעולם. ‫-זה עשה משלו. ‫-זה עשה משלו. ‫-זה עשה משלו. ‫-זה עשה משלו. ‫-זה עשה משלו. ‫-זה עשה משלו. ‫הקוראים לעבות הייתן, ‫הבות החמוד בעולם. ‫גם אישי חמוד בעולם וגם בות החמוד בעולם. ‫קותבת לא מעוניינת ‫בדיית עם בעלי שנה אנשים, ‫חמישי בערב, שישי בערב, ‫שני אנשים היא סדת טובה בתל אביב. ‫ואז לא רק שהוא מוצא לי השאר ‫דרכתבית וחברים, ‫את המקומות הפנועים כזה שמון שולחן ‫בעוות עבר, אני גם יושבת ‫על המסדות של הייתן, ‫כאילו הדברים על חכיל השואו איבא ‫שהוא ממליט. -עשהור תשתת. ‫כאילו גם קצר להתחיים בזמן ‫וגם פברים. ‫-וזה גם על אונטופה וגם על תבית, ‫שתדיש את הביט היה. ‫תוספת מאוחר. -כיצר, ‫הוא ממד הברים. ‫-על החיים נראה לי לא? -על החיים, אוקיי. ‫-אמרת עכשיו פה חיים שי. -אמרת עכשיו. ‫מה שאנחנו עושים ‫שאנחנו כמים בבוקר. ‫-אוקיי, ומה החוסים שאנחנו זרימים בבוקר? ‫אנחנו בונים את המוצרים ‫החיתובים בעולם. -אוקיי, ‫לא, עציתי שתגידי היה, ‫אבל נכון. -כן, אחון. ‫אתה נית את התשובה שפוייו הדחודה. ‫כן, אז שני, ‫אני איתן צד קונטקסט למעזינים ‫את מנקלית מקסטלס, ‫אגב שנה זוכות, ‫תפורים שעבר. -מה משהו? ‫אחרזנו. ‫-תרוב. -ווד שני הפורם. ‫אין לי ובא. ‫-אין לי בראש בזה לי, ‫אין לי בראש בזה לי, ומה. ‫כן, זה חייך חווייה, ‫חווויות למונקלת מקסטלס, ‫או התקופה זה של ה-i. ‫-מה, דימפ? ‫אין, כמה סיפור זה של ה-i, ‫את מרישה שהוא. ‫בכל מקום וכל הזמן. ‫-מה, מה, מה, צריך לגסטות? ‫מפולט אתכיל, כאלה. ‫עכשיו, כל כל זה, ‫זה פוגש אותנו, המון קודם כל כ. ‫את טופיק, כבקול ורסיישן, ‫כי אומרת, שוב שזה כל הזמן גם בסיכות, גם בתה, לחשיבה, גם בהגדרות, ‫שקשורות למיורג, ‫ואנחנו רוצים שהחברה עצמתי רעי, ‫דרך מוצרים, ומה אנחנו יכולים בעצם ‫לשתמש חדש במיצור. ‫אנחנו חושב שאנחנו מבינים שנייה כזה, ‫שמה הולמו סטפלף, ‫אבל אני חושב שזה ממש נכון ‫במיקרה של מיקסלס, ‫שאנחנו בתקופה חדשם, ‫באזי איד של חדש, ‫אנחנו חושב ששני מיקסלס ‫שמה מעולם, מה אתם ‫פגרים, מה מוצר פיזי, למה מוצר פיזי, ‫ששאנחנו למה? ‫-למה לעשות את הדבר הזה, ‫ככה קשה. ‫זה ממש קשה. ‫-זה מומש קשה. ‫-זה מומש קשה. ‫-זה מומש קשה. ‫ואני חושב שפסט פורד היום, ‫אנחנו עוד גוד סיידופייה, ‫כזה אנחנו יש משהו בי, ‫אני חופסת מה למשמש, ‫אבל כזה יש משהו בעציץ ‫שבסוף איפשר לאכליף, ‫אנחנו לא אין בנירפיות שר או בתמונה ‫או במוצר של תעורה ביתה, ‫ממיצד שני, ‫הן לא קשה, ‫היה יוסלנו למוצרים שלנו, ‫ולחב היות שאנחנו יכולים ליצר, ‫או אין סופי, ‫אנחנו באיזה חוויה פנימית ‫שאני רוצה לבין אותה את זה, ‫ואצב, ולא רק שאני רוצה גם ‫גם אפשר לעשות את זה עכשיו מהאר וטור ואיכותי. ‫אז נראה לי, זו, ‫היא קרה חוויה, ‫הוא דדותים, איזה שהפלגרון פשוט ‫עשה כזה טנקס על רוח ואומק המגרש ‫אתה יכול לסחק בו, ‫ואנחנו חושב שיש איזור בחברה ‫היום שזה לא נוגייבו. ‫מה את נדוגמט? ‫אז נכון כל ברוד מב. ‫כזה שנייה כשאתה מסתכל על מה ‫לכום נשים לבנות, ‫אז אין היום אפ פרוד הקליים ‫היא שלנו בעצם היום בחברה ‫שלושה פרוד הקצליים, ‫היא נשלנו את מכסל, ‫ספוטו, זה שלנו את איזי פלנט, ‫ויש לנו את הווי, ‫הוא צריך ללייטים גחדה שלנו. ‫כל אחד נמצט, תמשתכל על הרב סטנדלון, ‫יש משהו מהותי בתוך הראוד מב, ‫שהוא תוצאה של היכול תחד שיש לנו בו, ‫למות AI. שתי דוגמאות נגיד, ‫אחת מפוטוס ואחת מאיזי פלנט, ‫אז בפוטוס שזה השם הקנימי ‫שאנחנו למקסלס. ‫ישם של החברה הזה מקסל, ‫זה משם של המוטר זה מקסל. ‫נדרש לזה, בעשון עשון, ‫ושם שזה אירו היש סול, ‫מומש מקרוב, ‫אבל דוגמה השם, ‫ואמת שזה אני ‫כי ליותל לסטורי, ‫אבל לפני כעוצגית שנתיים, ‫בעי זה בן אדם, ‫רנדם from the street. ‫אז כאופה הוא דרך. ‫-נדם מרחוב אותם. ‫אמר לנו, לזה התקוון, תיבצל. ‫-כן, כן. ‫אמר לנו שומים, ‫יש לזה מה שהוא AI. ‫אולך קצת שחקיתו, ‫אני ישב פה בחדר שלי, ‫אני אכזור לכם כשיאמש הוא מעניין ‫לדווי החלב. ‫הסלק רן שינגל המחשב שעות וימים ‫ופו ושם, ‫הזר עם אזר חידות של טכנולוגיה ‫שאיתה, כלי פס, ‫זה הדבר הראשון, נכון? ‫-כן. ‫ספר מגילית השם. ‫פשוט, כן, זה, ‫את כופה של לסחקים, ‫לסחקים זה בלי איזושהי ‫עם התרע מוגדרת, ‫מתוך, אגב, גם הפרוט כסטנולד מזה. ‫בעצם איזושהי הבנה שאני אגת ‫היא לה. ‫רשתי בעביר את הסיפור הזה שיש. ‫-משוכרי. --משוכרי. ‫יש פלטפור מחדשה, ‫שאנחנו אומרים לשבת עליה, ‫ממש מדהים בגלל שיש ‫באמון, אז היה דלי, ‫כאילו, היה הרבה דברים ‫שכשום לתמונו. -נכון. -סביב זה. ‫אמיתי שבחלה, גישה הראשוננית ‫הייתה לנסות לעשות לקחת תמונה של הכוח, ‫ולהפוך אותה למשהו, אחר, ‫בחל משם התחלתי, ‫עם משניקה. -פת הסטואר, ‫-סטב, דיפי, דיפי, ‫שאגר, ומשלנו מוצר בתחום, ‫אבל כן, ומזה בסוף כאילו איזושהי ‫אני ו. ‫האדאנשים שעבדתי, ‫אתה, מזדית, ‫תמקנו בהטכנולוגיה ‫וגלינו, שיש לנו אולי דרך ‫לללמוד מה זה תמונת טובה, ‫ולדת להמליצה לקוחות שלנו, ‫מה התמונות הכי טובות שיש למה דל, ‫אבל משארנו גם לפתור את הבאיה, ‫אולי הכי גדולה, ‫הואונה שנשארה לנו ‫בחרמת תמונות, ‫אפריק של נחיג גדול. -חירת התמונות. ‫החירת התמונות שחרויים ‫שנגיד להלבומת תמונות, ‫אנשים פעמים זה לוקח שעות לעשות. ‫והיותר מזה, אנחנו שומים ‫מארבה אנשים, ‫שהם לא עשים לו במת תמונות, ‫בגלל הקו ראש של בחירת התמונות. ‫ולגענו. -ושם, ‫זה תמיד מזכיר לי, ‫זה סיכות שמזכירות ‫היית איזי פלנט בתחילת הדרך, ‫שאיתי אומר אנשים, ‫אנחנו עושים מציצ לאנשים ‫שהורגים את האציצים שלהם, ‫אז אני אומרים, ‫אז אני. -נמא, ‫אז אני אומר אנחנו עושים הפליקציה ‫שאלה אנשים שלא מגיע. ‫אלה מקוח לעשות על בומת תמונות ‫של הוקי פלנט. -אי, דאותה, מוקה, ‫או שאוי? ‫-שתה את המדבר עליי, ‫או את המדבר על בעליו, ‫שתהיו, ‫כי לא אנשים מאוד נזדה עם עם זה. ‫מה? -אז אני לגע המחשב שכזה כשאנחנו ‫השתהי מנה. ‫באמת, זה כאילו בעצם בלוקים ‫שלמים שוקטכנולוגיה, ‫זה מאוד מרגש. ‫-זה מאוד מרגש, וזה נמוצר ‫כי לו בסוף, מקסל ספטרה, בזמנו, ‫כזה מחזירה כמה שנים אחורה, ‫ולאוך כל שנים של המוטג פטרה, ‫את כל הצירים הקריטיים ‫שאוריד אופריקשן בדרך לקחת תמונות, ‫ולעשות את המדברים הדימים בעולם. ‫בין אם זה קיר ובין אם זה אל בומים, ‫חוץ מהטפיינט פואינט אולי, ‫אני אגיד הכי גדול שזה באמת איך לפחור, ‫יש לי כאילו עשרות על פת תמונות בתוך הנה, ‫הייתה זה. -כן, שאופה. ‫הוא לא יכול לחיים, ‫והייכול את היום לזקק תשובה ‫למי תמונת טובה בשביל בין אדם, ‫שזה שעקול כך מורכבת, ‫כי כמו שמה אתה צריך ‫כי לוגם להבין ‫אבצלות איתמה זה תמונת טובה, ‫כזה כתה תרגנר, ‫אם יכולים כזה פוקוס רזולוצי הצויים, ‫ואחריך השוב להבין קונטקסט ‫של חיים של בין אדם, ‫-כן. -מי אתה, ‫מה מעניין אותך? ‫מי חשוב לך, ‫ומתוך הזה להגיע למוצר שהוא מוצר שלם, ‫זה מומנטינטיים, ‫הבורנו שופסיכי, ‫וזהו לחליות באמת ההמוצר לדעתי הוא אבי, ‫כי על החיגדול של המקסלס כזה בדרך ‫לצמיכה, ‫פשוט לפתור את הדבר הזה, ‫להגיע למצב של מוצרים אותו מתים, ‫שעל בום כבר המוכן, ‫הקיר כבר המוכן, ‫אתה נכנס לחוויה, ‫זה כאילו מרגשתי משטסי, ‫בואו, תכת, אני מרגישה שיש המה ‫זה באמת הורדת פריק שם שחיכינו ‫למלם עליהם על הזמן, ‫וניסינו את הגמיקול מין הדרכים, ‫כאילו לא יכולנו, ‫-ניסינו, ניסינו, היינו ‫בטמונות התומטיות, ניסינו את זה, ‫וונו שאנחנו אמורים לפתור את הפעין ‫אז אלה אנשים בעולם, ‫והטכנולוגיה פשוט לא הייתה שם, ‫ -כן. ‫והציר השני, ‫של פשוט חושבת שזה איזדמנו ‫שלנו לעבור מקזטרנזק של הרילי ‫שנשיבת, ‫כזה, אתה לא בא קונקירולך, ‫יש שמה שהוא פתאום מחוויה ‫של באמת להבין קונטקס ‫לחיים של בינדר, ‫שמאפשם, ‫לעוד תתחה באזה דיאלוג של רלוונטיות, ‫נכון שהוא מלוות החיים שחם, ‫לעבית הנרטיב, ‫זה שעזר את המטיולסקי ‫הוא לא עוד לחיילת, ‫אולי אתה אסלוקי רומנו את הבאיתה, ‫ופתאום כאילו לאנר סירירום, ‫פתאום משהו שם עושה זה אנלוג, ‫אז דוגמה כזה למוצר ‫שעד לפני רגלוי החלנו לבנות, ‫ואחשב כשאנחנו יכולים ‫לאנחנו מסתערים עליו, ‫הבליו שהוא הולך לייצר ‫ללקחות בעולם לדעתי, יאיפ את המותג הזה לשמיים, ‫אגב, בכלל, ‫פוטוס כאילו מיקסטייל הזה, ‫אני אגיד, מדקרה במזגרת ‫העדה לא פה בולרית, ‫נראה לי שימאינו מנהלים ‫את הסיכה הזו לפני זה שנתיים וקצת, ‫לא חושב שהייתי מניחה ‫שזה הולך להיות עדיין כתר ‫צמיכה כל כך משמעותי, ‫של חברת מיקסטייל, ‫שאילו של הקבוצת מיקסטייל, ‫זרבאמתים שלנו על חו באמת ‫למוצרים החדשים, ‫שאגב, עדיין שם, עדיין גדלות, ‫עדיין מלטוכניות כדימה, ‫אבל פיתאומי קסל מסמת ‫שאם 25 כזה כמעט 30, מיר וריר גרוב, ‫הוא על הלות ריבילי, ‫והדבר הזה קורה, בסכות, איי. ‫המרד שזה בין איי ותמונות ‫ומדהים לקטגוריה שאנחנו מסככים בה. ‫זהו בעצם הוא ראש, ‫אבל הוא אומר, ב-25, ‫בעצם איי כבר היה מנות מיכם ‫מרכזי של מיקטייל. ‫אתה זה משוגה, זה. ‫-משוגה? ‫"On the fucking way". ‫-זה מרגש ברמות שכי ‫לוקשה להסביר אותם, בגדול, ‫הפסטסט קיילה שלנו, ‫החים מההיר, המוצר, ‫החים מהר, ‫שעבר סקיילה בייסטורס של וקסלס, ‫הוא מוצר איי. ‫אנחנו קוראים לו פלימית איי, ‫תמפלץ, אבל זה מה שאמרת המקודם, ‫זה היכולת לקחת תמונה, ‫ולפוח אותה לארץ, ‫איך אני לא ככה תמונה ‫שחשובה על החיים של בין-אדאמס, ‫שוזרת אותה ‫בזה נרטיב קריטיבי ‫והוזרת לא לייצר מנמש הוא אחר, ‫הדוגמה. ‫-מאטיקטר. ‫-ולקיר. ‫-אז הדוגמה הקונקרטית ‫שהייתה אצלנו, ‫זה באמת לזה קק, ‫שזה נולד מתוך הזה, ‫תרן בכלל של. מהתיקטוק, ‫של איך לו כחים תמונה, ‫הזה היה של כלב, ‫כאילו של בעל חיים שהוא יקר ‫לבין אדם, ‫האין פודד את תמונה של כלב, ‫ואראות פודד שאתה מקבל, ‫זה ממש קיר למיקלחת ‫לעמבית יב הבית, וואים אלפיפונים בעיניים הוא מוריסתי לחלוטין. הדבר זה אוגם מאוד ויזואלי יפה. היא לא בסוף את המעצרת זה מתמונת אין פותחת, ארבע תמונות וגם יש המנוק, הוא מאוד המצחיק. והוא חשוב לה אנשים כי זה הכלב שלהם. וזה פתאום הזה מצב כזה אנושים מצחיק סוריאליסטי. כן, וזה מורית פריקשן ולעשות קיר לכלב, כי כלב לא מחייך, ולא מחייך, נכון. וכאילו כל מאוד פתאום לעשות קיר של ששתמונות מהכלב. בול, ויש אין לא ק. יש לנו כל מיני ארבע, ארבע, ארבע, פיצוחים שפחות המוצר הזה למשהו. אבל זה מוצר שבגדול לא היינו יכולים לעשות במעירות זה מוצר שמי היום, שער היום הגיע לשולחן עד שהיה המוצר, זה לקח שבוע. זה פסיחי, המוצר הזה פסט פורורד, הגיע תוך שלושה חודשים, לעשר המיליון דול הרנראית. יקילו, הזוי יש היום, אני חושבת שאנחנו כבר בעשרות עלפי, לא מיות עלפי, לקוחות בעולם שיש להם את הכלבים שלהם, באמבטיות שלהם, עם לפפונים ומגוות. -כן. וזה ממלא אותם, בואו שרזפח להיות גם וירה לי בתיקתו ככרי, כי לא פשוט הרעים של סירתונים של אנשים שחוגגים את המוצר הזה, וזה. אין לא ק של קריאטיביות, שאנחנו יכולים לשים היום בעדיים של הכוחות, ואם פרינתנו, זה כזה יאללה. מהריות הרשאפתניות, הריצירתיות, אין? ואו אדמה שהוא שקורה פנימית, שאני חושבת שהוא חלק מה הדבר הזה והוא סופר מרגש, כשאנשים ראו את זה, ושבעצם מה שתצריך היום בשביל לבנות בתוך מקסל, זה להיות יצירתי, להקיר את הכלים ולהבין לקוח, זה פתאום העולם הזה של קילו, ביתם זה אב, רעיונות, הפך להיות מדהים בחברה. מדהים, וזה אחד הדברים שאחים רגשים אותי, אני מקבל את היום במהימוצה, זה לא קרה לפני. פעם בשבוע, פנימה ממש הוא בתוך מקסל, זה יש לי רעיון, אני רוצה תופידש. ומבעים עם מוצרים, ברמה של לא מזמן העולם, אני חייקה. -זה פורמי, זה בנוי. -אם לב בבל מוחן, העולם הוא ממש לפני, מוצר הגיד חודש, חוויית נומה עם בחור בשם טוב, אגב, גם הסיפור של טוב, הוא מצב את הסטודיוש העולם, הוא גם הסיפור שלו סופר מעניין, כי אד לא מזמן הבן אדם היה צלם, אחד מצלם היה פרסומות, חיב חירים בער את הסיית, כל פרסומות שכולם מדברים פרסומות. -אז, אדם אותי. כן, הוא מדהים, מדהים, הוא שידה בן אדם הזה. אדם, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, הוא שידה במהל, אבל יצאול מוסדר, לקחנו שייףנו ושבו הבא, אני מקווה שאני אוכל כבר להשיק אותו בסקל, ואין מרגש מזה, היא לא ושקוקחה בדוגמאות כרגע של אנשים שבגדול, בוראים מוצרים בעולם, סתם כי יש להם רעיון טוב ויכולות מימוש, וזה זה רעב כזה שרק, תנאוד ממנו, זה מחייב וזה עמדים. כן, זה תקופה, מדהימה, לנשים שובים נות מוצרים. ממש, ולעבודאים קונסיומר, שאני חושב שזה בכלל משהו שהוא, נכון, אחים רגשי. וכמה שים מתקשירו אליי, בשבוע חונייה, אני עובדת מנד, מכיר את האנשים אנשים מדעימים, ואני כאילו גם יצליחו, אני סתם חושב שחושב, כאילו מנהפשו תיירדה, שעבר באו וכולם, זה היה כשתירו אליי, בשבוע שעבר, כי בדי שאלו שסיכות והקלטות, של כזה, וואי, התקשיב, תודה, אני פתאום, בעידן שבו, תוכנע, אני ארט קומודתי, אז קירויי, פתאום תמונות על הקיר, נשמע לקורא, יונתו, וכנסים אני שמקבור, נשמע קבוראים טוב, אני חושב שוב בלי כאשר, ובאמת בלי כאשר לך, לך, ודעתי זה לא אנחנו נבהבר, וזה גם היום רוב, בדיוק, פרספציה, בדיוק, אני חושב שזה סתם, זה אימפסייסטר על משהו שבגדול כאילו. פשימו זה כפני, וייתן, איך? תמידן, תמידן, איך אנחנו. לעבוד בסוף על מוצרים, שפוגשים את הבטים האמיתיים, תמיד אני אומרת, כאילו יש משהו בזה שאני בונה, בונה, ובורת מוצרים, שאני לא כך התחכח, ופשוט נותנת לאנשים, שאני יחיוב את בעולם, כדי לסמרח אותם ושזהיה בבטים שלהם, זה מת כזו שיילוק שורה לתכנולוגיה, נכון, היא תמיד, הייתם הרגשת וייתמית היא המרגשת, ובכלל אנחנו ככבר, אנחנו פועלים בדומיין שהוא, הוא פשוט תמיד יחשוב לאנשים, אנחנו מנסים לבנות התיד של בטים בעולם, ואיך נראה בית שהוא כזה טנקס, יותר טוב ובית, לא משנה, "הי" לא, "הי" לא, "הי" לא, "הי" זרוק על ההיכול, אתרן טורה, ביתמיד יחשוב, אותם מתמיד יחשוב, יש משהו בלגע, תמיד בפנדמנט על זה שלמה, באמת חשוב לבני אדם, שכשיש, טרן טכנולוגיתו, ואני לא חושבת שיהיה יוטרן, כן, אבל כשיש, כלים טכנולוגיים טובים שעושים לזה כזה, זרה, אז מדהים, כן, ובאמת, הגווה שרן נסן צריך שוב לקונסיום אמר, כן, הוא מלא מוצרים חדשים, כזה אחרי שנים שדפקי הרגיש טוב, כמה עוד דברים חדשים היו, פתאום ממש מלא קטגות, מוצרים תת נישות, נישות דולות, אז. אגב, כי זה, אני חושב שחלק מהרטייה, הנה רנטית של זה הייתה, כי זה. כמו שיכה לתרמין, זה פאקינג, קשה, כי זה ממש קשה, מוצרי קונסיום הרשיש להם קצף איזי, שלנו היום מערכות הופרציה משוגעות, שיתמכות אסקייל הזה, כי הוא ליצר, איזי פלנטים בעולם, כשיש עכשיו מינוס שתי מ-20 מעלות בערצות הברית, והתצריך לשלוח, צמחהי ובריב ואומד, דשים המחשת שתשת. זה ממש קשה, וזה דורש מלאי מובאי שנות. שמובאי שכן קריות חימום להתרע לי בתוך קופסאות אירופיתךנו עם. או סימח קצרים, סמים סנסורים, בתוך מסייות, קירו שאנחנו מייצרים בעצמנו מראש, כדי לבדוק כל הזמן טמפרטור התיור פה, באיף שאנחנו נושבים עד לא מיזמן מקררים, שקפנו בהם צמחים כדי לבדוק מהטמפרטור השבע הזה נשבר, כמות הניסויים שאנחנו עושים בדומה הנזה, אבל אנחנו עכשיו לנסות להבין, אם יש התפק בעולם, שיש לו מערכת של השיה, שזה ישתחרר הכחרי הזמן מסוים, כדי שהצמח ילו בסבב בבי הגיע ירוק לבי עליו, זה נורא מורכב, וזה נכון גם בטאילים, שפיתו מייכולים לפול, ובטא כל הזמן חדש מערכת לייה ובטח באו איזיס, שזה פקן מוצר I אותי, שאתה צריך לבדשו בלעבי, כשהוא פרוס לכם, 5-10 פרוינס בבית, הוא עובד לא משנה לזה Wi-Fi את הנמצא, אז עולם פיזי, עולם קשה, ואני חושבת שהרוי של הצליח אותו ותועל לא קוטו, מדהים. אוקיי, שנייה, השנייה, אבל אני רק אראות סלח זור להזכי לו עת בעצם היום המנקלית של MXT-Tiles, את בחברה, אנחנו לעבוד בעצם לפני שבע שנים, איך שומעת על MXT-Tiles. הייתי, מזינה, הייתי גרופית נראה לפשר להגיד של השבוע, שהם פרינתי, ששבוע זה פרוטקסט, ש. שאתה ודבו דסיטה. אמן, אמן, אצל, את המסר השנה השלושה הרבה שאתה. זה כאילו דקה, יד אחר. באסר השנה. איזה תראו לו. לא יום, כי נפתאום נקשבת כמה ששנים, אנחנו מכירים, אבל אתה פרוטקסטים הראשונים בעברית. לא, נהלת, יתם הראשון. -הייך ירסם היסטוריה. לא, לא, דגע. -לא, דגע. לא ירסם היסטוריה, ככה, ככה. היסטוריה היה. -אה, לא בסדר, אבל בעולם היעזמות, אז תרטפים הראשונים לחלוטים. -לא, לא, לא, לא, לא, לא, ראשונים לחלוטים. -כן, כן, כן. וייתי אז, את התקופה שהייתי כזה בזה, לזה תכנית היזמות של הבנט חומי, וזמתי לזה זה, כזה עורים והתומים שלי, לאחף שער, לייצר איך נראה העולם היעזמות, איושם שיעורים שנקשבת שהם חוצים סטרטפים. בסוף עוברים לקזאת ג'נר על בזניס מנדג'מנט, וייתה אבטי. תהבתי גם קוק על בחם, שניהה ברמת החימיה וסוג הסיכות, והאומק של חשיבה לנושאים השונים, והמרתי עצמי זה שני אנשים שאני מתאי שהוא בחיים שלי, רוצה לעבוד איתה. וכשבנתי, שאתם הולכים לבנות משהו לא להורך כל הפרק של השבוע, והוא נעשה לשבוע הזה היה ברור, בסיושלים וזה כבר כנעה יותר ברור. אז אמרתי טוב, הם מבנו משהו, ואיך שהוא לא ידעת מה. -מדם. דרכנו יצטלוו. ולחוק המשנים. הרבה, יש לי ציין. ואז אני חושבת ש. ואז העולם כזה של מולטיטארט-פואינס, כזה שמעתי אותך מתראה אינטלנבות על משהו, ואו איתה מוקסם תיסביב כזה הסיפור של מיקסטל, זה איזדמנות שם. ואז האלה את הפוסט, הידוע של הפרסקים. כן. שבי מלטלנט. -לא יודעתי שהקראתה פוסט, פוסט, פוסט, פוסט, זה היה הפוסט, שבי מלטלנט למקסטל, זה פוסט הזה. -כן. מה הוא היה? הפוסט היה. אני יש לי כמה פוסטים של גיוס הובדים שכתבתי או הסיטי במעלך החיים של החברה, שכאילו נבואו מייזה כב, שכאילו לא צריך לגסף את הפקיד, שזה כזה, "בואו אהי, היית למה עשים, ואז רתי, פקט". -כן. קוטטר. -כן. אז כן, זה הפוסט וניהסו פרווירלי, שהיה משהו בסגנון של. אתם רואווים הפרסקים, אנחנו מחפשים מנהלם מוצר, שוווים הפרסקים. למה? אז היה, את זה יותר מראש. כי. המטפור ההיטה של מיקסטל, אז זה כמו פרדס של הפרסקים בשלים. מלאיס דמנויות, משנה לאיס דמנויות. -כן, זוכר דודות. ברים לעשות. -כן. ושצריך לוו, וחופטים אנשים שהידו ליווכור, את הדבר אנחנו ליתסק כבר, וכאילו שהביא ראש רח של הפרסקים, ואז כאילו מאוד חפשים, מייה סופר וירה לי בפייס, בקופט פייס בקופט. -סופר פגבירה לי. אני חושב ש. -אגב, וביא את מי שבסוף בנה את. לפי. -ליאו? לגמרי, את פרסקה, לפיו, שאוקי, לו. -מנהלם, את כל מהרחה הרדו, הרצלמצנת, שמישה מנהלנו כל החומרה בעצם, ומי שבנה בעצם בתחילת הפרויקט הראשון שלו בחבר, ככה כמה שכננו אותו בכלבות. -לגמר. אין אותו לא המצטרן. -לגמר. לא פה עברתי, ודפה, זה הציץ שמשקט הצבות. -הלם, אל. -בנהם שיכול איבנות תילים בליס, -חלליות, חלליות ממש. -זה בעל איבנות הציץרים, זה הרצלפרי לנצרי, וחלקם עדיין אוברודים איתן. בנה את הספייסט של סמכים בעולם, ועד אמנליס, אבל יש לא עוד יותר מרגש אפילו, כאילו בעתיד של סמכים. איזה פלנט שתיים. זהו, ועד זה אמרתי טוב, כזה לא פרודקט שנייה ביחס למה שזה, אבל הם מחפשים, מהאתה, ואני אשלח מל, ללכה, זה, שאלה חתי לך. ואז. -אפה הזהית? בקשת. כן. ואז ניקולה שהייתה מגסתיה אז של מיקסה לסחזרה אלה, וכשקשנו, אז ימועה לשאומת, את מהמש מתוקה, אלינו מה לעשות, לך, ממש שיש לי לא, לא יודעת, אין פה קצת לסיכה, אבל אני שמעת לי בחורה חמודה ומוכשרת ואין דבר. דונת כל הסבי כלי הוא כזה ואייב של מה שאני מכירה מהעולם, זה כזה, פה נפרודות דרכת. יעש תספסנו אותך, לא מה. ואז עברו פל איכות דשים. יעוש. מה למה למה למה לנכות דשים? אה. ומשךתי בחיי. לא, דווקא, סיפור נסייר המצל. -כן לא, אני לא. אני עושה חתי על דיר. -ספתו, ספתו. אני כלי קשרה אליי, והמראה לי שומת. יש לנו איזה תפקיד, על אידעת אלו טייטל, אלו ג'וק דיסקריפשן, משום מה, אייתן דיבריטי היום, ואליט במחשב אותי, וחשבתי שייתו שאתה עשו כופה, אייתן חפש משום לעבוד איתו, ורגיש לי שיכול להיות שיש המשומניין, תעשו כופה, נחשוב אחר כך על היתם, אוקיי, יאללה כופה. ואז נפקשנו את צריכה בבית. ושאלתי את עכשיו תחת השאלה החשובה. שאלתי את השאלה את הרעיונות, הכי חשובה בתבל, מי עד מות העובה עליך בחברים, שזה אין שאני אשפחת נכונה לתפיצחיפה. אם הייתי לא נמוניקה, זהו פה זה אני אגמר הארו הזה. ממש, פה זהו פה, אתם מבין על חודו של, על חודו של, מעניין איך את החיים היום מסתובבים, הייתי אונפיפי, כזה פתאום וזה. אז. אז אני אדגמכית, תמיד, אז זה כלי שהה, אבל מאוד יקד. כן, לא, אבל בקטן הוירות היא חמוד כזה, אוהבת הוירות היא. כן, כן. תדבר ויירגון. כן. והגזיקו שלקפה בליטי זה. כן. לצארי לא הייתי יכולות הבישולים, ובשלט מצוין את זה, לא ען לי. אבל זהו, ואז אני איתה אבטי, ונראה לי שוונתי שכזה, לא כזה משנה לי, מה אדג'ו בדיסקריפשן, ומה בדיוק את יכולות התפקיד? וש. יוק יובלת את המחלקה המסחרית במקום. כן, אני לא ממש בן אדם שמאמין בניול קריר בידבוק, ובכלע, אני חושבת שכזה גם בעולם של היום דצנות דווי, כזה להסתכל על הדברים, נראה לי שמה שצריך לחבין אנשים בקבלת החלטות. זה. אם אני חושבת שאני אכל להרחיב את הרגע זקלים שלהי בעולם ולהיות בן אדם משוכל עליותר, והאם אני ממש הולכת לענות, ועל שני המצואווה את הממשכן, ממשכן, ואז תמניח רגע שדברים הסתדרו לשמחתי זה משקרה ונפגשתי אתכן, נפגשתי עם דוויד, ויהיה לי ברור שכזה. ידעתי לפני, כזה בתי. בתי מבושלת, וידעתי שהיה ה-1-T-in, זה אוהב, ואז התחלנו את הרעד, שהיה מדהים. מדהים? מדהים, באמת, היא לא זהיה. כלום, אני נכנסתי כשאני נוהש 20 שזה פסיכים. היום אנחנו מייה, היינו 40 מיליון דולה רוויניו, שזה גם פסיכי, היום אנחנו נושקים לשלוש מות. כן. מוצר אחד, אז היה. היה מוצר אחד, עורוץ אחד. לא יצאו את מרקטינג בכלל. לא יצאו את מרקטינג. לא יצאו את מרקטינג. בנינו אותו. בנינו אותו. בנינו אותו. זה היה פרויקט, לבנות את בכלק את המרקטינג. זה היה הבריף הראשון. כן. ושם, היו גם בתוך החוויה זה שלבנות את בכלק את המרקטינג. היה מעלך של. זה אחרי תאכוז, אבל מדהים ברמת משהו עשה בסופו של דבר לרוויניו של החברה. ונזכו את את הסיזון על הראשון שעשינו אותו ביחד, שם ארנו לו, הדבר הכי חשוב כרגע, זה שיהיה מי למטורגמים בספרד, יש היו עשרה אנשים. עשרה על כך הוא בספרד, בערך בזמן הטון, שוונו ותרגםנו עם קסטום הרסר וישויימגו גלטרנסליית. עד איזה שתי מפנות בוקרקדה, יש עשרה ספרדים, מקבלו את המלבי ספרדית, צריכה לי לה. את המלבי הראשון. וזה עבד, והייתה שם איזה חוויה, את סטרקשן משוגעת כזו של הצלחה. ומה זה יורבטוי שמרדים? פשוט דותי, איך זה שאל דותי? מתי נדע? זה הצליח. לא, מה תהיה, אנחנו צריכים להזיד את המחת. איך נדע? מה קי פי? מה קי פי? מה קי פי? אז הורת איתה. זה קרלי. כשאתה מתייך להביא עם פקטמטי, כאילו איתה ענדינייבל. זה קרלי כמפה, אם הסיפור הזה בכלל בתוכה הרייטלי במקסלס שכאילו שומרים חווי, פשוט, ון יושג רייטי הוא נו, אז זה קורה גם באמת כאילו, אם על מרכתים גם על החכזה שלפני אחרי, ישלפי תומטאו. מרגיש את המחוק זה, אתה מרגיש סיפור עסקי שמשתנה בבחר, איזה פלנת היח הזה, כאילו אתה משיק אותו ובום, כזה משהו מתפוצץ. אי, הייתה הם פלצהיה כזה, כאילו שפיתום אתה משיק והתוראי זה מחוק זה, והתוראי זה גם עם אנשים, שזה החיים רגש. פשוט כשתוראי גרייט, אין זה קליר, זה פשוט קליר. אז רגע, אז אוקיי, אז אנחנו עובדנו ביחד, והדחרי זה, עלחת ותחל ששקטת איזיפלנט, לקחת את העבודה של יור ואת כל האישה המקזל, לקחת כל הדבר הזה, עם בצטיטה השקט. לא, גם לבנות את העתרים תרנט, ואת כל הפרות הקמר קטין. הכל, הכל. להשיק את זה שזה התפוצצות. מה שהצריך? ואז בעצם הפך להיות אביפי. ביזופס. ביזנסופריהיישנד, ביזופס. זה בעצם נלרוכבית את כל החברה, כל הפרויקטים נכון. כל מה שההצריך לדעתי, כזה כל פרויקט, שהוא כזה מולטי-דיספלינרי וחוצה חברה, קצת להחזיק באות התקופה באמת את ההילה ולקזרו אותם כפי-פי-איז של החברה, ושם גם כמה פרויקטים, שם משמעותיים. ואני חושב שכאילו כל הדברים האלה ביחד, בסוף יצרו אקספו, כשפו, כשפו, כשפו, מאוד מאוד גדול, אני חושב, לכל חלקים בסוף של Микסטלס, קרוס דברד. זהו, ואז אחת תפקיד של הביזנסופריהיישנס, לקחתי תפקיד של הג'אנר על מנדשר של Микסטלס, של מוטג התמונות, המוטג גדול של שפה. רגשנייה, שקטת אויזיס, אינטואנט. זה היה כלום, זה היה באמת תשק. תחשם את זה, תחיל את הולה יום. ותוך שנה, תוך שנה. מי רגע רעיון, המוצר ששק נורחי, מוצר הפיזי, ששק נורחי מהר. שזה מדהים, כי הוא דרה שמיתנו גם כחברה, כי לא היינו חברת I/Ot, עד לפני שנך. ופתאום התצריך להיות חברה שמבינה אפילור ומבינה Hardware, ועודת לעשות לדבר הזה QA, ועודת לעבוד עם ספקים בסין, ועודת. בידי הוא הכילו. ערך שלם של דברים, שהדותת כופה לא היינו רחוקים מאוד, אז תגם צריך, על כל המורכבות של פשוט להביא מוצר לשוק, וגם עלי דיסיפלים אותך לשות שלוסחית הבאים קודם, וזה היה ראית של החיים, ננתם לנו בטירוף. אני באמת חושב את שזה אחד הדברים שאני הכי גריית פודל על המבחוויה במקסל. אז כאילו חושב שיש הרבה אנשים, שהיכולים להגיד שהם פשוט בנו, הם בנו מוצר, הם כאילו, יש היום מוצר שהוא בעשרים אלף בתים בעולם, שמעיר להם את הבטים וכזה מסמר, חותם כל יום שהם קמים, ומסמר, חותם מורשור ממנו. כל יום שםולכים לי שם ואני שומעת את זה המון, והתבנית אתה הדבר הזה. אתה פשוט בנית, או תוקילו, יצר את החוויה שלו הייתה לפני, והיום יש חוויה כזו, והיא מסמח את מלא לבובות בעולם, ומלא בתים, ואני חושב שיש מעט גם אנשים וגם סוג של חברות באמת, בעיה של החיים, אבל בחוויה הבסולוטית, שהיכולים להגיד שהם בנו את זה, שבגלל שהצוותים שאתה נוכל כך קטנים, זה באמת אתה בניתה, כזה לא אתה, ועוד, מה אתה עימיש? כן. אתה בניתה, אני ולהיא אור נסענו לשין, וכאשר שנו, זה, זה לא זה מה שעשינו, וזה מדהים. נוכשים לי באוזניה, שנמר בשני משפטים, מה זה, אוהי זיס ואיזי פלנט למי שלום הקיר? ביתך. אז מקסה, אז כולם הקירים, פיוט שרופאות, אז איזי פלנט, פיוט שרופטלנס, בסוף אנחנו מאמינים, שבטים בעולם, כל בית, או משמעותית יותר טוב, כשהוא מלא בירוק ובחי, ובחיות, וצמחים עושים את זה. הבאה, זה שאנחנו פשוט כל הזמן, אורגים אותם? הם אתים כל הזמן. הם אתים. בזמוצה רדיש. אבל הוא כזה לא מתקלכה לזה. לא רק השלכה שמור אותם. איפן שמתקלכה לחשבו. ובגלל מלא דברים רציונלים בסוף, כזה אוברו או יותר, אין דרוות חסיפה לשם שקילו. כל הדברים שבאמת יכולים לקרות בבית. והמצלע שלי, אני פשוט לקחת כל אירו הרציונליקה זה לך שלהצמו, לפתור אותו ועידיאלית להגיע למצב שאנחנו מגיעים לצמחים שלא מתאים אף פעם. ושכל בין אדם יכול בלי השקע, לענות ממלא ירוק סביבו. אנחנו כבר היום עם צמחים שחיים 6-1 יותר מהצמחים רגילים, שזה מדהים, ברמת האינובאי שן, ואני עשו שמלא דברים באמת בעולם של חדשנות מוצרית, ויש ראו את מפסופה ראשי רקדים עליך להפוך את זה. בגדול איך יש בכל בית בעולם? חמישה איזי פלנטים, בכל זמן נתון. אז איזי פלנט? ואו איזי שזה בעיגב יחדה שלנו שהוא שק רק במיוני, כאלה ממש עכשיו, ולא סוגר שנה. והוא כבר ב-20 מיליון דולרן ראית שזה הסכמר הוא רואו. -בסיכי. ו-20-20 בטים. כשאנתון שעותי הכי מרגש בן בעולם. ושאמי אצלנו בתוך תיאורי הדומה, שאמרת אנחנו חושהם שכתגורית, תאורה עיולה הדבר שאחים השפיע על חלל, הוא משפיע עליו, היא הוא משפיע להסתתיקה, הוא משפיע על כמה כפלי בסוף לשחות בחדר וברוב הבטים, ברוב העולם, חרף העובדה שזה ממש חשוב, תאורה היא לא טובה. כזה לבנה מדי, מה תקרא מדי, מסרדית בתחולים, וואי במלא לא נעימים. והמטרה שלנו היא באמת לסגור את החוויה הזו בצורה של פלגן פלי, פשוט רנספורומציה, תחלה על דרך התורה הכי טובה בעולם. כשיש לכל מיני הקרונות, תחד האקרונות הכי חשוב. ‫שמשהו בשני ממש חשובים, ‫מחד שהצחה להיות ספרדים דירום, ‫סתומרת לא רק במקום אחד ‫אלא להקיף את החדע. ‫והשני שהיא כמו השמש בחוץ, ‫אנחנו מאמינים שעשמש ‫עושה את הסייקה, ‫לכיתי ואיכין אנחנו לבני אדם, ‫ממחליפה את הצבע של המקתום, ‫ללבן לקתום, ‫כמו הראיזה, כזה כמו קצב של היום. ‫ואת הדבר הזה אנחנו בעצם ‫מחקים בתוך הבית. ‫אז תיאורג המתחלפת, ‫אנחנו לא מאמינים בתור הסטטית, ‫החומה מינים בתורשי דינמית, ‫והדבר הזה הוא פשוט כזה עידיות פוף, ‫כל אחד יכול לשים אותו בבית, ‫הוא חופ דבר. -כן, חופ דבר. ‫הוא חופ דבר, ‫הוא חופ דבר, ‫הוא לא משנה איזה, ‫הביש לך ולא משנה, ‫אלא זה Wi-Fi את הנמצא, ‫אז זה ג'סט-וורקס, ‫ואז אנחנו מאמינים ‫אולך להיות את רנספורמטיבי, ‫אז זה הווייזיס. ‫-ואז בעצם, ‫פך להיות המנקלית של החברה, ‫דווית בחדה נעומים אחי, ‫הוא מצחיקים בין היווייזטורש ‫בחברה, לעשות, ‫הוא קים, העורקים. -הוא קים. ‫הוא עושה פתכל העובדים, ‫כדי שספר שבעצם, ‫את לא כך אתת התפקיד, ‫אז והוא בעצם, ‫הפסיק להיות המנקל, ‫אז הוא בעצם בב, ‫וגדול אמר, ‫זה המשוך עיכות, ‫שי בגדול פשוט מדימא. ‫מאמת פשוט מדימא, בדיוק. ‫אגב, הוא בעצם קמד את זה טוב, ‫השתישל בילים. ‫כלנו כל עובדנו על זה הרבה על התרנסי שלנו, ‫ואני חושב ששקנו המון זמן ‫גם של עבודה משותפת, ‫וגם של הרבה חשיבה, ‫לחלעשות את זה טוב, ‫וזה מעל החלות ריביאלי ‫באסחבורה. -כן, ‫מה חלות ריביאלי? ‫רחוק, ניזה. ‫מפחיד אפילו, אתה יודע, ‫מה העקרה, מה? ‫מאטחים יגבו לזה. -מפחיד, ‫כאילו, קופאונדר. ‫מנקל החברה בתח לסמי היום ‫שפה. -זה שוקמה. ‫אז היה סופר וגם דווידו, ‫כללכל לכל מי שחבה ויודעי, ‫גם פנומן, ‫וגם הכי בדיטל ‫שאפשר להיות בדיטלס, ‫אז גם לא נהוא לשלז לביין ‫שאומר לחברה מה לעשות. ‫אז אני חושב שכל הדבר הזה ‫אפחיד זה מאוד מאוד דווידו, ‫ולמה הלך שאינו צריכים ‫לדעתי תוספם תרבה זמן, ‫כזה בסיכות משותפות ‫בלהרגיש תדברים בשביל שהוא יקרטוב. ‫וכל כל ביסכותכם הוא היה מדהים, ‫כי לא שנייה אני הרשאל עצמי רגע הזה, ‫כי לא זה נורא לו טריביאלים ‫השקמתם לעשות איתי בתוך הדבר הזה, ‫וגם על זה אני עשירת עודה. ‫-שמה, מה. ‫לתת לי מושכות לתודה בסוף. ‫-אז אני חושב שזה לנו. ‫באמת? ‫-תודה, אבל. ‫-מסכונה, רצמדי, זה מדי. ‫זה לא ועדין. ‫אני חושב שאין הרבה, ‫אין הרבה יזמים שבסוף, ‫אתה, אתה תמלי את הבאי בי, ‫את כזה, את כמובן, איתכם, ‫ובעבודת צמודה, אבל. ‫בסוף, אפשר לומר דווקא, ‫-אז מקבלת תחלטות. ‫לא יודע, אתה אמרת רוצה להנפיק את החברה, ‫חברת הוא נפק, ‫אנחנו לא עולם לא אמרנו בתור יד, ‫ואת דווקא, ‫אולי כן תגידי על זה כמה מילים, ‫בסוף כן, ‫את. באת, אמרת, ‫או המוטג המוחד. ‫בסוף לא היינו, ‫בסוף לא היינו בבקטור של מוטג מוחד. ‫-כן. ‫-כן, אתה אומרת מוטג מוחד, ‫זה. -כן. ‫אני דווקא רוצה, זה חשוב לי, ‫כן, שם שיכול. ‫כאום נמקרים כאל, ‫פעמים זה דווקא לא תפקיד אמיתי ‫של עד הסוף. ‫אנחנו. ‫-אדסוף, עד הסוף. -כן. ‫תפקיד אמיתי של עד הסוף. ‫-וזה הדבר שמייניין בוגם. ‫-וזהיה עמדים, אז על זה אני באמת ‫עשירת תודה, ‫וכן, כשאנחנו מסתכלים על הקדימה, ‫אז אני כן חושב שחידדנו להצמנו שני דברים. ‫אחי חשוב בהם, ‫זה שבסוף, ‫מקסלס כנו לכת לעולם של. ‫הוא עוד קונסיומר, ‫פייסינג ברנס, תומרת, ‫עם עד עכשיו היינו בעזימות של. ‫יש עוד מוטג ועוד מוטג ועובדים ‫על עוד. ‫מה להקטגוריות מרגשות ‫עובדים על עולמות של מוזיקה ועובדים. ‫-או, זה רוצה דלומר, ‫אז אמרת שתורה, ‫זה אחד דברים שחים משפים על הבית, ‫אז אולי צפרי לנו על הרעון של המוזיקה. ‫אז ראשוני, וכזה בשלבים ‫עוד ראשוניים של פרוטו טייפינג, ‫אבל אנחנו חושבים של הכחת ‫קי פיי שאומר יותר בתים בעולם, ‫שאומרים בהם יותר מוזיקה טובה, ‫פשוט יהיו בתים יותר טובים ‫וכי יותר טובים לרבה מאוד אנשים. ‫וכל כך משדרג, אגב, ‫אני עכשיו מהשכחן את הסק וזה, ‫תחלתי כאילו בעצמי ‫לגם לשפר תרם כל עם שלי, ‫וגם לשמוע המוזיקה, ‫דוויד תודהת שעבי המני-דיג'י טוב. ‫-בויית? -כן. ‫לא, לא ידאי, ‫לא התערחתי בנה. ‫אני אבארתי שידרוגים, ‫שהדרוגת במוזיקה שהוא שם בבית שלו, ‫וכתוצאה מקרפגש, ‫אני באה לבפעם בשבוע, ‫במבשלים וזה סקילו, ‫אני כול. -אני לא לך נפתח. ‫שנייה, ואחשב עשיתי ‫האם פורט לפלילסטים אליי, ‫ואני עכשיו הליסוף שבוע ‫שחייתי על הפלילסטים האלה שהוא תחיל האחין, ‫ואם רם כל גם יותר טוב, ‫איזה כיף. -זה מדהים. ‫זה המשידרו. -זה ממש שידרו. ‫אני חושבת שאין כל אחד ‫היה אני יודעת היום על הקמה מופעים, ‫שאונו כזה הרבה פעמים ברבים ‫אנחנו סמים מוזיקה, ‫והרוגדים כל המשפחה ביחד עם הילדים. ‫זה מסוגת דברים שכיכול ‫שמופחים להיות השיגרשל חת, ‫את הקמה בוקר ויש מוזיקה. ‫אתה הולך לי שון, ‫וכזה מלווה לך את הערב, ‫זה פשוט משדרג חיים בצירוף, ‫וחלק מההסל שם, ‫זה לבחור את השעיר אנחנו, ‫אתה לא רוצה להיות את DJ של עצמך, ‫אתה רוצה שיד DJ. ‫זה בדיוק החוויה שאנחנו מנסים ‫לחקות בעולם, כאילו מה היה קורה, ‫אם אהלך איזה אינביא זה בל DJ בבית, ‫שמבין אותך, ‫מבין את החלל, וכל הזמן דויג ‫שיית הפלייליסט הנכון ‫והתמוזיקה הכי טובה בעולם ‫שכזה מביאה אותך לסעים הרגשים כאלה ביום. ‫ואנחנו חושים שזה כפי ‫היישים נצליח לה הזיז אותו, ‫הוא יום הדהים, ‫בבשדריגת שלו של בית ושל חיים. ‫כמו כל מוצר שאנחנו עובדים עליו ‫אנחנו באמת מתחילים ככה, אנחנו בונים את. ‫-סמנו. -פורטותיי פקטן, ‫סמים אותו בבטים שלנו, ‫ומגיעים למה שאתה מספר עכשיו, ‫לזה חוויה כזו של, ‫בואו, אני רוצה לחת לדב בדיוטר, ‫כי המוזיקה שם ממש טובה. ‫או שהחברה אצלנו בבית, ‫מתחילים להגיד, ‫אוי שם, מה זה דבר זה כזה? ‫אם אוייזסק שגנו למילסטון ‫שאומר שאנשים לא רצו לשכר ‫יותר טפורטותיי מהבטים, ‫כזה לא רוצה, ‫אל תיכול, ‫אל תיכולי טפורטותיי, וענו שפגענו במשהו, ‫ואז אנחנו ומצרנו, ‫ובדי ג'י נגיע לו אותו דבר, ‫ואני עשג המצם. ‫אז זה כזה כתגוריה. ‫אגב, בהקשר של היי, ‫כי בסוף פרוט כשחום דברים ביקר על זה, ‫אז כאילו, עדי ג'י הוא בעצם כמו ‫שהוא איזי שעמוצר הארקטרוניקה ראשון שלנו, ‫אז עדי ג'י זה המוצר שהוא מה שנקרא ‫נראה לי אימבודי דיי, ‫אם אמרת, זה בעצם רם כל ‫שמגיע עם הצלמה, שיפרטית, אבל זה מצלם את את החדר, ‫ובזרות מודלי ויזן, ‫מה שמבין מה שקורה בחדר, ‫שוב בצורה פרטית לגמרי, ‫שאגב, ביניי זה בכלל איזשהו ויזן לעתיד, ‫כלומרים עד שואלת אותי, ‫או הייתי או לחורה, ‫אם לפני חמס, 20 שנה, הייתי אומר, ‫את תקשיב יבית של החיים הלא במיקרופונים, ‫הייתו הרד לי, ‫אין מה צב בחיים. ‫אבל בסוף יש לכולם ‫הוא מיקופונים בתלפון עלינו, ‫יש לנו מיקופונים בבית ‫ברם כלי מחכמים, ‫כי זה פשוט נוך. -זה מייצר ערך. ‫כן, וזה כן פרטי מספיק, ‫כי לא יאללה, ‫זה לא אף אחד לא באמת מאזין, ‫חשב שאתה עוד דבר אחר אתם, ‫באצם, ‫אבי זרים חכמים לבית ‫שבואים הצלמה שמבינה את הקונטקסט של הבית, ‫בצורה פרטית, ‫אבל מבינה את הקונטקסט, ‫מושא עיניי מיודים לתת. -בידיוק. ‫ולא רק מקשיבה אלגם רואה, ‫ובזרד זה אפשר לבנות חוויות חדשות, ‫מאוד מעניינות והמוקות ‫שהוא סוטינטגרציה אולטר המוקה ‫לכאים הכי שיעים של אנשים. -זה בסוף, ‫כל מי כל באמת יש שם, ‫אין לא כמו שמותי, ‫לא אחד לא לבין אותם מוצר הזה לפני. -כן. ‫זה ממש. -זה ממש רואה. ‫אי אפשר לעשות אותו, ‫לפני שמגיעים למומנט אינטיימא טכנולוגי ‫מאפשר את הדבר הזה, ‫וכן הרבה פעמים אנחנו יוצאים בבריפים, ‫בתח חשוב בניו היד שלפננו של מה בין אדם עושה, ‫והוא איים איילת צורך העניין ‫יכול היום לעזור לי תומימי כתת ההתנהגות שלו, ‫ואז זה אני יודעת למצר, ‫וזה מה שאנחנו עושים בדי, ‫גדג קורר רחבה, הוא מבין תחדר, ‫הוא מבין בדיוק איזושהי לשים מטא, ‫הוא רואה פתאום שהתבחו צרין גייגמנט, ‫אז הוא מחליף, נכון, הוא כאילו קוראת החדר. ‫ואת ההתנהגות הזמן, ‫הוא בעצם אנשים להביא ‫לכדי מוצר עובד וזה אפשר לעשות המעקדר חייה. ‫כן, ממש מוצר שבהקשר הזה הוא כל כך ‫מגניב דיברנו לדרך של החלמוצרים, ‫זה ברגידו לסיפור של החברה, ‫שלחמה לומר על המבנה העירגוני של החברה. ‫אני חושבת שכתוצאה מה AI ובכלל, ‫אני חושבת שאני גדולה שני דברים ‫שאני חושבת שכאילו כל אחד מהם קצת אחר ‫ושאונקול מקסל, זה חברה קטנה, ‫החברה של מאי השלושות מיליון דולר רווינו, ‫הנכון שזה אחר ושמונה בנוף, ‫אני חושבת שזה פיץר מאוד גדול שלנו, ‫שאנחנו מחבקים, ‫וזה גם החזון של הנוקדים, ‫אז תומרת, אנחנו רוצים להישאר ‫כמה שיותר לן, ‫ואנחנו חושב, ‫זה מאפשר מלד דברים בעולם, ‫זה מאפשר מהירות, ‫זה מאפשר לשמור על הקלטר, ‫שתאומן הסב ורוצה לבנות, ‫זה מאפשר לגס אנשים שהם בילדרים ‫והרוצים באמת להזיס דברים גדולים בעולם, ‫היא הבחברה סטנדרטית, ‫כשלמסתכל על מוצר, ‫כמו, בנושא נאיזי פלנט, ‫או מי קסה, ‫אלא שיש אהל אותו מוצר, ‫שבעה מנהלי מוצר, נכון? ‫יש לך, ‫איזה שחה אלפיץ'ר הזה, ‫וזה שחה אלפיץ'ר, ‫והוא אחר, ‫הוא אחר אלה הומפיץ, ‫אין אצלנו חיה, ‫כזו יש בין למה אחד, ‫שאחריה על כל האורקסטרנזון, ‫וזה מאפשר לנו פשוט להביא לדעתי אנשים ‫שככה הם חושבים, ‫אתה שלוש מות שישים, ‫ואגב גם לייצר צמיחת קרירה ‫כשהיא אקספוננציאלית, ‫אני חושב שזה קורה כשיש צוותים ‫שאמצוותים קטנים. ‫אז זה פעם אחת, ‫ואני חושב שיום בשוק הנוכחי, ‫זה כמעט צמיד בקש, ‫שתומרת על אידעתי. ‫זהו, היה עם האוד יותר שינה את זה, ‫אוד יותר. ‫כזה אם יורשלי, אין לך ורות ‫שיין הצחוב בלי הדבר הזה, ‫בלי להיות בסוף צוות קטן ‫שמזיז הרבה בעולם, ‫ולסים חתנו, אנחנו בנורים ‫כחוזו אפילו סוף יש לנו בגדול מהיום הראשון, ‫אז אין הדשמנס משמעותיים ‫שצריך לעשות לזה, ‫חוץ מלאהבין שלא, ‫אנחנו עוד יותר קומיטת לזה, ‫עוד יותר חושבים מאפראםים גזה, ‫אבל נחשב שזהו לך בגדול, ‫לחלכה לכל את העשייה, ‫הם לא כבר חילכה, ‫לזה לא משהו שהוא כאילו, ‫זה רק מת בקש. -כן. ‫כי באמת אפשר, ‫פשאר לעשות יותר עם פחות, ‫זה נזו האמת. ‫ואציר השני, ‫הוא שאני חושב שכן, ‫אנחנו באיזה תקופה שבה אנחנו חושבים אחדש על הרבה, ‫תפקידים וזורים. ‫אני חושב את שתפקיד הפרוד, ‫הקצת תפקיד שאנחנו רגע מנסים לחשוב, ‫אבל מה הגדרה שלו בתוך עברה ‫כמו מקסטיילס? האם בעצם את הצריך פה עוד הקבית הצורתו הכלסית כמו שאקרנו אותו עד היום או שאם יש לך אינגנרז, שיש להם את הכלים הנכונים רגע בשביל למצר ומאוד בתוך בזניס של קונטקסט, ויש להם טעם טוב. אולי בעצם זה הסטפנק של אשת הצריך או דיזיינרים שבעצם הם בתוך הקונטקסט כבר ויש להם את הכלים לברום מוצרים בעצם, זו להם בעצם תחזק את הצירים האלה ותחשוב מחדש על האורגניזי שנזה. ולכוכבים אחד השדנגנרינג של. כזה באמת אחד התחוםים שהחית פה תצו ב-25, זה הקודינגנץ, וזה כאן הרגע מחד הדברים ש. שמתפוצים ב-26, כאילו אי אי שבו שכותב קוד. אז אני חושב שכן כול זו אדגנת המקזית בכלל שאנחנו החסקים ברמת החברה נראה לי כן כל התאה ואתה אותה לשולחן לפני. גם לפני תקופה די האורוקה ונעשו לא מעט מעלכים בשביל תודיפלו את זה, שאני חושב שכבר היום שינו דרמטית את צוות האינגנרינג שלנו. אז בגדול מקסטל זה תמונות שם ריבוע. ולפעמים לה אנשים משתמונות, לא לפעמים, רבים לה אנשים משתמונות שמלבניות או מעדו שוכב. ומרוצים הזמין תריבויים. ואז מה שקורה זה שמוכרים את התמונה שהם רוצים להזמין. וביגל שיש בינדם באחד את צדדים או למעלה או למטה. פרצוף של בינדם שהוא בעצם לא באמצע, אז אם הם לא עושים את הקרופ, המטאים, אז הפרצוף של הבעם זה נכתח. שבאנחנו בתחילת החברה היה שום מודל להזווי פנים, עוד חסיסי שתמשנו בו. כדי לזה עוד פנים ולהזוי זה את הקרופ הזה. אבל הוא עמוד בסיסי ולא וזה אחד התלונות שיש לנו בשבילות לקוחות. לא משנה שכי לו זה קרוני את החיות של הקוח. בסוף, על הקוח הוא אומר, בוא נכתחו לי הפנים של הבן שלי. אוירת מונות, מה זה מצחיקות כאילו? במספחת שצווק. כל מה שמי נסות זה לחסוף את התינוק שנולד, אתחנו לתינוק את הקרופ הזה. שולמד כמה שבועות לפני זה. בתחה עובד דיבריטי ואני תייסוק. מה תהיה לא יודע, תקשיבות שני, אז יום מה היא מחרזה ונדם בה שולך לי. הנה כל המודלי זהוי פנים בעולם, הרלוונטים, הנה כל אחד. הנה, אני אתת היא רקתי פחד. מה תהתיקה תמונות של הקוח של. של הקוחות של הקוחות ותסמנת הפנים את הסת המשניקה גרנט רוטלי בליינג, בעצמך. ועל זה תבדוק. אז זה משהו עשה ואז הוא פשוט חזרים כזה מצגת או עמוד איתשתי. אם היינו עשבה בין כל המודלים, אם היינו איך הפרופור מנס שלהם, הכרוס מלט ומונות סוגים שונים של תמונות. ואין המודלש צריך להלכת איתו. להלכת איתו. להלכת איתו. ושווה ביננה המלא מבין בעל גורית מקל. לא בחיים לו עשה את זה. זה משהו שבאמת עד לא מזמן זה מסימה, זה עבישי. זה מסימה שעד לא מזמן, אני צריך טוות על גורית מקשה יעשה את זה. מה הוא מבין בזיוי פנים ודלווה לזה אין טווין. כולל אגב הממשקים הליגלטים. כדי לבדה שהרישיון של המודלים שחושטמשים בהם הוא ראשון שחוקי להשתמש בו. את הוריץ אהות לבחה לבחה לבן. את הצעד החוקי של המודלים האלה זה קיגם כנו שתמש בקלוד בשביל להבין את הדבר הזה. זה נותן בסוף להאנשים למפתחים שמאירות צעד להזגור דברים אין טווין. מאפשר להם את האחולת הזאת. ושוב זה חוזר להדם קראתיזציה של פיצרים וראיון אות מוצר. כי לו בסוף זה משהו שעד לא מזמן. היה תפקיד של פרולקט מנדגר להביא את הפיצרים. זה לא רק שהוא איבי את הרעיון. הוא ממש אותו, הוא סגר אותה. הוא כאילו סגר את הפינה. זהו, זה פיצר, שעכשיו אנחנו עושים לו טסטינג, הוא הולך ליצר מלא ועליו את זה לנשים. וזה די פסיחי. זה די פסיחי. מה יכול לצר? -באיקשה הזאת אולי שווה גם ספר. אנחנו עובדים גם על מוצר, תחת המוטג איזי פלנט. בעצם הפליקציה תאיזי פלנט. -כן. אז היום איזי פלנט, בסוף, "What do we stand for?" בעיזה פלנט. -צמחים שלומטים. -בדו, חיום שלומטים. אז היום יש לנו כאד, אם אמר איך תשקייה והכל, ועצרך לקנות אותו. וזה. ובעצם התפרסים שם על יוד כמה כתגורת אחת מהן. זה בעצם להעשר לקוחות שלנו לצלם הצי ציולו איזי פלנט, לצלם אותו ולראות איזה בעיות יש בעצי צי צי. וזה משהו שקודם כל החמשתמשים ביקום נמודלים של אלה-מים. משתמשים בדתה שיש לנו מהגרונומים שלנו. -מה כסטולה? סלאנס שלה-מה חונות. -כן, שלה-מה דנו שמה יש לנו הרבה דתה שהוא ייחודי לנו. אבל מעבר לזה, מי שבונה את זה זה וגדול. One. -One man show. One dude. -כן. שפשוט טל-פי-וין שבסוף כאילו עושה את זה אין-טו-אין. -מה משהו? כמובן כבל-זרה- מה כבל-זרה, מה כבל-זרה של פיתוח, מה כבל-זרה של מרכטינג. אבל זה כאילו עזרה. כאילו ממש דוחף את הדבר הזה. זה משהו רע לראות כאילו. -ממושה. כולל הוא גם נוגע במרכטינג. -או נוגע היום. כאילו ממש עושה ושב גם על השיבר כזה. -זה מושור. הוא ממש עושה שזה מוט. ממש, לקחת הנבטה של כאילו מרעיון למוצר עובד, שזה בסוף מוט, שאו מוט, שפעם היה מאוד מאוד מורכה. ויום הוא לא מורכה ופשוט צריך לבלות אותו חכם. ואז בגדול הזה הוא פשוט למימוש. כזה מ-0 לכלום חודש גם פה להשקה מ-0, רובוסטית של מוט, שאו כמה מריקאים. שעגב חשוב לומר, שבכלל הרעיון, וזה שהסינו את זה גם פצטה הקשור לזה שהיה. לגר. -לגר. שענו את השואייה אין-אין-ט. אחרי לא בשעיידה לנו שהוא עידה לעשות את זה אין-טואנט. זה חלק ממש הקורה בתוך החברה. אז שהוא אינטרפלי בין האנשים. כאילו בסוף מה שחושים, עוד מחובר על האנשים. ממש איזו פלנטה המחובר הזה של יוריץ תרף. ממש, זה בסוף חלק. אני חושב שזה עוד זוכזר לשני הדברים. כאילו אחד באמת זה החלק מהניו-Syncing של כאילו איזו סוג של טלנט ואיזו סוג של אנשים. חברות כמו מיקסל סריכות. לדעתי כל חברה, אבל בית החברה כמו מיקסל. ובסוף היא בנויה או היכולת של הליות כזה טנק, זה טנק, זה טנק, זה טנק גדולה ממש היא היום. זה עוד בילדרים. זה בסוף אנשים שהם כאלה, שהם פשוט יודים לבנות מוצרים, עדיאלית, לבדם כזה לקחת לרוץ ולהגשים, כמובן שמקבלו את כל המעטף, את הוון כזה. תגידי, מה מעטית כנתך? אני חושב שיהיה אנחנו. מה חזון שלך, שי? וואי. אני חושב שיהיה, יש לנו את. תראה שזה שאלה שאת מסוגי איזו הענות עליה. אני בסוגי עליה. אני בסוף כמה שאני אעזם וזה אורי מה חזון. זה היה שלי, זה כיוון, אבל דווקא. אנחנו הולכים להיות מוטג, קונסיום הרבה, תגידי גדול בעולם, בדומה אין של בית. והיא מהיום אנחנו בחדירה של היום כל כל מוצרים אקסלס, שזה מגניב נמצאים באחד מתוך כל 20 בתי אב המאריקאים, שזה מגניב מאוד. אז המטרה היא להגיע מה. בוחה 300 מיליון דולר שאנחנו נצאים היום להמילי ארדים הגבוהים. ולמלם מיליונים גבוהים שלנו שישה מיליון לקוחות, אז להגיע על 50 מיליון לקוחות, ששאמוצרים שלנו בו בתים שלהם. בגדול היום. דמיין באמת, המוצרים של היכולים. ויש להם שאתה מתאיל. להגיע לכל בית בעולם, כל בית בעולם יכול לענות מאיזי פלנט ומהוייזיס, וממקסטלס בסקל ומדידי ג'י עוד מעט. המטרה שלנו היא תובינון, אז 1 קונסיום הרפייסינג ברנד ולספר סיפור של ברנד אחד, אחוד, המטרה שלנו היא להמשיך לעשות את זה עם סבת קטן ורעב של בילדרים, שמה שהם רוצים, זה כזה לרגש אנשים עם חוויות טובות. ואנחנו רוצים להיות חברה של לפני אחרי בחוויה. לפני אחרי לבית. לפני אחרי לבית. שבסוף אנשים כשמחושבים עליך אני עושה את הבית של עם משמעותית יותר טוב ממשהו היום ושירגיש לי שם טוב ונאים, מחשבו על מקסטלס שם אחר, תיבידי. ולהסות את זה בקפ ובצוקה מאוד מאוד גדולה למשל אנחנו עושים. ויש לנו מלא רעיונות ומלא מוצרים שאנחנו רוצים לבנות ומלא. הרוצים חדשים שעוד לא בחנו. אז כזה אנחנו בעיזה חוויה ש. וואו, just getting started, שזה חוויה, אני רואה כיף את להיות בסקל שאנחנו נמצאים ואילו היא לא תריבי עלית כזה. חוויה בראשיתית כזה או לומרות שערג, כזה הוא ידיד ולגם עד היום. אז זה החזון, בהם צריך אנחנו גם רוצים להנפיק. שזה מה אליסטון מרגש שברור לי שנגיע אליו. כן, דתי הזור גם להגדיל את להגיע לך זון הזה עוד יותר. מסכים. זה מסכים. מדהים שי. עושה גדול. עולה איזה פלארשה. ממש היה כיף. גם לי. אני מפרבא שעבות המשיכול שריה תותח. גם אני, וואו, ממש. וכבא שאני מפרח להזור לך ביי, אי. כן. ממש. אשלית, עבות, איתן החיכמות בעולם ברילאי, זה יותר טוב, מכל. אי הוא. מכל איי. מיקול איי. יופי, ממש כיף גדול. תודה רבה.