אלון גל: כשאדם מציב גבולות ככה, אנשים יימשכו אליו ויכבדו אותו

הלאונגל בתור מי שהאבי את התחום של הימון האישי להפריים קיים. ספק את הרבה ביקורת וציניות מהנשים והייתו את זה יש עולות חלמה לדעתך. אנשים ציניים כלפי הנושא של קודשיין כלפי הנושא של התפתחות אישית בכלל. סקום כאילו אני מטח ואונותן כרדיטים אתן כרדיטים מהדסוף. נכון שעבדתי את זה למשך אבל הרבה לפני חנבדתי את זה. אני אמצטתי את המונח במדינת ישראל זה נכון שכנראה היה ברגע לא ידת יגע וכי שנים אמרו לי יש כזדבר קודשים בערצות הברית או את עבר אבל שבתי זה לארץ זה לא היה אני אמצטתי את המונח הזה. בטוח שאתה רוצה התחיל ככה אוקיי בכלות איזה תמט אבל אני חושב שאולי זה מה שגורם לה אנשים גם הבנתה להתתבנה לא הבנתה כשזה בחלות היא להתחיל ככה איבנה כאילו אם בין האדם יגיד רגע אבל באותה קירו. הרגע במשהו שעשיתי ועשה אותו אני נורא היה עבד זה אני אגיד וואו אז אני רוצה ללמוד נמכה אז בוא נשאל את זה לא רק למה שמצאים עם כלפי התפתחות אישית זה נושא מאוד גדול שהוא מאוד גם יוצר בנזק אבל אולי קצת עליה על ההבדל מבחינתך בין בן אדם שהוא שחצן לבין ולאנם שיש לו ביטחון עצמיב ותראה שחצן באופן טבעי שאני שחצן נמסה להקטין אותך כדי לקדול שאני אומר רגע אם פרקוונותן נקרדית אין קרדית עשיתי מומע שהוא אני ראה שבתי מרבה אנשים איפה בפודקסט הזה שהמציא הוא הנף שהיום עשרות אלפי אנשים של מוקסף או סלקו או יצרות או וכן הלאה. אז בעלי כאילו שתי טען לי את עוד הרגע בואו נמדתה אז עשיתי את זה אני גאה בזה יש חיילדים לא יהיה לכם אחד ראית הפעם את העורים שחגעים בכלל שבועים זה הילד שלי. כן או לא כרל חפם שעורי המאה אבא שחמר זה איזה הילד שלי תראו את שרלו כן או לא הוא שחצן לא פשוט גאה בילד שלו אני גאה בילדים שלי. אחד מהילדים שלי חות מהילדים שלי של השלושה היה לי מורי ועל מה גם גאה בתברים שעשיתי אז שאתה כבר נותן לקרדת אין אומר זה שבתי זה למסך פשוט בעיניי זה נורא קטן יחסית לעצירה מתית שלי. שהגרבה הייתה לגמרי רנדומלית אני בחלבה מהימון זכירה ואז עזבתי. והייתי סופו והזה בחברות ביטוח זה מאמן שכונה ביטוח ואז יום אחד עליי ראיון לחברת שני הדברים האלה ביחד. וכמתי את תותי קשורת בתוצאות חברה ליימון עסקי אגב הייתה יימון עסקי בלבד בבצלה. זה היה היום שהיום הוא ענף שלם לא מגניב אז שהאדם גאה בדברים שהוא עשה. בעיניי זה דבר עומדים זה ביטחון עצמי זאת גווה והוא קרה עצמית הדברים שעשיתה. אם אתה עכשיו תגיד לי נגיד שהייתה אומר אני בתחום האמון והייתי אמרך ובאו חמוד. בואי נסבי חמזי האמון בכלל זה שחצן. זה בן אדם שהמקטין משהו כדי לגדול אני לעולם לא ידבר על משהו אחר בהנפלי. אני לא עולם לא קטין אף אחד בסלוט לא תראה מילה אחת שלי מעולם עליו אחד שהם בהנפלי. אני משהו מתחרש לי או אני ידולא מתחררי בכלל בוא תראה מי אני בחיים לא תראה. וזאת היא האפרדה בין. אדם צריך להיות בו קרה ובהקרה של דברים שהוא עשה הוא שכל לקחת עליהם אחריות ולהיות גאה בהם. והוא לא צריך להקטין אף אחד בשביל זה. תודה זה גם מתחבר לגם לבדל בין הנבה לבין צניעות שצניעות זה ביטוי חיצוני. נכון. צניעות לא בחכנו בעת מענבה יכול להגם לבוא מחוסר ביטחון. באמת. והנבה היא לא בעכה חייבת לתבחוץ אנשים שחיים אורחיים. אולי אפילו רב תניף במידה המסעמת אבל הם אני מביאים. הרבה פעמים יש קורה להציע אבל יש לי לא קורה להציע. אני ספר חנטון הנבה. הנבה במהות שלה היא שנה מצניעות. צניעות זה טריקטיק שירותי במהות שלה. אדם מאוד מאוד מאוד שחצן יכול להשתמש בעפיינים של כביכול צניעות. כדי להשיג מטרות כאלה בחירות. הנבה במהות שלה שקרה עצמית. אני יודע מי אני. ואני לא צריך להקטין אותך בשביל להיות משני. בהנבה יש הקרה במשני ושקט נפשי שנובע מזה. שאני בשקט נפשי בשקרה בעצמי. אני יכול להגיד חתודי, אני אמצעתי את זה. לא כיני משטחצן. כיני ילד שגעה בדברים שקראו לו בתוך החיים. שנתברים מהות שונים. כן. ואני אגיד גם להמאזינים זה. מאוד אוטנטים השקורה פה. אני שאלתי שאלה. אמיתית כזה גם אפילו שלא היה חפט לי שזה יהיה גם אופדרקורדים. את הבטוחת שחיל ככה? אפילו שאלת אותי. אני. כן. אם אני בטוח שלו. שכמיד לא היה חפט לי לעצור וזה אפילו להגיד את זה. נכון. אני לא חפט. אם אני כבר בא, ואנחנו סרופים יחד שעה מאחיים ששניינו. זה לא מובן מעליו. זה לא מובן מעליו. בשעה הזאת אני יכול להיות עם הילדים שלי. זמן זה המצרה היחדי שאין לנו איך לחזיר אותו יותר בחיים. אז כבר בחרנו לבלות יחד שעה. ואני כבר בואו בואו נקס תקר רגע לקוגות מבטיד ולשודך. אני כבר בוחר לשבת פה שעה. בואו נביא אמת. בואו נביא משהו שאולו. אני יכול לתירי איזה חמוד. אני יכול לביא. טוב תשמע. כן, הייתרה לי מזל ויצלחתי להגיע לתקשור את הדיה. הייתי במקום אנחנו נכון. בזמן אנחנו נכון. אני חרטתן. לא תרווייך מניקלום. אז איניים שחרצפים שחלו אירווייך מניקלום. זה חרטה. אני לא מוכן בזבז את החיים שלי על חרטה. אז בואו, אני חוזר עכשיו לשאלה שפטה חירה. שאלה הציניות כלפי התחום של התפתחותי שיט. אני חושב שכודם כל. אני חושב שכודם כל. בני אדם חוששים פחד גדול מילי קשה. בואו נתחיל מזה שלה, אני יודעתי עלו קובעת. אבל מסתמחת רק השלושים שאנה שלו עודה בית פתחותי שיט. זה הרבה זהו. אני פשוט נראה ממש טוב לגילי הזד. לא כלי את, אבל אני בין 50 ושמוני. שלי המון ניסיון. אני חושב שאני עובד רק בתחום הזה. ואני אומר לך, הכוח המוביל בעולם זה הפחד מכישלון. זה לא רצון לעצלך. בני אדם רוב חייהם מגדול. זה לא רצון לעצלך. בני אדם רוב חייהם מגדשים, כדי לא להיכשל בכל מחיר. שיש לזה מה להסטרטגיות, לא להיכשל, אחד לא לנסות. יש 2, לא לדבר. כי אם אני לא לדבר ואני אז לא יכולה לדעת שלא יצלחתי להסיג, לא להציר הצרועות. יש לזה המון המון הסטרטגיות. אבל זה הכוח המיני הבעולם. ואז יש אנשים שאומרים אפשר להצליח. אם אתה עשוק על החיים שכך בסרטגר שלך אני לא מפסיד. ואני אומר לך, רגע אפשר להצליח. אני מביא לתחה. ולכן ההתגוננות הראשונה שכתיע ציניות. ציניות, לא אתה, אדם, הוא יגיד שנמצא בתוך הכיווץ הזה, יגיד. אחר תטען הזה, מהום דבר שתויות. הוא קודם כל אני נמנה, אני שומר על הצמי. ולכן עכשיו שהציניות היא קודם כל והסכפטיות נובעת מצור החצום של אנשים להגן על תפיסת הולמם ובעצם נשאר בפחד. תומר, בעצם ברגע שאתה אמראל בן אדם, תמונת מרבה תוקטימית. למה אפשר יבורו, זה יוצר פאר בנפה שוא נמצא לבנפה שוא יכול להיות. ואפר זהו תחושה לו נאמן. לא רואית. ואז ציניות זה שימנגנות נגנה, אה, זה לא אפשרי בכלל את הסתם אחר. אני פוסל את זה. ברור. רגע בלי שטריקים אנשים נדוגמה הלימוד ניגה. אני חס לחדר עם אלף אנשים, ואני אומר להם למישר שאוניגה. מתוך אלפי שכמה מצבים. בוקרים. כמה השלר שאוניגה מתוך אלפי ש? ל. לרובם? רובם המוחלט. חדר הדומה להתשם אותי שימשר שאוניגה. כולם הרימנת היד. ואז אני אומר להם מה עברתה כדי שאל חר שאוניגה. מה אדם עובר כדי שאלה רשאוניגה? קודם כאילו הולך למותאוריה, פחות יותר מהלימודים המשאמים ביותר איפה. לומד בעלפי תב רורים ואינני וסיפורים. החשבי כדי שמזמנו ולמת הדברכים שאמם בעולם. הוא נותחל לסות שורים שואלים כסף. אתם חמשיב שקל לשאור, כפו, לא משנה מה. עושה מה למה לשאורים? ואז הוא סטסטים לפעמים 12-134. ואז הוא עובר. ואז הוא נשאל אותם שאלה. אני אומר להם, ממקם קיבל אישור מראש, פררול. מראש, ממשרד התחברו השאמר. אם אתה תלמת הדברים משאמי, תוציא כסף, תוציא אנרגיה, אתה עבר, תסתי מסוף ופדעות ילך הראשיון. יש מ-26 ללד זה מראש. ממשרד התחברו. לפני שויתך נלמוד. יש מישהו שקיבל את המכתב הזה? כן, לא, אני שאלה. לא. אין, לאף אחד. אז למה כולם מוכנים להשקיע הזמן הן נרגע וכסף? למרות שם לא יודעים מראש אם יהיה להם ראשיון בסוף? כן. ראו הרבה אנשים שעשו את זה. ממש איזה אפשרי. הבנתה. כמה אנשים, מעשביבה של האדם הסביר, מסביבו אומרים, ברור. אסגנו זה, כשאמנו את החלומות החדולים שלנו. איך הוא בעצמאות כלכלית? איזה אחוז מתוך אלף? אחוז מאוד מאוד קטן. מחיבן שרוב מוכלת של האנשים בניגוד להראשיון. הם, לא מגיעים לתוצאות האלה, יש סקפטיות סביבה איניאנ הזה. עוד יותר מזה, אני אגיד לבין האדם. אני רוצה להם כסף את השקי אינרגיה וזמן, ללמוד לימודים הרבה יותר מעניינים, כדי להסיג את האליות נהיה לשם, הקשימים את האמתרות שלהם. אגיד, למפתום שאני רוצה להם כסף. זה לא יעבוד, רוב האנשים שסביבי, לא הגיעו לזה. זאת ההפרדה, זאת היא ההפכנה. תודה ראיתי גם שיש מחקרים שמרים, שעים בין אדם הוא ביקורתי ועוציני, וכזה מאוד ספקן, הוא נתפס יותר חכם. למרות שיש מחקרים אחרים שמרים שאין שום קשר אמיתי, זה לא אומר שואי תחכם, בואו נתפס יותר תחכם. ראית הפעם, שאין פלד. כן, כן. יש קטע עם ג'ורג, שהוא שואל אותו, ג'ירי איך הוא עובד ביינקיז, כמה שהוא ביינקיז, הוא אומר שהוא כולא עובד בכלל, הוא מושג מהעושג ג'ורג. אז ג'ירי אומר, אז איך אתה המסתדר שאום? אז אומר, זה לא ביין, אני מרפור צוף כועס. אז אומר לו מה? אז אומר לו, "בוא אני אגים לך". אני אגיד, הוא אומר ש. כל יעמוק כועס. ואז אומר, כל מי שרוויות היא, חושב שאני נורא עסוק. בין אי זה אותו דבר. בין אדם שקרוץ נמבקר, והוא ציני, אז על פנה והוא יהיו רואו. קודם כל הוא מפחיד, אנשים אחרים, הם אחרים. ודבר שני הוא תסתכל על הפרצוף. נראה, חמור סבר, הוא בטח יש מהחורה ומה שהוא. בשלושים שנה של ניסיון אני אמר לך. שאין רוצח, יותר גדול. מי האפשרות להשיג מטרות ולהיות יסגי בחיים, מציניות ובקורטיות. המעוות הדיף, אגב, זה מביא למעוות בסוף. מי שכייחוש שבין אדם יותר בקורטיבי, יותר ציני, כמות הרעה לנים, פיזית, הוא זורות לתח הגוף של עצמו, הם גורמים בצף למטור. זה גורם נסרטן, זה גורם לתחק. את כל הילת את דוגמאות, נפוצות לציניות, זה פרופיל של הבן אדם הציני הממוץה. אני אגיד עכשיו, אחד המונחים שטבעה, אני והם המונחים טבויים, אני מאוד גייה בהמשוב, אני ממש לא משטחצי, אני מאוד גייה בזה. זה עצמאות כלכלית. אנחנו נתאם מכיר את המונח עצמת כל כלכלית. טבעה, אתיותו לפני יהיה לו שאניים. והמרתי, ישבתי עודתי מה זה עצמאות כלכלית. ושאלתי, חתי לשאול, אני עד היום עמדתי בצורה כזו אחרת או, כמעט שנה מיליון איש, בחיי היית. אז הרבה אנשים, מי חדרים של, מה הייש את חדרים שחמש תלפים ועשר תלפים איש. ותמיד אני שאלתי שאלה, מה זה עצמת כלכלית? וכמעט תמיד, ששאלתי בהתחייה. היום הרבה יותר יודים, כי תבדתי את המונח, וואי סיגר במאוד חסיפה. אבל מה אנשים היום ראים? עצמת כלכלית, זה שאני יכול להרשות להצבי לקנות דברים שאני רוצה. ומה די אנשים זו היא לא עצמת כלכלית? עצמת כלכלית במונח. זה כשאני מגיע למצב. שגם אם עכשיו אני לא יעבוד יותר, יש לי מספיק הכנסות פסיביות, שאני אוכל לנהל את חיי, אולי לא ברבת. הנות, לא בתיסוד צביבה העולם כל היום, ואני אוכל לחיות. גם אם אני לא עובד, מתי האדם הוא עצמאיק על כלית, שהוא לא תלויותר, בלקוח או במעסיק. אז אני עצמאיק על כלית. שאני אסברתי את זה בתכן אנשים והמרתי, אני עוד לי את המונח הזה. אנשים רוצו להרוג אותי. כי תחשב שאני אמר לאלף אנשים שישבים, מה לא משפחות? אני אמר משפט נוראי בתחילת הסדנה שלי. אני אומר, כל אדם, כל משפחה, שמרויכה שתי המסקרות במוצאות במשק שכודים הזו, מהר לא הרבה, יכולה להגיע תוך זמן, לא גדול להצמאו את כלכלית. אלפי שונים אותי עכשיו. כי הם אומרים מומחרטת, זה לא יכול להיות כזה דבר. מי עד מעט המדבר, התחי ביקום הגבי, זה בלי להשתה לא נגע, על אינניינים וסיפורים. ואז אני אומר לה, אם אתם יודעים מה? נולי שעה. אם אני בשעה, מרלכם הרבה הדברים, שאתם לא צריכם לשלונות כלום ברמת החיים בצורות הכניות שלכם, רק להתנהל אותך החם, אתם כבר התרביכו עוד עשרות ומראות אלפשקלים לא חכיים. מה תגידו אז? מה זה אומרים? מה זה אומרים? או אלא זה מעניין. ואני מוכריך להם את זה בשעה. ואז הציניות יורדת. ואז הם אומרים, אוקיי, הגב. פה יש מרחב שונה, כמה יעשו עם זה משהו? בסוף. חמישה אחוז. למה רק חמישה אחוז? למרות ששכנת יותר. כי מסוות שחלה עסות ולהעסות אינניינים של כוח. כן. אינניינים כוח. אז אישה הרעיון. בגזה גם ציניות זה החלה, המנגלון הגנה, כי אם אני ציניה, אני לא צריך לעשות. איזה יופי. אבל אני כן רוצה שני אני שולות חה, שאלה אישית, ככה או טנטית, ונחזור נושא הזה, המוק של ציניות. כן. לא אדיף חה, לא להגיד את הדבר הזה כמו שמר את עכשיו שירני, תבאתי תמונה הכי. כן. זה גורם לאנשים את זה, משהו כזה, לא נעים. כן. כן. הם אגידו. אבל גם בער צוט הברית, יש תמונה אח הזה ושמעתי אותו מעמון אנשים. לא נבדוק. ומה אחפת לך בעצם? איך פת לי? קורנקות זה, זה לא פתאים, תולון יש שם פת אלף שאולי מתבי על השם. בואו נבדוק. כן. שמה? בואו נבדוק. תבדוק מתי הפעם ראשונה. אני תבטי תמונה וסברתי אותו. אם תמצא עוד מרכור אחד לפנה יפשוט, כבר משטרות זה עשו את הדיקה זאת ורמי האיש. אז למה זה חשוב לי להגיד את זה? אני אגיד לך למה. אני חושב שזאת המתכנע, אחרי גדולה שאורגיות אותנו. ככל אחד שהיא לכל פסיכולוגיה עכשיו באוניברסיטה. בסדר? ואילמד עכשיו על פסיכון איזה פרוידנית. בסדר, אנשים, נכון? תגיד. מישהו מהם יעז להגיד? הפרוידה שחצן הזה? פרויד שחצן. לא משנה. שחצן הזה שלומדים שהיתה שלו? אבל אומרים את זה. אז זו וזה. לא אומרים הוא שחצן ש. כן. שהוא תווה מונארדריך, נכון? לא על זה אומרים. אומרים, עליו, אבל אופי שלו, על הדרך שהסתגר. אבל. אתה לא ילבדה אתך להגיד מי הוא בכלל שהילמדו עליו, או שהוא תווה לעצמו מונח. תווה שיתן, נכון? זה העניין. אנחנו האדם הרגיל, שאני אדם רגיל. אני אדם פשוט. אין בשום דבר יותר טוב בן אדם אחר. האנשים הפשוטים, כאילו. המערכות אומרות לנו, אין לנו זכות לבנות דברים. אין לנו זכות להמציד דברים. אין הזכות להגיד, אני יביא פסור האנקית. בשביל זה האנשים תמיד יחיר בציניות וקטנות. אז לי זה חשוב, להגיד בוא נעני, אדגין ג'יל לשעבר מחייפה. אין בכלום יותר טוב מכולם. ואלא ישבתי, עשיתי, חקרתי, בדקתי, עזתי, חלק מהדברים יצרתי. תראי, נורא כאלה חלהגיד, בתחילת הסיכה, ואלא אתה הזה, שבי מון למודאות, אני שזה להטלביזיה, אמרת או לא אמרתה? אז זה בסדר, זה בסדר להגיד שזה כן יצרתי? אומרת דברים, כאלה שנורא ובקין. אז אז זה חשש שלנו. חשש לנו להגיד, אני לא, אני רוצה לשמש דוגמה אישית, ולהגיד לאנשים תקשיבו, אם אתה מיוצרים, ואם אתה מגיעים בצוחם, אתה לא שחצנים, תפסיק הוא עבדו עלכם. אתה שחצנים שאתה רוצים להוריד מי שוחר שאתה מוספת הדבר הזה. אם אתה תיצור עכשיו משהו, אני חייגי אחד, שמי שהיא קצת על גוריתם, וייצר על הגיד הצבת שהצר את על גוריתם, שהצר את הוא איזה. וואי ראינו אותו, והגיד, אתה איתו מי זה והגיד רגע? אני יוצרתי את על גוריתם. אחי, אמרוי הוא להגיד, אני יצרתי על גוריתם ירו, יואו פנדיו, עכשיו שימפה אני רוצה ללמוד במחמה לדברים. זה המוח שלי. אני רוצה להגיד לאנשים שזה אפשרי. אני רוצה להלגיד לאנשים שזה אפשרי. ותומר שזה אפשרי לצור שינוי תודעתי במדינה. פרשור! פרשור, פרשור. אגב, באמת שפרוי את זה. דוגמם עוד מעניין כי אני בתור בחוץ העיר, באמת קראתי ספר על פרויד. כן. ספר כזה שתייער, גם את התיאור שלו וגם עליו, ומאוד מאוד היה חשוב לו, להכניס את השיטה שלו, להקדמיה היה. זה לא קרה בתעות שלומדים על זה. לא קרה בתעות. הוא ממש ממש עבד על זה. נכון. וזה. תודה, זה פתאום היה לי שירו. כי תולה, כי פרויד הוא כזה היה מוקר. אמרתי טוב, אולי. אולי המוקר באמת בראש היה לו את התיאוריה, הכי טובה ולכן המדעות או לא. אבל זה לא בתעות. הוא ממש עבד בזה. תקשיב. אנשים מדברים את היא על. עלו, על עבודה של התפתחותי שיט. ואני מסביר להם את עבודה של התפתחותי שיט, יש שני המונחים. עבודה, אבית פתחותי שיט. ואז אני אומר שאתה לא מבינים שיט. פתחותי שיט זה אותה עבודה. זה העבודה חשובה שהאדם יעשה בחייב. זה יקום כל בוקר, והעשה איזושהי מדיטציה. או יגיד מודי אני, אבל יבין מה אומר. ובמהלך היום הוא. יעשה איזשהם פעולות וסופה אומר שום. שלושת דברים שאולמד מהיום הזה, וזה דבר אחד שיכול להוקיר את עצמו. והנה אל סיכות פתקים אנשים, והרשאלה עצמו ללמוד והגדיסמן בשביל התפתחות. זאת עבודה. נחשב שאתה מתאר אדם. שכן, הלכה לעבוד בזה שהייחשוב התובנות שהוא יביא לעולם. היום לא חשבות שם. תודה, יגיעו לכל אדם. עכשיו, נגיד פרוי דורה את עצמו. כאמאבחן הנה, כמו אמרנו, הוא שוות עצמו לקופר ניקוס ולדרווים. בהצלפה. והוא כך הוא ראה את עצמו, ולא היה לו ספק. האם אתה חושב של זה, ביטחון עצמי בריס, אתה אומרת להגיד, כי אני מוביל פה מהפכה. שמה? וואי מגיע לו. אם בסוף בכל העולם נומדים את הטמפית הזה שכי לפנמאות שאנחנו בצחוק. אני אומר, הוא עושה מהעושה מהפכה עצמו. אני עיסה מטור במקום של המאבחנים הגדולים. עכשיו היקן. ואת החושב שזה הרעיונות שלו, יצרו איזה או שזה גם הרבה הביטחון העצמי שלו. אני חושב שזה שילוב. אני חושב שפויד היה הראשון שבאמת לקחת הרעיון של הסיכה הפסיכולוגיסטית הזאת ובאמת בנהמי מנהבי עסה ובאמת היה להותן נס. ולי עד זה גם. האופי הטבעי שלו, שנורח עצב ונורח עשו והסגיע שלו. אני חושב שזה שילוב. אגב, אם כבר אנחנו דיברנו קצת על פסיכו אנליזה, יש את המונח של השלחה ויום דיבר גם על הצל, שהדברים שאנחנו מדחיקים בעצמנו עשית שלנו, עדGF שלנו, אנחנו משליכים אותם על אחרים. אתה רואה? את המונח החזק ביותר שנקשר, שאני חושב שאית פעם דיברו עליו ופסיכולוגיה. אנחנו נעים בעולם שכולו השלחות. אתה מסתובב ביקום וכולו משליכים אחד על השני את המקומות שלה, ומה התפתחותישית? פתחותישית או יחד להבין שאני גורם. אני הסיבה, אני לא עומסובב, שאני הרגע, אני יכול לעצור ולגיד אוקיי. אני שאלת באירוע הזה. חודד דוגמן הגן שמישהו זה עש לך שלו, וזה עשה לו שינוי. ובדע הייתי רה. אני. קוקום, זה באמת שזה אין סוף כי זה כל העיקום סביב וחושב סתובבים. פעם שיהיהנו קטנים, זורו שהיה הייתי בקזמאות. איך זה מקרה? בית המראות. אתה זוכר זה? שאתה נכנס ושאלף מראות ואתה רואה את עצמחה. ואמי משהו מעצה, לא יכול להגדל על דעת מי התקבר. כמו יעלום. כמו. אז יש הכי זה בית המראות, בטלביב, בגני התעורך שם. בלון הפרק. אני חושב שחוקה חנאים בתוך העולם. זאת אומרת, בנדם מסתכל ואומר, איזה שחצן? לא, אתה קטן. איך הוא מרשאל לעצמו? אתה לא מרשאל לעצבחה. מי המרשיר? אתה אומר שאתה לא יכול. זה כל הזמן. זאת אומרת, אנשים, זה זין ברחוב ובחיים ומסתכלים במאמראות של עצמם ומתעסקים כל הזמן בהשתקפויות של עצמם. במקום פעם אחת לי, להתעסקים עצמם. ולהגיד, מה? למה שברבית זה? למה שגרם לקחה? למה זה יציבה נותי? ואני גם להתחיל לעשות עבודה עם עצמם. להתחיל להבין ולתחיל לקבל ואת המקומות שלא מקבל בחירים? אוקיי, אז אני צריך לקבל משהו בעצמם. להשתמש במאמרות האלה, כדי לעשות הסתכלות להבין שאני המכולל. אני המכולל של הכול. נגיד, איזה תרגיל אחד. כל אחד דמיתנו, יכול לקחת כדי להסם את מה שיהיה מרת עכשיו. שמה? קח המשה חברים טובים. כל אחד מהזינים של נקח חשוב חמישה חברים טובים. וכל אחד מהם הוא יכתוב, מה מעצבנו טוב החבר? למה חברים טובים? כי בניגוד לאנשים זרים ברכוב, יש לך היקרות הרוקאיתו. כן. ובעיקרות היקר. הרוקאיתו, זה בפירוש אין ספק בכלל שהדבר הזה הוא טריגר. אחרת לא הייתה בתוך המקום הזה. לקחת חמישה חברים? מה מעצבנו תיצלו? למה חבר הזה מהעצבנו תיצלו שהוא עדיש? סתכל ותגיד? זה לא שהוא עדיש הבאיה. מהעצבנו תחשת? אתה לא מסוגל לייצר עדישות. מה זה אומר עדישות? לא לעשות גובות רגשיות שפוגות בחו ופוגות בסביבה. למה? איך? איך הוא מייצרת הדבר הזה? ובמקום, לך עושה לב, להגיד אוקי אז לייש, מראה אמו לדבר הזה שאני. קשלי לראות שהחריר מצלכים לנשאום בתחרו, אבל אני לא. עכשיו, מעצחת חילישה לתצמי. להלכת תחקיר אותו קודם קודם קודם. אגיד לתגיד, מה שאפשר לך? מה אתה עשית הניתוק הזה? מה זו יש ביחה? ואז תרחסות תגיל עם מצבחה. תגיד, אוקיי, איזה שלושה דברים השבוע? מול איזה שלושה אנשים? גרמול את גוברינקצית שלו העבדי. מה יכולתי לסות אחרת? מה אני רואה שם? נתחיל? תראה. יחוד, ידוד הוא מאוד אולטכונות ככה, אני פוצות ש. אני חושב שאנשים. דיברנו על זה, אבל זה נורא חשוב, שהנשים לא יכולים לראות אנשים מצליחים. זה משהו נורא, אז אם התורר בי, אני אומר, האור חושבת את עצמו, אתה לא חושבת את עצמך. זה תעצור שני אחרת. ותגיד, מה אני מקטין בעצמי שם? מה קשה לי? מה זה מהעיר בי? לזה דברים זה מתחבר לי? לזה דברים שקראו לי בעבר ולא יצלחתי ורגשתי לו טוב את מזי יוצר. ואז מה אני יכול לעשות? שלושה קורות ביום. ללכת לאנשים, אני לא נותגיד. הפרופו הדבר הזה איזה פתבכיובי את יכול לתת לי. אני אגיד תורר אותי מעצת. להתחיל בין כל נעשוף ביקורת על עצמי, להתחיל לעשוף שתכלו את החותיות על עצמי. זה תרגילים שעובדים בצורה המתורפת. פשוט עובדים. רק צריך לעבוד בזה. זה לא חד פעמי. אמרת, שלאנשים מאוד קשה לראות את הצלחה. כן, זה הרבה פעמים גם מעורר כינאה. מאוד. למה? מה זה הרגשו זה כינאה? איפה הוא נובע? מה שראש הנפשיל? שראש הנפשיל כינאה הוא ביטו לצמי. זה השראש הנפשיל. אומר, אני רואה אתו שיש לו, או שהוא מצליח, הוא מרשל לעצמו, או שתוב לו. השלחה, לי. לא טוב, בעיניי. אני לא מצליח. אני לא מספיק יפה. אני לא מספיק חתיך. סתם, מה יקלויס? יש לו ריבועים בביתן. חוסקים אם הלאירו. אני עובדה הזאת. יפה. תגיד, כמה גברים נתישראל? רואו את מה יקלויס בלי חולצה? והמשפט הראשון שאלה הם בראש? איך שמגיעי לזה, רואה זה. כמה ככה חלכה. להתחל מה יקלויס. במערכת חיים שמישהו אמר גבר? צפה בבלי חולצה בעשרדות לחשום, אבל אמרת המשפט. סתם, מה רחתך? הכי זה מיליוני. הכי זה מיליוני. מיליוני. מיליוני. שאני אשתכל על מה יקלויס. אני רואה את הרבועים שלו בביתן. אומר, זה ריבועים שלו בביתן. במקסב שאני יכול להגיד להצמי. עשה לי חשק לעבוד. אולי ביקורת יותר נפוצע, אני אכסה מגיע זה. טוב, יש לו גנטיקה, זה לא חוכמה. לא דוגמא. אז אתה מתחילת את ההסבירים. כן. למה אתה כן בלאז? אחד לא מעניין אותי. שתיים, כל כלל בון פרגלו. למה כאלו איזה שאיך לריבועים בביתן? מי שזה מעניין אותו? בגניב. שלו ריבועים בביתן. חתיך. כן, דוגמא אולי רגע על כסף כנראה לי כסף. הרבה יותר מדליק מריבועים בביתן. מטורף, לחלוטים בעיניים. כאילו ריבועים בביתן אנשים אומרים טוב. כן, טוב, גנטיקה, טוב, זה אגב זו. טוב דבר בקסף. כישה אומרים בטח. העניין כמה כסף יש לאבא שלו. מאפ הוא הבא. למה אנשים מושים את זה? מאפ הוא זה מגיע. מרתי. ארציון אלי זה הצוטיין. ארצי הזה את מתחילה בביטו לצמי. רומן הבנה עדה המניחה יחיים שלמים. אני עובד כמו חמור. הצלחתי להגיע לקנגו, להרחב גרוע. אני איתי מת שיהיה לי מרצדס. בפי אתם הוא המסטובה וממרצדס. קודם כל אני רוצה להוריד את זה כדי להרגיש טוב עם עצמי. אז אני אגיד, אהה, בטח לקח את זה בלי סינג, צריך לברות דפה, בטח הוא גנב. זה בשנייה אחת יוצא לאנשים. שחצען. מה שחצען אחרי יש מהחבקד שקרה מרצדס. הוא איך להתקדות מרצדס, שיהיה בריא. איזה יופי. שישה על מרצדס. מה זה מעניין אותי בכלל. למ איך זה ענייני? איך זה ענייני במה זה בלידה ביטו שענייני? גם אני אומר לאנשים, תודה, יש לי שלושי הילדים. אני רוצה שאני יכולות טוב. אני אונרן אלי עוד בחברתם. יש לי חברה לנאל, יש לי בזוג. הכי שלי מלדברים להתעסק איתם ומסביבה שלי. יש לי אותי, שאני רוצה לתפח את עצמי ולתפל בעצמי. יש לי מלד פה איקטים בחיים. מי יש לו כוח להתעסק במישהו אחר? למי שכוח לזה? חשובה גם בעיגיון. איך יש לו כוח להתעסק בביקורת על מישהו אחר? למה כינאה באמת הופכת לביקורת זה נכון? אני לא מרגב שכל ביקורת היא כינאה. הרבה פעמים יש ביקורת אמיתית. זה מה שניסיתי להדגיש קודם עם השאלה. יש ביקורת אמיתית אחרי. זה הייתה הסיבה ששאלה. יש ביקורת אמיתית. גם השדיברנו על ההשלכה. לתת התרגיל תסתכלו לחברים שלכם. לא נתחיל תסתכלו עליי. כי לפעמים גם בקתות למשל משתמשים ברעיון הזה של השלכה בצורה מניפולטיבית שכל ביקורת שאתה מנגד המניג, זה את המשליך עליו ותשיט שלך ועז ככה לפעמים משניתה. יש לי ילד בנסר וחצי ילד בן שעשו וחצי, וילדה בת שבע עשרה. קמות הביקורות שאני חתפתי מה ילדים. ואני אבב בעיניים מדהים. אתה יודע כמה בקורות חתפתי מה ילדים שלי? שאל תהנת ונתקשר עכשיו, נקח טלפון באמצע הפרוטקס. נתקשר ליה לי הבן שלי. תרצה סותרגיל. תצריגה אתה ותגיד לרמי להביא את הטלפון שלי. איך פרח? בוא נשתרגיל בליב. בוא נשתרגיל. אין פרוטקסט מעניין. תגיד לו שרמי. בוא רגע. שוב, מה שתחלתי להגיד זה שלפעמים ביקורת היא אמיתית, לפעמים בן אדם זה לא השלכה שלו, אבל זה בעברו ומקרים. ככה שמדר כמה שרציתי. ברור שיש. שאני מישהו אומר לי ביקורת. הדבר הראשון שאני עושה זה סוטמת הפשלי. ואני קשור ואני שואל שאלות. ואז אני מקבל החלטה. האם לעניות דעתי, הדבר זה רלוונטי אבור איפה? אני תמיד אגיד תודה. ולפעמים אני אגיד הוא רואו. אהר תליטי הוא רואה. כאיך אני תפתח אם אני לא אישמע מהצד דברים. אנחנו לא מדברים על המחו הזה בסיכה שלנו. זה רק איזה. אני רק אומר. סוג ראים כאלה שהם חשבים. אבל בוא נעשה אין לפותקסט מעניין. לא יודע אם זה קרה איפה. בפותקסטך. תודה מעניין. לגמרי. כן, הכל פורקור. אנחנו מתקשרים ליהלי. הבן הגדול שלי. לא דיברנו לפני נכון איזה. יופ. ייה לי עכשיו תעני אבל. כאילו. אולי היה איני עכשיו. אני מת. תעולה אחזור. אולי היה אחזור אלך. הדבר. הדחשוב ביותר הוא שמישהו נותן לך ביקורת. קודם כל. בקשת לצבחה ותה. המודל זה שהיא דברוית חבצורה מחבדת ועניינית. זריך להיות שיחה. אם מישהו. כותב בעודה. בעד גובה. בעיזה פוסט. או משהו שאני מעלה או לא משנה מה. וכותב זה חתכת איפס. מענייה ככה רעזיה. בין זונה הזה. הכי. מה אני פח זהבל. יופי. אז אני אחד כזה. זה גם כבר מעיד שזה לא. זה לא משהו שרוצה את את משות. זה משהו שנקים. השפח תסחלה של הקושי שלו. בלוק. את תסקוי מנשים כאלה בחיים. אני לא פח זהבל ואתם לא פח את זהבל. זה קודם כל. אז תנאי מספר אחד. חבד את התצמך. שמישהו רוצה לתת לך ביקורת הופיד בק. המודל כך שעשו. זה בצורה שם חבדת אותך. אחר כך. אז זה בצורה שם חבדת. סטום את הפה. איזה כיף זה שמישהו רוצה להגיד לך משהו חושב. זו זכורה. פיזית. זו זכורת שהם. פיזית. תקשיב. תבין. אתה לא מבין לדסוף שלו. אני הבנתי את הזו בו. תניות שלהם אם זה אני רוצה להבין. תתתתתתתה. בסוף השחושתה אפשריות. אני לא יכול להיות שזה לא איני אני אבורך ברגע זה. אתה לא תמי המה זה תודה על היושר. אני אכחתי לצומת לבי. אני לא יכולה לעשות עם כל דבר משהו. איזה יוביו לחפנינה. אגנול אדש. תגיע לתתקשיב הכי. קוק על תודה. על ההכפתיות ולמורבות שכבל המכונות שכבל להגיד ושתיים. היה אותה להתעורה. ואתה יודע מה תצודק. וזה מקודיו ורלור הייתי איזה. איזה איך תן לא הופיד בקחיובים? ואחרי זה לחטב עודים זה. אגב זה מדים שהם באמת מגיבים ככה. שוב, למישהו עושה זה בצורה המחבדת. אז הבנדם פילות או באותו המחבד. ברור. ברור לא מצפה לזה. הוא מצפה להתנגדות. להתנגדות לקרם. אני לא רבה מפחד. קוק על עם משהו מדברי על יפה בלוק. פעם הייתי אוני. פתאום אמרתי. מה אתה פח זהו? מה אני הייתי? משהו מקלל או משהו מדבר לא יפה או משהו. חלק מהמחיר של הצלחה מירה למזלי. הפרסםתי ובין שחרבה הרבה זמן לאת להתקול פעם גדל לאת. אז הקהל שלי ואנשים שמאזידים מפול כסטרל שם שם רובים פחות שיתם מאוד כזה. גם שנותנים משוף זה כזה עדין. ואני רואה אנשים שם כיזה מפרסים בין להילה באופן וירלי. שזה היום זה בטיקטוק ובאינצטגרם או יותר בטלוויזיה. אז זה הם אנשים שכלים אך תופרבש. תפים עלי. סדר? זה לא אמרתי שולד חייזה. בהקשר להמחיר של הצלחה לי. אמרנו פה, שלפעמים אם את המצליחתו סקסף את המקפרסם. אז זה פתאום יכולים לקנאה לך. ואז זה הכי נעופך את זה שמחה להיד שתנופל וביקורת. הרבה אנשים מסתכלים על זה. ואז בתת מודע שלהם הם חושמים את עצמם מלצלי האחרו מליד בלט. שם הרבה דבר עלי הרלפיד. מכיר אותו שניים. מתרחתי את זה עוד בתוכנית אירוח שהיא לא שייתה ברוד שתיים. יאללה פעיד. אני ארפשר לא עובות או לא. לא, לא. לא רלו לבנתי כרגע. נוסף שהרלסקים פוליטיות או לא הסקים לא רלו לבנתי לנושא. אבל נדם. הייתה לא תוכנית אירוח עם מצליחה בישראל. עלך קיבל חוזם את תורף על האחר האחרות את חצות שישי ברוד שתיים. מלך העולם. כל המועבים אותו. מצליח ברמה מטורפת. איש השיר. מהתקשורת. הפרזנטור של בנקפואלים ממש זוכר המכון הז. מה לא? רואיך להתשאו לך לפוליטיקה? שמה תמיד אומרים על המי הולך לפוליטיקה? מי הולך לפוליטיקה? מי תמיד אומרים שמי מגיע לפוליטיקה? חתם. כן, אבל המי שאלך לפוליטיקה זה כל המפגרים שעושים לצבשידו רבודה. כל החסרי יכולת. מי שיש לו וגבור מצליח? למה שבי הולך לפוליטיקה? יאללה פעד עשו הפוך. אצליח נעון. ואמר, בואי הרבי להיות אתם משמע אותי. תקשיב אחרי. מה שבנדם מזדקן בשנה? הוא לא היה מזדקן בחמשים שנה הבאות. תוך שנה שער לבן. ראיתי את רמטה הזו הנפלא. אני לא מדבר פוליטיקה זה ברוך הנכון. אני לא מננתי מזדע אני. אני בכלל לא מזדעי פוליטית ולא מננתי. אבל מה רציתם? אתם אומרים כל החיים שאנשים שמצליחים שבו לפוליטיקה. הוא בא! בשנייה האפס הזה. מה הוא חושב פוזטיקשור? זה וזה וזה ארגות בן אדם! שבאו, היה צריך פתח כנראה. איזשהו אור של פיל מטורף, כדי לשרות את האירוע הזה ולהמשיך ולהמשיך ושכנראה יש לו. כל הכבוד. אבל האדם הלידוח שב. תגיד לא אדם הצליח, הם יכולות. תגיד לא עכשיו, לך לפוליטיקה. אחרי שהוא ראה את הדבר הזה מה אומר? אין סיכי זו ויותר. לא מתקרב לחרע הזה בעד שאלום. ואז נגיד למה אנשים הטובים לא הולכים לפוליטיקה. הם לא הולכו לפוליטיקה. כי אתם משוגעים. כי שלוש וחצי דקות, אחרי שבין האדם יאיזה ללכת לפוליטיקה. אתם פרצו לרצוח אותו. אתם תקללו. אתם תסניו. משני הצדדים, אגב. בורגע, אני רוצה לקחת את הדיון למקום מאוד אישי. כל אחד מולצמו, כל מהאזי, מולצמו. ואני גם רוצה רגע לא לשאים את זה בפוליטיקה. כי גם פוליטיקה זה אנסה שהוא תפשל. אי אפשר, כן. אמרו נודריא או במיוחד. בואו. בואו נדבר על כסף וקוביות של מי כאילו איזה מספיק טעון. נגיד, בן אדם, שיש לו מטרה באמת להתקדם בעבודה, שיש לו מטרה להרווייך יותר כסף, אולי יש לו מטרה להצליח בו לשיות החברתיות. אבל יש לו את הפאחד שהיא מצליח הזה. יקנובי. כן. יקנסובי. איך איך איך אובדים על זה? הוא צודק. יקדם הוא יצליח, יקנסובו. והוא יחטופיית. זאת אמת. ולכן אני מציע. לעשות איך אמרת את הצמחה. אומר, קרה לחמה שאורגעני. התחלתה וגדלת העיתם והתפתחת לתוך הדבר הזה. אני מציע לבני אדם לקדול לתוך דבר. רגע לעשות עבודה עם עצמם. להתחיר רגע לאט. לעשות הסתכלות על מקורליהם. להגיע יותר מוכנים. כן לקחת את זה בחשבון. אני גם מציע לבני אדם. לא לבטרה לחלומות שלהם בגללו. כן, הם כי. לחטופי שזה. זה לא בכך זה גםניין של אופי. אתה עושה את זה באופן מאוד אותנטי. ואני לא באותו סגנון, אבל גם כי זה אותנטי לי כי כן יותר מופנם. נכון. נכון. נכון. אגב, לך ירמפחות היית מה שרלאי. מייד כי אני אתה לא מעורר. את הדבר הזה מעצם השקט שלך. האנטרוויות. אנשים לא מעויימים מהאינרגיה הזאת. אבל שוב זה גם לא. זה גם לא שאני עושה את זה בחוונה, מתוך פחד. לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא. אף פעם לא הייתי כזה. נכון. ואתה גם. בסנטה צריכה בתוך מקום שבתור בפקיד ששואל שאלות. ושל מיתן זה מקום, עוד נעים יחסית למקום של נותן שובות. כשאפשר שזה גם מאוד דולוגי, גם יקל. כי כאל שמעזין לפרוד קסטים, זה כאל. נכון. אנשים, נותנים לי בקורד. ואני חובד את זה. כן. כותבים נשאחר עם העריך וככככככ. נכון. אבל בתיק תוק וזה או פתאום יכול לקבל. נכון. נכון. אני חושב שידע אדם שבעולם שבו נכמוכיים. קשר הוא ירצליות בעל משמעות. או להשפיע על משהו. לא משנה בעיזה דרך הוא יחטוף קס היית וכינה. כן. אבל אגב, כן. עידה. ועדיין שעשה מזה עבודה לא יבטר. שום. ואני אעגיד, אגב, זה גאה. אני ראש ככה שאני יותר זה. אז אפילו אם אני לא חותפה, זה בסוף. ספוש דבר. יש לזה מחירים גם, לא יודעים. סתובב ברחוב. שעמדתי, אז פתאום זה. אין לתותר רמה של פרטיות. כן, די השתמיד משהו מזהיות איתן חושב שזה להיות מוכן. זה שלהם את המחיר הזה בעבר. כן. תראה, המחלק גדולה ביותר בעיקום עם החלט האמןות. ממהילה המחיר הגבוה ביותר שעדה משלם בחייבת האמןות. האמןות יש בה את כל המחלות כולם. יש ויטור ויש כניעה ויש פיספוס ויש כניעה ויש חוויה של האדר. כל משטרוצה רב בעיקום יש כבר בעימןות. אז המחירים שצריך שלם, אז זה שאתה עושה. על זה שאתה לא נמנה הם מחירים. שווה, אני תאכה, שמה, אני להיות קופרות. גם היום, אבל נגיד לפני חמי ששניים, שעבר שניים, עשר שניים זה הרבה את הגרועה, שאתה כאילו תדעה מלך הפריים טיים, תאולך ברחוב, לא חותה אלך ברחוב. כן. ואנשים באו ועמרו לי, תגיד. אתה לא נורא כשז והם שלם. אמרתי, אני בכיוון שאני לא תופס מהצמי. לא ראיתי את זה בכלל. בבנדה, לא, לא, לא, לא, לא, לא. אני זה כיף, ביי. כאילו לא בטייפה אמרתי. אתם יודעים כאן זה כשזה הרבה רחוב, שאנשים. לא, לא קשה, כל בסדר. אומר היה, אני נותה לבנדם כיף. ממשיך להלכת אני פעולו, אתה יודע. ואיפו זה שלפעמים פעם ביום פעמים ביום בעלי מישום? והוא אומר לי הכי. אני צריך את חמה שהוא מעלב. אתה אצלת על התחיים או שני תהלית החיים או שני תהלית חיים או שני תהלית חיים. וואו, כאילו אני אומר, וואו, איזה זכרות יש לי לקבל רקודניציה. זה אוהה. איני, כיבלנו. יאללה. מה קורה, ממש? סימש, סימש, סימש, תולה, למקופון גם. אתה דבר לגב כל רם. תשאום. אני אבצל על גם הוא, באוכה של משלום כך. יופי, עוד זה שאת חשאלה. כן. כאבא, על מתה או כאדם, על מתה הכי מעריכותי. לא הבנתי, אתה אומר, כאבא או כאדם. בכמה על כאבא? מה זה משנה? מה אתה הכי מעריכות? מה תכונה שאתה הכי מעריכבי? ש. אני תקורה לי זה בצורה פשוטה, עלומד מתערויות אבא. או תמיד משתפר, אני יודע. תודה רבה לך, שיר חיימניים דבר את חודמת. יעמניים דבר. לב. לא דיברנו לפני כן, נכון? עשינו את זה אותנטי לחלוטין. כאבא, אם הילד שלי אומר. עכשיו, אני חי מעריכ בחה. שאתה לומד מתערויות אבא, ושתכל הזמן משתפר מה זה אומר. שכשהוא, יש ביקורת, וכשהוא אומר לי, כך וכך וכך, אני עושה את מה שעמרתי שאני עושה. איזה, תאות את העמריקי שהכי למדע אותך. או, או, אתה יודע, יש הרבה נגיד, אני ככה דוגמא, בוא נכחת ילי. ילי, היי לא, אתה מכיר את הילדים לשאולכים על קצת זבעות ושיום קטנים. כאילו, היי לא כל מיני חולשות בשירים בגוף וכן, אחרי זה גם גילנו את הסיבה לא משנה כרגע. ויום אחד הוא בא, הביתה ונורא בחה שכל החברים של נושאים באופנהיים והוא לא. אני כיבלתי החלטה שבהיוק וייקרו כאוייסה הלופנהים. כי לא יקרה שאלת שלי. יהיה מסכן, ולא חליסה הלופנה עם חברים. ולקחתי את זה כפרויקט ולא וייתרתי נכנסתי, בול או וייתרתי, והוא פחד והוא נפל. אציור החבל אופנהי. טוב או לא טוב. שאלה טובה, איך, נכון? מה, איך, נכון? מה המחירים? יום אחד הוא בא והמר לי. אתה יודע אחד אוהם שהחיקה של איתך. אני שלוש כך שלובית ונפלתי ולא וייתר פחדתי ממך. רואו. אז הקשבתי. והמרתי לא קרוקו, אצלג איתך תודה. שזה מדהים בעיניי שאתה אומר יש אנשים, אני עוד תודה, אני עובדים אנשים בנשיבים. עושה להם תרגיל, שהם צריכים לבקש סליחה בדמיון מודרח או לא לסבקס לחסיכה. להגיד את האמת מול ההורים שלהם שתקשיב, שכבר ה-20 שנה בקבר. זאת אומרת, הוא מתאמת בדמיון מודרח עם אורש-30 שנה בקבר, הוא לא מעיז. עדיין הוא לא מעיז. כל כך קשה לו. תלו, אתה ילד בין שבע אסרבת, ונעמד את הלימון לפרצוף את הגרון. תודה. ושאלתי אותו שאלות, ותחלתי לשתפר. נעמדתי לו, אוקיי, איפה זה, איפה זה, איפה זה, ולמדתי? אני חושב שזה גם פתח נקודה מאוד מעניינת להסיכה שלנו של מקורות המוטיבציה. כן, כי הייתה לא מוטיבציה בסופה של דבר, והוא פעל והוא הסיג את המטרה שלו. מי, עלי, על האופניה. עלי, עלי, על האופניה. כן, והוא חושב שזה כך הרבה מאיתנו, פחד ועל כעצמית ובכורת יכולה להיות מוטיבציה, אבל יש לה הרבה מחירים. אז בואו נדבר על זה, קצת, איך להמיינת עצמנו, לא דרך פחד ועל כעצמית? קודם כול, אני חושב שעל כעצמית היא, לעולם, אף פעם, לא הייתה. מוטיבציה לתמועקדים. אני חושב שזה, אני חושב שזה עבודה בעיניים. אני חושב שרבה מאוד פעמים, אנחנו עוברים משהו, אנחנו עושים טעות החומריקים את עצמנו. בשלב מסוים בחיים כמו בחיים, כן עשינו את נתנסות והצלחנו. ואז החומרים זה בזכות על כעצמית. אני טוען זה הפוך. זה למרות על כעצמית. זה שטויות. שינה עצמית. על כעצמית. קעס על עצמי. זה רק לי בילולית, קודם. זה לא נותן לנו שום דבר. זה לא מנוע עצמיכה, זה לא שום דבר. כאשר בין האדם, כועשר עצמו, וסונת עצמו, ומחיב לעצמו, וכן בסוף מסיג משהו, זה לא בזכות זה שהוא חייב לעצמו, זה למרות זה שהוא חייב לעצמו. אז מאיפה כן אני מניע את עצמי? בסיכה פנימית, מלמידה. מי הבנה יותר טובה של עצמי. מי הוקרות. מי אזרח איצונית? מאוד קשה לנו להניע את עצמנו, לא דרך כבר במות פעמים, כי ויכול דרך כבר. מאוד קשה, חסרים כלים. אני צריך שמי שהוא רגע יבכין בי. שמי שהוא יגיד, ואני אגיד נהל, לא יצלחתי, יגיד, מה לא יצלחת? אבל בוא נעצו. מה כן יצלחת? ולא תשמע, הייתם זה שעשיתי את עשיכה. אמרות, לעצור. זה מובן מי אליו שיהיה שאתה לעשות עשיכה? לא. אוקיי. אז בוא תעצו רשני אחת. בואו, על מה יש לכל להגיד לצוחת תודה על הדבר הזה או להוקיר את עצמחה? אז אני חושב שמישהו חיצו נהלנו. להסתכל, וכל הזמן לראות, איפה אנחנו כן? לזהות את הלמידה, ורדת לא הוקיר את עצמנו. אנשים לא יודעים לא הוקיר את עצמו. כן. כל מי שמוקיר את עצמו שחצן. זה פשוט נדים. הוא מכיר את עצמו. הוא מכיר ברצמו. לא אומר רגע, אבל אני עושיתי איזה שחצן. לא. הוא מכיר במישהו. יופי. תעזור לו. תגיד לו שחצן הלכה הכי. נדר. וואו. אתה יודע מה. תגיד איזה כיף גם אני תראות זה. איך אני עושה את זה? תשתמש בזקים הכור עוצמה. אור, לא חושך. איזה יופי. אני רוצה לתת תרגיל מסכם לנושש דיברנו לב של הפחד מהצלחה. זה אני רוצה בעצם, אפילו נתנו אולי שני תרגילם. דבר ישון זה לזהות את זה. כי הרבה פעמים זה פחדים מאוד לא מודעים. נכון. ודבר שני אז. אמרנו, שאולי הדבר הכי חשוב, זה להגיד, אני מוכן לחובות את הכאב מה שלו, זה להבוא את הכי שלון את הביקור את הכינה. אז איך, איזה שתרגיל מהסיך להסם את שני הדברים האלה? איך אתה תרגיל עם היפימו? אני עושה את זה בסדנות. אני אומר לגיד לבנדם, אני אומר לך בתוך סדנה הפרופו ביקורת. אני אומר לך, אנחנו איכם לסות, בוא נסת זה עכשיו, אנחנו איך אני עוצה סות חתגיל. אני חושב חתגיל. גדם, כן. אוקיי. אז אין את תרגיל, אני אגיד לך משהו ואתה תגיב למה שאני אומר בסדר? את התיפש. אוקיי. אוקיי. נהלבתה? לא. לא. למה לא נהלבתה? כן. אני עודש, אני בתוך בעצמי בך. איך אני וגם, אני מבין שזה משחק ותרגיל. הבנתה? כן. עכשיו תראה זה קטע. אמרה לבנדם, יבוא עכשיו בסיטואציה אחרת. מי שוחר? יגיד לך, את תיפש, את התיפגד עם כן נשמתך. איך יכול להיות? שפעם האם שמתת המילה תיפש? פעם אתה נמל, אוקיי? ופעם אחת אתה נפגע, בשנייה מכירים אמרו לך שאתה תיפש. ואז אומר, איך באמת? אז אני מסביר להם שהתגובה, הזאת, אתגובה הרגשית, היא לא באמת גובה הרגשית. הרי, איך אתה, שאלתי אותך למה לא נפגעת? אז בארטלי, את התהליך, את התהליך המחשבה שעשית, הליך אני תוח שובי לקח? כן. שלא נפגעת. אני אמר לאנשים חברה. אתגובה את הרגשיות שלכם, זה מחשבה מהמתרגשנייה. שמה אתה? עשית התהליך מחשבתי, נתת על לזה פרשנות, ואז החלטתה אם להיפגע או לא להיפגע. ברור שכשאכו נפגעים, אנחנו יכולה להירים לחך שעשינו את התהליך הזה, כי הוא קורה בצורה של חצי מילימטר, צורה אוטומטית. לגיד, אם יש לי הייתה אומרת לי, את תיפש ואני אתם איתי כועס עליה, ועכשיו הרוא אמר, אפילו סתם בצחוק, ואני אשר כועס עליו. כבר את ניה. כבר את ניה. ולאנשים, אני אחד, בוא תסתכל על הדבר, את התחילי הצרלה צריכה סביבה, ומי היום, אתה לא מגיב יותר בצורה אוטומטית? מישהו אמר חמה, השואו, תגיד לך לזה משחק מעניין. מה פרשנות שלי על משהו אמר? אני את שכבר נתת הפרשנות מעולה, שזה משחק. לדוגמה. שאתה נארת זה בוחבה, אם נפחון אותי, כמה אני אשר. איזה יופי. אכל המפרשנות. אני אמר להשים את הסורר בית ארגילים, כאלה ותתעדותם. תכתבותם. תדברותם. אפשר להקליט היום. אני גול דבר. תשלחותם לשלושה חמדים. מתחיל לקרות הלכמדים. אנשים אשכרחה. יוצאים מהוטומט, ואז מתחיל עלות אליך עצמי. הוא פתאום רגע. תרגב אז הוא גם מתחיל לעשות את ההכוון. דיברנו מקודם על התרגיל, שכשמישהו מדבר אליך לכל, קודם כל תגידים, את המחבדת אותך או לא קודם כל בעצורה. אם מקובל עליך הפנייה שלו, אליך הגן או לא. תעשה את ההפכנה. ואז אם משהו פונה לך בצורה שבין אינה מחבדת, אתה לא מומשיך. כן. תמר לסליחה, אבל אני מבטר, תודה. אבל אני רוצה להגיד. אני מבין שטרוצה. אני מוכר שלו. אני חושב. זה לא מחבד. אתה יודע, מטעי אנשים לא שמים גבולות אחרבה, שוב, יש גם את התפוס של ריצוי לא נקנס אליו עכשיו, ממש כולם אפילו אנשים שהם לא מרצים באופי, איפה שהם מאוד נחזים בקשר עם הבן אדם שהם מאוד רוצים את הקשר איתו, לא יודע, כי אולי יהיו בן אדם הטרקטיבי, אולי יש לו קסטף, אולי, יש לא עומד. איך זה, איך זה בא לסק ולקוח? ככה זה לבגישת מחירה. תראה אותי בבגישת מחירה, פעם בחיים, אתה מת מצחוק. מת מצחוק. אין דבר פחות מעניין אותי בעולם, אם הוא יהיה לקוח שלקם או לא בסוף. לא מעניין אותי. ודבר שיכור החיזם עליה. מוכלת, גם. אולי, שכן לקיול כוחות שלי, חלק לא היו, חלק אתה מתאים להם, חלק אני מתאים, חלק הוא מתאים. אני ברגישה סקרן ילדי, נהנה, חוקר, אוהב, מצחיק. מה שאני באותו רגע? אני ברגישת מחירה. למה? לא מעניין אותי לרצות אותו כדי שהוא יהיה לקוח שלי בסוף. לא מוכן, לשאולים אתם בכלל אתה הדבר הזה. אני רוצה להיות אני. חלק מה אני קיר. בחלק נהנה, שיר את זה מתאים להם. חלק מה שיר את זה, לא מתאים להם. הקביל את זה עכשיו למערכות יחסים. אותו דבר, כמו שאני לא זכוק להישור שלו, אוהבי אומר, שאו ילד קוח שלי, ואז אני מתחמד ונורנאוי. הקיר את זה אתה נכנס לבגישה. זה מישרד מדעים. יצבתה לבד. תגיד אחי את האמיתי. מריח מלחמי קילומטר שאתה לא אמיתי עכשיו. מה אתה רוצה להם? למה אתה עושה את הדבר הזה? נגמרה בגישה מבחינתי שמישהו סליק לדבר. אני מקבל חרה רבה כל הגוף. תהיה את האתגידה לאן איזה ירופיטה. אני שתן לי שמושת האמיתי. אותו דבר מאחות יחסים. אם נורא חשוב לי על משלי, בטשווה עשרה היא הענקוד ההסוף ספורט הכי גדולה שלי. היא עושה פרצוף הכי קטן. תגידי אומרת להבו בוא נילח לי קנות זה וזה וזה. אבל האמה כנינו כבר השבוע שעבר תעשווו אותי ויוסה לי את הפרצוף הזה. טוב. אוקיי. אפשר המופיע לי, אתה לא אבתוב. האמה לא מרוצה, אתה לא אבתוב. זה שיתנהיה שמאוד כשאני להיפתח ממני. ירדת להפעיל אותי ברמות מטורפות. מה אני עשיתי הרבה פעמים לו עד היום? אני ידלה, טוב, טוב. אז בואי נילח לי על הסוד את זה. אני רוצה לרצות אותה כדי שאיתי עשר אותי שאני. שי חברה שלי, שאני אבתוב. אז לכל אחד מתאנו שאתה מקומות. מקומות החילים עברתי את זה מזמן. אם על מה אני מתקשר, ואני כאילו רוצה נורא לרצות אותה. קודם כל חמלה אגב. זה בסדר. אני חושב שבאדבר הראשון בבסיש של כל התליך התפכותי של זה חמלה. קום כל חמלה. קום כל לאחר, חמלה לעצמי. להגיד, "המדוינג מי בס, אין דודסן קוסטן." זה זו קילו. -גם מתייתי. אוקיי. ובסוף, מה שיהיה לי אמרה עכשיו. כן. האם אני משתפר? האם אני לומד? תודה, אם אני לוקח את הנושא הזה של לא להיות תלוי ולא להיות זה קוק, אז באופן. כי ויכול פרדוקסלי, אז דווקא כשלא אכפת לך, לא לא אכפת לך בומד שתלא זה קוק. לא זה קוק. לא אכפת, זה לא המילה אנחנו נכון. לא זה קוק. אז דווקא אנשים יותר נמשכים. נכון. תמדם דווקא יותר רוצים. -מת. תמד שמיד האדם עציב את תגבול מה קורה? שבנדם עציב את תגבול הוא יגלה שהרבה יותר אנשים רוצים להיכנס. אגב, ככה הוא את זה למצב הכי קטן. יש לך בן, אני גרר בזיכו, ניהקו, ושחבאמי דרוב, במיד רחוב מקום אחד, שני מקום אותה, המין לי אותו דבר. אחד, כך קרה, כל הזמן יש חוויה שאין מקום, והשני רק, כולם רוצים לעמוד בתור לי כנס, במאה, איפה שאין מקום. איפה שצוגרית הדלת אנשים רוצים לי כנס. ככה זה, אם אתה תציב גבול, ואתה תדע לחבד את עצמך. ותגיד, סליחה, ואז זה לא נאים לי. עד כאן, אנשים לי חבדו לך הרבה יותר. הרבה יותר רצו להקשיב, הרבה יותר להיות חלק. ורק אמרנו גם, תרגיל לזיאוי שלה, חסמים האלה, אם הם לא מודאים, כלפעמים זה אפילו לא מודא, שמענה אפילו לא דא שיש לו את זה. תראה, אחד הדברים שאני רוצה להגיד לה אנשים בדבר הזה בזיהוי, זה להסתכל, המקום טוב להתחיל בו, זה האמונות השליליות שלום. מקום, עוד יותר טוב להתחיל בו, זה בפוסי פיצוי שלנו, לדוגומה. אני אגיד למה נדם, תגיד, האם זה איתה, האם אתה ואני מכירים את הליצנים את מדעים? שהוא שיהיה ותמיד הוא זה איזה, איזה דיחד, איזה דיחד. גם כשזה הוא יודע כבר, שזה לא במקום, הרבה פעמים אומרים לו, אחי, נכון או לא, נכון. למה הוא ליצן? מנגנון הגנה? -מנגנון. איך הוא פי תח את זה, זה עבד לו. מטאי זה עבד לו, זה יכול להיות נגיד בבצפר, הוא היה קצת לא מקובל, אבל אז הוא תחי ספר בדיחות בו, נראה להגחי! אתה, אתה. ואז האפחריות מנגנון פיצוי. תרגיל מעניין זה להסתכל על מנגנון מהפיצוי, שאני דוגמא, אני תוב. אני תמיד ירצאת, מי שסביבי. מנגנון פיצוי. אם זה בעל חשבו ניגם, אני יודע, זה בעל חשבו ניגן. להסתכל על מנגנון הפיצוי, אבל איך לדעת מה זה הגנון פיצוי? -גנון פיצוי. אני אגיד לך. אם אני מזההיה וכל אדם שיש לו מנגנון פיצוי יודע, נגיד אדם שהוא נורא מרצה. הוא יודע שיש פעמים שזה בעל גם על חשבו נו. חושב שזה, תהליך לדעת את זה. זאת אומרת, מי שאומר, עוד מאוד מרצה זה שקופ לו. -שקופ לו. אז אני אומר, בוא נתחיל בתברים, לכל אחד מתעש דברים שזה שקופ לו. כן. -שאנחנו כבר מבינים או לדוגמה שהוא חכמולוג. הוא תמיד, יש לו, "כן, אני!" ובר מזהי שזה בעל חשבו נו. יש אנשים שמועם לא הישתו או הבן שלו או מרלו. למה אתה תמיד הוא מראו אי הוא מרגיש את זה? אני מציע לעצור להסתכל על מנגנונה פיצוי אלו. להבין מה איזה מונשת לליד ואנו זה אמור לפצות. ואז להתחיל לעשות העבודה משם. כי אם אני מזהה שאני נגיד מרצה, כי אני חושב שאני לא מספיק טוב, אני קישלון. או אני לא מספיק חכם. אז להתחיל לעשות עבודה בתוך המקום הזה, זה רען מצוים. אחד דברים שאני נימו אותי לשאול אותך. אני חושב שותף בסטרטפ של הילה מטפלים. ואתה 30 שנה, בתחום לא בדיוק של התיפול, אבל הימון מאוד דומה. מיניים אותי איך קרואה את השלום של AI עם הנושא של האימון. איך זה יכול לעזור לעמנים. יכול לעזור מאוד. קרוא קוד צריך להגיד שכבר היום יש מודלים, שה AI, מהלים מרשת שהם עשו את זה, הוא את עצד שיבתי על הדליים. דיברו עליהם, אמורם בו. תן לי ביקורת והם מגלים. אלוהים שישמור. או תן לי מגלים ששמה. הבנה בספולחת. ובודקת ומגלה. ושומעת אותי, ועוד חם ועד ועד ועד ועד. אני חושב שזה יכול להתנדבך מאוד מאוד חשוב בתהליכי, עימון ותיפול. נדבך. הם מקום שבו אני יכול להגיד זה תרגיל שעברתי היום על זה אני עובד. זה תרגיל שעברתי היום. זה מה ש. יודע מה אולי. אולי אני אפילו עדק את השלשתי יותר מעניינת לכלל המזינים. איפה, איי לא יחליף. זאת אומרת, איפה הוא יעזור ואיפה הוא לא יחליף. איפה בן אדם עדיין יהיה בלתי ניתן לחלפה. וצריך להביא את החוסקות שלה. אני אגיד לך לצארית השורת. אנחנו נבסוף בן אדם בנהי יניתן לחלפה. חייב להגיד את זה. יש לי את הסינגולה רטיפוינט הזה שבו מה? סינגולה רטיפוינט אחד מהפיינים שלו. אומר, מתאי כבר לא נדע. לא תדע כבר שאתה לא עובדי בן אדם. אתה איזה קורה. על פי האום וההרגון העולמי שעובד בדבר הזה. על פיים שלושים לא נעים להגיד. חמש שנים היום. על פי כל המומכים החוני בסינגולה רטיפוינט. סכנת חיים יש לו מה. יכול להיות אם לאן זה ילך תוך הדבר הזה. אבל לדעתי, אין החוקנית עמים לאכלפה. אין בסוף. את עוד ההשפלוס ומינוס הכול דבר. לבין האדם בסוף יש איתרונות של הדעתי ככה הרבה מאוד שנים. עד שיחידת אי אי שתוכל, אתת את כל מה שבין האדם יודע להגיד, דוגמת הפגיעויות שהוא עבר ואיך זה ובלדביטוי בציכה שלו. לא בטוח שזה יהיה כוכח מהם. אבל איפה ההפוך. איפה שהאי לא יביא את החסרונות שלה מטפל או המאמן האדם. הייתרבות הלא נכונה. קוונה, אבל השילוב של מטפל ביחד עם אי. כנראה בשנים הקרובות זה הכי. אז לא, אבל שאלת השאלה פרובוקטיבית, אני אונח פרובוקטיבית. אני לא חושב שיכול לא בלטין את האינחלפה. להצרין להתיע נחלוקן. בדרך לשם, כן השילוב של אי. סתם מהנתכה, אנחנו חושב עושים בעימון מנהלים שלנו. יצרנו פרופיל של 22 מנטורים הנקים. לקחנו סוכם אי שלא אולי לכל האינטרדבוי הקמוע. אלא באמת איזהנו אותם במלם הלחומר שהוא ידע לדעת לענות בדיוק מובלגייץ או בדיוק מועלון גל או בדיוק מועזר או בדיוק מוגיל שווייד באמת עדה. ובעימון מנהלים היום אנחנו יקמנו דרך טוריון. אתה בוחר מתוך עשרה ממש וחמישה, אי ג'ינטין כאלה? וזה הדרך טוריון שכה. במחר אם יש לך המעמנו ודיתך, ויש לי למה שמתחפטיון רגע, בוא נשאלת הריתו דרך טוריון קודם קודם קודם כול. קטע מגניב. קטע. אתה מקבל פתאום עליהם על ההסתכלו את הקודות מבט, זה לא גורם לזה שטלות את צריך לבחור בסוף החליפול. אבל זה פותח לכם עליהם עליהם עליהם הקודות מבט. אז אני חושב שהשימושים הם רבים ותובים. אני בדרך להחליפ אותנו, אנחנו נעזר בו הרבה. האם הסיכו שחליפ אותנו? בעיניי כן. אני קהח את זה בנקד. כי ברגע שאנחנו נעים סוג של אברידים, חצי בין אדם חצי. AI כבר היום הוא מחליף חלקים בהמשיעות שלנו. סקרנות. אני בתור ילד איתי חייב להפעיל מלם על הסקרנות הרבה יותר מהיום, כי היום הכל בקצעיית שלי, הכל מוגש לי נורא בקלות. אוריינות של מלם על היכולות, זה נהיבד. זה חלקים בנושיאות שאנחנו עושים המחרוץ שחריות למשהו סינטטי. באופן טבעי שתעושה המחרוץ לחלקים בחלמשהו סינטטית. הלא צריך אותו יותר, הוא ילך ותנבן. אז חלקים בנו התנבנו בעיניי. זאת לא סקנה סתם, סקנה האמיתית. אני חושב שבילתי נמנה כבר היום. אני ראה מהפכה הבאה שזה כבר ייחוד של הביולוגיה עם המש. מנציה בטפנו. -אגב, אין לו מה סקנה מה זה כבר קרה. כי היום נכון שזה פשוט בהמשך ליד שלנו. בזה כבר קרה, הוא מחובר על הגוף. זה כבר סייבאונטיק. מה השלב הבאה שזה יהיה פה. הוא מרד השינוי, אבדל של יעד. ברור שכן, אבל הוא אומר, בפועל אתה כבר מחובר. בוא נגיד 2,30 ומה הלאה שזה קרה. מה המשמעויות, הקיומיות, רוחניות, אוקיי. כי ברמה הפסיכולוגית, את אומרת בסופו של דבר, היא ידע להכניף את זה. בישי רמה קיומית את החושב של אין זה עובד. תשמע, זה פילוסופית. -לא סופית. פילוסופית אנחנו חושב שכל אתם כל זה נורא מסוכן בגלל מה שאמרתי. חלקים בנו התנבנו, שהם חלקים בעיניים עוד משמעותיים בנושאיות שלנו. הם בסופית נבנו כי אם אתה לא משתמש במה שהוא מתנוון, כמו שריר, כמו אותו פייצריר, אין אבדל. בסוף יהיה משהו אחר, אין זה בעיניי, זה בלתי נמנה. יהיה משהו אחר, זה יכול לקחת למקומות טובים. זה יכול לקחת למקומות לא טובים. למקומות טובים אנחנו נתנתק מהמלחמה הישרדותית הנוראית. השלב הבא יכול לקחת אותנו ניסרדות לשפה הוא יכול לקחת אותנו. ומצד שני, זה יכול לקחת למקום של שלטון מוכלת של מאטים על רבים. זה יכול לקחת להרבה דברים. זה יכול להיות מאוד מסוכן, זה יכול להיות מאוד נפלה וזה יכול להיות הכל בעימצע, לא אמרתי כלום. אבל זה מה שאני חושב, אני לא יודע. איפה לא יודע? -איפה לא יודע. מה שאנחנו יודעים שכנראה, זה יהיה כבר סוג של חיה אחרת. חיה אחרת, פה אברנו את השלב שזה אולי, אברנו את השלב. אני כן רוצה להגיד משהו, אם לא אכפת לך. הוא כאילו שיווקי, אבל אני דבר עליו לא בגלל שהוא, לא בגלל מסיבות שיווקיון. אני אחת לעשות עושה תהליך חברתי. מאוד מאוד גדול. בעשו שעבר עשיתי פרויקט 1134, ועוד המשמעת הלאה, ומתורצת כנס פעם נשלח לך תראה חומרים. לקחתי 1,600 איש, ואימן נותם, תותי מנותם במשך שנה, בעכינה. לקחנו את הביטן המרכזי בגניה את הערוכה 1,600 איש. סדנות ענק, שכנו בזה מאות 1,5 קלים, החשבוננו, וחק החברנו את המקבוצות קטנות, לבינו את המשנה. פרויקט מטורף, פעם משנה, החסן פרויקט חברתי. אני משה ככה חבר דחת בקרוב, השנה שימינו. הפרויקט הזה הוא, החבר חיון לעשות בעצם אני, הוא לבואי כללי אינטרנטי, עם הואה בנארים, עם וללא הלות, ונחום השקים אותו. אז אני מציע שאנשים אירו באיסטקטים אחר. -נעשים קישור. -אתה הליך חברתי, אני סבח את עשים קישור. ממד זה נובעת ישראל אותי. -מה? אנחנו בעסקה השפעה, מדי פעם, חשב למונורה, להוציא את זה מהמקום של תודה ה-5 פיקסף תקנה את השירותים ובכל הוא לעשות להשפיע, ויות משמעותים. וזה הפעם. הפרויקט הזה יוצא לדרך, נסמך. וסמחה, אז אני ערסים פה קישור למטה. נערבה? -מה מש. הליכיף, תודה על הסיכה מעניינת, תודה רבה שחום.