הדובר דן בחשיבות אימוץ גישה אישית לביצוע משימות, מעבר ל"דרך הנכונה" המקובלת. הוא ממחיש זאת באמצעות הפודקסט שלו, "פאקורן", שם ויתר על שיטות עבודה סטנדרטיות כמו תחקיר מקדים או וידאו, לטובת גישה ספונטנית התואמת את אופיו ומגבלות הזמן שלו. גישה זו אפשרה לו להתמיד בפרויקט לאורך שנים. הוא מדגיש שעצות טובות, גם ממקורות מהימנים, חייבות לעבור "מסננת" אישית ולהתאים לסגנון החיים, לכישורים ולרצונות של הפרט. בנוסף, הדובר מתייחס לדיון הציבורי סביב חזרת עובדי Wix למשרד, ומציין כי בעוד שחשיבה ביקורתית על עולם העבודה היא התפתחות חיובית, יש להימנע משיפוט נמהר של החלטות ניהוליות ללא ידיעת כל הנסיבות. המסר המרכזי הוא שעל ידי שילוב של אוטנטיות אישית והתאמה של שיטות העבודה לפרט, ניתן לא רק להתמיד אלא גם ליצור תוצאות ייחודיות ומספקות.
אוקיי מתחילים עם פה פשלוש, באפעם יש לנו עורס את חדשה, מההיא, מי זיקק פתיחה. העינתי שער, כמה אתי שער, נכולו דיב, ממש כמו פה פעמים פה פייפור עולה עוד שני פרקים, כלושה פרקים, חמישה פרקים, חמיש עשרה או שזאת הקהרון. מי יודע, לכמה הדנראות, לעשות אושו לי הוא בלייק כל כך הרבה נכויבות, כמו שאני רגיל לעשות, זה הקונספט של הפרוטקסט הזה, ואני מקווה בין טיים, לעזור לכם, נכוכי דבר היום על כמה דברים, אבל אני ועדיה מראים. שתי רד דבר אחד בראש מסודר לי, ואיגל את זה נשאנה מוזיקה. אוקיי, אוקיי, אוקיי אתם רובים סינט-פופ? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מי המאמין שאני אפחר בסינט-פופ כ-жאנר כמובן הייתי באודיו לייצר מוזיקה AI אם אתם לבקירים זה כמו סונו אבל אחר ונורדך מה זה יצא של מוזיקה ויצא חבחור ג'אנרים ובחר טיסינט-פופ והדארגה שלא התחלתי להקליטת פופ לא הבנתי למהרוח שלי הלך לשם אז עכשיו הבנתי בכל אופן על מה רציתי שנדבר היום אימא יש לנו כמה איניינים ואני חושב שהאחיך השובינם זה משהו שנקרא the right way the wrong way and my way to do it. או your way to do it. על מה אני לדבר על זה זה הם בעצם בכל דבר שאנחנו נגשים אליו לא משנה אם אתם עובדים במרקטינג בסס בפרודק בפיתוח בפרציות בשראות לקוחות במרחירות בטוחה חברה שאנחנו עובדים ביש בספקטיס איך אני רגיל לעשות את הדברים אבל בעיקר יש בספקטיס שאו נחשב כאילו להיות הדרך הנכונה שבה אמורים לעשות את זה אוקיי נגיד אני רוצה לעשות פותקסט אז יש בספקטיסט כאילו איך אני אמור לעשות את זה. בוא נקרא לזה the right way. יש גם את איך לא כדי לעשות את זה אוקיי נגיד עם הייתי עכשיו למשפרית קטשופה למסך ותוך כדי סוגר ופותח את המוזיקה עוד כדי לשגע אותכם כנראה שזה היה the wrong way to do it. והאמתי שבתור מישהו שהם אתחיל והפסיק והתחיל והמשיך כל מיני דברים הרבה מאוד דברים בשנים האחרונות אני גיליתי שיש את הדרך השלישית שנקראת. אז אמרנו the right way the wrong way ויש the way I will do it יש את הדרך שבה אני פשוט יצליח לעשות את זה. עכשיו הדרך הזו היא לפעמים לא the right way, לפעמים לא הבסט פרקטיס וזה משהו מאוד לא מבלבל כי זה אומר שאני יכול לנסות לקרוא את הספרים הכי טובים באיזשהו תחום אני יכול להקשיב לה אנשים שהתנו לי את ההצאת הכי טובות בתחום אני יכול דברים עוד שאת ג'פטי שמנסתם הוא בדרך כלל מדברתי על הבסט פרקטיס הוא מה לי מה הדרך הכי טובה לעשות משהו או קופא אלא טרום משתם לא עבים כל עוד. אבל לפעמים זה לא מתאים לי זה לא מתאים להרגלים שלי זה לא מתאים להיך שמוח של חושב זה לא מתאים להך שאני רגיל לפעול ולכן אני פשוט לא אצליח בזה אפילו שזו הדרך הנכונה אני לא אצליח למשל להתמיד בה או אני לא אצליח להיות בה כריאטיבי או אני לא אצליח להסיג בה תוצאות. עכשיו הגילוי הזה אני כמובן נוגניתי את זה בעצמי אני שמעתי את זה מתאי שהוא באיזה פוטקסט נראה לי מזה שהוא קוד שר לא זוכר. וזה מאוד דיד בק ביקי זה סדר לי בראש משהו שהיה את הקוייתי הרבה מאוד זמן היה דברים ספציפי שהייתי בסדר לעשות וכל מה נכשלו. וניסיתי לעשות אותם בית בוק. אבל אם ניסיתי לעשות אותם יומיים או שבוע שעה בסדר כשניסיתי לעשות אותם שלושה חודשים ראיתי שזה לא לך לי. לעומת זאת היו דברים שבהם לא ביקשתי יצאות אלא פשוט את חלטי לעשות אותם בצורה שמתעימה לי לסדריום שלי למוח שלי וכולי ומצליחו להתמיד מאוד למשל פרקורן פרקורן זה פרקסט שהוא כבר בין אסר עם הרבה מאוד ולא זוכר כמה פרקים. יחשב יש גם את פה בלבן אבל אותם אנחנו לא מתחייבים כאן אולי זה לא יקרה אל תתחבו אל תתקשור יותר מידי וגם כמו שאתם שואני זה מאוד ובולגן אז כנראה אתם לא מתקשרים יותר מידי לזה. אבל זה כבר אינניין שלכם. פה פקורן כשאנשים מנסים לי את ייציטי ולשאול אותי איך לפתוח פוטקסט או איך לעשות פוטקסט או איך להצליח עם פוטקסט או איך להשווה כפוטקסט. הרבה בין התשובה שלי אני יכול לספר לכם אבל זה לא הדרך שבה אני עושה זה כי אני לא אצלחתי לעשות את זה. בדרך שהיא ביסט פרקטיס. אוקיי אני עושה פוטקסט מסוג של רעיונות יש כל מסוגים אז בסוג של רעיונות צריך נגיד להתקונן לפני צריך לעשות פחקיר צריך להכין שאלות אני לא אוהב את זה. אני אוהב לבוא בצורה שהיא יותר ספונטנית. בפוטקסט רעיונות בי המנו צריך לעשות וידיוקים לא יהיה וידיו אז יהיה קשה לשווה כזה לא יהיה אפשר לעשות מזה רילס כדי להסים את זה באינסטגרם. עצריך לעשות וידיוק את דרווי זה לעשות וידיוקים אבל אני לא סביניים למה לא סביניים לפרוק קורן עכשיו אני סביניים לפרוק אבל אני לא סביניים לפרוק קורן כי זה פשוט לוקח עוד זמן. הקווצים למנקיים צריך לעלות אותם לכל עוד צריכה כך לערוך אותם צריך להכתוך אתכלה לקצת סוף צריך שהרוכים שלי עבור שהם סבר בלב וידיו יש הרבה מאוד ורים למרות שזה כאילו על הדרך ובקטנה. שום דבר היום הוא לא על הדרך ובקטנה שום דבר הפעם הוא לא על הדרך ובקטנה. מכירים את אלישורים לתחת המתקון שלי לחמין זה חמש דקות ואז אתם מתחיים לעשות את זה ואחרי חמש דקות אצלחתם רק לסגור את הדל של המקרר כי הבנתם מה אתם צריכים להוצאים המקרר ואז הבנתם שהבדוע לכם זה לא חמש דקות זה שהטעיים שבתוכם יש שזה שהוא קור שנמשח חמש דקות אז גם לעשות וידיו בפוטקסט של רעיונות באיזשהו מקום עם מתראינים וכולי ואחר כך לטפל בכל מקופ צגדול וזה זה לא חמש דקות יכולת שזה גם רק חצי שהאבל למה זה קרוני כי עבורי. פה קורן זה משהו שאני מנסה לתחזק כך שיצא פרק כל שבועל. אפילו אני מזייף ולא מצליח איזה חופשי הרוקאים המשפחה או הטבר ואז אני עושה שידור חוזר אבל אני מנסה לפחות שזה מה שיהיה. ברגע שאני עושה שיף לזה עוד קובד למשל עוד החנות מראש כמו שאני אמור בפוטקסט של רעיונות או עוד הריחת וידיו אחרי כמו שאני אמור בימינו כדי שפופ קורן יצליח לעשות. מה שהיא קרה זה שהיא תבספו לי עוד בין חמש דקות לשאה פר פרק פר שבוע מה שאומר שאני פשוט יפסיק מתי שהוא לעשות את פה קורן אני לא הצליח להמשיך להתמיד. הסיבה שאני מצליח להתמיד בפוק קורן זה בגלל המקום המאוד ספציפי ולא דור שני שהוא לוקח לי בתוך השבוע. אז אפילו שיש דרית ויוהי ואפילו שקדיר פה קורן לא צומך בזה צורה מטורפת כמו שוייכולו היה לעשות עם הייתי אולי מתקונן יוצר או עם הייתי הורך את עווי דיויים זה לא המקרה המקרה הוא שהוא מצליח חלקית תפות פור מצליח מאוד אבל מצליח חלקית גם אם אני לא שאתה דבר הזה עוד דוגמה. דרית ורונגבי דרית ומיוהי דרית ובפודקס זה כל הזמן להסתכל בנליטיקס אני יודע כי כשאני מראה אין לפעמים אנשים שהם פודקסטרים אחרים ישם דברים איתי אנליטיקס כמה זינים יש מצמיחה כמה יש מפרק לפרק כמה יש מספוטיפי כמה יש מיחוץ הספוטיפי ומטי שאין מושג אני בואו של המסתכל הזה מידי פעם אבל זה ברמה של פעם בריוון לאחרו בשנים האחרונות זה פעם בחצי שנה אפילו. יש לזה סיבר לא כאילו אכפת לי בואו של הייתי שמח שזה היה פודקס פחים אצליח בישראל ולקול פרקי אזינו מיליון איש זה ממש לא המצב זה לא פודקס שהוא מין סטרימי זה פודקס שהוא יחסית תמדים זה לא קדורגל או סקס או. ספוט או כסף אחד מהדברים שהם אחי אחי אחי נפוצים אצל כולם זה על קרירה זה על עולם העבודה זה על הסתגלות זה קצת יותר כבד זה לאנשים יותר חמים כמו חם קצו. אז יותר מדיר ולדאים גם לא מיליון אולי הייתי יכול להגיע למה אלף האזרנות לפרק אלים עושק בשביזה צריך להסתקי האנליטיקס צריך להבין איזה פרקים עובדו איזה נושאים אוהבים האנשים יותר אוהבים ולפי זה לתכננת הפרקים הבאים לחשוב על מה עוד לא היה לי פרק ואז אולי הזה אני אספר כזה מה שאנשים אוהבים. ללכת לפות קסטים אחרים אצליכים ובהם לראות על מה אצליכו הפרקים וללסות להתיק את זה משם לקחת גם את המרואינים של האמישם כמו שלא חיימני כל הזמן. אבל עניין כאן זה לא שזה עוד הרבה מאוד עבודה. העניין כאן זה אומר שפופ קוראין שהוא בשבילי איזשהו פרויקצת חמות שמצליח לי חיוד כבר עשרה שנים יגדל היא פתח את הבדויב שהוא דורש ממני לא רק מבחינת השעות אלגן פחינת המנטל איפורט מבחינת הקמה נמשקיע בו בתוך הראש למשהו שהוא יותר גדול ממש אני רוצה לתת לו זה הגדילי את הפורמור זה הגדילי את התחושות שהוא לילא הולך לי או אם ילך זה הגדילי את העת לעבוד שכן הולך לי אבל על משהו שאני רוצה לשמור על הפוקוס מאוד מאוד מאוד מאוד. אז אם הייתי שואלת שדGPTV אם הייתי שואלה אחרים ומתי מסתכל על מה שהכי מצליחים עושים שזה the right way החיים שלי היו נראים אחרת יכול להיות שפופ קוראין לא היה קיים ככבר הייתי אוזב אותו או שכל מה שהייתי עושה בחיים זה הייתי פות קסטר ושהייתי מציגים אותי לפי אני מגיע לרצאות ואומרי לפני אתה פות קסטר בעצם לא זה מה שפה עושה ולא זה התחביב של איזשהו שרים בשבוע הגג ברות או ברות או ברות או אבל יש אנשים שזה מה שהם עוצים להיות פות קסטרים. עכשיו אזבור הגטה תבתי יותר מידי בתוך הדוגמאה ספציפית של פוקורן אבל זה נכון לכל דבר שאנחנו נושאים בעבודה או בבית או לא משנה גם אם יש את הדרך הנכונה גם יש את הדרך המושלמת. וגם יש דרך שהיא לא דור שנית אבל התובה לאחרים זה לא אומר שהיא טובה לכם זה לא אומר שהיא מתאימה לפה שהאזור גאונות שלכם זה לא אומר שהיא מתאימה למה שאתם חזקים בו. ולכם מאוד בו צריך ליזרק ששומעים עצות כמו ההצע הזאת למשל אתם מאוד מאוד צריכים ליזרק שאתם קוראים עצות בספרים אתם צריכים ליזרק שאתם רואים עצות בסושל ולא כל דבר אפילו אם זה בישהו שאתם נגיד סומכים עליו ומעמינים לא אפילו קצת נגיד כמו שאתם סומכים ואולי מעמינים לי תזערו גם לעצות שלי אתם תמיד צריכים לסימה זה איזשהו טרנספורמטר בין מה שאני אומר או חושב או משהו אחר שאתם מעמינים וסומכים עליו חושב לבין מה מתאים לכם. להישיות הספציפית להרגלים הספציפים ליום יום, לזמן לגודל הפוקוס שאתם רוצים להשקיע בדבר וחולי. עכשיו, there is the right way, the wrong way, and the way I can do it. וברגע שאתם רוצים את הדרך שמתאימה לכם, הרבה הרבה יותר קל להתמיד הרבה הרבה יותר קל לעשות משהו. אבל איך לזה עוד איתרון, זה לא רק להתמיד, זה לא רק להצליח להכניס את זה לגודל הפוקוס ואזמן והנרגיה והמנטל אפורט שאתם רוצים, זה גם אומר שזה יצא הרבה יותר אתם. למשל, כשאני עושה את זה בדרך שלי ולא רק מסתכל ובוכן החכרים עושים את זה שכמובן אני מאוד מאוד אוהב ללמוד. אני כל הזמן מסתכל מהחכרים עושים כדי לימוד ולהבין וגם הרבה דברים אני לא יודע, אבל כשאני גם אחרי שזה את עצמי, יש לזה את האוטנטיות שלי. מה זה האוטנטיות שלי? הנה הרגע שמענו איזשהו שיר שאיכנתי בידיו, יכל יצאה הבטם אותו, יכל יצאה לא הבטם אותו. אבל המוזיקה הזאת נמצאה רק פה, שבזה דוגמה השוב פשטנית להגיד את זה שכשאתם עושים דברים בדרך שלכם, האוטנטיות שלכם נמצאת בפנים בי דיזין. המי שאתם נמצא שעמים, אתם הרכנים, זה יותר רוח, אם אתם אוהבים הכול קצר, זה יקצר. אם אתם אוהבים להסביר את ה-Y קודם, היא ה-Y קודם, אתם אוהבים בתם ליינטפארס, זה יהיה בתם ליינטפארסט. וכולי וכולי וזה נכון, אפילו אם אתם דת האנליסטים, אוקיי? אתם תציגו את הגרפים בדרך שהאתם חושבים שהיא טובה. אולי קראתם עשרים ספרים או שם ראתם ארבע מאוד פרוטקסטים על איך כדי לעשות סטוריטלינגים דתר, אבל בסוף אתם רוצים את הדברים שהאתם אוהבים ותעזרים שהאתם התחברים עליהם, ואז בסופו של דבר יש לנו איזושהי אוטנטיות ששומרת אתכם, ושומרת אתכם גם מאוד מאוד שונים מ-JPT, מ-Masha AI יודע לעשות. וזה משהו מאוד מאוד יפה שאני רואה את זה חוזר אתם יודעים אצל גם אצל אנשים שאני מאוד מאוד מעריך. אני כתבתי את זה, אני רוצה הכל לפני ב-26-20, כתבתי את הדבר הזה, אני רואה את זה, אבל בלי קשר אליי, ולא חושב שהם חזביכי לקחו את זה אימניה, אני חושב שהם הגיעו לרסקנה הזאת בעצמם, אנשים מדהימים כמו אראן גפן או מרדברים דומים, ברח לי שם תכף אני אגיד, עוד מישהו שאני מאוד מאוד מעריך שהם מדבר על זה ככה גם את תימפריס שמעתי מדבר על זה ככה. אז זאת אומרת, בסוף אנשים שהם מסתכלים על איך אנחנו שונים מה AI ואיך אנחנו יכולים לבלות בתקופה הזאת. אז אחת הדרכים היא לנסות להצליח כן להכניס חלקים מאיתנו. שאני יודע, זה יש מקילו מאוד מאוד מאוד מאוד מופשת, אבל בסוף אם תסתכלו על מסימות ספציפיות שהתמוסים, על פרויקטים ספציפים שהתמוסים בעבודה, ותסתכלו על המקו של המקו של המקו על הרמתה לפעמים דקות, אתם תסים אולב שאתם מוסים את הדברים בצורה מאוד מאוד מיוחדת ובצורה שמתאימה לכם ושונה אפילו ממשו שיושב לי אתכם. יכולים להיות שני מנהל שיווק שהפבים באותו משרד אחד ליד השני ומיו מאוד מאוד שונים. אחת תסים שימים לחוז מהזמן של על קריייטיב ושלושים החוזמן מהזמן של על הרוצא השיווק ואשני עשה בדיוק הפוך, גם יש להם בדיוק את אותו טייטל בעבודה, והדבר הזה הוא גם מבדיל אותכם מהיהיה, ואני חושב שזה מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב בנושא הזה. עוד משהו אחת קטן שרציתי לדבר עליו, ויום בפרק יש את אנחנו נמצאים בשלוס רבה ינוער, על עוד איפה אתם בסערה, על עוד איפה אתם מפחדים עולומיים, ילכם את ירן ישראל שתיים אם תגיע או לא, אלי מושג, אני לא חזי, לא שמרחמות ולא שמי זה גביר ואין לא מבין בזה כלום, ממש גם משחשתתי שאני מבין בה שאני מרחון אותם אני שאני לא מבין כלום. אבל הנה בנושא שאני כן קצת מבין בו וזה הסיפור של Wix והחזרה של חמישה הם אם לא משרד. בטח שמטם על זה, בטח קראתם על זה, הרבה ישראל לפזוויות, אנשי האורק, לייקב, בלנס נומרים כל הטלנטי מברכו, הם יוכלו אותה, איך הם עשו את זה, אני מכיר ספציפית מישהו שתחיל לעבוד שהם לפני שבו, לפני, שלושה הרבה שבוות, וכיבל מהם התחייבות באלפש הוא יוכל ליומיים בשבו על הוציא את היד, מהבצפר כיו רוצה בזה וגם גרח עשית רחוק הוא יש לו את זה עם הפקקים, שעה וקצת נשיאה הוא לא וינחוי עשה את זה, ואינו כיבל את הדבר הזה אחרש הוא כיבל את החושב, זה אחרש הוא חתם אצלם ולא אצל המתחרים, מישהו בתפקיד כזה מבוקש הוא יחלח טוב מאוד שנמקומות, הוא יחליט אצלם כיווהב אותם מעריך אותם, ואינו קצת ניתפק מזה, אז שמענו מלם עליהם עליהם זוויות, שמענו על אלה שאומרים זה כן עוזר לעבוד במשרד, שמענו עליהם שאורים אני אוהב לעבוד במשרד, אבל לא על כל זה אני רוצה לדבר, כי זה כבר קראתם ושמטם ובאבנתם. אני רוצה לדבר על הדבר הנכמד וגם לא נכמד בוזמנית. כמו שאתם מכירים את זה בדרך, אם אתם רבין כדור אגל, או פעם אף אתם כדור אגל, יש תקטה זה שכל בלדם שצופה וכדור אגל, הוא בטוח שהוא המאמן, הוא אומר, אני יודע שהיה צריך חשב לוציא את החלוץ ולהחליף אותו. אני יודע שהוא היה צריך להיכנס עם ה. לא אם אני פחר את הזאת אלא אם איזה שהוא קשר אחר, וזה מטורף איך שהוא לא עשה את הדבר הזה. אז יש לנו את זה בקדור אגל, יש לנו את זה ברבה דברים חזותיים, דברים שאנחנו רואים, אני הולך לספר והוא מספר לכאן, אז אני יכול להגיד אוקיי, הוא עסקצת קצר מידי, כן? אשקר הרואה ואני יכול לזה למרות שאני לא המקצוען, אני לא הספר. אז אנחנו אומרים את זה גם על מהמנה קדור אגל, אנחנו אומרים את זה גם על פוליטיקה, כל אחד מתנהג כאילו הוא ראש הממשלה בעצמו או ראשת הממשלה, ואנחנו יודעים בדיוק מה היה צריך לעשות, בסי הביטחון כאילו כולנו, עשינו איזה הרבה עשרה תערים בפוליטיקה של המזרח התיכון, ואנחנו מבינים משהו, וכאילו יש לנו את כל הדתה, ואחשב אנחנו עושים את זה גם בעולם העבודה. כולם החליטו שהם יודעים בדיוק, את כל המאידה שיש לנסי-וייקס והם יודעים בעצמם מה הדבר הכי טוב שהיה אפשר לעשות. עכשיו אני קרובל מגזים ופהובוקטיבי כתל עצבן, אז אני לא באמת רוצה לעצבן, זה ברור שזה טוב שיש לנו דער. וזה היה מעטי שהדבר הזה הוא כל כל נכמד. זה שפיטחנו חשיבה ביקורתית על איך אמור לראות עולם העבודה, זה מה שהוא חדש, תיהו בעניינים. עד לפני 20 שנים קצת יותר, כל מה שקרה בעולם העבודה היה לא כל כך שקוף. על אינקטין לא היה, על אינקטין, הגיקתיים לא היה מספר דברים, כי לא ידענו מה קורה בתוך הרגונים, ומה שהוא שעבר מתחת לרדר וגם אנחנו לא היה לנו את השפה ואת הדרך לדבר על הדברים האלה, בעוד שהיום כולנו קצת מומחים לעולם העבודה. אנחנו מבינים קצת יותר טוב, איך היא רגונים עובדים, וכלם העבודה עובד. אנחנו מבינים קצת יותר טוב מהמותיבציות שלנו בתור עובדים לאן חרוץים ללכת. ואני, בתור להיות, אני חושב שזה חדשות נפלאות. אני קהילו אחד אנשים שהכי רצו שעד עבר אזיק. אחד אנשים שכל הזמן דיבור הזה גם כשזה היה מאוד מאוד משעמם, גם לפני שזה היה באופנה, כי אני אוהב דבר על דברים שהם לא באופנה. אסתם, כי אותי זה עניין. ועכשיו זה עניין מין משהו כזה שלא כולם יש על עובדיה. וזה די מגניב, אוקיי? אז אני בוזמנית אומר לכם שני הדברים, כי כל הדברים האריופים בחיים יש להם שני קצבות בוזמנית. אם אתם רבים תורות של המזרח הזה, אתם בתוח מכירים את זה, אבל גם פסיכולוגו של המערב זה קיים, כלות מנוגדים. אז כל אחד מנוגד בצלי בראש אומר הם לא אנסי שלוייקס, הם לא יודעים מה יש להשומכן. אין להם את הדתה. הם לא יודעים להשבות האם זה כן או לא משפר את הפרופורמנס. הם לא יודעים זה כן או לא משפיעה מנהיה. הם לא יודעים כן או לא מהחזון שלו. הם לא יודעים האם הוא חשב על כל המחירים, ואמר לעצמו, אני מוכן לשלמת המחירים. אני מוכן וזה הם לא יודעים האם כן או לא זה פרווקציה שבעצם היא לא קשורה ללא ליהיו ולא למנהיה ולא שום דברים פשוט רוצים, כמו שחלק מה אנשים תענו, הם רוצים שחלק מה אנשים התפתרו מהצמן ולא יפותרו. אז הם פשוט יהיה נפו את מי שלא מספיק רציניק. קצה דומה למה שאילון מה זכסה בטוויטרק שקנה אותה והפחות הליגס. והמי שלא רוצה לעבוד שמונה היש לו שעות שאלה חביתה והרבה אנשים במתפתרו והוא נשאר עם אנשים שעותים לעבוד שמונה היש לו שעות. ובוא בזמן שיש לי את הכל הזה שאומר, אתם לא יודעים. אתם לא יודעים. אתם לא יודעים. אתם הסוף העונה נהל חברה של שלוס ריש, שלושים איש כאילו לא אתם, אולי אתם עכשיו בבקשיבים לי ואתם מנהלים. חברה שלוס רוב האנשים קושבים בלינקטין לא נהלו מעולם חברה של עצמם. או חברה שלוש האנשים או שלוס האנשים, אתם לא יודעים כמה זה מסובח וכמה זה קשה וכמה כל החלטה יש לשני צדדים. ובו זמני את הכל המנוגג שלי נורא מתלב שיש קוקח הרבה חשיבה ביקורתית ויש קוקח הרבה דרכים לראות את כל הזוויות בעצם זה גורם לנו להבין, אני מקווה שזה לא יקרה לנו מה שקרה לנו בפוליטיקה שסתם מיינו כתבים שלא מדברים אחד עם השני. פחות בלינקטינירה שאנחנו כן עדיין מוכנים להקשיב, כן עדיין מוכנים לקחת כמה כלות וזה מגניב. כי אנחנו זורמר שהדעה שלנו עובד להיות יותר מורכבת ויותר מעניינת ויותר נקרא לזה ברזולוציה יותר גבוה ככה שיש יותר פיקסלים על המסך אנחנו רואים את כל מה שקורה ולא רק צד אחד של הסיפור. זהו, לא סיפר תכם על שיטוף פעולה מגניב שעשיתי ישבוע עם פורטיסימו, פראי ותקויטי, שאתם בתח מכירים הם אחד הבעלים של מורניג, לא מזמן של פראיוריטי, גם של סוגת, גם של סלקום שיטוף פעולה מגניב שבהם היג'רים של החברות, קיבלו תחד קוסים שלי כדי לפתח אותם בתקווה לעשות משהו הרבה יותר גדול איתם. אני אסומרת שלי של הדפטי שם ביחד עם הקרן השקעות, שיחם יומצויין שלא יולכם מזילות בתקרא ואני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאכן לכולנו שיהיה שקט ורגוע ולא נהיה במקלטים על הפרבה, היא על הבא.
Podcast Summary
Key Points:
קיימות שלוש גישות לביצוע משימות
התמדה והצלחה נובעות מאימוץ הגישה האישית, גם אם היא סוטה מסטנדרטים מקובלים, מכיוון שהיא מאפשרת אוטנטיות ומותאמת למגבלות הזמן והאנרגיה.
חשיבה ביקורתית ודיון ציבורי על עולם העבודה הם חיוביים, אך יש להיזהר משיפוט מוגזם של החלטות ארגוניות ללא היכרות עם כל הפרטים וההקשר.
בעידן של בינה מלאכותית, האוטנטיות והייחודיות האנושית – הבאות לידי ביטוי בגישה האישית – הן שמבדילות אותנו ומאפשרות יצירה משמעותית.
Summary:
הדובר דן בחשיבות אימוץ גישה אישית לביצוע משימות, מעבר ל"דרך הנכונה" המקובלת. הוא ממחיש זאת באמצעות הפודקסט שלו, "פאקורן", שם ויתר על שיטות עבודה סטנדרטיות כמו תחקיר מקדים או וידאו, לטובת גישה ספונטנית התואמת את אופיו ומגבלות הזמן שלו. גישה זו אפשרה לו להתמיד בפרויקט לאורך שנים.
הוא מדגיש שעצות טובות, גם ממקורות מהימנים, חייבות לעבור "מסננת" אישית ולהתאים לסגנון החיים, לכישורים ולרצונות של הפרט. בנוסף, הדובר מתייחס לדיון הציבורי סביב חזרת עובדי Wix למשרד, ומציין כי בעוד שחשיבה ביקורתית על עולם העבודה היא התפתחות חיובית, יש להימנע משיפוט נמהר של החלטות ניהוליות ללא ידיעת כל הנסיבות. המסר המרכזי הוא שעל ידי שילוב של אוטנטיות אישית והתאמה של שיטות העבודה לפרט, ניתן לא רק להתמיד אלא גם ליצור תוצאות ייחודיות ומספקות.
FAQs
הדרך הנכונה היא שיטת הפעולה המקובלת והמומלצת בתחום מסוים. הדרך הלא נכונה היא גישה שסביר שתיכשל או תגרום לבעיות. הדרך שלי היא השיטה האישית שמתאימה להרגלים וליכולות הספציפיות שלי, גם אם היא לא נחשבת לפרקטיקה הטובה ביותר.
כי 'הדרך הנכונה' לא בהכרח מתאימה לכולם. אם השיטה לא תואמת את אופייך, הרגליך או דרך החשיבה שלך, קשה להתמיד בה ולהצליח. מציאת דרך מותאמת אישית מקלה על ההתמדה ומאפשרת לתוצאות לשקף את האותנטיות שלך.
בעולם העבודה, כמו בתחומים אחרים, יש נטייה לחפש את 'הפרקטיקה הטובה ביותר'. עם זאת, גישה זו עלולה להתעלם מההבדלים האישיים בין עובדים. חשוב לזהות את הדרך הייחודית שלך לבצע משימות, שתאפשר לך לתרום מהחוזקות והסגנון האישי שלך.
כשאתה עושה דברים בדרך שמתאימה לך, התוצאה נושאת את החותם האישי שלך – היא הופכת לאותנטית. האותנטיות הזו היא שמבדילה אותך מאחרים וממכונות, והיא מהווה ערך ייחודי בעידן של אוטומציה ובינה מלאכותית.
כי עצות, אפילו ממומחים או מאנשים שאתה סומך עליהם, נובעות מהניסיון וההעדפות האישיות שלהם. תפקידך הוא לסנן את העצות דרך המסנן של הצרכים, ההרגלים והנסיבות הספציפיים שלך, ולבחור רק את מה שמתאים לך באמת.
מצד אחד, הביקורת והדיון הציבורי מעידים על מעורבות והבנה עמוקה יותר של עולם העבודה, וזה דבר חיובי. מצד שני, חשוב לזכור שלמקבלי ההחלטות בארגונים יש מידע ופרספקטיבה שלעיתים אינם גלויים לציבור, ולכן הביקורת צריכה להיות מורכבת ומודעת למגבלות הידע שלנו.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.