להיות Customer Obsessed, אבל באמת - עם אסף ליואנו

‫אז יש לי אנקדותו מפובד עוד החלשה ‫ליוזרים שהשקרה היו כועסים שלו, ‫היו מעורבים ופיתוח ‫של פיצרים שעוצינו, ‫יהם אשקרה שרחו לנו עודה עוד של, ‫על לא מאמין שאני לא הייתי מעורב ‫וזה, זה ממש איך זה אותי ‫דברים כאלה מטורפים. ‫הלן, ברוחות וברוכים הבאים ‫לפרודקט של השכם. ‫אני שירה ואין ברגרל ‫והיום אני שמחה להרח את הספליבהנו, ‫קופאונר וסיפי או ‫בחברת פיינאות. ‫אפעם, דיברנו על להיות קסטמר ‫בססט, אבל באמת. ‫לכמכניסים את המנטליות הזאת ‫כל כך בבסיס לתרבות הערגונית. ‫ואחרוסים את זה בעולם הביטובי ‫שבוענכנו בדרך כלל רחוקים יותר מהמשתמשים שלנו. ‫דיברנו עליך הופכים את ‫הבואו ניתיאצי מיוזרים שלנו לשריר, ‫ואח קורמים לכל בעלת ‫הפקידים בחברה על עכשיו בצורה הזאת ‫ולא לחשוב שמסיכות עם משתמשים, ‫גם כשמדו בער על אנשי מחירות למשל. ‫דיברנו על כמה חשוב להגיע מוכנים ‫לשיכות עם משתמשים. ‫הלכף שר לעשות איתם ‫ולידציה לשינויים במוצר, ‫וגם על מורסים כשבודקים ‫פייצר חדש והמשתמשים ‫כולם הצליחים לבצע את המסימה, ‫אבל אומרים לכם, ‫האמת דיניינטי זה אחרת. ‫בפני שנתחיל לבשי 6-4 ‫במרצי פתח המחזור השני מסר ‫של קורס ניאול מוצר, ‫הפעם לקבוצת מתחילים. ‫אז אם אתם חושבים להיכנס לניו ‫למוצר ‫ביטפקיד טכנולוגיה אחר, ‫או רוצים לקדם מישהו בתוך החברה ‫לניאול מוצר, ‫מוזמנים לדברתי או למהלפרטים ‫בעתר וביחד נבחנת האתמה. ‫דב הליהודה בליהודה בליהו, ‫נקודה פרודקטוויץ שירה, דוד קום. ‫ואם אתם נענים להזין ‫לפרוד הקצילה שכן, מוזמנים לעשות סבסקראי, ‫בקדל לא לפספס את הפרקים הבאים. ‫אז יאללה, מהתחילים. ‫אז היה סף, איזה כאפשר את הפו. ‫כאפלי אוטרו. ‫נתחיל ככה בנועל, מין פה כזה. ‫כן, אוקיי, אינטרו. ‫אז נצרו שאייב הגרבר צליה, משתי. ‫אם רקה מקצועי נראה להכיא ‫תריביעה לי בעולם, ‫תחלתי בשמל מטאים בצד המודיני, ‫שחתי ללמודם עדה המחשב בעברי, ‫מתכנת הרבה שנים, ‫שבודתנו הגדולות, ‫מניח שכל אחד מגיע לפרודק ‫בדרך הכלכלה ומוזרה, ‫אני פשוט כן, ‫לא יודע. ‫כי בדייך לתאר שכי לא לתכנצה ‫לחלגית פה משום זה הזה, ‫נוראים שם הם. ‫הם מתוכה שרבה מהזינים ‫שם אנשב פרוד הקטעים. ‫כי מתחק עם הסוף אלה ‫שמבורם זה משם, ‫הסותם העבר הזה. ‫יש הרבה שמעניין להם, ‫אם לא עוקשיבים לנו כנראה. ‫כן, נכון. ‫כוח התוכשלים, ‫המסיטיור שלנו, ‫שאנחנו גלות המין דברים, ‫אני אומר לו, איזר, ‫תעשיום שתרוצה, ‫הקרש זה עבוד, ‫והיא פסדר, ‫אז אני הייתי מהמתכנתי ‫מהמוזרים האלה, ‫שלא מתאייך פתליהם את ‫האיך, כלומר, ‫הוא עוד גרסה, ‫הפחות גרסה, ‫הוא טכנולוגיה חדשה הפחות, יותר הלמה. ‫ואז שם, ‫שם, אופם, סיפור מאוד ערוך, ‫אבל עשיתי את הטרנזית ‫שן להיות מנמוצר. ‫תפקיד ניאו נמוצר ‫שבעצם עשיתי היה בחברה ‫את בשם לא גזיו, ‫חברתו בזה רובילי, ‫הוא תסתר את הכמון נמוצר ‫ב׫רל, ‫ושם באמת נכסבתי לעולם הזה ‫בבום, כי הגעתי כמפתח ‫שעשבה על פרודקט, ‫חברה מחרה למפתחים, ‫באצע מצדה, ‫לבין את המוצע וכל מה שבהם זה, ‫זה הכי טריביאלי בעולם, ‫ושם באצע נכסבתי לעולם הזה של, ‫אתה בערים יוזרים, ‫כי כל החברה בצעמי יוזר אחד גדול, ‫ושם גם פגשתי תשוט ‫הפשלישי, ‫שוא המנקל של פעינות, ‫הפושני היום, ‫ובאצם, ‫באמת זה שהוא משה מאוד לא ברור, ‫אתה חתילי את הסק שם, ‫בניו נמוצר שקבוצר את השתיות, ‫שחשבתי שזה יטוב, ‫הגורית מקה את השתיות, ‫אלאסטיקסר צ'ים וכל מהדברים ‫וכללות מוזרות, ‫ובאצרים, חמישים אחוזמן, ‫זמן של התעסקתי, ‫רמשהו נורא מוזר שלו, ‫לא חשבתי עליו בכלל, ‫על כמה הולל הרצת המוצר מדעים שלו גזעו, ‫המוצר כולו היה בענן, ‫רצל מולטיקליו כבר אז, ‫לפני 6 שנים, שבע שנים, ‫ופשוט התחנו להתעסק ‫כל היום בלנתה אחת הלויות, ‫העד שגנו לשלב שזה היה נראה לי ‫לו הקורונה, אם אני לא תראה, בלך לפני 4 שנים, ‫כצת יותר, רואי בלע, ‫היו היה ראש קבוצר את השתיות, ‫בלעילה התקשיב, אני עוזב את לא גזעו, ‫ואנחנו נכלה כמסטרטר, ‫מותי לו שיחבי הצלחה, ‫אז אמר לי לא לא, אני עוד שתי צטרב, ‫אמרתי לו, אוקי אז מערה היון, ‫הוא מלת הזכות הדבר הזה שחושים, ‫כל הזמן מנטרים עלויות, ‫מנסים להבין את אמר ג'עני, ‫אם להבין למה עלויות שלנו זזות, ‫כל כבר אנחנו חושבים הפרויקטים של אופטימיזציה, ‫נו, הזה הסטרט, ‫יש פה משהו שבור לחלוטין, ‫העולם הולך לכיוון הזה, ‫פספורד 4 years, ‫אז היום אני הסיפי הו שלפינט, ‫הוא דווחד המאסדים, ‫החברה היום שבעימיש, ‫הדלים כום שוגעים, ‫צוות פרודק נשוגה וכף לא נורמה. ‫אבל בעצם, ארמנו חברה לעזור ‫לחברות לנלטה עלויות שלהם, ‫הוא עולם המודרני, ‫חברות שרצות על מולטיפול קלאבד, ‫מולטיפול ונדורים, ‫מתמודדותים בעיות כמו, ‫איך מנהלים טקציב, ‫בעולם שכל אישו אישת פיתוח, ‫יכולים להזיז לי תמר ג'ינל אותו יום, ‫בעולם שבו יותר ויותר, ‫חשבו ניות, אנחנו נומנו הלות, ‫בעולם עוד של הנה, ‫אנחנו לא מדברים רק על ספקיות הנה, ‫כו המזון גוגיה, ‫דברים פה על כל מוצר של משלמים ‫אבל שמיבוסס על שימוש, ‫תחשבו על מוצרר אובו פיליוס, ‫תחשבו על מוצררי סיבר, ‫תחשבו על מוצרים, ‫כל ניתור כל דבר היום זז ‫לעמוס על העולם הזה, ‫ואנחנו בעצם עוזרים לחברות ‫מי 4,000,000,000, ‫עד הסטרט הפימוי שצומכים ‫אחים העבר בעולם, ‫או פעם אני לא התחיל לזרוק פה שמות, ‫אבל כאפ לא נורמלי, ‫כדי לי מקצו מטורף, ‫וזהו, ככה הגעתי לפה. ‫אז זה מדהים, ‫ישמע ממש ממש כיף במדהים, ‫ושתם עושים ובדם מדהים. ‫דיברנו כך לפני על האופססי ‫אתה קרה את איזה אופססייה של שיש לכם ‫לסיכות עם יוזרים, ‫שזה משהו שאתה לגמרי מביתך. ‫אז רוצקסת לספר על מה זה אומר. ‫כן, אז זה קול אמורים, ‫ואני ממש לא עיבד ‫זה שחברות עוד ורקסטרמר אססט. ‫קסטרמר אססט יכולה בו ‫מחמון גוונים. ‫אנחנו התכן ותפעין אות, ‫אז בעצם היינו יוזרים פוטנציאלים של המערכת, ‫כלומר, לא באנו, ‫יש לנו רעיון אלה, ‫ואלה, אנחנו רוצים שם הרכתזותי ראה. ‫היה בעיה עם הדבר הזה, ‫זה שיש לנו איזושהי פריזמה מאוד, ‫מעוד, מאוד, מצומצם את שלה בעיה. ‫אנחנו מבינים שיש שוק, ‫אנחנו ג'סנו כסף, ‫אנחנו מתחיים לג'ס כוח אדם, ‫אנחנו צריכים להתחיל להבין ממשפתחים. ‫ואז אני בעצם כיוולתי החלטה ‫שמנורה יומרני אסטרטגית, שאני מנסה לא לנכה שום דבר. ‫אז זה נורא כרגש את הסטרטר של ‫ארבע אנשים לא בואו להגיד טוב בו נעשפית שרזה, ‫אבל זה נשמע המגניב, זה נשמע טוב, ‫זה מה שאני הייתי רוצה. ‫מי, באמת, האמי מראשונים ‫שפיינאות, אנחנו אופססיבים על לדברים היו זרים שלנו, ‫דברים הפרסון של שאנחנו מוכרים להן, ‫דברים הפרסון של אוכות נשתמש במוצר, ‫ובאצם לחפור אני, ‫באמת, לשגיע אותם, ‫עם ששנים, על ששנים, ‫של רעיונות ויוזר טסטינג, ‫וסקרים ושבאמת, ‫אסר דאחים בכלות ‫שימדם יוזר הם בלי פשוט לנחש, ‫ובער בשנים האחרונות, ‫אנחנו עושינו תהליכים מאוד מאוד ארוכים, ‫אין כמעט פיץר אחד, ‫אופילו טט פיץר, ‫אופילו מינוח של פיץר, ‫של לא עובר ולידעתי אצלנו, ‫לידעתי היי, ‫בקמה דרכים, ‫ואנחנו יכולים גם לדבר הזה קצר לרומה, ‫כישתה ולידעתי הפנימית, ‫שממש אופכים כל יוזר בהפינאות, ‫כיו בעצם כל הוווית בהפינאות, ‫הוא בעצם יוזר פוטנציאלי, ‫אנחנו משתמשים כמובן במרכת של עצמנו, ‫אבל זה לא קשה, אנחנו משתמשים, ‫בכל הרזולות של החברה, ‫המיין שפיתוח, דרךון שדווו בס, ‫העד הראיירגון המחירות, ‫הוא עוד דרך סוד ולידציה לכל פלו, ‫שאנחנו חושבים עליו, ‫ואז אנחנו יוצאים ליוזרים שלנו, ‫הוא ירמנפורר איזהרסקי, ‫הוא לתתנו פתבקה. ‫יש לי אנקדותו מפוב הדוד החלשה ‫ליוזרים שהיש קרה היו כועסים שלו, ‫היו מוהרווים ופיתוח של פיתשרים ‫שלו, יש קרה שלך, ‫הוא לא יודעות של, ‫אני לא מאמין שאני לא הייתי מוהריו ‫בזה, זה ממש איך זהו אותי דברים, ‫כאלה, מטורפים. ‫אם מדהים, ‫זה כזה, ‫נשני הפותח הצוגריים לכל מי שבוליים הרגיש, ‫לא בנוח לפנות למשתם ‫שמירה לי שלפים, ‫יש את הכל הזה בראש, ‫אמר שם נפני להם, אני יציק להם, ‫אני אשל אותם שאלות, ‫באמצע הפותש למעם צריכים את זה, ‫אז דו אומר, האפך, ‫-ארץ. -רוצים. ‫אני אפילו הגיד יותר מזה, ‫בסוף המטרה של הגונזל עם חור, ‫האנחנו, כולנו עוד שמוצר, ‫אנחנו מאוד אוהבים לפתיח דברים הגניבים, ‫אבלנו, ‫בסוף המטרה זה לייצר רבני, ‫אוקיי, בואו, אני קרא, ללד בשמוע, ‫אנחנו עסק למטרת רבר, ‫וזה מייצר רבניו, ‫כלומר, לייצר את הנושן ‫של השבת ולדבר עם יוזרים. ‫גם אם זה בפיוסי, ‫לגרון להנשע המחירות להבין, ‫שעובדה שאנחנו בסיבים ‫בפייד בקשלי יוזרים, ‫יהזור להם מזגור הזקרות, ‫ולגרום להם, ‫אתה ביטחון הזה שזה מגדילהם ‫לעשיקו לקנברת, זה מטורף, ‫ולכן עשור לפחד אף פעם לדברים יוזרים, ‫אני ממש זוכר בשבוע פעם ‫הוא שנות שכי עשנו גם CS ‫וגם Sales Engineer, ‫ופעם השנות שאני בעתיב המדי, ‫אני רוצה לדבר עם יוזר X, ‫כי ראיתי שהוא משתמש ב-1-A. ‫ואז יש שזה וכך שעש שוב, ‫זה סטרטפצייר, ‫זה עשרה אנשים שמון-מון פחד לדבר ‫עם יוזרים בהתחלה, ‫ביוקרר מבחד בצלס, כי ‫אם לא נועז גנבי, ‫אם נעשה קונרסיישן, ‫ואמנקל, ורוי פשוט ברמר ‫לא יהיה מצב שבחברה שלנו, ‫מישהו, מונה ממשהו, ‫לדבר עם יוזר. ‫אנחנו אף פעם אף פחד, ‫אנחנו תמיד ניהיה אינדלפייס, ‫אנחנו תמיד נשאל את השאלות הקשות, ‫וזה תרבותית מחלחל, ‫ואני צורק אינן, ‫אין רגע שבועה אנחנו חושבים על משהו, ‫שלו רגע, איך רוצים לזה ולדציה, ‫איך נכנסים לזה, ‫זה גם אפשר דבר על נוענצים פה, ‫אבל זה ביטובים עוד קשוח, ‫אבל לא שיש לנו אלפי יוזרים, ‫שלנו הרבה החמשה יוזרים שקובן הכול בעירגון, ‫זה ירגון של מאות אלפי עובדים, ‫מצחלדה הדך לפנות אין, ‫אם צריך לדעת לחלודת אותם, ‫אבל החלק הכי חשוב זה, ‫אחד יוזרים מצפים לזה, ‫אוקיי, ומוסים לזה כמו, וזה מלומר אישים שזה בזבוזמן ומרישים שמשפיעים אינריס כמעט. שתיים עם מיצרים את התחושה הזאת בגון המחירות, שזה בסוף יעזור להם, זה מעללם את ההסתברויות לכנברד, אז מורדים כאן מוקש מאוד גדול. ושללוש, תמיד יש את החשש הזה, אני לא יודע מה פתרטוב, אני לא יודע אם זה עשת העבודה, אני לא יודע אם עשינו את העבודה כמו שצריך, הדרך הכי טוב על לאוריד את כל הלכת הזה, תפשוט דבר עם יוזרים, גאילו זה חפה על הזמן. אז את אומרת הדברים האלה ככה מהר כאילו הם פשוטים, אבל יש פה כל מיני דברים שהם לא כאלה פשוטים, אולי כשהתרבות כבר כזאת, כבר הצלחתם להתמיע אותה, ומישהו נכנס אז הוא מצליח להיכנס לתוכה. אבל יצא לי אפילו לבות אנשי מוצר וחברות שבין, ארגון הסלז לא מרשל לפרוד הכלית כרב וחללה לשיחות עם לקוחות, ואתה מתארג המצב שהוא ומתיותר טריקי, זה לא איזה ביטוסי יש לך המלא יוזרים, אתם ביטו בי מאוד כבד יש כמה לקוחות קריטים, חשב לעלות מישהו לסיחה, שאתה לא יודע מה מורגיד ומה יקרה ואתה לא רוצה יחשוב לחבל, ומנשע סייזה זמן עוד כזה, שאומרים לפעמים קרוב אליהם ולא רוצים להכניס אנשים. איך עושים את זה? אז קוקו למזל לי, אני בפוזיצה בחברה שהיא מספיק בחירה של בהתחלה שפיינו פשוט, לחיח את עצה המחירות, שזה, זה נקודה אחת. נקודה שנייה זה גם לעבוד איתם, עכשיו, אתה לא מגיע לסיחה, בית החלו בביטובי, שאתה לא מוכן. כלומר, אם מישהו מעצב את, מעצב את המוצר, או ללסיחה וחושב שהוא הולך הנלת אותה סיחה, כל פעה בית החביר במחירות של ביטובי, זה פשוט תעות. צריך לשמוע את הסיחות שאוקלתו קודם, צריך להבין ממננת על הקוח, ממננת הפיוסי, צריך דבר עם הסלז אינגניר, כן, אנחנו רוצים לעשות עסוב יוזר, פיד רק כבר חולורצים טוטיילר, זה טסטיו, איזה קסטרמר, אבל בסוף, אני ניתו, אנחנו צריכים להצר ביטחון. אז זה נדעתיה המפתח כלומר, היי, אנחנו עובדים על משהו, קודם כל, האם, אתם מרגישים שהפיוסי רלוונטי? זה אחלה. עכשיו, הרבה פעמים הגידו לא. תקשיבו ההסכרצה, אנחנו לא רוצים להכניסים דבר, מי הוא לך. אחד הדברים שאנחנו יכנסנו נזה בעצם, בגלל שזה לקוחות מאוד מאוד גדולים, אחד השלבים ממש בפיוסי זה, אנחנו מציעים להם, רוד מפסשן, איתי או אם מישהו בחיר מהצוות שלי. כלומר, ממש לדבר על כל הדברים שהם רואו במוצר, מהו לכלגיע. וזה סשן פתק לכל דבר. כלומר, המטרה שלי בסשן, זה זה שצד, דבר כמה שיותר, זה לא אני בא לאופיע ולהציג את הרודם. ומה שאנחנו גילינו של הניקת ההפשרות הזאת, גורם להם קוקולית להב בתירוף, כי וואו, יש להם גישר הסיפיו, יש מוצר בחיר בצוות, זה גם מאוד מעלת הקרן של אנשי המחירות, כי הוא רואו, יש להם את הסיפיו בסגנד ראש. בנושב, הגשנה, אנחנו שם רואה למכל הסיכות ובאנו המוחנים. אז המציגת מדברת על מה שמעניין אותם. כלומר, אני לא הציג רוד מפ, אין אתירו על חוכים לעשות, חדשת המשור שהרוח המשאלה. אני יודע שמהניין אותם, לא ראים תגרציהיים, סתם דוגמה, סר וסנאו, אז בואו ניספר לכם על מה אנחנו מתחילים לעשות עם סר וסנאו, ואז אנחנו גם מחניסים בפנים שלא, ומכנסים טיסקאר션 פונצו, נותנים להם להשפיע, שאין דבר שיותר מקנווירט פיוסי, מעובדה של, "וואו", אני אשקרה מדבר של אנשי פיו, או עם איש מוצר בחיר בצוות, או אשקרה מקשיב, אשקה היה די הממניין אותי, אצל זאת צריכים להוצא מילה בסיכה הזאת, מדי, ובנוסף לכל, חלק ממש אנחנו מוכרים זה אקסס לצוות המוצר, כלומר, שהם עושים את הדודי ליישנט שלהם הם מדברים מיוזרים שלנו. אז מה הם שואלים? לא שואלים, איך פעינת, וואו, הם קורסים, מדי פעם, לא, הם שואלים, איך הצוות, הם הקשיבים לפני אותנו, איך הסופות, ואימני רוצה פיית שר, איך צוות המוצר מגיעים לזה? אז היוזרים שלנו, התשובה שלהי, אתם את הדברים הצוות מוצר, גם אתם רוצים, גם אתם לא רוצים, ומרגישים את זה, ומרגישים את הביטחון, שם יכולים מסמוך עלינו. יש כאן, נקודה מאוד מאוד עדינה, ש-*- אין לו-Brand-Name, אין לו-Shum-Name-Awareness. הדבר היחידי שאנחנו יכולים במכור, זה את התרבות שלנו, ולוחכת את זה תוקדת הליך המכירה. ושהבי פיסאז בונה אליי אומר לי, אנחנו צריכים שמישהו יבוא ועשר רוב מפסש שנקדי להכתיעים את, לא יודע מה, ואת אבר קמפניים, והכדברים פועל, לעשות פרזנטציה לבי-פי, שחי בעצם להשיר את ההסכה, פרנטי זה ולדציה לא רק לזה שצוות המוצר הוא מדומיננטי, זה גם ולדציה לאובדה שהם רוצים את התהליך שלפית בקזה, וזה מהדים, כלומר זה לא רק משפר את המוצר, זה גם שפר את העירר, זה גם נורא כיף, שזה גם חשוב, זה הם מסכים על הגמרי. לעבוד עם צפתם מחירות זה אדיר, ברגע שאתם חייב שאתה ועלו, מתחה, הם רוצים, הם מעונינים, איגון הסייס כנל, אותו דבר, ובסוף, בסוף, בסוף, לא דיבן, אבל הסיבה שאנחנו קוקרו בסילים, זה כי זה כחוסך זמן, כלומר, זה נורא נכמעת למכור, ונורא נכחר זה, כלנו רוצים, נחסוך סמן, רוצים לעשות עבודה שלנו יעיל, וכן הדברים שאנחנו דברים עליו בצבט, זה הפאח להיות כבר קטפרייס בפינה, אות זה שאלה, לכוחות שלנו הם סוג שלה, תשית שיתשית שלנו, הם באמת, הקוד רמהויות שלנו, אנחנו באמת מרמים, כי בעצם, כל דבר שק. בעצם, כי מעט כל צומת החלטות שיש לנו, אני, יופנים בצבט אומרים, טוב, את מישהו אלים, כאילו אין שום סיבה לנכש, שום סיבה לי את המצ, זה לא מיד על. חוסר יכול לתעשות פרודקט, זה מה שן קשר משנה, לפרח, אני חושב שפרודק שאוצר ואומר, למה ננסה לפצח את זה לבד? למה נלוך עליו, אם שלו שאופציות, לחשוב רגע, איך עושים סקר, איך אני שולח את זה ל-UZR, איך אני מרעיין אותם, ופשוט מוצלי צובה טובה, אולי אפילו צובה מפתיעה. צגמרי. שכן, מטודולוגיה שלמה, שאי. נבר אינטינג של איך לראיין יוזרים, והיא לאוביל אותם אבל. ממש חשוב. אני אעב יש לפני כמה חודשים, עשיתי פרק גם לנושא הזה, אם דנקו אין ברון, אז שאלים צורתו, מה שדיברנו על איך ל-Dabair, הם משתמשים ל-Royan אותם. אז זה. זה כזה על גבול החוויה, דתית כאילו לדעת איך ל-Royan יוזרים, ופתח בביטובים, ושכל משפט הכי קטן, ומה אינטונציה של ה-UZR, ומה. ואיך לגרום ל-YuzR לדבר בצורה ישירה על הפיץר שמנהותכם, בלילת באמת לתולידי-דימון, זה עולם עליה, ובצבת זה אחד מה תהליכים הכי קשים שבעצם פרודתים עוברים, זה ש. שמצטרפים לפעינות, אז הם עוברים. יצבת שלבית החיצחה כך שהם מושמע את זה, אבל הם עוברים סוג של תירונות, שלומר, אנחנו ממש. מנתחים כל סיכה, שאנחנו עושים ה-Yuzרים, האם הרעיון הטוב, איפה היינו לא בסדר, האם זה הייתה שאלה טובה, האם אנחנו בעצם מולדע, יהודי-Yuzer-Tuer-Solution, איך אנחנו לא סודד יותר טוב, אנחנו ממש מחינים את הדברים אלה מראש, משקים בזה המון מאמץ יחזי לסטרטב שתשבקצב, מטורף, אבל בסוף זה חוצר זמן, מעלת הקרן של הירגון פרודק ב-ירגון, שזה מאוד חשוב, וגם בסוף גם יוצר הצלחה הדירה, כלומר אנחנו ממש רואים את זה, בקרב ה-Yuzרים שלנו, שהם. תרק תביאו או צשן, רק תדברוי אתנו יותר, רק באמת, כאילו הם צמאים לזה, הם נהנים איזה וזה מדהים. מול, אז. אז מולש אמרת שזה חוסר חזמן, כי אני חושבת שזה גם משהו שמרוד כאלה לפולבו. כי מיוחד וסטרטה הפרצים מהר, יש הרבה מאוד מה לעשות, לא תמי שזה יש שמן לדבר עם ה-Yuzרים, לא תמי את זה מרגיש כאילו שזה איתן, כל כך הרבה ערך ברמה את האינסטינקט וגם דיבר את הקודם על הסיכות, הסיכות שצריך לעשות הרבה החנה, זה לא סתם, או כי עכשיו אני מקדישת השאל לדבר עם ה-Yuzרים, ולא רוצים משמסכנות, אם אתה רוצה להגיע לסיכה עם לקוח חשוב ולעשות ההרודת החנה ולעבוד עם הסל, אז ולעבין מה הם עשו קודם ולנתח סיכות גונג ולבנות מצגת שהיא טיילורד להם, וואו, זה חדיחת ההבודה, זה כי לא נרוצה הגידזיותר מיום ההבודה פוקוס על הדבר הזה, על כל פעם שאתה מדברים לקו, אולי לא על כל פעם, כי לא כל סיכה היא כזאתי. אז זה ממשקעה של הרבה עבודה וגם צריך להדעת לעשות את זה טוב, ובאצם, קצת התייחסת על אזגם בזה שזה חוסר כזמן, וגם בזה שכולם עוברים טירונות, כי הדבר זה של לעשות את זה טוב הוא ממש קריטי, אתה לא תיתן למי שוחדש שפחות עסקה לדברים, להיכנס לקזאת סיכה, כי את צריך הבדה שהוא התקונה, כמו שצריך את החלש אחרי על זה, ואת חלן אם אני חי. נכון, אני כן הגיד כמה דברים. קודם, נגעת פרבנק ודור חשובות, אז אני נסריג לפרק את זה, איך שאנחנו עושים את זה. אז כל מי כל, הגישה, או פמבטים עולם הפיתוח, הדבר הכי הכר בחברה זה לשנות קוד. אני חושב שכולם עכשיו מהן הינים בדווקט, את זה כאילו זה המשפט הקבוע של הדיף לשנות ספק, מה של לשנות, מה שרל רברת או למרדיאל ג'וד קוד. אז כל הזמן שאנחנו נשקיע, וכמובן, אופן, אני לא יודע בפועד חודשים, כן, הסייקלים של הפיתוח פיתר, בתחפית של הסטטטייגית זה נוזא. אני רוצה להגיד, תוך שלושה חודשים מירה היון לג'י'י וכל היו זכי בו וזה חדוו וזה וזה ותשענק. אבל כל הרעיון מחורי זה, זה שעל חוסכים זמן לחברה, בזה שאנחנו מדייקים את בעצם את הפיתרון שלנו לביהיה. תמיד נותחילים מביה, לא מתחילים גחמה ולא מתחילים שום דבר, בסוף יש שזה שבהייסקית, עד שזה לא מוגדר כמו שצריך, אין מה לדבר עם יוזרים, אין מה לדבר עם הפכת. כל מוצר להגדר את הבאייסקית, הבאייסקית יכולה להיות תקטית, ובאייסקית יכולה להוסטרטגית. מתחילים ביוון פעדже. כל המובים אותו דבר, אין פה זה תורה, אם מתחילים ביוון פעדже, המקדרים את הדבר. מקבלים פעד בגמובניים להם רוצים להלכתים זה. ואז מתחילים בעצם להגדיר את השלות ואת היו זרם שבחל רלוונטים לשאלה הזאת. גם בביטובי לא קולם רלוונטים, לא קולון כל המותה פרסונה, אנחנו נסתים להבין גם מהיה עד שלנו. עד פה לא חושב שזה הרבה עבודה וכל אחד יכולה לעשות לזה. ואז אתכן הוא בעצם, מקשב למעשה לדעות, אבל מה שהינו עושים בצבת, במה שבכוסר מודעות או אפילו שהינו עושים את זה, אנחנו יכולים לחקור בעיה. יש בואו נוסיף את זה לגישות שיש לנו שכבר ככל שבוע אנחנו רשבים גם צוות הסייס וגם צוות הסלזנג'ינרינג, ועכשיו, בעיה יכול להיות מהדבר הכי זאתי ראשל איך לקרוא לקפטור הזה, זה גם יוזר פתבק וזה מלוג הזה הכל בחיים, כאילו פרוט לתפיסתי. ועד תקשיבו יש לנו יוזר פלו שם חוכשווים בכלל להתמודד איתו וזה מה שככח רוצים לפתור את הבעיה, הודו, הוד ג'טקלזס, הוא ג'טקטיו, הם הצעים את המועמדים שלהם, הם נותן גם תפיד בקשלהם, בסוף סלוסיינג'ינרינג, סלזנג'ינרינג, אולי יוזרים, הכי חזקים של המוצר, והם הרביכים כסף מזה שם מוכרים את המוצר, אז מאוד איך פתלם, שייס הרביות הם מפעמים את גוננים, אבל בסוף גם הם הרביכים כסף מייצלחת המוצר, הם רעיונות, מיפה אפשר ללכת עד כדי להוסיף את זה לסשימפייס עם הלקווה ופשוט את לסייס לראיין, יש אני אגב לא נגד פשוט חושב שזה לא ראו יוזר אינטרוויוז, זה לקבל את זה בעצם סייס פספים פתפיד בק, בעיניי זה לא נחשב את החתם דרוויוב, זה יכולה לך דמי שאלון ששולחים ואז צריך להתפקוף אותו מכיוון של בלנמכורת השאלון הזה הוא לא להתחה, האם הוא יקבל את הבעלי, הוא ממש שאלות הם מצפיק חזקות, מה יקריק שזה מי שלחים את זה, עד כדי לשלוח, אנחנו שתמשים ממרחיש כמו למז, שממש ברכנת את היו זו הפעולות עם שאלות תוך כדי, ולשלוח את זה בלולה היא תפוצה יותר רחבה, בנוסף תמיד הם לעשות את התשאמפיונים ודזיין פרט נרים גם לכם רשם משלמים לחצי מיליון דולרו, בשנה הם עדיין מגדירים את עצמנ קטשאמפיונים ודזיין פרט נרז ותם במשך יכולים לעלות לסשני, הם הרבה אותם מרוקזים להגיד להם מראש, נוסק ללי שרוצים מדבר עליהם, הם תמיד רוצים נקבל מלמה למעידיו, ואז אנחנו גזרלט ססשן אז בסוף כל התהליך הזה נשמע המון עבודה, תרוף, הרבה פחות זמן מלכתוב ספק לעשות דיטל דזיין, להחליטה לויוזרפלא ומבלי בכלל ולידעת שאת בליקלום, לתת להנשע פיתוח לרוץ על זה, להוסיף טסטים, לפתוח לביתה ואז לגלות אופס. הם יכול להיות עם שבכורנפיטר, הם לא מבינים המון דברים, הם לא מבינים אף הצחליחות, הם לא, זה בכלל הוא פותרנים את הבעיה שנציניו לפתור. אז. ואז אנחנו לפעמים נתכן וזה לא כיח זמן, אבל לפעמים גם לא נתכן. כי אלוהים זה לא תעות מאוד חמורה, וזה פשוט לא הכי טוב, זה לא רק תימלי, אז אתה משאיר את זה. והכינו. ופה אתם מונעים גם את הדבר. שזה באמת, הדבר הכינו ראה להם איש מוצר, זה לראות משהו, גאה לנפש במוצר שלו, והוא כזה. איך הגעתי למצוא הזה, וזה קורא כאו לסמן, לברור, גם, אצלנו שום דבר לא מושלם. אגב, תאויות זה דבר מדהים כאילו לעשות, כשמנסים, גם אם עושים שמונה מותלף שיכות מיוזרים, ופני יש פעל הסיס, יש עשם שין, זה נראה מוצר, זה לא מדע, אבל לנתח אותם, ולא לפחד להגיד איך פספה הזאת, מה יכולנו לעשות יותר טוב. לעשות את זה, להסתכלת עליך הפרודקתי. לא רק להסתכלת עליך הפיתוחי ולמה לא עלינו על הבא גזה זה. אני מגיע, אני מגיע. אני מגיע, אני מגיע. וזה גם חלק מתהליך הפתבקס, פתבק פנימי אולי, אבל. אבל, מה יכולנו לעשות יותר טוב, מה יכולנו לעשות יותר טוב, כדי להתקופ את זה. ובסוף, בסוף, בסוף, הרגע הזה שבועת השחרר ביטה, ויש חתיוזרים שם שחרר להם ביטה כתסומכה להם, ומסומכים הלכה, שזה גם מאוד חשוב אגב, איבצ'ה לעשות להגיד שאנחנו קסטו מר פתבק אופסס ולא להצר קבוצת ביטה. ואז הם פותחים את הפייטשה ומתחילים. כאילו, הפפלא זה וואו, זה דווחים מדהי שכיבלתי בחיים שלי. כדי רשת זה לא משהיקרי, אם יתחילו. וואי, חסר לי את זה, את זה ואת זה. אני אמר, לפעמים מצפים למעשה, אנחנו נכון, רסיתם איתם סיכות, ולא תמיד כל מה שהם ביקשו עקרה. תמיד כל מה שהם ביקשו לא עקרה, כי בסוף אנחנו נפתחים את זה פר לקוח, הפתחים איזה שהוא שינוי צישי אדגנדה, והם צריכים להפתוח בנו שכלם כל אנחנו הואינו את גווינג, ויכולת שחשב זה לא הגיע אבל אפילו את בהפתבק שלהם וואלד, אבל החלק שהנימו את ננא וחלק הזה, זה שהם התחילים להתלונן. זה רגע שכאילו הצבלת להודאה, אני מחייך בטירוף. אין דבר יותר עצוב מפייצר שיוצא ויש צרצרים. אוקיי, זה אומר שהוא לא נגע בנקודות שמי נעוד אותם, זה לא אין גייזה, כל התהליך שהשינו לא אגיד שהוא לא שווקלו, אבל צרצרים זה לא טוב. כשאת צרצרים זה גם לא חייבים לקבל מיד, מלא דעות סלק זה לא טוב, זה לא טוב, זה לא טוב, רוב, תיקתי עם אלה. גם אם יש הבנתי עם זה מדהים, זה אומר שיש רש, אבל פתר שיצא ויוזרים, מתלוננים עכשיו, הם לא מתלוננים זה גרוע, הם מתלוננים בחסר לי זה וזה, חלום מדהים, עבודם הדימא של הצבל, כי הם פתר מושלם, לא עולם לא יהיה פתר מושלם, אבל איפה צנגדים וזה פורטינטו, זה קר, הם יודעים שרחפת לנו מפתב בקזה, מדהים, כאילו באמת זה הרגע שבו על החותמים מחייכים, שמכים הדגג, כשבו צריך להתחיל להתמודד עם הפתב, כי צריך להבין הם עושים עוד איתרציה, כבר עולם הוא לא בפנץ מו, הם בסטרטה בדרך הלא, אבל זה כיף ולא לפחד, כאילו תתמיד נורם הפתב, ואני זוכות את כל השלנו בפיינאות של מוציא משהו שהוא, לא כתפילו רבע הפוי, אני אגיד הסירי תפוי, ובונירה, כאילו בוניר המקורך, עכשיו כן, חסר לי את זה, ואפיל תראו לו טובה, זה לא טובה, זה לא טובה, נגע זה. אתם אומרים את זה מראש, אתם באים אליו והוא אומרים את הקשיבנו ולקול מה שאתם אומרים, אנחנו רוצים לעשות את הכל או את הרוב, כרגע זאת גרסה ראשונה לא נכנס פה אחד שתיים שלוש, אתם אומרים את זה, אתם עושים את הסטרטטה, את הלכספטתי של זה. סכו כזה שלה מולה, זה קודם כל תלוי מי, זה כבר מדה, אוקיי, כי בסכה זה כבר הוא מנוץ, לא מנוץ, זה כבר הוא מנוץ של יותר אפילו גובלת בסיס, לדעת לעשות אקפקטייסטיינסטינס, תלוי מי על הכוח, אני משתדל שבתח את היו זרנות שמעורווים בתליכים ורויים ועירופרים ומה שמורווים, ורויים האמת קבלים, כלומר לא יהיה פה, דברים אחרים, ואז אני גם, בגלל שכורשי חודם כל התות, גם אנחנו חוזרים לזה, ואנחנו גם אבירים, אוקיי, אז זה קודם שזה לא איזה, ומכדבים כזה, "yes", אז אני אעשה שזה את מועד דעד מין, זה קודם שזה קודם שזה, ואז אני מבינים את זה, ואז אני מבינים את זה, יוזרים בביטו בי, חושבים שהיה באמת, ביתך בחברות מפלצטיות, כמו שאנחנו עובידים איתן, חושבים ש כל משפט שהם אומרים, זה מטת האל לפינאות והחביבים להקשיב לכל דבר שהם אומרים וכל דבר שלו יש בידיוק, בדיוק מה שהם רוצים, זה עסון. אז רווו מקרים הם לא קהל, זה פשוט היו זר צריך להתאים את זה לעבור, רוק פלו בתוך העיר גון, ואתה מצח להבין, למה הוא מתקש על הדברים? Exhibitation settings, זה, איןו עשו, זה קסטומל סקסטסט 1-1, הם לא יקבלו בדיוק את כל מה שהם רוצים, הם יקבלו משהו שבהירייתנו יותר טוב, או שאנחנו רוצים להשקב עוד דברים, וזה כבר יותר מתחברת שלי לקסטומל סקסס, בסוף, יוזרפית בגמ, אחד הדברים שהגב, אנחנו מתחקרים כל הזמן, זה לא לצאת הציפייה הזאת מה שלה כארי, הדבר הכי קלסי, יש לנו מוצר עבור לעבור, אוקיי טוב, אז בו נמציא קפטור, שהיא הסבדיוק את מה שתרוצה, נכון, זה הכי טוב, אבל כאילו, אוקיי, זה לא יקבלו כלומר, זה יסד אנריאליסטיקטטייסטיינס בפרעיונות, זה גם לא טוב. אז לכן השקים המון מאמץ באיפיון של הרעיונות, לא להגיד, אם האלה נוכפטור, כסף שפוטר לכם את כל הבעיות, הייתי הולכתיים עליו, אז, הוא שהגידו כן, וזה צריך מוציפייה שמתקבל אותו. וגם יוזרים לא באמת יודעים מהם רוצים, זאת אומרת, אתם את האריימא שהוא שם רוצים, ואז הם לא עודו כאילו שום שוב, אז לראה אין אותם נכון, ואישלות השאלות ולהבין מאיפה זה מגיע, אז סופל קריטי. אני אפילו הגיד עוד משהו, אנחנו מתאבריע המון עם התשאם פיונים. תשאם פיונים, יש להם זפית מאוד מאוד ברורה בהרגון שלהם, ולפעמים הם בלחץ, הם מפחדים, איך זה הם התפסו בתוך רגון, הם אחרי אם על מרח את נראו להעלויות, יש לנו חברות שמיני עלות מלארדי, דולרים כאילו באמת, זה כבלת החתות מטורפות. והם לא רבי לחץ, לפעמים בלחץ, אם רוצים להכניס עוד חתיבה למוצר וחתיבה לזה לסעלים בעיות. ואז, איך זה מתפרש? זה מתפרש על ידי, אין לנו מספיק הדופ של הפייצר הזה, ואז אתה הולי תולשיחה. וואו מייך? למה זה חסר? את זה תסביר לי, למה באנטופריזם? לפלצתי שלכם, זה נורא קריטי. ואז הוא מזביר בתאום, תהליך יחגוני, שלא קשהו, בכלל לפעינות, שבכלל, צריך להכותחים להבין אותו. וזה ממש תהליך שאנחנו עבדנו בשנה שאני אבחצי האחרונות, שאני חויתכנו להגדול בצורה מסיבית בשוק האנטופריזם אמריקאי, שזה לא משנה כמה הפיצרום עדים, אם הוא לא מתאים להבין לוווקפלאה אינטופריזי, שלפינץ, פינופס, דוווס, אתמום ורק. ואז צריך להם לראיין את היו זרים בכיוון הזה, כלומר רגע. זה יהודי לחברה הזאת, או שזה המין צטא אינטופריזי האמריקאי. ואז כל הרעיונות שלנו בעצם גם שוטלים את המילים האלו, אינטופריז, מודרן, ורקפלא, כל הזמן משתמשים במונחים האלו, גם להרגיל אותם, ורקפלאה שלכם. עכשיו מה שקרה בסיפור הזה, זה סיפור מדהים, ובצורה שם הוא בעבר מה, תבוצים דבר איתם, ואז להבין מה קונצון של החטיבה הזו ולמה הם לא עושים, זו עמודתי להוא, אני אסמח. בסוף אנחנו דסכים בקסף, ואותו לקוח ספציפי, שהוא יוזר מדהים, שגיע אותנו על עידיוק של שני דולרים ביחד בונית של לא משנה כמה, אבל זה פרומיל ההכו זה עידיוק, והוא שגיע אותנו כיזה חשוב לו, זה לא אני מזה בזה בבקד שעפו, ונועניינו אותם לדעת להם, כי זה אופם זה על גורית מקו, עדיוק הוא דבר מאוד מאוד קשה להסגע, ופשוט להם הוא עם החטיבה הזו, ואז היו זה רית בחטיבה בעצם בעבר מה לנו, זה לא אירו. פשוט הסביר המשהו אחר לחלוטין זה בכלל המשתדר להם בתהליכה עבודה הם צריכים מאוד גיברון הם צריכים חסר להם בכלל משהו אחר וחוח שבחינת היו זר שאני בעולם שלו איתי אוקיי ששני דולה זה השמיים, אבל כשאתם תבר בתוך היגון, פשוט מהפת בכלל לחלוטין. ועצרך להבין שחיבור להרגון השלם, מולא וצרקם להגיע אליהם, צריך להראיין אותם מחשוב וצרק להצרק בהחצר כפודה, ביחוץ להרד שם פיונים שלנו. אז זה לא רק לי וחורת על כוח שאתם מדבר איתו כגוף כחברה, אלא ממש אם מי אתה מדבר שם כי מישהו חדרו את הזווית שלו. וכל אחד עכשיו תופס תרגון וחלק אולי תנועות נמונה תרחבה וחלק תקויים בזה שלהם ובסוף תגלש משהו שמירה חשוב וחשוב עליהם, אבל לא באמת חשוב להרגון. איך לא נשא מון ראשים? אופה, פרודק תמיד מגיעים לסיכה כדי להציל את המצב, כדי לספק את הצרחים של היו זרים זה הכלי שעקבוע של אסק דוויי, פייפטיינס ואו whatever, אבל צריך להבין את הפרסון השם מוכרים אליה ואיפה באיזשהו כשדרגוני השבת. ולמכור לאנטפריית זה באנטפריית זה מריקאי זה שונה יחלותים את הפרס ישראלי, שונה יחלותים את הפרסרופי, ועז גם רעיונות צריכים להתאים לפרסונה. לשבת ולחקור יוזר אמריקאי זה צריך להגיע לרמת אמון מאוד גבוהה ופרסונה מאוד מאוד מאוד מאוד יוניק, כדי שהם יסכימו לחסוף באמת מהם חושבים איך זה עובד, תכם לי, באמת צריכים לשמוך עלינו. וגם בסופט זובר פה ביוזרים שרובה מאוד תכנים מאוד סבי בעולמות הפינופס, אם הם כלתיים שם מדברים מי שושל לא מבין על מהם מדברים, תוך שניהם משתקיים. אז יש פה עודברים, זה לא רק עליו, אין על מהם מדברים ולהכיר תרגו, וכל החנות שדיברנו על המקודם, יש פה גםניין של מנטליות וטרבות ולא תמיד זה כזה כל לא כל הישראלים אולי פרדקט באמת זה אנשים שיש להם יותר הם פתיע, לא כל פרדקט ישראלי יודע לתקשר טובים אמריקאים, לעבור את כל החסמים האלה, לדעת שקשהם אומרים משהו זה לעבודו כמה שמתכוונים להגיד, יש פה רגישות שההייתי הרבה שונה במעקרוספטוס פיתחתי אותה, אבל כנראה שעדיין יש להיות עוד מעלילמוד, אבל זה לא גם לוקח זמן לפתח אותה, כי לא זה לא איזה סוד כזה שאתה מספר למי שובר חבודם. אז פה אני, זה עכשיו ממש מצחיק, אני ידוע כבנדם הכי לא רגיש בחברה בערך, לא ביקטה של אינם פתיע אלה. אני כסיפיו התפקיד שלי זה לאוציא את התשובות, עכשיו לאוציא את התשובות בכל דרך חיפשרית, בסוף עצם של ישראלים זה הדרך נס, זה העובדה שאין בול שיתה לשלוחן, אז, אז, ספציפית פה אני כאילו מאוד מוזר, אני מאוד מער מפתח איתם, אבל נע של אוקיי אנחנו דברים על סיפיו המשוגה ישראלי, זה גם רואי, המנקל גם איזה רסיטיו אותו דבר אנחנו כאילו, לפה אנחנו לא מסיין להסתיר את זה, יש עוד שם מחירות המריקאים שבסוף הם יודעים עם חורל המריקאים ומתעימים וכל הקבוד להם, אבל די ניד, זה קריזי סיטיו in the room, זה מיצר גם טרס, גם ייצר איתלה עבות בקרב היו זרם שלנו, אז, בקטע הזה, כן צריך להעבועין ולעשות בסוף תבודה פרודקטית ולווין מהפרסון, ולווין את הברוקרטיה והפוליטיקה התנימי, מרגוני צדת תמיד נכון, אבל דווקא בחלק הזה, המשע אנחנו גילינו, זה שאנחנו נכנסים ואנחנו כאילו אין לנו אלוהים והחושר אין את השירות אחי שירות, ואנחנו לא פחדים להם מפתבקרא ואנחנו כאילו, מייצרים את המערכת הזאת של. אבל אתה עצמת שם לקבל תפתבקרא וכלות, כי גם את השואל שירות ישירות, המריקאים לא תמיד, יאלו. לפה, אז זה של המהולה, אז קודם כל, אני חושך תוסד האטמוספי לא מתחילים בחמש הקודר ראשון עוד מן הסתם, אבל מאוד מעיר אני מגיע למצב שאני שואל מה שאני רוצה להדעת, היו כבר מקרים שדשי, שדשי, ופיסלס, הסתכל, בסיכה עם ופי, מפתבר, הסתכל עליי במפת של היום המששאלתה את זה, ועצד השנים בסוף רילייסטויית אין a very good way. כי כל כל מרגיש שלום שחקים איתו, ושתהליך מחירה אמיתי, אבל מצד שינו גם מקבל גישה למנשים שעש קרה מבצעים תפעולה. ולכן אני גם כל מיני מדבר עם הצבד שלי ואומר, אל תחשישו לי שול שאלות, אתם פרודק, את התפקיד שלכן, אתם רוצים לגלחו, חמובן מחבדים ונכנונייםים ונכנו, מודים על כל דקה שמוכנים להשכם האזמן שלהם, אבל בסוף הוא יהיר את הגדד ג'בדן, אנחנו בסוף רוצים יצאת המוצר הכי מחיר, הכי טוב שאנחנו יום יצר, והסור לפחל לי שול שאלות יפעמים, הלא גיד מתריסות, מתריסה זה מילה שלילית, אבל לא סתם אמרתי, הוא עוד אין את הולי שלילית, כי אני לא מבין למה את הצריך את זה, כי לא, אני לא אגיד את זה, אוקיי, אני לא אמרתי את זה, זה לא מיני, אני לא אמרתי את זה, אוקיי? וזה שלה, אני לא אמרתי, מה בין, אני אמרתי את זה, אני אמרתי את זה, אמרתי את זה, אמרתי את זה, אני אמרתי את זה, מה קורה לי, ואין, ואין, ואין יכולה שהיא הולי שליל שליל, בצעד החורה, חייב להגיד את האמת, אולי זה פשוט הפרסון השלפינות, הראשונה של דבר, פרסון השלפיננס, אני בדיוק על מקבל אחרי כזאת שאלה מונרוק שושב את הקוטים. מדהים. כי אתה יודע גם, אני מתביא מסינקסטים, לאסורא אלים זה, אבל גם המריקאים כבר קוראים את זה, עם כל השחבות, ורואים את זה כהשמה לפה. פירק את הלכלותיינת כל הלכץ, בת ועמת אני לא מבין, אוקיי, אני אוהב, תמיד לי כאן אסלכדר ולהגיד משפטים כמו כשבוענייה, בין אדם הכי פחות מבין בחדר הזה, תסבירו לי, למה זה לא טוב? תסבירו לי מה חסר. לנסגדס, לנסגדס, לנסגדס, ואופה, מהניסאון שלנו, המריקאים מגבים את זה מדהים, יש תתליך מחירה, שהוא בסוף, הם על הסות צריך להיות מסודר ופדנטי וסשני, מאוד מאוד מאוד בקלות, אחד, לערות שאתם מבינים את המטריה, לא לבזבז לנת הזמן, שתי אליו ומוכנים, לא לזל זה, כאילו כולם אתם לא מריא מצגד, וכן, מצגד את יכולה לעבוד מדהים, להיות צריכה להיות שמונים שקופיות, יכולה להיות שמון שקופיות, לעשות איקטרקטייסטינסטינס, להשקיע את החמש דקות האלו, בסוף יש מצגות שכוזרות על עצמנו, לוצר כבר להמצאת הגלגר, כל פה המחדש, זה מראה אל היו זה, אחד, עשו את האחנה, אשקיע אותה זמן, עלו הייתי לסיכה, מתאבחים את ילמה שמעניינותי, וגם לא מתעסקים בתבול שית, חלום, עכשיו אני הוכל שפוך את כל מה שאני יכול, אני מאוד נהיה לעבוד עם הצוות הזה, אחרי זה החוזרים לפעול או הפסע אנחנו רעה, אני דיברנו על זה, זה חוויה, בסוף יחבוצרים הצב, שכפה להם לעבוד עם צוות המוצר, וזה המטרה הכי גדול, השלב. אני מתורף. ואנחנו מדברים פה על הסיכות האלה יותר מהתגרות שמדרך על הראשונות, אבל את הבונים הלכתי חסים, ואז כבר, תלוצר איך תשבור את כל הכרח הזה, כל פעם החדש, את הגעם כבר מכיר, את הלקוח, את המדבר איתו, אז כל המון החנה הזאתי, שצריך לעשות את זה ולעשות זה מדויק ותוב, זה יותר ואטחלה, וחקח ויותר קל. אחד נשמעית, ההצינו עכשיו, הסכם עוד גדולה, ומה שקורה בצד השני זה, קוקרטי של חתימה, כדי שהוא יקבל אקסס לצבת שלי. כלומר, זה עסקה הנקיד, אסטרטגיד, אצלחה הדירה של הגון המכירות, ולא רק שמה שמצחיק זה, שאווי פיסלז מספר לי, שאני משגיע את הווי פיסלז, מתן יכול דרך תחיל דבר עם James, וJames גם מתן יכול דרך תחיל דבר עם צב את הפרווק, כי אני כל כך רוצה להתחיל כבר, כי יש לנו תוכנית עבודה של חצי שאני הקדימה, ואנחנו רוצים כאילו לדבר, כי כוכח אנחנו מיושרים על בין הראות מפלמה שהם רוצים, שמבחינתי, אני כלום מבחינתי לדבר איתו, מתמול. והצבת שלי גם יודע שוואו, אכתנו את הלקוח, וזה יהיה מדהים, וזה פתבק וזה יקילו, הוא יבנה לנו את השנתיים הקרובות. כי זה בדיוק ICP שלנו, וזה בדיוק מי שאנחנו אומרים לקחות קל האחורצי נזגור ב-25 בפי-20, וכולם התלהבים, וזה רק בפי-0C. אחרי שנה שנתיים, זה יוזרים שהמשיכו אתך, לאד עם חירות, לתוך העירגון, יעבור לחבר אחרת, ומיד ידוע נכף אינרפ, יוזרים ש. שוב זה, יש את הנדירים האלו שפילו מרשים נאצא מה לשלוח להיות, עוד האותי שיות, שזה קצת כבר אופה, אמריקאים, שכי הוא עצפים, אוהצפים אהי, אוהצפים זה ישראלים, הוא אצלק ישיר זה אמריקאים, אמריקאים מדעים לו אברו לפרסינלנבר, ישראלים משלחו כאילו באמת התקשו להים השלירה כדי להסיג צומת לב, אבל. אבל. אמריקאי ששולחו דאי שיט, היי רציתי להגיד ש. זה העבודה טובה, זה העבודה לא טובה, פה איתי מורכזב, פה איתי שמח, פה איתי. זה. מטרף, כאילו להגיע לרמה כזאת של קשר, כמה שצחדת לשאים בונדריז, כאילו אני לא צריך לדעקו על בקב וכל דבר איזו טריב המצר, אבל. להיות פתוח לזה להבין שזה היה יד לגרום להם, לנות מהתהליך הזה, וכמו שם עדתי, זה בסוף חלק מתהליך המכירה, האקסס לצב את המוצר, הוא חלק מתהליך המכירה, וירגון שמצליח לעשות את זה, זה מדהים, זה באמת משמענת כל המכונה, בארץ טרקיף. בעולם. אז דיברנו המון, הלכתם עושים את זה, וזה באמת נשמע מטורף, יש לך איזושהי דוגמה קונקרטית שלו, ומה שהוא שעשיתם, שגיליתם בקהלת הליכים, שהשפיעה, וראת החיות, אתה צריך לפחום הדוגמאות. אז יש לי את הדוגמה הקלסית, לפני, בסוף, אין אות, אמרנו שאנחנו מנהלים, עוזריו לחברות לנהל הלויות. לנהל הלויות זה לא להבין כמה ולשרת או כמה ולטכנולוגיה. בסוף, לנהל הלויות זה לקחת את החשבוניות האלו שמגיעות מאמזון גוגל, אזרו ואות דברים על ימה לספקיות, ולפסים ללדזה נופך בזנסי. כלומר, תחשבו על ירגון, ירגון לא מדבר בטכנולוגיה, גם מדבר בטכנולוגיה, אבל כשמדברים עם, עם פייננצו, מדברים עם אקזקיות, עם מדברים בטקציב, כמה על הליצבת, כמה על הליכבוצה, כמה הוללימוצה, כמה הולללכוח, עם הרובי תובי. אז בעצם, הדרישה מספר אחרי, ‫הצריך של הקוחות שלנו ‫זה לעזור להם לשבור עלויות ‫לבזניס קונטקסט. ‫אנחנו רואים לזה בפינות ורדולטגטקסט. ‫ואנחנו אפשר להקוחות שלנו ‫הצרוקה מהשם רוצים. ‫אז תוגמה מאוד יפה, ‫זה צריכונייה New York Times, ‫שאובדים איתנו, יש להם ‫על פי סרויסים שמקובצים ‫למאות צוותים, לשרות קבוצות, ‫באמת מפלטסט, ‫והם בסוף רוצים שכל קבוצה ‫תוכל להסתכל עלויות שלה ‫ולנלטת דברים שלה. ‫בכל הקדמה הזאת הייתה, ‫להובדה שאנחנו בעצם. ‫פני שנה יצאנו למסה, ‫לפתור את אחד מהבאיות ‫החיק קשות בעצם קוסט-לוקישן ‫בשבירת עלויות. ‫שזה לשבור להיות משהו תפות. ‫למעני מתכוון. ‫נגיד זה דת הבאיס, ‫שמשמש שנצוותים. ‫מבחר את החשבונית, ‫זה דת הבאיס אחד, ‫זה עתום, ‫איזה הרשבור עתום, ‫והוא למה שלנו, ‫עתום הם לא שבירים איבא של. ‫איך מחלקים את העלויות שלה? ‫תשתיות משותפות יש בלי סוף ‫בירגונים, כי זה לא עובד ככה, ‫וכולם משלמשים בדתה ביסים ‫ותשתיות משותפות. ‫בעצם, כל העולם של שירת קוסט, ‫זה אחד הבאיות, ‫החיק דולות בואו נמותפינות. ‫בפלפני שנה ומה שהוא? ‫אנחנו בעצם יצאנו למסה, ‫של פיצחנו בעל גורית, ‫משלנו שמוד מיוחד, ‫ואני לא יקנס לזה, ‫אמי שרוצה לקרום, ‫מוזמן לקנס, זה לא כזה, ‫זה מדהים, ‫אבל זה לא רלוונט של השיחה. ‫פיצחנו את החלק הטכנולוגי, ‫כלומר, אנחנו מאפשרים לעשות שירת קוסט, ‫בכליש בור עלויות משותפות, ‫וזה החלק המעיוחד, ‫כי אף אחד היום לא מסוגה לעשות את זה ‫במירות כזאת כמו שלנו. ‫אז החלק הטכנולוגי פוצח, ‫מדים, חלק הטכנולוגי, ‫זה לא מעניין את היווזר, ‫מה שמעיין את היווזר, ‫זה איך אני בסלב סרוביס, ‫מהר, יכול לקנפג את הבירג של תקזם, ‫אדיםים שאני בניתי, ובעצם משברות ‫עלויות משותפות. ‫ויצנו לדרך, ובנינו היווזר, ‫פלא. ‫ואסינו, נקשה שעז, ‫עשינו בין שתי הנשאל החמס, ‫אני כבר לא זוכת המספר, ‫ממש היווזר טסטינק של. ‫באמת, בידבוק של אינה יד, ‫אנחנו כולם רוצים ‫שבו אותה להיות המשותפות, ‫וגם כל פעם שינים את הסינר, ‫הוא להתים להלקוח, ‫ויה להצל הדרך, ‫וממש, מסמלצים את הלכיצות, ‫זה היווזר נשמקרים את המוצר, ‫שזה הם עוד חשוב, ‫כלומר, בעצם בונים פה, ‫לא מסלול מישהו של נכנס למוצר ‫שנכם יש דקות. ‫ומה שרואים וכל כליק, ‫למה החלטת שאתה רוצה יכולת פה, ‫והכל מוקלט, והכל מנותר ‫וההדוב דזיימא אורבים, ‫והיו קשיועה וכולם אורבים, ‫וכולם הצליחו. ‫אוקיי? ‫-מדים? ‫-ארגש, המדים מה, נכון? ‫ואז, תמיד אני שואל בסוף, איך היה? ‫והם אומרים, תקשי, וצלחתי, ‫אבל דמיינתי את זה אחרת. ‫בכשב, אמרתי שעשינו בין-2-5-6-7, ‫בין-2-5-6-7, יוזר ים עמולי, ‫דמיינתי את זה אחרת, ואני כזה, ‫אוקיי, עכשיו, אפשר לצאופו, ‫ולגיד, אוקיי, פסל, ‫דמיינתי את זה אחרת, ‫הוא קרס, ‫כי לא הצליחו את המשימה. ‫-סלחת, ועצרח, ‫-כן, ועצרח, המדים. ‫-בדיוק. ‫ובכולם, ואני אמרתי, ‫רגע, למה את כוונטם, ‫ואז זה יווחה ‫כי לא בעצם עוברים בי הפינות, ‫ואז בריא לנו, אנחנו חושבים שזה תהליך שהוא נראה ככה. ‫וכשאני ניגש לזה, אני בעצם ניגש לזה ככה, ‫ואני חושב שקשה, ‫אנחנו לא עושה את זה בסכי, ‫לאז נצרח לעשות ככה. ‫ותי שעמיתו חרות, ‫שתב עשו כמה ישראל, ‫היו הרבות, ‫אומרו עם אותו דבר. ‫בגדור, מדמיינים אותו דבר, ‫כלומר, מה שאני טויס אתצלנו? ‫יש כאן הקודת החלטה מאוד גדולה, ‫כי מצד אחד הם הצליחו, שאני לא לך עכשיו להביר עוד חודשאל, ‫פרוטוטייפי, אינגיוזר, טסטינג, ‫נקבו את הסיכות האלוה, ‫אנחנו לא בדיית סמבר, ‫זאת אומרת, שאני חשימו את שנייה, ‫שנתכו, אפשר להמריקאים, ‫אז בכלל אני נמיד דבר, ‫ואני לא לחתרות הפרויקט הזה, ‫כי אומזה גם פרויקט הסרטגי ‫מבקנת פינות. ‫למה זה, או 100 פסט עליי, ‫אני מערוב מפ שלנו, ‫ולקחות מחקים מפ שלהפית ‫שזה, ואני מקבל החלטה, ‫לקנס סיכה, שאני מכניס לחדר את, ‫כל ראשי רגון המחירות, ‫כלומר, זה עבית פיסט על סרט, ‫הוא סלט אינגנירים עשי יאו מן הסתם, ‫בצד השני יושבים יותר כמה הזינים, ‫הביא פי הרנדי והסיטיו, ‫כדי שם יקייהו לו אינטקונטקס, ‫המובן כל הצלבת שלי ‫שם מעורב בפרויקט הזה, ‫ואני מצאים מסכנות, מצאים להם תקשיבו, ‫כול חם אברתי את זה, ‫כרוב האנשים בחדר ראו את הפלו ‫שאירנו ליוזרים, כולם הצליחו, ‫כל היוזרים הצליחו, ‫כולם הושם תבינו אינון את זה אחרת, ‫ואז אני מראה, ‫"וואי הפרם מאוד מאוד רפ" ‫של ההצעה השנייה. ‫ואז ג'רמי, ‫הביא פיסטז, בעצם, ‫בעבומר, אני לא מבין למה תשאלו ‫אתי בכלל כי זכת הפרו דתית, ‫מהחפת לי, באמת בצורה המריקאית, ‫אבצב משהו שואלה, ‫למה מלמרי חייני בחדר? ‫והג'רמי שגם עבר ישראליות ‫את המהל ישראליות, ‫מושתם בויים שואל אין הרפה ‫סחלק מהטרבות שלנו, ‫ומו צמחתי שהוא שואלה ‫זה כי הזמדתי לו ג'רמי. ‫פסוף, ורצ'ו אותאקס, ‫בטח לפני שנו בחצי, ‫היה "הנא"ב-1-"צלינ" פיג'ר שלנו. ‫באמת, זה היה סופר פער של פיינאות, ‫זה מה שאתה מוכר, ‫הייכולת לזאת לסתר את כל מה שתיארת ‫היא בלב-לב-לע, ‫ואני הולך השלנות ‫מהותית את היו זו פלא. ‫זה מה שעולך, אם אני אכנות אותו אין פה, ‫או המחו לא עליים פה, ‫ואנחנו לא מאמינים שזה הדרך נכונה, ‫אני יכול לבגוע לך ‫באייסגים הבזיס, ‫זה ליטרלי מה שאתה מוכר. ‫ואז זה היה רגע ששקט, ‫עוד שקט, עוד שקט, ‫אוקיי, אני עכשיו מבין, ‫לא מה אני מוכרדר, ‫ואק הזה רגע שכולם צריכה קו, ‫וישבנו בחדר, ‫וכבלנו כולנו אכלתה משותפת ‫להקשיב ליו זרים שלנו. ‫ואסיבה שעשיתי זה לא כן ‫אם פחליקה ולחלטות, ‫זה כבמית, בסוף לפעמים, ‫היו זו פתבג לוקח עד רממסוי המד, ‫ושקן החלטה, לפעמים מסתתג, ‫לפעמים לא מסתתג, ‫לפעמים כל החברת צריכה להיות עליים, ‫כולם צריכה לדעת למה ‫כי בלנו את החלטה שקיבלנו, ‫זה היה ללטיחת הישבות התובות ‫שהיו בפינה ובמית, ‫כל מ-22 שם מהמיני במשנה חוסים, ‫כי בלנו את החלטה אגב, ‫היה הלכת עם היו זרפית בק, ‫ולאים השלחוו ועד נועל המשחות שם. ‫היום אני יודע לספר שכי לו ‫זה פיגשי הוא 95, 99% עד אופטד, ‫ויו זרים לקרוטו לתרלול. ‫תן, לא למלא תדע, ‫מה היה קוראים הראשון? ‫לכון? ‫-זה תמיד נכון, אבל אני. ‫בסוף הגענו להיה עד שלנו, ‫היה לנו כיף לעשות את זה, ‫היה קמביניה על אימן, ‫היו אין המכירות הרגישים הקשיבים לו, ‫היו אימן המכירות הרגיש ‫לוואו, אשקרה, ‫איך פת להם שזה פוגעה לנו, ‫יכול לבגועה לנו בביצועים. ‫היו אימן המכירות היה איתנו ‫בקבלת ההחלטה, ‫מכולם יצום ההחדר, ‫כאן וכתב, ‫לא היה צריך לסות שום על אימן ‫ולהספיר למה פתאום אנחנו שאני מתדזעה ‫הן ומה קורא? ‫וזה היה הרגע שבאמת נפה ‫לעשימון בצורה מאוד גדולה ‫לערגון שלי, ‫לערגון הפרווק של כמה זה חשוב, ‫הוא יכול לתהליך שאנחנו עושים ‫ולא רק כאילו היו זרפית בקזה, ‫הדרך לנו גם לרטום את כל הרגון, ‫כלומר, תביד אמרים, ‫אבל היו זרים רוצים את זה, ‫אבל אם אתה מרא אליהם, ‫שהיו זרים רוצים את זה, ‫ולא רק, אתה מודש התעשית התעות ‫כי בגדול הודינו בחדר שעשינו תעות, ‫כלומר, ואינו היו זרפלא, ‫שכל המצליחו, ‫אבל אף אחד לא רצה להשתמש, ‫ברצה להשתמש משהו אחר, ‫וזה לא ביגי, כי כולנו מבינים ‫הוא יוזרים לפעמים, ‫אומרים דרך החמיים, וזה בסדר לתות. ‫זה אמרים. ‫אתם מתאר את זה מאוד דתופי, ‫כי לא כלום יצאו, ‫שמחים במחייכים אחדר, ‫אבל בסוף יש פה איש שאלה ‫שרצה כבר למקור, ‫וזה לא יגיע, ‫בזמן שהוא אולי הבטיח, ‫או כיווה לעבטיח, ‫וזה משנה לא תתחניות, ‫ובעטם לין של ‫על מהו נמדד, זה משפיע, ‫באופן מידי. ‫ישן שפיתוח, שחלק באמת גם היו בחדר, ‫אבל לא עוד אנשפיתוח, ‫בדוע לזה וכתבו את הכל ‫וחשב צריך להגיד להם, ‫אה, אה, אה, אה, אה, אה, ‫לא, אז כל כול רק נקודה, ‫זה הכל פיגמה, ‫לא יגיע עדיין. ‫אה, אוקיי, אוקיי, ‫לא יגיע, ‫כי כוח ממש לא הסליחה, ‫אם אני לא הייתי ברור, זה. ‫אוקיי, אז הגמוני על השאלה, ‫בא שלי של עם הסיטמת החקירה ‫של אם יפה על הלותל זה קודם, ‫חשבתי שכבר. ‫-לא, אז מול אלה. ‫-אז לא לא לא לא לא לא לא. ‫-לא, לא, לא לא לא לא. ‫לכן, כולם היום מואות מבסוטים, ‫כי כאילו כפי אתם כיוון אוכלתה, ‫ללכת עם פשוט פייטה הולכת. ‫זה קצת מודי. ‫בסוף, זו היינו צריכים ‫שנות פה דזיין. -כן, ככמי, עכשיו עוד. ‫אז הצוות, דזיין, ‫אבל צוות דזיין באושו מבסוט, ‫אבל כנתאו, זה שיבה למרחו, ‫שאם יוזר טסטינג כדי לקבל תפיד בקדימים, ‫אנחנו לא מפחדים. ‫וצחת את הביטחון לרגון ‫שזה בסדר לשנות דייה, ‫וזה גם אם זה עולה עוד שבווויים, ‫שלושה שבוות, אני מגזים, ‫אופן, זה סטרט, ‫אבל זה לא דברים שלו כחר, ‫הוא אחר ואיזה מה לשנות. ‫כל עוד זה לא פגש קוד, ‫הוא היינו מבריגוד פלס. ‫אמר, לא לפחד, ‫לעלו לא שעו שאני אנחנו חייבים, ‫חייבים, חייבים, חייבים, יגון המכירות, ‫רוצה פתרון טוב, רוצה פתרון מחיר, ‫והיא מנכנו על אין דיתם, ‫אנחנו מסבירים להם, כן, ‫פתחנו בה, חמס רעניינו, ‫אבל אתם תקבלו את זה, ‫באסרים ושמון אליינו, ‫אבל אתם תקבלו משהו שיוזרים רצו, ‫ואנחנו נתן לכם גם סניק פיק, ‫ואנחנו נסביר לכם כל זה, ‫בדרך כלל שיצר אתם את התרס הזה ‫אם מגונו מחירות, הם יווינו ומתמחו ומאו ב-1. ‫אבל שבדו כסיבה שעשינו את הסיכה הזאת, ‫אבל לא לא יותרופגש קוד, ‫אם זה הפוגש קוד, זה התחקיר, ‫רוע חמור מאוד, ‫וכן לך שלא היינו עושים את השינוי וזה, ‫אבל לא, זה חלסי פורים שאנחנו אחי ‫גם בפינאות, ‫וגם סיפור הצלחה שזה תמיד כיף, ‫ואגב כשאנחנו מדברים יוזרים, ‫אנחנו מסכירים להם, ‫אנחנו מדברים פה על התחסק מריט חסים ‫עם צ'אם פיונים, ‫אחרי שנתיים של עוש, ‫בסוף יש איזה שהייפות חומר, ‫ואנחנו מסכירים להם להגיד, ‫אז אחרי לפני שנה בחצי החסינו את ‫העבודה משותף את על זה, ‫ואת אז הוא חושב שאמרת עלי שראית ‫הייתה את זה אחרת, ‫ואת תראה, כת אז הוא חושב שעשינו את זה, ‫אז הוא אומר, כן, כן, ‫אז הוא מתחילת לאונא ‫אם בהרבה עשרת דברים שונות ‫הפלאו שהוא רצה וואו ביקש, ‫בואו זה, אבל זה מדהים ועל החוק המעמד, ‫ושלחום עוד האווים כלונות, ‫אז זה סיפור שאני כאילו זה, ‫או נענקדות הקטנה, לפני חודש אוכות שאים, ‫נוראי נהנות היא לדעת כאילו, ‫האם הצוות באמת, ‫מממיש את מה שאנחנו מדברים עליו, ‫כלומר, אני לא כלל כבר ‫לכל השיחות עם על הכוחות ‫כאילו זה לא הגיוני הצוות כבר, ‫מספיק חזק את אלא נלטר, ‫אינות האלו לבד, ‫שכם הידות דזיין ועקול, ‫ואז הייתי אנליזה, ויצה, ‫משהו מטורף, ‫כאילו הייתי בהלם המספר, ‫ספתם ועבוק טובה, ‫שזה גם חודשים חלקים ‫כי זה חופש בארץ, ‫הצבת פרודקט, ‫השתמשתי בגון כדי לעשות האנליזיה, ‫הגב מי שלא משתמש בגון, ‫קסלש מתחריו, מהיום הראשון, שיון בארך שהוא גמסטרטאפ, ויש לו כבר מימון סביר, זורי כסף לפח כלומר, אם אתה לא מכליציחות ואתה לא שומע אותם בצורה אופסיסיבר, אז יריאל מיסינג שמתי. -כן, בדיוק, זה כבלוק הזה קשה ושמעט הכל ב-X-Time ולכניסטיקולנטרנסקט, זה באמת, זה לכם ואחרי מה שלהבודה שלנו? -גמה. -אבל. פשוט סתכלי בגון, ומאמת היא כמה סיכות עשו עצב את שלי בלדאים, אם לקוחות משלמים בחו"אים האחרוני. ואו פעם שם שעבי, זה היה כסוקות והחרוש שנה וזה, אמדנו ב-60 ימים על יותר מ-45 סיכות. -וואו. -זה הייתי בהן, כל כל הייתי גב עצב את שלברמות מטורפות וכאילו. -וואו. -זה מהטריקה כזאת, גרף, שמתתקן, אז כי אז כמה סיכות היו על שם לא עכשיו? -לא עכשיו, אני מקווה את הסיכום. עצבי, זה אפילו לא יבן כמה סיכות ומנהל עם לקוחות. -כן. וזה משהו ש אפילו לקחתי וצקתי אפילו בבורד, גילו של פינארד והם היו בהלם. וכוכח הייתי גב עצב את שלבי וכוכח הייתי גב התרבות של שרעי SES שמאפשרים לנו לעשות את זה וזה באמת היה אוכחה לכל הארבע שנים האחרונות וכל התמדה הזאת. ולכשיואני הוא מת לסיים גם את יצאים ובלירות מקרב את יצאים בר. אנחנו מפשיכים לשמור על הגרף. זה באמת פשוט כיף ענק לדבר הם יוזרים ולראיין אותם ולעד גר אותם ולכשהוא וכך לא יכולה להם מתקילים אותם. אני ממש מסכימה, אני חושב שבסוף גם זה הברדמנ באתר של ניאול מוצר שאין אנחנו מוכווני ערך ועבנה של המשתמשים והפעינט פואינט שלהם. זה גם חייב להיות ברמת האינסטינקט, אז גם הדהים שאתם הצליחים לעשות את זה מעבר לרמת האינסטינקט וגם ברמה שזה משהו שכולם עושים וכולם חיים אותו. אז כל כבוד. מה שכף מה שנייה מראי שאינו יכולים את דבר עוד שעות אבל ככה נגמרנו הזמן אז ממש ממש תודה שבאה. די, די, די, די. [מקורי]