על הדרך לואדי קלט

היי, אתם כבר פה. תקשבו. זאת עודה סותית. אני מתכנמת הפתעה להיות ואת, ועכשיו ממש ברגעים אלו, אפשר להצביע לפרוט קסטאו ולכם, בתחרות פרוט קסט השנה של גיקטיים. ויותרות היא ממש אויבת לזכות. ממש או ממש אויבת לזכות. אז אם אתה רוצים להזור להם ההפתעה, תחפשו בגוגל תחרות פרוט קסט השנה של גיקטיים. ואז את הצביעו לאלה דרך למשפחה המתיילת. אני כנראה שתצטרחו את אזרת העורים, אבל זה תשיק שקווזה למטרה טובה, יאללה, לחות הצביעו לנו. תודה! אתם האזינים להסקד של בית אביכי. שלום, לכולם האזינים והמאזינות של על הדרך, הפודקסט למשפחה המתיילת. אנחנו כאן עם הסיפורים אמרת "כים" שהם האחוריה מסלולה התיולים היה פעם בארץ. והיום פרק חגיגי במיוחד, וגם קונפטי, פופקורן בצבעים, והפתעה. כל זה, לכבוד. -לכבודי? -לכן, מצחיקה כזאת. אתם אמידה פנים שהדלזו חרת. כן, אני מצחיקה מאוד. ברור, ברור זה אזו חרת. אנחנו מוחוגות את זה היום פרק סיום העונה. פרק סיום העונה, חיפשן אשכוח, פרק סיום העונה זה דבר זה. בקיצור כן, זה אחרתי. ומה איכן? כי אם לא שמתלב אני איכןתי. -קונפטי, קונפטי. ומה איכןתי קונפטי, אבל החותי חשבה שזה לכלו, חזי זרקה אותו לפך. הפך רגב נראה מאוד חגיגי עכשיו. וגם איכןתי קיבוד. מה אתה אומרת על הפופקורן הציבוני? -ממם? או לכם אולי מה? קיבוד שאני איכןתי שהוא. אני מוציאה שנו, בטיק. קריך טון המשילשום? -אני לא אוהב את טונה. מזל, כי הוא משילשום. -ואפתעה מיוחדת? -צרוף מיקרים, גם אני איכןתי אפתעה מיוחדת. מה איכן? -לא, עד קודם. טוב טוב, להפתעה נגיע בסוף, אבל דבר ראשון והחיך עשו פטי החגיגי. על הדרך, הפודקסט למשפחה המתיילת. אם לירן להפשיץ ויותוות פער איזנבל. היותוות, הפופקורן הזה. מה זה? אם הלאה ועבלה וספטלה וכל המשפחת הלאה. תראי, הכל זאתם, פרק סיום העונה. אני לא יודעת אם את זוכרת, אבל בפרק 55, אני שחחתי. לא אחד נקלום, ואת קצת התבאה. אבל הפעם היה לי ברור שבתוח התכיינים מש ומדעים, אז ניסיתי גם את יודעת להגיע לך מה שלך. את כברגעת להתאם של השוקולד באלמטה של הפופקורן המלוח ככה. לא, די, יש שוקולד, הפופקורן למטה, ואופטעה מיוחדת? נכון, איסו מצחיקה, ההפטעה מיוחדת הרבה יותר מיוחדת משוקולדם, מטוק בפופקורן מלוח, זה בכל זאת. סוף העונה, דיוק, אז לא אנחנו נסות, יש לנו היום תיול אדיר, אנחנו נלך בתוך מפהלים, צמחייה, אפייה, שיחשוכים, בשביל שזה באמת מדהים. אבל האם זה באמת נחשב הפתעקית, תח לסיידת אישה חובדה איך להן פרטה, ידווגם בשם ודיקלת. לא לא לראי נוצחיקה, התיול הוא לא הפתעה, הפתעה מיוחדת הרבה הרבה יותר מיוחדת. בכל זאת, סוף עונה, סוף עונה, אבל עוד לפני שאמרת, בתחי הסיפור מיוחד שמתחבי מהחורת יול, כל כך מיוחד שהוא. גם הסיפור שהוא באמת מיוחד, הוא לא הפתעה מיוחדת, לא לא לא לא לא לא. הפתעה מיוחדת הרבה הרבה יותר מיוחדת. בכל זאת, סוף עונה, סוף העונה. טוב, נתחיל עם הסיפור בוודאי, סיפור הגול מותח, אבל עם סוף טוב. ליראן, קבנית מכונת הזמן שלנו לשנת אלף תשאמא אותה רבהים וערבה. יוטוות, אם ההפתעה היא לקחת אותי למלחמת העולם השנייה, אני לא מעוניינת. זהו באמת כופת מלחמת העולם השנייה, אבל על תלגיע מלחמה ממש לקרציום. בסדר, אז קצת פחות מסוכן? -אה, לא, לא, לא, מה פתאום. יותר מסוכן. הנצי מבינו שהם בדרך חלף סד, אז הם ניסוק כל דבר אפשרי כדי למנוע את המפלה שלהם. הם לא רוצו להפסיד, אז הם אפילו תכננו לפלוש לארץ ישראל. לא נשימה לקפת שם יוטוות. -חקי, תשמעי קודם. הם רצו לפלוש לארץ ישראל, כי הבריטים של טופו. במארי, נלחמור אחת בשני הבריטים, היו היבים של הגרמנים. -למה לא? לעשות צד בלאגן במזרח התיכון, הפחות לחשב על זה, זה ממש רעיון מקורי. מה, מה הבתכנון לחבל בתשתיות, לאורר מרד ארבין הגדע הבריטים, דרך גדע יהודים, להראיל את מקורות המים. מה, מה הם תכמנו? כל עד שובות נכונות. מה, אני סתם המצאת התברים את תור עליהם? איך עושים את זה? באמצעות, מרגלים? הגרמנים הנצים שלכו מרגלים, גרמנים, והארבים להרץ ישראל. מה, אני אין לכם קרול המבצע הזה, אולי מבצע כרש? למה כרש? שזה נשמע בדיוק מהבדיחת כרש? מרגל הרבי, ומרגל גרמני, פקשו ישראלי בבדיקלת. הראשון המה. -מצריל אירן. קרול המבצע, מבצע, עת לס. -עת לס? כן? השם, עת לס כנראה נבחר כדי לסמל את קודל המסימה. את הקשר הגיעו, גרפי, המורכב. מולה ככה איזו קריצה למטולוגיה היוונית, כי עת לס נלכם בעילים היוונים. טוב, היום להם שהפות גדולת? -בכלת. עכשיו תגיד אירן. מה לדעתך הדרך הכי טובה להכניס מרגלים להרץ? שני מקדימה ושני מהחורה? -מה? ככה המחנסים הרבה הפלים למכונית, שני מקדימה ושני מהחורה. תגידי! -עת יעתך מכניסים הרבה גירפת להם מכונית? שתי המקדימה ושתי מהחורה? -לא, קודם עוצים את הפילים. כן, אבל אני מדבר את תתחל מרגלים לירן, לא על פילים, זה רציני. רגע, מה, תדעת מה הבדל בן מרגל הפיל? -מה? מרגל אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר למרגל? את מוצחית. -קרש, האחר. -טוב, אבל עכשיו הרציניות, איך מכניסים הרגלים להרץ? ברגל או בצניחה עשתה אל חן הסנש? -בדיוק? צניחה ממטוס. -אגיוני, אז השני לי להנחש כמו שאני מכירה אותך, הנחיתו את הצמחנים המרגלים האלה ביד של התיול שלנו היום. הן פרט שהוא ועד יקלת. -אליט אליי! תכנסה איתי יכולה להיות בעצמך מרגלת מעולה. אני הייתי מצניחה אותם, יותר קרוב לבית חולים. יש בזה משהו זה היה יכול להיות טוב, אבל זה לא מה שהם עשו בסיפור שלנו. הם, חיפשו נקודה מרוחקת, מישובים יהודיים ובריטים, רחוק מלביר או מקום שפו יכולו לגלות אותם בקלות. הם לא רצו שהפכת יידה שהם נחתו פה. ועד יקלת היה מצויין לזה, וחוץ מזה הוא גם היה קרוב לקומינים משתפה פעולה הרבים פוטנציאליים. האמת שבבד יקלתי יש גם מה הם טובים ומה הם קצת יתרק השאלה צניח מהמטוס הם ישפחו. ואפילו צמחנים נים צמאים. בהחלט ותוסיפי לזה שהן פרט הוא איזו של כניוניים ומצוקים כלולים שיש מוגם הרבה מערות טבעיות, שאני יכולות להיות מחסת טבעיים מצוין. אין בריאה, התחייבת לעודות שהם בחרו מקום מעולה. תכנס. אבין כבר יש מהיה, אפשר להסתח שך. קולם אוהבים להסתח שך. מישהו אמר קולם אוהבים להסתח שך. אני! ועל כך אני עונה הוא פילים אוהבים לרקות צמבה. מה? זו הסיסמה, צד אחד אומר קולם אוהבים להסתח שך והצד השני עונה הוא פילים אוהבים לרקות צמבה. בשביל מצריך סיסמה. מה זאת אומרת, זה אלף בט של ריגול. כך נוכל קולנו לדעת שאנחנו באותו צד. הרמאה הזו מעולם אנחנו משתמשים בלנו בסיסמה עוד. מה? לא. בבטאי. ודאי שם תמלב שמידה חודש בחודשו. אני שולך לחנציסמה חדשה ואתן תמיד משיבות לבית עודר. רגע, המלם האלה אם המשפטים המשונים זה סיסמה. תפתחו שזה פשוט האדור שחל להגיד חודש המא החומה שוקה זה. אני חשבתי שזאת השרק הזאת שאתה שולך לנו ביטויים בעברית. נגיד בחודשי אבר כתבתה לנו שלך לחמחה על פלי המים. זה לא ביטוי עברים מהתנח. אז האחן מהתנח, אבל מטרתי הייתה להשתמש בו כסיסמה. אז לא הבנו. מחילה סליחה והפתיחה. כן, כן, פתיחה. בואים זה קל הקבום בום. אפשר כולם לקום. שלום להפראים הפקח המוצלח מיילדה ותעץ כאן חינוכה. שלומות שלומות לכן בנות, תסבירו לי בבקשה. אם לא ידעתן שזו הסיסמה, למה בדיוק אמרתן כולם או הווים להשתח שח. כי דיברנו על מבצעת לסמקיר? פחות היותר, לא לעומק, שלום שלום ככה. ואמרנו שהחת הסיבות שהם רגלים מוצניכו בהן פרט היא שיש המיין. וכולם אוהבים להשתח שח. ופילאים אוהבים להרקוד צמבה. בהכרית, אבל יותר מכך, כולם סקוקים למאשתייה, כך שאים צריך להסתתר, כדי לעשות זאת ליד מקור מים. זה ידוע מיימא, דווידע, כמעט מלך בין גדי, ועד להם רגלים בסיפור שלנו. אבל אז הרח המורה וחשובה לא כל מהינח על נקים הוא שתיים. שתיים? שניתן לשתות אותם. בחלק מהנחלים בישראלי שבעיה של זיהום לצערי, שנובעת מקמה סיבות. עכשיו תשאלו מה הסיבות. איפה היא מה הסיבות לזה הוא נחלים? שאלה מדהימה וחשובה לא פחות הסקיתונה. הבעיה הראשונה היא בעיית שפכים תעשייתיים. ישנה מפעלים שמזרימים, פסול את העשייתית לנחלים. הם בחוונה? שרימים? פסולת לנהר? נכון, זה עצוב. עצודה כתם אמורים לדלל את הפסולת ולתהרת הנוזלים, אבל כשזה לא נעשה קרעוי עלוליב הצרזיהום. לא לעניין. ממש לא. גם תקלות במערכות הביוב האירוני, עלולות לגרום להזרמת מהי כלכין לנחלים. מהי כלכין? מהי, מהביוב? ביוב זה לא מקום שאלב ומורדים את המים בשירותים, או חשש עשינו. מהי כלכין? מהי שפכין מטוהרים ואימאים טובים להשכיה או לטעשיה ואנחנו ממש לא רוצים לשתות אותם. ממש לא. עוד ציבה לזיהום עלולה להיות שעיבת יטר. בדרך כלל לצרכים חקלאיים. הפחתת כמות המים הטבעית בנכלים הגבירה את ריקוזה מזה המים? אז מים המים של ודיקלתם. נקים או לא נקים? עצובה בשאלה, נקים או לא נקים. להתאים כך ולהתאים כך. ולכן לפני שנושאים לשם. חייבים לבדוק באתר של רשות הטבע והגנים. פרעים היא בהתנותך. לא בבית, לא היא בדתן. זו אסיס מה שלכודש הבא לנו לטובה. צעד אחד אומר, חייבים לבדוק באתר של רשות הטבע והגנים והצעד השניונה לא. הוא מקווה שאני חלים, היינה מזועמים. גול הקבוד איראן. אני שמח מאוד ואפילו מעט מופטה לגלות שאינך מרגלת. שמירו מעטה הליבכן את הסיסמעות. החזור לעשות ביקורת בהגדם. להתראות להתראות לכם. להתראות! יוטוות, את חושבת שלה מרגלים עם בצעת לסיוס הסמעות. יש מרגיוני? אולי. שחחתי עת לס. אפשר לשבת להדך בגיאוגרפיה היום? לא רעה. אבל חוץ מסיסמעות מרגלים את קוננים בצורה רצינית מאוד למסימה שלהם. כמו שאמרנו, הנצים רצו לבחון פלישה לארץ ישראל. נכבוש אותה. וכדי נכבוש אותה הם רצו קודם כל לעשות לבריטים שיש אל תוב הארץ. בלאגן? החסים בלאגן הסלטון. מפגנים? הם תכנינו לגייס ארבים שהפלו נגד המשטר. הם תכנינו להסית למרד בתוך הארץ והם גם תכנינו להאראי לתמי השתייה במקורות הירקון. נצים וראה על זה משהו. כל הזמן הסוקים בארלות היא מחשמם. איך מתקוננים למבצע כזה משוגע? הם לקחו מאוד ברצינו את אתם מבצע שלהם. הם לא יצו לדרך לפני שהם למדוע למקום ועל האזור. פיקמו שאתי יודע את הייתב, הם ערזו את הציוט שהם מצטרחו בתיקים נוכים. "הה, באריזות, אני מבינם אולי." "אני אגיד לך מה הם צריכים?" הם צריכים משקפת, מפות, סחרוכת מגדלת ומחשיר הקשר, מנות קרב, רעל, למהים. ופופ קורן, ציווני, כיזה סופונה, כמעט כל מה שאמרת. מינוס, הפופ קורן. פלוס, כסף ומתילי זהב. בעצם הם לקחו איתם עוצר ענק, עם אלפי מתילי זהב ושתרות של כסף. הם נשמעים, הם רצינים. צריכרי לחץ, על דיגה. לשים חתנו ולצארם, הצניחה שלהם ממש לא הייתר מושלמת. והפילום, די גרוע. גם חמשת הצנכנים, וגם הציוד התפזו בכל השאת החרחב של ודיקלת. חלק מהמרגלים מצליחו להיפגש במהרה, מתוכננת, אבל הכסף והחפצים שלהם התפזרו לכל עבר. אז מה, יש פופ קורן ציווני מפוזר בכל ודיקלת? שוב לרן, פופ קורן ציווני, לא היה. אבל הייתה שמועה בקרב תושבי הריכו שלה אלה אחד, גיעשם של דינרים נפל מהשמיים. התושבים רצו לחפש ובאמת מצאו חלק מהציוד שיעוץ נכ. וגם מצו הרבה מאוד כסף ומתביעות זו. או, ככה יכולים לעלות על המרגלים? את לגמרי צודקת, כי ממש כמה ימים מאוחר יותר? פתאום, בשוק שלי ריכו, אנשים מתחילו לשלם במתביעות זו. מה שממש לא היה נפוץ אז בישראל. זה ההורך את החשדות של המשטרה הבריטית. מהם מתחילו לחקור, הם מהם גילו? הם גילו שחמישה נערים רואה יצון. אישתמשו במתביעות זו. הם חקרו וגילו מאיפה בכלל יש להם את המתביעות? מה שמעים? הנערים גילו שהם מצוי את המתביעות? בו ודיקלת. וככה, הבריטים מבינו איפה הם צריכים לצאת לחיפושים. והתחיל מצוד שהשתתפו בו כוחות צווה במשטרה הרבים. איפה, לזה לזה לו? ממש לא. בערך עשרה ימים אחרי הצניחה הסודית הזאת, כברגיע כוח משטרטי, ברשות מפקד משטרת יריכו, לאחת המערות בפדיקלת. הם חיפשו. ובאמת, מצו. הם מצו שלושה מתוך עבורת המרגלים. המרגלים הגרמנים קצת הרגישו מבולבלים, המעירות שבה מצו אותם, והם נכנעו מיד, בלי להתווקח. וואו, שני המרגלים האחרים, מצויכו לברוח לפני שתפסו אותם. אבל חיפושים לא נפסקו. והאחד מהם נתפס רק כשנתיים מאוחר יותר, כשהוא רצה לחזור למושבת הטמפלרים בהונולד, בגליל. מה שליימים נקרא עלונה אבא. מה, מה קרה לאחרון? עוד מרגיע לכד שנקרא חסן סלאמי, הוא לא נתפס מעולם, הוא הגיע לירושלים, והפך בהמשך לראש קנופיה באזור. אבל מבצע האתלס נחשל. אז סוף טוב הכל טוב לא? זה אושה אולי, זה לא היה סוף האסופי לגמרי. עוד שנים אחרי שמבצע האתלס מזמד אגמר, עדיין הסתובבו שמועות על המטמון האגדי של הנצים. ומי יודע, אולי מתילי הזה, עב עדיין מוסטרים האישם בוודיקלט. אז ויות בעת המטמונה אמיתיו נווה המדבר הזה. מה הם צלולים באת מצוקים? כל כך הרבה זדם נויות לשיח שהוא חגם דיול כזה כיפי. הליכה נוכה, קלה. מתי מעלי הלדים. יש גם פעינות לפיקני, גם למנוחה. ממש חול, אבל בישראל. וגם אני מאוד מרוצה המעובדה, שהפה הממעיה נמצא ממש לא החוק מהחמייה. ככה, נתחל להסכבת עם כל הציות שבטתי את הרז טיפות. תראה, תראה, תראה. לגמרי צודקת. היום האטרקציה המרכזית שלנו היא כמובן, אין פרט עצמו. מעיין אין מבוע או בערבית אין פוער. אין פוער שזו אומר המבעבוע או פועים בקצב כבוע. איפה ראי או חשבתי שראיתי ספם בתוך המעי. חשבתי שמרת את הסיסמה החדשה שלנו. אנחנו לא מדות בקצב של הסיסמה עוד היום. כל שעה צריך להכליף סיסמה איפה שהוא. מה, מה אמר בעל אין מבוע? אין מבוע הוא כידוע מעיין פועים, שזה סוג נדיר מאוד של מעיין. הוא ממש נדיר, יש רק 100 מעיינות כאלה בעולם כולו. כיף שיש את זה אחד מהם. רק למה כבר נעשו פועים? אני יודעת שהלב שלי פועם לא מעיין. הוא הלירן עלמטי את כל כך נבונה. המעיין שלנו באמת מתנהה קצת כמו פעימות שלב, אבל במקום למבוע בקצב כבוע כמו הלב שלנו, יותר שוביו, כאן המים פורצים לסרוגין במקטעים. באמת הם מפלס המים את חילה רדת. נראה לי משהו פתח את הפקעק. כל נערס. לא ספקנו לשחשי. עלי שבר לבק יקירתי. עוד נשתח שחי חדב. זו ירק המחשש אלה פעימה. אחרי שכל הברחת התרוקל, אני מפתח להשיטת מלמי חדש. זה מוזר? חסקורה. התופעה מיוחדת הזאת מתרחשת כתוצאה ממבנה גאולוגי ייחודי שכלל חורים חללים בסלע שמחוברים בצינור סיפון אל הברחה שלנו בחוץ. איך להסבלת אתם? ינד זה קצת כמו מערה, שיושבת מעל הנביאה, שהפתח שלה נמצא פה בפינה. המים הנביאה ממלאים לאט לאט את המערה, ממלאים, ממלאים, ממלאים. וכאשר נפלס המים גבוה ומגיע את לפתח המערה, הם נשפחים מחוץה. בגלל לחצמה עם הגבוה הבמהרה, העביר שבחוץ יונק אותם. המשמושך אותם מחוץה. כמו בחוקרים שלובים? בדיוק. הם מושחים את המים מחוץה, עד שכל המערה מתרוקנת לגמרי וכל המים ממלאים לנו את הברחה. או, זה השלב שאני עבד בריכה מלאה. יאללה, אז שתתמלא מחדש, אני כבר לא יכולה לחקות. על דעגה המעיין פועם, והוא ישוב למבוא המיד אחרי שהמערת התמלא שוב, ושוב ושוב ושוב ושוב, הוא מי שלא ראה אתם מבוא, כי אלו לא ראה המעיין פועם מיימב. אז מנתיים אולי נצל את הל בהמשכנכה. יש כאן עוד וריוניפלי מראות ונחזור מאוחרטר כשהבריכת התמלאה. קדימה, אפואה, אם עוד מהתנחזור. כל כך יפה פעוני, מהקישה בתוך גלויה, המצוקינ גבוהים, ולהדמה הם יש סוף וכאן. כל פעם שחם אפשר לשחשך קצת את הארגליים או לשבת לנוח ליד אחת הבריכות הקטנות בנאכל. היי, תראי כמה מערות יש בתוך המצוקינ פה. אני ממש יכולה לדומיינך, בהחת מהם מסתתרים המעגליים הגרמנים. ותראי, הציפורים, המקנפיים השחורות והקתום בקצש שאפוד מעלנו, אני יכולה לזהותם בעיניים עצומות. תקירי, התריס טראמיות. בעלי שהתיעול הזה לאיג אמר. לחריכולת להמשיך פה עוד הרבה קדימה, בכל נקודה אפשר להחליט להסתובב חזרה לחניה או להם מעיין בתחילת המסלול. אז הלוח פחזור. אז בואי נחזור לתחילת המסלול לפריים ולמעיין שהם מתמלא ופועם אני לא. לא רוצה לפספס שום את הנביאה. כשזה לא היתרוקן. קדימה. הבריכה פה כל כך גדולה וקיף. הייתי שמוקום גם לפריים, גם לי וגם ליותבת ולעוד הרבה חברים. וסך הגיגה. רוצים להמשיך אחרת וילה לעשות ביחד סנפלינג, ועדיק על מושלם לזה. לא, לא, אני מדיף להישאר כאן. תודה לכלירה, אני מדיף להישאר צמוד לקרקה. אוקיי, ביי. רגע לראה, נצריך הפתעה מיוחדת לסוף העונה? או, יוזחת פתע רגע קלת היא הפתעה מיוחדת שלך. היא המטמון, המטמון שצנח אנחנו יכולת לחפש אותו ובאזרעת החושים המחודדים שלי, והתמצאות בשטח שלי, והמזל שלך, אנחנו נמצא את המטמון וניהם מליניות. ורן, על מה תמיד עברה? אוסמטמון, זה אחרים הרגש בעולם. זה ממש מאוד עדותים מהספונה, זה ואלים לגמרי את הבאה. איזה ובאה שזהו תוכנית סופונה. אני לא מדמייה את בכלל את המחר שלי, בלי לתייל, בלעדאיך, בלי הנופים החייפים והסיפורים החייפים. האמת? גם התחסרילי. למרות שאני מניחה שהתיקים שהסחוב מהעכשיו, והיו קצת יותר יתריקלים. התראי שארבטברים יחסרו לך. וגם מהתאם לחיים בלי הפופ קורן שלי? שתדילך שהוא מעולה, גם כשהוא סתם לבן. צודקת. צודקת. לתיין מתמון. הוא הסף תאך. היא בעולם. אני כל כך היית רגשת. לא, לא, אני מיינתי. לא, לא, חשבתי. יואה, יואה, יואה. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע. שנייה, אתה צריך רגע. אה, אין מתמון. היו שמועות על מתמון. ועברו מה זה זה שמונים שנה והפכת כבר לא מצק כלום. אז רוב הסיכויים שאין שום מתמון. אז מה פתאה מיוחדת שלך? ההפתאה מיוחדת שלי. נוא שאין שום מפתאה מיוחדת. אין. מכירה אותך. אני ידעתי שאת בחיים לא תסלחי להצמך עם אני. כן, הכי נפתאה מיוחדת. ועת בכללו. אז החלטתי לא להכין לך כלום. כדי לא להציב אותך. הצוחקת? רצינית לגמרי. הוא היה תבד את חברת אמת. את מכירה אותי כל כך טוב. וזה המטמונה האמיתי. חברות אמת. ואי מבע עם פוב קורנסיבוני. הרכי בעולם. תודה יוטוות שלא אחד להפתאה מיוחדת. ועל הפרק ועל האונה ובכלל. תודה גם לחלירן על כל זה ועל עוד. וגם לחי אפרים. אנחנו יצאות להפסקה קצרה. במקבות להיפגש בעונה הבא של על הדרך. הפות קס למשפחה המתיינת. בינתיים נסמך לשמוע מכם ריונות לפרקים. מצאות למסבולים. ידיות על מתמונים סודים. ומתקונים העניינים. לפוב קורן. אפשר לשלוח לנומן או עודה בפסבוך אלבת אביכי. ואם אתם מאוד רוצים ורוצות לסמי החותנו. תצביעו לנו בתחרות. פות קסת השנה של עטר גיקטיים. זה ידי חתלפון של העורים. נתוות ממש אויבת לסקות. אפילו אם זה מקום שני אחרי ובלמלחי. אז תצביעו. פות קסת השנה של גיקטיים. גל היוטוות, תגידי מילוציום גם. תודה לכל המאזינים והמאזינות היקרים שלנו. שהם הכי חכמים ומתוקים. זה היה את הנוגמי יוחד לצאת לתייל ולחקור את הסיפורים המרתקים של הארץ היפה שלנו. במיוחד עבורכם. אנחנו מקוות שגם החופשה שלנו? אתם לא תפסיקו לתייל. נגיד גם תודה למריימפ. פרנקוס על התחקיר, לשיר יצוק על התעשרית ליהיר בשן או רחסה עוד. להניף ביטון על האופריים. הפקח מי על דבת העץ. כאן חינוכית. לכל משליבה אותנו. רננית פרשני. דין אבר מנכם. יובל מלחי. תודה גם לתוקטור דיוויד רוזנסון. מנקל ואת הויכי. להתראות. ביי. וכן, אני אעשה לך.