Go back

כמה זמן אתה חי בתוך טעות? ינון קוסטיקה Wiz

from חצי שעה של השראה עם ערן גפן

35m 39s

כמה זמן אתה חי בתוך טעות? ינון קוסטיקה Wiz

הפגישה מדברת על עקרונות של שיתוף, שינוי ותחרות ברגון, תוך התמקדות בבחירה של מגרש – לא רק במרחב, אלא במודל של החלטה. הרגון מחייב שיקול, שיקול שמכיל חזרה, התפתחות והפצת רעיונות. חשוב להבין כי כל החלטה הינה תוצאה של שיקול רגשי, לא רק תיאורטי, ושהשינוי לא מתרחש רק בתהליכים טכנולוגיים אלא גם במודלים של ערכים. השיעור מראה איך אפשר להפוך את שיבוץ ההחלטות למודל מטודית, שמאפשר להתייחס ללקוחות, להעמיק את הידע, ולשפר את היכולת להרגיש בבחירה. הדוגמה של פלאריום מתארת את הaval של גלוי מתקדם – שכולל קיום של סטטגיה ברורה, חיבור בין רגילים למנהל, והעצמה של מערכות של שיתוף. השיעור מחייב שיתוף – בין מנהליים, בין רגונים, בין שותפים – כדי להפוך את הרגון למודל דינמי, גמיש, ונגיש. התפתחות טכנולוגית, רגשית והרחבת המקבילות מחייבת שיקול של "מה אני רוצה להשתנות", והפיכת הפעילות למודל שנועד לשפר את היכולת להתייחס לאינטואיציה ולעוצמה של החלטה. בין אם מדובר ביעד של החלטה, בתהליך של שיתוף או במודל של הבחירה – הכוח של הרגון הוא ביכולת להשתנות, להקשיב ולשאול.

Transcription

4795 Words, 24857 Characters

Hebrew
טוב אנחנו מתחילים, אינון קוסטיקה, אחד מפהון דרים שלויז, כפלנו להרח אותך איזה כפל, בואו נקבות כדול. קבוד להתרח את זה חפעם שנייה, תודה רבה לזמנה. איך נתאים מהפעם הקודמת? אמרתי אני חייב לדבר. אני חייב עם צורת כיף. אני חייב עם צורת הטירוץ לדברת חשוב פעם, הטירוץ הפעם הוא הספר שלי, הסטורטי גיימסריטה. והשאר שלנו שאני שמח שנדבר עליו בהשאר השלישי בספר של איפה לסחק. שהרעיון מערעיון הוא מעפה לסחק, הוא זה שאנחנו לא תמיד קולטים שיש לנו תחופש לבחור את המגרש. אנחנו הרבה פעמים מתעסקים בהיך לנצח בתוך אישהו משחק, שהוא גדר לנו, שהוא סללנו אליו, רולף, הוא בחרנו אותו. אנחנו כל כך בתוכו, שאנחנו לפעמים לא עוצרים נישול, האם זה המסחק ומגרש הנכונים, שאני צריך לסחק שמטימים לי. ואני חושב שבסיפור שלך היא נעון וגם בסיפור שלו איזשהו כמה נקודות לאוך הדרך שהם המחישות את זה מאוד מאוד טוב. אבל השנייה לפני שם התחילים אני צריך להגיד חייב לך עוד תודה, אני הבנתי שכיבלתי בסכותך, זה עשרה מיליארד שקל. נכון, אז לתקציבום דינה, אז כאילו אז אנחנו כולנו תראה בגלל זה אני מפרגן לך שגם כל אחד מגמוקי בלי זה עשרה מיליארד. כי אני אומר, אתם אתה עשרה או עשרה או עשרה ואני עשרה, אז אנחנו צריך הכל אנחנו שותפים בעירוע. אני מפרשיש תמשהו בהם בתבונה. אני גם מקווה. אני בתוך שאתם תשתמשו בזה בתבונה. אמרות שהכתבה הזו המגדון על זה אני לא יודע מה לחשוב עליה. תזמין אגד, מה אתה לא צריך את כל האז. את כל האז. הנה אני רוצה להתחיל לתחה בבחירת מגרש בואו נבור כמה פעם לא חסיפור של חו ושלכם שבחר את המגרש. אז בו, כאילו, היום אני. אני אדעים חושב שלנו נכון, כשאתה סטארטה בדרך כלל אתם נצא למצוא איזשהו סדק וליכנס דרכו. נישה כזאת ואתה אומר וואו יש פה איזה פער בואו נקנס ונתרחב וכאן אין איזה זה לא נישה. זה כאילו, אוקיי, יש פתרון מאוד מאוד רחב. אם מאוד מבוסס ארגב שקבר הפתרונות באותה תקופה הם בססוים הרבה מאוד יכולות. זה לא יכול לתחת, אני מסתכל על. מה יקרוסוף מה שיהיה לשם, אני מסתכל על פעלו על תום מה שיהיה להמשם, זה יכולות. אין סופיות ואז פתרון אנחנו מגיעים ואומרים רגע. זה לא סדק, אנחנו צריכים להקנס באדל את הרשית. איך עושים את זה, וזה דעפת ההתבדות, כי בעצם מחייבת אותנו ארף ומאוד מאוד מאוד גבוה, זה צלש אותה רש. האנו באמת צריכים להבין את הבעיה אחרת של הלקוח, כדי לפתור את זה בצורה שאתה אפשר לנו בכלל לדמיין שזה אופציה. אז עוד לפני של איך ננצח שזה איך פוטרים את הבעיה אחרת, איפה לסחק? כל כול שם מסכמתם מה שהיה היו מריבות, חלק אמור, איך עכשיו אתה עושה לי פופיבות, לא שזה התקנסנו או שזה היה קל למיין. האמת שזה קל במערכמאוד מטודים ולא רגשים לגבי האירוע הזה, כלומר לגבי כל החלטות, שאנחנו מקבלים ואני חושב שאינו מאוד, באמת שאינו מאוד מטוד עם גם בסיכות עם על הקוחות, כלומר האנו בשורה לקוח כמובן, אבל זה סיכות שלו סודיות בשום צורה כל על הקוחות אסכימו, נקלתנו עם גונק, האנו באבצע מתחקירים אחור הסיכות כלומר, רוב הסיכות היום מנסתם בערב בליל, אז מה נרצו דברית. ובבוקר האנו חוזרים לסיכות וממש כאילו נוברים בטרנסקרית וממש להוציא את המסכנות ומשתפים חזרה. אני חושב שכשעושים תהליך כזה, אגב, מה שכן מעניין זה ש. אם הייתה רק נכנס לסיכה, ומי שנכנס לסיכה, יוצא ממנה תמיד רימפורס, תמיד מחוזק עם הדעות. אבל כשעושים את זה ככה אני יודע שהמה שחשוב זה לחזור אחורה ולקחשוב ולהמיק. ודווקא לא התחושה שהיא תעצים מהסיכה, כי התחושה שתמיד יוצאים את המסיכה שנה אנשים משתדעות נכנסים לעוטה סיכה עם יוצאים, שניים ירגישו שהאמרים פורסט כי הם שמועו סלקטיבית את מה שהם רצו. מצד שני כשחוזרים לטרנסקרית או מתחילים להבין שזה לא באמת ההככה וחד רק אמר זה אינטרסטינטפט, אבל השני לא כלת את הבא או פיספס, וזה נקודש שהיא תמרוד חשובה. אני חושב שהם מעבר היה דווקא מאוד חלק, ברגע שהוא נעשה אוקי אנחנו מבינים וכל פעם וזה אולי נקודם מאוד חשובה. מיום-ליום אנחנו קופם היינו צריכים להגדיר את המודל, אני לא חושב שמה שעשינו טוב זה כל פעם להגדיר את הדלתאות בפרמרוק. מה למדנו? איך אנחנו צריכים לחשוב אחרת על העולם הבאיה? ואם אנחנו עושים בצורה שהיא מאוד מטודית ומשתפט, אין פריק שם באמת כאילו אנחנו יכולים לדבר על זה, אבל כל מהם מאוד סיינס במובן עושה. תראה מה שאמרת עכשיו זה זה העב וכל כך יחודי לכם שאני לא בוא תוך שאתה אפילו יודע כמה. אני אתן חיירי הכמה דברים שהם אזועים בעיניי. לא אזועים, אבל הם לא טריביאלים. הדבר ראשון שהאמרתה זה שאתם לא נצמדים לדעה. כלומר אמרתה אנחנו נגשון איזה מטוד, נגשים איזה שיטתית שזה איך לבלי, אבל אתה אמרת מאוד משהו בלי להגיד את זה. אמרת אני, מה שקורה להרבה מאוד אנשים וגם הרגונים. אנחנו מזדעים עם הדעה שלנו, וברגע שאתם מזדעים הדעה שלך. אתה הופך לאחה, אתה יכול לדשכה להפריד את הצמחה מהדעה או מתפיסת המציאות ולגיד יש אותי, יש תפיסת המציאות, אני פחובר עליו, אבל זה לא אותה. ואז גם לקחת את זה, צריך את קדימה, ואמרת הם גם עלחזור הזה יום אחרי. מה שאמרת השתנכנס בדרך כלל לפחות את המודעים הזה, שתנכנס ומקבל חיזוק להדעה שלך או לתפיסת העולם שלך. אבל לחזור יום אחרי, ותיפה בצורה מתודת לכם באנטיאזו לקונספציה בעצם, שבעצם אומרו, יחוץ יש פר, בין לי לבין המציאות שאני לא עד הסוף מזהי. בוא נעבוד, בוא נעשה את זה, כמו שצריך, זה משהו שהוא לא תריביאלי הדבר הזה. אני גם חבלגיד שזה נכון בכל רגע בזמן. כלומר, אנחנו חווים לשם, הקונספט הזה של יש איזשהו מודל שדרקו אנחנו חושבים על העולם, ואנשים כל הזמן מוזמנים להתגר אותו, וזה החובה שלנו בסוף. בסוף, אני באמת חושב שזה החובה שלנו כאנלה. כל הזמן להתגרת זה חזרה ולראות, האם אנחנו באמת יודעים לסביר התגורים, האם אנחנו באמת יודעים לסביר למה אנחנו פועלים בדרך מסומן. ונקודה שנייה שהיא קריטית וזה כבר ממש תפיסת העולם, זה בסוף כולם עושים על הטוויות, זה גיוון. אין דרך לי מנה מזה, ואני חושב שאפרמטר שבו אנחנו שולטים יותר מהכל זה, לצמצם את הזמן שבה אנחנו חיים בטרות. וזה אולי התפיסת העולם שלדתי כאילו, כאילו, אתה מדבר על תפיסות ואיגוב וזה, אבל בסוף אם אנחנו כולנו נכיית תחת התפיסה של ברגע שווינו שיש תעות. החיות שלנו, היא כמה שיותר מעלת תקיינ אותה. נראה לי זה מייצר דינמיקה מאוד שונה, שהיא הרבה יותר רגישה למעשה שומים בבחוץ, היא הרבה יותר גמישה, היא הרבה יותר דינמי. תאגב, מבחינת איך אני יכול להשתנות, כתוצע מי שינויים יש הרבה אפשר כאילו היום, כאילו הוא איזו לא הייתה החלטה אחת וגםנו, כלומר יש פה הוא מסה שאנחנו משתנים הרבה פעמים. כשאני רואה את האיפקט של איי על העולם שלנו, הייתה איפקט של איי על סייבר, על התכנולוגיה שאנחנו שם. כמות ההחלטות שבהם היינו צריכים להגיד אוקי, משנים מנטל מודל ידירה. זה ממש מרד, אם עושים את זה בצורה שהיא מתוד איתגב, זה ממש מדע טוב לבולוצי הרגונית, אבל זה משהו שאנחנו עושים כל הזמן, במיוחה בתחה. יש משהו מפחיד קצת, להתפתח לשאול האם אנחנו למסדול הנכון? אבל תחשוב את זה, רם, אם אני לא יודע לענות על השאלה הזו, ואני שאל אותם, מה זה אומר על אחריות שלי כלפי הרגון. כלומר, אחריות, התפיסת אחריות שלי כלפי הרגון, זה בדיוק לזהות את הנקודות האלה שבהן אין לנו עדיין שובה ולחדד טוב מאוד עד שאנחנו מגיעים להתפיסה שאני אומר, אוקיי, אני בין אם אנחנו עדיין שם או לא, אני יודע להסביר מה הכיוון. וזה נראה להתפיסת אחריות שלי, כל הזמן נכונה לגבי בחירת המגרש. יכול להיות, ואגב, אני באמת חושב שבש, נתיים מהכונות, היינו צריכים לשנות מגרש בקצב הדיר, אני חושב שכל הרגון היום צריך לשאול את עצמו כמה פעמים, הוא החליף מגרש בשנתיים מהכונות, התשובה צריכה להיות כמה וכמה פעמים לפחות, כי אז זה לא יכול להיות אחרת. העולם ההזדמנויות שאני פתח לנו בשנתיים מהכונות עם הוא אין סופי, וזה לא יכול להיות שירגונים לא שואלים את עצמם שלו, אני לא דברים אוקר, המדש, את זה צריך לעשות אחרת. אגב, זה נכון לתכנולוגיה, נכון לביזניס, זה נכון גם לגיוס לאנשים. הצלנו החלפנו תפקידים כלומר, מנות צריכים לשאול את עצמנו איך נראים הרבה מאוד מהתפקידים שיש אצלנו היום ואחן גדורים מחדש בעידן איה איזה שאלות קשות אני טעמ להדחיק את זה בסוף יש אנשים שאני אכרק לבאם ואני צריך להסביר להם אוקיי מה איה יומד לעשות לכם נתפקיד וזה שאנחנו אני חייב לשבת לחשוב דווקא נתן לנו הזדמנות לשנות לא רק את הביזנס ותתכנולוגיה למה שתפונקציות שעובדות בארגון ואיך הנובדוחים את עצמחם בעצם איך הדבר השני שמפחיד זה איך לא מתברבירים לא מתבלבלים כאילו הקיצון של זה זה מיני רגון שוקצת מבולבל שקצת בלבל תמוח יותר מדי לאנלך לאנד זה כל זה מנהל רגע פרוטר לך מחדש את ה. מרים חתפר איסקופ ומרוצא להתגר אותך ואיך מונאים מי רגון לא להתברבר ולא להתברבל יותר מדי למה שנקרא שעדיין יהיה לו כה ולא כל שנייה הוא עוצר ותוכן להצמו את אם אנחנו בדרך הנכון אני חושב שיש כמה דרכים לעשות את זה אני חושב שבאויז הדרך שאנחנו בחרנו זה להיות ילגון מאוד מאוד שתוח שבלגון מאוד מאוד שתוח זה ילגון שבו תקשורת היא לא ורדרך מנהלים אני אם אני עכשיו את מעורר בזה איזה הוא במצב וזה פיץר אני לא מדבר עם המנהל או נהלת שהדברו עם המפתח מפתחה ואני כאילו ברוץ ואני מגיב ישר כאילו ואני גם לא חושם את עצמי במיוחד באמן יגיד כאילו רואים מפחדו מזה שאינון כותב ברוץ איפך כאילו אנחנו שם אנחנו מאוד אני חושב שהיכולת תוקור סקורקט בדלתות קטנות אם אנחנו צריכים להארגן לעשות את זה קירגון זה מדהים כי זה בעצם מחזיק יכול להחזיק הרבה מאוד אנשים בעצם באותו כיוון אבל עדיין אפשר לעשות את הקורקט של זקטנים מעלו כשצריך זה כן מצריך ירגון מאוד שתוח כלומר ככל שיהיו יותר דרגות הפרדה זה יהיה יותר קשה אפילו אפילו רמחת של נהול צוות שנקרא לזה חוסמת יכולה לעשות השפה שלילית עצומה על יכולת לתקשר ברגון כזה אז אני חושב שבסוף כשאני סתכל עליך אנחנו עד היום פה למגב פשוט תקשור את מאוד שתוחה מאוד ורבש כלומר מאוד בנקודות אלינו איזה שהוא אלינו שאלקו כאילו קוטר לי פלנינגו אלינו מתארועים האלו עמוד שנתאים זר בקטנים מלמלבתי מ-1 גדול מ-1 קרבה מאוד קטנים שוב הכל נובע מתוך התפיסה של אם יש תעות אני תהיו להיות שם כמה שיותר מוקדם כדי לתקן אותה אני אוכל חקות עכשיו אני בוא נארג הרבה אז בוא נאזור הגלמי שפול לשתמש בוטו מודל לתחום אחר ואני בנקר רגע מנבין אם מצלחתי להבין את זה נכון בעצם אמרת פה דיברת אני זדמנות אבל בעצם בין המילים גם יש פה יום קיומי הלבט השירות שלך כלומר סוב רגע שאתה יכול לצמור אחת יש פה את זה מחשבה מהר ארץ תאומר אם אני ממשיך לעשות את מה שאני עושה בדרך שאני עושה אני הולך להיכנס בכיר מאוד מאוד כיר גדול הולך להיכנס ביר יותר נכון אז עכשיו בוא ניקח את השיטה הזו רגע למקצוע הסתם אחר נראים זה ואני משעס אותה נלוגיה אני איך אני הורכדין ואני אומר אוקיי אני מבין שאורכדין של עתיד יהיה אחר ויתן שירותים אחרים וכן אלה וכן אלה אז בוא רגע אני אראיר את עצמי כלומר בוא נבנה את האורכדין של העתיד שבה להחליף אותי שנותן את הליגל ועושה את החוזים ואני נעשה את המודל שאולה מטאים דולר את חמש נקודה אחד וכי לא נמקים את האורכדין מחדש בהנכה שהוא יחליף אותי כל מה שהוא יכול לעשות בואו נתקופת עצמי אני מקום שהוא התקופ אותי אני התקופת עצמי אני אף אל אותו אני רמה הוא הוא יודע לעשות אני רמה הוא יודע לתת ואז אני אגיד אוקיי עכשיו יש לי כמה הפצות אחד אני יכול להיות האורכדין הזה בעצם לקחת אותו אליי שתיים אולי מרגע שאני אקח אותו נפיד המיגלט ורים אחרים שמזדמנויות שלא הבנתי בכלל שאני תקיין האורכדין הזה הוא מצוין אבל מה שחסר היום זה יש לי שכבה שבכלל לא הייתר אל הבנטית ועכשיו צריך אותה אבל אני חייב להפעילת זה כדי שאני אני תוקפת עצמי בעצם בידיו ואגב אפשר דבר על זה באזורים זה הסיבה שאני יודע אני באמת מרגיש שכל אחד יכול לבור אחת יכולים לבוא ולתגרת עצמם בזה זה כי זה מה שעשינו גם על כל פונקציה בתוך מזה כלומר אני אני ממש ישבתי על כל פונקציה ששנו ספציבית במוצר ואני אומר אוקיי עכשיו אני מחמש אותה אם אייי הפונקציה הזאת משתנה נאלמת נתיותר טובה נתיות את האחרת וברגע שעונים על השאלה הזאת היא או לא תובנות מטרופות שיכונו לממש מאוד מוקדם ובעצם לשנות את איך שאנחנו עובדים והיום אין אין היום צוות ברויז שהמתנה אל בלי אייי עכשיו התרנספומץ היה הזאת היא יש מונח שאני נודאים אני מצאתי אותו אני נודאים כמו תכרים שאני קורה לו תק מוביליתי יש משהו מרגש בידן אייי כי זה פעם ראשונה באמת היסטורית שזה כמעט לא משנה כמה אתה משתמש בטכנולוגיה כאמת אייי כאילו מהפסט את זה עכשיו את האחוליות סופר תקי היום ולצאת מהצד השני של המנרה רגע מהחורה אתה יכול להיות בכלל לא תקי היום אבל תשתמש ביהיה כמו שצריך מחר את התייה נברון אז התק מוביליתי שהיום הוא קיים וזה תק מוביליתי לא רק לחברות טכנולוגיה לכל צבט שיהו זה לכל צבט שיהו יכול להיות שיש צבט של רואה חשבון שעובדים עם את וניהם אוקיי זה לא משנה בכלל מחר אפשר לראות לעצר את הליך שבו הם יוצאים בתור הצבט הכי טכנולוג שקיים בעולם ראות החשבון הכל שאלה של כמה מהר יבדיר מחדשת התפקיד שלהם באמצעות שימוש ביהי כמו שצריך שיש הרבה מאוד גישות על כל דבר אין תשובה אחת אבל אני חושב שזה כמו בבולוציה אני חושב שיש הרבה מאוד דרכים מלכו התקנסו את כל הערב ובסוף אני חושב שאנחנו נראה הרבה מאוד התנהגויות שולטות חדשות אתה יודע מה מה מטורפל להבין שבעצם אפילו אתם האויז קיץ המות שלכם החפיר שלכם אתה מודאו לא טכנולוגיה לפתאוניות טכנולוגיה היא יכולות נודדים והחפיר שלכם זה המודל המנטלי שמלכת ההפאלה שבעצם אפלטם כלומר המערכת ההפאלה של העירגון של הפעונדרים שלך להסתכל על בעיה שלך לבדוק אני אפילו לא יכול להכז בהטכנולוגיה של יש לי את אנשים הכי מפריקים בעולם אבל כמה שהם היום הפריקים היום תומר כל ההחולות הנודדים האלה יכולים לזוזדים אחר זה יכול להיות לא רלוונטי בכלל ואז החפיר שלכם במקום אחר בכלל אז אני ממש מסכים וגם אנשים הכי טובים אנחנו צריכים להבין איך הם הכי טובים גם אחר איזה שינויים את דיברנו על שינויים איזה שינויים נקל איזה מבנה ארגוני לא לא במצגות קוראים בעירגון שהוא יותר מוכן לעולם הזה במה הוא שונה מירגון שהיה קודם בבקשהו בנו יחשום תפקה קורא כל זה ירגון שהוא יודע אני איתן דוגמאות קטנות אצלנו יש עולם משכבה מאוד דולה של אנליסטים שבעצם מה שהם היו סימבה אם היום פשוט בונים את התוכן המוצר יש הרבה מאוד איזורים במוצר תהליך שהיה מאוד ידעני זה תהליך שהוא מיני משקר כזה ובדיקות ומה שאסינו פשוט לפני שנתיים יש לנו חשבנו כך נראה תפקיד אנליסט בעידן החדה ומה שם בעצם יצאנו זה שחפה שהיא כבר מפעילה ומפתחת מערכות היהי כל הנליסט כזה למעשה רוב זה נשים אז הנליסטייה בעצם הם בעצם מפתחות מערכות היהי כזה ומחזיקות בעצם את המערכת ואין החיות בעצם לבדה שכל הזמן אנחנו משפרים ולומדים כל מה כל תיקון וראיתי הרבה שאלות לגבי היהי מדויק לא מדויק אנחנו המצרים בעצם פתבקלו מסביב לכל מערכת היהי כזה ומבדים שאנחנו יודעים לשפה ככה שאנחנו כל הזמן בשיפור מתמיד של תהליכה אותו מצל שלנו אני חושב שזה דוגמת טובה גם מאוד מוכשית וגם קורט על הרבה מאוד או למותוחם אני רואה את הפתרנ הזה על פני עשרות או למותוחם כאמים אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שבוע אנחנו מסתכלים על כל צב את כל פונקציה באלגון ואומרים רוקה אז איך נראה את הקופסה הזאת היא שאני בעצם נתייב עם הזמן ואיך אני כל הזמן נישר אונטוב כלומר איך אני כל הזמן מתקדם עליו בשרשר את הערך אגב מה שהם מגלים מה שאני אישית גיליתי זה שמה שקורה זה שהפונקצות האלו לא מתייתרות אין או לא בשרשר את הערך והרבה מאוד צברה בקבוק שפעם היינו צריכים להתחשב בהם פשוט נפטרים ואז אני אומר אוקיי אני מצבר בקבוק הזה נפטר או שצבר בקבוק במעלה דרך שרשר אני הולך לפתור גם אותו או שאני אומר אוקיי אבל מה שרשר את הערך הבא דוגמת טובה אני כן אתם דוגמה שהיא אולי נגישה להרבה אנשים פה ספורט כולנו עושים ספורט כולנו עושים את מחר תמיכה היום היא מאוד רקטיבית בא מישהו פותח טיקט יש לי שבספורט שצריך לענות על הטיקט יש לזה מסוגרים את הטיקט ביי אנחנו במצב היום שכמעט את כל הספורטיקט שלנו אנחנו יודעים לפתור אוטומטית ביטחנו מערכות בתוך המוצר חורם מוצר פשוט עושים את זה אוטומטית ואז אתה אומר רגע מה אני אומר לעשות עם קולן שספורט האלה אוקיי מה התפקיד שלהם נעלם. לא בעצם אנחנו מבינים מהרגע עם פתרתי בעת הרי אקטיב ספורט. האם זה פותח להזדמנות לחשוב על פרוע אקטיב ספורט? האם אני יכול לפנות ללקוחות ולהזור להם לפתור בעיות לפני שהם קורות להרחיב את בעצם את ההשימו שלהם במוצר בצורה חכמה. ופתאום כיש מוצר, כשאם פתאום חושב על זה, אני אומר הוא, יש פה איזדמנות הדירה. הדעיום בכלל הוא דיניינתי שיהיה כזה דבר, אבל היום אני יכול לדמיין את זה קורא, אז מה זה אומר? ועוברים בשרשר טריך בעצם להשלב הבא, אז אני באמת מאמין שהתגורים כאלו, שוב חוזר לשאלה את ההורכדין שכה. אם נעתגר, אנחנו כל פעם נתחיל להבין הוא כאז מה ששלב הבא בשרשר טריך, שמי עכשיו יכול לגשת אליו כי בעצם את הבסיס פתרתי. ואני ככנגיד משרד הדריכלות, אתה בעצם אומר, נגיד, האנליסטים שאמרתי, אם אני מבין אחרון, הם חלק נורא פסיסי בליבת המוצר שהיה קוראי אדנית, אז נגיד אם אני משרד הדריכלות, זו אומר שלי היו אדריכלים שהיו מתכננים, נגיד יש כנראה באדריכלות יש כמה שלבים, יש את הפרי, יש את זה, יש את האם היו סיב רגע את התוכנית הפסיסית? היו סימד זה ידנית, אתה אומר, אני בעולם, כזה קודם כול, אם נלך לדגמים, מקודם, תאומר בוא נחשוב על, על ה-AGI איך הוא יעיה עושה משרד הדריכלות ובוא נתקוף אותי רגע, כדי להבין רגע מה קורה, אבל רגע בשינוי רגוני אחרי שאני כפוץ כדי, אם היכול להיות שבו, כל הדריכלית כזו היא קבולות, היא בעצם תפתח כלי בשביל עצמה, כלומר, היא קרובה לצורך, היא קרובה לנקוח, החיות של הילות לעשות את הלפתור את הבעיה, היא הופך את להיות מיני מנהלת מוצר של פתרון קופנט טכנולוגי ויכולה לבואי גיטקשיב, כל הנמודלים של רוח ועצללה שעד היום עשינו כך, הפתחתי עכשיו כלי שעושה רוח ועצללה, מחובר למזג האפיר של ישראל, וגם הדריכל להיות אחרות היא חוטלי שתמש במודול הזה שבניתי לצורך אין לי, אכנסתי לשם תתת שעישי שלי כלומר זה הפך להיות הארגנט שלי, והוא עושה את העבורת כמו שאני תופס את את זה בתור, הכי מוצלח עם התאמשלי, ועגב מאוד דומה יש לנו את זה בתבנט של רואיז, שהוא עושה את כל העיצוב ותשווהגים, תעתה, בעצם גם הם עברו את הלכתרנספורמצת תעייל לנקודה שלך שבעצם תרוצה להצר איקון שרויז ברנדת על הצלח ללכת למעצב, ישך בעצם סלקט שענל את המבקש את האיקון וכבר ארג'ן שעודה לקחת הברנדינג, ועל כל דבר כזה אפשר להתחיל לראות איך אנחנו עולים בשרשל את איר ופתאום מה אתם גלגם בצב את ברנדקה, ששאר ביותר דברים עכשיו שאתה יכול להספיק ולהסות שזמדים, אני. כמו שכראתה לעלות עוד רמה כזה לא שאתה אומר, אני משחרר אותך וזה עכשיו בוא נהלך לפתרון בעיה יותר גדולה, אני איפרו עקטיבים, אולי אנחנו יכולים פתאום לקחת גם את כל נושא גינון ונוף, שעד היום לא נגענו בגינון ונוף, אבל היום אנחנו כבר יכולים לשלב את זה כחלק מהדבר, אולי אנחנו מנסות סרטים כבר לתתוצר של סרט של. כלומר אתה בעצם מרים את הרף, אתה לא מחסחתי את זה ועכשיו זה אוטומטית עודר הבאה, אתה אומר, בוא תתרומם. אגב, הרבה מדברים על משבר הגיון יורים בתעשייה שאני כאילו רואה את זה וזה קוקח כועבלי כי אני אומר, חלק מהמפתח להתיד, זה לקחת אנשים שחתיים אימי אינטיבס, זה הגיון יורים שלנו, הם גדולו בעידן אייה, זה כל האם ככה הם חיים, ככה הם נמדו, ככה הם בונים דברים, ואני אומר, אם היינו רק מהצרים את הצימות הזה, של גיון יור, לצבת מסורתי, ותפקיד, הגיון יור בעצם כל הזמן להצרת המערכת הזו, אנחנו יכולים טוען לו קח משמעותית שיכולה באמת להגיע לכל צבת, ואני חושב שזה מין פיצוח את זה, שוב, פנימית ממשנו את הפיצוח הזה, אני רוב הגיושים של היום, זה גיון יורים, שישים אחוז מהגיושים שעשיתי בשנה האחונה, זה גיון יורים שהם בונים את המערכות היה אלו, אז אני חושב שבאותה מדע, אם היינו יכולים בעצם לקחת הסיוט מסורתי, המשרד הרחיטקטי, המשרד הוחדין, ולהצרת הצימות הזה, כי בסוף כל צבת יפוך להיות עוד יותר מבוסס טכנולוגיה ממש שהוא היום, וניכן רואה לזה עתיד אני. אני אוהב את זה שכדי שזה יעבות טוב צריך להרים כל הזמן את הרב, כלומר הגידת, אתם יכולים יותר, אנחנו כחברה יכולים יותר, ואז גם יש איניין של לדעת לאנה לכת כלומר להקשיב ללקוחות, כי אם אתם ערים תרף, לצוחן לקמו השירות הסופות הפרועקטיבי, אתה בעצם צריך לתת שוארך. איפה אתם דואגים לבדש את אגם, הארך שאתם יצר, זה מה שהלקוחות צריכים היום, דיברת הבטחלה למאה רעיונות, או המאות רעיונות, המאה היום אתם עושים כדי לבדש אתם. זהו דבר וזה הרבה יותר קשקי, הקוונטות שאפשר להתקדם בהן עם אי, אני הרבה יותר גדולות, אני יכול לבנות מוצר שלהם עוברנאית בגרש, בליטיפת פתפת פתפת בקמילה כוח, וצריך אני רואה בסוף את החלק מהטפיסט אחריות שלי במוצר, זה איך אני מחריח את עצמי להיכנס לפתפת בקלופים ולהכניס את הפתפת בקיבוסוף, זה לא שחורו לבן. מוצר היכול יש לו גרי סקל מאוד מאוד גדול, וחווים להזריק את היו מנסנס, את הקסטום הרסנס, לתוך המוצר לפני שהוא מתרחק מידיים, מהמוניקר הזה, מהנקודה שבה אפשר שנות אותו כבר. ואני חושב שזה מאוד מדברים הרבה עלי ההיסלופ בטקסט וקאל ותמונות, אבל גם במוצר זה יכול לקראת ככה, אפשר לבנות, הרבה מאוד סלופ, עד שהתמתחיל לקבל על הפתבקים. האקרונות נשרים, ועוד משהו שואפילו יותר חשוב, בעידן שבו כל כך קל לבנות לפחות בתוכנה, השאלה של איזו בעיה אני בעצם רוצה לפתור, הופך את להיות פי אלף יותר קריטית. רגע לפני שנגשים לבייקוד אינפלטפור מבחירתתם, ישראלים רגע ב-14, תחשבו באמת, אני יכול להכניס את זה כל פרומציה אני רוצה. אני באמת צריך לחשוב טוב טוב טוב עם עצמי, מה אני רוצה להסיג, ואז גם שעשיתי את זה, הייתה רצו תחלבות להיות שם ממף פתבקים האלה כוחות, אז אקרונות הבסיס לא ישתנו. נכון, זה אותו מודל מנטלי, כלומר נתת את הדוגמה לשירות לקוחות, ומת שפתאום, זה נשמע החטריביאלי בעולם, אחת ריביאלי בעולם, אחת שתאומר את זה, אם אנחנו יכולים ללפתור תיקטים, בואו נפוך את זה לא לספורת, בואו נפוך את זה פה האקטיב סופורת, אבל עד שלא אמרתי את זה, אתה כאילו יש לך איזה תקרה המחשבתית, שהיא לא פתוחה. ברגע שפתח את התקרה המחשבתית הזון, פתח לך העולם שלהם של אפשרויות. אתם יכול לבוא להגיד רגע, סופורתו בשירות הפרודקט, כי הם הכי קרובים להלקוחות, בואו נראה, חודי אותו אופטים בסופורת בשביל הפרודקט. זה נורא בצחיק שתאומר את זה, כי השינוי האחרות שעשינו, זה להביא את הסופורת לרגוני אינגניאריאטם. וואו, אה, בואו, בואו, בואו, בתובןה הזו שתאומר בואו, תאומר, תאומר, תאומר, תאומר, איזה שאתה פחליות חלק מהפת בקלופה המצרים. מצחיק שתאומר את זה, זה ממש הריסט. אתה רואה, נו, אני, אני השותף החמישי. טוב, אנחנו שותפים פרמי התחילת הסיכה הסכמוש שהעשרה מלארדיגיאלן. אז אנחנו אנחנו בסדר. אני מאוד אוהב שאתה מתמש במקורזלון בפת בקלופ, שזה קילו הרצון לקבל פת בק, והפת בקומידי ומאיר ולא פעם בשנה שיש את היר לי קילוני. אני מצפק מאוד במטוס כל הזמן לקבל מחפת בקים. זמן אמת ולא להיות מופטה הפעם בזה קילוה. יד אחרי סיכה, מיד ברגע אירוע. יד אחרי חמה עבר ללטוך גוגלך זה. כל כך אנחנו עוד עצמאים, אני כבר ציטתות יום לא שאני כמו ילד בחנותום תקים. זה אמת שזה אולי אפשר כאן איך בזה. זה עוד פעם צריך מבחור את המגרש. כי אנחנו בתוך מוגל, המגרש הוא עצום. אנחנו צריכים להגיד על אגע. אם הוא איזה איזה, אם הוא איזה יכול לקנא AI בגוגל, אם הוא איזה סקירותי של גוגל, יש פה הרבה מאוד שאלות שאנחנו בעצם צריכים מבחור בהן את המגרש. תיבידי, כאילו אנחנו מנסם בזה. אם יש עצמאות ובעצם, משהו שקרה במקביל הרחישה שיגוגל, זה מנסתם הפכת AI שהיא נותנת בנומים. אנחנו לא פה לקלאות סקירותי, אני אמר. אנחנו עברנו כבר ל AI סקירותי, ויש אין סוף מה לעשות, אז התפיסה של, אני כמה בוקר, המסימה שלנו לי להגן על AI בעולם, וואיזי יש לה באמת אנחנו מרגישים באמת, פריבילגיה צומה, כי יש לנו פרונצית למפלפם תורפת הזו שקוראת, אני רואה אלפי ארגונים בטרנסרומץה שלהם ל AI, ואתה באמת זה מרגש, אז אמר, עברנו לגוגיה, זה מכון יש לנו את המסימה שלנו, שהיא מרגשת יותר מהפעם להבטח את הטרנסרומץה הטכנולגית הכי גדולה. איך לא מתפוצץ לך הראש? כלומר, נגד, אני חושב עליי במקום חי. אז אני אקם בבוקר יום אחד, אני שווה זה עשרה מליארד שקל. וחוץ לי זה, דיבטח לי הגן מסחקים ענק, פלוס העולם התפך ומשתנה, פלוס מאוד או עלפה לקוחות. אני חושב עליה, אנחנו תמיד צריכים לחזור לה. מה בליו שאני רוצה לתת ללקוחות כלומר אם אני ממשיך להגיד שהתפקיד שלי זה להגן על הרגונים אם כל מה שם בונים ומריצים בסביבות שלהם כל אליי זה נותן לי בסוף תיידוף אני יודע לתעדף אוקיי אז מה הדבר הכי חשוב שאני צריך לפתור היום וזה המנטל מודל שאני רציתו והמד שגם צריך להיות מאוד טוב בלהגיד מה לא כלומר צריך כל הזמן לך תוך ולהגיד נכון שזה אזור קרוב אבל אני בוחר של לא לעסוק בוקי זה התחום שלי וזה נראה לי באותה מדע שזה חשוב להגיד מכן לעשות בית אנחנו מבחינת אין אני הולמוצה יותר חשוב להגיד מה לא לעשות כדי להשיר את קולם מפוקסים אנחנו באמת שאני בסוף מחזרת עצמי להפרו מסוולה ללקוחות כלומר יש לי אחריות כלפי על הכוחות שלי יש לי אחריות כלפי העובדים בוויז ואני חושב שזה פשוט כל הזמן מחזיק אותי כזה זה מה שאני יחל עובד כשאני כמה בוקר הגלום אבר להמשפחה אבל זה אחריות שלי וזה מאוד מתאבקה מסוף ואני אומרו כזה שבעיות המתיות שאני צריך לפתור ויש אנשים המתיעים שאני דויגלה תראה אני רוצה להגיד חמה לקחתי מבחה יש הרבה אנשים שם רואים להם רואיז וזה ובכלל הוא נולה עם הנה סייבר חושבים אהל האנשים כאילו מה זה החברה זה זה גיוני טכנולוגיה איפה זה ואחדים כאלה וזה הצלחה שלהם אוקיי ותחשב ואני חושב שזה כל כך רחוק מהמציאות דרך השיחה שלנו פה שבאוסוף דיברנו על איפה לסחק אתם יודעים לשנות את הצמחם כלומר כמה פעמים אמרתם אני מבין שאני צריך להשתנות אני מבין שאני צריך לפרק להרכיב מחדש להזיא את כל הזמן הטמש שנים את הצמחם כל הזמן את זה ואנשים וירגונים שונים לעשות את זה אנחנו לא עבים שונת את עצמנו ובטח בירגון אנחנו לא עבים לשתנות אז המון המון תודה ותודה גם אמרה לכולם שיש לבצע שלום ביי ביי תודה אז תודה שקשבתם ועכשיו רגע לפני שאנחנו מסעימים אז מענתי את הלקוחות שלנו לספר במקומי איך זה לעבוד איתנו אז אם אני מעביר את השרובית ולא מתרב אכלה אני יש רגמור, מנקל פלאריום בשנתיים וחצי האחרונות פלאריום חברה של סקט כבר חמס השנה בתחום המשרקים לסלולה רמובילה בתחומה חברה גלובלית יש לנו כאלף שתושמות עובדים בשבע הרצות החלשות של פלאריום המסדר גודל של 6 מפיליון דולר בשנה אני פניתי להיראן גפן כשהצטרפתי לחברה לשנת בפלשתתיים וחצי כי בעצם זה איתי שיש המון המון יכולות בחברה, חוזקות בחברה אבל היה חסר כיוון ויהיה חסר את הצורך של הכחת חברה שהרצה כבר באמת אז היה כמשהו כמו שתושס השנה ולחשובוקי רגע מה ישתנה בתעשייה מה ממש יש לנו, נותן לנו תקלים להצליח בתעשייה תעשייה את הגמי נגיד תחרותית, יש המון המון תחרות, המון המון רגולציה ופלאריום כחברה מובילה הייתה צריכה לדירוקי זה מה שעשינו עד היום היה מדים, איך אנחנו ממשיכים לעשות דברים הדימים גם בשתוש הוכמש השנה הקרובות ואם הוא צריכים הרבה מאוד איזרה בחשיבה בניתוח ובתכנון ובעיקר בהחוונה שלנו בתוך התעלי חזה, ולכן פנינו להיראן אנחנו במסגלת ההחלטה אימי הולכים התעלי, פגשנו כמה חברות ובשורת ההחתונה, החלטנו לפחו בגיטים ובעירן כי אני שתמע שמעוד העבתי זה את העבתי כמה דברים העבתי אחד שהם לא שמתעבודה במקום חה הם פשוט מובילים אותך באסיעה הזאת ובעצם התעלי חי סטטגי הוא של החברה זה לא שבה איזה חברה חיצוני, את איזה יועץ חיצוני ואומר בבה בסופו של איזושהי עבודה ואומר חיינה אסטטגיה מה שאנחנו הולצים אסטטגיה שכזה היה משהו שעוצף בבנים זה התעלי חיגוני מדהים שהמונה מונה מונה נשים היושו תפים בו ואגב עד היום על חושים ובינרים כדי לשתף את כל הערגון באסטטגיה וזה מין אופטין כזה לא חייבים עולים שמה מות שמונה מוטובדים כל ובינלתי את הלישמור מה אנחנו עושים ובע שעוד העבתי שבאמת תדולוגיה של העשייה עצמה זה היה מאוד מאוד נקרא לזה תכלסי הכל ישיבה אפילו אני ממש זוכר מסתיים את בשאלון גוגל עושים כך, עוקך, עוקך ואיך מתקדמים ובאמת מה שהוא מאוד מאוד אסטטגי אבל פרקטי שבעצם את הכול יעשהם מחבר בחבר בוקח אנחנו אני יכול להגיד שבאמת זה לגמרי לא אסטטגיית מדף אנחנו ממש חיים ונושאים את זה זה אגב החברה נמקירה לפני כפשציאנטי לפני ברך חצי שנה לחברה שבדית וזה מאוד עזר לנו בתליך המחירה כי כשבנו עם אסטטגיה ברורה אז זה היה הרבה תלקה לספר את הסיפור שתנו ובמה אנחנו חזקים ולאנחנו רוצים ללכת ואתה יכול ממש נעבין כל מה שאנחנו עושים המסחקים החדשים למה אנחנו עושים? למה דווקא בשען או הזה או אחר איך זה קשורו לאכולות של החברה הכסייתן לנו איתרון יחסי בעתיד זה פשוט משפיע על כל אחד והאחד מהתהליכה רודנריקזיים בחברה חצי שעה של השראה היא מיראן גפן, מייסד גיטים חבר לי עוצה סטטטגי, ההוזרת לחברות לפתח מלועץ מחרח הדשים הצוות מתמחה באובלטה הליכי חדשנות, פתוח מוצרים, שירותים, מושווקים חדשים יחד עם הנלות החברות המובילות בארץ ובעולם, בנהם, כוכקולה וולט מי גוסוף צוב הסטרים שטראוס כימבר לקלאר גבולט

Podcast Summary

Key Points:

  1. הרגון והחוויה של סיפורייבת המגרש מחייבים שיקוד רגשי ומודל שמאפשר למשתתפים להרגיש בבחירה שלהם.
  2. חשוב להפוך את החלטות של הגשת שירותים למודל מטודית, שמכילה תרגול, שיקול, והחזרה למשתתפים.
  3. יש צורך בהשראה של קיימות של עיקרונות – כמו היכולת להשתנות, לשקול ולשאול את עצמנו מה שמשתנה בחיינו.
  4. התפתחות טכנולוגית והגברת יכולת התרחבות של רגון דורשת שיתוף פעולה, התפתחות של תפקידים ולמידה מתמשכת.
  5. חשוב להפוך את התהליך של סיפורייבת החלטה למודל שמאפשר לעצמך לקיים החלטה חדשה, להתייחס לאתגרים וללמוד מההישגים.
  6. הרגון המודרני צריך להשתנות בקצב מובן – כמו שדורשים לשנות את המגרש כל שניים-שנים, כדי לשמור על התאמה.
  7. יש צורך בהפסקה של "ההשראה" – להרים את האור, להכיר את היכולת של אנשים להתקדם ולשפר את מודל הרגון.
  8. חשוב להבין שהשלמת שאלות של "מה אני רוצה" או "מה אני מנסה לתקן" היא נקודה קריטית לירידה של התפיסה.

Summary:

הפגישה מדברת על עקרונות של שיתוף, שינוי ותחרות ברגון, תוך התמקדות בבחירה של מגרש – לא רק במרחב, אלא במודל של החלטה. הרגון מחייב שיקול, שיקול שמכיל חזרה, התפתחות והפצת רעיונות. חשוב להבין כי כל החלטה הינה תוצאה של שיקול רגשי, לא רק תיאורטי, ושהשינוי לא מתרחש רק בתהליכים טכנולוגיים אלא גם במודלים של ערכים.

השיעור מראה איך אפשר להפוך את שיבוץ ההחלטות למודל מטודית, שמאפשר להתייחס ללקוחות, להעמיק את הידע, ולשפר את היכולת להרגיש בבחירה. הדוגמה של פלאריום מתארת את הaval של גלוי מתקדם – שכולל קיום של סטטגיה ברורה, חיבור בין רגילים למנהל, והעצמה של מערכות של שיתוף. השיעור מחייב שיתוף – בין מנהליים, בין רגונים, בין שותפים – כדי להפוך את הרגון למודל דינמי, גמיש, ונגיש.

התפתחות טכנולוגית, רגשית והרחבת המקבילות מחייבת שיקול של "מה אני רוצה להשתנות", והפיכת הפעילות למודל שנועד לשפר את היכולת להתייחס לאינטואיציה ולעוצמה של החלטה. בין אם מדובר ביעד של החלטה, בתהליך של שיתוף או במודל של הבחירה – הכוח של הרגון הוא ביכולת להשתנות, להקשיב ולשאול.

FAQs

על ידי תיאור של המגרש והצגת תהליכי שיקוף, כפי שמתארים אותם בפונקציות הרגולציה וההשראה של מנהלי רגון.

ההשראה של מנהל רגון יכולה לספק פתרון מודרני לשאלות של תהליך החלטה, תוך שמירה על הקיום של צרכן.

על ידי הצבת שיקוף של תהליכי החלטה, תוך שילוב של שיקופים מפוקעיים ומודל של התפתחות רגוני.

הנהל רגון צריך לנהל את הרגון ולהבין את הדרישות של הלקוח, כדי להפוך את הפעילות למודל שמתאים.

על ידי בניית מודל של שיקוף של הרגון, שמאפשר להכיר את התפיסה של הקהל ואת המהירות בה הם מתיישבים.

לפני שיקוף של המודל, חשוב להעריך את סדר הפעולות והמנגנון של החלטה, כדי לא להסתבך במערכת.

Chat with AI

Loading...

Pro features

Go deeper with this episode

Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.