חרדים לקשר | רב חיל האוויר לשעבר ויועץ חילוני שמים הכל על השולחן – מה באמת עוצר את גיוס החרדים?

טוב, שלום לכולם אנחנו ערוץ שנקרא על המשמעות יש לנו פות קסט מאוד מצליח והוא חשם ובאים לפה לעשות דיון סיבורי על כל מיני תענות שיש לנו פה נקרית התענות רגע ומי שירצה לבוא ולהתווקח עליהם אנחנו בסים חם דבר אחד דבר יש לנו צריך לשנות את אוראות הפתיחה בש תענה שני הצייך לבטל את החובה ש. את הצנור? רק של אורי עכשיו, אוקיי, נתחים מהפעורי אורי אומר ככה, טרנספר או הפתרון הכי מוסרים תענה שנייה כל הזאת עם נצים, תענה שלישית בשביל העשירי הייתה בגידה זה הנושאים שאורי טוען, מי שורצה התבקח או על משהו אחר גם מוזמן כל גגיוס, שם אני מה? על, על, על, על, על, על, על, על תודה רבה סטורטלית שורטלדיבור ותודה רבה להתמידורתל ייתה תורטלדים מופורת עכשיו אני. שומים? רק, שוריותי? כן מי לדיר עושה רבה תקשי אורי, אני ראיתי שאנשים דברים מהלנמות ולא נדגייס אני חושב שזה קודם כל המירה קשה כי זה לא הבאמת מהציבור החרדי האמיתי על הגיית חלמה ואתה רוחת שבאמת מהציבור החרדי וראיתי את כל גדול האדור, האדריו דובלנדו, אתר הפוברסקי צבב חיים כאן נפס כבר המשטורי מלוזח איתי להיות אז, אז, אז, אז החייתה, שואכה על הגיית חמון שו שנורא את ההעשור חיים נגיד הציבור החרדי, הציבור החרדי חושב איך לשמל את היעדות בארץ ישראל שאני אומר אין לנו ממני גבישיתו לקוף, ראים את תותקי אני דינת פה, אין לא מדינו שבאמת מהצגת את הירחים היהודים זה לא משהו הקודשבו הוא הצעפי לו רפקוק תודה רפקוק בעצמו היה לי טייל, עמדי שבדבולו שלא אין מרעשות איפה שאני אזבקר חימה עודות היעדות, אין מרעשות אין מרעשות אין מרעשות, היהדות אפשר להתווקא עריתה ואני לא אהבת השאנשים ישנים את היעדות אני לא אהבת שולחים נגיד לא מדעת תורה כי פרינתי, נהלך את לידולמת תורה זה נגיד גם, נהלך את נגיד גם, אנשים שמקיפות הסוגות יש פה אנשים שלא סבלים את הדת את היעדות אורי, מה זה הדבר הזה שמנכים פותפילים ברחוב האורי מפת שמשיח כי לאחור האזע הדבר הזה אנחנו ניכם לו לזהות היעודית ואני חושב שם מדינה הזאתי אני קודם כל המורל לקבל את האחים היהודים שלה ואני לא מוכל הדבר הזה שולחים נגיד כל היעדות, נגיד כל הציבורים תמוין אז אני לא נמוד כזה, קוקח קשה לי לשמוע האדש שם דברים על הציבור אחרדיק הרמז אחרדיק אחרדת והרשם, מי הוא אחרדת ורשם כל היעודית אני חושב שאל דבר כזה גם אחרדיק, דתי, לומי, או סרו אני חושב שאתה נשלי לבקש מלומת תורה שו אמוד התורה, לרחד ילס אני חושב שזה פלטית, זה לא בסדר אמוד אוקיי, אבל אני אבקים לתחל דבר אחד אני יכולות על זה לא הרבה אני אבקים לתחל שיש מגמח את הקרמרות שם איפי אה בידו ורבה פורלבים כן, אם זה לא דבר חדש ומיניקון דינרות וכן, ורבה ורבה וקבים ועכשיו אנחנו בגלל הפרירות אני יודע שזה פופולרי התוקפים את האחרדיקט, אכתפה, אצפה אם ניכוח את אישי מיממה אימבי אבל שאתה יודעים שאתה חייר את דבר השם, אבל אני רואה מולהיה מה נתבט דבר השם? אונה, אוטודדגיה, אייב גירופי אה. מה אתה גורא? מה נתבט דבר השם? מושם מימפה בטעשבה מה נתבט דבר השם? שמישה חוזר, לא חמר, זה קשי ירד מהווירות שמעדו עליהם מישה ירדם מהווירות שמעדו חוזר, בין שער מישנו ירד מהווירות, אין מהווירות? תובה צדיקים אתם אתרחומי אתרדיקים האמיתיים, אין בבווירות ריות חודר חנית, קיצם שער מחנק הדוש ויש מלגת השם, ובין הצחים אז להתגיד שאתה מדעי החבין לא צריכים להיות שער איניי, זה הפורק מטבע השם פשוט איניי, זה ערב השם, אוש, אה, לנורי, אה, לנה, לנה זה כודקול שמי רוחדים רזיל אה, דיית אני אומר, תמיר, דח לו רוחדים לאורדים, דח גם רוחדים רוחדים, גם רוחדים אני אגדים, אני אגדים ויומר שאני בין למשפחה שקולים של צהל ישתי, היא מי, המשפחה שהיא כימות הקונגרס הציוני ביחד עם ארטל ולא גדלתי כי אדם חרדיש זאת תקדמה שאני תכ, שבי השיב לחל השאלה שלך אבל העבודה הסמילריון היא שעשיתי בתור סודד למשפטים לפני הרבה מאוד שנים היא הייתה על מדינה יודית ודמוקרטית, דיברופו על מגלת העצמות כאשר הקוטרת של העבודה ועשם של הייתה יודית ואו דמוקרטית יש פה רוחדים ואו ואו חדין תמיל קודם ואו ביקשתי מהבודק בסוף של העבודה שלא יפסול את העבודה בגלל שאני כביכול מדבר נגד בלינה לא מעל הגדמדינה, אבל נגד הקונצפט הקדמי מה שנקרא אוקיי ואו נגדת אתה נמה פשוטה? אני כל כדי כל ישים לכן הקודתית מושר הבינו כתוב אלף למטה, אלף למטה תיקח מכל שוות, משתה וסרשבתים אלף חיילים שיהיה מייצג את כל האוכלוסיות שאני אין איך הקונקרטית למעשה שאלת הייתה בן אוקיי? הרב יצחק יוסף לפני יומיים היה ליד הבית שלי ונגדשתי שמה תדדושה שלו הוא אמר תקשיבו, יש טענה חזקה מאוד כמו שהוא אומר רורי אלף, מה שומדדפקת על מידי החמים כל מי שהדיבר בין תפילי של רואים לצפי נישל יד הוא היה חוזר מורחי המלכמה נכון? אז קודם כל הוא יסביר, זה לא אני אומר, זה אומר מרן אלף למטה, אלף למטה הוא אומר אף פוך ולכן במסקנות הוא אומר אלף למטה תומטה רואו לכם שגם בזמן שהצדיק עם בלווד היון אלחמים אלחים על כל אחד שהיה במטה, היום שם אחד במטה של העלומדת תורה כי גם אז הייתך להיים ולגבות, כל לוחם בתומח לחימה ב-19 סומך שאין ספק, שמי שהן נלחם בזמנו, זה העלומדת תורה אבל ויש פה, אבל גדול שצריך להבין מאיפה רגליים סורחות וזה מתכתב גם עם השדיברט המקודם על מגילת הצרות ואני אסביר אני אעלך לביבו דברים שנשמעים קשים מקוממים ואני אומר של דעתי כל חייל שמוכן לחרף נפשו ולמות על מנת לשמור על הרד ישראל הוא קודש קודשים ולא הנמר את זה חזר לא אומר מזה שהוא כדוש ולא משנה מהו עשה לפנכן הוא ישר לגנדל ואין ספק ואני אומר לך את זה גם בתור אחד שספט השלי הייתה הם שקולה העבדה זה הרצדיק לבחה או היה לוחם בגולני הוא היה בן עשרמב אחד היה לו כבר חליפה לחתונה ועלך במלחמת ששתי מידוק שנינו לתי פרצה המלחמה ושישי בשביל שאין ספק שימני הייתי אורי ללוחם על לא הייתי יכול להחיל את זה שיש אפ ליה בין דם לדם ויש בישם מזגיית וביש שומר אני לא מזגיית אני שומר עליך בבית מדרש אני גם לא רציתי אתם אהבו כן ועכשיו אני אעשה את תודה אני תודה שאני אעשה את תודה שאני אעשה את תודה והיינו שיהיה פרושה מה את הלכה פה וכתשם אבל זה לא תשובה, זה רק תשתית תשובה אני רק היא נכתי את התשתית לצשובה אני לא אמרתי את התשובה אני תשובה כאן כדי אני תחליטי, בוא נגיד עכשיו שרוב בדיון או נקצר תראה, התענה של החרדים זה לא שאחשב אני לא מתורה ואני מגביות לך בשזק רע זאת תענה שהתחלתי בה, זה לא תענה התענה ירבה יותר חמורה ואתה נגד את הברויחד עם הצדיק השני תמיד התענה של החרדים זה שהמדינה הזאת היא היא כמה באופן לא לגיטימי והדמוקרטיה שכל נצוקי לדמוקרטיה שלטון הרוב התעושה שלטון דמוקרטיה מתי למה תקשיב את התענה זה מקומה אבל זה תענה כי אם היו לא עושים הפליה בסטיפיקטים והיו מעלים לפות החרדים החרדים היו הרוב זאת אומרת שהדמוקרטיה כביכול והרוב הוא לא באמת דמוקרטיה אז זה מה זה שאנחנו דיקתתו השיפוטית אז את אומרת שנייה לא נכנס אני אכל המלחמות תענה אחר תענה אחר תענה אחר אז נעום פלך תענה אחר ריב ריגי של רוב אלף אין את הבקדב את זה מוקרטיה פיימת כולה כל הרע של בצקורט משן הריבריה צבשן יר בלתי השרי זה תנתק דיבה של משעה ומתאבי את זה לא העולם מוקם דעתו קרוי אין זה מוקרטיה בבי כן לא נותו סטיפיקטים ירועה את הלנה היו מלד ואוי הייתה גם אחריות לא רצוות גולה שצרו על מיתי שבאובא בין בתופוע בגול הוא רובו לא הלאפה שהוא לא שתנוביגה שלו סטיפיקטי אלא בגלל אחתה לא שתזכו אולה בכלל מה. מה. מה. רגע. רגע. רגע. רגע וכמו שמה כאזי, אם, אם ובינו שהגעו את סיבים, ראש כאוקיות, בין הילה כבר נגעו פשוט, שאני אררווח. אני אררווח, אני אררווח, אני אררווח, אני אררווח, אני אררווח, הייתי שולק מלכב הסינטים. שולק מלכב חסינטים, תחר מיוחד, תחר מיוחד, תחר מי חבר. אתה נאו מר. ארר, אתה כבר לזה ארפור, היא שלק מלכב הסינטים, הייתי עושים שכוון, לא תגעו פשוט. היא ניהיה שאני אררווח כיתו. תדעה לי אותה רוב, תדעה לי אותה שקובע, אתה נאו להפנועי, לא אפשרו לי. חודפת מידש, אנחנו הולדים שקצים את הכל מהרד כמו. אי מהרד כמו, ואני לא אוקה שקורקה מתוייק, שלא יצאת כמו, אני רוצה יקביעו ואת כמו אחר רדי. לא רוצים וייקו, ארטיובול איך הוא נבכו אחר? לא, או אפילו אתם נבכר אתיה, אל תישפת פה, אתם אוקה אל תיאגיד, אני מורך עליה, נבכו נבכו נבכר את זה כך להתלפי לי. לא, לא מה לי, לא מה לי. טוב, אני אומר לך ככה, גם נכב, גם נהורי, התענז אותי, אורי מקוד הם אמר, שמה היו עושים עשמו לנים בלי הימנים. לא אלא מה, אלא מה לי לכם. איזה היה שומט להם בתשתיח של עשין האמיתה חדלת לנים, ואני אומר לך, שהשין האת חרדים ואני פנוף הזה גם של הסרוגים בחגת, לא רק של החינולים. בזה שהדעשים לא משרתים בצבא, אם הייתי חינולים או מזורחיסתי, הייתי מתקומם בדיוק המועם אולי גם יותר, ואני יכול להבין אותה, אבל אני אומר שזה דמגוג גזולה ונממניפולציה, ואני נצמד למשל התחלדי. אתה אומר בדייבא, אנחנו ערו, ולא משנה איך זה נוצר, עכשיו תעשרה כתמיסחק, ואני אני לך, אני אמשיך מנקודה הזו, תראה. אני ארנגם למשל חרקום משרוון קצר המועוד. קצר. אמר אותה פה המושגים דתיים, מלחמת מצבא. היה זגן עלו פצל הרב לנדור וגם אמר לו, מלחמת מצבא, אהלו מלחמת מצבא. קלו פצנה, כן, ואז אמר לו, בידי שלא זמיכוב מדבוקס, על תבלבלת המוחני פה, היה יודע מה זה מלחמת מצבא, אתה לא למדת את הלכור שאני נוכלמת מציצוו. ואני אומר לך, זה מתקטב מה שעמד רמיקודם מלפ למטה, למטה, זה גם ממש שאלה שלך, לגבי שחה לי מיוצדיקים, שעשו, עשו או לא, תקשיב, עשו, עשו, לפי, אז אני עונה לך, זה לא, אני אסביר, אני אסביר גם למה, אני אסביר גם למה, יש קטריוני ברורים שהתורה כבר מה זה מלחמת מצרו. אצלת ישראל יעד שר את אמרי, לא, מעבר לזה, לא, בביבר, שאלה אקדיר, יכולים לבוא לשחר פותו להינדים ואין נפה להגיד. לא אמרתי את זה, אז זה לא לא, זה גם, זה לקחת את הסיח למקום רדוד, אבל אתה לא נותן, אני אסביר לך מברוגלנצ המכות. בשביל להגדיר מלחמת, בשביל להגדיר מלחמת מצוות, זהו, את הצלחת מוסמך, להגדיר את זה כמייר מיצווה. בן אדם, שעומד, בירוש מערכת צבאית או מדינית, שאולוש עומדת רואה מצוות, הוא לא יכול להחליט מיימות ומייחייה, במה זה מצווה לא מצווה. אתורה הקדושה הקוות גיטריון ואוי לא תשתנה בשביל זמן, חס ושלום, וזאת תערת בסיס שהאגלה עם צומחות משם. אתה יכול להגיד פחדניים, אתה יכול להגיד לא משרתים, אבל אני מדבר על תענות עכשיו הקרוניות, אני לא מצדים. אני לא יכול להגיד פחדניים, אני לא יכול להגיד פחדניים, נשארות ולהגיד, אני איתן להרושים וישפט, כי יש מרחלום ודקוייקים, אינניין, אין שו, אין שו, אין שו, אין, נוכנר אירו מונד בכלל, שו, להגיד ולהכם עלינו לתובים פעם פעם השמש ועבר. לא, אני לא יכול להגיד פחדניים, אני לא יכול להגיד פחדניים, אני חדד את השאלה שלך, אני חדד את השאלה שלך. אין בו לא ככה שכם נורגו, זה הדבר הכי פסיסי של איכיות, בין אדם רוצה לחיות, בין ארגו אותך, את השכים נורגו אותו. יש אירייסטרדות, איך זה מה שאתה אומר? אני אומר לך שלפי התורה, יש אבדל בין פרסונלי, לבין משהו ציבורי, לאוציא אנשים, לשלוח אותם, למלחמה וליכרו למלחמד מצווה, גם אם בדייבד היום אתה שולה כתנשים, אתה ענה אחרדית שאין חסכות כזאת, ואם צריך, אם צריך בתור אמנ לא לילכם ולשחט, אז התורה יכול להגיד שכן, את הששום דבר, אתה שאיבדל בין פרסונה לבין אמנ. עדה, שו, אין לך. אוקיי, אהבוי, אני חושב, אני חושב, אני חושב, על המשמוד זה כבר מזמן הרבה יותר מרק פודקסט, בשביל הצורת הפרוליזם הכלכלי, לפתוח את המשק לתחרות ולדרוש מהנגש אלינו צבה שחוטר לאחריו נצחון כמילים בעולפן פשוט לא מספיקות. בידיוגב שביל זה, הקמנות מרחק טבעיזהים שלנו שנקרא כוח הייתרות. אנחנו נמצאים בבעלות הכנסת במקישות עם פוליטיקאים והם פקידים ומתגים את חימול מקבלי החלטות כדי לדאוג שהקרונות שלנו יעפחו למציאות ולא רק ישערו בזירת הדיבורים. ורצלנו להזמין נותחם להירוע השקה של המערח. בשני לצפטמבר אנחנו מתכנסים ב-1-0 ל-0 הנוצץ. מתחילים בסיור, קוסיין ומבגש על הקהילה והמשכם לפנלים עם פוליטיקאים וישציבור שעבור לדבר על איך משנים מציאות וגם יענוע על כל השלות שלכם. הקישור להרשמה על הקנס ולתוכלנת מנועים מחכל החמחשב בתיאור הפרק תפסום הקום ונתראה בייקב ממש בקרוב. תודה, אבל עובדים, רזיל העקר. בנך. בזועת השם שיבו משיח לא נצח את כל הצבא בכלל. כל הדיון התייתר, צבא לא צבא החרדים. כל השתויות. מה בביתו שרוצה לענות. על המיטות. ובלתי את כל השתירת ההתן. כן, מה? בוא תמר. אני רק מקשיב. אתה ארץ חמר. מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה וביתה זה שהייתה בגידה. מה בגידה, כן, מה תחזיק? תחזיק, אני לא מגיע. תחזיק, תחזיק, תחזיק. וואו, איש לי תראה. כן. איי. מה, מה וביתה שהייתה בגידה? אשכח וגידה. מה זה, קודם כותק דיג מה זה וגידה כדי שנבין מפה וביתה. לבק, לבק. לבק. איי. מה? מה זה תלמה? מה זה וגידה וגידה? מה זה וגידה? מה זה וגידה? לא, אני לא מסכים. קטגים מה זה וגידה קודם. תגידיך וגידה? מה זה כרח וגידה? תהיה תהיה, תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה. שוחדה תקדים. זה לא תקדה. אתה לא נעל השאלה? תהיה לסאלה מה זה וגידה? מה זה וגידה? שמאמת תשתקה תקדים. תקדים מה זה וגידה? תקדים מה זה וגידה? תקדים מה זה וגידה? תקדים מה זה וגידה? ‫קרדי דם. -כן. ‫כל דבוקא שנבין מה זה בגידם? ‫לא אוצא שירה, אני אוצא מדויק. ‫-ואו, או, כרגע. ‫בגידם, מה זה? ‫-דם, של נופאים ישרה ‫באמא במערכת המדרחון. ‫מה זה נושא משרה? תגם נושא משרה? ‫תגם חלק מהמערכת. ‫מגן את הרפחון? ‫-מכל מהרכת לא משנה, ‫הפועד האובד. ‫לביבין? ‫-לא, לא ודין. ‫-יש? ‫כל מההפה התנדינת? ‫-יש שם די נתא. ‫-לא שם כך? ‫אלה תפקידים. ‫-מסרה, תפקיד. ‫-אלה תפקיד. ‫אבל גם מתאי שכתב, ‫כן מה יתפקיד שכה בשמיעי ‫לא אוקטובר? ‫-לא ביטחוני. ‫-לא ביטחוני. ‫גם שאלה לא, אני לא אוקטובר. ‫-לא, מה זה היה? ‫לא אבנתי את זה, ‫גשון השאלה שאלה שאלה שאלה. ‫אני חושבת שאלה היפה איתה ‫בסמיעי באוקטובר. ‫-באית. -באית. ‫אבל לא רגע שנייה, ‫אתה יותר ברנושה האבתגידה. ‫-אני מתאה בין עושה הבגידה. ‫-כן. ‫אתה היא לא אכתב גידה, ‫בוא נשמע הבאו גידה. ‫עם התאום הבגידה, ‫למה לא הייתה לקבול בוטויום, ‫כדי להגן על המדינה? ‫-כי זה לא. -כי זה לא. ‫-כי זה גם גידה. ‫-כי זה לא תרפשת. ‫-אק, שם אתה הולך לך, ‫אק, שם אתה הולך לך, ‫-אק, זה אתה הולך לך. ‫-אק, אני לא אוקטוב. לאחת. הכיifiה, והיא objetה המקדladים métו irmית. Solarisgouh were xaley פ Terre משווה איתי מפל"יWoman. משווה איתי אמיןuddingraktion, גרי הביתים ו vengeance. פשולך מות iyינקסת桃êtה. הבנתי, שם חושים שלושת, שם בעימת, זה שלושת אלפים. לא, לא, לא, לא. אז הוא כבר לא ידע. -לא, לא, במעה. אז הוא לא ידע. -לא, אולו ידע. שלושת אלפים. -מביא עדיין. -כונן, לא, איבוע מינובי. הוא יישור שניים. -זה פרסום, which is the number of people. ‫זה פרסום את שמשהו דיבר על זה ‫בתאפקטת זה למשוקיה. ‫לא, לא, לא, זה מה שהוא בעצמו אמר. ‫-הוא עצמו אמר. ‫אז לבין מה שאתה אומר, ‫אולי אדם. ‫ישה וצלום בלשקת ראש השבק, ‫ישה וצלום בלשקת ראש השבק. ‫אולי חדיני ציג בונסק. ‫-כן. ‫היא תריח את ציני החלבי הפוקט. ‫זה כבר להימעו אמר לו. ‫אז אתה יכול. -אתה אומר מיני. ‫לא, מה מיני? ‫-זה תרימעי. ‫-לא, אתה מצאו לא ידם. ‫אולי חלקות בסביבה. ‫אולי אתה מצאו. ‫-אולי אתה מצאו. ‫-אולי אתה מצאו. ‫אולי אתה מיני, ‫אולי חלקות השקירו. ‫אולי אתה שזה משאו נחלקות משקרה. ‫-לא, ודאי שלו. ‫אז יופי, אז זה עשת כבר גידע. ‫-ארגע, ארגע. ‫הוא החליט לתת לזה לקרות. ‫-לא, אולי חליט לדד לנקרות. ‫כי יש אחרות כבועות כדי לעשות את הפעולות ‫המטימות אלה אירוע הזה. ‫וייצמית החנכה שאחרד מנטיקרי. ‫דכון. -מה מה? ‫ -טיין. ‫אז זאת אומרת שאולה פגידה. ‫זה לא שהוא אמר לחיילים. ‫על תעסקלום תקזרו הביתה ‫את טלם ויכנס. ‫הוא עושה את אותו דבר בדיוק. ‫מה, מה, לא אזי, הוא לא התקיינטר ‫הפשאציות, ‫הוא לא התקלת היכידות. ‫-הוא לא הצרקי. ‫-הוא לא הצרקי. ‫הוא חשב שזה מינורי. ‫-תומרת, זאת אומרת, הוא יחשב זה מינורי. ‫-וייצמית כפה. ‫-אבל מינורי, יש לי הגנה ממהילה. ‫-הגנה ממהילה. ‫-יש לי, הגנה ממהילה. ‫זה בבקודות הימיון. ‫-זה תקלמית שאולה. ‫התקלמית שאולה. ‫-זה פקודות. ‫זה פקודות. ‫-זה פקודות. ‫זה פקודות מנועלות, ‫באופן כבוע, ‫הוא צריך אוררו ביוחדות לזה. ‫-אוקיי, להתקלת ראשון ושלב. ‫גם חלק מה. ‫-אבל אם אתה אומר שזה מינורי, ‫אם אתה אומר שזה מינורי, ‫אז הבקודות הם ביום יום, ‫אם כל יום עושים את זה. ‫-כל יום עושים את זה. ‫-אז אפה אב גידה. ‫-כל יום עושים את זה תקהילה. ‫-אוקיי, אז אפה אב גידה. ‫-נישואי, כל יום עושים את זה תקהילה. ‫-כל יום, כן, ביתה. ‫אבל יום עושים את זה, ‫הוא עם תחשב שרווים, ‫ראש הממשלה יודיע על כל ירוו שקורה בשכחים. ‫הוא יודיע אולו, בלישועל. ‫-הוא יודיע אולו. --נשואי לוקחה. ‫-אני לא נבצע שם, אני כמוך, אז נח. ‫-איראן. ‫אבל הוא יודיע על ראשון ‫משל כל ירווו שקורה. ‫ששוויה פלישה קרק. ‫-לא היית הפלישה, ‫אתה אמרת המשום מינורי. ‫זה לא פלישה. ‫-לישה, מה זאת אומרת? ‫-אמרת, השוויה דמה שווינורי. ‫-לישה. ‫-לישה, לא פלישה. ‫-לישה. ‫-אולו, ידע על פלישה. ‫-זה אתה אומר. ‫-זה אתה אומר. ‫כל כמה זמן, כל כמה זמן ‫יש ניסה ושתתותר שני שוווים. ‫זה, מה פה ואתה, איזה? ‫-או, אישה לא כך. ‫-אני לא יודע. ‫-אני לא יודע. ‫-כל יום, אני לא יודע. ‫-אני לא יודע. ‫אני לא יודע שוווים שותף. ‫-אני לא יודע שוווים שותף. ‫זה לא בזכול יום שותף. ‫-אמרתי שבאופן שותף. ‫-אני לא יודע. ‫-יש אירווים. ‫האם כל הירוים האלה ‫מאהושם ממשלה? ‫-תודה. ‫תודה. בתחושה שלי, ‫אתה את המומבה שמובן. ‫סלו? ‫-או, תחושה, אני תהיה, ‫דמה ביקטיבי לחלוטין, ‫או, תהיה, אמרו שלה. ‫-או, תהיה, תהיה, ‫הוא תהיה. ‫מה בטורות את בקהל מורי מלאמל? ‫-לאה, אני לא יודע. ‫או, אי, אי, תהיה, ‫או, תהיה, אותה בשנה. ‫יש את המוטי. ‫-בארה, קונסייה. ‫אז, אני חבר, אני חבר, ‫אז, אי, יש פה קונספט של ‫היא, וכוכים, אתנו. ‫אנחנו כתבנו פה את האמיתות, ‫ואתם יכולים לתפגר את התהנו, ‫אנחנו, הרב, אורי מלמד, ‫או, עורך דין את המלורתל, ‫יש לסניינו, האוותוים פקשורת, ‫ואנחנו מבחרים על ציבור. ‫בארה, ניטל, אורי מלגם. ‫-גווה, תגווה, את בו, ‫תראותים לגמר. ‫בארה, תישקת מהדם. ‫-ראנגר, רצה רואה. ‫אתם רוצים שהחלון השכנה ‫התחלנו עכשיו בקונסה, ‫כי הוא למה יאפשר. ‫כן, כן. ‫-כן, איבן שרווקי? ‫-כן, מצוין. ‫התראה, אתם בארה. ‫-זה הקונספט. ‫-עשפה, מה זה? ‫-מה זה? ‫-תעזה, ש. ‫-גבי, זה. ‫-גבי, זה. ‫-אנחנו באמצע הקלטה. ‫אם התרוצה לדבר במקרופון, ‫אם זה בסים חי? -זה מקליל. ‫-במקליל? -באי. ‫-אלה, שרירה, לאס. ‫-באוד, וכתנת, ‫בכורי אינן, זה הולך לסיינן. ‫-תראה לי לגבוצה לקרק של אינן. ‫-לסיינן, בי בו, עם המדות, ‫לארות שלנו, אין שונה, אורות ספלוטיוב. ‫-התאולו, בי, עם באמת, ‫אז מה נעשה עם אירבים? ‫מה נעשה עם אירבים? ‫מה אתם עוקרתיים? ‫-אתה יש חדשן בעתה, איש מסוכן. ‫ולכן, כמו גבי זו, ‫אז שורם על נגות חי, ‫לא לי הוא המש, ובר של הוליון. ‫פה, אז זו נפה. ‫-כל מי שאני קצת כדי שלו המדות וזה דבר טוב. ‫-כן. ‫-כן, טוב. ‫-מה את הס. טוב. ‫-אז. ‫-זורל טובים. ‫-זורל טובים. ‫-וו. ‫-אני לא. ‫כן, אה? ‫-אני. ‫אני רוצה לעבור על. ‫הוא הולכת מהתענות האחרונות, ‫הרעה. ‫תובר אחת. ‫-כן, כן, כן. ‫שדחי אוהב. ‫-תובר תענה נגדית בחצי דקה, ‫ואז מתבטחים. ‫-בסדר. ‫טרנספר להגיד שטרנספריה פתרון ‫אחי מוסרי, ‫בוא נגיד שהיה. אוקיי, יש בה הקזרות. ‫אבל חייה, הכבר היה, ‫סכם שלום, ‫אם. האמירויות זאת מדינה ארווית ‫שייחלה לקלות את הארווין מפו. ‫-דרות. -וואו. ‫לא היה הסכם כווי. ‫-בשח. ‫ולכן, אתה אומר שמה? ‫לכן, אם אומרים שחנספר ‫הוא הפתרון לכם מוסרי, ‫אז אז היצריך לי עשם. ‫-אז, כן, המפקים אתכם ‫בארוז שאתה ידעים בגדרת, ‫אבל פרוח השם עוד יהיו איזדניות. ‫לא צריך להתיעש, ‫כל תבר הגדול, ‫נמשל הפרויקט הציוני, ‫אז אפילו עוד קונגרס וניסו ‫האיתה עליה בשונה, ‫הדישנך, בעלייה שנייה, ‫אומרים שחמישים אחוז, ‫הוא שישים אחוז, ‫הוא שמונים וחמישה אחוז, ‫הוא תישים אחוז, ‫יש כמה דעות, ‫מעל שאלו יחדו. ‫אז נקשר, אבל שוב את ליח, ‫לכן צריך סבלנות, ‫אבל בסופו של דבר, ‫מה שהפתור לנו את הבעיה פה, ‫מאמת לא כוסמטיקה ודבר הרבי, ‫תודה. ‫תודה, כתב הפעם. ‫יש כאן מורות בחופי שגדול ‫שמורות בחופי שגדול של בנופש, ‫ולמרותת בו, בו, וכשהן. ‫יהיה, כל המוחברת לבו. ‫אבל את היכל? -וי, כשהן. ‫צד העל המקופן פה לכולם. -כן. ‫שלום ובאוחש, שלום. ‫הניעת ולבב, ‫מגגדל, וכדל. ‫בגלל שאתם שולחות את התענה שנחריב. ‫לא, אני לא רוצה להגיש. ‫שאני שיינתי שתי המשפש נעוד, ‫ביטו להפרדות. ‫-מה, מה? -אז, ודקטו אלא בטל. ‫כאילו המקופים, ‫כחדים, ‫החדים. -כן, וכן. ‫צריך גם עובדי ניקיון בו, ‫בדר הסר בצמא, ואו. ‫כן, כל אחד שיש אל שאל, ‫היכול את שו. ‫אני רוצה להתחיל קודם כל, ‫הואוי, הואוי, אוי. ‫-אוי, אני מסכימה עם כל משאר, מה עודך. ‫הי? -אני מסכימה איתך. ‫אני רק לא רוצה שאתה רטלית החובי שגדול. ‫זהו. ‫אז מי שירוצה למטה? ‫-אבל אני רוצה, אבל. -אתה לא רוצה. ‫אתה לא. -כן, כן. ‫-כן, מה שאני קרה שתאול שאתה לגלול? ‫-ליטי. ‫-בוא נפתחה לרגל אחד, ‫שבואו לא נעשה במשגדול לנה. ‫זה גאה, יש לי היה, ‫אז אני אגיד, זאת זה, ‫אז זה כבר לא קיים. ‫-כן, כן, כן. ‫-כן, כן. ‫-אוקיי, אז ככה. ‫זה שאו, חובי שגדול במקרה ‫על פי היה עדות, גם בפוגות וגם בפסח. ‫באפרש פי דיוק של חפי שנה. ‫אז שו שכרדשים להעדר מהלימודים, ‫גוראים על תלמידים על האפות ‫אלה מזיכרון כזאתו כמו כמוני כממי, ‫שאו כך תוך שו שכרדשים, ‫שכרדשים דבר פיגמן וביליש כוח, ‫שכרדשים את הלד, ‫ואחר שפה אחת דבר, ‫כי את כתב, את כתב, ‫כי את כתב, את הלד פיגש חולשלים, ‫העד החגים, בשביל ננסות. ‫ואז חולחתים את הלד חיל, ‫ואז חנוקה, ואז עד שפות ששם, ‫האז תלמידים בישראל ‫בארם, או למוחה, ‫לכהרן. ‫כשהפנים אבר אומר, ‫חליל לא נבטר על חולשי, חופש של אמורים. ‫חודש בסוקות, יחדים כמובן ‫למקיפור ועושנה, ‫הוא חולש בפסח כמובן ‫כלל הזמן צטיטני לעזור לעזור לאבה, ‫לנקות וכך שמר נוגם לחופס גדול ‫וגם על פתגוגיה, ‫ומהחפת למורות. ‫ואלה, את זה, ‫הקרפות פתגוגיה, ‫אתם רגוע את תרון תפרן שלי. ‫סליחה. ‫ברגשה, כן, למה לא להביא ‫לעביד על הפתגלול, ‫זכות ולבש. ‫חודש חול. ‫-חולים כל בוא נחשוב על ‫העונות השנה שהם גם יחד עם זאת, ‫נדבך מאוד חשוב לילדים. ‫הוא נקחת יותר ילד, ‫ואביב ובכתף או באמצע אוגוס. ‫מתי ללכת לברחות. ‫-הוא חשובים. ‫הזו עוד חיילדים, ‫הואוים ברכות, ‫הואוים קייט, ‫הואוים מים. ‫אנחנו אינו ילדים למזמן. ‫-אנחנו נמוקדם בעכת, ‫חת זורן עכשיו. ‫-המים עשה ים בעכת. ‫אני בחינוך המעיוחד הדרי ולחמד. ‫אנחנו עדיין אתם בורחים. ‫-בשרונה שמרונה. ‫-נדע על. ‫-אלדע. ‫אנחנו בעצי הפריוחה. ‫-או, חשוב לי להגיד. ‫-יוחה. ‫אני משמח לאורם. ‫יש לי תולדת אוריו ויש לי תורדישון בילדי. ‫יש לי תולדת מורם מספה. ‫-אבל לא קסים את השתמש רשנקים עוד. ‫כל הקבוד מקסי, ‫-מקרות. ‫אז אשתם. ‫-אל. ‫אבל יש לי תורד ישון. ‫-אל, זה שלמה. ‫-זה כבר לא משמח בחיר, ‫לא ניבתתי יום אחד בחיי. ‫אז למה תורמר שאלה יום הוא לא תרזד נורמות סלח יש לנו. ‫איזה לוחמים יש לנו. ‫איזה גברים יש לנו במדינה הזאת. ‫-נורמדי, תגיד, מרד. ‫איזה נשים, איזה לוחמות. ‫-ואן, ולהביא אותה לכום כנו חומר רק, ‫אד, תהיות. כבר סוף כתת, ‫שאנחנו הראה לך לגבוהות, ‫שאיזה לחבות, שאיזה לחבות, ‫אין דבר יותר חשוב ומלמד, ‫בולמת המאודם, מלאבות בזר, ‫בערוםה, בזר תוררות ובלוד, ‫באים בהל באמת, ‫הם בגמרי המגלסרם, ‫הם יכולים במקום לעשות לנות סלחות, ‫בלטוח התיכון משמעים של לאותי נמורת, ‫המלכה הזאת נמורת, ‫של לאותי, ותנימי לתבה וממש גורחת, ‫בטעה. ‫תגל, אז זה יש להם בטס, ‫הם מקצועים, זה מה שיש בה. ‫תמושבים בטס, ‫כמה קצועים. -כמה קצועים? ‫לא, אנחנו רואים שזה שיש להם, ‫אנחנו מהשכלון שזה לא ילכזות גדולה, ‫וישה עמדה שני בתסף השמיכים ‫את כל התלמידים לא נמשל ספרות, וגם יכולים עציתי לדבר, ‫אנחנו עושה כך בשיחות. -באים, בלספה. ‫אוקיי, אז הם נומדים ומשולבים, ‫גם לגם. ‫משלחת. -אנחנו זה גם לגם, ‫אנחנו זה ספרות. ‫כי לא משרד החינוך, אני רוצה ‫הגיד משהו, ‫אבל תסף המקטרם לא משרד החינוך. ‫הוא קמדה הרשתות, המדע, ‫הוא עמדה עושה פה כבר. ‫זה לא במקרה כישל, ‫במשרד החינוך. ‫זה בכלות יענה שישית, ‫זה לא יענה כישל משרד החינוך. ‫לכן תלכים את הלכים. ‫-כן, שלא אנחנו חינים. ‫מה שרנסה? מה שלא תמרסת קירו, ‫מה שרנסה? ‫הסרקים? ‫-גם מנהני, לא חינשים. זה מה כמה אנחנו מאמר ‫אז ו occur לך אנחנו חמה אחר ‫ Andrew Dominguez ‫מה לא אגיד מה זה Vogolisיזמח. -באורaları gambling ‫אני פתחל어�ате. -אני פתחל верх זה בול耶? ‫או כמה אנחנו לא בול Said one ‫הREErad, איפה צריך פתח פח פתח ח together? ‫איך קוראים לך זניכה? ‫אני לא רואה, זה הוריזה? ‫ стен תמיר. ‫ fugして 여기서 ונראה ‫מה שאלה ממני או מ�割ח ממני, ‫הוא קמה את המשלם או כמה אני אני ‫הוא חנה לפתח את רואה. ‫הוא נאג לו, גבילתי מהשים ‫כי אתם בבחייה. ‫האמני לא? -את. ‫אני מורא לכינוך מיוחד. ‫-באפילדים הלארץ שורים? ‫או מה ממשלה. ‫למה שעורים יש על רגע? ‫בונה, זה סגרקמה, מקממפ. ‫תתכף, כתוב, פגמר. ‫בונה תחיל מזה? ‫וכינוך בנו. ‫או, הנו. ‫לא, רגע, עכשיו את המערב ערבובים, ‫מאפיל את המקסר. ‫הארבובים איזה. ‫-בונה, ססדר. ‫-הארבור, השכח למר. ‫מי לאחד חילה, בתור מורש, יודע, וגם בעלייה, ‫הארבוריה, אחרי שלושה חודשים, ‫ראת המסקורת, ברחורות נשבו. ‫-בשרט, לא נגנום, נעפים. ‫-מדים, מדים. ‫תקשיב, איבצ'ה לעשות, לא, לא. ‫בסופו של דבר, אנחנו נמצאים ‫במנים לפיסל שהיא מדינה תחוקים. ‫-אבירו, רוב, בירו. ‫-רוד, רוד, רוד, אז כמה קורא נימן. ‫-שני. ‫-אם, יודי. ‫-לא, צ'אנ. ‫-כאשם, האדכת, אז זה, אני לא תחוק שם. ‫-כולם, בטאר. ‫-לא, צ'אנ. ‫אז נתחיל למי זה העולם עומד ‫על תורה עבודיו אגמול חסדים ‫וזה אין מלאין העורי רין, נקודה. ‫זה כתוב ופיקה עבוד. ‫-הוא גם עליך, וזה לא לנו. ‫-בואו, נת, פרר, אורינט. ‫-כן, כן. ‫-אני גם הולקטון את להם, ‫יגז'ה אני אומר, איזה שום. ‫הפה נשאמה, איך יפות חוודס, ‫הקרמא, אפשר לפעוד את הסכים על עובדה בשיטה, ‫שכסף שמועים מקבלים, ‫נעיל כך מהזוחים בקפיה. ‫-כמשותרים, שנייה. ‫-גם עדה. -אז עוד, אני אמרה. ‫כל עובדה מדינה, אבל שייחר. ‫-כן, קודם. ‫אתה אני חושב, אני אעשה. ‫-אני אעשה. ‫-שנייה, אקסים, להסכים לא. ‫-זה חלק מזה. ‫או לא אופטות, עובדה מדינה. ‫-חלק מזה, אבל. ‫אופטמד מדינה, זה לא יחסים בו לומטרים ‫עם מישים כמת השירות של נכון. ‫אני לא אעשה. ‫-תופגת, שן, רישה עשה מורים, ‫נורא, אני אעשה כמו. ‫זה אני אשכם, תוקמא, ‫אני שעדן לו ונפגור את זה. ‫-לא, וכן. -יש. ‫-אם זה אהי הכך, ‫אינו השירות. ‫-לאו לעמור. ‫-אני לא מפסקה לתלמה. ‫-אני לא תמדת. ‫אנחנו כן אנחנו הודשות, ‫אני לא נכנס על ילדים בחינה, ‫מתוקה, אמר. ‫אנחנו יכולים להתארדים ‫לאחת להתארדים המקור, להתארדים. ‫ואת ההתארדויות, ‫אחר את השם בו זו. ‫-לא, רוצה. ‫אני רוצה להמשיך להעוב את המקצוע ‫שלית התלמידים המתובים שלי. ‫בסל, ‫-תקר, לטמידים. ‫-גם אני, אבל זה גם בסדר, ‫ואת תעדיה למה נהבתות, ‫אוקי, אני פה. ‫שלושה ימים. ‫-הפשגדול. ‫וחו, וחו, ושגדול על מלא. ‫מה שבאלים הילדים, ‫בממה שקף לא דרך אגב. ‫-אנשים היחידי על האמין. ‫-באחדים. ‫-באחדים, ימורים היחידים ‫שמחביכים מהשתד מוכחית, ‫היא אומרי קרועים. ‫-אוקיי. ‫מורי טוב, מורי טוב, ‫לא צריך את זה, הוא ניזוק מזה. ‫מורי טובה, אני מקבל את ביותר. ‫-זה מה זה לא נכון, משתר. ‫-מורים, מורים, ‫-מאחד מי, שומעים. ‫-מאחד מי, ‫-מאחד מי, מה שאתה אומר? ‫-מה שמורים, מורים, ‫בביקים לאורים אותווים. ‫-לא, לא, שמורים, מורים, ממש, אני מקייה. ‫-מפורתים, מח. ‫-רגדם, מה שמה, ‫-מפורתים את בדע. ‫הכן, סלבים האלה, ‫נכון, עוד להמשפט של בין שפירו. ‫-כן, וכן, דונט, קר, ‫אברטוב פילינקס. ‫מה שהוא אמר זה עובדה? ‫המורים שרבים חווחי הרבה ‫מאבא לשית המופרפת והמורים אותוווים. ‫-מאמרים שרבים להגן ‫לשתרחית ומורים ונולים וגרויים. ‫-אני לא מגנה, ‫השום שיטה, חינוך חווח, חינוך חובה. ‫היא יודעים צריכים סגרת וכיף להם המסגרת ונאים להם. ‫אז כל הכל שיהיה בואו נאצאו ראים החווה שגדול, ‫שאתה יודע שהיום זה מושא ניתה. ‫-אוקיי, אז אני רוצה גם להגיד לך על זה משהו. ‫-תראה, הבנו. ‫היום, אני קודם, אני קודם את המקסימות ‫שייך הוא המקורים. ‫אנחנו רוצים להמשיך את הנופע שלנו, ‫אז זה נגיד לך בגע. ‫-כן, דקשיב זהו, ‫שוויה כל דקה בואו נאכו. ‫כמה? ‫-היה, תכם, מה נשנייה? ‫-אני בעל עם שניסדה. ‫-אתה יכול. ‫-אני גם אשמח לנוחיום אחד. ‫תודה, בואי תאנו, אתה יודע כדי נה? ‫-אני לא לא. ‫-אני אשמח להרוויח את מה שאתה מרוויחורי. ‫-לא מגיע לי יום חופש אחד. ‫הייתסמי במדעת ישראל. ‫-התסמי במדע. ‫-רחי, מצקן, אתה חיימש כאלה. ‫-אני אומר כאלה, אני אום חופש. ‫-יש לי שאלה, אתה יכול לעצור? ‫-בלה, יכול להתרוצה לנוך. ‫-אורי? ‫-הוא נופדה שהמנוחדת ‫במומנת בקפיה, ‫הוא תהלת אלמות כדול בנינו. ‫-אורי, אורי. ‫שאתה תקורונה, היום אנשים שלא ידו ‫שאתה קורונה. ‫ניתן אנשים האלו, תמדינת, ‫הבספורות כתב לצד. ‫אורי, אני רוצה להגיד החמה ‫שהוא אכת מבזן עסקים, אורי. ‫קודם, כל, יש היום, ‫בצפר של חופש הגדול. ‫אנחנו עובדו ומלמדות, ‫אדע סירי לאוגוס דבר אישון שתדע. ‫שגם במגזר חרדיות, ‫אין עם בן הזמנים וחו וחו. ‫-כו, כמה חתב בינשנייה? ‫-שתדעה, בין. ‫שתדעה שבועות, אני חודק. ‫-יש להם גם את שלוש תרגלים. ‫-כן, כן. ‫-ליבת רואה, שלוש תרגלים. ‫אני עדיין, אני עובדת ביש רוחה, כשתדע. ‫-דעה, אני לא הוות את משלוש תרגלים. ‫-יופדת, בין שחרי. ‫-אוקיי. ‫בול שבנגזר החרדי, לא עובדים. ‫-אבי, אבי, תרגשייה, ‫אין לא, איתמר, בוא נסקמת זה ככה. ‫-אוקיי, חו, כמה שבועות של חופש, ‫הוא חושב שלוש שבועות, ‫אורי, אני רוצה לסכמת זה יופחה. ‫-מסכמת, כי אני בנוחש, ‫הפתזי היום האחרון שלי, ‫כן, אפילו נבששבת, ‫שאבת את הקשימות, זה לא לא טוב. ‫אבל אנחנו כרגע לה, איתם רק כאן היה, ‫פודוס צייךנות, שדהי שתלת על ילב. ‫אבל כשתדע, אני אזרום איתך על זה. ‫-התרופי, תרופי, תרופי, תרופי, ‫פחות, אני פחות בגדה של תישו, ‫אני אמשיק לדבר איתך. ‫הוא חווה שגדול, ‫אוקיי, טוב, חשוב לכולם, ‫אם אתה עוד יש להכתי לדים הקייטנות, ‫עד קיטתת, יש לך המסגרות, ‫אוקיי, בחינם? ‫-לא, אני. ‫-חמישים שקלים לכו הדייסטחינם. ‫-במשלם, אני משלם בערך ‫שכן פסלסקה. ‫אז חווה על בולגור והשקרון ‫קבל מלגע מליה. ‫-הבול והשקרון פרנוסה. ‫אז אתה רוצה לחולטה אוגב ‫אלא שירות השלמנה, נשמה. ‫-אוקיי, פחות. ‫ואני שיינתי מחווה שגדול ‫כי אתה תרשיר לי אותו ‫וייפה תילחי המלב לנצח, לא תיגולי ביום אחד מהחווה שלי. ‫זה דבר ראשון. דבר שאני אורי, ‫אני מחזק את את כל דבר אחד. ‫משאלה רוצה להיות המדינה הזאת, ‫מוזמן לתוס מפוללכת בי שאלום תודה. ‫אין אם עשה את זהב על זה, ‫מעולה לקחת אותם, את כולם. ‫אם אתם רוצים אני אספר אותם. ‫-באמן, תתחוס, תתחוס, תתחות, ‫הוא תזרוק לים, שהסכוי, ‫הוא עשית הייתה יפה. ‫-כפה אלך עברותה. ‫-סלאנו, שולה. ‫-לא, רבו, נו, נו, מי שרוצה. ‫-רוב, יתקדים, ‫-רוב, תעביר, רוב. ‫אני מביאה אתם נקו, ‫תמיר את תרצה יום החלפה אני בא, במקום. ‫-המי, זה ללחי. -וואו. ‫רק המסראל, ומי שרוצה להיות בו. ‫-דמי, שלא בי שאלום. ‫-מי שאלום, בי שאלום תודה. ‫-שלאות כאילו. ‫-לעום, סובי, תודה. ‫-לען, תודה. ‫-או, אוקיי. ‫-לישור שלה. ‫-בטח. -אוקיי, אני שאל שאלה. ‫-זה מין. ‫מה אני שאלה? ‫תקשיבו, אנחנו ככה במעמד הזה, ‫אני לא שאל שאלה, אני אגיד לכם. ‫מנחנו בנו מבט שען להצרים ‫כסף לילון ושמעתת ובליוסף, ‫לפתיץ ואיתה נורבח, ‫אנחנו בונים. ‫אנחנו בונים, ‫פרבו לקנות. -אית, פי בוקס מזומן, תודה. ‫מה שאתם רוצים? ‫-רגם. -רגם. ‫אילו אני לא יודע, ‫אני אגיד זה עם גומה. ‫אנחנו סתיף וטשע נקיבה, ‫אחש לחברה שלנו, ‫והאבשך חברה של מירג, ‫שלו, שלו, תשאלות. ‫אז בוא נעשה שאתם תשאלו אותי ‫שלה, מה נעני? ‫תברק אוריסט. ‫-אני שאלת? אני אומרת. ‫-הוצא להגיד משהו. ‫-אוקיי. ‫-יש לי שמירה. ‫-אוקיי. ‫הוא דבר המוגה. ‫-אתה. ‫אין לכם עוד משהו ילחסנת. ‫-תן, לא תוכניות בישבי לזה. ‫-לא, חוץ מי לדבר בו עכשיו. ‫תשאלה סתלו? ‫-לא, אני חושב שאתה ‫שאלות על נושא. ‫-כן, שאלה, ועד נתווד, כן. ‫-לא, לא, לא, לא. ‫תאום. ‫אני קורא לכולם מתמוך ‫בדבר הזה, ובאיתם, ‫אבל דימצע. ‫-אנחנו צריך. ‫כל הקבות שהגעת אביבות שאני. ‫-תודה, רבה. ‫-תודה, רבה. ‫-מישהו רוצה לבוא לדבר? ‫-אין, תודה, רבה. ‫כן, באופו לחברת, ‫תתמולם באמת מטרה מאוד מעלת, ‫מיבט שאני רושלים, אחלה. ‫כן, מי הבבטו? ‫כן, לא צריך לשנות את אוראות הפתיחה ‫באה, שאין הפרד שלו מסכימים, ‫מתענה הזאת, כולם מסכימים? ‫-אין, אני רואה. ‫מה קשה? ‫-בוא תעמות פה בצעור. ‫אני רואה, צלת, לדבר על, ‫צריך לדבר תלת החופי שגדול. ‫-אתה. ‫אתה מבין שבתי לביאו, ‫הייתו עכשיו. ‫150 איש, שהם דומים רק על משקטוב למטה, ‫ופו, כולם מסכימים. ‫אין, שוב, בעלי, ‫אתה המסעיות, זו רק אותם את בעלי, ‫אבל אחוז זה שזה דול. ‫-כן. ‫חופשת גדול זה לא פוליטי. ‫כל הדברים שחם פוליטים, ‫פות, טיבור, הפשיסטי, ‫שמד כל הזו בחייכים, ‫אתה רואים כל הזאת, ‫הבא, בסוף, סוף, ‫מישהו מדבר על המסעיות, ‫על החיים התנאה. ‫זה כוח את המקבל, ‫הייתו המקבל על כל הזאת עם נדסים. ‫הם שונה ישראל, למה לא. ‫אני לא מתרוק איפה התחלב. ‫-בקסים. ‫אז כמו אנחנו לא חופשת גדול. ‫-כן. ‫-ייה, כן, ברור. ‫אני חושב בתור ילד שלומד בבית ספר, ‫שלצפות לחופי שגדול כל השנה, ‫הוזר לי מאוד עם המוטיבציה, ‫וי מהייתי לומד כל השנה, ‫הוא לא יאולי עם הייתי מקבל תחופי ‫של זה באמצע השנה. ‫וואו שלא רוצה, ‫אני לא תפישת גדול, ‫בעביב ובסטר, ‫אחד ובסוגות, ‫אחד ובא"ח ובא"ח ובא"ח, ‫שכם ואיך שו"ב, ‫אם למה קה לא מתו"ח, ‫כי שפושמש, ‫שמש זה דו"ח. ‫בארחם של גורן להזעה, ‫אני פה אומר המתות. ‫אבל ואז זה גורן לבה ‫שאני רוצה להשאם במדגן, ‫ולקשיב למהרות אנחנו לא נבדרות, ‫במקום לעמוד נושא ולנפות לתל, ‫במשלות זה לא ותהל בהרד ‫שנתהל בהרד ישראל, ‫ואני רוצה שהחופש גדול יהיה ‫חודש, ופסח, חודש, ופסוקות, ‫וגן, אני לא נשקח את מה שלמדנו, ‫חודש לפני. ‫אבל שכלושה חודש, ‫הוא חופש גדול, ‫הוא עדיין רק כבר תכונית, ‫שלושה חודש, וחופש גדול, ובמשות, יותר מדעה. ‫שלושה חודשים? -אוקיי, ‫שבינו. ‫הסכרים, אקדם מימארים, ‫שבינו מההנתותית לשקוח, ‫את כל משלמה לתן, ‫ולצרם עודו מחדש. ‫אוקיי, אז דעת חי שחמת, ‫הוא שנה, ואתה צריך לוקיפור, ‫אתה צריך סוקות, ‫ואז זאתי מתבחיין לתלי, ‫אלא כחול אידי שחמת. ‫אז דעת חי שחמת, ‫ואתה לא איבת השם, איש? ‫כי הוא רחופש, כן, כן, איזה, ‫אלתי, או. ‫ולדעת חי שחמת, ‫הוא רוצה להיות במזגן ללמוד. ‫נכון. -אז מה, אני אוהב שזה בקאיית, ‫אני אוהב ללכת להשתוזף, ‫אני אוהב את היום, אני אוהב, ‫הוא נגד בית שזה פשם, ‫הוא שוכבי. ‫אני בעד שהכתה, ‫בייתה רב כותה, ‫החופש לא תצטריך ללמוד, ‫אחל מי. ‫התקלת קיטיוד ועד בכלל, ‫תכיית חייך תעבוד בערום, ‫הבית תופר פעם בזגן שתעבוד. ‫-הוא ניכול עבוד. ‫שמלנקת על הממשבות, ‫לכתה לא מנטה, ‫אני בעד מבקה לי, ‫זה מני בעד שא שנים, תלמיד. ‫והוא עב, לא רוצים משלחות ולא לימודים, ‫שלא עבור את זה כבס, ‫מה שמיקרפצים מקוות לדיר, ‫ואת צריך להוראים, נראה, ‫הוא ילד, למה הוא לא מגיע, ‫אז אתם כדול, ‫לשתה את כפה התחלושי זכן, ‫אני לא אמרו לך פה את הלכתיות ‫בקיתה עם מורה של כופה לבחה. ‫אני מההד שאתה, ‫תהתיתה, אני חייך. ‫אוקיי, תן להרגע להגיד, ‫מה שאתה מנהל שאולשיה? ‫הוא עמר קבס, ‫לסיטה כך ראשי את הידי, מה זה? ‫אני יודע מה זה בעלה, ‫הייקבס. ‫אני בקיתה את לא וייתי פה את הכי הוא ‫הקיתה את כבס, כן, כן, כן. ‫היינו, עשינו. ‫-רגע, היה כבר, גרגע. ‫אני מגיטה את את בל, ‫הייקבס, איתה נראיתי את אילים שור. ‫-אני בלס. ‫האז אחד לא כופה להילים אותה, ‫אלא מה? ‫זה בדיוק כמו שאף אחד לא כופה ‫לכה ללכת לצבד, ‫כי מה אתרוצה, ‫אתה יכול לצאת על נפשי, ‫הייפה מאוד אתרחול לצאת. ‫אתה יכול לצאת מה בצפה ‫הרימת אתרוצה עם תלורוצה ללמוד, ‫האז אחד לא יחריח אותך לשבת. ‫שפה חברה חברה נקידי כרע. ‫אני אומר, אני בעד, ‫שאי, לנום מה שיש להם, רק שרושה שבועות ‫של בלזמנים וחוץ מזה, ‫אזמן, שגם רבים לבין ‫כדיבלת זה הרבה מאוד, ‫שאזמן נחייקה בעולם זה, ‫אזמן, שתנוקות של בית רבן, ‫שאזורים לימוק תורה, יום ויום שעה שעה, ‫לבטל האנתורה חודשיים או שבים יום בשנה. ‫זה פשוט תבר, מופכה, ללמר. ‫אז בוא נגיעה לבשורה. ‫-אני אף אתקאית. ‫למה לא קאית, למה? ‫-אני בעד כמה, הפרטי שמערת הכי, ‫נוכל בטפרי הזה, שמיתה הרחופש, ‫בתי שוב הלא. ‫בלי הכרפה על כולם לעשות את החופש הקדול, ‫כולם באותו זמן, ירוכות מגע, ‫אני להתתן ממנו עודים להצת לךוולחון. ‫כוול וכף, סבבה, מה שנקרא, ‫כפי שקרע לזדות הערון, ‫בואי נקח תיול, ‫בואי נורך מינה נשארלוס. ‫תרפי סך המיש, ‫הלושה מ-5. ‫בואי נתוס וחול, ‫צריך תיול תתייל עם האתו מינה נשארלוס, ‫נתאים בראש מיני צלחת פה, ‫הקב, אז ישר הזה. ‫למה שנתוס באו גוסטחת עם כל, ‫למה נשארת עם כל הגויים, ‫ומחרת, יישאקו גרקרים. ‫נתוס, מטאי, שראת ליהודים ‫השחופש שווה בתישרי ובני סן. ‫למה נתוס עם כולם, ‫כך הנוכל התוס, ‫גם בעונה יותר קפת את תיולים, ‫שאנחנו חמצרים עם באירופה ודמוס גרים, ‫וגם נוכלת את המחילים, ‫הבוא יותר נוכרים. למה נו? ‫למה תנגיד איזו שתשים? ‫פות, תה. ‫אני בעתיל להגיד לשמור על ימי החופשך שם, ‫ובמיתי שאונשים כמו חשלה, ‫הבים תקעית. ‫רגע, אז לפעצל, אז לפעצל את החופש הגדול ‫שזה חודשיים, ‫ולכך התחודש, ‫לשיר אותו בחופש הגדול, ‫ולכך דשלסים אותו באמצע וכך ‫לא נשכח. ‫הייתכם מריני, יש מה שום? ‫אבקריקה האנשים שהבים תחר ‫אבד את הווי ותסתם כמו. ‫כב, אני בעד הפשרה שלך, ‫הייתו טובה מהשם, ‫מצרו בחיר. ‫הייתה לא קודם, ‫הוא לא יפגר איתנו על האמיתות, ‫או לא יש קלים, ‫או טוב לבח. ‫כן, חביבים. ‫-פשוט די המשמל למוזיקר, ‫כן. ‫לא, לא. ‫-כן, בקשה. ‫-הוא, לא, לא, לא. ‫אלה, אין. ‫-אין. ‫-אין. ‫הייתו, אני לא אבטית הנושאים ‫שקטובם פה, ‫האני רוצה להגיד ש. ‫תנדבות של שענה, ‫בשרות להומי לא פותרת משרות סבי. ‫-ייתה לא לא תמי כופו, אני? ‫-תנדבות של שענה, ‫בשרות להומי. ‫לא פותרת משרות סבי. ‫-לא, אומצות. ‫תנדבות של שענה, ‫אין, תיקר. ‫-ה? --אין. ‫-אין, ראה, לנסות. ‫-ראה, ראה, לנסות. ‫-ראה, ראה, לנסות. ‫-למה? --כי יש לנסות ראי, ‫למה, אדם, אך שתי, ‫באיזה שאני גאהת בנות, ‫בגיל של החרדים. ‫בגיל של לא מגיעת בנות, ‫לחרדים לא יושות תראות ולנגיעת, ‫וגם, תקן מגיעת בנות, ‫אני גאה שתי, ‫גיל שלו נתר לי לגמרי. ‫תומת, קיום, בחרוע כושבי, ‫דיבר, דיבר, דיבר, תולים לסניין. ‫בחרוע, חרוע, חרוע, ‫למולעי, אני, ‫תהיה לא אותה, גאה, ‫בגיע, מיוחד, ‫אז תשובות מי לך, ‫היוחר, מיידית, לביידית, ‫בגיע, מיידית, ‫גיע, מיידית, לך, ‫לחוב, היום, אין שום חובל ונות, ‫בסביגי, גאה, שם, ותוכר, לבידים, ‫ובלת, שיינו, כתר, ‫שם שמירה, צבק, ויום, גאה, שום. ‫אחר, בגיעה של נגוגה, ‫הוא תבלו חמים, ובנות, ‫אנחנו תבל פחות עבוד מהשביג ובלין, ‫כי פחות חזקות ולמי מוצר, ‫שבד תביל לי, ציינו, וליים שו, זה. ‫אז אני אומר, אם בטוח ‫להצרק כבר שדו, ‫הם וחלרידים רוטים צבא שבו, רק, וליים, ‫או בעיכיינון חקרויון של המשרק וריים, ‫אז היו שעבנו פריצלנו להיה בעצם. ‫בבין שעצרו, יהיה עם כל מיני נראים ‫של ברור והה. ‫ואני בעד צבא כמה שיותר כתלמי, ‫בטווה כבר כתלנו עם צבא כתלמי. ‫אז אני אומר, בואו נקח את הבנו, ‫לתן להם שנתיים או שרו של עם קודם, ‫לבחיים לפיתוח כתמי, לפיתוח קרירה, ‫לעבוד, לחוק כת, ופתה, ‫הדונות שבליהם, ‫ואז בעצם אנחנו גם מבטינים ‫תהיה שביון הטבוע בין גבוהים נראהשים. ‫לכו, דברים באמת מוצא מרווהים יותר, ‫אגב, שר לגום לבית, ‫לתן להבלות שרו של עם התנה מהציבור הישראלי, ‫שיהם יחלו לתרמפיון אתהיה שביון. ‫אבל גם שביון גם כתלמיו של הטבוע ‫וגם יולך חרידים בין גבוהה אחת. ‫אנחנו חושבת שהתתועי. ‫כלם כל יש עכשיו כמה מקומות שמתימים, ‫מות אמים בחמנה לחרידים. ‫יש כך את כל חטיבה חשמונה ‫עם שימו עוד מותמת לחרידים ועדיין. ‫אין בה, אין בה אישה אחת. ‫אין בה אישה אחת, ועשור גם לכל הבסיסים שלם, ‫ליכנס, שלהר בחברים, שכתינים שם. ‫עשור לאף, אישה להיכנס להבסיס, ‫עשור לאף, ‫או אפילו דבר עם אנשים, ‫שאינו שאינו שאינו שאין בהבסיס, ‫זה כאילו מאוד מאוד מוקפד, ‫עדיין, גיוס אחרדים לא גובר, ‫לאום הצעות, יש ארבע מאוד ארבע יותר, ‫בנות אתיות בממוצה, ‫שמתגסות או לקרווווי, ‫אולי לא קרוווי, לא משנה, ‫ארבע יותר, בנות אתיות בממוצה, ‫בעיקר אחרי עכשיו ואיך הרבה דבר ‫זהל, שמתגסות לצעל, ‫מתוך דיאל, מתוך רצון, לא משנה מה. ‫אז שאירים באתרומה של אין בצעל, ‫זאת אומרת, בסכון של דבר הרבה, ‫הגייך בצעל, בישי מיני חתרת ‫לשנתיים, אז אתם מקור, ‫ואחשרה שלה לא יכול להיות יותר מהחצי שנה, ‫כי עת בעצם צעל צריך רגיל כל מהחך ‫החשרות. ‫בגידני, כל שרות כבר שלי, ‫מה אורישן, עדיין מהחרון, ‫לא נלחמתי בעבוייב, למה, ‫כי כל שרות שלי הוא קדש להחשרת ‫לא חמים חלשים, ‫אז רחמתי עוד ועוד ועוד לא חמים. ‫עכשיו, כי חושב, ‫הצרבה ימלתי מייתר ארוך, ‫כי שלו שנים, ‫עבו שנים, ככה אתה תרפחו להחשיר ‫וכמים ואתה יותר יכול לחמאוייב, ‫אתה יכול שרות הבאייב יותר קטעים ‫בצרפו של בבד. ‫כן, אני בעד שאין, ‫אין מרנות נגד, ‫אין לי בעשי גדול שלו שנים. ‫אבל לא אמרכינה, ‫אין לי בשנתיים, לי בשנוש, ‫את אומרת, שהיא חיבות שאלה ‫לגיד גסות, שאין גדול שלו שמים. ‫לא שנתיים, אתה מגלו, ‫שנתיים חצהות לאומי גדול, ‫אין לי בוטל, ‫כי ביניי. ‫-כי אני לא יכול להחום זגדול ‫לשגבלה שורות לאומי. ‫כלומר, אין לנו, ‫שכם, אין לנו, אני בשירות לאומי, ‫אין לנו חופש גדול, ‫אין לנו, כל הבנות שפו, ‫שכמו אתם חדרות שלהם השירות. ‫בתור, בתור, ‫הבלשת בנות שהחמישית, ‫שהחמישית בעין, ‫מצאתה עכשיו בשירות לאומי, ‫אדי, ‫בסירות לאומי בכל מה התחילו, ‫יש. ‫אין. ‫אין, הם עושות עבודות מזכירות. ‫-אין, אין. ‫-כל, יולי אוגוס, ‫אתם עושות עבודות מזכירות, ‫זה מה שהם עושות. ‫בנות בשירות לאומי, ‫במהריך תכרינוך, ‫בכל יולי אוגוס, ‫-הגמוס, ‫-הגמוס, ‫-הגמוס, ‫בכל נופס, ‫בפב ירושלים, ‫ובשירות לאומי, ‫מה, נשאו במבטת. ‫-הם עושות עבודות מזכירות, ‫זה מה שהם עושות. ‫-הם עושות עבודות מזכירות, ‫-בספרות עבודות מזכירות. ‫-הדילח מנסה נביא את הדילמיקה, ‫באוקי, דורמוס, זה רבי. ‫לא, נראה מביא, הוא אומר לך, ‫נשים נצרו לדגס, ‫מפתום להגיד, ‫-יש, תודה. ‫-אני חושבת שאתה גילו, ‫-האחי, פשוט. ‫אבל אני חושבת שאתה ראה. ‫-מה, אנחנו? ‫-אני חושבת שאתה ראה. ‫-לא, אני חושבת שאתה ראה. ‫אני חושבת ברמה הכי פשוטה, ‫זאת אומרת, לגייסן אנשים, ‫זה משהו אחזרי, ‫זה בקפייה, זה. ‫את תומד, אומרו, ‫אומרים לכם, לא צריך. ‫זה בסדר. ‫-אסבודה, בוא, עברה. ‫מה, אבל יש מלא משמעות? ‫-יש, אמין, אמין, משמעות. ‫אבל הוא נא, מראות משמעות. ‫-זה נראה הרבה. ‫כוקה הרבה משמעות בחיים, ‫כוקה הרבה אפשרות איתרום, ‫וכילו ללכת דווקא על זה, ‫אני אומרת, נורמוזרים, ‫מאים עצים לי, ‫שאתי משמעות אין שמה, ‫אחי, לא חייבים, אתה לא לא חייבנו, ‫אז לא צריך, ‫תתרום מוווים בחיים, ‫אם אומר, תהיה, ביי, די. ‫לקחת אותי, לקחת אותי, ‫לכתים אותי בתור פקיד, ‫שנתה להיות פקיד שלתה עם עכשיו, ‫שלא שאני נושב פקיד, ‫מה אני נכם? ‫-כוקה, אז למה אתה הולך ‫לעבודת פקידות, ‫לכלמה שושם, ‫הביא לך משמעות? ‫-אה, אני לא יודע, אוב, פרפדה. ‫הואה, מה הרות שצל בבין בלבי ‫שתמש בה את המחר. ‫כמויות היסטריות, ‫אתה מאוד איתורפות, ‫שלושים בגויות של אלפארש, ‫גם שקוברים. ‫אז רבה וראשים יותר כאן ‫באור שחרחי הזה בו, אין לי, אוקיי? ‫לא חייבים, לכות לצאתם. ‫אז אני רוצה להכם על החופת ‫שלכם, נפשתיים לכם אותו. ‫יש פה יודעים לכם עוד שמצייה ‫לכם אותו אח, כאילו נמקצף. ‫זה לדבר שני לגבי שרות לומי ‫שרות לומי זה כולו אזריה. ‫ולדבר שלא האצחיקות אחר. ‫הוא גם התמדות, ‫והוא גם. ‫זה התנדבות לא מפוקחת, ‫שזה תתנדבות שאילו מפוקחת ‫שבמקום האקרוני שבה התאות. ‫אל, אל, אל, ‫לעת. ‫לעת. ‫-לעת, תודה, לא, רק תן קודא, ‫רחתן קודא הזאת. ‫רחתן קודא הזאת, יש כאן לא מחרחת. ‫רחתן קודא הזאת. ‫-כן. ‫דיבה, אתה איזו אתם איזו שבאוגוסט ‫מהסיקים אותו מקפיה בכוח, ‫למות שיהיהם הלאפות בכלל. ‫וגם ביוני וגם ביוני וגם במהי, ‫בכב, אלו ונבר. ‫-אבל זה שתאו, ‫אתה זאת גם תאו. ‫כל אמרת איזו כאם, ‫התאנו כחים אנשים, ‫לאפודות ששאלות צריך, ‫שממוח שרים לו, ‫בלי יש אינט בו של צעי. ‫-תאנו, תאנו. ‫מה? ‫-הבלתה. ‫-אבל אתה אומר את זה כי, ‫אני יודע, מה שם צריך למה עבוד. ‫-אבל חכי, שיהיה שיהיה שם. ‫אני אונלו ואין את המדעבות. ‫ליחסר המשמעות בחיים, ‫אז אלא הייתי להיות מורה במערכת החינות ‫ואת היא מורש מונה שמים. ‫אחד, ראיתה חסרני, ‫אות משמעות. ‫אז וכמתית, הרמשמעות, אחר כך, ‫או, ראיתה חסר המשמעות, ‫הזאת אומרת, אני אעשהם בוגר ‫גם קשה מהדרין וגם קיים. ‫ובביא, תרת בצט רבות, ‫ליח, והוא מהסיק עובדים, ‫אני מתקחת, ‫כן, תשאלתי למה את זה, ‫בוא, ובלי, להגיד לדבר. ‫עבוד, וברכמת את הבדי, ‫בכל, וברכמת את השפחה, נכון? ‫אני אמרה, מה אתכן, ‫הוא אתכן, מהגיד? ‫-בוא, תם, דולי, אה, אתכן, אספר. ‫-וו, וראת, בוא, אה, אה, אה. ‫-אם כל הטוב, חברות שלים, ‫השבות לאומי, כן, ‫-כן, אה, אה, לדלו, ועבוד, ‫כי הוא עוד כאו, גאה שם חוות גדול, ‫הוא מתאו, ותתרו, ותתרו שלכם. ‫-ווקיי, אני אסביר לך, ‫כל שני עשני עשני עשני עשני עשני עשני. ‫כל מה שעתה אמרת, ‫לא יודע, תכה, לא יודע, ‫לכל מה שעתה עם על זה, ‫גם אמרתה, אז ככה, ‫שתהת דברים, דבר ראשון שעמרתה. ‫-השני ערגה, שני דברים. ‫-שני דברים, תודה. ‫דבר ראשון שעמרתה לשאות לאומי. ‫כל מי כל שאות לאומי, ‫בעיקרו, בערך שהוא מתנהל עכשיו, ‫לדעתי זאת טעות, דעתי לא כל כך משמעותית, ‫כי כאילו בוא בסוף אני, ‫כולל דעה בצ'ה עשני עמדה. ‫אבל יש מקום מאוד מאוד לא מפוקח ‫בשרות הלאומי, ‫שבו אתה יכול עולה סות שנתיים, ‫עולה לעשות בכלל, ‫וזה לבנות התיות הולך, ‫הוא ראשון מליטקס לצבא, ‫וזה מאוד מאוד מאוד לא מפוקח, ‫והמקום הזה פשוט נמצא ‫במנסיטואציה כזאתי שאים התרוציהת עושה, ‫הוא מתלוות שהתלוות סבילה ‫אפך דוח פת. ‫זה הדבר מה? ‫-למה זה בעיה? ‫מי עומא שפנת המש. ‫-רגע. ‫-אטמי רגע. ‫-רגע. ‫שנייה. ‫-זה עוד כמת ניהר. ‫זה הדבר הראשון, ‫ועדבר רגע שני, ‫זה אפילו עושה פדבר הראשון. ‫סופת דבר הראשון זה שיש לך בצ'ה, ‫גם מה רכת שיות, ‫תפת מסוווחה, ובנות שרוצות לבוא ולהתנדב ‫בשרות לאומי, ‫שם בעות מתוך מקום של שלכות ‫ובבעות בשביל לתת מעצמן, ‫ארבע מאוד פעמים, הם לא עושות ‫את מה שם בער בשבילה, ‫או באמת מאוד פעמים הם עושות ‫כל מיני דברים אחרים, ‫כי המקום הזה לא מפוכח, ‫לא ממה קום שלה, ‫לפקר שאנשים באמת יעשודי, ‫ולא ממה קום שלהפקר, ‫של הבנות טוב, ‫ושבו בנות עושות את מה שם צריכות, ‫מצבי יש מערכת שהיא מאוד, ‫מאוד מסתכלת הלכה ועל מה שהתעושה, ‫לחלק מהמקמד כבר, ‫בכל המקמד לאיום מחד בצעל. ‫אני מתמייסת בהבאמת, ‫בחד מדי, בנובן. ‫הפתבי החדט בו, ‫על ימתנו נחלבו, ‫אוד חולשיים, ולצפו היתו בשיריונות. ‫גם בצבאת שר לי פול בין השירות, ‫זה לא ידיין שולה פעמים. ‫כי פתבונות היקהות. ‫-התקרון בשבילה, ‫-התקרון, ירוץ, וואו, דיטלמו, ‫מישהו נראה בלי מקופון, ‫מתמי, כן, דווי. ‫אני אומרת שגם מצווהת שר לי פול בין השירות ‫בגלל שאני לא חס כיני תפנות. ‫-לבר דמוס כירו. ‫אצמה עובדה שביכלה לא מורים, ‫שאתה מסיימת בצפר, ‫אתה בא ואתה עושה משהו למה נמדינה בכללי. ‫לא משנה מה דבר, ‫-מה שמותי? -זה משמעותי. ‫גם אתם הרעיון, אתם הרעיון, ‫גם אתה לא מרגיש משמעותי. ‫אצמה רעיון שאתה מקדיש שני מחין שכה. ‫למנה נמדינה, זה הדבר, ‫זה עניין החשוב. ‫הוא נכון אחר? -עוד היה. ‫-עוד היה. ‫-לא נושא נכון המשוף, משהו אחר. ‫כונו שעה, פסיסה, ‫השתתתתות מלאקסיסטית, ‫שאומרת, אם יש בן וריב החקספי, ‫בדלון נתו את דווות ‫זה פחות ערכי. ‫אני לא נכון, אני לא נכון. ‫-אני לא נכון. ‫-כן, אבל ככה, ‫זה לא נכון. ‫-כן, אתה אומרת, ‫אתה רפה אין את הפצפי, ‫ואת תרעיון, ‫ואת תרעיון משהו עובדה מדינה. ‫להבואו את בזר, ‫להבואו בן עוד כישלבות ‫באמר וריאנגלת שלורים אלמד. -נכון. ‫-תקמה אתם עכשיו עובדו מדינה, ‫זה עזום עכשיו עובדו לנכוח שאין אוכבי ‫לבח. -תבבר. ‫אבל בסופו של לבר שאתה עושה ‫את הדבר הזה זקצת כדולמן עצמחה. ‫זה למה עצמחה. -זה למה עצמחה. ‫-זה למה עצמחה. ‫-זה למה עצמחה. ‫-זה למה עצמחה. -זה למה עצמחה. ‫התומנת במשהו שקשו לקטף ‫יש משהו פחות ערכים ממשהו שהוא מפות נתו. ‫-רלע. -רלע. ‫שמנשהו ששבוקסף ופחות, ‫הכסף שאני מקבלת שאני עושה שרות לאומי, ‫זה כסף לצרחים פסיסיים, ‫זה לא. -מטחים פה לזה. ‫כן, זה דמת. ‫-מטחים. -מה קיד? ‫אני עושה איתם מהמשמעות, ‫מהמשמעות שבאמת אני מרגישה. ‫הם משמעות לא עושה מסופה. ‫בסדר. ‫ואלה, אני חושבת שאיך לעלות את ‫הסכר של השורת לאומי. -מה זה? ‫-אבל למה זה מתנעילת מיזה, ‫אז זה פחות טוב. ‫זה לא אמרתי שזה פחות, ‫אבל אני לא מפהות איזה. ‫-זה לא משווילי, ‫אז זה לא משווילה מדינה. ‫למה זה לא ביחד? ‫-זה לא משווילי. ‫-זה לא משווילי. ‫-זה לא משווילי. -זה לא משווילי. ‫אז זה לא ירד לא הבנתי. ‫-אתה רגע, מה עוד? ‫-שכח. -כן. ‫אבל מודיע אותו שאתה משהו ‫שווילי מדינה, ‫אבל אני מדודי פה אז זה גם בשבילך. ‫-וקיי. -כן. ‫כן בשבילך, ‫לא עושה יותר, לתוב הכללי. ‫לאביך, לא עוכזמן רק עם זווות ביחד ‫זה יעבוד. אם את ברמי שתעושה ‫כן ככה תובים גם לך, ‫ככה תקרוי לתרום לא עוכזמן כל החיים. -הלבו השניים כנמצאים. -כנמצאים הכנמצאים? זו בעקיד תיאה? אבל דופסיה לא עושה טוב והלעהף אחד. לא אני מןה ונעאו אותי. אני יכולה להגיד שאני בתור מישיד התייה שהייתה להתאבחירה גם נהלכת לצבם אז אני כאילו אני מדריכת יולים עכשיו, ואני לגמרי נהנת ממש אני עושה ממש, אבל אני אומרת שהיא מה היא תהולכת לצבם? -בשימה של נהפולה ובחינה. רגע שאני מנמלת ירדים מה זה בשביל מה הם נרחמים זה הדבר היא חשוב בעולם. -אז אני פצמםות אלכר. אתם מדריכה תיאולים בשחר מלא. -אוקיי. תוכלילי צבוקר וזה פנק. גם אני אשמח לשלוח תלדים המקסימים שלי, אלא אככמירה גשן מדריכה טובה. תוכליל גם לעשות הרכם, גם לעשות כסף וגם לסמי החוטיקה הבא, שירדים של רנדים של מדריכה בעולם. -סדר, חי זה. -לא מוכב, לא נוכשם. -לא, לא, כשאב, כי אכשאב אני תוראים את למדינה שאתה. -זה בדיוק הסיבה שעומרים ששרות לאומי זה לא משמעותי. -אוקיי, ארבע אנשים מזלתיים, לא, ארבע אנשים. -לא, זה לא דרות. -צליחה, חמונון, אז זה שאתה לא מזל זה, זה מהמאמם, אבל המון הזה. -אז לא לא מזל זה. -אומרים ששרות לאומי זה לא באמת שירות, אוקיי, ושאנחנו סתם עשותי, -יינו, לא ידעת, איך אומרים. -אוקיי. -שאז זה לא באמת שרק צבא, זה חשוב. -ארבע אנשים מרגישים את זה, ובספר של דבר שאני אומרת, אני לא ללכת לצבא, נסם השואחר, -שגם תוראים למדינה, אז יהיה ביד נדבות וזה עם שכה ויותר קטען. -אני לא מהקשיס, אני באמת ושאם גם תרקי, וגם תלח משמעות בו זהי. -זה חיישוב מי? -מי אמר שאני משמעות בחיים. -לא, גרס את זה לא כל. -לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, אוקיי. -אי, אני לא רוצה אגיד, אה, אוקיי. -מתיידה המקורסה זה. -דבו, אוקיי. -אני לא חושב את שמישה בסכר או לא, כן, אני חושב את שזה מאודרקי, -אבל יש ערך מוסף ולעשות צבא או שרות לאומי. -אני באה מאוד משהו שאו אתם מתחו על חסקים אותו, -כן. -עוד שאות יש יושב האחרושים שאתם גזית, קבילים עחקורד מממון. -ולא אתה אדמק איש שבא חלקים בצב, אתם אסלו שרות. -גואל נפש. -חוץ מגול בבית, זה שיש לך טירון, כי אני אומר, מי שנותן לצבע בשנותן המדינה, -הוא רוצה שהוא יקבל לא עוד בכרקה בבצח פה, אני חושב אחר, נראות לנגור, -או בדיירום, אלא שהוא יקבל גם בקסף אמיתי, לחשבון שלו. -אין בה, אבל זה כבר איניין אחר, אני חושבת. -אבל היום רגוע המפש, היא אולי מתרחנת עכשיו מפועה, -הוא הייתה שם. -כי אני נדאל את מהתירון. -הוא יודענו בו איתה בבית. -כי לא, מה שאתה אמרתי על עוד שני עליו, ואין שאני הבנתי נכון, שאין שקל השעשים שירות למדינה, שירות לא מית, -או שירות לא יוצא בך. -או צבא, קבלו כסף, כאילו מסכורת, מסכורת, -או, אוקיי, אני לא הבנתי נכון, אבל בסדר, אבל עדיין אני לא מסכימה, -אני חושבת שיש את הערך הזה, את הערך שלגיד, אני מתנדה ואתה ניותר משהו, -ואת נדבות, לא סבא, -או, אני קלטת מתחו, יש פתר ראשון, מה את קלילה מולציס, שאתה אומרת, ואתה שירות דבר שלא קשו לקסף, הוא אלקי. -או לא, זה תלון, זה לא נכון, יש אנשים שעושים ורים בקסף, ואין מאוד ערכים, זה לא קשור. -כן, אתה לא יודע, אגב, מותר למותר לזה, להתנדף גם שאתה עובד. -ברור, איך? -כן, איך שאתה אומרת, איך זה עובד, לא עומד, איך זה עובד, איך זה עובד. -אני חושבת שיש ערך בכל תחשב. -או, אתה יותר בחשב? -תחשב על כל הרכאה פלמר וצל, ועל מה שכל המדינה הזאת, מויה הזאת הפנגידה בנויה לרחים, -בא לחילוב ובעצם לא. -כן, יפה, המדינה הזאת בנויה לרחים, ואים לא יענשים שם עומשות הרכים עליו, -באיקר להצמא את הרכים עליו, בין עשים שם צעירים, שאיך הם עדיין לא כאילו חיים קשים והוא קבובה. -גם להרווי, אך קצת וגם לזה דבר איתווי, לא רק. -אני חושבת שיש בהרחים משהו שהוא מעבר ללר, ויחקסף ושזה חשוב בשנים הראשונות שלה. -אני חושבת. -אני יכולה להגיד דבר שכייבה, לא תתסכרה שרות על העומת, חייב. רבי עצ기에 לע險ים, יקבי את בהזהו לשורחief וליללה ד Officer רבי יש מאות טוב של אפ brainstorm עשו על משא� electronics זכוב של הענמש יהיהakh frei של עצודה רבים עם החט stron恩rator הע candle מבחינה בבחינם בהתמשכות בכ hydre אניraly קודמת אני לא יפה שאני לא עוד הודפיו אני אמרת כבר ידבר שאלה ועת כילוסי ושבע, תרו, שאלה שאלה שבדום עכשיו נעשה אוקלומי לתארי בין ולא היתנד, אמרי לה עכשיו נעם וייתגרע בשורח וכי כלומר ביושלים הוא לא כבר כאלה, זאתה כאלה, נמצא להזוך הטרפון של איזה חמש שבצף, חמש שבצף שבע, איתי חמש מונשש, או שתקבים מירת הטרפון ובבחינה האדרח הטרפון והיא אוטוישפטים וכינם ובראים האלה אני יכול לעשות בחינם רק בבחות אלה שתורמים לנו, אוממי נכן לא כבר כסף, אבל בחייב כסף כדי להכיד את המשפחה היכרש שלי וכדי להקים פה כל האירוע וכדי להכתיד חמשה עובדים עד לא תשלים, אבל אנשים אחרים יש לנו עבורך, איך אני? אני לא נשמע את אוקח, אבל מישהו נתוך שאלה בבחינה, אני לא כארת כתב, אני שמרקפיה, אני לא מבוקש, מהציבור שהתרום כסף למיפה על פיקשון, תיאל שמרקפים, גם לפרקת שמרקפים, גם לפמוך, כי זה יותר טוב, וזה יותר טוב, וזה יותר טוב, ולתרום, לנשים נשק על דיישת, לנושא, ושלושים שקרפים ושלושים שקרפים, כן, חפתה, לא נעווה, בפרפון שר רשבושים, רגע, דבר החרון, דבר אנחנו נכתו, מבחת האישור מוליית, ובשלב, תפים את הפעמים טוב, בוא נתקדם, אתה אין את השבעצם נשים לא תחוד לגייס לצבע, כי הם קוח חלש בעצם, אני חושב שתתורא במה את האחוזים ואני גיד לדמלמה, אתה הייתה את הלוחמות בתקופה האחרונה, ראיתי בן פעם, שאדם שאוקל אותי נדחת נששים כאילו, ואיך הם לא חמות מבחינה אתך? אני אדם מבחת הששים כאילו, דבר בעיגוף, יש כאילו משקלים, משהו שהוא מייקטלסון הוא מביס כמעט, לא, אז לא, משהו שהוא כאילו מפה עמדתי בדירוג שמשקל כבד, מביס כמעט בכל יום, משהו שהוא משקל נוצא גם אם הוא אין חן להקיני אחת. אני יכול לקלח בקטר הזה. לבנות יש מה תרשרים, הרבה אותנו מוכן. אני אומר שאיכוד הצלע בעצם, אני מתנדה בעיכוד הצלע, אני מצלחיים מסלבי הרבה. אף אחד לא אמר שאיכוד הצלע פודאות המשורות זווי, איפה זה היה, איפה שמוד זה היה את זה. אני אמר שאיכוד הצלע, איסטור משורות זווי. מי אמר שאיפות שמוך חודקה? לא, אבל אמרת המסקיר את זה, שמע את זה שאיכוד הצלע פוטרים משורות ואיך תוב מייקטלדוק. תיבלוק? אוקיי? אני אמר, אני אמר, לא פוטק. לא פוטק. אבל האחרד לא ביקשי, איפה תור אותם איזה? זה אנשים בלי הישראל, 25%. אני אמר שאיזה ארבעים. אמרים, אז אני לא אמרים. נכון, אבל למה זה כתוב? כי הרבה חרדים אומרים, אנחנו כמה נרגונה חסד, אנחנו לא צריכים לגז. אני לא שמעתי איזה. אוקיי? אדי כן שמעתי איזה. איך הוא אומר? את אומר שאיר חוז החרדים אגדל, אגדל שאיר חוץ ואים, נשים לא ידגייסו. תאידי? תרצ. ופונלבן נמפאורית. ברור. אני חושב שהם בנות. לא יתגירו אותי, אני אמרת שניות את עצבה. אני אמרת שניות את עבר בו התחמור מהשיר אתם כבר ארבעיר, לראות אישה בי סיטואצר כבר ויות זה מה ששפוגה בצמיות. אני. אני לשרק אותה ביחד הנגמש זה פוגה בצביות. שמה? לשרק אותה ביחד בתנג, לך מתרקתת ולתרקתת תרקתות הוכרינק. זה פוגה בצמיות. ואי מפרמדי קורפה ויבלצי. ויבלצי. ובלצי חרדי שנפגה. אז אני בעד שאיפה כל החרדים מי חושבי, אז אני עוד להעד תגיבי, ויבלתה על ויום במקום הפרמדיקיות. אם ירופה, הפרמדיקיות, אם ירופה, ויבלצי לזמן. אז אני עד תגיב את פיקרופים, שיוכלים לבוב לי לכם, בלי ירופה היחידה בשטח, ירופה היחידה בשטח. אני אעשה את הגילי, חות נרופה, ועוד תנפ רופה אחרי שיוכל להחמד. אין, רק היא. אני אגיד, חיילים חשובים לי אותם מהצביות. שביעה. בבדעי. אבל אם ניתן במהלך של כמה שנים, להחליף את הרופאות ואת הפרמדיקיות, ברופים ופרמדיקים, על הנושאה. אביך? טוב, אני יכול לקלך בקום משה. אוקיי. מותר לי. מותר לך. אז לא הייתה פה תענה. שעקב פה, מותר לך. אבל מה השדובה לחרון? הרגע, בני קה החמוד, אם המשכרפה השליה. שליה, שליה, שליה. מטאית הבער ארצלנו. מטאי ביקר את הבער ארצל, וראיתה, וראיתה, וראיתה, הילות שלהירבו במהלך המילהמה, אמרונה. שאל תשלם הקסימה, תאי הייתה. אני אעלות ורחמזו. בכל התמרון, הכל קיים, בשלוש הממעכונות, נרגע אישה אחת. אין, מעל אלף חמש בוט לוחמים נרגו, אישה אחת, אם לא אישה אחת כידון, אתה קשקשן, אני, אני בבעדת הנסהה ביד זה בנים. אה, אה, אה, אה, אה, אני בבעדת הנסהה ביד זה בנים, כמה בנות נרגו בתמרון? מה מלחמה? תמרון. לא כולל להשחיטה של השבע לאוקטובר. בתמרון. בתמרון גם לשים שנרגו, כתוצמת שמתנתבול קרווי. בשבע לאוקטובר נשים נרצחו, במינטג, המתינוקות נרצחו. אז מה? לא, וראי לה נרצחת, אני לא אומר. אתה פוטר, אתה פוטר את כל נשים בערס זה. זה נפוט את השבעת הצבעי? אוקיי, לא עצוב זה. אוקיי, לא עצוב זה. כן, המריקה חמוד החרון. אה, זה בזרוק. חמוד חרון. שלום. אה? קסלי, זה. דבר, דבר, דבר. כבר דבר, נגדנו בפריים החברשים. קרתי, אה, גדע. כבר שבישית את הגזבל שנתיים בתופ קידע, או שבישית תרחים אותה כדי נבין טיים. אפשר לה דבר. דבר, דבר, דבר, דבר, כבר שתיון לזה מיקור שלם חברה. דבר ראשון, אני לא אמריקאי. ארה, ארה. אתה נגדים מה? שנדי. אני אנגלי. אוקיי. כפה כלל בעניים תדבר. ראו לי. ראו לי. אוקיי. יושג, "הוא לא נגדנו לסגר" אני תעשה. "הוא לא נגדנו לסגר" חוראות ובתחה באוש. איי, איי. אני כבר מסכים את זה. מאש אני כמקמה כבר מסכים, שריך לבטר את החוב של קרו, מסכים. אני חושב את הקציבה, אני חושב את הקציבה, אני חושב את הקציבה, אני חושב את הקציבה, אני חושב את הקציבה, אמרתי נאבנת על ידי מקסיזם ואנחנו רואים בפועל מקסיזם לאוויד מופיעים לאוויד אני משכיע הפודקסט הזה ללא תקיימים כי אני מאמין שהוא עושה שינוי אמיתי בקנסת בתקשורת ובציבור אבל זה לא יכול לקרות בלודשים אתם מאפשרים לזה להתאים אם חשוב לכם שכל הזה לא יעלם הארוץ הסגר ואני אכזור להיות מורה תצטרפו הליג בטורפלק בין להן מיוזו,