חן ואסנת מקימים משק חקלאי אחר בנוף הצפוני (משק 42, שאר ישוב)
68m 16s
השיחה מתמקדת בסיפורם של זוג חקלאים צעירים שהקימו משק חדש במושב בעקמה, לאחר רכישתו ב-2022. המשק כולל חלקות אבוקדו וגד"ש, שהיו בעבר מטופלות על ידי קבלנים, ועתה הם עוסקים בשיקומן ובניהולן. הגישה שלהם מבוססת על תפיסה אקולוגית: הימנעות מוחלטת מריסוס ודישון סינתטי, שימוש בגידולי שירות כמו קטניות ודגנים לזריעה בין שורות המטעים, ומשיכת מאביקים באמצעות פרחים וזנים שונים. הם מדגישים את החשיבות של גיוון ביולוגי ככלי לייצוב המערכת ומניעת מזיקים. בעבר, אחד מבני הזוג היה שף, והשני עבד כמדריך חקלאות, ושניהם הביאו עמם ניסיון מעשי ותיאורטי רב. החזון שלהם לעתיד כולל גידול זיתים לשמן, פיתוח מחלבה ביתית, וחלום גדול להקים רפת שבה פרות חיות במרעה פתוח ואוכלות מזון טבעי בלבד. הם מתמודדים עם אתגרים רבים, כולל עלויות ציוד, תחזוקה שוטפת, והיעדר עניין מצד האקדמיה במחקר שדה לא קונבנציונלי, בשל התמקדות החוקרים בנושאים "אופנתיים" יותר. למרות הקשיים, הם רואים בחקלאות שלהם שליחות ציונית ורעיונית, ומאמינים שדרכם הייחודית יכולה לשמש דוגמה לאחרים.
הוא חיים הבאים להגרונה המקום לבגוש אנשים, שיצול לחפשק לאות אחרת, והייתי היום חם ועוסנת, ריב כו ממש כ'42 חקלאים, משאר יישוב, מגדלים בין האתר עבוקדו, דבר על מה עוד, עוסנת העבוקדו שלכם, הוא שונה ועם הוא שונה במאו שונה, נרוב העבוקדו שאני פוגש. אני חושבת שאני אתכן ולהנות לך במגילינו, שתכן לו לגדל עבוקדו. גילינו שאנחנו אוכלים בדרך כלל העבוקדו שהוא פוסל. בתוכה שרוב המזינים הזדאויים בים לא בשאלו, בשאל רקו, ועם על הסעים בזה, עם לימול, לסעים בתוך סקית, ולסים בני הריטו להתפוח יש 1,000 שיטות, אבל הסיבה הפשוטי, שעבוקדו כותפים לפי תאריך לא לפי הוא ירוק. הן פחוץ מהעש או זנים שמשכרים, אלך הדרך ודעת עם העבוקדו שאת הכונה ובשאל. אז אחקע אי אין שום סיבה לחקות את שהפרי הרשים. כותפים את העבוקדו בתאריך מסוים באוקטובר כותפים, מתינגר בפי ברווק ותפי מתאפיינקרטון שזה זן שיש לנו. כל זה נשלות את התאריך שלו. ובזה הוא, והחקלי, ככל שום פה מוקדמת הרוייך מחיר, גבוה היותר, ועצרכן לא ידע עם העבוקדו שלו ידשי לו לו. עד שהוא, עד שהוא יחקי השבועיים בבית. אז את העבוקדו שלנו, חלתנו בזה שלב דקטוב בסופה, אם לא אפילו קצת אחרן, אנחנו תבין מושחים אותו עוד, ככל שאני מצייר יותר על ההצלו הרבה יותר החוזש ומנהן, והוא גם הרבה יותר, קרם ירבה יותר טעים, מובשיל בצורה החידה, תוך שבוע, אמרגש, הקות שימות או בשל, והיוון, השמר כך, הפילו שבוע שבועיים. ואחריך עשו, אתה לא צריך להולימון, ואת לא צריך להולמלך ופשוט טעים ככה. דמת לא בקטע שיבוקי וקטע של גילינו את זה ואורו איננו, והקילו, כל הזמן הזה לא ובתחלנו עבוקדו. הוא עושית לי חי שקלה עבוקדו. אנחנו אולי נחלק, כדי להקיר אתכם יותר טוב, אולי נחלק את התקופות לשלוש תקופות. העבר, האובה והתיד. ואם אנחנו דברים על העבר, אז מהפה אתם באים, לפני המשק בשר יישוב, ספרו לקצת ככה. עד לא נקודה שבה אתם מחליטים שלהקים משק בישראל. זה זו המסימה. כן. ככה. אני בעברי איתי שף במסדה, ובעצם אחרי שבנתי שעשק הזה הוא לא. לא יקדם אותי בחיים, יכות שמבחינה כלכלית, אבל נפה שלי עם מאוד נפגיעה מהנוסד. הלכתי לך פסט חום שבו אני יכול למשיך לייצר ומזרון, אבל לא להאחיל אנשים רעבים. ואגתתי לעולם הגבינות, אבדתי במחלבות ביטליה ובצרפת, ונחספתי בעצם לחקלאות, כי לעבוד במחלבה, בכו, זה לעבוד בחווה, שבחווה יש גם את הבעלך העם שאותם חולבים. ותמיד יש איזו גינת ירק, ונוסים ביום שבת לשוק, עם הגבינות ועם התוצרת, ופוקשים עוד חקלאים בשוק המקומי בהעירה, ובעצם זה תפס אותי, הסיפור הזה. שחזרתי לעבית, במשך קרוב לתי ששנים במהלך הוא נעלים מודים למטתי בתלך, התחנולוגת מזון, אחרי זה הם שחתי אתו הרשני, בואו למות החלב והחימי של חלב, ובמשך טי ששנים עובדתי בארפת בכפר גילדי, ואז צצה יזדמנות, בחיפושה אחרי פיסת אדמה לערכוש כדי לפנות לבית קטן בגליל, הוצא משק למהכירה בשר ראשוף, זה עוד היה לפני הקורונה, האנשים עדיין לא ממש אבין אותה משמעות של מרחבים, ועלחתי על זה. ואז שעבסיום עושנת כמה כנצתה הולי בתאוו. אני נקלתי לסיטוע עציום השניקה. אבל עושנת, אני יודע, של למשל החקלאות היא לא זרה, אחס, תמר את ישלך כמה שעות על תרקתו. כן, פה ושם. זה אני אגעתי נתאום האזבית של החקלאות. המצשה מי זה משהו שהוא מאוד, זה מין פנטה זה מאוד רומנטית הפשר להגיד. כאילו בתור ילדה, כראתי את כל הספרים האלה של החלוצים ושל קיבוצים ושל חקלאות, ואז זה נתפס לי כזה, ג'וק בראש, שבל יגור בקיבוץ ולעבוד בחקלאות. לועדתי מזור מרלו. כמו שם מובן שניינו לא יגענו במשפחות חקלאיות. ומצדתי את עצמי מתגלגרת לקיבוץ באותף, קיבוצד, תלשם קורות משפחה. מתי לעניירות צעה לעבוד פה בחקלאות, אוקיי? יש פה. יש גדש, מה זה גדש, אין נגוסד מה זה גדש, אבל מחפשים שמובדים. בסדר, נגיע על הגדש. ואבטי שם שנה וחיצי בצבע של ההשקעיה, כמובן, זה תחום שיהם באו בין השים בנרכקר. באמת, תיגתי לשם, לכלום, לא ידעתי לינוג, על שום דבר אפילו. לברמה שם רואו לי כי תסתכלי החורק שאתה עושה רבר סימררנגל. ומיפול לשם, התגלגל, לתיאוד לראשיון טרקטור, ולקצת יותר להתינן, בכלל, אתם הייתי, הם ברכבים, באבדה זה משהו שדליק אותי, נורא, צלצה לא להקום, וללכת לזה שהוא מקום, ולספורת הדקות את שזה נקמה. אתה פשוט נעמים מה שהטרויה ביומיו בתוך כדי, הוא שאתה צריך לעשות. משם התגלגלתי ללמודך הקלאות בתלחי, גם כאן, עם שחתי לעבוד אלתרקטור והגדש וקיבות צמיר, ואחרי הלמודים, הלכתי לעבודה של גדולים, לביובי, להדברה ביולוגית. באז הבנתי שאני חסר להשת עכשיו, סחזר אותי שוב לשת עכשיו לגדש למחרוד. אנחנו כמה מקום של יש לי עכשיו את העד האקדמי, ואני רוצה הרגע לחבר אותו, עם מה שהחקלאי, מתמודד היא תובשת, אחכיר, גש לי תמיד שיש מין פר כזה. בין אקדמי הרצא בקיבון מסוים, ואחקלא הרצ בקיבון אחר, לסמחתי בשנים האחרונות להתלת מבינים שצריך לעזות את החיבור הזה. אבל כן זה, להלות אלתרקטור ולחרוש כשאתה, יש לי חמש מאות אחרת בכלל למעזה האדמה, ואת המקר את זה מזבית שקצת יותר מדעית, זה מקבל איזושהי הזבית אחרת השאלות שאתה של מחרות, ומנסתם גם את דברים שטרות. אז איופי, אני שומע פה שטף אנטזיות, שמת לגדות, והוא לאי זה הזמן לעבור להובה, זאת אומרת, מה היום זה משקר ב-42, ואנסה לא לדבר על האתיד, אלא באמת מה קורה היום במשק מעטם הגדלים ממעום מורכב. פשאל להגיד עדיין, משק בעקמה, בסופו של היום את הזכויות על המשק כיווןנו, רק ב-22, ב-2022, שזה שיש חויות הרמשק זה לא אומר שאין איתך היוויות לכל מיני, הוא אכקיר, המוכר, אכקיר לקבלנו, ויש עוד קבלן שעובד באהרקאהי וכל מיני איתך היוויות, הזאת שעוספים את השטחים חקלאים חזרה, והוא מולים לכולם חברת, תודה, עשיתם עבודה נדרת, אבל זה לא יקריא יותר, אז זה לקח וגענו לנקודה שבעצם ב-2023, אנחנו. עוצינו את כל הקבלנים מהחלקות זה לא הרבה חלקות חלקה בבית חלקה חלקת גדש בצד אחד של האישוב חלקת עבוקדו בעצד השני של האישוב ואז צריך להתחיל בעצם להיות חלק להם כי זה עכשיו יש אדמה זה לא רק הפנטאזיה מעבר לתפל במשק שעוזנח כי הוא היה בידיים של כל מיני מסכירים וסוחרים זה וניפר עוד ההחד השעה אמון בעיות שכאילו יומי ביות אבל בסופו של דבר צריך לנקות לסדר וגם אחת קוטח הכלעיות צריך לנקות ודסדר אותן כי אחד הדברים שקבלנים מאוד לא עבים לעשות זה לנקות אחרי הם ופסם מאוד ניקר בצרך כלים לכל זה וצרך כלים ואז בעצם אנחנו עוד בשלבים של האהכמה נכון יש אבוקדו חלק מהמשק זה המשק בעצם נקנה ביחדים מטה אבוקדו קטן והתחלה אמרנו נמשיך כרגיל יש את המטודח הכלעית מה שהמדריך אומר זה מנעשה כי אנחנו לא גידלנו אבוקדו אף פעה אני רפטן עושה היא גדש נקית מה לנו ולהצים מה שהמדריך אומר זה מה שנעשה נגיד אמן חלקה את שתי בעצם שתי חלקות הגדש שלנו שנגיע אליהם שמתנו בשביל להתחיל להרגיל את האדמה לקח שי יכולה לגדל יותר מי זה הנכד של צמח באותו חורף ומנסתם אנחנו לא מרסשים מנסתם כן אנחנו אנחנו לא מרסשים ולא מדברים לא מתוך התחייבות שאנחנו אורגנים על המתוך המקום הזה זה שאתפיסה שלנו זה שמדיפים שלו והיא מפשר שלו וכל עוד אפשר שלו אז למה כן בעבוקדו אני מבין את זה כי היא יחסית עבוקדו הוא מהגידולים פחות מרוססים שיש לנו שיש גידולים שמרבה יותר מרוססים אבל בגדש איך סתומד עודי בשמיתה או שאתם מצליחים גם לגדל ולא לרסס השאלה מהמתרע אנחנו לא אנחנו לא מוכרים חבילות שחת חיתה בשביל שלזונהי של מלובר או מלומשו יהיה נוח לחשבת האחוזר חלבון אנחנו מגדלים שחתות בשביל המשק ונגיע לזה אבל אז לא חשוב לנו ששחת תהרורם ולהפך אנחנו זורים בחוונה סובים שונים של דגנים וכתניות כדי שהחציר שאנחנו מייצרים היא מובכב מייותר מי צמח אחד ולא חפת לנו אם אולי זה אולי שאו איזה חובזה או חרדל וזה לא חפת לנו אנחנו מרוצים איזה אנחנו רוצים את זה אנחנו שואפים שהמראי שלנו ששחת שלנו היא מאוד מאוד בגובן אז באמת ההבקדו זה דבר אחד שאנחנו לא מרססים ופסקנו לדשן בית שאני מחימים או אפשר כל זה תכנו להגמול את האצים ואנחנו עושים עוד פעולות כדי של להרחבות המחשבה היא שככל שיש יותר יותר מינים יותר גיוון ככה זה משיר פחות מקום למזיקים ולמחלות אז אנחנו נעשה נפתח פה איזה כוכבי את כדי לחזור אחר כך לשחת ולחציר שאתם הגדלים אבל עוסנת אני מאוד מעוניין לשמוע בבווה בחוויה שלכם כמושב נקים חדשים במשק בעקמה כן תחילי תכס להתגרים ולדברים שהם מביא תרו משק בעקמה ואת יכולה גם להגיד כמה דברים שעת רואה שהם אתגרים עבורכם היום כן מה שיש קרתי בערה מקודם לראות שמה שכן ציין מקודם אני כן רוצה לקחת לזה כזה באיזו שהוא מקום פריבי להגיעות של מה שכתן אתם עוד יכול לשלוט בסיטואצא כתפחות מחויב לכללי השוק הקדום כתה יכול למצוא את הנישה שלך אחרסונות כמו שהזכרתי זה פאחי פשוט כל העבודה אם אני כגדש נקטת מגיעה לעבודה לגדש שהוא שהוא גדול שהוא של קיבות שהוא ותקבוה שנים כיש כמה סוגים של תרק תורים צריך די סקוסית סקוסט צריך את זה שזה וגם אם לא יש במי להשאיל שתמגיע כלמשק חדש ממ�יוחד פשוט חדש במושב אז קודם כל תצריך תרק תור לקסף לכל פעולה שאתה רוצה לעשות בשטח אם אתה לא רוצה שקבל אני עשה את זה ועשה את זה איך שהוא רוצה או לא לשנם לחקל את צריך לקנות את הכלי הזה יש שכנים וחברים של עזרים אבל יש מישפט איפה ששימדתי כאן יש נתברים שמושב אני כבחיים לא יש איילך את החפירה שלו ואת כל שרקלים צריך ממש להוצאה כל מאיפה שזה גם אני נצרים לחפש זה מזריעה כאילו מצלנו את זה מזריעה מאוד קטנה בזה שהוא מושב במרכז ודיסקוס במקום אחר זה גם בפול זה חנט חובי יותר ממני זה גם בדעת לתחזק את הכל הבד תגמל לך את המערכת טכנית של לשלוח נתיקון במסקרת העבודה כל דבר קצת זה עוד כסף כל מה שאתה יודע לעשות בשתי עדיין חוזר חלכת הכסף אז אנחנו לפני שאנחנו קופצים לחלומות התידיים ולתכנון אני רוצה לשאול לגבי איך עבר פה גשת האוווי אז זאת אומרת שנכם תיארתם פה כל אחד עם הנרטיב שלו עם הסיפור החווה מאיטליה הנשיאה לשוק המקומי גידולה בעלך האם הכל במין משקותרקי כזה נפלה הייציעה למרחבים והליה לתרקטור בתחילת היום אתם יש לכם את זה בעובע כרגע יש לנו ילד חדש אז גידול לחתלי שאני מתנסה בו אז הפחות לצאת לתרקטור אבל באופן כללי אחד הדברים שמוע תפסות היא כבר בלימודים ולימודך הכלעות זה מיין של אדמה אז אנחנו קורס קרקה ומאים ומקביל לאדם קורס של מקרוביולוגיה של מדהים על חייד הכי ופטריות וזה ובכרקה ומאים את הלומד על הקרקה בתור חומר של חמי נרליים יש לך אחוז כזה שלא חוז כזה של חרסית וזה לא הסתדר לי וזה שונה קודא שזה כתב רגע זה לא רק חומר מת ישם חיים ומנקודא זאת יצאתי להזה שוכיפוס כאילו דרך הפרמקלת שרדח חתלות ביודינמית אבל מאוד סקרנותי התחום הזה של אדמה גם הגדע שעבתי בוחרי אתם הרבה שאני מתמחב לשימור קרקה בצפר טוב למה את בצפר הכי טוב כן אני מבטל כללי אני ממליצה לכל סודנט שסים למודחת לאות וחושב שיוחשב ידי הכל לפני שתי הגרונום ומנדריך וזה לחרג את העבוד שונה הצלוקה
הוא חקלי איתו, הוא לא הייתי רוצה להשירות קצת. זה נותן איזשהו מה שהוא שאתה התנסות בידיים נותן איזשהו מה שישה. אפשר להרווח את זה בכל המאמרי ובהם מחקרים בעולם. בין היי. אבל אני חושבת ש. הפריבי לג'ה שלי בזה שהוא מקום עכשיו נשני, יכולה לגדל את הכר כזאת בעצמי. שיש לנו את השתכלת להכנוכלים לחליט שאנחנו עושים את עומד שוטוב, ואני לנו את המקבלה מבחינת הילוצים כאילו של איזה בוס שעשה מהלרוש. נוכלים להסתקל ולבכון ובאמת ליצור את מה שאנחנו רואים לנכון שהוא טוב לאדמה. אז חן מה בתוכנית של משק '42, הייך יראי המשק, בעוד חמש או איסו שאני, בחירתך. אני חושב שאיך הדברים ש. בופן כללי, במה נמדד חקלאי טוב. הייך חושב שאיך הדברים שאו נמדד בהם, זה יציבות. והיום במשק הישראלי לחקליים מאוד קשה לשמור על יציבות. גם מגלל מזה גאוויר וגם מגלל נוסעים עולמי, מקלכלה משק לובל, היישוק לובל, אז בתפיסה שלנו, גם. כמו שאנחנו רוצים לשמור על מגוון ביולוגי בחלקות שלנו, כי אנחנו חושבים שזה מייצב את המערכת, אנחנו גם במשק, פורסים את עצמנו למספר הנפים, אבל כדו. זה אפשר להגיד נחפה עלינו, אבל בסך כל אנחנו רוצים שהוא שם, בנוסף לקח, אנחנו רוצים להיכנס לגידות שמן זית, גידות זיתים לשם מן זית, ובן לבין ככה ממש בקטנה, משקחי, שלא דורש שום דבר, רק. או, תשעות. -רקות כמה שרות בי, ממש, ואפנטזיה גדולה זה לגדל פרות לחלב, באגדרה גרספט, שאוכלות אח ורקסב, לא תוספים של כל מיני טירס, שריות מתעשיית השם אין הזו, את עשיית השם אין האוו ולולים וכו' וכו' וכו' ולי. ולייצר כבינות, שבעצם מגיעות מי חיות, שחי הוא במיראי, שחיות במיראי, ולוס גורות בתוך שערים ומקבלות את האוכל שלהן להבוס, לא שאני חושב ש. אנשים שעושים את זה רשאים, אני עושה את זה, היום. אם עכשיו מפרנס אותנו, אבל אני פשוט חושב ש. שמאבר לזה שאנחנו כאן, עושים חקלאות, ציונות, תפיסת העולם שלנו, היא כזו שזה לא רק האוכל, זה גם האראיון, להיות איזשהו סמן של. שנותנו להיה איזשהו ניצות של תקווה או פנטאזיה או רעיון, לחבר האחרים שייבוא, כי היום אם תישה על חקלאה, עם אז החקלאות, הזומייה דיגיד לך, אתה צריך לסים את הזן הזה ועזה, ואחרי זה, מייד אחרי זה, שיש אימשיך את השיג, שיש אימשיך את השיג, ובמקסימו, מתם ממש רוצה לקוון, אז שיהיה לחקמי שמי שווין הקטרינה, אבל החקלאה היום מסתכל דרך פריזם מאוד מרוצרה, בגלל שקוחות השוק דחקות או לשם, הוא לא יכול לגדל גם בקר וגם מטה וגם גדש, הוא יכול לעשות אף ורק דבר אחד. ואנחנו חושבים אחרת, ועדרך להתפרנס ממשק שהגידולים בו מאוד שונים מחד נשני. אם זה גידולי שדי, אם זה מתאים קרם ומשקחי, אדרך היחידה שאנחנו רואים לנכון שזה יכול להצליח, זה עפרה כמעשה משהו שהוא מיוחד, שאני חושב שכבר מה שאנחנו עושה הוא מיוחד, אבל כשאצלך שאו דרך מוסף, כדי שאנשים יגיעו אלינו, כדי לקנות את מה שאנחנו מייצרים. אז לגבי מה שאמרת על חלב מראה, תכנות היא מניתו, היום מאוד לא נהיה מוחלטים, אבל תישים את הישה אחוז, אם לא מה אחוז מהחלב בערץ, הוא לא במירה, סתומה ערת הוא בפתות. אנחנו חושב שיש שני משקים בערץ שמוציאים את הפרות חלב שלהם מחוץ להגדרות, משק אחד בגולן, ברמות נתמלי, וממלון נמצבע היה-מי, אלא שני המשקים היחידים, שאני יודע שהפרות שלהם רואות מראה, מבחינתי זה לשנות את החומר גלם. אני יכול לפתח מחלבה באזור טעשייה, ולאגיד לנאג של תנובה, כשהוא מסיים את הסיום אפשרו, בין הקיבוצים, תעבור, תפרו כצלי שלוש תרפים להתר, ותם שיחה למחלבה, ואני אתכזה זמתובה. מה עשיתי בזה? לא עשיתי בזה שום דבר. אז זה בעצם החלום הוא לגוון, ורליכוץ מדברים, אז קרטה פה הרבה אנפה גידול, גם ירה. גם דברים יש גם גמר, תשמע, צריך להביא כתה עבוקדו, אז גם דברים יש גם גמר כש? יש נדברים שהייתי רוצה כן, קצת טיפה לצלול אליהם, וזה אחד זה מה הדברים שאתם עושים, קצת שונה בגידו לעבוקדו, ואשני זה שנדבר על הגדה של גידול המספור, שתחלת על ההזביר, אבל אני חושב שכדי שנפרק את זה קצת. אז אולי נתחיל מהעבוקדו, ומעתם עושים, זכרתי את כל העניין של הרסוסים והגמילה מידישון סינטטי, אז זה מהתם לא עושים, אבל מהתם כן עושים בגידול? אני חייתם את העירותו, חייתם את העירותו? דווקאים שציפחה על טוב. מה זאת אומרת? -אני חושב את שבו פינקללי, ארבעה מהמגיד שיש לנו, בסביל זה ששניינו מאוד גרגרנים. ואני עסביר על הבזה קשור גם. כל העניינו של אוכל ככה ויה, זה משהו שאנחנו שניינו מאוד חיים הוא תמוד כאילו נעני מלו. והיא מה אתם מסתכל את זה, אתם מסתכל גם על האוכל של הפרות, הוא לא אוכל שלה צמחים שם חי. זה אומר למה שגם ראים לתייך, אחסג יוני שעני כבן אדם, כפלית זונה שהיא מגוונת וציבונית, בכל את זה, זה מה שמומנת, ולא את ספול הפרה מגיע משהו, אז זה מה שהוא. אפילו הכלב שלה זה לא מובסות ליכול דוגריקוליון. אז אני חושב את שזה הרבה ממש הם החבין אותה, אם מכיל מתחת להקול. אם אנחנו דברים האלה, האבוקדו הזו, הם כום לתת לא עודשן, אז זה ולפרות, המון זה ולפרות, מהרפת השכנה, לזרוע גדולי שירות, בין השורות של המתאים למרות של. אני חושב את שם זה כבר לסמחתי הולך וניהפחות מיוכל. ולמי שלא בקי, שאומר את הפרק הזה, כפרק שון שלו, ולא מכיר, מה זה צמחי שירות, החייתם הגדירים את הפרקטיקה הזאת. זה צבחים שאתה.
לא בשביל התוצרת שלה, ולבשביל התרומה שלה, אני מדפקה לקרקה ולגידול שלך. תרומה שיקילו הכיפה. לא חדים יותר תהוב את הקרקה, הם מייצרים איזשהו מערכה שיותר חיים, האדמה שידחושה ולוגד אלוה שום דבר, החיזת מים של הקרקה הרבה יותר תובה, ומתאים שמות קלירות, ומתאים שדואגים שלא יהיו בהם עסבים בכלל, בחורף, הגשם שיעורד על הדמה שגם ככה דחושה, מטרק טורים ומקלים שעוברים שם ה. יוצרת שדווליות ויוצרת בו, צוות ואתה רובר ושלו להיות אלה ושחריצים אחר כך, שנגריב והם עוד בה, ומתא שהוא זה כלי נתקה, אבל גם בכלליה, הדמה מאוד חושה גם בשורשים של האצים שאתם רדי לו כל כך נכמד בעביר הזאת. אז גידולי שירות כמסים את העברו הזה, ועוד משהו, זה גם צמכים שיש לנו פרכים, שמושכים יכוללשיות מהוויקים, במחזיקים אותם, בקרק, כל בעזור של המתה שלנו. לנו למשל רוב השכנים שלנו, עם גידולי נשירים, שזה שזיף ומישמיש, ופרסק וכאלה, ועדוע שדוורים פחות העברות פרכים של עברו כעדו, פרחו וכדי הרבה פחות את רקטיבי, מפרח של עברו שקלמשל. אז זה דבר התעדיף ללכת לשכנים. אלה אם כן, ניצאו למשהו בספיקת רקטיבי אצלנו. אז ליזרו גם פרכים שיש אירות, ההוכלוסיות מהוויקים האלה, בשטח שלנו זה גם איזשהו. עוד זה תרומה כיפה של השלגידולי שירות. אני לא רוצה לעשות יותר מדייספוילרים לפרק הבא, לחשי כלל, אבל יכולת שאנחנו מדבר על ההווקא של עבוקדו, ובאמת המעביקת טבעי של העבוקדו, זה זה שהיא בורם מסוימת במקסיקו. שדקרדה במקסיקו. או כאלה אם שם. אם היא ככה דעה. ובאמת המעביקת טבעי, זה שעקרח של העבוקדו, הטרקטיבי בעיניו, אז הוא לא נמצא פה, ואנחנו נזרים בדבורת הדבר, שהיא כלבו הניקית להרבה מאוד העבוקה, ובאמת יש לה גם לה, יש רצון ולגיבון ולפרחים מסוימים. חייבי. אני חושב שאנחנו שמנו בחצי יוצא, בלי יותר נדאי פירות בנושא, שישי קוי שעובלי, איזה מחכב התחנתיק, אז תוצאות ראשוניות לא ברורמה, ישי קוי שעובלי, זוווונים מהווקים עבוקדו. ופה זוווונים חיים, ולפרות. בזה ולפרות, ומאוד עבים את הדגנים, להשתכן על הדגן, אז וזה היה כאילו הנקודה של רגע שנייה. אנחנו צריכים לעשות פה משהו. זה היום המתודה, זה להכניס כברת לכל שני דונם, כבר הדברים לכל שני דונם. אנחנו מייצרים, בבעזור שאנחנו מגדלים עבוקדו, זה איזור שכיבות סדאפנמנט מגדל, מה ללפדונם של עבוקדו. הסביבה שלנו היא מתבר למעוויקים. אנחנו שכנים של שמורת הדל ואנחנו ממדברים אותה, ממעוויקים, כי בתקופת הפריכה, כולם מביאים כברות, ומהמיסים כברות בצורה לא רגילה, תפגיע האקולוגית חמורה ביותר, מה שאנחנו עושים. ואנחנו לא רוצים למדבר את התסביבה שלנו. אנחנו גם לא רוצים לשלם למכברת, שתבי קברת לכל שני דונם, וכי זה גובים איתנו הרבה מאוד כסף. אז אם אנחנו יכולים לעזור קצת לחבר שמין עשים לחיות בשכונה שלנו, עזבוב ועצירה ודברה החידיית, אז קדימה בונה הזור להם, ואולי גם יפה איזה מהחטיח עשים ככה. שכולם יעניים מהתיל הזה. תמרות שמרוק וענזן אנחנו טיפה ביום, וזה שוב מקום. אז כולם יבואו אלינו. ורדיך טיפה. אז איך נראה אם אני כן מאפשר לנו לצלול שנייה לתכניקה? איך נראה בעצם המיקסי הולכם? מה אתם, מה אתם הדיפים לזרוע ולתפח לשמר במהטה? הרבה גנים, קטניות, ששאני מאוד גנים, וזה לרוב שיבולת ועוד, שיבולת ושאורה, שיבולת וחיטה, שיבולת וטלטן. בקיילו, שםנו את ידינו על חופן בקייה אז לא יצא. ובכלק מהטלטן בחסות גדע שהזוריה, זה טלטן שבתוכו יש זירי חרדל, אז מה רע לנו? ממש לאחלה. וכנסנו פרחי כאלה נדולה, גם כן למטה במחשבה שזה פרך שהוא לא צופני, אז אנחנו מנצלים את זה שארבעי מהווקים או אבי מתפרח הזה בגלל ההבקנים שלו, אבל מכיוון שהוא לא צופני, אז יש איקוי שאותו מהווק, עין דוד לפרח של העבוקדו כדי לשתות קצת צוף ועל שיחה להשלימת הזנה שלו, זהו בגדול, אין איזה משהו מאוד דרמטי. נכנוס, אם עכשיו מיסוי בשטח שלה. אנחנו עושים עכשיו מיסוי, מרידשן עם דור וליום. מיגן. עם דרך. דרך רידשנה. דרך רידשנה, ששארה בעצם בדיוקנו יחסים של תלטן ביחד עם הדגנים, יחסים שונים, ובנוסף לזה, תמציאות קונפוסט לראות, אם אנחנו מצליחים לפרק, בעבוקדו יש המון חומר וגעני על הקרקה. אז אם אנחנו יכולים לפרק את החומר האורגני הזה, בצורה יותר יעילה ויותר מירה, על ידי, תקונפוסט שהחבר מייצרים, ואו מחיל בתוכור גם יש פה, גם נמתודות שאוכלות חיידקים, ועד ג'רס שלהם מלק שיק. מלק שיק טבעי. אז באמת שעותה אותו כל החבר שסכרתם וחברים גם בקהילה. כן, אז קרנו אותה, את פהילה את החקריאותו מחדשת שני, שני מוגע מי נמצאים בה. נכון, אני כן רוצה לשאול עליגבי ניתור. זאת אומרת, אתם מושים הרבה מאוד דברים, אם קסים שונים ומתנסים חומרים, ואחד דברים שמאוד חשוב שיקרו, זה בעצם לדעת האם אנחנו, האם אנחנו מושים טוב? אתם מתנסים עם חומרים שונים, והשלאי, האם אתם מודדים, בודקים, האם יש לכם איזה שהם מדדים, כבלעדת, האם הדבר הזה אצליח, או מה לשנות בעונה הבא? כי קרגה לא, אבל קרגה גם לא באמת אתן, הוא עונה אחת נורמלית. את העונה שבאמש כבר אלינו, שבאמת קיבלנו את זה בסוף, ונתאוו קדו, זה הכי נומח שם להחשבתי כתיפוו קדו פיתו, ואז אתכיל המלחמה. ואז. אלינו לפופעם בשבוע, תחזק מה שאפשר לתחזק, אבל בגדול בשנה האחרונה אנחנו גם. איזה שהוא שיקום נזקים, מזה שהמשק ניצר לשנתיים, כאילו כשהם השוחה ניצר לשנתיים, הוא לא באמת רוצה, ושוד מידרדל. אז. אנחנו כנדם מסתפקים בלתייד את הפעולות שלנו כל יום וכמובן שמבזגרת הניסוי שיש לנו, זה מאוד זר לנו בזה שאומרים גם כאילו להיות על זה מבחינת איזשהו מידע על מה שיכול אזור לנו במטע אבל בגדול זר בתצפית וניסוי ותיהיה זה עודי עודי סגבותי ירי אז אולי זה מקום באמת לקרוא למה מחוקרים חוקרי עבוקד או קרקה זאת אומרת אם לכם יש איזשהי פלטפורמה שהיא מתאימה ובתור מי ששעושה ניסויים אני אגיד שאיך הדברים שאיך החשובים זה חקלאי להבוד איתו זאת אומרת שהכשהחקלאי מבין בדיוק מה החשיבות של תיעוד עליכה לפי התכנון שמירה על הביקורות וניתור בזמן ותוב אז זה משהו שהוא באל ארך מאוד למי שחוקר וזכרתי את זה עוסנת בקטע של שהיום האקדמיה או החוקרים באחקליים יותר ויותר מתקרבים לחקלאיים מבחינת מה שם חוקרים אני אשתי בקורת בנושא אולי זה המקור כי אצל כאצלנו ופנים הוא לחוקרים ואמרנו להם בואו אנחנו עושים את זה גם ככה יש לנו לשניינו יש ריקה הקדמי שני נום מבינים את המשנויות בואו תבדקו, קרו איזה סטודנט שייסה פרויקט שעבור לנתר לפדוק בואו תבדקו לצעבי ארף האקדמיה לא קופץ את על ההזדמנויות האלה, החוקרים לא קופצים על ההזדמנויות האלה כי זה עבוקדו אבל זה לא אסוד מוייס וכל העולם נותח עכשיו רק אסוד מוייס אז אתם עם הזנים העתיקים של החיימת הם לא מעניינים אנחנו לא יכולים לעשות אתכם שום דבר כי אני אכשב אני אומרת חשובות שכיבלתי אני אכשב בדיוק בשנת מבחן אני צריך לפרסם כמה שיותר מער אז אני לא יכול ללכת לניסוי הרוחת וכן אני יכול לעבוד רק באציצים כי השורות שאתם מציעים לי הם פונות אחת דרום מזרח ואיחת לצפון מזרח או לפך או זאת עם הערה וזאת יצפון אז זה לא יכול להיות במצאו את כל הסיבות לא לשלוח סטודנט שיופו לקחת עלי או לקחת חתיכת אדמה אז זה לא אישי זה לא לא אישי מהחשו עולם המחקר כאילו עולם מחקר גם יש לו מאוד את התקוחות השוק שלו ממשר לא מערכך שאתה מאמרים היו חרטים שצריך לפרסם ושאתה תחום שהוא עכשיו הופנתי בעולם המחקר אז נראה לי שכמו שחוקרים רוצים חקלים שהם קצת חוקרים אז חקלים היו רוצים גם חוקרים שהם קצת חקלים שהם קצת לתת ללונו דל לא לי בעל ממנו כאילו שזה הסקרן אותך ולא רק כאילו של אוקיי ניצריך לגל את הצער מסוויימת ולפרסם האמר אתם זזים בקצב מייר זאת אומרת אתם עושים הרבה דברים אז כאילו עושים הרבה דברים וקשה לפרק גורמים זאת אומרת קשה להפריד עכשיו לעשות אותו דבר כמו שכולם עושים פרט לזה שפעולה אחת ואז נראים הפעולה הזאת היא מייצרת משהו אבל אנחנו נשיר את הנקודה הזאת היא לקצת את זה מאוחר כי אנחנו נדבר על חקלעות מחדשת וזה באמת זה העניין של אירוב ויש שום השואוליסטי שערב דברים קורים ביחד להקדם ינכון להיום קשה למדוד את זה קשה לפרסם את זה זאת אומרת הסטטיסטיקה פה להפריד הגורמים זה עניין מורכב איך בודקים איך מודדים למשהו שהיום יש כמה וחמה חוקרים שמתמודדים ממשה לעזות סטוברת איך אנחנו למרות שקורים הרבה דברים ואחקלי יצמו אתם מקבלים המון המון החלטות במהלך היום וכל החלטות האלה משנות את מה שקורה במטה ואיך החוקר מתמודד עם זה שקורים כל כך בדברים הוא לא יכול לבודד ולשול את השאלה שיעורות זה קלת שוק של המחקר כוחות השוק של המחקר ועוסנת אבל רגע לבנזן נקודה את המחפש את הניתור את המספר אני מגיע בחורף הזה למטה והמת אנחנו גם מסתובבים פה בחוץ ופתום יש פתריות מלא המון לא היה לפני חם אנחנו רואים איך איך איזורים סביבינו פתום משנים את התמיילה צמחי שלהם בבחורף פתום זה לא רק משהו אחד בודד שני שר כאילו היחיד שעד כשעד ברע אז אנחנו רואים עוד צמחייה שיצטר כפה ולוו דווקא צמחייה שאנחנו איבנו אז לא תמיד את הצוריך את המספר כדי לדעת שעשית השינוי נכון ואנחנו מאמינים שהשינוי הזה הוא טוב אז ואנחנו שלממיתו גם יגידו לנו שהדבר הזה שגדל ומלחלך שמע את הערוגה נקייה שהמורה להיות אם הוא מנצל קצת מהמשבים של העבוקדו ויהיה לנו עבוקדו של 16G ולא 18G אנחנו נכייהם זה את המבין וגם כשאת החופר בקרקה של חיום אז אתה מגלה הרבה יותר חיים ושל שולים וכל מהארג המזון של קרקה שמתחילה להיות יותר ויותר בריאה ויותר חיה אולי זה אז מה לעבור לגדש להבין מה התוכנית שם מה אתם עושים שונה ותחלתם לטאר את המקס אולי שנייה היא מוסנת את יכולה או חן להסביר את המשקח המזן ואולי מהתחום שאנחנו מדברים על מספור על בעצם על גדולי שדי על אוכל לבעלך האם קצת אבדלים מה זה חציר וזה שחת מה אתכום של חן דפקה כמו הכי שבעלך אז ילכן קצת גרגון חקלאי שחת וחציר זה אותו דבר בגדול. ילגדילו להקיד שחת דגן שזה לרובי החיתה ובעצם תלתן בקיה שיבולת אלה דברים הספסת כמובן, אלה הדברים הרגילים שמסטריבים בשוק בנוסף לקח קש ובנב סוגב ושר יותב מהסדה היום החקלאי משתדל לנצל כל גרם של פחמן שהוא מגדל כדל עם קוראותו מגדל האגרינים נשארים עם קש בסדה הם יחבישו אותו לחבילות וזה הגיע להפרות ולהיזים ולהגמלים ולמי שרק קרוצה אם זה מגדל האגפניות, מגדל האקותנה, אבוטנים כולם עושים בסופו של יום קש מהשאריות שנשארות להם בסדה וזה מגיע חזרה למספו מהרבה סיבות ובארגה בואו נעשה סדר, בואו נעשה סדר למי שמע הזה, אז מי שמגדל בגנים יש לו אפשרות לקצור לגרינים ועזו נשאר עם הקש
זאת אומרת, אחרי שקצרתי ועוצדת הגרינים של הדגן, יש לי קש. ואז נקודת ההחלטה הבאה שתייארטה, זה בעצם מתוך הקש הזה שיש לי בסדר, איפה אני קוצר אותו? האם אני קוצר אותו? קרוב לקרקה ולא משיר כמעט קש בסדר, או שאני קוצר, תשאצ' את זה תרגבו, או שאני לא קוצר אותו ומשאיר אותו בסדר. אם לא קצרתי לגרינים, אני נשאר עם שחת, זה תמלת שחת, זה בעצם כל הצלח. זה גרינים זה הקצ"א. כן, אז השחת זה בעצם כל הצלח, אנחנו יכול להתחיל את בעל החיים עם כל הצלח. עם הגרינים וכל, אוקיי, בסדר, אז מה, אז מה סטרטגי של החיים? זה מתחיל בזה שאזריה שלנו היא נעותיל. אנחנו, יש לנו חלקה אחת בבית, שהדמה החקלאית עדומה נדרת כבדה, בתחילת הדרך עברנו בהם כל טבעתור וכולי וכולי, אבל בסופו של דבר אגנו להיזה שהוא מצם שאנחנו זורים במיוחד, צמחים שיש עמשו אותנו בעתיד למספור. אתחלנו בזה שזרנו אותם כדי להרבות את הצמחים האלה, לצערנו המלחמת הפסר אותנו ונעילתנו בתור אותך להלקסח את הכל לפני שאתה לימי פלובי ישרפו פה את הסדה. אז הסדה גם מסרח. ואז נפלתיל ושרפת מה שקיסחנו. אז יש עוד קצת שריות מהזריה הזו, אבל לא משהו שאנחנו יכולים להתיחס אליו. שם דיף כסליחה. זה כיכן חשבו לי לציין את זה. שם דיף כך יפסנו זריים צמחים מקומיים של מראה שכבר מיופחות ופחות תפוצים, ואנחנו חיפשנו במיוחד וקניםנו במיוחד כדמין להצר גם מחדש איזושהי אומרי את איבי מקומי. אז אני אעיה מילון הקופץ ואני אגיד שעשקר את הנאותיל. אז הנאותיל זה איפליחה, זה בעצם לא להגיע אל הקרקה עם כלים שפותחים את הקרקה. יכול להיות מחרשה שזה הכלי שהוא הכי פולח ושהוא לוקח ואופך את הקרקה. אז יכול להיות דיסקוס ויכול להיות אמרת הכולטיבה אותו, בעצם איזושהי מקלטרת, שיכול להיות משתת שזה בעצם סקין, שרובר דרך הקרקה. והתם, ההסטרטגיה שלכם היא בעצם לא לעשות את זה. למה לא. -שאבית שזה נכון להכ. אפשר כאילו בהסתגות להגיד שזה נכון להכשב. נכון להכשב. לגמרי, הכול אנחנו יקוכבית שזה בעצם מה שמתאים כרגע בתוך הסתקות שלכם. אני גם מולחו שבצ'נאותיל כי כן התקלתי בגישה הזאת. יש את אלה שם האלה לימו את הקפיטרון היחיד. ובאופן כללי וככלות האלה חפיטרון שהוא הפיטרון האולטימטיבי. תתמיד, תצאייך לי שר במסחק על איזה. יש לך הרגע זכלים שתצריך להגיב עם הכלים שיש לך למצבים ולפי החזון שלך, אבל אני כן רוצה לשאול רק את זה להשיר פה לשוקיו, כי הוא למה גדשתי כמו לך, למה חקלאים פולחים את הקרקה, ולמה לא לעשות את זה, איך שאתה רואים את זה. ממש אני ראיתי בגדש עם ביקר, שבדרך כל מין דברים על מחרשק או יו וכי גדול, זה הכל איך יפקטיבי להיפטר מעישבייה, נתמודד עם עישבייה, שהוא לא מסוס, וגם בהרבה שטחים שם בשם על מדרונות, שעד המעה נסחפת בהם זה דרך בזשמקום גם לחזיר קצת את האדמה למעלה ולסדר אותה, בצורה כזאת שיהיה שתמטוד את השיחים, שמי שמקיר, ומי שאלו זה כמו מינטרסות מדרגות כאלה שמונאות את הצרימה אחר, אז הקה של המים ותסחף של הקרקה, בשביל זאת את צריך מחרשם, בשביל לבנות את זה. אז בשטחים גדולים, אני מניחה שחקלים גדולים, מפה מלם ברכבם, כן צריכים דישתמש פה כלי הזה. במקירה שלה, אני יש לנו את היכולת לא להשתמש בזה. מגיד גם במקרים של עידוק קרקה, וכשאתה הולה עם קלים כבדים על הקרקה, והיא מתאולי עליה שיותר רטובה או לך הזאת, מייצר יוטר עידוק, היא מתאולי כדי לסוף טירס או כל דבר אחרים מסייות וקלים אולי. אז אתה ממין במשטט. אז באמת. אתם מרשאה לתעזום, כן. מייצר את שהוא עידוק, עידוק שהלידי פליחת הקרק, אתה מצליח להברר ולשבור את העידוק הזה. אוקיי, אז אתם הולכים בהסטרטגיה שהיא מקרה למינימום, מי נמופרה של הקרקה? אהיה, עוד חלקה נוספת שלנו, היא חלקה שנמצאת על מתרונות הגולן. אז אם אנחנו רוצים לגדל בזה לת, אנחנו נבחר בפרקטיקה שמכניסה את הפלדה לתוך האדמה, פשוט יש ערבי הבנים, ככל ש. נעבד יותר, אז אנחנו יצטח לעבוד יותר כקשה כדי לסלק את העבני מעלה, ובמקום זה פשוט לא פולחים את הקרקה, אז יש לנו כל שנה הפחות ופחות התמודדות עם הבנים, וזה התערוד משהו טוב לנו, בסך הכול, נרוצים לנו. אנחנו אמרנו שבעצם בסיכה המגדימה שלנו, שאנחנו רוצים לדבר גם על מה היא חקלאות מחדשת, כי מדפעם זה הוא לפה באגרונאות, בצאת מגרדים את העניין הזה, ואני חושב שמי שככה הצליח להזין ולהקוב, בעצם שמע את הדרך שלכם להתייחס גם לקרקה וגם לצמח, וגם לבעל החיים, אבל אני כן רוצה לשמוע כי אני יודע כי אני יודע שלפחות הצליא, השאלה הזאת של מה היא חקלאות מחדשת ומה זה הדבר הזה, במהלך הזמן, קיבל תשובות שונות. זאת אומרת, היום היא מחשבות שם משתנות עם הזמן, הייתי שמח מאוד לשמוע מה איך אתם התחסים לדבר הזה לגישה, החקלאית שקוראת להצמר רג'נר איתי ורג'יקולטשה, ואני שמח לשמוע את שנכם, אני כמעט בתוח שיש לכם החשבות שונות על הדבר, אבל ננסו, אז עושנת אולי את התחילית. אותי החקלאות המחדשת פגש כזה פתרון ביניים, חושב, עברתי בשיטות של איך הקרטיקצת הרוגע, איך הקרטיקצת את הפרמקל, שרקרטיקולגישה כל שיר, כאילו הרגע שתי שבכל אחד יש איזה משהו שהוא מאוד נוקשת, הם זכר עד שימו עד נוקשבי, מזכרנו מכוודם את הרגע זכלים הזה, הדינמי, אז אני חושב שזה מה שמצאתי בחקלאות המחדשת שיש, כשזה מין, מה שאני רואה את זה, זה להסתכל רגע למה הרכ'ת שאתה עומד מולה, שהדמה צמח בעלי החיים שיש במקרוביום שיש בבו ובליד אוג שכל הדבר הזה יהיה לו טוב בסך הכול, וגם שתוצאים מזה, תוצרת בסך הכול כי בסוף עם כל הרומנטיקה גם צריך להתפרנס. אז מהמקום הזה, דווקא, זה טפסת שיש לך הרגע זכלים, אבל הרגע זכלים הזה הוא לא בהכרח לרסס או לחרוש או לזה, הרגע זכלים הזה הוא, יש בו קלים קצת יותר מעניינים, שקצת פחות יצא לנו לחשובה למעולי שתמש בין, כמו למשל גידולי שרות. אז זה מין הרחבה של המסחק, למשהו שהוא יותר, כיוון שהוא יותר בעיניין החון וגדל הזה שהוא קרקה וסביבה יותר חיונית. חן. זה איארף מסכים מוסנת ולא, לא בגלל תפקידי בבית, לא רק בגלל תפקידי בבית. הוא ניח החם יותר עם השנים. בדיוק. אז זה מעניין, כי שתישל אותי, מה היא חקלאות מחדשת,
הגיד לך זו החקלאות שסבא וסבא וסבא אתה של יעשו באהיה רות שלהם בקרופה לפני מאה שנה, וזהו החקלאות שעשו לפני מתיים שנה, לפני שהיה אפשר להסיג גרגרדה של חימי הוא שיכול חנות צמחי פיית, ולא את רק טוב ולא. ולא היו את הכלים אלה. זו החקלאות המשקית של משק הבית, של גינת הירק. רק, במקום שהיא כחו את הפרקטיקות של גינת הירק, לפני מטיים שנה, והיא עשו להם מכון, והפחו את הפרקטיקות האלה לפרקטיקות של חקלאות אינטנסיבית, מצו את הדשנחי מי, ומצו את הפתחו את החמורה הדברה, ובצם כל הגישה החקלאית על חה לכיוון שהוא שונה בתחליט, מי הגינת הירק של אימא של רודול ושטיינר. זה בעצם מבחינת היחקלאות המחדש. תחקלאות המחדש את באה ואומר, תשנייה, אני לא ככת את הפרקטיקות מגינת הירק, שיהיה תולה עשות את זה יפה כל מי שעשה הפרמקלטשר, לקחו את הפרקטיקות, לקח את את הפרקטיקות, מהולמות הביודינמי, מהולמות האורגני, וגם מהעולם של החקלאות הקונוונציונלית, ולסתכל על סלקלים הרבה יותר החב, במחשבה, שכמו שדורות גדלו אוכל, באותה משבצת, במשך מטיים, יש 3 מות שנה של משפחה, שאבית עבר מדור, לדור, לדור, לדור, גינת הירק לא משחקה. אז כמו שיהם ידעו לעשות את זה, לפני המצעת את שנים והמצעת החמורה הדברה, כך אני רוצה להביר את החלקות הדמה שלי לדורות הבאים. אני מקווה שאנחנו נצליח לא רק לשמור על מצב קיים, אלא גם טיפה לשפר, לשפר את המצב. האדמות האלה נשחיקו, באו נראה, אנחנו עוזרים להם טיפה להשתקם. ותוויית רגל תהלנו. אנחנו חקלאים, אנחנו מפריאים את האזון בסביבה. אין מה לעשות. אבל בוא נראה, אנחנו מפרים פחות, ואחר אנחנו מנסים לתמוך בסביבה שלנו, כדי שהתחזיר לנו משל העבוקד ועמה הוויקים. אז אותו דבר עם פתריות קרקה והוא אותו דבר עם נמתודות, והוא אותו דבר עם ציפורים והרופות דורסים, ובעצם אנחנו לא יכולים לאמשיך להתופ את עצמנו במתבר, כדי לשמור על עצמנו, על עצמנו, אני אומר, החקליי בחלקה שלו, הוא לא יכול להם שיך בעיניים, לא יכול להם שיך להסתכל על עצמו, כי על נבאמת דבר ולקבות ששום דבר לא יבואו ואיף גבור. וזהו איפה נתיח הקלות מחדשת. אז אני מרגיש צורך ורצון, נאיגיד גם קצת מה. מה היא חקלות מחדשת בעיניי ומבלי להביך, אני חושב שחקלות מחדשת זה את תם. תומרת ככה שאתה היכירות שלי מהגישה הזאת, מתגברת, אני כן חושב שבשונה מי הרבה מאוד גישות. חקלות המחדשת היא מובלת על ידי חקליים, סטורת היא קודם כל סטייטוב מין. והיא לא רק סלכלים היא גם המנעים של החקליי, וזה שאתם לקחתם כניתם משק משפחתי בשאר יישוב בצפון הארץ. אז יש שני שגידו ציונות, אז זה חידוש, זה היה תוריד ג'נרית, זאת אומרת, אתם בעתם והאתם מקימים משק, שקודם הוא נוהל בצורה אחרת לגמרי, או לא נוהל, או. הוא זנח בחלקו, והתם מחדשים את הקרק הזאתי. אתם מחדשים את הקרק, אבל אתם גם בונים את המשק המשפחתי שלכם, כמשפחה. וויזה חלק מעניין, התם באים לייצר מזון, ולמקור מזון להאחיל אנשים, וממש אני שמעתי מהפנטזיות וגם הממוש. אתם מנסים לעצות את זה בצורה הבריאה ביותר, אתם יכולים הטבעית ביותר והחווייתית גם. והחלק מהחידוש או המכדוש של הדבר הזה, זה גם לדבר וקראתם, משמעתי שקראתם לציירים, לא לפחד מהחק לעותי, ללבו ולעקשו ויחד ולראות, איך אפשר לעשות חק לעות אחרת? והתקבה שלי, זה שהחק לעותם חדשתית המשיך, אותייה מובלת על ידי אנשים כמוך, הם על ידי חקלאים, שזה בה מהם, והמותיבה אצל להם היא לא בצורה בטנצלת ולא בצורה של מגיע לי או של לא מגיע לי ככה, אלא מתוך איזושהי תפיסה שחק לעות שאתם באים לעשות, זה חק לעות שהתבעית ובריאה והתובה לכולם לכם, למי שרוחל את האוכל שאתם הגדלים וגם וגם לשביבה ולמגבון הביאלוגי. מיוצא, לעודות לכם, מאוד, מאוד, מאוד על שיחה, והוד מעניינת ומרתקת, ולי הכי לכם אמון המון בעצלכה נממשק בעקמה, וכמובן שאנחנו נפגל, ואני עבור וכר במשק, וכבר הלוליקה מראיינות וכדי השיחה, זה תודה לכם. לא, מה שאני שער זה, הוא נזר שניים לראותם באמת הצלח ממייקול הרענות איפה. אני בטוח, אני בטוח שקש שגמישות והזר יוחזון, אז אתם בדרך הנכונה. היא אוהי, תודה. -תודה? -תודה לכם.
Podcast Summary
Key Points:
המשק בעקמה הוא משק חקלאי חדש שהוקם על ידי זוג צעירים, הכולל גידולי אבוקדו, גד"ש (מספוא) וחזון עתידי לרפת.
הגישה החקלאית שלהם מתמקדת בגיוון ביולוגי, הימנעות מריסוס ודישון סינתטי, ושימוש בגידולי שירות למשיכת מאביקים ולשיפור הקרקע.
הם החלו את דרכם לאחר רכישת המשק ב-2022, וקיבלו לידיהם חלקות אבוקדו וגד"ש שהיו מטופלות על ידי קבלנים, ומאז הם משקמים אותן.
החזון העתידי כולל גידול זיתים לשמן, פיתוח מחלבה קטנה, וחלום להקים רפת שבה פרות רועות במרעה פתוח, תוך שינוי מהותי של חומר הגלם.
הם מדגישים את האתגרים הכלכליים והמעשיים של חקלאי חדש, כולל רכישת ציוד, תחזוקה, והיעדר תמיכה מצד האקדמיה במחקר שדה לא קונבנציונלי.
Summary:
השיחה מתמקדת בסיפורם של זוג חקלאים צעירים שהקימו משק חדש במושב בעקמה, לאחר רכישתו ב-2022. המשק כולל חלקות אבוקדו וגד"ש, שהיו בעבר מטופלות על ידי קבלנים, ועתה הם עוסקים בשיקומן ובניהולן. הגישה שלהם מבוססת על תפיסה אקולוגית: הימנעות מוחלטת מריסוס ודישון סינתטי, שימוש בגידולי שירות כמו קטניות ודגנים לזריעה בין שורות המטעים, ומשיכת מאביקים באמצעות פרחים וזנים שונים.
הם מדגישים את החשיבות של גיוון ביולוגי ככלי לייצוב המערכת ומניעת מזיקים. בעבר, אחד מבני הזוג היה שף, והשני עבד כמדריך חקלאות, ושניהם הביאו עמם ניסיון מעשי ותיאורטי רב. החזון שלהם לעתיד כולל גידול זיתים לשמן, פיתוח מחלבה ביתית, וחלום גדול להקים רפת שבה פרות חיות במרעה פתוח ואוכלות מזון טבעי בלבד.
הם מתמודדים עם אתגרים רבים, כולל עלויות ציוד, תחזוקה שוטפת, והיעדר עניין מצד האקדמיה במחקר שדה לא קונבנציונלי, בשל התמקדות החוקרים בנושאים "אופנתיים" יותר. למרות הקשיים, הם רואים בחקלאות שלהם שליחות ציונית ורעיונית, ומאמינים שדרכם הייחודית יכולה לשמש דוגמה לאחרים.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.