הקורונה ושבירת הצוות הרפואי

רפואה ניתמחת רעיות והפעם הקורונה לשבירת הצוות רפואי. את המקשיבים לרפואה ניתמחת רעיות, איך לקרוס ספרות רפואית ולשלב אותה עם מוכיות ועם האפיינים והרחים של המטופל. הפרוטקסט נועד ללומדים בכל מקצועות התיפול והרפואה, אני תכנס עליו כאילו עוצר אפואי, לקקלי שהפשר לכם לקרוא לעומק מאמרים להבין ולהגיע למסקנות משלכם. בעקבות פוסט שפורסם בפייסבוק ובעקבות שיחה שהתהלים חברה, שעובדת בתיפול נמרד, הבנתי שיש אנשים בצוות שמתפל בקורונה, שנמצאים במצב קשה ביותר. לעובדה הזאת יש השלחות קשות ביותר, לא רק על האנשים עצמם שאנחנו חייבים להם הרבה מאוד, אלגם על היכולת שלם לתפל, בהיכולים שנמצאים במצב קשה, בינים בגלל הקורונה או במצבים אחרים. אחד הדברים שהיכולים להזיק לנפש של בנדם שמתפל, ב-נשים חולים בתקופת משבר, הוא זה שהוא נכסף לירועים שהם לא מוסריים בענב, הוא זה שהוא נאלץ לבצע הדברים שהם בענב לא מוסריים. מחקר שהתפרסם בסוף יוני 21 בדק את השחיחות של גיעות נפשיות שונות, בעצבת שתיפל בחולי קורונה, ובדע גם מה קשר בין אירוע שפגע במוסר של איש הצוות, לבין הסיכוי שהוא יחווה פגיעה נפשית משמעותית. המחקר השתמש בשיטת הרגרסיה הלוגיסטית, וזו הזדמנות, לשיים ולסקמת השיטה הזאת, ולנתחת המאמר הזה גם מבחינת התקפות, גם מבחינת התוצאות וגם מבחינת הרלוונטיות להמטופלים, או הפעם המתופלים הם אנשי הצוות אולי, לפי השיטה שדיברנו עליה בשני הפרקים האחרונים. מה זה אומר רק נדמיין להיות רופא במחלק התיפול נמרעת ולהלץ להגיד למטופל שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים להציל אותו, שלצעה רן הוא לא נוכל לתת לו טיפול שיציל את חייו, כמו למשל דיאליזה, בעידייה שיש אנשים אחרים, שאולי יש להם סיכוי טוב יותר להחלים, והמטופל הזה הסיכוי של הולך להם הוא קטע ניותר ובאחלתה זו בעצם, אנחנו גוזרים את דינו. מה משמעות בליראות מהעסק הזה מתבצע, גם אם אתה משתדל או לעשות מהעסים כאלה, ליראות מהעסק הזה מתבצע שכשאתה מנסה לנתחות או מבחינה מוסרית, אתה מגלה שהוא פוגע בה דברים חי בסיסים שאתה מאמין בהם. מה משמעות להרגיש נבגד על ידי המערכת, או על ידי הצוות שסווווחה או על ידי המנהלים שלך, בתקופה קשה ביותר. למזל יגדו לנייצמי לא עומד בהמצבים אלה, אבל אני קורה ושומאה. בפרק הזה אנחנו נגע בבעיה הזו מהפרספקטיבה מאוד צרה. פרספקטיבה של קריאת מחקר, שעסק בהשפעת פגיעה מוסרית ופציעה מוסרית, על בעיות נפשיות משמעותיות בצוות המטפל. מחקר בריטי התפרסם ביטון שנקרא "אוקיופי שונל אין אינווימנטל מדיסין", מחקר התפרסם ביון ה-21, והוא בדיוק מעל הרבה תלפים עובדים במרכת הבריאות הבריטי, בתקופת גל הקורונה הראשון בבריטניה, והוא בדיוק הצליים את השחיחות של בעיות נפשיות שחיחות, דיקאון חרדה שימוש בעל כל והתסמונת הפוסטרומטית פטיסדי, ומצא השחיחות גבוהם מאוד של הבעיות האלה בצוות הרפואי ועלורפואי שמטפל בכל היקורונה, והוא חיפש גורמים שיכולים להיות קשורים לפגיעות נפשיות כאלה אצל אותה המנשע צוות. במחקר הזה נשלחו שאלונים לעובדים של מערכת הבריאות האנגלית, ובשאלונים בין השאר הם בדקו מפנים דמוגרפים כמו גיל מין זהות את נית, כיום של תופעות נפשיות חמורות כמו חרדה דיקאון שימוש בעל כל, ופטיסדי, התסמונת הפוסטרומטית, כל הדברים אליהם בדקו בעזרת סולמות מתוקפים, זאת אומרת שאלונים שבהם התעונה לשאלות כמו האם בשבועים האחרונים, המצב רוח של חייה ירוד ברוב הימים, ומנהל הרבה שאלות כאלה בסופו של אברנותן ציון מסוים, ואין מציון הזה עובר איזשהו סף שנקווה מראש, מדובר בהבחנה של דיקאון. וכך גם לגבי הבעיות הנפשיות האחרות שנבדקו, ודבר נוסף שהמיכר הזה בדק הוא את הפגיעה המוסרית. פגיעה מוסרית הוא מוסר כשנחקר בהקשר צווהי, וקשור לאוביצוע של אקטלום מוסרי על ידי הבן אדם המבצע. זאת אומרת שיהו חושב שזה לא מוסרי, עוד ספייה עדות באקטלום מוסרי של מישהו אחר, או תחושה של בגידה מוסרית זאת אומרת שהצוות שספייבך, או שאלו שמעלך בעצם פועלים בצורה שאתה לא רואה את המוסרית. כל הרכיבים האלייחד מייצרים גם הם שאלון ושולם שנקרא MIA-ES, מורל אינגרי איבן סקאל, ועובדי מרכ תבריאות שיינו על השאלון מלעו גם את השאלון שקשור לה MIA-ES, סולם הפגיעה המוסרית. אז השאלון נשלח להם המון אנשים מתוכם מעל הרבה התלפים, שזה שני מסרחוז נקלל אלו שהשאלון נשלח אלם, מעל הרבה התלפים איש מלעו את השאלונים, והממצע החשוב ביותר של המחקר הזה הוא שהשחיכות של בעיות, כאלו בעיות נפשיות קשות, הייתה כבוה ביותר חמישים ושמונה אחוז מהנשי הצוות, שנועל השאלון, סבלו מי אחד מהביות חרדה דיקאון שימוש בעל כל או פטיסדי, כשלא מדובר בקצת חרדה או בקצת דיחדוך, אלא ממש בדיקאון כליני, מגורי, או בחרדה לפי כל הקריטריונים. מה לגבי הגורמים האפשריים לפגיעה נפית? אלו יכולים להיות גורמסיקון כמו גיל עומן, ויכולים להיות גם ממש גורמים את יולוגים, זאת אומרת משהו שגרם למצוקה הנפשית. אחת האיפוטיזות במחקר הזה היא שפגיעה מוסרית, עלולה לגרום לפגיעה נפשית. אז כמו שאמרנו במחקר נבדקו המין, הגיל, זהותה את נת ועוד, ולמשת המשוקן ברגרסה לוגיסטית. אם אנחנו רוצים למשל לבדוק, האם מין העובד, אם הוא אישה האוגבר, משפיע על הסיכוי לפגיעה נפשית, אנחנו יכולים למצוא למשל שמין אישה הוא גורם סיכון לפגיעה נפשית, כמו שנמצא אגב במעמא הזה. אבל מישהו יכול לבוא ולתאון שזה לא המין עצמו שהוא גורם הסיכון, אלא כיוון שיש יותר החיות שיהן נשים, וכיוון שאיך היות נשחקות יותר בתקופת משברקת הסטרופלי, המין יכול לראות כאילו קשור לפגיעה נפשית, כשהסברה המעיתי הוא עבודה כעכות, אז כדי להתגבר על ההתופעה הזו, משתמשים הרגרסה לוגיסטית ולוקחים מודל, שהיא כנסו אליו גם המין וגם האיסוק, כגורמים מסבירים אפשריים, מין זכרו נקבע, ועיסוק, רופאה, אחות, איש עצבת אחר רפואי ואיש עצבת לא רפואי. אם גם המין וגם האיסוק נחללים בתוך מודל הרגרסיה, אז המודל הזה בעצם יוכל לגלות לנו, אם המין הוא גורם סיכון עצמאי או שהוא נובע רק מהאיסוק, ואים אחן יש גם השפעה של המין על הסיכוי לפגיעה נפשית, ההשפעה הזאת התבטה גם במודל כזה שכולל את האיסוק. אם לא עומת זה, האיסוק, הוא זה שגורם לפגיעה נפשית, והמין אישה אוגבר הם לא גורם מסיכון המטיעים לפגיעה נפשית, באותו מודל המין לא התגלה כגורם סיכון, אלא הוא יראה כגורם נתראה לי שלא מעלה ולא מוריד את הסיכוי לפגיעה נפשית. אז מה היא אותו צעות ברגרסיה הלוגיסטית, במענה לשאלה שרק הרגע דנו בה גם המין להיות אישה וגם האיסוק, להיות אחות שני מיוגור מי סיכון לפגיעה נפשית. זאת אומרת אם התישה, בחוד כדי לחליות אחות ויותר כדי לחליות רופאה, ואם את רופאה יותר כדי לחליות רופאה גבר מהשר רופאה אישה. זה כמובן רק מבחינת הסיכון לפגיעה נפשית, כמו שהוא תגם בהמעמר הזה. זהות אטנית לרוב לא הייתה קשורה לפגיעה נפשית חוץ, מהנושא של צריכת על כל מוגזמת, שבה זהות שחורה או הסייתית הייתה קשורה דווקא לפחות, שימוש מוגזם בעל כל, והנושא שמעניין אותנו פגיעה מוסרית, היה גורם הסיכון אחזק ביותר לפגיעה נפשית, גם לדיקאון, גם לחרדה, גם לאל כל, וגם לפי תיסדי. אז בואו נעבוד לפי הסדר שהוא ניתוח תקפות, ניתוח תוצאות ורלווונטיות למטופלים. מבחינת התקפות אנחנו נעבור לקריטרונים כמו בפריק הקודם, קודם כל, האם המדגעה מומתים ומתג. יש לנו פה מדגעה מן אגליה, שהולי ברלווונטיות למטופלים שלנו, לנשע צוות שלנו, יכול שנדבר על זה בהמשך, אבל היה פה שאלון שנשלח לרבה מאוד אנשים רק שנמסרכוז מהם אנו. זה יכול לייצר כמובן התייה, התכן שהאנשים שאנו, הם דווקא אנשים שהיותר סובלים מפגענפית או שיש להם אדג'נד המסויימת שקשורה לפגענפית הזו. אז זה דבר שיכול לייצר את היגדולה ופוגע בתקיפות המאמר. הדבר שני הוא האם המדידה גם של התוצה, התוצא פה היה פגענפית למשל דיקאון או פטיסדים, המדידה שלו, וגם המדידה של הגורמים האפשריים, המאפיינים של המטופלים, והם המדידה הזאת אלף מוגדרת נכון ובהתבוצה בצורה שלו תתער אותנו, שלו היה בנדם בדיקאון שהיא ראה כאילו לא בדיקון למשל. אז נראה לי מקוון שישתמשו בפעולומות מתוקפים ומקוון דווקא מקוון שהמעני היה בעצם אנוניםי, יש יותר סיכוי שהמה נפה הוא מדויק, התחן שדף קרה היונות של אנשי צוות רפוי, מול משל כלגות של האם באותו בתחולים יכולים להתאות אותנו, ויש צוות רפוי רופא, רופא השנים צעים בדיקאון יכולים לחסות על זה כשאמונים בריון פנים על פנים, אז דף כמדידה בעזרת שאלונים מתוקפים נשמעת לפה מצויינת. האם לקחופו בחשבון את כל ההרפלנים? חד וחלק לו, המודל הרגרס יפו, לא כלל למשל בעיות נפשיות דומות בעבר, שזה משהו שיכולה להיות לו השפעה, גדולה מאוד גם על התוצא, זאת אומרת גם על דיקאון בעקבות הקורונה, אצל איש צוות מסוים, וגם על סולם ההפגיעה מוסרית שלו, למה, התכן למשל, שבנדם שבעבר חוו הדיקאון הרגישות שלו לתחושת גדם יצד המערכת או הרגישות שלו, למעשים לא מוסריים של הקולגות שלו תיג והיותר. ואז ארפלן זה לא שאיצם המאסי הלא מוסרי של הקולגה הוא גרם לדיקאון בסוף גל הקורונה, אלא מצב נפשי פחות טוב בעבר גם גרם לארנות יטר כלפי מהשים לא מוסריים של קולגות, וגם היה קשור להתקף דיקאון בסוף גל הקורונה. לא בהכרח אני מאמין בזה, אבל זו אפשרות וצריך לקחת אותו את הבחשבון. יש עוד הרפלנים שיכולים לייצר בדיוק אותה את היה, למשל משך וכמות החסיפה לכל היקורונה קשים, זה דבר שיכול להיות קשור גם לצורך בהחלטות מוסריות קשות או בפגיעה מוסרית, וגם להמידה מול מעוות מהיר של מטופלים שיכול בהחלט לייצר תסמונות כמודיקאון חרדה או פתיסדי. אז יש פה פגיעה מסוים את בתקפות, כשלא נכללו בתוך המודל הרפלנים חשובים. אז כשאר פלנים האלו לא קיים במודל, יהיה לנו מאוד קשה להשיג על סיבטיות, אם נגיד שפגיעה מוסרית היא הסיבה להדיקאון או לתסמונת הפוסטרומטית, יבואו ויגידו לנו רגע, אבל אתם לא בדקתם את הרפלן הזה, ולכן, אתם לא יכולים להוכיח לפי המחר הזה שיש פה סיבטיות. דיברנו בפריק הקודם על זה שבמודל הרגרסיה, יש לנו כמה דרישות מהמודל, למשל שהיא בדקו כלי נאריות, שהיא בדקו עם אין שני משתנים, שמאוד קשורים בינם, אם הם מאוד קשורים בינם, התכן שמדל הרגרסיה או לא תקף, האם זה בוצקן? אין לנו מושג, אבל הם מחברים לא ציינו את הבדיקה הזאת במעמר, אז אפשר לחשוד שזה גם לא נבדק. דיברנו על זה שצריכים להיות משתנים במספר מתאים לגודל המדגם, כאן זה מצויין, משפר משתנים לא גדול במדל הרגרסיה ומדגם מאוד גדול, ודבר האחרון הוא איך מתייחסים למשתנים כמותיים למשל הגיל, שנכנס פה למודל כמשתנה רציף, נשמע הגיוני, זה אומר שלפחות לפי המודל הזה, עליה בגיל בעשר שנים, בין אם זה מיישרים לשלושים ובין אם מי 50-60, תשפיע במידה דומה על סבירות שהיאופי הדיקאון אחרי גל הקורונה הראשון. אגב במודל הרגרסיה ככל שהיא תקדמו בגיל היה פחות סיכוי לפגי הנפשית. המשתנה הקמותיה שנה שנכנס לרגרסיה הוא הציון בסולם הפגייה המוסרית. אז הציון בסולם הזה יכול לנוע נומר מיטי שהעדר בין וחמש, וכאן אותה ליה בציון של חמש נקודות, מי עשר עד חמש עשרה, לא בטוח שהמשמעות הכלינית שלה, היא כמו עליה בציון בעותם חמש נקודות, מי 35 עד הרבהים. מהסיבה הזאת החוקרים עשו מאוד נכון, ולא תכסו למשתנה זה כמשתנה רציף, אלא חלקו את המתופלים את הנשע הצוות לשלוש כתגוריות. השליש עם הציונים הכי נמוכים, אם הכי פחות תחושה של פגייה מוסרית, השליש המרכזי, והשליש הגבוה, אלו שרגישו אחר בפגייה מוסרית לפי מהניבה שאלון. וככה הם בנו את המודליה הרגרסיה שזה נכון ותקף. אז אנחנו מתחשמי פעם, הכר די תקף מלבד המדגם, שהוא מדגם בחירה, אנשים בחרוים לענות או לא לענות, ומלבד המודל שלא כל אלר פלנים ולא מאפשר לנו להוכיח סיבטיות. מה שכן המודל הזה מאפשר לנו זה לזכות גורם שהוא גורם סיכון מאוד משמעותי. זאת אומרת, אם להישת צוות יש תחושה שהוא צפה במעשה לא מוסרי, או שהוא נאלת לעשות מהעשהם או לא מוסרי, זה גורם סיכון גדול מאוד לפגייה נפשית אצלו. מה עם התוצאות? בואו נתרכז בשני מאפינים של המטופלים, כמובן, מידת הפגייה מוסרית והשני שאני בחר להתעסק בו הוא המין והשפה של המין על קיום דיקאון, תחף תבינו למה. אז לגבי, מידת הפגייה מוסרית, המטופלים שנמציאו בשלי שאליון של תחושת פגייה מוסרית, זאת אומרת, חבו הרבה פגייה מוסרית, האוד שרשיו לאחת מהביות הנפשיות שתייארטי, היש 2 נקודה שש. זאת אומרת, האוד סוכפל פש 2 נקודה שש, אם חבית הפגייה מוסרית. הקונפטנטס אינטרוול, ל-1, ל-2 נקודה שש, ו-2, לשלוש נקודה ארבע. דיברנו בעבר למשמעות של הקונפטנטס אינטרוול, הוא בעצם תריך שלנו להסיק מתוך מדגם, שהוא אמנם מדגם גדול, אבל לא אינסופי, על העולם האמיתי, על מה יקרה באמת? זה כמובן בתנאי שאין הטיות, שראינו שקבר יש. אבל נמר שלא יוע הטיות, אז הרבה חבר סמר, מרמז לי, איפה כנראה נמצאת האמת. ומת נמצאת כנראה איפושה הוא בין נמספר שתיים, לבין נמספר שלוש נקודה ארבע. השפעה של גייה מוסרית, על פגייה נפשית, היא עוד שראש או שנמצא איפושה הוא בטווח הזה. העוד שראשיו לפיטי S.D. לטיסמונת פוסטרומטית. אם הבן אדם חווה פגייה מוסרית, הוא ארבע נקודה שתיים, לא מעט אלה שהיו בשלי שכין המוח של פגייה מוסרית. אם רווח ברסמר של בין שלוש נקודה שתיים, לחמש נקודה שיש. זאת אומרת, הממצע בעצם אחרית דרמטי במחקר הזה, הוא אגברה פי ארבע של העוד שלפגייה נפשית, אם הבן אדם חווה פגייה מוסרית. נחזור עכשיו על מה שסיפרנו, לפני שנים מושלושה פרקים, המשמעות של עוד שראשיו היא לא רילי את עבריסק. אין פה ארך פלה של הסיכון פי ארבע נקודה שתיים. אלה יש פה ארך פלה של העודס. אם המחלה הייתה נדירה, אז ארך פלה של העודס דומה להרח פלה של הסיכון ופשר להגיד שעשיקוי לתסמון את פוסטרומטית הוא פי ארבע. אבל כיוון שהמחלה כאן שככה ביותר שלושים אחוז מהניסקרים חבו פי תסדי, תחשבו רגע על זה איזה נורא הזה ותחשבו איזה נורא הזה להיות מטופל בתיפול נמרץ על ידי בין אדם שוחשב נמצא במהצב פוסטרומטי ואיזה נורא הזה לבן אדם עצמו. אבל אם נחזור לניתוח יווה של התוצאות, כדי להבין מה משמעות של עוד סריש או של ארבע, אני אתן רק את התוצאות כיוון שהחישוב כבר פורט בפרקים קודמים, אבל אם נומר הסיכוי ללא תחושת פגיע המוסרית גבוהה הוא שלושים אחוז לחבות פי תסדי, אז אם פגיעה מוסרית גבוהה, כשהעוד סריש או הוא ארבע, הסיכוי הולה משלושים לשישים ושישה אחוז בחות יותר. סמתם לב שכשהמחלה היא לא נדירה, העוד סריש או הוא מגזים קצת בדרמטיות של הממצע. הממצע דין דרמטי ביותר, הסיכוי הולה ביותר מפשטיים בהרחים למשלושים לשישים ושישה אחוז. אבל העוד סריש או היה יכול לתת לנוראושם שהסיכוי הלפי ארבע וזה לא ככה. המאפיין השני שרציתי לדבר אליו, הוא דוגמס פציפית ל-1-1 בתוך מודל הרגרסיה, וזה המין ככה זה דיקאון. להיות גבר, לעומת להיות ישעה, היה עם עוד סריש או של אין. איפס נקודה שמונה לפתח דיקאון והקונפטנצאינטרבאל היה איפס נקודה שבע עד אחד נקודה אחד. אז מה אומרים המספרים האלה? כיוון שהעוד צריך שהוא איפס נקודה שמונה הוא קטן מי אחד המשמעותי, שליות גבר הוא גורם סיכון מגן למעשה, אבל כיוון שהרווח בר סמך. מתחיל עומני מי איפס נקודה שבע זאת אומרת אפשרות שליות גבר הוא גורם הגן, אבל מגיע עד אחד נקודה אחד, ערך שהוא גבוה מי אחד ולכן, בערך אחד נקודה אחד להיות גבר זה גורם סיכון לדיקאון בתוך מודל הרגרסיה נוכחי. המשמעות שליות גבר היא לא גורם מגן מובהק מדיקאון. לעומת זה, הקונפטנצי אינטר ועל הרבה בר סמך, עבור הפגיעה מוסרית היה רחוק מאוד מי אחד, אם רבה חסמך, רבה חסמך שמתחיל בשתיים ומסתם בשלוש נקודה ערבה, כל הערכים אפשריים במציאות, הם הרכים שבהם פגיעה מוסרית מגבירה סיכון לפגע נפשית. מה עם הרלוונטיות למטופל? פה המטופל הוא אנחנו עצמנו או אנשי הצב את הרפואי ועל אורפואי שמתפלים ב אנשים יכולים בקורונה. בחינת רלוונטיות צריך לחשוב על ההקשר והעל האם המדגם הזה הוא מייצג? זומנם, התרבות האנגלית אני בטוח שישונה מאוד מהטרבות הישראלית, אבל אפשר לחשוב שיש גם האפנים דומים בשתי התרבויות וכוון שאין לנו מחקר זהה בעיכות כל כך טובה גם ישראל, אפשר להניח שחלק מהממצעים במחקר הזה רלוונטים מאוד גם להוכלוסיית הצב את הרפואי בישראל שמתפל בקורונה. אני אסכם בצורה פחות מתמח את רעיות. נכשב שהישראל היא מדינה שיש בה מומחיות מאוד מאוד גדולה לטראומות ולפוס טראומה. אני לא בטוח שכל המומחיות הזו באמת בעלי ידי ביטוי, בתיפול ובמניה של המצבים הנפשים החמורים האלה, בהנשים שחובים טראומה כמעט יום יומית לאורת חופה ארוכה. אצל הצוותים שמתפלים בקורונה ואני מדבר בעיקר על הצוותים שומדים בנטל הגדול ביותר, בעזורים שיש בהם כמות גדולה של חולים קשים או במכלקות ששם בעיות קשות של חיים ומבט, ופגיעה באמונות המוסר הבסיסיות ביותר עלולות לקרות. אז למרות שהנושא היקרי של הפרק הזה היה בעצם, איך לנתח מהמר שמשתמש ברגרסל אוגיסי התמי התחלה הדסוף, כלל תקיפות וכלל תוצאות בעצם אני מרגישה הנושא החשוב של הפרק או התופעה עצמה, פגיעות נפשיות חמורות בצב את שמתפל בכל היקורונה והפשרות שהפגיעות האלה קשורות גם למצוקה מוסרית. עד כאן, תודה. היא כשבתם לרפואה נתמחת רעיות. אני שהיימי אינסקר לשמי התפרקים נוספים חפשור רפואה נתמחת רעיות בספוטיפה ובעפליקת יותר טופוד קסטים של גוגל והפל. בתרבי כפשר לראות את כל הפרקים הקודמים, כלל תקצירה הפרקים וכשורים למעמרים שעוז קירו. IBM, נקודה, פודבין, נקודה, קום. ליד רות.