הדובר מתמקד בשאלה מדוע אנשים, ובמיוחד יזמים ואמנים, משקיעים מאמצים רבים אך לא רואים תוצאות רצויות, כמו כסף או הכרה. הטענה המרכזית היא שהמכשול העיקרי אינו חיצוני אלא פנימי, ונובע מ"קודים" שכתובים בתת-המודע שלנו. אחד הקודים העיקריים הוא "פרדוקס החוכמה", שבו אנשים חכמים נוטים לנתח יתר על המידה כל סיטואציה, לחשוב על כל מה שעלול להשתבש, וכתוצאה מכך נשארים בשיתוק ולא פועלים. קוד נוסף הוא הפחד משיפוט חברתי והצורך באישור מהסביבה, אשר מונעים מאיתנו לקחת סיכונים ולפעול בגאונות. המוח האנושי, מתוכנת להישרדות, מפרש סיכון כסכנה ומונע מאיתנו לצאת מאזור הנוחות. הפתרון טמון בשינוי תודעתי: מעבר מחשבת "עובד" לחשבת "יזם", התמקדות בפעולות שמייצרות תוצאות ממשיות כאן ועכשיו, ופיתוח אישור עצמי פנימי (וולידציה). יש ללמוד לאהוב את חוסר הוודאות כחלק מהדרך ולהבין שהתקיעות עצמה אינה כישלון, אלא הזדמנות לצמיחה ושינוי פנימי הכרחי. בסופו של דבר, הצלחה אמיתית מגיעה כאשר אנו משנים את הקודים הפנימיים שלנו ומפסיקים לחכות ל"מוכנות" מושלמת, ובמקום זאת מתחילים לפעול, להיכשל, וללמוד תוך כדי תנועה.
שבוע טוב למועדון היחד החוז ולנוסעים המתמידים שלו, שבוע חדש, נקווה שהפסקת שזאת תמשיך והפרוץ עלינו השלום ונוכל באמת להתעסק עכבירה בצמיחה אישית ובפיתוח של הסקים שלנו ולא בהיסרדות בין הזקות, אז זה היכול שלי לכם השבוע לכלנו והיום אני באמת רוצה להדבר על נושא שאני המציףים אותי בשאלות לגבי זה גם על הכוחות שלי לאורך כל השנים וגם עכשיו במיוחד בתקופה הזאת זה בעצם הנושא הזה של למה זה לוקח כוכח הרבה זמן לראות תוצאות לראות כסף למה זה תקו על אמנים הרגיש שאני עושה המון ואני עדיין תקווה בלופים אין סופיים שכיויכול אני כל הזמן מגיע לעודת תוצאה אם זה כסף בבנג או חוסר כסף בבנג אם זה בתחומים אחרים שאנחנו מרגישים שאנחנו כן פועלים, כן שומים עוד פרוטקסט קונים אופילו עוד קורס משקיעים המון בלנסות לייצר תוצאות אבל אין תוצאות או לפחות לא תוצאות שאתם רוצים וסמים שם אז היום אני רוצה ככה למה פות ביחד איתכם את הקודם שהוא אני קוראת להשיטה שלי על גורית המפנימי כי בסוף אני מאמינה וזה מבוסס גם על מחקרים מדעיים כמובן שהתודהה שלנו עם ההרכת הפעלה שאפשר להתכסה לה בדיוק כמו מחשב וברגע שאנחנו מבינים שמה שהוא לא עובד למרות שאנחנו עושים מאמה עצמות שאנחנו כיויכול עושים את כל משקטוב בספר אנחנו צריכים לגל לזות להבין איזה קוד כתוב מקודד לנו בתודאה בחלק שאנחנו לא חסופים אליו כאנחנו יכולים נורא לרצות משהו מסוים ולהבוא דבורו אבל אם יש קוד פנימי שלא מאפשר לנו את זה אז אנחנו צריכים רגע לנסות להבין מה הוא ותודי בגד כאילו להרוג את הבא גזל לפצח אותו ואז נתחיל לראות את התוצאות וזה תהליך מהמם והיום אני רוצה גם להבואו אתכם רגע על איזה קודם כי המים בנו וכמובן לתת טיפים איך אפשר לשבור אותם כי זה החלק הכי חשוב בסוף מה אנחנו עושים עם זה אז מי שמקיר קצת אתם יודעים שאני אבית לצתת דברים מהמקורות כארבה פעמים אל מה לעשות כל החוכמה שם ובצפר קוהלת יש משפט שאומר מה שהיה אושי מה שנעשה אושי יעשה ואין חדש תחת השמש והרבה פעמים היו אוש שלנו במעמקום הזה וזה שוב מה שתיירתי לכם קודם שברגע שאתם עושים ממש פעולות ומגיעים לא אותם תוצאות אז נוצר איזה שהוא יאוש לא יאוש תעולה מלגדולה אבל נוצר איזה שהוא דחדוך פנימי שאונך נורבה פעמים צריכים להיזהר לא לפולבו כאילו אם זה לא יצליח את עכשיו אז אולי זה לא נועד דבורי אז אולי זה לא בשבילי כאילו אנחנו לא בערך הכנגים ככה אבל איך אורבה פעמים נותנים לזה להשתלת עלינו ומאמקום הזה אני רוצה רגע להביר לכם שאנחנו רובנו אנחנו תחת המשפט הזה גם אם לא שמעתם אותו מעולם הדבר הזה שבעצם אומר שמה שהיה הושי יהיה זה בעצם המקום הזה שאנחנו מאפשרים להצמנו להסתכל אחורה ולגיד האדך שוויתיק הזה ועסקתי תוצאות כאלה אז מה אני יודע להסיג עוד אבל אנחנו מסתכלים אחורה על הגרסה הקודם את שלנו וכל המאות שלנו והגב אני חושבת שזה גם בהמשך של הפרקים של ספר כהלת זה העבולוציה תודה תיץ שלנו זאת אומרת מתי יחדש תחת השמש לא כשהאנחנו ננסה לעשות אותו תודה בר וננסה לעסקת תוצא אחרת אנחנו נשנה משהו בתוכנו שאנחנו נצבור איזשהו ידע שהוא לא מתבסס על מי שההינו כבר אל על מי שהוא חדש ובעור רגע אני עוריד את זה רגע לרמט הפרקטיקה ואני ככה אתכם רגע למסה דרך הדבר הזה אז אם אנחנו כבר מדברים על ידע וחוכמה בואו נדבר רגע על המנגנון הכי חזק שאני רואה אצליל לפחות וגם פה במועדון אני מניחה שיש הרבה כאלה זה פרדוקס החוכמה אני אסתם תילב לא רכוח כל השנים שלי כמי המנת חירים שערבה פעמים לאנשים הכי חכמים ומבוריקים הרבה יותר קשה להצליח ויש לזה סיבה ואני קורא את לזה פרדוקס החוכמה ואגב יש לזה אני חושבת גם שם שאני קרה הנה הלסטיס פררלוסטיס וזה כאילו מרוב שאני מנתח את הסיטואציה אני משותק, אני לא יכול לזוז וצריך הגלעבין את זה ברמה של אני כלכם אנשים חכמים אבל אתם צריכים להבין איפה החוכמה הזאת מפסיקה לשרת אתכם אז הקוד הראשון באמת זה פרדוקס החוכמה, המנגנון זה שאנשים חכמים בנטיית טבעית שלהם הם מסוגלים הראשוב מה למדעות הנוגם סוף מהסב, מבחשובה תחילה, בוא נחפש מראש מה יכול להשתובש, איך אני יכול לנצח את השיבושים האלה ורק אז אני אצל הדרך, אני קודם חושב על כל הסנריו ועל אני אבחר את הסנריו הכי מתים, אבל מה קורה לנו בעולם העסקים והיה זמות? המקום הזה שבו אנחנו עושים אובר אנלסיס ניתוח יטר למעיה חוליקרון, אומני עוד לא יודע אוהזם מערכת הניצריך לשחלל, אוהז זה סוג של צוות אני חייב לגייס, לפני שאני מתחיל או לפני שאני אוזאת הצעד הגדול המקום הזה שומרת חם כל הזמן בשוק של שיטוק, בשוק של השיהיה אין דבר כזה בסוף אתם תראו שאני נשים בחודח החמים, מה תשמת חילים לנו, כי הם לא חושבים על כל מה שאלה יכול להשתובש או על הדרך הכי טובה להגיע לשם, הם פשוט מתחילים, הם פשוט יוצאים לדרך, וברגע שאני רוצה לדרך, אז אני איתה, אני אפול עכשיו זה שאתם חחמים לא יעף או חתכם להנשים שלו התאו, אנשים הכי חמים ואחים הצליחים בעולם מדברים בסמך על הכי שלונות שלהם וכמה הם למדום אתם, אז המקום הזה שלה לחקות לרגע שאני מוכן, המקום הזה שלה על ההגיד רגע, אני צריך עוד את זה ועוד את זה ועוד להתחזק פה ועוד להבין עוד מה שהוא לפני שאני רוצה לדרך זה מקום שהוא לא תורם לכם, והמקום הזה זה הזמנה עכשיו, איך אני בעצם יכול לשבור את זה? אני לא יכול להפסיק להגיד להצמי טוב, תפסיק לי אותך חם, תפסיק לחשוב קדימה על כל מה שיכול לקרות, אבל אני כן יכול להגיד להצמי שנייה, מותר לי לפעול, מותר לי להיכשל ומותר לי ללמוד לתקן את זה כי בסוף ככה מתקדמים, לא מתקדמים בתיאוריה, לא מתקדמים בזה שאני כל הזמן לחשוב איפה, מה, מה, מה, אחי חכה? או מה, דרך אחי טובה להימנה מהם יפסידים, או מה, דרך אחי נכונה על הצט לדרך, אלא מזה שאני צקבר לדרך, ניפול עם צריך, נפסיד קצת קסף עם צריך ונתקדם. ואת זה אני רואה בגדול אנשים שיש להם את המקום הזה שמחום להגיד להצמם רגע אני מרשאל להצמי רגע להיות, זה לא אפילו לא להיות טיפה שוו, אבל להיות כזה רגע פשוט להתחיל לנוע בלי לחשוב יותר מידע על כל הסנאריו, אז אני רואה אותם בסוף כן, מפסידים קצת קסף כן מתקדמים אבל מתקדמים מתקדמים ועושים תנועה קדימה לאברה הקסף הגדול. ושוב, אני בטוחה שאתם מסתכלים סביבכם ומסתכלים העורים רגע הוא פחות מוצח ממני הוא פחות רחה ממני איך הוא איך הוא יודע איך הוא יצליח ככה. וזאת התשובה חברים לא צריך לקחת את החוכמה שלכם ולהסים אותה במקום הכי משמעותי בעצלך שלכם. החוכמה, איתית קיים רק על ידי זה שהתבוליד הביטוי שהתתחיל לצאת לפועל גם אם בדרך אתם תחתפורי קושת עם על זה שהוא לא איזה לא היה, איך הוא לא איזה לא היה, אני אעשה להרחמא לעשות, אבל אתם לא טיפלו, אתם תמשיך ואתית קדמו ואתם כן יכולים להישה אין על החוכמה שלכם כך שאיקרם משהו, שתיפלו, שתיכשלו, שאתה אבדו את השביל הרגע בדרך שהחוכמה הזאת האזור לכם להתגבר ולמצאו שבחזרה את השביל לנכון לכם. אז לא לביתה לגמרי את החוכמה שלכם אבל פשוט לשימות הפרופורצות טיפה שונות. מנגנון נוסף שאני רוצה לדבר עליו מתקשרי שירות לזה כי בסוף, החוכמה שלנו זה גם עוד יכולת להיות בפחד שאим, אם אני בעצם שח שפולק הזאת ואני אפסיד כסף, אז אולי אני אחזם אנשים, אני שומעת הרבה פעמים אנשים שומרים להשתית ההרוגותי או אבא שלי ההרוגותי או לא יודעת מה, אנשים שכל הזמן איך פתליים איך הסביבה תשפות אותם אם זה לא יעבוד להם. וגם זה מנגנון שתשימו לב שהוא בעצם כל הזמן גורם לכם לתגור על הביצים במקום לעוף כדימה. אז המקום הזה שבו אני מסוגל להביא את עצמי למצב שאני הרבה פעמים אני גם רואה את זה, אנשים שם כאילו נורא רוצים לרצות ולהיות אנשים טובים וזה בעליהם כפרדוקסים להיות מיליונרים, כי כדי להיות מיליונר, כדי באמת להיות מסוגל להחזיק כסף לנהל עובדים. אני מדבר די אתכם על כסף גדול, לא רק שאני עכשיו יזם מתחיל ואני עובדים ואני לעוצות. אני מדבר הכי מנהל באמת להחזיק מיליונר.
מהרכת שלמה שמדפיסה לכם כסף. וערבי פעמים התחושה הזאת שאנחנו צועדים לאבר המקום הזה. היא יכולה מאוד בגלל ההשלחות שאנחנו לוקחים את זה שוב בגלל החוכמה שלנו. החוכמה שלנו, אנחנו ראים את לנו להשליך קדים, המאיקריים ומאיקריים ומאיקרים. והמקום הזה שבו יש בתוכנו מקום כזה שרוצה לי שער בסדר, להשאר אנשים טובים, להשאר אנשים שלא רוצים להחזבת הסביבה שלנו, לא רוצים לשפטו אותנו, אז אנחנו לא נפרסם עכשיו בזה, פוסט שעלו לגרום לאנשים לא לעוב אותנו, לא לחביב אותנו. ברגע שאנחנו מבינים את זה, אנחנו צריכים להבין שאנחנו חייבים, להפסיק להיות אנשים נחמדים ותובים באגברה הקודמת של זה. ולתחיל להאז להיות באמת מי שאנחנו ולדת שאין דבר כזה שלא יש פתותנו. כל בין אדם אחר שמצליח יש לכם גם איזשהו שיפות כלפה, ואגב מישם זה בה. כי כשאתם שופטים אחרים, אתם חושבים שגם אחרים בסוף יש פתותכם, ואתם נורא פה חודים מהרקום הזה, כי זה לא נעים. אז לא אומרת לכם על תשפטו אחרים, אני רק אומרת לכם תבינו שבסוף, זה שאתה שופט מישהו לא אם נעמים מחבוס שדבר ולהגם לקנות ממנו, ב-19.000 קורסים. או לקחת שירות ממנו. אז אל תפחדו מהמקום הזה שהשפתותכם לשלילה. זה תבינו שזה חלק מהמחיר שאתם מוכנים ורוצים לשלם. כדי לסחק בליגה הזאת של הגדולים, כי אין דבר כזה. אם אני אגיד לכם עכשיו, אי לא נמסק, או Steve Jobs, או כל אחד כזה, יפהילו את הסועלם גוגל ותירו כמה. אנטגוניזם גם יש כלפי, וכמה שיפותיות, אבל מה איך פת לכם? מה איך פת להם? זה משהו כסף, הם עושים משפיעים על העולם, הם יוצרים, אם פקט מטורף, הם מסדברים, פרנסה להלפי אנשים, למיליוני אנשים. ולכן, המקום הזה שבו אנחנו שוב עושים השלחות בתוך הראש עלנו, לאן זה יוביל אותי ממזה, אנחנו צריכים להתחיל להבין שזה המקום שבו יש לנו יפשרות לשלוט בתור צעות בחיים שלנו. בתוך הסיח הפנימי אז, אנחנו צריכים להתפוס את עצמנו, מסוכרים עם עצמנו, מספרים לעצמנו סיפורים שלא מקדמים אותנו, ולתחיל השנות אותם. אז גם פה המקום הזה של, אישתית הרוגתי או חברש לי, תתחזב ממני או whatever, חברים שלי, מהתיכון, אירועו ויגידו ומה יגידו, ולכל אחד מתנויושו, זה סיפור גזי של מלחיצ אותו. תשכרון זה. תגידו, זה בסדר, ואני מראש מסכים לזה, שיוענשים שלו הסבלותי. בסוף הדרך, אובעם צעדרך, אולי רצו לקנות ממני, עושה ברמה. אני לא עושה את זה עבור מה אחוזמן שהעולם. אני עושה את זה עבור, לא דת מה, מיליונה אנשים שאני הולך להשפיע למה, הוא מי הלפה אנשים, הוא מי האנשים שאני הולך להשפיע למה. זאת אומרת, אנחנו מספיק לנו גם נפעמים מה אנשים שהיא קנום מתענו, כדי שבאפוך למיליונרי. אז אנחנו ממש לא צריכים את ההדע והקבלה מוחלטת של הסביבה השלנו. זה מקום שאני ממש מזמיינה אתכם להתחיל לשחררת זה מתוך לכם, זה נותן ודעות מטורפת, וכזה קשור גם למקום הזה של היכולת לתת לצמן ווולידציה פנימית. ואני אדבר על זה רגע כי זה גם חשוב. בסוף אנחנו אנשים שם במקור, אני קוזן קוראת לזה המוח הנהנד ריטלי. במקום אנחנו אנשים שהמוח שלנו אוהב הדעות, אז לי חיור אוהב לשמור אותנו במקום, סייף או אוהב לשמור שאנחנו לא ניתמצק, כי לכל המוח שלנו מחובה את לסייבן ביתרי מוד, כי לא לא להתומצל לשמור מלם על הרגלים ולחזור עליהם, כדי שהמוח לא יצטרך על הזשקי המחדש כל יום הנרגיה. ולשמור עלינו בתוך כאילו וחברה, כדי כאילו דפעם בחיבות הפרוי מלאה, ראשוני ראשוני ראשוני שאולמוח שלנו, אנחנו נסרוד רק שנהיך לקמי שבי. רק שנרגיש היחות, רק שנרגיש שהואווים אותנו, ושיש לנו מקום כי מייפה זה במאה, המקום הזה שהאינו חיים במערות, בין נוצחים לחזור עם הצייד, אם לא היינו חוזרים צייד, היינו מנודים, ולא היינו איפה לישון, ולא היינו מישהו שישמור עלינו, היינו מתאים, זה באמת היה נגמר במעבט. הבאי הישה, המוח, עדיין רצה לכל דימא אלה. והוא מפרש כל תחייך עברתית, כל קישלון, כל דבר כזה שכביכול, מונה מאיתנו להיות בפרשוני, והוא מפרשוני זה כמעבט. והתמצאים אולב שבסוף, בביפני, בפני, בפני, זה הקוד שרצ לכם. והוא אמנה מכם לעשות הרבה מאוד דברים ולקחת המון סיכונים, רק בגלל החיבות הראשוני הזה. אז תתחילו להיות מודעים אליו, ותתחילו לסחק איתו, תתחילו להתהיל בו ספק. להגידו רגע רגע, רגע. לא נמות. וכשהקרם משהו, שהגרום לנו להרגיע שתחוסר השאיכות הזה או אתחוסר ההדה החברתית הזאת או חוסר אבלידציה, אנחנו נדע להתמודד עם זה. למה, כי כבר התמודדנו עם זה בעבר. כולם חבינו איזשהו דחייה פעם בחיים, ואנחנו התמודדנו עם זה, ותגברנו על זה. אז המקום הזה שלה לדבר עלה, תודה אשל החמלה, וין גם איפה זה בה, שזה מקום סופר, הסטר דותי, היא גם מאוד מאוד חשובה. ו. אבלידציה הפנימית, זה עוד משהו שאני רוצה רגע לדבר עליו. הדיברנו למה, אבלידציה חיצונית חשובה. זאת אומרת, למחשוב שאני יהיה מקובל על הסביבה ואני ארגי שייכות. אבל היום אנחנו כבר יכולים להתחיל להבין שזה לא יחריכי, כי יש לנו יכולת לסרוד, גם בלי השווהד ובלי שקולה, מיועבות, אנחנו באינסטגרם או whatever. אבל אנחנו צריכים להתחיל להצרלת מנובלידת יפנימית, זאת אומרת, להתחיל להבין שאנחנו מספיק טובים, כמו שאנחנו תמיד יש להן להתפתח, יופי, אבל כדי להסיגת מה שאני רוצה עכשיו, אני מספיק טוב. ואבלידציה פנימית הזאת, זה משהו שאתם צריכים להתחיל, בגלל שהוא לא תבעי, בגלל שזה לא החיבות הדיבור, של המוח שלכם, אתם צריכים להבוד עליו באופן פעיל. זאת אומרת, לתת להצמכם, פתבקחיובי, על דברים טובים שאתם מוסים. יום יום, שעה שעה עם אפשר. כמו שאמרתי כמה לפעמים, זה לעבור מול אמרה ולחייך להצמכם, לתת להצמכם מחמאות. ובעיקר להבין, שאתם זה לא תוצאה שלכם. התוצאה שלכם לא מגדירה אתכם. וזה עוד משהו שהוא במסה זה לאבר כסף, וזה גיוד. וכל הדברים שאנחנו בעצם תופסים אותם בחיים, כי הצלחה. אנחנו צריכים להבין שגענו לשם, אנחנו מדעים ירצה עוד משהו. זאת אומרת, זה לא באמת התחליט, התחליט זה לא להיות מיליונר. אני מכירה גם מיליונרים, היולי לקוחות כאלה, שהפסידו הכל, כמה פעמים, הפסידו, נחזרו להפת לכם, אירוי חועות פעמיליונים, לא פעם פת לכם. אגב, גם אני חוויתי משהו דומה בחיים שלי, אז אני יודע את זה על פסרי, התנודתיות הזאת, בין יש להן, אין סופית. ולכן, המשמעות האמיתית של המסה שלכם, הוא המסה עצמו. ההבולוציה והיכולת שלכם להאחיל וללמוד ולפתח בתוכחם את הפוטנציאל, שהיכול להאחיל תוצאות כאלה, הוא המשמעותי. והוא גם ארגב, וזה מה שהי אפשר לכם לשמור על התוצאה על ההורך שמד. ולכן, זה עוד משהו שההייתי צריכה אולי להתחיל איתו והוא חשוב, יש משהו בתקיעות הזאת, אפשר לקרוא לזה אולי תקיעות, מהגליות, לופים שחוזרים על עצמה המלעת, דברים שאני גם שומע את המון מילקוחות ומיקם, על לאופ הזה, גם החו בעצמו, יש לו משמעות, הדירה בהתפתחות שלכם. זאת אומרת, לבית רגע החוץה, ולדעת שיש לכם פופוטנציאל שקורה בשם חם, שאתה בצחים להגשים וחייב להתגשם דרככם. אחרת זה לא היה מדגדג לכם, אחרת לא הייתם בוחרים היום, ביום ראשון ותשו בשביל 24, לשבת פועיטי באו בפות כסט הזה. הייתם בוחרים לעשות משהו אחר, הייתם יושבים באיזה מקום, שאין לו די הגות, להיות איזה מורה בבית ספר, להיות איזה שחיר להיות, לא, לא נדאוג, אבל ברגע שיש פותנציאל שקורה בשם חם, אתם כל הזמן תחתפו, עודישנים, אני קוראיק לזה, כל הזמן תהיו מסוג של עודישן, לתפקיד הבא שלכם, לזרות הבא שלכם, אתם נדרשים על ידי, היקום לעבור איזשהו שינוי ולכן, התקיעות הזאת בעצמה, הסייזהות שלא מובילה לתוצא, היא המטנה שלכם כרגע. היא המקום איזושהי בוי שלכם, הזדמנות רגע להסתכל פנים אבל להגיד, "אר", אוקיי, אז זה לא שזה לא בשבילי, ואני לא ראוי, או עוד לא, או צריך להמטין, לא, יש פה עבודה שקרגע, אני יכול להתחיל להחיל, ולהסות, כדי להסיג את התוצאה הזאת, והשינוי הוא, אף פעם לא לינרי, הוא תמיד כבנתי. כמעז לינריות, לינריות זה בעצם ללכת בקב אחד, בככל שאני עבוד יותר כשהסיוטר דברים, על מדיות הרכור, סמתה, תתתתתתתתתתה, בסוף, בסוף, בסוף אני אגיע לאן שו. שלכם דברים על שינוי, כבר אינטי, אנחנו מדברים על מקפצה בתודעה. אם עד היום תפסתי את המציאות שלי, בצורה מסוימת, אבל המציאות שדופקת לי בדלת בעצם דורשת ממני, לשדרגרסה, להפוך להיות משהו אחר, וברגע שאני אופך להיות המשהו אחר, אז זה ברגע שאני, ותחב נדבר גם על עוד, עוד פעם מה יכול להתקוע את זה, וברגע שאני מבין שכדי להפוך להיות איש הסקים, אני חייב לדעת להיות מסוגל להחיל, הצלחה להחיל כסף להחיל לך זוות, להחיל כי שאלון, ככה את מה יקרא, אם אני אגיע לשם, ואני לא יודע להחיל את זה.
אני התמוטט ואני מוטטיטית את כל האימפי הרשו בניתי. שזה גם אגב קורר הרבה. כמו לאנשים שם הרווחים בלוטו ו. ופתאום הפסידים את הכל תוכמה שאני מישקע זה מחקר. ועמקום הזה שבו אתם בעצם מחשב מבינים שאתם בסוג של. מחני מונים שמכין אתכם לה. כיבת דתי להגיד, זה משהו מליטנטיקמו, כשבה ימונים קל בקרב, אבל לא רוצה להיות ישראלית. אבל זה ברך בנויה לא תאום הקום, שאני חובי את זה מחשב מתמנים בלאחיב את. אחת היכולת שלי בעצם להאחיל את השבע שאני רוצה להסיגו. מה זה רוצה להסיג טובינו? אם הפוטנציאל קורה בשמחם, זה כבר לא היה אנשאל הרצון שלכם, וזה משהו שאני. ממש מבקשת שתבינו. אין פה איזה משהו שאתם צריכים למצוח, כן, או להתמצא, או להיות אנשים, הדימים ולהיות טובים ולהתרום להנים, כדי להיות ראוים לזה. לא לא, ממש לא. כאילו אפשר איתרום להנים, אני לא אשום בעיהם, זה, אבל זה לא משהו יוביל את חמלת סלחות. ההצלחת הגיע מתוך המקום הזה שהאתם מבינים שזה שלכם, זה שלכם אתם מחוייבים לצעות בשביל הזה, אחר את הוא לא היה קורה בשמחם, השובר על החמת כל הכלים, כדי שתיץדו בשביל הזה. אז אין לכם פה איניאנ של אני רוצה בבקשה, בבקשה בבקשה לא, זה כבר שלכם, אתם רק צריכים להמשיך לצעות בשביל הזה. וזה, וחשבו נראה דוותיפה לפרקטיקה. בסוף מתוך הסייבתרי מוד של המוח שלנו, הרבה פעמים וזה עוד קוד חושם, הרבה פעמים מה שאנחנו עושים, אנחנו מתשוויםו למחשב, ולא משנה כל אחד בתחום העיסוק שלו. זה הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות את כל התחזוקה. טוב, אני הלרג על האים אלא זה אני עשה את זה, בסוף אנחנו מבינים שכל העבודה, ושקיב יכול שאנחנו משקים בהסק, ואז אני תוצאות, זה עבודה קשה, שעולה חתל כל מיני תחזוקה. אוקיי, לענות למעילים כן, זה יותר קל עם ההשרח שוב, לכתוב פוסט חוספני, שמביא לי מלא אנשים להסק שלי או מוכר משהו. השיףט החשוב ביותר, שאתם יכולים כבר היום לעשות אותו. זה לשאול תצמכם, על מנים עובד בהסק שלי. במנים השקיע, והאם שמונים אחוז מהסיעה שלכם, היא לענות לאזל הכוח כדי שהיא צעוד יותר מרוצה מהתוצאה שכבר נתתם לו, לענות למעילים, לסדר פתאום את כל הדסק, כדי שאלה כן יותר נקיב הראש להתרקז, לא יודעת מה, לעשות כל מיני דברים שהיכולים לחקות, או האם אני עסוק בשלוש הדברים? מחירות, סגירות, ושיווק, שזה הדברים, שבזוב מחניסים לי כסף. השיף שלכם צריך להגיע מה, מקום הזה, שבועת הם מבינים לאן הזמן שלכם הולך ולמה. למה? כי אני ברח. אני ברח למה כאום שקל לי, אבל אני לא רוצה לבורח. אני רוצה להיות הסוק בלייצר תוצאות. אז אחרי שאני הצכתי את התודהה שלי ושיו ואני תכף וכנס לשם לעוד מקומות שיכולים להזור לך ולנצח את התודה, זה התחלס. התחלסק, כמה אני באמת מתסק, ואם אני לא מתסק, או אם אני לא יודע לי תסק, במה מביא לי תוצאות של כסף, גלינגלינגלין בבק, בזה אני צריך להתחיל. בלדברים אישו שיודע להגיד לי, איך היום אני מייצר כסף, בלעשות, לייצר אוכן בתחום הזה. זה המקום, ובלי כלל, לרחוש עוד תוכנות שיהזרו לכם ולפתח כל מיני דברים שהכון מפתח לכם בעתיד, קודם כל כסף, תוצאה. מה עכשיו אני יודע לעשות, ויכול לעשות לא אחרי שאני ללמד את זה או אחרי שאני התחבר עם אישו אחרי שאני אסכיר צוות, או אחרי שיהיה לי כסף, ואז אני אזכור רצבת, היום, מה אני יודע לעשות היום, שיודע להביא לי תוצאה. ושוב, אם אתם לא יודעים, מה הדבר הזה, שיכול גלינגלין להוריד לכם, ממש כסף לתוך הבא, תתחילו בזה, תתחילו בלחשוב, איך אני מגיע לשם. בפשר להתיעץ כמובן גם איתי. אז השינוי, השינוי הוא באמת להפסיק להחלחשוב כמו שחיר בתוך ההסק שלכם, ולהתחיל באמת לחשוב בתוך יזמות, אוקיי? ולהבין שהדיף הולד שלכם, ובוצר לכלי לכם, וצרק לי עצר משמעת חדשה, לתוכנזון במוח, להפסיק ללכת למקומות שלנו, להפסיק ללכת למקומות שכי לוקיפית מיסייף, וכי ללכת למקום הזה שכוספ אותי, שסמותי על הפרסום, שפי תמורים את הפנים שלי ברשתות. שוב, ובכל אחד פה אם התחום מסוג שלו, וזה לא תמיד אורשת זה, אבל אם כן, just do it, "tue out there". תעזו לעשות דברים שונים ולהשקיע בהם, יותר זמן, יותר אנרגיה, כדי שתחלו לראות באמת תוצאות. כמעשה קורה השוב, ברגע שאנחנו עושים המון המון המון, פעולות ולא רואים תוצאות, אז נוצר לוב כזה שכך כך גם תודה, תתקשה לשבור אותו. ומה שאני רוצה זה שאתם תהיה צרוח שב? יציעה מהלופ הזה, כדי להביא תוצאות וכדי שהלופ הזה יישובי, ויהלכם רוחה של, "הוא, אה, אם אני עושה ככה", זה כן מביא לבטות תוצאות. אגב, זה לא תמיד, אקטים חיצוניים. הרבה פעמים, המקום הזה, וזה קרה גם לי באופן אישי הרבה פעמים בחיים, המקום הזה שבו בחרתי להשיט את הביקורת על עצמי שלא הסיטים מספיק, או אני לא אופטובה מספיק, או אני עוד לא אופטובה מספיק, וסתתי את זה למקום של רגע, רגע, רגע. אולי אני כן טובה מספיק, אני טובה מספיק. אוקיי, איך אני כמו שאני היום יכולה להשיג את ABC הזה שאני רוצה להשיג. ואיך שמזה שביכלל שם תהיד זה על השולכן שלי, ורתתתי בהנריאזות, כי בסוף אנחנו אינריגיה ובסוף, הטדר שאנחנו רותתים. זה הטדר שבסוף אנחנו נצפה ממנו על החיים ונקריסטה פוטנציאל של ההזדמנויות, של הנשים שפיתום פונים, אלינו, ברגע שאני עושה את זה, וזה עובד כמו כסף. פיתום מתקשרים אליך. פיתום אתה רואה איזה, מודאה מעניין. פיתום אתה מוצאי, אזדמנות, פיתום אתה הולך ברחוב מדברים השכן, שאף פעם שאתה מדיבלת המדברים תוקר יום, אבל פיתום באותו יום, הוא אומר לך שהוא צריך בדיוק את האיש מקצוע שהוא אתה. אז סינכרון הזה הוא מטורף. אז שוב, אני לא רוצה שתיפלו ללופה זה גם של אוטוב, אז אני צריך לעשות יותר, אני צריך להתאמד את זה יותר לא. הרבה פעמים זה להתאמד את זה פחות. אוקיי, כמו להיות בתאדר הנכון וכמו לחשוב איזה פעולות, אני יכול לעשות היום. שונות מהרגיל, שוב, דברים שאני נהל לעשות אותם יותר, כי הם לא מסוכנים עבורים, מסוכנים תודעתית, ואני יכולים להשקיע בהם הרבה פחות אנרגיה, זאת אומרת, אני בשעה יכולה לכתוב עכשיו פוסט או לעשות איזשהי פעולה מחירתית, ואחרי זה לנו עקול היום, כי זה כבריבי לקסף, זה כבר הסגרית הפינה, ולא להיות כל הזמן בתוך המסביב, ללכת מסביב לדבר הזה. עוד משהו, שהוא משמעותי, ואני חושבת שבתוך מדינת ישראל, יש לנו איתרון מאוד מאוד גדול על אנשים אחרים. ולפני הפעוט כסדיברתי פה עם אבי כמבוגם הזכיר, שמשהו כזה, שהוא מאוד מאוד טוב וזה. ואני מניחה שכולנו מאוד טובים, זה כאילו אחד התחונות הכי חזקות בי הזמות ואיך הדברים שמכליכים בי הזמות, זה עבע דעות. היכולת לייחה, היכולת להתמודד עם עבע דעות. עבע דעות הוא מצב הצבירה של כל היזמים, כל אנשים שדמצאים בתיפוס מתמיד על הר, על הר ההפשרויות, על הר ההזדמנויות. זה חלק מהדיניי שלנו, וזה חלק שאנחנו למדנו את מרחת על הצבים שלנו, לשט אותה. עכשיו גם בעיקוב הזה, שכיויכון אנחנו מרגישים עכשיו של. עשבו, המשהו כתב לי, למה זה לוקח כל הר הר הר הר בזמן? את זה משאלה הזאת היא. היא כבר פרדוקסלית, כי אם אני מצב עבדעות שזה, אני לא עד הבורי, ואני צועד בשביל הזה, אז אני כבר צריך להבין שיקח כמה זמן, שהיקח, אבל בזמן שזה לוקח, אני עובר מה את המורפו זה. והנושא הזה של האיבד דעות, שהוא גורם להערבם איתנו, כי שוב איבד דעות זה לא, זה גם לא משהו כבוע. זה יכול להיות איבד דעות באמון תחומים, וזה יכול לפגוש אותנו בהערבי, מצבים, ובהערבי. בהערבי, אם אנחנו נגיד נשווה את זה, למטה פורש אל טיפוס על הר, אז אני יכול לפגוש את האיבד דעות בהערבי, חלקים במסה. אז גם היא לא כבוע. אוקיי, אני יכול פתאום להפסיט כסב, פתאום להבד איש צוות שאני מאוד שמחתי עליו, או פתאום להבין שאני צריך לגייס אנשים, ואני לא יודע אם אני יכול יסמוך עליהם, וכל מיני דברים שכל הזמן איש איבד דעות, בכיצור בכל תחום שכל צד שאני סתכל עליו. תסימו לב שכי ישראלים, אנחנו לא סתם עומדים על ה. הם מנצחים במפתע, יזמות העולמית, אני חושב שיש פה אחר בייזמים לנפש, והסיבה היא באמת המצב הקבוע שלנו, ארגב לא רק ישראלים, כי זה שזור גם בהיסטוריה שלנו, כי יהודים, שכל הזמן אנחנו נרדפים, ורודפים אחר רד ובאפם אולי לנו את המקום שלנו, וכי זאת אומרת, אם צריכים להיות יצירתיים, ולמצית עצמנו מחדש, ובמקומות שהיה הסורולה, באירופה בזמנו, או גם האמת בערב המדינות ערב, לרחוש נכתשים, או להיות בעלים של דברים, אז היינו צריכים כל הזמן, להמצית עצמנו, אז אנשים נראו בנקאיים, והתחילו להתלצבור רחוש וקסף בצורה שונה, כי מתוך המקבלות.
יש בידות, יש בישראליות במיוחד החשב הכל התקופה כששאנחנו עוברים המלחמה. משהו שכבר, כי בכל חינך אותנו הרבה יותר חזק, בלי שיתמצנו בונגיד זקינו נכפה לנו להתמודד עם יבדעות. תשימו לב מה מאירות, ויש לך לככם פה עם העורים להילדים, אני בטוחה מה מאירות שבאנחנו מסוגלים להיות יצירתיים ולהפיג חרדה על העבורנו, עבור העילדים שלנו, עבורנו כהורים כדי לא להתנהל בדרתת של עומדים לראות על הנותילים, אנחנו יכולים למות כל רגע. מה זה דורש מאיתנו? ואיך זה פתח באנו את החודיות הזאת של מערכת הצבים שיודעתי, תושש מאוד מהר. הנה, הייתה מלחמה. פתאום ביום 50, אין הסתיים מהמלחמה, ביום 60, וחוזרים לביצפה, חוזרים לשגרה להכין סייניים בווקא, ושוב, אני מדבר את כרגע להורים, אבל זה כמובן לכולם, פתאום להתרגע מחדש להגיע לעבודה, המון דברים שובייצם כל הזמן מחריכים אותנו לפעול, לא רק לפעול בחוסר ודעות ולנו האם הרוח, לייצר להיות בעיצירתיות, לייצר איבד דעות ברמה אחי הכי גבוה שיש, והמקום הזה של, אני אבטוח רק, אני צריך לחקות שעקור לייצור ויירגע כדי להתקדם, בוא נחקב, בוא נראה לנו את הפרווי לגיע הזאת. אנחנו יודעים להיות בסדר ולהתמודד, גם שעקול, רואה שבבנו, ובכל לא בעורים אחר חוזרים למחמה או לא חוזרים למחבה. ואם אנחנו פה, ואם אנחנו משקים בעיסק שלנו, ואם אנחנו פה משקים בעצמנו, וזה מטורף, תריםו להצמך הם על הדבר הזה, ושוב, גם אם הוא כביכול נכפה לנו מתוך הזה, הוא תשע לנו כי יודעים כישראלים, זה איכות, זה איכות שאין אותה להמון אנשים אחרים בעולם הזה. וזה משהו מהמם שאנחנו חוכים לנצל אותו, והניצול של זה, זה בעצם היכולת להאחיל מתח ולא לא לברוח ממנו, אלא להבין אוקיי, אני עכשיו, צריך ללמוד איך להסתדר עם זה. אני צריך להלהבין מה זה, חושם רגישי ואיך להתמודד איתו, אני צריך להבין איך לפול ולקום האר. וכל הזמן, הנורמליזציה הזאת של הקיוס, כאילו, אין, אנחנו, זה חלק מהדיני שלנו, וזה משהו שהוא, אני בטוחשת את תמדים, חלק מהכם, גם היו רוצים לברוח במלחמה להיזהי בייוון או בטאילנד ולא לחזור לפעול העולם וזה גם מובן, אבל בסוף את זה נשאר הוא חוזרים לפרוטמיד ובוחרים כנלית מודדים המציאות הזאת, זה אומר הרבה עלינו. וזה אומר הרבה על הדייניי שלנו. ואני רוצה רגע שאתה אצור במקום הזה ובאמת, תקחו ממנו כל מה שאתם יכולים לעולם ההסתקים והיה זמות. כי מערכת הצבים חזקה, גמישה כזאת ואני דה בפנטל תלות, היא איכות נדירה, נדירה. שאני לא סתם בוחרת לדבר על זה, כי אני חושבת שאיך הדברים הכי, הכי עוד שמתיעים בהיכולת שלנו בעצם להצליח או קוד מאוד מאוד חזק שיש לנו, שגורם לנו לא להצליח, זה איזשהו, תרמוסת פיננסי בואו נקרא לזה, זה בעצם המקום הזה שבו אנחנו מחליטים, כמה אנחנו נוראוים. זאת אומרת, אני עכשיו, בלי שאני סם לב, אני יודע למשל, שאני צריך 30 מלפשקה בחודש, כדי להסגור את החודש הזה. מתחת לזה אני לא יכול, אני אבא מינוסים, אני אתחיל להיות בלאחת, תסתים אולי אפשר לא משנה איזה סחום, אחד יכול להגיד חמש תפי, אחד יכול להגיד אישמונים אלף, זה לא משנה, או מיליון. ברגע שסמנו את הסחום הזה, זה הסחום שהיא כנס לכם כל חודש לבנק, ואתה שאלות עצמך גם, איזה סחום אתם צריכים. ואיך כל חודש באופן פילאי במרחוד, זה גם קורה. המקום הזה, זה בגלל שיש, איזה שהיא זיהות, שאנחנו בעצם מחליטים מה תקרא את הסחוכית שלנו, של מה אנחנו ראו, אם לקבל, ומה אנחנו יודעים להסיג, שוב בעצם, בלי שאנחנו עושמים להם, אנחנו מצליחים להסיג אותו, ומצליחים לשמר אותו, עכשיו, כדי לשבור את זה, כדי להגיד טוב, אז עכשיו אני לא רוצה עשרים, חשבושים אלף שקל בכל, שאני צריך מיליון שקל בכל, שאנחנו צריכים בעצם לשנות את הזהות שלנו, אנחנו צריכים בעצם להבין, שאנחנו לא יכולים גם, להסתמך יותר על זה ש. אוקיי, אז נעבוד קשה ונסיג יותר כסף, אנחנו צריכים להבין שעין, ופה אני חוזרת על המקום הזה, שנמראה לך את העצבים. מערכת העצבים שלנו, איזו שבאצע מחזיקה את הקוד עם האלה, וברגע שאנחנו יודעים לכנכת המערכת העצבית שלנו, כי מה זה מערכת עצבית? זה בעצם החות שדרה הזה, אני חושב שהפילו, ליטרל איזו עובר, בעכות השדרה, זה חות השדרה, שבאצע מספר את הסיפור, של מי אני, למעני מסוגל, למעני לא מסוגל, מה תקרה שלי, מה אני חושב על עצמי, למעני ראוי, סיפור שלהם, שלך אחרים תופסים אותי, אבל מה שקורה בפועל, הוא הרבה יותר מרחיב, כי ברגע שאנשים במצקוקים לסכום כסף גדול יותר, אם זה חס וחליל על איזו עליך רפו, היא ניתו אך, לא יודעת מה, להפילו להוציא ספר, להוציא, פי תומנשים סקוקים לסכום כסף גדול, הם מגעיסים את זה בכל דרך אפשרית, ומצליחים גם, מצליחים, אני כואז נרואה, אני גם תורמת לאנשים שצריכים פה כסף זה, כל אחד תורם להמשקה לי על אני על המחמישה ביון שקה. מהמא? אז אם אנחנו יודעים לעשות את זה כשיש, שורך המתי, אנחנו צריכים להבין שאתה, צריכה המתי הזה, אנחנו צריכים להיצר בצורה, הכתיבית, כי כל לא את אנחנו נשאין להכור ונגיד, אוקיי, זה המציאות, זה מה שאני יודע לעשות, זה מה שמה הרכתה, את זה באמשלים מחובטת, לשמור בעבורי, אז אני שיון להפרות את זה, גם נגרום למערכת הצבים להשתולל ולגרום לכם ללסר וסבר שבות, אז גם בלי שאתה רגישו. אני תכף, אני תכף יגב בנקודות האלה גם, כי זה גם חשוב, אבל המקום הזה שאתם, אתם צריכים להגל להבין את זה גם. אם אני מבין שאני יודע לעשות, אז בו עכשיו תראה, הוא יהיו תראה, הוא יהיו תיגם חשובה. אז זה שאני קילו, עודו, אני דייזהר. הרבה אנשים יש להם סיפור של מה מגיע, אם לא מגיע לי לפי מידנה אגד יפה, לא ידנה אגד יפה, זה אתם נצחים למה רגע מזמן, מזמן, מזמן. אבל המקום הזה שבוע אתם יודעים לעשות כסף, בדיוק את הכסף שאתם צריכים כדי לזגור את החודש, הוא המקום המסעים פה. אז אתם צריכים להבין שבסחק כל אתם צריכים להלמד את עצמכם, את התודהה שלכם, לייצר יותר כסף. והמקום הזה שלה, לעשות את זה גם בלי להצדיק אתם, בלי להבין בעצם שאני לא מייצר מנטליות של טוב, אני אבוא עכשיו לעבוד יותר כשאלה, לא, אני אבוא עכשיו לתת ערך יותר גבוה. זה מקום שהוא מין בלומים, כי אתם פתאום מבינים שהערך שלכם הוא מספיק גבוה, ואתם פתאום יכולים להעלות מחיר. אם עד היום אחרתי מוצר בסכום מסוים, אני מבין פתאום את הערך, אני יודע שאני מגיע לי יותר, אני יכולים קורא אותו מביכיר כפול אפילו, ואנשים יש אל מול אחר. כי זה עדיין אותן להם את הערך שהם רוצים. והמקום הזה שבו אנחנו מאפשרים להצמנו, להצמנו ככה על החלון רעבה של החיים, אם המוצרים שלנו, שאנחנו עמוד שעבר, אם אנחנו עמוד שעמכ, כי אנחנו עסק, כלפחות בהתחלה, ארבע יותר, אז זה יוצר איזושהי תלתלה, כי פתאום אני, אני אףרון של העסק, אנשים ישפטות, אנשים מגידוי שלנו, אני לא בסדר, אם אני חשל, אז אני נחשלתי, אבל המקום הזה בעצם, אפשר לכם באמת את ההחסיפה, מתית לקהל שלכם, למי שכן רוצה לשלם, לכם למי שכן, הוא עדתם להוביל אותו. אם זה להסקעות נדלן, אם זה להשקעות, אם זה למשלתם לא מחורים, המקום הזה שבו אתם אפשרים להצמכם להיות השליחים של הפוטנציאל שלכם, ולהמוד להיות אוטדר, ולהבין שמערכת ההצאבים שלכם, יכולה לחבות על תלה, אבל היא לא תתמותת, היא חזקה ויציבה, בזכות כל מי שאנחנו, בזכות מה שאברנו. וההמקום הזה שבו אתם מסוגלים לך בקד זה, ולא להגיד לצמכם, לא יקרק לום, אני לא עושה בחיים, אני לא יפגעה, הכל בסדר, הכל בסדר, זה לא, זה לא זה, זה להגיד, אני יודע שאני יכול להפסיד כסף, אני יודע שאני יכול להפגע, אני יודע שאני יכול לעשות תעויות, אני יודע שאני יכול להתרסה, אבל אני סומך על עצמי, שאני ידל הצאת מזה, ופה הגיימצ'אנג'ר, אתם התחילים לדבר לתודאה שלכם, ולא לדד לתודאה שלכם, לשלות בחם בתוך הדיפול, בתוך הברירת מחדל שירי חונחה, להמין שהיא, ואז נוצר השיף את התודעתי, ואז מה שהיהו שהיא יקבר מתבטל, כי מי פוזלו יכול להיות אותו דבר, כי אני לא אותו דבר, וזה המקום הזה שבו אין חדש תחת השמש מקבל תפנית, יש חדש תחת השמש, אני חדש תחת השמש, אני הבן אדם, שהיא ויחשב לתוך החיים שלי, משהו חדש, ביסכוץ אישה אני מאפשר לעצמי, לחשוב אחרת, להעז לסימת עצמי בחוץ, להעז לדבר את התחנים שלי, לדבר את השפה, שבתי רצא,
וכל אחד מכם יכול לקחת את זה עכשיו ולהשליח את זה על התחום מסוג שלו. אוקיי, הכל זה אפשרי בכל תחום. ועוד משהו ככה לסיום ואז אני רוצה להשיר כמה דקות לשאלות של החם. הרבה פעמים ונוצא את זה לכם רגע דוגמם האסית. הרבה פעמים כשאנחנו מרגישים שאנחנו נוגעים בהצלחה, אבל עוד לא נמצאים בה שאנחנו רוצים את הסכום כסף הזה, אבל לא יודעים באמת להצר אותו. הרבה פעמים אנחנו צריכים לשאול את עצמנו. לא רק איזושינוי תודעתי אנחנו צריכים לעבור, זה אחד הדברים. אבל דבר עוד יותר תחשוב הוא בעצם לשאול את עצמכם, אם אני כמה מחר בבוקר, ויש לי את זה. יש לי את החמסטר מיליון דולר שאני רוצה, הגעתי ליד שלי, יאללה, מחשב. ותתחילו באמת לשאול את עצמכם, מה קורא שם? ולא סתם, הוא היה איזה כיף, אז יהיה לי בית עם ברכה ויהיה לי, והסק שלי עבוד מהצמור, ואני בכושי, אני לחלב עוד רק יום בשבוע או שעה ביום או עולבר על כל הדברים התובים. סבבה, בצאשירו את זה רגע בצד. מה עוד? מה עוד קורא שם? והרבה פעמים כשאני מגיע להשאלה הזאת, אז פתאום צפים החסימות האמיתיות, צפות החסימות האמיתיות. כי מה קורא, למשלת אלחם דוגמה לזה בחור שעה ועדתי איתו. ושאלתי אותו את השאלה הזו. ואז התכנול דבר הזה שובלצה מהסק שלו, שהוא יגיע לשם לעצלחה, בחי הבית עם הבריכה ואיזה כיף וזה יופי, וכולם הגידולו איזה מדימו. ופתאום מבין שהוא הולך להנהל אסק, עם המון הובדים. ומתוך הסיפור הזה שהוא מתחיל להגיד כן, אני לא יודע אם אני מסוגל, אם יש לי כוח, אני אשח לי בשליל זה פתאום ספה לא בתודאה, צפה לא בתודאה סיפור, שעה בשלו, שפשת רגל, כי האובדים של עה בשלו, חתרות החתב, ואיפה אותו בעצם מהחברה ואונישר בלי כלום. לקחו לו את החברה. ועצם לבחור הזה ניצревה בתודאה חשיבה שאולו יכול לסמוך שאנשים, לסמוך האנשים, כי ויכול זרים שאינלו ורוי את האסק, ויש מרוי את האינטרסים שלו כבר האסק. ולכן, מה שהקרלו כשהוא יצליח ואינל מלאובדים, זה מלאוודה. הוא יצטרך תומיקרומנד ג'ברי 1, הוא יצטרך לעשות להם בקרה, ולבדה שלו עובדים עליו, ולא גונבים אותו, ולא מרוצה את זה. שבמיתוך המקום הזה, ופתאום מבין למה הוא כל הזמן מחבל בצמיכה שלו, הוא לא היה יכול להגיע לצמיכה, היא מולו היה מחבר את שתי הנקודות האלה. ומבין שאת שאולו יש אחרת המקום, זה שהוא כן יכול לבנות צוות, שהוא יכול לסמוך עליו, וזה לא ידרו שמימנו להבית המשפחה ולהיו 24/7 בתוך האסק, שאוד הפעם, מרוצה את זה, הוא לא רצה את זה. וזה היה הקוד שמנה ממנו בעצם להגיע לה, מצב הזה של ההצלחה. ומתוך המתוך. שבירת הפרדיג מה הזאת, הוא הצליח לפעוץ, ובטוך שנה ובאמת הגיע לאן שהוא רצה להגיע. אז אני מזמינה את כל אחד מכם, באמת לעשות ככה, עודיים הצמכה ולשולת הצמכה, כשאתם תגיעו למקום הזה. שום לא מביתה אנשים שחודש חוצה עם אנשים להרווייה קצת ולא מצליחים. זה היתה הליך טבעי. בביתה אנשים שמאמת מרגישים שהם באיזושהי הוא לופ, קשה טוב אני, של כל פעם יש תפוסים שחוזרים על עצמה. עוד פעם לא חייבים גם להיות בעצמאים, זה יכול להיות כל פעם להתחיל עבודה והבוס מתאמר בנובות הצורה. או משהו שכל הזמן חוזר אחריו על עצמו סליחה בלופים. וברגע שאני מתחיל להבין שיש המתפוס חוזר, אני צריך להבין רגע מה יש בתוך המערכת שלי שמפיל עבורי את ההזדנות לצמוך. ובגזע אני אומר לכם שכל תקיעות כל חסימה היא בעצם הזמנה לסמכה. כי ברגע שנגיד, נקח את הדוגמזות של הבכור הזה. ברגע שהוא עבין שזה מה שמונה ממלו את זמוך הוא היחייו להיכנס פנימה. והשינוי את זה ביחד ולהסות עבודה. לעשות עבודה על זה שהוא מזמין את עצמו, לסמוך על עצמו שהוא יבנה צוות, שלא יבגוד בו וגם אם כן שהיו לא מנגנונים, שהוא הוכל לפה כיח על זה, וזה לא יקריס לו את העסק. אז מתוך המקום הזה הוא בעצם בנה בתוכו את החוזק הנפשי, את הידע, פיננסי, החוזי, היכולת להתמודד לנהל אנשים בצורה נכונה שהתגביר להם נמנות. הרבה דברים שהוא בעצם אנחנו כיבלעסקים, בסוף נמד תוך כדי הסייה שלנו בשטר, כן, מה לעשות זה חלק מהצמיכה שלנו, אבל הוא למד את זה מראש, כדי להפשר לעצמו להיכנס לתהליך הזה, כבר בלי הפחד הזה שזה יקרלו. ובגלל זה אני אומרת לכם בסוף, כל החסימות האלה הם בסוף הזמנה מהמת להצמו, והיא מנכו לא בית נגדות, שהגב ההית נגדות לתהליך ולהגיד, או, איזה, בסע, זה כל פעם קורה לי, איתו, איתו הם זה קוררו, ואולי זה לא בשבילי, אולי זה, ואתה חיל להסתכל על הצדדים, על התחיל חפשו, על העבודה, בתור, שחיר כי, על לא עוד זה חיררים את ההסתק, הרבה פעמים פה אתם, אתם כאילו סוטים האדרך בלי להבין בעצם את החוקי המסטחק. וחוקי המסטחק האמיתים נגדתי בהם עכשיו ממש בקצרה, אבל אלה חוקי המסטחק שאתם צריכים להתחיל להמנת עצמכם בהם, להבין מה חושם אותי, ושוב, השאלה הזאת של מה יקראים אני אצליח, ובאמת ללכת לשם, ולהבין מה אולך, איך הוא הלכה לראות הסדריום שלי, וממני חושש הרבה פעמים הגללנו את הקוד שהחשב חושם אותנו מילה הצליח. והמקום הזה שאני בעצם, הסוק יותר מדי בעליות, חכם ולהשליך קדימה, ולהחשוב מה הלולי להתגליש, תבש במקום לפעול ולצאת לדרך, והוא אולי לפעול קצה. והמקום הזה שאני, הסוק בעסק שלי, בדברים ששומרים אותי בהסף דאטרי-מוד ולא בצמיחה. והדבר הכי חשוב, זה באמת המקום הזה שבועוני עושה שיףט, והוא אומר, איזה פעולות אני הולך לעשות, של חות להיות שמונים אחוז מהסייה שלי, בהסק שמכניסות כסף. איזה פעולות עם איזה אנשים עם איזה שותפויות, אני רוצה להיות מרוקה זו במקום הזה, והסדרה דיפויות של צריכות להתמוך בזה, שאני עסוק בפעולות שמפמכניסות לקסף, ולא בפעולות שמערק מרוקנות אותי גם לפעמים איני רגע. אני יכולה להמשיך עוד שהתיים כי יש עוד הרבה מלומר. אבל אני רוצה קצת גם לשמוע אתכם, אז כל מי שהיה בפוט קסט אנחנו נפרדים כאן, ומי שכאן ורוצקצת לדבר לשתף, אני אצור את ההקלטה ונעשה את זה ביחד.
Podcast Summary
Key Points:
הקושי לראות תוצאות נובע מקודים פנימיים בתודעה שצריך לפצח.
"פרדוקס החוכמה" - ניתוח יתר מונע פעולה ומשאיר אותנו במקום.
הפחד משיפוט חברתי וחוסר אישור חיצוני מעכבים צמיחה כלכלית ואישית.
המוח שלנו מתוכנת להימנע מסיכון ולחפש אישור, מה שמונע מאיתנו לפעול.
המפתח הוא לעבור מחשבת עובד לחשבת יזם, להתמקד בפעולות שמייצרות תוצאות מיידיות.
יש לאמץ וללמוד לאהוב את חוסר הוודאות כחלק בלתי נפרד מהדרך.
אישור עצמי פנימי (וולידציה) חשוב יותר מחיפוש אישור מהסביבה.
התקיעות עצמה היא הזדמנות לצמיחה ושינוי תודעתי, לא סימן לכישלון.
Summary:
הדובר מתמקד בשאלה מדוע אנשים, ובמיוחד יזמים ואמנים, משקיעים מאמצים רבים אך לא רואים תוצאות רצויות, כמו כסף או הכרה. הטענה המרכזית היא שהמכשול העיקרי אינו חיצוני אלא פנימי, ונובע מ"קודים" שכתובים בתת-המודע שלנו. אחד הקודים העיקריים הוא "פרדוקס החוכמה", שבו אנשים חכמים נוטים לנתח יתר על המידה כל סיטואציה, לחשוב על כל מה שעלול להשתבש, וכתוצאה מכך נשארים בשיתוק ולא פועלים.
קוד נוסף הוא הפחד משיפוט חברתי והצורך באישור מהסביבה, אשר מונעים מאיתנו לקחת סיכונים ולפעול בגאונות. המוח האנושי, מתוכנת להישרדות, מפרש סיכון כסכנה ומונע מאיתנו לצאת מאזור הנוחות. הפתרון טמון בשינוי תודעתי: מעבר מחשבת "עובד" לחשבת "יזם", התמקדות בפעולות שמייצרות תוצאות ממשיות כאן ועכשיו, ופיתוח אישור עצמי פנימי (וולידציה).
יש ללמוד לאהוב את חוסר הוודאות כחלק מהדרך ולהבין שהתקיעות עצמה אינה כישלון, אלא הזדמנות לצמיחה ושינוי פנימי הכרחי. בסופו של דבר, הצלחה אמיתית מגיעה כאשר אנו משנים את הקודים הפנימיים שלנו ומפסיקים לחכות ל"מוכנות" מושלמת, ובמקום זאת מתחילים לפעול, להיכשל, וללמוד תוך כדי תנועה.
FAQs
זה קורה כשהתודעה שלנו מקודדת בקודים פנימיים שמונעים מאיתנו להתקדם. כדי לראות תוצאות, צריך לזהות ולפצח את הקודים האלה, מה שיאפשר שינוי אמיתי.
פרדוקס החוכמה הוא נטייה של אנשים חכמים לנתח יתר על המידה ולחשוב על כל התרחישים האפשריים לפני פעולה. זה גורם לשיתוק ומונע מהם להתחיל ולעשות צעדים מעשיים.
הפחד משיפוט גורם לנו להימנע מפעולות נחוצות כמו פרסום או לקיחת סיכונים. חשוב להבין ששיפוט הוא חלק מהמחיר של הצלחה גדולה, ואין צורך באישור מוחלט מהסביבה.
ולידציה פנימית היא היכולת לתת לעצמך אישור וערך ללא תלות בדעות חיצוניות. היא מאפשרת לך להאמין שאתה מספיק טוב כפי שאתה, מה שמקדם ביטחון ופעולה.
על ידי שינוי הפרספקטיבה: במקום לעשות יותר מאותן פעולות, חפש פעולות שונות וממוקדות שיובילו לתוצאות מיידיות. שאל את עצמך אילו פעולות מביאות כסף היום ועשה אותן.
תקיעות היא הזמנה לשינוי בתודעה. היא מצביעה על פוטנציאל שדורש ממך להפוך לגרסה מתקדמת יותר של עצמך, ולכן היא חלק הכרחי בדרך להצלחה.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.