הפודקאסט של תום ומאיה (עונה 5, פרק 7)

ילדים, הסכת לי ילדים על הולמם ישפטים. בשיטוף הכריה האקדמית עונו. מגיש, יובל מר. פייק יואב, פייק ישב על הכיסב הכיתה. על הבוקר, שיעור חברה כפול. הנקבר, יפה. לפחות זה שיעור חברה ולא שיעור אנגלית, אמרתום. בזמן שמעי לכנסה לכיתה, וזמדמה לעצמא שיר לא מוכר. עם השלי הכי טובה, אין כמוהה במדינה. היא יוסע כל משלם, היא המלכה שלה העולם, המלכה שלה העולם. מה זה? של מי השיר הזה, אתם? של המשפחה שלי, אמרה מה היה בחזרה. אבא שלי כתב להים השיר דרך הפליקציה של בינם אל החוטית, שיוצר את שירים. אייי, שרנו את השיר הזה כל הסוף שבועה והוא ממש את הכל לברוש. הפליקציה שיוצר את שירים, תהיו גב, איך קורים לה? סונגי, והיא ממש מגניבה סיפר המאיה. התרק מכליס לתוך המילים, ויוצר את לחשיר שלם עם מוזיקה הזמרים ועקול. יולה כסף, שאלתום? לא, היא בחינם, אמר המאיה. יצרנו אפילו שיר הלולו, הכלבה שלנו. איני, תקשיבו. מהיה, איזה איזה איתה שיר. הפיזמון שלולו לא חוזר על התמו 20 פעמים. לא אצלחנו לתקן את זה, אמר המאיה, וילדה הקיטה צריך קובכל. איזה שיר קוראה, צריך אגזיב. ואיזה מי איתה מוזר, יש לזמר, התגלגלתו מצרוק. אני חייב את לעשות שיר כזה לחתולה שלי, איתלה ועל מוג. בוקר טוב ילדים, נכנסה המורה גל היא לקיטה, ומי הדחרי אני נכנסה ברורת צעירה. כל הילדים התלחששו, ותהוא עם ממורה חדשה בבית הספר. ילדים, ילדות, אמרה המורה גל היא. היום במקום השיר רגיל, תהיה לכם סדנת אסקט. סדנת אסקט, אבל לא איבטית אסקט בור שלי, אמר זיב בצרוק. לא זיב, לא סקט בורד, אסקט, אסקט. מי שמיקם יודי לומר לי מה זה אסקט באנגלית? שואלה המורה גל היא? אני יודעת, אצלבי האמית. אסקט באנגלית זה פות כסט, לא? נכון מאוד, אמרה גל היא. רגע המורה, שואל טוב בעיניים ברקות. במקום שיוח חברה כפור לי יש לנו סדנת פות כסט. המורה גל היא, הנהנה בחיוך, והילדים קפצו מסים חה. אנחנו הולכים להקשיב לפות כסטים, קפת יועב, זה מה ששאנחנו עושים בנסיה, לא בקיטה. לא בדיוק, חי חגל היא. אתם לא הולכים להעזין לפות כסט, אתם הולכים לצור פות כסט. ילדי הקיטה הביטו זה בזה, ועדי החל לדבר. אז שלום ילדים וילדות, כמו שכבר הבנתם אני עדי, והיום על המדתכם קיצד לי צור פות כסט. מגניב, קרואי לדים בכל. עדי המדריכה, בקשם הילדים לאוריד, הפליקצם יוחדת שבה יוצרים פות כסטים, והם חתה אותם קיצד להקליט ולרוך פרקים דרך הטלפון. אתם יכולים להשתמש בכיווצאי סאנט מתוך ההפליקציה וכך להפוך את הפות כסט שלכם למעניין יותר, עסביר עדי. אבל סימו לב, עשו לכם להשתמש בשירים של זמרים או זמרות מוקרים. רגע, אצבי על מור. אבל על מנת עבר בפות כסט. או, חי חדי. יועץ ירטים, אתם יכולים לדבר על כל דבר שמעניין אתכם, על בת הספר, על משחקים, על מחשבים, על סרטוב של ראיתם או אפילו על תנח ויסטוריה. כבר יש פות כסטת ההיסטוריה, קוראים לו היסטורי לילדים, משחר בלבי חטפה. נכון, אז יש לי רעיון, אמר יוגב בכל של רובות. אני הכליט פרקסט על איך יראה איתיד. ריון מולה, אמרה עדי, ואוסיפה. סימו לב. לכל פרק, אתם צריכים תמונת נושא, שתופיע באפליקציה. אז אם למשל אתם הכליטים פרק על פרחים, תצלמו פרח שאתם אוהבים, או אם אתם הכליטים פרק על ריקוד, תצלמו את הצבכים רוקדים, תיו יצירתים. פתחנו תקיית גוגל דריו לכיתה שלכם. תעלו לשם את הפרקים, שתכליטו וגם את התמונות. אני אדג להעזין להם. אחר כך נוכל לעלות, תום לספות איפה, או לשרת פות קסטים, והורים שלכם, או בעצם, כל המשפחה, תוכל להעזין. רוצה לעשות יחד, של המאי הייתום? ברור, השיבטום. אני יכול גם להיות איתכם, שעלו אורי. פתח, השיבו השניים. אבל אני לא אוהב כל כך להכליט את עצמי, או סיף אורי. אני יכול להיות אחר אל תבונות הנושא לפרק. ההורים שלי יעשו לי מנוי להפליקציה, אפשר לצור בתבונות ממש מגניבות בבינם אל החוטית. גדול אמרתום, אני דווקא איבה פליקציות חינמיות. ילדים, אמרה מורגלי. אתם יכולים להצאת לחצר לספרייה או לשר בקיטה ולהבוד כאן. רק תדגו לחזור לקיטה רבע שר לפני סוף השיעור, וסימו לב שאתם הקליטים במקום שאין בו יותר מידי רש או יותר מידי היד, אחרת ממש כשאלי שמוע. אורי מייה וטום יצו מהקיטה, מצו פינה שקטה בחצר בת הספר, וישבו לעבוד על הפרק שלהם. איזה כיף שפשפתו מתיידיו. אתם מתרציתי ליצור פרוטקסט משלי. גם אני. אז על מה נדבר בפרק שאלה מהיה? אולי על הסרט החדה של אוכמי התבאות, הציעורי ומהיה עקמה התפרצופה? לא ראיתי אותו בכלל, גרדמהיה בסנטירה וחשבה. אולי נדבר על בת הספר? נע, אני טום בראשו. זה משהמם. רגע, מה דעתכם שנדבר על מוזיקה? תספרו על זמרים שהתמועבים, ואני הספר על איך אני רוצה למוזיקה בתאבלת שלי? מגניב, ישיבו אורי ומהיה, ומה היה עוציא המחברת מעטיק? יש לו שהאלו רעיונות, ומה היה רשמית מבני הפרק שלהם ומשפטים לטום ולה? נראה לי שיש לנו פרק אמרטום. כן, וכבר יש לי רעיון לתמונה, אמר אורי בעית לעבוד. מה יחד חדף מהמחברת? כך, או שיט המעיה את הדף לטום, אלה המשפטים שלך ואלה שלי. אתה מוכן להקליט? ממש מוכן השיבטום. אז אני לוחצת. כן, תלחצי, תלחצי, אמרטום. ש. אמרה מהיה, כבר לחצי, רגע, אני התחיל שוב. בסדר, אני מוכן, טוב שוב התפרט. טוב, אני רוצה להתסיד את זה, צריך כמהיה, ותום שמיד על פיו. אני לוחצת על הכלט שוב, מ-אך-שב. בורכים הבאים לפותקסט של אורי, מהיה ותום? איך היא זמיה? היום, נדבר על מוזיקה, נדבר על מוזיקה, עם שכתום. במשך, אשר דקות שלמות, טיבור השניים על שירים ויצירת מוזיקה, ואורי השבל הצידם, ביצר את התמונה באפליקציה. לפתה, למהיה על הארה היון, מסימנה להם בידיים, ולחצה על סטוב. מה, למה הצר? היום, אני יודע את אמרמהיה, וכותבי זה אמרמהיה, זה שיר שאנחנו יוצרים בעצמנו, הוא לא של זמר או זמרת בפרוסמים. טוב, אם זו הפליקציה חינם מתזכדים, אמרתום, והשניים ישבו וכתבו יחד מילים. אם יש לך סטימה בלב ומוזיקה אתה אוהב, בו וצמי האדממה. שמה מוזיקה, לנשמה, נעשה סוגים שונים, אולי תגלה אולם, יש פה, ג'ז, טרנס ואלקטרונית, אפילו אחת שנקראת תומטרונית. כשבה לך לעוף, המוזיקה תזיזלך ההתגוף, תזיזלך ההתגוף. ציישיר מושלם, אמרה מה היה בהתרקשות. בוא נפרד לו סיגנון מוזיקה. קנטרי, קנטרי, זה איפה שיש ברכות, צריך הקטום. מוזיקת בוות לז'קוזי. אצודק, בוא ניצא סיגנון אחר. רוק, ג'ז, איני, פופ, כן, כפה הצעורי. פופ זה הכי טוב. אפילו דנס-פופ, כדי שאלה זה קצב או סיףטום. מהיה, את ביקה את המילים, בחרס סיגנון, ותוך כמה דקות, אפילו דצר. אמסל אינטונית, אפילו אחת שנקרטו מתרונית, כשפה לחלו. המוזיקת הסיסלח את הגוף, תסיס לך את הגוף, תסיסלח את הגוף, בואו ונאו. זה הענה כאיך אל תום לזמזם את השיר, בטירוי תתמונה שהצרתי, אמר אורי ונתן את הטלפון לחבריו, אמרתי להפליקציה לצור תמונה של ביונסה ותהיל עושוויפ תשובר, צועדות בתוך שביל של תבי נגינה ובאוף הכרואים הרגע תשובת גυתרה. זה ענה כתל אבעמאיה. זו נראה ממש כמו ביון סביתי לאוסוייב, תקילו, הן בעצמן, יצטלמו לפרק שלנו. הפרק שלנו היא הכי שווה אמרתום. בואו נרוח אותו ונה עליה. השלושה הרחו את הפרק, אלו אותו לפרופיל של בית הספר באפליקציה, צפוטיפי וחזרו לתקיטה. נו, שואלה הדיאת ילדי הקיטה, כולם הצליחו להקליט ולהעלות את הפרקים, כן, אמרוי החדיאלדי הקיטה. זה המשקף אמר הירוס. איך לדתי שאני רוצה לעבוד בזה, כפת זיב, כל היום להגליט פות קסטים, זה נשמע לי ממשקף. אני סבחה שניינתם, חייחה, עדי. המורה שלכם תזין לפרקים שלכם, וברגע שהתיישר נשתף אותה מספוטיפי ותוכלו לשלוח את הפרק למשפחה ולחברים. והחשב ילדים, תודו להדיא. תודדה עדי, אמרוי על די הקיטה, ונשמע צלצו לבית הספר. מהייתום ואורי, הביתו זה בזון נרגשים. חקו שכולם משמוע את הפות קסט שלנו, הם יעוף עליו אמרתו. עליווי, את רגשה המיה. רוצים שנקליטם עוד פרק? יאללה, ישיבו טום ואורי בסמחה. רגע לפני שיסטיים יום עלימודים, נכנסה המורה גליל הקיטה, ובסרה לילדים שעדית העבור על הפרקים, תעשר אותם, ועלינק, לכל פרקיסט או אסקט, היא שלך בכבוצת האוווצאה של הקיטה. מהייתום ואורי, נדלקו הריון הפרקיסט ורקליט פרקים נוספים, שבהם דיברו על תמועת הנוער ועל משרקי מחשב, לכל פרק, אורי הצר תמונות עם הפליקציה תתמונות, ותמובן מה ישילבו שיר חדש ומצריק, שהם יצרו דרך סונגי. ילדים מבית הספר, איזינו לפרקים שלהם, וכמעט כולם זמזמו את השירים שלהם, ודיברו על התמונות המגניבות שהם יוצרים. השלושה היו באננים. כבור כמה ימים, יצו מהייתום ואורי, מהשיעו רחרון, וכבו ללכת להקליט פרק נוסף אצל מהיה בבית. הם צדו יחד, והאילו רעיונות לפרק, כשמהיה קיבלה עודהה לתלפון. זו עודה מהדה, אמרה מהיה, היא כדוו שיצרחה לדבר איתנו, ושאלה אם יכולה להתקשר. טוב ואורי, נינו, ומה ישיבה להדה היא בעודה? בתח. הי מהיה? הידה, התלרם כל, גם טוב ואורי פה. היילדים, רציתי להגיד לכם שאני ממש אוהבת את התוכן שאתם יוצרים. אתם מאוד יצירתיים, תודה, איתרק שואל ילדים. אבל יש בעיה קטנה, אמרה עדי. הילדים היו בשקט וביטו זה בזו. הלאו, אמרה עדי? כן, אנחנו פה, יש אי ומה היה במירות. אה, אוקיי, תראו, אני חושב שצריך לאוריד את הפות כסט שלכם. מה? אמרתון, למה? כי אתם יצרים שירים באפליקציה צונגי. אמרתי עליה, אמרתי שאפשר לעשות שימוש משירים רק למטהות פרטיות, אי אפשר לשלב אותם בתוך פודקסט ולהלות לעינטרנט. באמת? שלא מהיה מיוחוזבת? כן, אמרה עדי. וזה לא רק זה. מה עוד? שאלורי. התמונות שצרפתם לכל פרק השבעדי. אה, זה בסדר, זה באפליקציה בתשלום. יש לי מנוי, אורי השבע. כן, אמרה עדי. אבל אני זורר את שקראתי שהשעשור לעשות שימוש בתמונה של אדם מפורסם או דמות מפורסם את ללא אישור. זה נקרא "אפרד סרויות יוצרים". אבל אני אצרתי את התמונות האלה, ועוד בתוכנה שיש לי במונוי, אמראוי. סרויות יוצרים, הן שלי. אני היוצר. אני לא יודע, אתם רדי. צריך לבדוק את זה. אני ממש לא רוצה שתי סטברו. בכל נקרה. בנתיים אני מורידה את הפות כסט ולא מעלה אותו. אצל יונו, אמרה, "הוא לא מעלה אותו. עד שנבין, מה מותר ומה עשור?" בסדר, אמרה, "מה ימי אוכזבת". סליחה ולהתראות ילדים. אמרה עדי. אני ממש מתנצלת שבי הסטייתכם. זה בסדר, אמרתום, וניסה לא להישאממ מבועס. הוא אוריד את הראש, בדקת הטלפון שלו. ראש יש הרבה עודות בקבוצה של הקיטה, ומלמל, חופרים, חופרים, חופרים, חופרים. הוא לא שמע לב שמולו צועדת אישה. ארות, אתה בסדר? אני בסדר, סטיחה שנתקטי בח. איתי בטלפון, התנצלתום. זה בסדר, זה קורה. מהיה? היא ביטה בתיק של האישה וראה, אתה שיש עליו סמל מוכר. רגע, סליחה, סליחה, צעקה מהיה? כן, מה, נפל עם משהו מעטיק? לא, שבע מהיה, אבל, אתם מקרה אובדת בקריעה כדמית אונו? המשיא התעבות שם, שאלו אורי. מהיה? נתנתום למהיה מרפקתן. לא כל מי שאנחנו מתקיים באובד באובדת בן אונו? כן, וואו, איך ידעת? העיניו ופיו של תום נפרו באמת? איך ידעת, הוא שאל. יש לך סמל על התיק, ישי ומהיה וקרצה לטום? אנחנו פשוט מקרים הרבה אנשים מהקרה כדמית אונו. קוראים לי פרופסור שלומית, יש לי רביד ואני מרצה באונו. מה תחום שלך? שאלתום? כן, אני אמרו, אני דיני עבודה, העולם הדיגיטלי, ובינם לחוטית. איזה מזל שנתקטי בח, קרעתום. זאת אומרת, זה היה בתעות כמובן. לא התקוונתי, להתקווח. פשוט עלחתי ולא סמתי להבקייתי בטלפון. אבל איזה מזל, מה שתום מנסה להגיד, קפצה מהיה להזרתו, זה שאנחנו נסמך להזרתיך. כן, או סיבטום. הפליקציה חינמית שאנחנו משתמשים בה, אמרה שעשור לנו לי שתמש בה, אמרות שהיא חינמית, וגם הפליקציה שאנחנו מנועים בה. אז רגע מה? חינמית, אבל או חינמית? רגע, רגע, רגע. אני אסביר לך, אמרה המאיה. יצרנו פרוט כסט ואלינו בשירים שהצרנו דרך הפליקציה בשם סונגי. עכשיו סונגי אומרת שהסוננו לפרזם את השירים שהצרנו דרכם ביוטיוב, והפרקים שלנו הורדו מהרשת. חשב, הבנתי. אבל זה לא הכול את פריצורי. יצרתי תמונות דרך הפליקציה בתשלום ומורים שאפרתי סכרוי יוצרים. אבל אני יצרתי. אז איך אני יכול להפר את הסכרויות של עצמי? רגע אחד, אמרה המאיה. אז אני מהיה וזה טום וזה אורי. ורצינו לשאול אותך. אם אני יוצר תמונה בבינה מלכותית, האם מסלוטן של הפליקציה או שלי? שאלה מצוין את מהיה. אם יש לייצר תמונה בבינה מלכותית, אז לפי ארצות הברית. אין לזה סכויות בער זה עדיין לא נדון. יש מדינות אחרות שחושבות אחרת. כמו סין לדוגמה שקובעת שלפי הפרומטים, יש לזה סכויות, או כמו גרמניה שהוא אומרת או לא משנה נעשים את זה בצד, אבל בערצות הברית וזה עדיין השלט ככל אני רגע עם בישראל. אין זכויות יוצרים. וזה שיח לכולם פשוט נחלט הכלל. אבל אם לקחתם תמונה של דמות מפורסמת, מישראלת של דיסני, אז התמונה זו מוגן את בסכויות רבות. והסור להשתמש כי כל שימו שלכם, בדמות הזו ולא משנה מייצר, אבל את זה מעובדה שאתם משתמשים, והיא הפרה של זכויות של חברה הנקיית של דיסני, ואתם ממש ממש לא רוצים לקבל טוייה מדיסני. רגע, אמרורי. ואין מיוצר שיר בבינם אל החוטית, אז זכויות על השיר אין שלי או של האפליקציה שבעזרת היצרתי את השיר, או אולי של בישהו אחר. אני כבר מבולבל, הוא עוסיף. רשית כמו שאמרנו, אין זכויות על תוצרים של בינם אל החוטית. אז אם מצאתם שיר בבינם אל החוטית, אז איך לכולם? אז התכן שגם החברה עצמה, תלמועות של משמע בחוזה לא יכולה לידרו שמיקם. כספים? מצאת שני, חשוב לציין, שכל פעם שאתם רוחשים הוא צער או שירות, תמיד יש איזה חוזה בנכם. וצריך לבדוק את זה. גם אם זכרתי זכוון לאה את ההפכותו, תראו מה כתוב שם. במקרה של תוכנות של AI, זה מציאות חדשה, זה מציאות שלא את הקיימת קודם. ובנתיים, הקוויה בארצות תוברית, שהיא הקוויה שבדרך כלל בישראל, וקווים אחרי, יש אין זכויות. אז זה אומר, נחשוב בסימן שלה, האם באמת החברה, שבהם יצאו אותם, באמצעות, בנם לחוטית, או אם אתם משתמשים בצ'ת, באו פנעיה, או בצ'ת עם אחרים, האם יש לו את זה זכויות? אז בנתיים, התשובה היא לא. יש לי שאלה שקצת לא קשורה, אמרה מהיה. עד בעצמך, עד בעצמך, סומך את על בינם אל החוטית, כמו למשל על ש'GPT. זה גם מסוכן. לשאול את ש'GPT, לפעמים הוא אומר דברים נכונים, הוא בזכה כל מקבלת הדברים, המקורות קיימים, אבל לפעמים הוא גם יש לו השליות, הוא ממצע דברים, הוא ממצע סיפור, הוא ממצע פסקדין שלו קיימים, אנשים מגישים את זה לבית משפט וזה בכללו קיימ, והוא ממצעי תשובות שם, בחח לא נכונות. ולכן, איפה להסתומך על התשובה שלו? רגע, אז אם אין זכויות על תמונות, אמר אורי, אז אני יכול להגיד לתוכנת התמונות, ליצור תמונה של ריי�ана, ואז אפילו להדפיס את זה ולעשים על החולצה שלי, לא? כמובן שלו, ברגע שיש תמות מפורסם, בתמונה, ולא משנה יחד סרטים אותה, עם היי, או שצילם תמות הבזה אופה, אתם לא יכולים להשתמש בצורה המסחרית, כי לדמויות מפורסמות, יש זכויות על המראי שלהם והלמסחור של התמונות שלהם, ואתם לא יכולים לקחת את זה מהם, והיו המון טוויות גם של ריי�ана עצמה, שמישהו צילם את התמונה שלה, וניסה להפיצות על חולצות, כמובן הוא נתבה והפסיד בתויה. שלומת, היא סתכלה לעופה, כפי אלה דיני מבינו, שיא כבר צריכה ללכת. יש דוות שלה, אמרתום. אם אני רוצה רשיר, אני יכול לעלות אותו לידיוב ואולי גם לעשות ממנו כסף. שר שעך לכולם, אתה יכול לעלות אותו לרשתות, תלם כאלנו דומה לשיר של שיר מפורסה המחר, שיש בו זכויות, אבל שמעלים מלמין. לפלטפורמות מקבלים גם קספים, מהורדות, או מהפירסומות, ואת קספים האלו, אם התגלרי שהתוך או שאשיר נוצר על ידי בינם לחותית, לא תיוזקה עם לקספים האלו. לא יודעת אישה שכל כך הרבה מגבלות על דברים שיוצרים בבינם אל החותית, אמרתום. כל תוכנה מחילה מגבלות ואוראות שימוש, מסביר השלומית. לרוב אנשים מתלמימן, אבל כדי לקרוא אותן, כדי שלא תגלו שכל השקרה שלכם ירדה מהרשת. אני בטוח אזר יותר בפעם בה שאני יצאו תמונה, אמרורי. לא יש אתמש יותר בין אנשים המדעים או מפורסמים. תודה פרופסור שלומית, אמרו השלושה. להתרוד אל עדים, בעצלך. אז מה נעשה? כיווצא מה ידגבותיה. קודם כל, נגיד לאדי כל מה ששלומית אמרה לנו, ונסביר לה שמותר לעלות שירים מסונגי. ומה אם היא לא תעסקים, שאלתום. אז אולי בשיות דחליף את השירים עם מוזיקה שאתה יוצר את ציהורי. עם מוזיקה תומטרונית, איתו אייבתום, כן. זה בטוח יותר בטוח מסונגי. אז זה מה שנעשה אמרה, אמרה, ואורי, אתה תצאות מונות מקוריות, בלי להשתמש במפורסמים או בכל מיני דמויות מפורסמות מסרטים. כן, ספילו יותר מהדגר אמרורי, ואני אוהבת גרים. השלושת צעדו לביתה של מהיה, פעם שיחו להציע רעיונות לפרקים. אתה יודע אמרה מהיה? אחרי שדיברנו עם שלומית, חשבתי שזה יכול להיות מגניב לראיין פעם לפוטרסט שלנו, מרצה מהקריע הקדמית אונו. זה יכול להיות מעניין לנו, אבל לא חושב שהילדים יקשיבו לפוטרסט על משפטים. מהיה, אפנטה את רושה לאבירתום. אבל מה אם נעשה את זה מעניין, "הי, מהיה?" אמרתום. הנה, אדי, בוא נספר למה גילינו על שירים בפוטרסטים. רגע אמרה מהיה. אבל מה אם הפרוטקסט לילדים על משפטים? אולי או מחד אמרתום, אולי. קיבור קדמית אונו, כל ילדו בונו. והקדמית אונו, לא צריך שום קימו נוג, שמויה ותום נמצאים בו איזו. בכל אחד הם מוכנים לאדר, תותגש איזם, תם, הפרוטקסט ילדים, אתם קיבור. חצי יוחיידים, או לא לא, מה אתה עושה? זאת הנה שלי מה? תודה לפרופ' שלומית יניס קירוויד מהקיריע הקדמית אונו. כתבה עד יררי, הקלטה וקריאנות, יובל מלחי. הריחת סאונד ומייקס, אורי בין דור, הריחת לשון דינה בר מנחם. הסדרי ילדים, בשיתוף הקיריעה הקדמית אונו. אבל כבר ידעתי מזה, לא? ניפגש בפרק הבא. לטאו.