המוח הלומד - איך הופכים למידה לזיכרון? איתי עניאל - חדש

שלום אני אוהבת על אדנו, אתם על תרדעת, והיום אנחנו בפרק שלישי של המוח הלומד, היום נבין איך אנחנו הופכים מציבת העבודה שלנו, והתלכרוח שלנו, להיות מותאהם ללמידה, מין מהתשתי הסטגיות למדע, שאפשרו לום לקודד מידע החדש למוח, מצורה מתווית, כרגיל אנחנו ממיטי הנהל, חוקר מוח וזיקרון ודוקטורנט בחקר המוח, כאן בברילן. ברדת, הפרדקסט של אוניברסיטת ברילן. שלום, איתיי. היורי, משלום חו. כיף גדול, כיף הדבר הזיקרון ולמידה אנחנו מדבר גם במשך על היסטרטגיות למדע הזיקרון, אנחנו שפרים אותו, אבל זיקרופר כשישה נחושים את זה, ובילטס הקרנות, מה ואינות חלסוק בזה? מיצועה ארגב מהרורקינה. נוסע זיקרון תמיד איניינותי, עוד בתור ילד, אני זוכר כל מיני דגרים ספורטיבים כאלה, שהלמוד מספרת אלפון בעלפה, בלי היסטרטגיות שפשר לקרוא להן בשם כזה או אחר, כן? אבל כאלה נתמוד, למות עבים בעלפה, אני מנגן על כלידים, אז ללמוד שירים בעלפה ולראות אוכדה, אני מנגן את התבים בדימיון, וכל מיני דגרים כאלה שאני יכול להגיד שהמחנה משותף שלהם, שם יצורו אצלי איניין, ואיפאילו אצלי רגש. בשונה מהרבה מאוד דברים שפחות איניינותי ואני מניח שזה אחר הטיות המרבה פחות טוב, זה פגש אותי גם בצבב בניוותים, זאת אומרת, איך לבנות? אציפו הדרך שהוא כולל בתוכום מילים, כן, הרבה מאוד מילים, הם הקשרים, סוצייתיבים כאלה ואחרים, כולל ויזואלים, איך לסכור מספרים בצורה שיש סוצייתיבית, בצורה שיותר מעניין את ומקושר את אבל, זהה באופן מאוד פנימי, הייתי אומר מאוד אינטואיטיבי, באופן כזה שאלה דעתי באמת להסביר אותו. בתחילה שאתה עשרים שלי, התחתתי להצלול לעומק של התחום הזה ללמוד אותו ובעיקר ללמוד איך ללמד, לסכור טוב יותר, וזה מה שאני עושה הדיום בשני בתים גם במחקר, בברילן וגם בפנאי סומי, ברצאות, בסדנאות ובקורסים שאני מאביר, ועכשיו אופך את זה יותר לשישה. וברו וחיזו כזיקרון, כן, בעצם לא רק שיטה אחת, יש למעלה ממסטר טגיות זיקרון ולמידה שונות, שאנחנו מדברים על זיקרון, אנחנו תמיד מדברים על אמידה, לרניגן ממעורי, אין למידה בלי זיקרון ואין זיקרון בלי למידה. וזה מתחבר כמובן גם לומעניות למידה, שאני מאוד רלבן טיוטל המרחב הסטודנטיאלי שלנו, וזה בגדול מה שבנו לעשות היום, רק לפני אני זיקרון קצר של הפרקים הקודמים, דיברנו על צונה, כאפשרות להביא את עצמנו לרמת הזיקרון ולמידה הכי טובה ללימנם מזרות מובדים, להרבות בשום אני מלא רבועים הצומך, הגוזים ובכל אדום פרוסמים בתחונות החיוביות שלהם, שנה לפחות שבע שעוץ, ועת למדע כמובן ללוסחות מיותרות ספות, כמובן, והם הצברו, החמצב נפשי שמאוד משפיעה למדע ומאוד, הקשאגם נכשבת שכולנו חבינו את זה בשנים האחרונות של המלחמה, עכשיו בוא נגיד שאנחנו עושים את החי טוב, החי טוב שלנו, וכל הקטגויות האלו, ניברנו לפני הקרמא הזה מחפילי כוח. כן, ברמת ההיקרון באופן כללי כל מה שברי לגוף, ברי גם למוח, אמר אבר, מה שמרוטים מאוד בגוף האדם, נשוקי על הגברה כשני האחוז הם משקל גופנו, אבל הוא צריכה ננרגיה לו חסכוני, הוא צריך כעשרים אחוז משחקה, אני ארגשה לנו, וצריך לספק לו את חומרי הגלם הנדרשים, כדי שהוא התפקד בצורה תקינה. איך אנחנו בנגיד בינטן שיש לנו שעתיים למדע, מפיקים ממנה את המרב. אוקיי, אז כל הכל שלור שטובנות התחלתיות, שצריך בקצרה לסמנה לנבי, ואיתן אנחנו נגשים לנמידה בצורה הייתי אומר פה הכתיבי תרבי יותר טובה. תובנה הראשונה, היא שהכשב הוא צבר בכבוק של הזיכרון שלנו, כלומר כשאני נכנס את הלמידה, כמו הכל, רצוי שאני שאל את עצמי את השאלה מה מצווה כשב, שאלה אם אני יכול לתפל בו לשפר אותו, אולי נתרל מסכידת, יכול לליאות זה מתחברה למשם אנחנו קודם, שאני היף מאוד, שאני תרות, שם הצווה רגשי שלי, קצת פחות מאוזן, אבל אישה לתצמי איפה אני בחינה כשבית חשוב מאוד, ואיך אני יכול מלכתחילה, לנתרל מסכידת, גם מסכידת פנימיים, שם קשורים למחפילה כוח שדיברנו למקודם, כגון איפות, רעה ומצל רקשים וכן, וגם מסכידת חיצוניים, שאני חושב שהמנצח בתחרות, אני בנקולם או הטלפון הניאת שלנו, כן, אז מה אני חכשת? מאוד מעניין אותנו, כן. אז אייביינו כשבים לצמנו כמו רעה. אבל זה גם אתם, בטוח את החדר, והסדר על השולכן, והטלוויזיה שמר הצד, והרבה מאוד דברים, שהם יכולים להיות הרבה יותר מעניינים במרחב, ויכל צריך לומר של המסיכה הדת, יש נתייק הזאת, כן, להיות יותר מעניינים. ולכן הם באמת מסכים לסיח ידעתנו. אז קודם כל, איפה אני מבחינה כשבית, הכי שב, הוא צבר הבקבוק של הזיקרון. התובנה השנייה שהיגם כן חשובה מאוד, היא להבין שמצב ברעת המחדל של המוח הוא שיחכה ולא זיקרון. ורוב המאידה שאני אקלות גם עכשיו, ותהליך על המידה, וגם במהלך הסימסטר, אני לא זוכר. כן. אני שוכח. זה מאפשר לנו להגשת הנושא יותר בצניות ולהגיד, "OK, אם אתרוב המאידה שאני קולט, אני שוכח, אני לא ממין אופוי הכזאת או במין, ביטחון עצמי מופרז, שהמוח עובד כמו מחשיר הקלטה. ולא. בגמי פחות השמה ששוכח. שכן, אני שכרון מאוד עושבים של חברים שלנו, או חומר חשוב לו בחינה. אבל הוא לא מקליט מידה. אתרוב המאידה שהוא קולט, הוא לא מקליט, הוא לא שומר. אז זה מאפשר לי לצאת, אם הצעברת המאכתב להגיד, "OK, את זה אני רוצה לסכור, עכשיו בוא נעשה משהו, ותחו דבר על המשהו, אז מה אני יכול לעשות יותר טוב כדי לסכור?" תובנה השלישית שהיא הייתי אומר קצת מחזק אותנו ונותנת לנו הייתי אומרו אולי איזשהו. ידוד או מוטיבציה, היא שיש לא מעט מידה. נקרא לה מידה הזה זיכונות עבר בסדר, שאנחנו זוכרים מצוין, בצורה צט מין הכלל, שהאחר זוכרים מצוין, שהוא מקודד לנו, שהוא שמור לנו, ואו נשלפ לנו מהזיקרון בצורה מאוד מדויקת, בצורה מאוד קורנטית, וגם בצורה מאוד מירה. זה אומר של המוח, כן יש יכולת עליו שמצב ברת המחדלו שיחחה, למוח, כן יש יכולת, לנתר מידה מסוים להצביע עליו, ולקבל החלטה לשמור אותו, לאורך זמן, כשאנחנו מדברים על הדברך ההרוך, על הדברך ההרוך, אנחנו מדברים על כל מה שמייל שאלו שדקות. אבל בדברך ההרוך היש דווחים, יש מידה שאותן אנחנו יכולים לשמור ויש לא מעט מידה כזה, לכל החיים. זה אומר שיש לנו כאן יכולת השפעה על הזיקרון שלנו. אם ננתח בקצרה זיכונות שמצויינים, שם נשלפים מצווה מאוד מירה, נמצא שם מירה מאוד נביא לעשות נתוח מעמיק את האל חריגשי של המידה. כן, וזה תחפית חבר. וכזה כל הפרסום האם את המיד מנסים לרגש אותנו, כי ככה חיים יכולים. לא נבלות מהלען סופי של המידה. פה נגיד שיש לנו שעתיים של המידה. איך אנחנו יכולים למקסם את השעתיים האלה? ללמוד הכי הרבה, לקודד הכי הרבה, מידה על המוח, שגם אישי אריטנו בתקווה, אולי גם אחרי המבחן, ולא רק ללשעת המבחן. כן. אז הדבר אנחנו נבנה ולהתחיל מסדר וירגון. זאת אומרת, להרגן ולנאלת מרחב על המידה שלנו. אז קצת בזומה, עוד בואו נדבר על החדר שבו אנחנו לא מדהים. על הזוווה, אתם פרטו את החדר, הסדר על השולכן, מתוך כבנהל הנתרל מסיחדת, מסיחדת חיצונים על הפנימים דיברנו קודם, הם שהוא עמוד לסטייטוופמיים שלנו, למצב הרקשי שלנו, בעותה האת, כן? כמובן תהלכון. נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, כן. עדיף להשתיק אותו, ופלולה פוך את המסך, אני כרגע לצורך הדוגמה והסימולצה שאנחנו עושים, מדבר על המידה החידנית פרטנית, שבאה ניצח כרגע לקט מפחן, אנחנו קורם איזה לעבור על הסיכומים. עוד עצת מעבר על עבור על הסיכומים, ללמוד בצורה שהיפרו הכתיבית, ללמוד בצורה שהיפרו הכתיבית, בבו ובעצם אומר, לעשות שימוש במעידה, בשונה מלמדה בסיבית, אני פשוט רק עובר על החומר, אני קורא את הסיכום, קורא אותו פעם פעם, ומסמן ובי. כן. זה פחות יעיל, זה פחות עוזר לנו לצור כשרים מצביעים חזקים. זה תומעת בשביל ללמוד בצורה יעילה, אני צריך גם להיות הכתיבי. נכון. וזה שאלה שלך אני הכתיבי. כי מה קורה לנו בלמידה פה הכתיבית, אנחנו שולפים את המידה, מוצאים אותו החוצה. במחרות כן, שולפים אותו, וכשאנחנו שולפים אותו, אנחנו לא עולם גם כלטים אותו מחדש. כשאנחנו כלטים אותו מחדש, שאנחנו מקבלים למסה הזדמנות פאז להצב להרגן ולשמור אותו בצורה טובה יותר בזיקרון. כן. לעשות סדר. וגם ברגע שאנחנו הכתיבים, אז אנחנו קצת יותר בתוך נכון. נכון, יותר פעילים. נכון. אנחנו נשוי את זה לחדר קושר, זה לעבר את כשי יותר. נכון. וכאן בהקשר הזה צריך את הדת עליכות הסיכום. אז אנחנו מקרים את הנתיעה תבית הזאת שלפם די מוזברת, כי היינו פחות מרוק הזה, הוא לא כתב, הוא לא הנובשיעו, לצלם סיכום יחברו חברה. כן. איך על מי אלה שמתר מסודרים ומורגנים? נכון. הסיכום הזה הוא לא. הוא לא באחר שיקום, הוא יכול בחלק מהנמיקרם ‫הם להיות יותר כמו פרוטוקול, ‫אוקמו מילה במילה, ‫או שאנחנו מכירים בהכתבה, ‫שאת כל מה שמרצה אמרו, ‫אנחנו כתבנו וזה בעצם הסיכום. ‫זה פחות סיכום, ‫זה יותר הייתי אומר תיעוד ‫של השיעור או של ההרצאה. ‫ומה שחשוב במדכן, ‫זה לצאור לנו את הסיכום ‫כסוק של קונסטרוקציה, ‫כסוק של ארמון זיכרון כזה, ‫שבו אנחנו עושים סדר ‫ובען אנחנו נותים תדעת, ‫וכל מוסע כישוריות, ‫כי אחד הדגרים אחרי משמעותים ‫שלנו כסטודנטים, ‫הוא לקשר את המאידה. ‫לקשר אותו? ‫-לקשר אותו באופן ‫שוא ייחודי לנהון. ‫נכון? בעצם, ‫דחת הקותרת להבין את המאידה. ‫-אוקיי. ‫-שאני לא יודע לקשר את המאידה, ‫אחדש למאידה קיים, ‫קשר לי את בלתי אפשרי להבין אותו. ‫וכשאני לא מבין אותו, ‫קשר לי יותר לשמר אותו ‫בזיכרון לדבח הארוך, ‫זרבי יותר מהדגר. ‫זמי תחבר לייקרון מאוד חשוב ‫שאני. הייתי מציע איתו להתחיל, ‫גם את הליכה למאידה בקיטה, ‫כן, בשיעור בהרצאה, ‫וגם את הלמידה הפרטנית. ‫שאנחנו ממצמן הוא, כן? ‫לסמנ ויהיה להמקת ההבנה. ‫האם אני מבין את המאידה לעומק? ‫-הוא מ? ‫יש לנו נטיע הייתי אומר טבעית, ‫שאני חושבים התחילה ‫גבר בקיטות הנמוחות. ‫לשנן מידה, ‫דלמות מידה ב-19. ‫אנחנו לא מפחיתי מרקרוש אל השינון, ‫השינון הוא חשוב, ‫ולטחב פנדבר על האופן ‫שבו מומאלץ יותר לשנן. ‫אבל כשאני משננת המאידה ‫מביא להבין אותו. ‫אפשר תחוזר עליו, ‫שוב ושוב ושוב, ‫קשה לי את בלתי אפשרי לשמר אותו ‫בזיכרון לדבח הארוך. ‫בדבח הקצר אני מצליח. ‫וכשאנחנו רוצים לקודד מיומנויות, ‫הוא ספור, ‫ובאמת פיסות מידה ‫שאני יכול להיות מאוד חשובות ‫לנו השינון מסכק תפקית חשוב מאוד, ‫אבל השילאי איך לשנן. ‫אז איך אנחנו מאבדים את המידה? ‫איך אנחנו מתרגלים, ‫איך אנחנו משתפרים בזה? ‫אז בוא נעשה ביחד שתי סימולציות, ‫המטרה של התרגיל הזה ‫לסקור את חמש תקופות הליות, ‫מראשונות ל-רץ ישראל, ‫צריך לו מר שיש כאן רצף תקופתי, ‫אנחנו מדברים כאן על מידה גולמי, ‫מהידה שקלנו מאוד לקלוט אותו ‫ולחר כמה דקות לשקוח אותו, ‫התגר הקוגניטיבי בתרגיל הזה ‫הוא לפוך מידה לידה, ‫בעצם לשמרת המידה, ‫זה לצורך התרגול, ‫בדווחי הזמן ארוכים. ‫זה דוגמם מעולה, ‫כי אני בטוח שהחומר הזה של חמש התקופות הליות, ‫זה משהו שכולנו למדנו, ‫קוק אחר ופעמים, ‫ליפילו איפוד כסט בונוסי הזה, ‫אני עדיין לזה חייר את זה בעל פי. ‫אז איך עושים את זה? ‫אז בוא נמנה את חמש תקופות הליות, ‫אנחנו אומר שיש כאן רצף תקופתי, ‫אז אנחנו מדברים בעצם ‫על שנה, ‫באר בספרות, ‫אז עליה הראשונה, ‫איך אלה ב-18,000, ‫השמונים עושים? -כן. ‫עליה השנייה ב-15,000 ו-14, ‫-כן. ‫עליה שלישית ב-15,000 ו-20, ‫ואליה הרביעית והחמישית, ‫אנחנו כאן שתי כפיצות של חמש ‫בעלף תשמות 24, ‫ועלף תשמות 24 ו-20. ‫ואת כל זה אנחנו נצח ‫לכודד לזה קרון. -כן, קדימ. ‫די מער, אבל בצורה שיותר ‫עסרוצייטיבית יצירתית, ‫ואניותנת ביטוי ותחף נראה את זה ‫למה שאני קרם עודולציה רגשית. ‫אז בואו ננסי יחד, ‫צורה מיירה לדמיין שב-18,000 ו-20. ‫אתה יכול לדמיין אותו? ‫-השכן לדמיין שב-18,000. ‫המדמיין את צברה בשלי. ‫-אוקיי, שוכל לא בחיים. ‫-אם מדמיין אותו וגיד שמונים ו-20. ‫אם הייתי אומר לך שב-40 ו-20, ‫אז על חקצת יותר קשה עם זה, ‫אם נכון? ‫-נכון. ‫-20,80 ו-20, זה הגיוני, ‫זה יכול להתחבר לידה שיש לך. ‫לעשה בשלחה אפשר לקחת ‫את איתר קדימה אולי, ‫איך אתם מדמיין את הצמיחה ‫כסב-40, ‫במשמונים ו-20. ‫אבל מה שכן אפשר לעשות כאן, ‫אות מ-1 לדיבור לסייח, ‫הוא מייצג את הזיכרון עבר בלי ‫אות הזיכרון השמייתי שלנו, ‫זה לראות מונה. ‫אתה יכול להקרינט מונה ‫כרגע ולראות את אותו סבא. ‫-כבר מוכנת. ‫-מאו להוגם מחייך, לך, ‫ואת הגמרות אוהב אותו, לכן אנחנו מתמגדים ‫מזה כאן החוצים להעלות את הארכר קשי של המאידה. ‫לסבא רבה הזה יש 4 בבונות, ‫שאין בעצם 4 בהימהות. ‫אם התחברנו לשיר שאנחנו שרים אותו ‫כל שנה בפסח, אחד עלו אינו, ‫ה4 עם האות, שלושה עבות, ‫שני הלוחות הברית וכולי אחד אלו אינו, ‫ה4 בבונות, שאין בעצם 4 עם האות. ‫-כן. ‫מה בזה הגיוני נכון? ‫-כן. -ואנחנו מצפים כבר ‫לנכדים. ‫אז רגע, לפני הנכדים, ‫אז שבא בין 8 מים ושתיים, ‫היא הצגלית השנה, ‫ה1,8 מים ושתיים. -נכון. ‫אני מבין כאן כבר בהתחלת התרגיל ‫שאל לצורך, ‫כל עוד אני זוכרת האלה שמונה מאוד. ‫ובעינתן, ואני יודע שיש רצף תקופתי, ‫אז אני לא צריך להסכור את שתי ספורות הראשונות ‫בשאר הליות. -כן. -אוקיי? ‫כך הכבר חסך, ‫נו חצים מהשצריך לזכור. ‫אז כן, אז יש לנו את הליה השנייה. -כן. ‫רצף תקופתי, אלף 614. ‫אז יש לנו שבא רב בין 8 ו 2, ‫יש לנו 4 בבונות, ‫שאין בעצם 4 עם האות, ‫של תשעה עשר נכדים. ‫וכאן אנחנו עוצרים, ‫כי יש פה סימן שאלה. -כן. ‫יש פה איבה דעות, ‫אדר חשב זה הדי קל. ‫איך אני מקודד איתב את התשעה עשרה? ‫איך אני מעבד את המיידה טוב יותר ‫כדי לא להבד אותו בעלף? ‫איך אני עושה את המודולציה רגשית? ‫כי תשעה עשרה זה עלוליות מספר ‫די חמק מק. -כן. ‫אז בוא ניתן על זה תדעת, ‫וכאן אני יכול ליצור כמה הסוציאציות. ‫אני מדמד זה לקשירה של נל. -סדר? ‫זאת דוגמא מאוד פיזיד, ‫נרד מוכשית. ‫ואת תקו שר נל אחת טוב, ‫הסוציאציה בעצם הקשר, ‫שאתה קושר נל טוב, ‫קשר חזק, ‫עסיקוי שהקשר הישטחר ‫היה נמוך מאוד. -נכון. ‫אם הקשר הוחזק. ‫אבל אם תקשור את הנל, פעמיים, ‫או שלוש פעמים, ‫בשלושה כשרים חזקים, ‫עסיקוי שתשטחר יפסי. -כן. ‫אז כאן אנחנו בעצם רוצים ‫לקשור את ה-2. ‫אז בואו הגענת חיל עם מספר הנכדים. -כן. ‫יש להוטיש האסר נחדים. ‫אבל אני רוצה כבר לדמיין ‫לעשות כאן ויזואליזציה של קסילופון. ‫למה קסילופון? -אז יודע, ‫כן, היא רק קסילופון, נכון. ‫קסילופון, כי יש כאן משהו ‫שדר חדימיון, ‫אני יכול לדרכו להעלות את ה-1, ‫כשהיא של המאידה, ‫הסתבר שהיא מאוד האלה, ‫תאמו בין אין את ה-2. ‫וזה משהו שוסטטיסטית ‫כמעט חסר סיכויה, ‫אבל בדימיון אנחנו עושים לציירות ‫הוא מעניין. -נכון. ‫אנחנו מרשים לצמןו לציירות ‫הוא מעניין, אין תאמו בין אין את ה-2, ‫ויש כאן ממש קסילופון ‫של 6, 8, 6, 6, ‫תמרד כל שנה, ‫נולד נחד. -כן. ‫בתאום. -כן. ‫הוצא מן הכלל בין האימות, כן? ‫אז בעצם את התמונה הזאת ‫את היכולי רות של הקסילופון. ‫כן, רק קסילופון קסילופון. -כן. ‫אני רוצה משאר אותך של הקסילופון, ‫כן. -כן. ‫כי זה דומילקסילופון, ‫כן, קסילופון כזה שהוא. ‫אוקיי. -מדורק כזה, כן? ‫-כן. -מצורה, ‫מדורגת של הקסילופון. ‫אבל אני רגע רוצה להישוד ‫אותך השאלה. ‫אם הייתי מספר לך את הסיפור הזה ‫כסיפור המתי? ‫ההיית הזוכר אותו? ‫נראה אישה, כן? -אוקיי. ‫כי הוא סיפור מאוד חריג. -ממש. ‫הוא מאוד שונה, כן? ‫תאום בין עם האות ‫של תישה עשרה נחדים, ‫וכל נחד נולד בשנה מסומד ‫ויש אפשרה של השנה בנכרד לשני, ‫היא פחינה המתמטית, ‫סטטיסטית, זה כמעט חסר סיכוי, כן? -מחון. ‫מה שהוא לחזור הביתה ‫מהסקרתו על כל יושנים הקצר? -אוקיי. ‫כזה, אבל אני אומר, ‫כן, אני עדיין לא בטוח ‫שאמר אידה זה שמור לי מספיק חזק, ‫ואני יוצאו על כנות הסוציאציה ‫שמספר המזל של הסבר וצ'ה עשרה. ‫ושיש לו גם חוצה, ‫החולצת בייסבול שאני חדים כאן ‫היא רכנולו, כן? ‫אם המספר צ'אס, ‫ואת אחול צ'ק הרגע של הצ'אס, ‫ר? -כן. ‫ואב הנוסיף עוד משהו סורליסטי, ‫הייתי אומר חציום או איסטיקן, ‫כשהאנכדים הגיעים אליו, ‫הוא תמיד מזמין להם אוכל. ‫ואז כשהוא מזמין אוכל הוא משלם ‫אתי פלשלי אח, כמה הוא משלם, ‫עשרים שקלים, אבל הוא תמיד מבקש ‫עודף של שקל בחזרה. ‫הוא מתקש עתי פייטיב של תשע שקלים. ‫מה זה עשו לבקשה ‫כאלה שקל השליח, כן? ‫זה לא הפעילות חם הצחוק, ‫אבל זה גם לחליכה יח. ‫זה גם לחקצת לצחוק, ‫הסתכל הזה בצורה שהיא מעלה איזשהו חיוך, ‫בצורה שהקצת פחות משעממת, ‫הייתי אומר, הוא להקצת יותר מעניין, ‫את ממעידה גולמי של המספר צ'אס. -כן. ‫אוקיי? ‫זה גם כל אחד בונת הסיפור שלו, ‫מה שמרגש אותו, אני מבחינתי, ‫ארבע עם האוטר הם עודנו חוברות ‫להעבש אליהן, ‫והן בחוונה ביחד תימוש ‫היו תשעה שר נחדים, ‫ואצרו שמה כדי שזה עם מספר הרבה זל שלו. ‫זה המשפחה המושרת שלנו. -מאולה. ‫ואת השאל תצמך בלב, רגע, ‫זה מספיק לי, זה חזק לי, ‫אתה לא מבקר את התשבו. -זה נראה למה ‫כי הרבה כראת התשבו. ‫הם בקראת התצמך, רגע, ‫הסוציאציה הזאת, ‫אזות אחן שראתה את המטרה, ‫ואני תמיד יכול קצת יותר הייתי אומר ‫אלך זה כותה, ‫הסיף לעוד איזשהו אלמנה. ‫-זה השושה קשרים שסינו עכשיו. ‫זה שוב זה דוגמה. ‫-כן, שם, ‫אנחנו נושאים את המטרה. ‫כי שריחד גם, זה בסדר. ‫הם בחוונה נתתי, ‫איך אני מתוך הייתי אומר ‫שוכשר ביטחון, ‫מעלת אבל דעות שלי, ‫והתביטחון העצמי שלי ‫בחר שאני לא שכך את המספר, ‫צ'אס, יפה. ‫-איך אנחנו זוכרים ‫את שתי הליעות הנוספות? ‫ואז את שתי הליעות הראשונות ‫הנה אנחנו זוכרים, ‫התביטח פיצות של חמש, ‫התביטח פיצות של חמש, חמש ועוד חמש. ‫הצ'אם, שעש ערב עוד חמש, ‫השתנו עשרים ו. וברבה נינים ואני רוצה רגע לסיימת הסימולה זה הזאת בצורה מרגשת אז רגע יש 20 וברבה נינים אז זה פעוד חמישה יש חמישה נינים בדרך יש חמש נשים בעיר היום במשפחה שגם על זה אפשר לעשות ויזואליזציה ובכודשים הקרובים היא הוא לסבר הבא זה שאנחנו מאוד עבים אותו 20 ותשעה נינים אז גם כאן שתקפי צוד של חמש זה נשמע די טכניק הזה נכון בוא נוסיף לעסוציאציה טכנית הזאת עוד איזשהו אלמנט ריקשי כי בהחודשים הקרובים היא ולדו למישפחה עוד חמישה נינים חדשים כן כן ואז לסב הזה יהיו 20 ותשענינים בוא נחזור על זה עכשיו מהר אני בעצם שאלות חשאלות קרגע בין כמה סבר אבא של חשטמאוד שמוני מושתיים כמה בנות יש לו שם בעצם ארבע עם עוד ארבע עם עוד אוקיי אופס זה גם אפעיל לחסוצי יתפס החכשם נכון את אחד עלוהנו אוקיי והחשב הסיפור הקמאה תחסר סיכוי מבחינה סטטיסטית כן של כמה נכדים יש לסב הזה עם הפרשל שנה בנכד לשני אז תישה עשר כי הוא תמיד לשלם לשליח שקל מבקש של עודף הם עשו התחדו כולם במיוחד ועצרו את הילודה לאחרתי שעש ערנינים תשע עשר נכדים כן ושרגע מושיח תשיפור ששתק פסט מה בשמוע שיש לו לחולצת בייסבול נכון את זה לא זכרתי תשעת שקלות לאות חולצחת כל הזמן לא ושתחולצה הזאת אנחנו מנסים להכניס כאן גם אלמנטים של קצת סוריאליזם קצת דומור קצת סב הקדל הסקורט המאידה בצורה התלת מימדית כאן עם הסכיר שהמטרה שלנו לפוח אותו לידה את אחד ממטרות הייתי אומר החיים שלנו בחייה יומיום לפוח מידה לידה ושתק פיצות שלה כמה קביצות של חמש שחמש 24 ב-24 ו-24 שעש עשו זה מספר אני נימה מיוח חמש אני נימה דרך עכשיו תראה שאני בוכן אותך בזמן אמת לא במסגרת הסימולציה סוצייטיבית הזאת כמורי או כשופת בבית משפט שאתה כרגע רוחדין כן או כשאתה נמצא כרגע בוודישן לא שני איפה תנפחה אנחנו נפחנים בחייה יומיון כן אז אני לא נכנס לתוך המוח של חייב את החשבי לא במצאים פולשניים וגם הם צאים לא פולשניים ואני שואל רגע מה קורה לך בבית כופמיים מה קורה לך כשאתה מנסה לשלוף את המאידה איך אתה בעצם שולף אותו מה אתה עושה מה אתה הליך הקוגניטיבי איך אתה יוצר קשרים מה אינטיבן של הסוצייציות שלך אני לא בוחנת זה אני רואה רק מה שנקרא את האהות פות את הפלת אבל הפלת נראה מאוד מרשים כי התגע מאוד מדויק וזה מתחבר לשני מדע בקורת שאני ממליצ מאוד לנו כסטודנטים ובכלל בחיים לאמצ אותם בחייה יומיום שאתה לשני מדדים שמאפשרים לנו לעשות אופטימיזציה נשתבר כל הזמן כן המדע דר ראשון הוא דיוק האם אני שולף את המאידה בצורה מדויקת את המילים הנכונות במקרה הזה את המספרים הנכונים כן וגם בסדר הנכון זה עוד מדעת של דיוק לא תמיד אין צריך לשלוף לפי הסדר כן אבל בחלק מינה מקרים הפונקציה זאת שלפס סיד רטית בפרד בלמידה למבחנים פונקציה מאוד משמעותית אז את החתקות הרדיוק והמדע דר שני הפרמטר השני הוא בעצם עוזמן גובה הרייק שינטיים כן מה שאנחנו קוראים לו מירות שליפה כרגע אני ארא נישול איפה מהידע הזה אני מגיש כמו רפר של הליעות של ישראל תמל שמונים ושתיים לפתשם בו תואר בו תשמת את שיסטות שם תשמת את השמת את שישה בוא נביא עוד איזה דוגמה כזאתי לזה מין משחק זיקרון כזה דיברנו מסליחה המקדימה על איך לזכור את ההתכוכבי הלכת בממלך את השמש כן אז כאן אני רוצה לומר בהקשר של התרגעי לזה שככל שמהידה הוא יותר גולמי מול ההפשר לומר אפילו יותר משאמים ככה יותר מהדגר לסקור אותו אגב זה גם קשור לזכונות אבר שיש לך ככל שהמהידה היה והוא אוכה יותר מעניין יותר משמעותי יותר מרגש ככה פחות מהדגר לסקור אותו נכון ואף איך אוקיי אז כאן אנחנו מדברים על הדגר שבה לידה ביטוי במעידה שעגב הוא יכול לאניין חלק מהנשים מאוד אני רוצה מין קולת הנכה שאת חלק מהנשים הוא פחות מהניין ואה זה תרגיל אופך להיות יותר אז שמונת כוכבי הלכת אהם גם כאן אנחנו מתחילים עם המידה גולמי ואני ממליצ מאוד אגב זה מתקשר גם לתרגיל הקודם וגם בתרגיל הזה לכתובת המידה לכתובת פריטה המידה בצורה הנכית ולא בצורה אופקית אני יכול לכתובת כל ההשמונה אלה עם פסיק מנכד לשני בצורה אופקית למה בצורה הנכית כדי לתת ביטוי למשל אנחנו קוראים לו סוגריים הסוצייטיבים מה אני קוטב הסוגריים הסוצייטיבים את הקישור את הסוצייציה את מה שבאמת עוזר לי להקטב את המידה עוזר לי להפעיל אותו בצורה אילה ומירה אוקיי השמונת כוכבי הלכת אהם חמה נוגע כדור הארץ מהדים צדק שפטי אורנוס ונפטון קצורה קלאסית שבאנמדים את זה זה האמרחק מהשמש שזה גם איזשהו יקרון למדה יש להתפיסה מרחבית אני יכול לדמיין יותר תותת מונה הזאת של מערכת השמש אבל עובדה היא שקבר למדית זה כאחל אופם ואני לא זוכר את כל כך ואלה אז כאן מה שבעצם אמרת אבל אני לגמרי בעד מתייחס לעמוד הטב וחסיך לי ניברנו במבגשים הקודמים על הרבה עמוד הטב וחסח על רגש חושים ודימיון אז יכולת שלי להבין יכולת שלי לחשב מרחקים האיגיון הבינה יוזרת כאן אבל אנחנו לא רוצים להסתמך עכבר הכלה בפרט שאנחנו רוצים להפוך את המידה הזה לידה בדווח ההרוך מאוד ואולי אפילו לכל החיים לצורך ההתגר וגם לשלוף אותו בצורה ילב אבלי כתועים באמצע אז נגיד אני מדמיין את חמתי האתידית אני מסתכל עליה מה אני כותב איך היא נראית אני כותב איך אני מרגיש נכון וחמה הם ילן עיר דפת להם שמש כן אז היא שם מאוד מוערת אם אירה פנים אנחנו צריכים קצת הסוציאת סרטייה חדגן היא שחמה היא שעליו אבית חמת הוא להיכמת מזהג אנחנו מקירים ביטוי שנקרא חמומו ארכנית אף כבר עוצה את המיד לעבוד בקשרים חיובים בקשרים טובים כן אז זאת החמות שהיא חמת עודם אבו גם ניצור כאן עודל שהיא מניפולה צריק שית אני אומר לך חמה אני אומר חמתי ואתה אומר לי לא אתה מתכנותי אתה אומר חמותי לא נכון להגיד חמתי נכון להגיד חמותי סטומט את עצם התיקון הזה הוא כבר מפיל לנו שורה גש תתיקנת האותי נכון הדרך התקינה בעברית היא לומר חמות אז החמות החמה אוקיי ויש לשם קוראים לנוגע עכשיו יותר אים לחמות חקורים נוגע אז רואה רואה מה שקל לא מקרה סטטיסטיקה והסתבות רוב הסיכויים כן של החמות שלנו קוראים בשם אחר אוקיי זה אגב היא לא חייב את להיות החמות שלנו חמות של משהו אחר אבל יש לי ביטוי מוכשיב איזואלי יש לי דמות שאני רואה עוד שגם תכייך אליי קישה חמה ולווית אז קוראים לנוגע עכשיו אם לחמות חה לא קוראים נוגע אז יכול לומר רגע להצמך כתור סקן מודולה צריק שית אני מחלית לקרוא לבשם חיבה נוגע שזה מוזר כי קוראים ליהיל עכשיו יש זה מוזר זה נכמעט אני מדמנת הסיטואציה שנמל אהי נוגע אני מדהים מה אנחנו נקירים לא אוקיי זה מצוין כי התקרה תל הבשם ותקנה אותך חמה יש פה כבר סיפור רגע אתה בסדר אתה מרוקה זה אתה ארניר הגדימית אותי ללמישהו אחר שאו שיפור שאתה שום הלא לחיוך אם לפתוך כדי שדיברת אני לא יודעים סמת הלב על הלך חיוך כן זה אומר שיש כאן כבר איזה שהתחלה של מודולה צריק שיתה עכשיו תראה יש עוד אסוציאציה שנקראת אסוציאציה פונולוגית היא בעצם אסוציאציה צלילית את השומע הצלילים מסוים לדוגמא את הגיל לי אסבדינה אז אני מייד יום ארלך אדינה ברזילה איבא שיר הזה של דינה ברזילה איזה שיש ארבע תהי ששאלו שחמש אחת כן סביאנאי מה זה רחוב עמוני ארמוני אדמוני אדמוני גוב המעה ושיש אימצד דימטרים משקל חמישים מושמונה כאילו גם אז דינה אופס אסוציאציה פונולוגית מסכיר לי אדינה ברזילה איתה שיר ואז אשיר מתנגן כן אז אז אסוציאציה פונולוגית שאנחנו מדברים על נוגע איזה מהחל המילה נוגע מסכיר לך שלא שאתיות ראשונות נון וו וגימל נוגע אוקיי כן אז אותה חמות שאתה מאוד אוהב אותה אם איכינה לחגמת האוגע הכי תאימה זה ארג ספציפית נכון כן אני רוצה לגע לחבר את זה למה שנקרא אסוציאציה קרובה ואסוציאציה ריחוקה לא תמיץ החלכת רחוק לא תמיץ החלשקי הבמים קוגניטיבים כדי לצורי הצירות לחורה מוזרות אבל זה קיים החובים בצורה גמישה אם את המעוד אוהב נוגעת אולי סובייקטיבית נכון לך ליצור את הסוציאציה, או אם זה מאוד מתחבר עליך, לצליל הזה. ואם פחות, אז אפשר גם לחשוב על דברים אחרים. עד כאן יש לנו את החמות, את חמות חה שקוראים לה? נוגע. נוגע, ועכשיו אני שואלות חשליו טעונלי בציניות. כן. הציניות הזאת היא איזשהו אלמנט מסוים שמפעיל את הרגש. כן. כי כשאתה אונלי בצורה צינית, נודיע. נודיע. תלוי בבחירה שלי, אולי אני בוחר עליה לב, אולי אני בוחר על את הכנות חה, אולי אני. נדווקא הכי תחל לזה, אולי אני מתכנות על עוד, אבל משהו קורה בהנטירה קציה בינינו שטעונלי בציניות. כי שאני שואלות חה. איפה נוגע גרע מה אתה אומר לי? בכדור הארץ. איפה. טעונלי בצורה צינית. כן. ברור שהגרע בכדור הארץ. איזה אני אומר לך משפט. בסיב לב המשפט הזה הוא מודולה צרקשית. אל תיאצי נה, תהר אצי נה. איפה נוגע גרע? ואז אתה אומר לי משהו שבע, אופן מיידים, אולי תוויזויזציה. אתה אומר לי שנוגע גרע בישוב מדים, יפה מאוד. יפה מאוד ומדים, יפה מאוד ומדים. ואישוב הזה, אישוב שצבע בולד ביותר בו והדומיננטי, בו הצבע אדום. והוא כל הזמן מתפתח וכל ההתפתחות שלו, התפתחות בצבע אדום. תחשוב רגל פרחים אדומיים, תחשוב על שערים בצבע אדום. הכל שם אדום זה אישוב מאוד אדום. כן. ולאישוב הזה קוראים, מהדים. עכשיו היית הייתי רציני. כן. אבל איפה על תלי בעצם את כל החושים, אני יכול אפילו להריח את הפרחים אדומיים. כן. שאני יכול להגיד שיגר בהרי אדום. אתה יכול לקח את זה לאדום, נכון גם, זאת אומרת, את צבע אדום כאן שכאן לנו מאוד לראות אותו בדימיון. לעשות עליו את הויזואליזציה, אולי אפילו להשתמש כאן גם ברח של פרח. ואתה לקח את זה לאדום, לאדום, זה בסדר גםור. כן. אבל אישוב הזה, או אישוב שומדים וסים לב יצרתי כאן, אם אובלי לשים לב, כן, אז כמה הסוציאציות, זאת אומרת, גם המהוד, יפה מהוד, את כל כך זאת אומרת, יפה מהוד, יפה מהוד ומדים. יפה מהוד ומדים, טוב, אוקיי. מידי כמילים שאני אבקש, מי שיבתי שפקיל ראוון. אז אתה הסוציאת הפונולוגי, את המהוד, והמדים, והצבעים האדומים, אופס מפעילי בצורה מירה את המדדת. אז ברגע נעשה מבחן זרי, זה מבחן זי קרון עבודה, כי כאן אנחנו עדיין בוחנים את הדווח הקצר, איך קוראים, רגע, לזה קרובת משפחה אנחנו מדברים. איך קוראים למהוד, איך קוראים למהוד, איך קוראים למהוד, איך קוראים למהוד, ‫אם סימלה ואיך אני מתקב ‫בחשיבה הצירתית הסוצייטיבית רק על הפרית מידה הראשון. ‫ואני רוצה לו מרקנווד משהו ‫ולתד הגש. ‫להתקב קצת יותר על פרית המעידה הראשון. ‫-למה כי הוא הסטרטר? -כן. ‫כי תה אנחנו מתחילים. ‫את חלט החזק ולהתפליאת את המגביר את הקצר. ‫ואנחנו מומדל פעמים בחצי הוא אמר, ‫כשהנוכנו סימים מונספורט או ריצה, ‫להתחיל חזק או להתחיל מהר ‫ולתפליאת להגביר את הקצר. ‫כן. ‫אז הסימלה ואתה אונליים הארה, ‫השליפה שלך השליפה מאוד מירה, ‫לזה קרובת משפחה אנחנו מדברים. ‫-דברים על חמטי. ‫על חמותך איך קוראים לה, ‫אז עכשיו נושא בפשטנטת עליו. ‫ואפו הגר, שעבי את הציניתי. ‫-גרו כדווארץ. ‫-אוקיי, אז בוא תהר את צינית, ‫הגיל לי אפו הגר. ‫גרו מקום מאוד עדום, ‫שישם פרחים עדומים, ‫ושכי עוד כמה כך. ‫-כן, ככה, עוד עדומות. ‫-גרו במעדים. ‫-אוקיי, אז נראה לי שיש לנו ‫כנדמות מאוד בואו, ‫שגם יש לך איזשהו אורך ‫הקשי אליה. ‫אוקיי, אית את קצציני בהתחלה ‫ולתיקנטה, סדר, ‫יש חומר קצציני, בסדר, ‫ואני יודע עכשיו שהגרו במעדים, ‫ואחשבון דבר על התה משפחתי שלה. ‫לבעלה, יש לבעל ושלושה אלה דים. ‫-כן. ‫שבנים לבעלה קוראים צדק. ‫עכשיו, גם כאן, ‫המשכמש בכמה סוציאציות. ‫-מה אתה אליה בעלה קוראים צדק, ‫יש שעד דיניי ‫את אותה קוראית להות. ‫-צדק! -צדק! ‫כל העדים חמיד פריים צדק. ‫-אז בוא ניצור, בוא, ‫אנחנו נעכשיו יש לנו סוג של גיליון, ‫כן, דווקא זה בדימיון, ‫ובגיליון, אתיותה, ‫אז אנחנו יוצרים קוראים קוראים ‫היצירות. ‫אז אנחנו גם בוכנים את ההיצירות האל, ‫במבט הייתי אומר, חצי ביקורתי. ‫אז בעלה שקוראים לו צדק, ‫אני משתמש כאן כרגע ‫באסוציאציה שהיא גם יכול להיות מופשטת, ‫אבל גם יכול להיות אתם מוכשית. ‫אז אני יכול להגיד, ‫בוא נתחיל בהסוציאציה המופשטת, ‫יש לו חוש צדק מאוד מפותח, ‫הוא תמיד חושב שהוא צודק. ‫-כן. ‫זה די מופשט, אנחנו נזלום הספיק מוכשית. ‫-מופשט. -כן, זה. ‫אז אני מנסה כאן על תכונה, ‫אתם דבר כאן על משהו שיותר קשה ‫לכה לעשות על הוויזואליזציה. ‫אז בואו ניקח את זה עוצה הדכת קדימה. ‫הוא כל הזמן אומר לנוגה שתי מילים, ‫ואשתי מילים האלה גרומות על ההרגישתוב, ‫הצודקת. -הצודקת. -הצודקת? ‫אם דבר, דבר, דבר, דבר את הצודקת. ‫-שלחוש צדק הוא כך מפותח בהרפורמה, ‫הוא מפגים גם בהדרפורמה, ‫וגם נגד הרפורמה. ‫הצר המילים שלו פחות אשיר, ‫הוא משתמש כל הזמן בשתה מילים האלה את צודקת. ‫אבל רגע אפשר לקח זה ‫לעוד משהו, כמו שנוגע, ‫הישת טובה, החמות הזאת של חכן, ‫הישת טובה, ‫הישה חמה, ‫הישה לבוית גם צדק, הוא צדיק. ‫והוא כל הזמן הייתי אומר ‫ביום-יום שלו, ‫עסוק בתכנון וביצועה של מה שייץ דקה. -כן. ‫הוא צדיק. ‫אחשבתי רה, בוא ננסה לצייר צדיק. ‫הבשר ללצייר, כל אחד הציר ‫בצורה שונה, ‫אבל אפשר אולי לא יודע, ‫איך נהיל את צדיק? -כן. ‫אוקיי, ציור מעניין. ‫אבל אפשר גם לדבר על המסע הזה ‫שעושת, מסעת זדקה, ‫יש לו אולי קופת זדקה כזאת ‫שאור מכניס כל בה, ‫והנותן אותה ותורם אותה. ‫נותן שעש השקר כל פעה. ‫הדמית חבר לנו לעשות שעצה גודם, ‫את כן? -כן. ‫אבל לא מבקש עודף שקל, ‫הוא נותן תמיד שטר של 20 קלים, בשונה מסברה, ‫סומעי צדיקה, ‫אנחנו עושים כאן את המודולציה ריקשית, ‫תוך כדי שאנחנו מדברים, ‫אם אובי לסים לב, אנחנו מחייכים. ‫אנחנו זוכרים את המידע בצורה ‫כצת יותר תלת מהמדיד, ‫וליכועמי תקווים, ‫סים לב, יכולנו לרוץ כבר השר לבא. ‫לא, אני מתקב על עבוד כמה שניות ‫על הצדיק, אני רוצה להבד אותו, ‫הייתי אומר אפילו להביר אותו ‫כמה שלבים של עיבוד, מסוגים שונים, כדי לא להבד אותו. ‫אנחנו תמיד צריכים להיות כאן צנועים ‫בהקשר הזה, ‫כי ברת המחדל של המוח, ‫מצב ברת המחדל של המוח, ‫אולו זיקרון, אנחנו יודעים ‫את זה הוא שחיכה, את הרוב נשכח. ‫וזה מה שמאפשר לנו עכשיו ‫לאפשר קצת שעבולים, ‫אלא גיד, אוקיי, מה אני עושה עכשיו ‫אני משנה מאוד, ‫אני כרגע נמצא במות של זיקרון, ‫מה אני עושה כדי לקודד ולשמור את ‫המדע הזה טוב יותר? ‫איך אני מעבד אותו ‫בצורה יותר משמעותית ומניינת עבורי? ‫אז נראה לי שיש לנו ‫מספיק הסוציץיות עם צדק, נכון. ‫הפרופו, הסוציץיות שונות, ‫אז יש לנו גם הסוציץיות ‫ויזואליות כאן, ‫כן, יש את הקופץ דקה, ‫יש את איך שהוא נראה, ‫יש את הצילום הזה, ‫אולי אפילו סרטון וידיו, ‫שצילם את האותו נותן, ‫צדקה הוא נדבר למישהו, ‫הוא כל הזמן התרואותו ותשתו, ‫ושרק הזה לצייר את בועת חשיבה הזאת, ‫אותו תמילים שלו, כן, ‫האצודקת, ‫גרשה עם, כן. ‫הציטות הקבוע שלו, אצודקת. ‫נראה לי שאנחנו שם, לכון? ‫-חשבתי תוך כדי, ‫אם הייתי מבקש ‫מצאת שיש שיבטי להמציא סיפור, ‫שמרכיב לי את כל השמות, ‫אלא היה עשה ודע נדרת, ‫אבל זה סיפור שלו, ‫ולא הסיפור שלי ולכן ‫הייתי מצח לזגורת. ‫הייבוד צריך לומר ‫בהקשר הזה הוא מאוד סובייקטיבי. ‫כמעט שמאוד מאוד משמעותי ‫לכה, אבורךה, ‫ומן ינאותך, יכול להיות הרבה ‫פחות עבור משוחר, ‫ואפך. ולכן כאן שאתה יוצר את זה, ‫ושאתה תוך כדי, אם הוא בלסים ‫לב, בלב, מבקר את זה. ‫גם אחת או סקמה ביקורות, כן? ‫אבל תוך כדי, ‫ואת עודם את השאלת ‫מחשאלה שאפילו לא פורמלית ‫היא פלימית כזאת, אני על זה. -כן. ‫אז עמד פה וירוק, ‫יש לי את זה, אוקיי, ‫פשר לעבור לבא. ‫יין, יש לנו את זה, בוא נמשפט את זה. ‫-יופי. ‫אז עכשיו, לנוגה וצדק, ‫יש לנו פוזוג, נכון, ‫אנחנו גם יודעים ‫בפועם גרים, ‫אז יש להם שלושה, ילדים, ‫שלושה, בנים. ‫הבין הראשון נולד ביום שבת ‫בעור ראשון. ‫אתה יכול לחשב לדמיין את יום שבת ‫בתחול דמיין אור ראשון, ‫מה ששחר, ‫עלות השחר, אוקיי? -כן. ‫אוקיי, אז שבת ‫מתחבר לנו לנשפטי. ‫אוקיי? -כן. ‫הבין הראשון שלהם נולד ביום שבת. ‫גם לדע, זה משהו שאנחנו ‫בצורה מאוד השירה מבחינה סוצייטיבית, ‫יכולים דרך המילה אחת הזאת, לדע. ‫או יומולדת, כן, ‫ליצור לומי התעשוצייציות. -כן. ‫אנחנו לראות עכשיו חדר לדעת, ‫הוא לראות עכשיו את הסרט הזה ‫שיש לצדק, ‫ואת יכול דמיין את נוגע החמוד ‫בחדר לדע ורגע באיזה בתחולים, ‫ואחשב אפשר לדבר על זה עם נרצה, ‫מצורך פיתוח הסוצייטיבי, ‫ארבע מאוד זמן כדימה. -כן. ‫אבל אנחנו לא צריכים הרבה זמן, ‫אנחנו צריכים תמיד רק אות כמה שנייות, ‫אונולד ביום שבת, ‫אור ראשון ולמה, אור ראשון. ‫כי זה מתחבר לנו כבר לפרית המאידה בה. ‫הוא כבר חשבנו עליו, ביבוד מועד. ‫היא השם של הבין השני אוררנוס, ‫עכשיו אני רוצה לדמיין, ‫דברנו על נוגע שישה אמירה, ‫אחרון, יחמות, החמה אמירת פנים, ‫מזוירת פנים, אישה מאורר. ‫הוא עוד מוערת, נכון? ‫אז עכשיו בואו נדבר על העסק המשפחתי שלהם, ‫משפחה מאוד מגובשת. ‫יש להם עסק משפחתי ‫למוצרת תורה. -אוקיי. ‫אחול להיות שם עכשיו ‫ליכנס תכנות תורה, ‫היא ממעון המון גופת תורה ‫את סירתיים כאלה. -כן. ‫אבל יש שאלת בקניסה ‫ואשאלת הזה נקרא, ‫איך הוא נראה, כן? מה אתה רואה? ‫אתה רואה, אותיות גדולות, ‫אתה רואה את השם אורנוס. ‫אורנוס. ‫יש שם, מסכיר לנו אולי קצת ‫אתה באינטונציה קצת שמותיבנים, ‫אחון, אורנוס, כן? ‫אבל זה עשם של העסק, ‫אחשב אני רוצה לעשות כאן מודולציה ריקשית, ‫ולגל לך ששם רק שם, ‫אתה קונת כל אופעת אורש שלך. ‫בטח. -זאת החנות שהעובה הלכה. ‫אתה ממליצה לי. -חמתי מהנקרנציה. ‫אתה גם תמיד עוצר כמה שניות, ‫ואתה מתפהם מהשאלת הזה שאתה רואו, ‫אנחנו עושים כאן ויזואליזציה של אורנוס, ‫אגב, השאלת עצום. -של, ‫של את עצום הוא גם מאוד מוער. ‫אחרי גדול במזכת כמה? -בכל זאת, כן. ‫פזם עודולציה הכי, ‫השתמשת במילה הכי, מראולה. ‫אחנות הכי העובה הלכה, ‫היה חסחי הדיו, ‫אולי מחירים הכי טובים, ‫הגופת אורחי, הפים ויצירתים, ‫יש המון יפים ויש המון יצירתים, ‫אבל את הכי את התיסכור תמיד יותר טוב. ‫וזה שם וזה המקום הכי מומאלץ, ‫את התמיד ממליץ, ‫לכון משתמקיר, להקנות רק שם. ‫אז זה חכנות הזאת נקראת, ‫או אורנוס. ‫אתה זוכר את זה, ‫אנחנו נפותר כפני פחנת זה, ‫במש נקרא מפחנת שלפה מירה, ‫בזיכרון הדווח הקצר, ‫הוא זיכרון עבודה, ‫אני ממליץ את החגב לפרון את זה גם בחר בבוקר, ‫אות שבו שבויים, ‫ואת אתכנות עם זה הבד, כן? ‫אני כבר דמיינתי ששנמרות ‫שאני מאוד אמנית צלם, ‫יש לי מרק שלושה כוכבים וגוגל. ‫אוקיי. ‫-שזה שלושה אלדים, אז זה שלושה כוכבים. ‫זה אורנוס שבתי, ‫והודדי באנו לשלישי. ‫זה בעצם מונה לשאלה לאן התלוקח את זה. ‫תוך כדי גלגלה חשיבה שלך, ‫בעצם החשיבה הצירתית הסוצייטיבית, ‫ובדים כרגע שעות נוספות. ‫-כן. ‫אם רחוס, את התלוקח את זה לכו איני מקומות. ‫היא תעוצר הסוצייטיות ‫שאני יותר רחוקות, ‫אני יותר הצירתיות, זאת אומרת, לאן התלוקח את זה. ‫הוא לקחת את זה רחוק. ‫הוא מקירים את הביטוי הזה, כן? ‫בספט את הדיבור. ‫-כן. ‫-אוקיי? ‫-מעולה. ‫אבל את תמיד בוחנת את זה בחדוק את זה. ‫-מזכיר לי מבחנים שדה כהצלחתי בהם, ‫שיהיה קבוצת למדעה, ‫ויה כפ, והצרוקים. ‫-חוקים. ‫ויש הרגשה שלמין כזה, ‫אין צרוקים וכף, אז לא להומדים. ‫-נכון. ואיפה, חון, נכון? ‫בהקשר הזה, זה מתחבר ‫להפרק הקודם שלנו מוסלם עידה וזיקרון, ‫מומאמאט שמאוד ‫כי אנחנו אומרים מודולת סרקשית. ‫אז רגש, ‫הקומד רחים לעשות מודולת סרקשית. ‫אחת מהדרכים, ‫היא לצחוק על מה שאנחנו עושים ‫בצמאומור, ‫הוא מרופוונקצרקשית. ‫-כן. ‫לספר בדיחות, על החומר. ‫-אוקיי. ‫זה כן, זה יכול לעזורנו ‫להבד אותו, בצורה טובה יותר, כדי לו להבד אותו. ‫כדי לו לשקוח אותו. ‫אז כאן אני שאלות חי. ‫יש ויפנימי כזה, ירוק. ‫-יש. ‫-אוקיי, אז אפשר להמשיכה לה, ‫ויש לנו למסרק עוד אחד אחרון. ‫רק את השמיני. ‫אז בואו ננסה לדמיין את החנויות ‫התיקות יותר. ‫אז יכולים להחום דברים על מיות שאני מחור, ‫אקן, על החנויות ההתיקות יותר, ‫שכנום הזה שהוא גופתו ראה, ‫אז לא היה חשמל. ‫זאת אומרת, היה לפני דנתו מסדיסון. ‫-כן. ‫כי זה הוא גופתו ראה, ‫ואז חייקושי יצ'ית ערש. ‫-ומה נתנו כמוצר משלים ‫לעד הגופתו ראה, מה? ‫את הנפט. ‫אנחנו משתמשים כאן ‫באהסוציאצי הצלילית, ‫הסוציאצי הפונולוגית. ‫-כן. ‫כי השלושה אותיות הראשונות ‫בנפטום, ‫אין, נון, פי, ותת. ‫-כן. ‫-אוקיי, אז הנפט. ‫כי שיש להם גם פינה בחנות ‫שאי פינה היסטורית כזאת ‫עם מוצרים של פעם. -כן. ‫-כן, ואתה יכול לדמיין את הולדים ‫הוא חייקושי. ‫הוא חייקושי, ‫הוא חייקושי, ‫הוא חייקושי, ‫הוא חייקושי, וכן. ‫כן, כי איתו אני מדליק ‫את הגופטורה, ככה ‫הדליקו הגבוהיוו. ‫-יחו יצ'י יש להם גם פינה בחנות ‫שאי פינה היסטורית כזאת ‫עם מוצרים של פעם. ‫-נכון, מהות, ‫-שאי הולדים. ‫-אתה יכול לדמיין את הרח של הנפט. ‫-תגע מיכול לדמיין. ‫-כבר, כבר נמדמיין את הרח. ‫-אתה יכול לדמיין את הפך הזה ‫שאתה מחזיק אותו, ‫אתה רואה אותו, ‫שאים לבה את הרואה את הפך, ‫היא גם נוגע בו, ‫אתה אפילו שומעת הסתלי לשאלות. ‫זה נוותם, אף. ‫אין כאן ניצוג אשיר של חושים, ‫שמסעים לנו לקודד, ‫אנחנו בשלב הקידות כרגע. ‫לקודד טוב יותר את המאידה בזיקרון, ‫ואת ה-5 נבין, ‫היא נשלב בצורה אליו ומירה, ‫כן או לא. ‫-נראה לי יש לי את זה. ‫-אוקיי. ‫אז בו, עכשיו אני סוג של מראי אין אותך, ‫ניבד את זה משאלות חשאלות, ‫נקראו לשאלות על השאלות גשר, ‫שאגב מומנת סמרוד, ‫היא חישר כאלה, ‫אם נשחלל את זה קצת, ‫זה שלה הזאת נקראת שאלת גשר ‫לחיזו ככשר. ‫לזה כשר, כשר הסוצייטיבי. ‫אז אני עכשיו של חשאלות גשר. ‫על זה קרובת משפחה של חי אנחנו מדברים. ‫הוא דברים על נוגע. -רגע, ‫על זה קרובת משפחה. ‫מה יבוך? -כם עתי. ‫כם עתי, ‫אתה עתי כאן, אתה עודתי. ‫אבל חמות חי, ‫אי שעה חמה, ולוווית, ‫שאתה מגיע איך היא, ‫אתה מיירת פנים, לכון? ‫זה שאתה מיירת פנים. ‫אוקיי, אישה מאוד מוערת. ‫והוא אולי שם משפחה של הקשור לעור, ‫אולי אור, אולי שמש. ‫אוקיי, אולי יעיר, לא יודע. ‫יש לה שם משפחה. ‫יש לי ממש את כל הסיפור. -אני בחוונה עכשיו בתרגיל, ‫ואכותה חפנקביר את הקצב, ‫אני בחוונה מתקבי את חי"ל הסטרטר. ‫כן. ‫כי אני רוצה שהסטרטר יהיה חזק, ‫שהסטרטריה מאוד בתוח ובדי. ‫בסדר? ‫יש שב, איך קוראים לשם חיבה, ‫זה שם חיבה שאתה נתתה להרק, אתה קורא לקחה. ‫רק אני קורא לנוגה. ‫-נוגה. ‫אם רוצה את זה מוזר. ‫-אוקיי. -יש לבאל. ‫כורי. ‫-כלי כך את זה גם להוגה, ‫שאלה נוקצת, ‫אתה אם תוך קצת. ‫-כן, אוקיי, אוקיי. ‫אוקיי, אוקיי, אוקיי. ‫-אוקיי, אוקיי, אוקיי. ‫ואפו הגרח, עכשיו אתה קצת, ‫אתה קצת ציניתי, אוקיי. ‫גרח קדורארץ. ‫-תוב, נוזברו שגרח קדורארץ. ‫-אוקיי. ‫אז אל תיאציני, תיארץיני. ‫-כן. ‫-ציני רציני. ‫אוקיי? חיבוף אונולוגי, צלילי. ‫אוקיי, אז בוא עכשיו תיארץיני, ‫איפוי באמת גרע, ‫בזה אישוב, מה שמעישוב? ‫אז כדי דיברנו על שיבגר בוקום אדום, ‫וכולי איך שויש לי בראש דימונה, ‫ואני דויין שגרע ושכונת מעדים מדימונה. ‫אוקיי, מעולה. ‫-אה, אתה עושה כך את זה ‫לשכונה, אף פשוט. -אוקיי. ‫יצר את השכונה חדשה, ‫בדימונה. ‫יכול את הגם להכימשוב חדש, ‫הן אותו הגבוה רצי. ‫הן השוב והרצי, ‫הן נקרא מהדים. -כן. ‫רמטרם פייה שבד מהדים על זה. -כן. ‫אוקיי, אולי, אולי, תודה, אז רואה מתויה. ‫-כן. -סתומרת, ‫אתה יוצר משהו חדש, ‫הוא שלכה, איש פה חשיבה ‫את סרטית הסוצטיבית, ‫הבחרת לקחת את זה ‫לשכונה בדימונה, שכונה שנקראת מהדים, ‫ומה מיוחד בשכונה הזאת, ‫מה צבע בולד ביותר? -אדום. -אדום, כן. ‫ויכול הזמן מהדימה, ‫כלומר, זאת שכונה שמתפתחת ‫וכל ההתפתחות שלהי בצבע אדום. ‫-אוקיי, אז דיברנו על נוגע ‫והלוקאי שן. -פסטים, כן. ‫סומות על הפוזיצה של ה-1, ‫כשורה אליך המשפחתית, ‫הלוקאי שן שלה, ‫למקום של F-ויגב, ‫אחשבון דבר קצת על התה משפחתי שלה. ‫איך קוראים לבעלה ומה הוא כל הזמן אומר לה? ‫צדק, כל הזמן אומר לה שיצודק, כן. ‫-כן. ‫יש להם שלושה אלדים. ‫ההיה לדר הישראל. ‫-איי, גם אני רוצה להקלע ‫הצור עם צדק, כן. ‫אנחנו צירנו יחד בו נסתכל על מה שעשין, ‫הוא כן, בוא נבית בציור. ‫צאת נעבד אותו ביחד. ‫אז הוא כל הזמן שאומר לה שיצודק את, ‫אחול לראות את זה, ‫אתה יכול לראות אותו אומר לה שיצודק את. ‫זה כל מה שאומר לה. ‫-איך קצת זוהמת, ‫בוא נעשה לדמיין אותה, ‫וויזואלית את זוהמת, כן, ‫כן, כאן נקצת את תחמד בזק, כן. ‫אוקיי, והוא אומר לה, ‫הצודק ואתה רואה את זה, ‫אבל את יכול לדמיין אותו קצדיק. ‫הוא מה זה, הוא כזה במחלק לנשיל? ‫-כן, שעש עוד שק. ‫אחרון ואתה רואה את הקופת ‫הצדקה של עשנות, אנחנו מנסים גם לקשור הזה ‫לביטויים ויזועל מוכשיים, ‫כדי שלנו יותר קל. ‫-כן. ‫וואו, כשעו אנחנו מדברים ‫על כמה ילדים יש להם? ‫-לושה ילדים. ‫-איך קוראים לראשון ובזיום גולד? ‫-שוא, אני אונולד ביום שבת עם אורראשון. ‫אני דימי אנטי שיהיה לדראשון שלנו ‫זה נבי השק של שבתי הצבי, ‫שזה די דרמתי לדבר למשפחה של שבתי הצבי. ‫אבל אז זה לא מתחבר לי ‫לכנות תיאורה שלהם. ‫-אוקיי. ‫אז מה נגיד שאונולד בשבת באורראשון? ‫יש להם חנות ‫אחק גדולה על התיאורה ומזכתכון, ‫שנקר תיאורה נושא שלהם ‫שלתמדים כזה גדול. ‫מצלעת את היכולי רוטות ‫על אמרות שובדימון. -כן. ‫והיה לדשלישי, ‫אז הוא יש דאו מנהל המכלקה ‫של מוצרי התיאורי שנים. ‫נפטון, שזה נפט במקום. -או, אתה מוצר המשלימו נפט. ‫שמה שעשינו כאן כאן ‫כן יע אחד? -כן, כן, כן. ‫אז את זה עכשיו סמנבי של הצלחה. ‫או שם חשובי לומר שמה שעשינו כאן יע אחד, ‫הוא עך ורק ציור אחד, ‫הוא סיפור אחד. ‫ולכן כל מה שעשינו כאן יע אחד ‫הוא בגדר מצד סנוע. ‫הוא בעצם פריע הצירה של חו ושלי ביחד, ‫אבל יוכון הוא ליצור את הרבה מאוד ‫יצירות אחרות. ‫אני ארגר רוצה את הדוגמה. ‫יש את החמישהו שאתה מכיר ‫בשם שבתי? ‫לא. ‫או, כן. ‫-או, כן. ‫או משמש פחה? ‫-גם לו. ‫גם לו. ‫-כן. ‫אם יש לך כזה, ‫אלא נורמפקל, כן? ‫נכון, נקב, כן. ‫-כן. ‫אם מפקל הקודם, ‫אבל, אם יש את החמישהו שאתה מכיר אותו, ‫אז אתה יכול גם להגיד רגע, ‫או הבן הראשון, ‫עכשיו אתה רואה את הדמות, ‫אתם מודם מוקר את. ‫או הבן הראשון של נוגע וצדק. ‫ואז ככה אני בעצם משחזר. ‫-נכון, אנחנו. ‫-אנחנו, ‫אנחנו נעכשיו את ההכה ‫שזה חבר קרוב שלך, ‫כי שזה משהו שיש את החייך ‫כי גבוה, כן? ‫כן. ‫-כן. ‫-כן. ‫-כן. ‫-כן. ‫כן, הסובייקטיבית. ‫אתה, אתה אוהב אותו, ‫אתה, מהריכ אותו, כן? ‫עסקה לכם מאוד לעשות ‫הויזואליזציה. ‫זו אומר שכל מה שעשינו כאן קרגע, ‫לקחנו כאן דף, כן? ‫דף תיותר כזה, דוווירטואלי, כן? ובצם דרך חדימיון אפשר לנו לצייר ציור עליו, ליצור כל מיני יצירות ולקשאר בין פרית מידע אחד לפרית מידע שבה אחריו ככה בעצם אצרנו מרק של קשרים שתי והארבע. ויכוןנו ולכן אני משתמש שבביטוי הזה ציור לצאר בין מוציאורים אחרים. אבל מה שחשוב כאן להדגיש שהציור הוא לא המטרה. הציור הוא המצאי שיכול להיות מאוד יעיל ומאותו רואה להסגע את המטרה. וממימוש המטרה. המטרה היא לסקור שמונה מילים בתרגיל הזה. ולמילים האלה אפשר לקרוא המילות מטרה. אז זה בעצם התרגיל ומה שהכי מעניין לבחון כמה שבחנו כרגע זה דווח קצר. מה שהכי מעניין לבחון זה את האפקט על הדווח הרוח. מה שאנחנו קוראים אפקט למדע או אפטר אפקט מהיקרה מחר בבוקר. או עוד שבוע, עוד שבועים הוא להגמל אפילו עוד שענה שנתיים. כן. הנכת העבודה שלי בהקשר הזה בשונה ממידה אחר שאותו אנחנו לומדים. היא שלא נצטרך לשננת המאידה זר במות פעמים כדי להבדיח את השמירה שלו בזיקרון לדווח הרוח. כן. בשונה. מספיק שנספר את הסיפור הזה לקם אנשים שונים ובדיגבים כבר. כן. אז אם אצלנו הוא התחדת בזיקרון. וכן, גם כך את הזוכר סיפורים שאתה מספר מעט לאט. נכון. לצורך הדוגמה במבגשים חיימש פחטים. שעה ואת אומרת, רגע, סיפור הזה שסיפרתי את הפעם האחרונה היה לפני שנה או שנתיים. אבל בשנה או שנתיים האלה לא קמתה בבוקר ושיננת את הסיפור הזה. כן. אבל הסיפור כן נשמר. רוגע, אבל רוב רגשים מאוד. נכון. כן. זה בצמא שעשינו כאן. נשתמשנו במנגנונים הפנימיים של המוח. נכון היה זיקרון כדי לממש את האקרונות המלחים שהזרו לנו להצרס את החות עבר. כי בזיקרון שלך לדווח ההרוך יש הרבה מוציפורים כאלה, יש הרבה מוציפורת סלחה. שאותם את הזוכר מצוין. כן. בצורה היא אילה בשלפה מירה, כן, מבלי לשנן אותם כל יום. מה שאנחנו כן עושים, שאנחנו נדרשים לעשות שאנחנו לומדים להביף חנים. כן. ולכן המסקנה כאן, היא לא להפחית מרקוש של השינון. השינון הוא חשוב מאוד. כן. גם כאן אגב תוך כדי שאתי רגן הוא יחד שיננו. אבל המסקנה כאן המדבקשת היא לתת את הדעת על האופן שבוע אנחנו משננים. בעצם, האם אני משנן, אנחנו קוראים לזה לפי עם מוטוקי. אני חוזר על החומר שוב, בסוף אני מצליח. האם אני הייתי עכשיו לוקח את ה-18 מילים האלה, או-18 מידי מידי אלה, וייתי משנן אותם מהפעמים. הייתי משניח מסוף לסקור אותם, נכון? למה אדנו כך בעבר? לסיות. אז הייתי משניח לסקור, אולי אפילו הייתי מקבל מהבמיףכן, אבל השאלה המעניין את כאן, היא מה היה קורא אחרי המפכן. אז בעצם מה קרה כאן, יש קטי המון זמן בלמידה, יותר משאבים, יותר מעמד. כן. ואחרי המפכן, אחרי מעט מאוד זמן, שחכתי את המאידה, קל לי מאוד להבל אותו בעלף. ואנחנו רוצים בצורה מבוקרת בצורה הייתי אומר, מקצועית בצורה שאנחנו גם יודעים, לחבר אותה להיגיון שלך שאמרו שלנו עובד, להשקיע פחות זמן בלמידה. אפשר אפילו לדבר על 50 אחוז מהזמן, כן? שזה מאוד מרשים, כן? לצמצם אתו החלמידה ב-50 אחוז, אבל בחמישים אחוז האלה, בזמן הזה שאנחנו לומדים לבקסם, ללמוד טוב יותר, להפעיל תזמורת שלמה של אזורים הסוצייתיבים, לצור רשת הסוצייתיבית חזקה יותר והשירה יותר, שאתה אפשר לנו את האפטרפקט. ולא פחרחה מפחן, נוכל מתוך בחירה, לפוך אלה כלום מבותל מהמאידה שאותו קלתנו, שולה יחשו לנו לשמור אותו, לידה, נורך זמן. ולפחת שני נותו. שצאו ליון, שזה כיף. וזה לא סבל, זה אתה לקצמור מעני. חווה אתה למדע. איתה אני אלחוקי עמוך וזיקרון ודוקטורנט ברחקרמוך כאן וברילן, תודה רבה לך. תודה רבה לך. תודה שאיזנטם לברדת. אני מקווים שנהנטם מחקנטם ולמטם משהו חדש. ברילם, משפיעים על המחר היום.