המצאת הרנסנס - פרק 3

אה, עם רון אגרשון תלמי. שלום לכם, אתם איתנו כאן במעבדה אני רון אגרשון תלמי ואני יוצאת מד שבועל למסע עם חוקרים וחוקרות. היום אנחנו נלך על המוח ונדבר על קבלת החלטות במוח. ההורך שלי באופן הוא הפרופסור טום שיינברג מבית הספר לנורוביולוגיה ביוחימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים ובית הספר סגול למדעי המוח. שלום רב לך, פרופסור שיינברג. שלום, שלום. אני שמחה שאתה כאן ואנחנו נכנסים לתחום מרתק שבו ננסה להבין איך אנחנו מקבלים החלטות ותלצד רואים את זה במוח שלנו. אני רוצה לשאול אותך לפני שנתחיל נתנו לך ככה הרבה כותרות נרוביולוגיה ביוחימיה ביופיזיקה מאיפה מתחילים איפה אחות הראשון והמקום הראשון שהלכת ללמוד. כן אז זה כל מיני הגדרות אוניברסיטאיות וכל מיני ארגונים מדעיים שמארגנים את המדע אבל דווקא אני התחלתי באנליטו הראשון יש תכנית מאוד מיוחדת ומדהימה באוניברסיטה לביב. שנקראת התוכנית הבינת חומית לתלמידים יצינים אלשם לעוטמן שמדי לעוטמן והיא מאפשרת בשנים עוד חמת רוצה להיות תהיה גדול אז לא צריך להחליט אז אין אותו הראשון וכל שנה בוחרים זוכנית שכבר. בסדר כמה עשרות שנים אני מעשה זה הרוחת טעימות כזאת זה כל אחד זה הרוחת טעימות אבל שאתה את מחליטה כל אחד ואחד מחליטים ואין לנו את זה הראשון. זאת אומרת, כל אחד יכול מפקולת אחרת להליב אותנו, אתה ככה, אתה ככה, לא, אז תמיד הייתי אומר, לא, אין לנו תואר ראשון, ורק צריך לעמוד בדרישות הקדם לתואר שני מסוים, ואז עושים תואר שני, אז זה ארבע שנים, בלי תואר ראשון, אמיתה ודיאטי משהו ממש ייחודי ברמה בלאומית, וזה נפלא, בכלל לפי דעתי המדע, כמו שאני מדבר, צריך להיות כזה, הוא בן תחומי, ולמה צריך הגדרות? אז... כי בדרך כלל רוצים להתמקצע, לפחות, בהתחלה, יש איזה רצון להיכנס לעובי הכרב, ולא רוכב, זה... אמרת, המדע צריך להיות ככה, אתה לא סובר ככה? או, אז בוודאי שהמדע הוא סופר סופר, וצריך להתמקצע בכל פרט, וכל תלמידו תמידת תארים מתקדמים שבאים אליי, אז אומרים לי, אני רוצה לי מאוד תואר מתקדם לעשות ככה וככה, אני אומר להם, אבל למה? המדע זה נורא משעמם, ואז הם רואים אותי, וגם את רואה וזה... מה, אבל אתה... נראה שאתה מאוד אוהב מה שאתה עושה, אני אומרת, נכון, אבל כל המדע, זז בצעדים מאוד מאוד קטנים ומאוד מדודים, ונגיע לזה... איפשהו לאורך הדרך, כי זה חלק מהיסוק שלי, הפך להיות מתחביב לאיסוק מרכזי של איך עושים מדע. אז המדע עושים אותו בצעדים מאוד מאוד קטנים ומדודים, וצריך מאוד מאוד מאוד להתמקצע, ומאוד להשקיע בדרך, ואם אנחנו רוצים לרוץ את הגליות, אז הבן תחומיות היא לא על חשבון, היא תמקות. זו נכון, זו אחת הביקרות. זה לא לדעת הרבה על כלום, אלא לדעת הרבה על הרבה, וגם בעיקר זה המון לשתף פעולה. אז זה לעבוד עם מנחים ומנחות, מקומי נתחומים, ברקעים כאלה, ופשוט עדיין יש לנו כולנו אכסניות ובטים, ואם אני גם ראש תוכנית לתור, שאני ראש המסלול לנורביולוגיה, שיקרה גם מסלול לנורביולוגיה, ומדע מוח התנהגותים. הנה, עוד שיתוף פעולה. אנחנו עושים עם פסיכוביולוגיה. אז עדיין צריך רקע, מסוים, אבל האם באמת צריך חייבים שיהיה רקע במדרך, אי אפשר להשלים את כל הדברים? שאלה טובה, אתה אומר שכן. אני ממש אומר שכן. אז קבלת החלטות, למה קבלת החלטות? מותה זה הגיע? ההתמוקדות בדבר הזה? אז זה מצחק. זה הגיע במקריאות, זה התחיל דרך למידע, באותה בתוכנית, בתוכנית הבינתחומית, פעם היו ידיעונים, מניאר. היה כזה יום בניית מערכת. והידיעונים של כל הפקולטות, זה כל מי שהיום ממהזין, ולומד בשנים האחרונות, זה הכל אונליין מערכת, שעות, פעם זה היה ספרים מותפסים. אבים, אני זוכר, את אבי קרס, כן. אבי קרס, בצבאים שונים, והיינו הושבים יחד, והתלמידים בשנים מעלינו בתוכנית הבינתחומית היו זרינו להרכיב מערכת, כי זה פאזל, באמת לא קל, והיה לי סלוט פנוי. ואני לא טועה, זה הרביעי בבוקר, מנשמון על העצב, והאמור לי, הקורס למידה של דאפי יואל, הוא מאוד מעניין, כדאי לך. והיה לי חור, ואפשר היה, בשמונה בבוקר להגיע. וכך היה. ואז למידה, ולמידה האקרונות בסיסיים של המידה, פאבלו וסקינר ותאונדייק, וזה לחלוטין תפס אותי, ומקביל לכל מיני דברים אחרים שעשיתי, אז ממש ככה, זה התחיל, אני חשבתי שאני יותר עבור לניברסיטה על ריון של תפיסה, איך אנחנו תופסים דברים, אבל אז אמרתי, אוקיי, למידה זה מעניין. וזהו, וקבלת החלטות, זה פשוט הכל. לגמרי, תכף נדבר על זה, כשאנחנו עושבים על קבלת החלטות, ומוח, אז, לחלקנו, אולי לי למשל, נדמה שמה שאתה תחקור זה את האזור הזה במוח, תיתן לי לקבל החלטה, ותסתכל באיזה אמרה, או כל דבר שאתה עושה שם, ותבדוק איזה איזו אופל במוח, והנה, סיימנו. אז הכל, נכון, כל מה שאמרת. אוקיי. אוקיי. אין שום בעיה, זה כבר בערך עשרים שנה, ואני עושה את זה עוד מאז שאני סטודנט והכול, ויש עוד דמון שנים לעשות את זה. אבל זה יותר מזה, כי כמו שאמרתי, קבלת החלטות זה הכל. אז תחום מאוד אימפריאליסטי, אפשר להגיד כל אימפריאליסטי, שהוא אומר, תראי לי משהו בחיים שהוא לא היה, החלטה. נכון, איך להגיע לכאן מהאוניברסיטה בתחבור הציבורית, לבוא באוטו, שיצאת לי קפה. איזה סוג של קפה. נכון? אז הכל זה ההחלטה. בך, אתה טוב, קופוצ'ין. תודה רבה, אני הפלטן של קפה, אז אלא רוב קורתדו, אז הרכב נכון, הצרנו את החלב לפני. יפה. עוד החלטה. עוד החלטה, בבקשה, עוד החלטה. אז באמת, הכל החיים שלנו מורכבים מהמון החלטות. והשאלה, אז איך אפשר ללמוד את זה? אז באמת, כמו שאמרת, אז אני בחרתי בשיטה לסכה על המוח במצאות מחשיר האמראי, וספציפית פאנקשן על האמראי, דימות יפקודית, עוד אין לדבר על זה, איך זה עובד. אבל אני רואה, בואו להגיד שאני חוקר בעצם מוח והתנהגות, התנהגות ומוח. ואותי בעצם מאוד מאוד אין להבין התנהגות אימושית. ואני רואה במוח, ככלי, בגלל שזה ריקמה מוקדרת שאנחנו יודעים עליה כבר לא מעט. בתור משהו שהשפוך אור ו quella עזור להבין את ההתנהגות. ועל הדרך גם נלמיד הרבה דברים על המוח כמו שתמיד קורה. עד כמה, אמרת, אנחנו יודעים הרבה על המוח, עד כמה המוח ממופה באמת? זאת אומרת, כמה אתה יודע על אזורים למשל של חלטות? בביטחה, שמיפתע את כל האזורים על professional! אין, אז אנחנו יודעים המון על המוח וידים המון על אזורים, ואנחנו יודעים איזה עוד לפני 等一下 אמריי אז למעשה אנחנו יכולים לדבר פה על כמה דברים על אחד על מערכת החיזוקים במוח שקשורה גם לדופמין ולגריניה בסיס אנחנו יודעים מאוד מבעלי חיים שאנחנו חולקים מערכות מותמות אבל זה גריניה בסיס האזורים של החיזוקים הם נמצאים בעצם בפנים את הרבה מוח כי זה אזור קצת קדום יותר שאנחנו חולקים אותו אנחנו ויגיד שאנחנו 90% חולדה ודופמין יש להרבה אבל ידענו את זה הרבה לפני האמריי ששאת האזור הזה בנתיחה פשוט זאת אומרת היו אז כן כן ידעו את זה הרבה מאוד שזה מדלדל בפארקינסון ויודעים איפה הגרעינים האלה בהחלט יודעים ויודעים גם איך מתפקדים היא בעלי חיים עוד הרבה קודם המצאות הקלטות נסוימות. בבני אדם מגיע לזה זה מאוד מורכה וקשה לראות בוודאי בבני אדם מתפקדים סתם ככה בניסוי אנחנו לא יכולים היום לראות ממש את הפעילות אדופא מן אגד יכולים לראות כל מיני דברים שמעידים עליה. אדאפ כעזור קבלת ההחלטות שהוא עזור יותר פריפורנתלי, אז הוא מוח, זה כמו ה powerless, אז אומרים קדימה אחורה פרונתלי פוסטeliור פדיאלי דורסה לי בתן גב אחורה, אז אזור קבלת ההחלטות, הוא האיזור שנקרא בנטר מי דיאלי פריפורנתלי Modern Monument. מידיאל, מדיאלי, פרי פרונטלי, כמו אמנו, האטלאס, שדווקא גילו שהוא זור קבלת ההחלטות, בסכות עובדה שהיה פועל שעבד במסילת הרכבת, פיניאס גייג', שפיצוץ לא מבוקר שדינמית, העיף לומות של מתכת, שעבר דרך ארובת העין, ונכנס למוח, אבל הוא שרת הפיצוץ, והוא פגע באותו אזור. ואז הוא התחיל, ראו שיש לו בעיה בקבלת ההחלטות, הוא פתאום יהיה עד התגרש. יש כאלה שגידו... דווקא, לא בעיה להעצר. תמיד בארצאות אומרים לי, מי אמר לך שזה? אוקיי, הוא התחיל לעמר, הוא ייבד את כל נחשב. זאת אומרת, היה ממש, משהו בהתנהגות שלו השתנה בצורה ברורה, שזה לא היה הוא. גם סתם ככה, אם מישהו פתאום החליט שחייב טובים הוא התגרש, זה אוביס לי יש איזה בעיה. אז באמת, הוא שינת ההתנהגות שלו באופן מאוד משמעותי, ואז היווינו שהאזור הזה קשור לקבלת ההחלטות. והיום אנחנו יכולים באמת למפות באמצעות, האפulations Cross, למפות פעילוות שליזורים שונים. אבל זה הרבה מעבר, היום אנחנו יודעים... אחרי כבר, יותר מ-25 שנה של叻 Negotiation, כמעט 30 שנה, שזה מעבר לסתם למפות את האזור, סתם למפות אזור היה, לא צריך שזה את האם anytime Clear gravitas. את האזור שפה אנחנו יודעיםplayaneq, כבר נמצאים. היום הראייה היא כמובן של רשת, באיזה אזורים פגועים ברשת, והתפקות וגם אצל בני אדם, אין כבר נורמלי, אנחנו אומרים, בריאים כמונו, יש משהו שאנחנו נשאים להבין את השנות הבינישית. וזה קשרים, הרשת הזאת שאתה מדבר, זה קשרים בין חלקים שונים במוח שבעצם מייצרים קשר אחד עם השני ומייצרים אין רשת. אז כן, אז יש רשת פיזית של הסיבים שמחברים ביניהם וכל האזורים מחוברים, ובסך כל המוח של כולנו מאוד דומה אחד השני, אבל הצורה שבה דברים מתפקדים שונה בקשר אחד עם השני היא זו בעצם שגורמת לקבלת ההחלטות. אז אנחנו נבדוק כמה מושגי יסוד לפני שנידע הרקדימה, נתחיל, נדמה לי שהגדרת כבר מה זה קבלת ההחלטות, זה די מובן לכולנו, אבל כמו שאמרת זה משהו שנוגיע כמעט לכל פעולה שאנחנו עושים. כן, אז הגדרת שקבלת ההחלטות אני לא פותח פה את הטלפון בפילמצו, אבל אנחנו מבינים אותה בצורה אינטואיטיבית שכשר שלנו מספר אפשרויות, אז אנחנו צריכים לבחור באחת מהאפשרויות האלה. גם לא לעשות כלום זה בחירה ואנחנו יודעים, אז זה שאנחנו צריכים באמת לבחור. ומראש אני נמנה פה מכל הצלילה לנושא המודעות רצון חופשי וכולי, לא חוקר את זה, זה לא התחום שלי. בכנתי אנחנו מקבלים את ההחלטות וניתן להקוב אחרי התהליך הזה ולהבין את הגורמים השונים שהשפיעו על ההחלטה. אז יש פה אפשרויות ואיך בוחרים, כל אורגניזם שהוא מבצע את התהליך האלה, את התהליך הזה, סליחה, אפילו קולגה בפקולטי יסמין מרוז שחוקר את צמחים, אז קבלת ההחלטות בצמחים ואז אומרים, רגע יש לה מודעות, אין מודעות, אבל צמח בוחר ללכת הכיוון האור וכולי. אז שוב, אין אני אומר, אז יש כל מיני בחירה של מילים, האם זה היה ג'דג'מנט או היה דיסיג'ן מיקינגו, זה משהו, באחרודים שצמחים גדלים לכיוון האור, אז משהו בפיזיולוגיה גורם להם ללכת לכיוון הזה, אז אפשר לבדוק את הדברים הזה, את הדברים האלה, אז אנחנו אפשר לבדוק אותם בארגניזם כמובן בחיות, בחולדות שאבחרו בין ליברס שונים ואני בודק את זה בבדני אדם. בצמחים אפשר לבדוק את זה כשאין לנו מוח, איך בודקים את זה? וואו, טלפון לייסמין, איך בודקים את זה? אני זה... מותר חבר טלפון היא בתוכנית, מותר. אז המערך שייסמין, בנדה שייסמין היא פיזיקאית, אז המערך שהיא בונה שאני חושב שזה נושא של אחוזים שונים של אור, זאת אומרת, אני זוכר שמעתי רגע מה התגימו, מה לא התגימו, אז אני לא יודע איפה ניסוי עומד כרגע, אבל אפשר לבדוק אחוזים שונים של אור, יש עניין בכלל שצמחים למה תהיה הרבה מאוד, אז זה נושא של תוחקה מזמן עם סוחמים בזמן, כל מיני אותות, כן אפשר לעשות, אנחנו יודעים מהגינה, שהם צמחים בכל מנזביות ומגיעים. מעניין, אז המושג השני שראיתי כשעברתי על כתבך והוא יפתיע אותי זה, ערך במוח, זאת אומרת, עד עכשיו הבנתי על מה אתה מדבר, זאת אומרת קבלת החלטות ברור מילב, ערך במוח, תסביר. טוב, אז עכשיו השאלה היא שאנחנו יש לנו מספר אפשרויות, איך אנחנו מחליטים, איך אנחנו מבצעים את הבחירה, לא שוב, לא משנה איזשהו סוג של אורגניזם, בין האפשרויות העומדות לפניו, אז אמרנו אולי הכי קל דווקא לברוח לצמחים אופם, איפה שיש אחי הרבה אור, זאת אומרת מכידה לשם, נכון זה הגיוני, אז גם אנחנו נבחר ללכת האפשרות, כשנותנת לנו את התוצאה הטובה ביותר עבורנו, אוקיי, לדוגמה. אבל זאת שאלה סבוכה מאוד, מה זה ערך, values, אוקיי אני קורא לזה באנגלית, value based decision making, קבלת החלטות מבוססת ערכים, אבל אני לא מדבר פה על ערכים מוסריים, עוד שגם לזה אפשר לדבר אבל זה לא תחום המחקר שלי, אבל לרוב הכוונה יש כאשר שנו אפשרויות, ואז אנחנו צריכים לבחור בין אחת מהם. ומה ששאלת פה זה כבכל שאלה מכתמית, אבל זה אולי שאלה עמוקה מאוד, הכי עמוקה שיש, מה זה אומר ערך של משהו, אז עכשיו אם אני יכול לקחת פה ולשאות לך, עכשיו הנה יש פה את הבקבוק מים שלי ויש פה את הקוסים הקפה, מה שווה לך יותר? אה, לחורה בקבוק המים. לא יודע מה את רוצה, לא. יש בו יותר מים? אז מי אמר, אז אלי עכשיו באמת שווה יותר הקפה, אבל האם אנחנו עכשיו בכלכלה, הרבה זמן חשבו שלכל דבר לכל אפשרות יש איזשהו ערך מספרי. איזשהו ערך מספרי ויש על זה המון המון תיאורט אני גם לא כלכלן. למדתי מנסתם קורסים במקרוקלכלה אבל גם זה היה ממש נושא למחקר של המון שנים. שיש דבר שאני קרא יוטילית עם מה זה שווה לי. מה זה שווה לי זה מעבר לעובדה של הדבר הזה יש לו מספר וכמה עלה הבקבוק הזה. או כמה עלה הקוסס הזה לא יודע בקבוק הזה בכלל לא יודע בן שלי קיבל במתנה שגרנו באוסטינטקסס אז יש לו ערך סינטאימטלי. מי יודע אם הוא שווה דולר שניים עשרה זאת אומרת עצם השאלה בכלל של איך מוגדר ערך זה לא שאלה הפתורה במוח. האם זה איזשהו סיגנל בנו ירוניים שהם ירו איתו בצורה מסמת. יש כאלה בכלל שאומרים שכל נושא הקבלת האחרות קשור לזיכרון אנחנו כבר קופצים קצת הלאה. אבל זו ממש שאלת יסוד. מה זה בכלל ערך במוח איך זה מקודד אני לא מעלה שחושבים לא חשב גם שיש הרבה אנשים חושבים שהמוח שנו שווה במספרים. יש אובייקטים שונים ולא כל אובייקט יש מספר ואז שצריך לקבל החלטה בוחרים את המספר הגבוה יותר. זאת אומרת איפה לקמת את הפעולה הזאת. איזה הפעולה של בחירה בין הקוס לבקבוק למשל. לא רגע זה מהות כל העיסוק המדעי שלי משה רגע שעד אין אי אפשר לקמת זה מהות כל עיסוק הלפחות שלי שמנסה להבין את זה רק אני אומר. זה לא פשוט כמו חמש ושלוש זו הקוונה שהיה הרבה פעמים שחשבו שזה חמש ושלוש. אצנות הסימפלס דאט אבל זה בדיוק מה שאני נסה להבין למה שמישהו יבחר. עכשיו אנחנו עובדים עם דברים מלאכותים למה שמישהו יבחר באמת בבקבוק ולא בקוס. ואז איך אפשר להשפיע על זה. אני אומר אם פעם חשבו שזה מאוד פשוט ולכל אחד אני אשוא לתח מראש איזה מספר תונתן את הכל דבר ואז אין שום בעיה. זה לא רק ערך כלכלי זה לא רק ערך מספרי כי אפשר לעשות בחירות בין פרצופים. בין תמונות פרקטליות שאין להם שום דרך בכלל תאר אותן אבל מה שאמרת. זה בדיוק המהות של העניין מה קורה בתהליך הזה זה מחקר קבלת החתות מה קורה בתהליך הזה. אני מציג עכשיו את הקוס ובבקבוק איך אנחנו מקבלים תחלתה הזאת זה בדיוק הערך הזה שאתה מנסה להבין. זאת אומרת למה אני בכל את הבוק ולמה את הקוס מה הערך של הבוק ומה הערך של הקוס ואיך זה מיוצג במוח שלי בדיוק וכבר אני עכשיו. עקדים את המאוכח והגיד שבכבה מובנים מאוד יכול להיות שאני נהיליסט של ערכים. שבתחום שלי זה לא מאוד מקובל זאת אומרת אני לא חושב שיש דבר כזה שנקרא. הערך, כמו שחושבים עליו כלכלנים, אלא יש איזשהו ייצוג כלשהו. שענור ביולוגיה כן נסתה לקחת את הלחקות את הכלכלה ולהשתמש במושג שלה ולהרחיב אותו נכון. זאת אומרת רוב החוקרים יגידו כן יש ערך. לא יודעים רוב החוקרים יחשבו שאני לא חושבים שיש מספרים לכל אובייקליזר, לא חסכוני, איך המוח יצג את כל האובייקטים בעולם, איתה להם מספר. לא, לא רגע, כולם מנסים להבין אם אני נושא על להכנס עוד חודשיים בסוף סוף אחרי שלוש שנים Society for Noura Economics, או The Noura Science of Decision Makig, לא משנה כולם הזה. כולם מנסים להבין את הדבר הזה, בעניין זה יהיה בבני אדם, זה יהיה בקופים, אנחנו מנסים להבין מה קורה בתהליך הזה, אוקיי, בחולדות אבל זה בעיקר בבני אדם שם. ואז יש כמה תאורת אחת, בעצם אומרת שאני חשל כל אובייקט בעולם שהוא יש איזשהו ערך מספרי ואז פשוט שבאין לבחור, אז הערך המספרי הגבוה יותר מנצח. יש תאורי אחרת שחושבת שאין ערכים, אבל כשבאין לבחור פתאום יש איזה רגע שנוצר הערך הזה, הדבר הזה, ואז הגבוה בין השניים מנצח. ויש משהו יותר גיצוני שחושב שזה בכלל קורה אחרת. אני חושב שיש איזשהו ייצוג בגלל כל מיני מטלות וניסויים שעשינו במעבדת שלי, כי הת cieloתי בת Ng-cFF, שעושיתי refill, ובתחלתי בת Baltic Doctorant, שאפשר להשפיע על ייצוגים של ערכים של אובייקטים בודדים. מה זה אומר? אפשר להשפיע אשליכה על בחירה, נתףלתי בפח. צריך לברוח בעמילה הזאת ערך. אפשר להשפיע על הבחירה של אובייקטים, אבל אפשר להשפיע על הבחירה שלהם בשאר אובייקטים בודדים. זאת אומרת שכנסה שהוא היצוג של משהו בודד, אבל אני לא חושב שזה מספר, שאיזשהו משהו שלו בית פה דבי יש כאלה כפתורת שחושבות שאולי באמת זה עניין של זיכרון שכולי עניין הוא בעצם מה יותר קל לך לשלוף מהזיכרון וזה נשמע מאוד הגיוני. אבל אני חושב שנתחיל מהבסיס הבסיס עצמו לאי ערך קשור לחיזוקים זאת אומרת אנחנו חושבים שקשר אנחנו רוצים לעשות ואנחנו יודעים כי אורגלים רוצים לקבל את המשהו שיתמנו את החיזוק הגבוה ביותר. אנחנו צמאים אנחנו רוצים מים יש לו מצב מוטיבציוני מסוים אתה רוצה מים אז המים עצמו מהם חיזוק. פגשת ירבה ותקבלתי שתי אותם זה חיזוק קיבלת החיזוק המים עצמם הם לא נטרלים הם חיזוק חיזוק חיובי זה אנחנו יודעים אז זה מתחיל מסקינר עוד לפניי. פבלו סקינר טון די כלא זוכר מתחיל עם ההגדרה של רינפורסמת אבל זה משהו באמת שנותן לנו איזשהו חיזוק חיובי סדר זה אנחנו רוצים והתיאוריה אומרת קודם כל שאנחנו פועלים לפי דברים שנותנים לנו איזשהו חיזוק חיובי אנחנו בוחרים בתברים שאנחנו רוצים לפי עובדה שהם הגבוהים ביותר בפונקציות הערך שלנו תראה אני חזרתי למילה הזאת. בגדול אפשר לראות אפשר להגיד שהורגניזמים מנסים למקסם את פונקציות הערך שלהם נתוגמת את הערך שלי עכשיו היא שנגביר את המסגן או בקיץ לכולנו בישראל. חם לנו ולכן אנחנו מנסים להגיע למקום שהוא קר יותר ואיפה קר יותר המסגן עוד הרבה את גמא בלילי. כן כן, אז זה ברור לנו נכון עכשיו שחם רוצים להגיע למקום המסגן הוא נעים יותר נכון אבל אם יהיה חורף יהיה כפוק והמסגן עובד רק על קירור אז ברור לנו שזה לא נותן לנו חיזוק נכון אז אנחנו כל הזמן הזה אפשר לראות את זה זה בצורה די קרה שכל אורגניזם בעולם מנסה למקסם את פונקציית הערך שלו אפשר להגיד תועלת במקום הערך זה יהיה נכון כן, לא, אני אורגניאס, תועלת זה באמנות הוטיליטי, יוטיליטי זה הערך עבורי פשוט יוטיליטי זה איזושהי תיאוריה מאוד מסוימת בקלכלה שלא ברור שכל דבר עובר לפי התיאוריה הוטיליטי שבעצם כלכלנים או דניאל קאנאמן קיבל על זה את הפרס על שם נובל אבל קאנאמן ותפרס כי עשו עומן עבודה של מה שאני אקרא שהוכיחו שאנשים הם לא רציונלים ומה מוגדר את הרציונל הזה לפי הקסויות מאוד כלכליות תשאלי אנשים שלמדו פסיכולוגיה אז מי אמר בכלל שרציונליות זה דבר שהוא קיים זאת אומרת מה זה לא רציונלי מראש ההגדרות הכלכליות לא היו חייבות להתקיים בסדר אבל באמת ההגדרות שלהם שאנחנו לא מתנהגים לפי האדם הכלכלי בסדר שזה שזה סך כלל להתגימו את זה בצורה יפי פייה עם ניסויים מדהימים וגם חיברו לזה הרבה מאוד מתמטיקה אז אחרי אני אומר אז אנחנו מנסים למקסמת פונקציות את רוצה להגיד תועלת פונקציות הערך יותר קל ללמוד מאחורה זה למרות שכנראה אנחנו מנסים אנחנו אנשים מאוטואלטנים עכשיו זה נשמע נורא נכון כן זאת אומרת שכל אחד אבל כל מה שיש לנו זה תועלתונות זה נשמע כן זאת אומרת היו זרמים כאלה בהיסטוריה אבל זה נשמע משונה העניין כשאתה מכניס אנשים למעבדה ונותן להם באמת לבחור בין שני דברים כאלה לך מאוד לראות ותמיד תעורת התועלת הזאת העבוד לחיים זה מספיק יכול להיות שאנחנו יכולים לסיים כאלה איכורה אז אני חושב שכל לא כל עלה הרבה מאוד במה שאני מנסה לעשות בשנים האחרונות זה לחשוב ואפשר לצאת החוצה מהמעבדה אבל עדיין בצורה מבוקרת מה שנותנת לי המעבדה זה לב דווקא שאלות חסרות ערך ורלוונטת לעולם האמיתי אלא אני חוקר בסיסי מי עכשיו יכול לדבר איתך הנושא של פונקציה תועלת ולמה שמישהו יעשה מעשה אלטרואיסטי ויעזור למישהו אחר ומה שאני חושב הוא הוא שמישהו יעשה ולא רק אני ויש תעוד כאלה שמה שאני רק אלטרואיסטי ועזרה לאחר היא מכיוון שעזרה לאחר מקסמה את פונקציות התועלת של אותו בן אדם אז היה נראה לנו שהוא יקריב את עצמו למה מישהו אחר אבל לא עבורו אותו ערך של הקרבה לאחר הוא חכה להיות הכי מועיל תרמתי עכשיו קיליה עשיתי את המיתב מהגוף שלי יצרתי אפילו חיים לעוד אדם לא רק לי חד משמעית איתה שווה פעם התנהגות זה לא אומר שזה התנהגות דווקא אגואיסטית לא, לא מדבר על זה לאנשים שרוצים לעזור למישהו אחר עבורם זה ערך חליון יותר אז הם יעשו את זה ועושים את זה כל הזמן אבל אז אין לך ערכים מתנגשים או תועלת מתנגשת אתה יודע למשל תרומת קיליה מצד אחד מקסמתי באמת את השימוש בקלויות שלי מצד שאני יכול להיות שהגוף שלי חלש אז אני לא יודע עצמת הרבה פעמים יש לנו אולי לא דוגמה טובה אלא ערכים המסותרים כאילו דברים שיש בהם סתירה ממשית דוגמה, למה דוגמה לא טובה זה דוגמה מעולה, זה בדיוק העניין שזה כל דבר הוא בדיוק החלטות כאלה עכשיו אין לי, אני מודיע קודם כל אני יכול להיות שאני אגיד כאן פעמים אין לי מושג לגבי מחקרים לתרומת קיליה זה מעניין ללכת ולקרוא לראו מה אנשים אמרו על תרומת קיליה אולי יש איזו סיפור אישי שהם מכירו והם רצו לעזור למישהו אחר עבור אותם אנשים שתרמו קיליה בלי תמורה אבל למה? הן קיבלו המון גרטיטוד מן הסתם וגם התחושת הסיפוק שלהם מעצמם אז עבורם זה היה ערך חליון זאת אומרת לתת למישהו להקוף אותך בסופר שהתורה של נורא ממהר כי בכל לא מקסמת את הזמן שלך אבל התורה של בן אדם הזה נורא לחוץ ולחריף זמן מה אכפת לך לתת לו לעבור נכון? אז יכולת שתהי נהיה בן אדם אחד לעבור, אני מכיר את זה מסיפור אישי כי מה הטעם לי לחצר שבעלה ריב עם מישהו לתת למישהו אחד לעבור, לתת למישהו רגע אז שלישית תתנו לו גם לעבור רגע רגע רגע אבל למה אבל נתת לשניים הראשונים לעבור היה לך מון זמן, נכון בשלב מסוים שזה כתב שאת אומרת רגע די, עכשיו זה כבר בסדר נכון, עכשיו זה כבר תורי אז כל הדברים האלה הם בעצם יש עלות מולתואלת וחלק מהמחקר הוא באמת ניסיון להבין איך אנחנו משקללים גורמים שונים, אז הרבה פעמים אנחנו ניקח שני דברים חיובים, אז אני עובד במעבדה עם בחירות בין חטיפים אני מדבר הרבה על שינוי תנהגות ודיאטות וכולי זה ככה בהנגשה לקהל הרחב ואז שמגיע לניסויים במעבדה שלי אני אומר אני עובד עם חטיפים, אומרים רגע די, בארת הייתה נועל דיאטות ועובדיסטיטי ואיך אפשר לשנות להתנהגות וליכול בריא כי אני חוקר במעבדה ורוצה שנבדקים ונבדקות, יבוא לו מהבדה שלי אז אני נותן להם חטיפים כי זה נחמד לחטיפים יש גם מחיר וזה גם נשמע נחמד ומגניב לעבוד עם חטיפים ואנחנו עובדים לא רק עם חטיפים, אז חטיפים אנחנו בוחים את שני דברים אף פעם לא עבדתי עם דברים שליליים, לא עבדתי עם אוכל ששונעים ולא אהבים אבל זה גם מעניינים, אם תיתן לי שני דברים לא נעימים או לא נעים למראה ואני צריכה לבחור מה הרע פחות מבין השניים זה גם החלוטם מעניינת חדוש מייד, זה הכל החלטות מעניינות והרבה פעמים מה שאנחנו נעשה בתור חוקרים וחוקות זה נבחר במה אנחנו ככה להתמקד אגב, דיברת עלא להתמקד ובמה אנחנו יכולים להתמקד ולהתמקצע הנה, אני התמקד, התמקצעתי, לא בדברים שליליים שזה נשמע לך הכי טריוויאלי מה אתה חוקה כמה לדחת אותה, לא יכול לבדוק אוכל שיש לו טעם לא טעים לא, הנה, זה התחום מחקר שבאמת בפני עצמו צריך גם לקבל אישור ועדת אתיקה עד כמה אוכל מגיל, האם זה רק תמונה שרואים אותה אנחנו, אני לא חושב שזה מחקר נכון, מחקר שהוא אם אתה רוצה לעשות מחקר על אוכל, אז אנחנו עובדים חטיפים כי זה מה שאני קרא אינסטנטיף קומפטיבל יש לי הרון חטיפים במעבדה כן, למעשה היה בתיפרתו לפני הקורונה בקורונה הפך להיות עם אלכות של במסכות אבל שהרון חטיפים, למה? כי כשנבדקים ונבקות עושים בחירות היא רוצה שהם יקבלו כן, הם צמים כמה שעות ושהם יודעים שהאחת הבחירות יחובדו שיהיה אכפת להם מהבחירה אז אם אוכל לא טעים, אני צריך לשמר במעבדה יש מעבדות בעולם שעשו את זה עם כל מיני אני לא יודע, זאת אומרת, לא זוכר מהאוכלים על אוטימים אבל אנחנו נכנסו פה לעניין אתי האם זה בסדר או לא כי אם אנחנו נורא רעבים אנחנו נפעים לוכל משהו שאנחנו... נכון לא אוהבים אז זה, הנה, זה עוד משהו שנכנס לשקלול של קבלת ההחלטות והערכים זה המצב המוטיבציונים, מה המצב שלנו האם כבר שתית, הקוס קפי הראשונה בבוקר יחיתי, נכון? אבל הקוס קפי העשירית אולי קצת פחות אימא נכון, לא הגעתי ל-10 אבל אני אך שאתה אין ספק שזה מה שנקרא המרג'נל יוטיליתי, נכון? העלות השולית הפוחתית אבל כל הדברים האלה, זאת אומרת, היה איזה שנים שבאמת שהנורא אקונומיקס וממש ניסו לקחת את המודלים הכליים ולבטוק את המוח והמוח יחליט בין שתי הפונקציות זה לא ממש עבד אוקיי, זאת אומרת, עדיין המידול ומצוין ולעבוד בכלים מודל מאפשר לנבד דברים אבל המוח שלנו לא מתנגר בפעמים כמו התיאורית שאנחנו חושבים זה כמו ש, הנה, אפשר להסתכל למוח עם הראי, שהתחילו בתחלהי בבתי החולים, נגלה כל ההפרעות אני לא אקור לזה מחלות נפש כי זה לא במוח מה, אנחנו לא יודעים בדיוק איך עובד דיקאון, נכון ואיך עובד סחיזופרניה וכל הדברים אז המכשיר עצמו, האפשרות לראות את המוח בפעולה, לא מספיק צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולשתמש בכלים הנכונים, אז הנה, כבר ראינו בקבלת החתות עד כמה אלמנטים יש במעבדה אנחנו מנסים לבטל את כל הדברים האלה ואז ממש להגיד בסוף אוקיי, שדירקט את החטיפים ואמרס ואת ויקס, היו לך שווים לא יודע, שמונה שקלים אז אני אנסה להשפיע לשמונה שקלים האלה אפשר איך זה מקודד אם עכשיו את מדרגת החטיפים ואיך זה מקודד במוח, אנחנו יודעים כבר להסתכל על איזשהו ולראות איזור מסלמותו VMPFC, פועל יותר עבור חטיפים שתואבת יותר אוקיי, אבל ידענו את זה גם קודם הרגע אמרתי לך, מסילת ברזל אז למה צריך את האף המראי לאט לאט, מסביר, למה צריך סבכה, עכשיו שתי שאלות שאני רוצה לשאול אותך על הדברים שאמרת הגעת, קודם כל דיברת על אובייקטים בודדים האם אתה תחקור גם למשל, החלטות פוליטיות כך אותי בזמן הבחירות תציב לפני כמה הפתקים של מפלגות זה חלק מהמחקר שלך זה אלה אובייקטים בודדים אני לא מדברת על הפטיקה פיזי עצמו אני מדברת על ההחלטה שאני אבחר את מפלגה X ולא מפלגה Y אז ככה, אז אנחנו מציגים במעבדה בחירות בין תמונות, יש לנו קומינים מחקרים ואין לנו באמת איזה כיף, יש לנו זמן לקשקי של קומינים, אז במחקר הבסיסי ביותר במחקר מעבדה מוצגות תמונות על המסך ובין אם זה יהיה אחת או כמה וצריך לבחור, אתה לא יהיה באמת ואז אפשר לשאול כל מיני שלאות על האובייקטים האלה, לאי המטלה שאני מתעסק את המאז שאני פיתחתי אותה בפוסט דוקטורט אז רגע אני יצור איך עובד הליך, איך עובד את האקדמיה נכון זה טוב זה, מהזינות ומהזיני המעבדה יודעים לרוב יש תואר ראשון אז לא משנה תואר ראשון תואר שני אפשר גם לסוח על תואר שני ודוקטורט ואז צריך לסוח מה שנקרא להכתים דרכון בחול ואנחנו הולכים ללמוד אצל החוקרים והחוקות הטובים בעולם באמת נצנזל מזלי, אני גם היה לי דוקטורט עם שיתוף פולם עם מישהו בחול ואז אנחנו לומדים שיתות וחוזרים לארץ. הרבה פעמים אנחנו מפתחים ומגיעים ופותחים מהבדה בארץ אחרי שלמדו משהו בחול אז אנחנו מפתחים מהרכות אז אני פיתחתי איזשהי מטלה במהלך הפוסט דוקטורט עם מלכי הפוסט דוקטורט שלי, אף עבודה במדע גבי לא לבד, יש הרבה פעמים רקוגנישן של בן אדם בטאדם נובל נכון זה עולקה מהנשים אבל תמיד יש המון המון המון דוקטורנטיות דוקטורנטים, מזטרנטים מזטרנטים פרקטנטיות שעושים את העבודה חוץ מהחוקר חוקרת הרשיעים. תמיד יש לנו תחושה שגופרניקוס או גלילה או גלילה יעשו את זה לבד זה לא ככה. וואו באדם לאונארדו לאונארדו הגיבור. אני חושב שהם עשו המון לבד כנראה אבל אלהם תמיד שוליות לא. יכול להיות נכון המון מייציר את כל הדברים האלה. לא אלה גם דוגמאות יצאו דופן סתם פתאום נזכר. זה לא רוב המדענים אני חושב שזה לא רוב המדענים אני חושב שבאמת זה. זה יוצאה דופן אני יודעת שקופרניקוס היה באיזה מהבדה בטוחי מנזר מוצרי הוא היה שם עם העקמרים והוא היה רחוק. מכל האקדמיה פיזית ואז לא היו מיילים וטלפונים והוא כמעט עשה את הכל לבד אבל. אני חושב שזה לא מייצג אני חושב שזה לא רוב תגלית רגע מה קרה לאותו רגע. ההמומנט הזה גם דרוין מנסתם אני חושב הוא לא הלך והסף הכל לבד אבל הוא חשב על זה. הוא חשב על זה והיה אותו היה עוד אחד שחשב על זה באותו זמן עכשיו ראיתי זה בזה מוזיאון שהייתי. בגלאס גואר אז אני לא בני המדע אמרנו מתקדם משעמם לא סתם לא משעמם אבל מתקדם את צעדים מאוד קטנים. והעבודה לא רב של הרבה אנשים ואולי יש גאונים וגאונות שיש להם את האחר מומנט הזה. המון המונדט השתמוך לגמרי אז זה משהו שפיתחתי בפוסטוקטורט ואני חושב לגיד גם שאנשים ידעו את הדרך הזאת אישי. דרך מאוד מאוד ארוכה ובסוף אתה מגיע ומקימה הבדה אז המטלה שאני פיתחתי בדרך באותה מעבדה שעבדתי במטלה. מה זה המטלה הזאת מוצגים אובייקטים בודדים על המסך למשך שנייה תתמונה אמרנו של חטיפים ואז משמע הצליל צריך לחוץ על קפטור. והדבר הזה אמור להשפיע על קבלת ההחלטות אז היינו אומרים לדבר בהתחלה על ערכים וחיזוקים והכל כבר הכפצון המטלה. בלי חיזוקים אין פה שום פידבק ושום דבר זה אמור להשפיע לתנהגות. תכף נסביר אולי על איך לרוב היום בשפיעים על התנהגות. אז אותה מטלה מוצגים באובייקטים בודדים על המסך אז עשינו זה עם חטיפים. ואז הגעתי לארץ ואז הסטודנטים מחכמים שלי אמרו רגע אבל אפשר גם להציג את זה פרצופים. אמרתי נכון אני באמת רציתי לעשות זה עם פרצופים וגם הפרקטלים נכון. ואז בדקנו איך הדבר זה משפיע על קבלת ההחתות לגב פרצופים וסתם תמונות. ואז נהיו בחירות אז אחד הסטודנטים אמר רגע למה לא נעשה את זה על פוליטיקאים ופוליטיקאיות. זה לא פורסה מעולם האמת אז תמונות של פוליטיקאים ופוליטיקאים זה תמונות בדיוק כמו של פרצופים מכל מעגר פרצופים אז האם אפשר להשפיע על התמונות עצמם כן אבל האם זה יעבור להשפעה על ההצבאה בקלפי לא נדע לעולם. כי זה לא הייתי לעשות את זה. לא כי אין שום דרך לדעת כמו שאמר לי מישהו אלא עם כנת גרה בקיבוץ וכולם מצביעים אותו דבר חוץ מפתח אחד אין דרך לדעת בקלפי מה הצבט. אז למעשה יש הרבה מאוד מחקרים והנה יש לך מגיעים לבחירות, לא חמישיות על הבחירות אחרי שאתה משלה אז אנחנו לא נדע ומרעיינים אותנו וזה נורא נחמד אבל אנחנו לא יודעים מה באמת מישהו מישהי שמה בקלפי. כן כי הם אומרים לנו דבר אחד אפשר להגיד לפני ואפשר לבדוק כמו דברים תנועות עיניים וג'ייסר מכונת שקר ואנחנו לא נדע מה באמת קרה ונכנסת תוך המעט הפה. אז מאוד יכולת שאפשר להשפיע וכנראה בהחלט יש דרכים מתוחכמות להשפיע על המונים אבל האמת זה חידוד טוב שאני מתעסק באמת בקבלת החלטות של אנדיבידואלים. זאת אומרת אני לא בודק מה קרה לאגרוגט ולא ניסיתי לעשות איזשהו קמפיין שהשפיע על קבלת החלטות של הרבה אנשים, ההפך. אני מתעסק בסאבג'קטיב דסישומקינג, ההחלטה של לך הנה, היכון הוא לא להתחיל בזה ניסוי היום, עד תתבוחרת במשהו אחד והיינו רואים אם יש דרכים התנהגותיות מבוקרות במעבדה להשפיע על הבחירה שלך עד שנסלם לדבר. אז אותי מעניין אנדיבידואלים וגם להבין את השונות הזאת. בבחירות זה קמפיינים ורבה דברים. הרבה יותר מנדיבידואל אחד זה בטוח. איתך אנחנו מסיימים את הפרק הזה ואני כבר מגדימה ומגלה שבפרק הבא אנחנו באמת נדבר על הבחירות שהם שינויי התנהגות ללא חיזוקים. עכשיו זה באמת בגלל שכמו שציינת את אותו ניסוי פתאום עשיתם ניסויים שאין בהם בחיזוק וראיתם בהם בחירות. זאת אומרת למה באמת ללכת בכלל למקום הזה? אני באמת שואלת שאלה תמימה. וואי איזה חוסר סדר סוציאטיבי פה זה היה. אני עומד את מאחוריו. לא, כן. אז אז בואו רגע אני כך ונבין קודם כל מה הבסית ומה התיאורת באמת אמרנו למידה. אגב זה מאוד מצחיק איך כפה צירה גם מלימידה לקבלת החלטות. אז זה כל מיני שמות. אז המתלהר הראשונה שעשיתי באמת גם כן, או בעצם במסטר אמרנו שלמדתי למידה את זה לדף יואל שבזמנו חקרה מודלים של קשרים בזל גנגליה, תלם הקורטיקל סרקץ ודף יואליים דווקא ידועה בנושא של מוח גברי מוח נשי. שאין כזה. זה התחום מחקר עכשיו, אבל לפני 2003 שצליט את המסטר, ואז דוקטורט הזה התעסקה בגריני הבסיס שאולי נדופמין, ולהרגילים. בעל המודל לאוסידי ביחולדות. זאת אומרת שעשתה פעם. אז אני נשאיתי לייצר את אותו מודל להרגילים בבני אדם. אני עדיין חוקר הרגילים, אז אפשר לדבר אולי בסוף על האפליקציות והציעה מחוץ למעבדה, אבל חוקר הרגילים. והרגילים עושים באמצעות חיזוקים. מה זה אומר? מה זה הרגל? הרגל זה שהם מרגילים, חולדה ללכות. זה נותנים להלכוץ על הדפשה, ויוצא אוכל, דפשה, אוכל, דפשה, אוכל, דפשה, אוכל. בשלב מסוים, מעבירים את הנסוע... אגב, אפשר שוב גם בני אדם? כן? אנחנו... לוחצים, קוראים את הטוויטר, לוחצים, טוויטר, לוחצים, אוי, פתאום הדפשה, פתאום לוחצים, והחולדה לא מקבלת את האוכל. ואז אני קרא את ניהק חדה. ואם יש הרגל, הרגל זה כאשר עשינו, היה גירוי, הייתה היה חיזוק, והיה התוצאה. נכון, היה לנו התוצאה. מה קורה כשמורידים את התוצאה? אם החולדה התרגלה ללחוץ על הדפשה, היא תמשיך ללחוץ עליה, בלי סיבה. אנחנו ברכבת, אנחנו גם עם הדלת נסגרת, והאור נכבה, ואנחנו יודעים שהיא לא תיפתח, נמשיך ללחוץ על הכפתור. למרות שזה ברור לנו שההתוצאה לא תעזור לנו משום דבר. או נמשיך, אם יש אין לנו קליטה, אולי נמשיך לפתוח ולראות אולי משהו יתדכן במי, לא בבא, אז יש לנו הרבה מאוד רגלים. אז פעם חשבו ששינוי התנהגות, יש לעשות באמצעות חיזוקים, נכון? פאבלוב זה היה בלי פעולה, למדע קלאסית. זה קשר מקבלים על איזשהו גירוי, שמנה בה את אופעה של, האופעה של החיזוק. או האינסטרומנטלית, שזה טורן דייק או סקינר, זה קשר עושים פעולה ומקבלים איזושהי תוצאה. וזה מה שפיע לתנהגות, נכון? אנחנו אומרים למישהו כל הכבוד פידבק. זה משהו חיובי. גם חיזוק שלילי, לא? נכון, שאתה לא עוסק בו, אני שוב לקחת אותך למקום מהו שם אותה, אבל גם חיזוק שלילי כמו איזרם חשמלי או כאב או סנקציה שעושים על בני אדם תשנה התנהגות. אם הסנקציות אני אפסיק לעשות משהו. נכון, נכון, לטווח הרוך הנישה, אבל אנחנו יודעים של הטווח הרוך הנישה צריכה להיות מאוד קשה בשביל שתעבוד ותמיד אוהב להגיד שנדבר על החלק של החיזוקים בארצאות שלי, שאני לא, אונושים זה דבר שהוא באמת צריכה לדעת אותו לעשות אבל צריכה להיות מאוד מאוד קיצוני שהוא יפק טבעי אז שהבן שלי עכשיו הוא כבר בין ששרה וחצי ושאתה מה לא אומר, אני אניש אותך והוא הראשון שמע את ההרצאות, שאני אומר אבא, איתי והרצאות שלך, אני יודע שאתה לא מאמין באונשים, אפשר לעבור עליו. גול עצמי מה שנקרא? מה ברור, ברור, לקחת את שלוש את הילדים אז זה לארצאות, כן, אין ספק שהם יודעים. קטעות, זאת הייתה טעות, כן? אז חיזוק חיובי זה הדרך לשנות התנהגות זה בואי, תעשה, הנה אתה רוצה לעבור לכאן, יש לנו מכונת קפה מצוינת תבוא לפה, כל פעם יש קפה טוב זה הטריק שלי, תבוא למעבדה יש לי קפה טעים במעבדה אז חיזוקים חיובים, או כשמישהו לומד הציון, נכון, זה חיזוק חיובי וכולי וכולי אבל העניין הוא, זאת אומרת וזה, זה רגע לפני שנגיד העניין הוא, ונעבור ללא חיזוקים, זאת זה מה שתיאור את הנמידי יודעות שאפשר להשפיע על קבל התחתות באמצעות חיזוקים וככה אפשר לגרום למישהו לעשות דברים, נכון, ככה למעדנו לעשות את כל הדברים, הרבה הרבה מה דברים שאנחנו עושים אמרו לנו לעשות, נכון, בארצות הברית זה מאוד קיצוני, שאתה הולך שם, אז הם מקבלים את בקהל כל דבר אבל הבעיה היא כמובן, שמה קורה כשמשמיטים את החיזוק נכון, כי החיזוק הוא חיצוני זאת אומרת, נקודת ההתחלה היא וקצת דיברנו על ערך, וקצת אולי אני ברחתי להגדיר מה זה ערך, אבל לגבי התנהגות ואמרנו פטימיזציה של פונקציה, הרחום, מקסימיזציה של הפונקציה, זה שאנחנו רוצים לקבל דברים שעושים לנו אולי הכי טוב ומעלים לנו כל הזמן, אנחנו בוחרים את הדבר שהוא הכי שלו ערכו גבוה ביותר עבורנו. ואיך עד היום יכולנו להשפיע? הייתי אומר לך, עכשיו טוב, תבחרי בין הקוס הזאת לבין הבקבוק. אז הייתי אומר לך, תבחרי בבקבוק אני עוסיף לך גם עשרה שקלים. אז העליתי לך את הערך שלו בצורה חיצונית, ברורה וגם כמיתה, זה ממש נכון זה כאן. עוספתי את זה בפלוס עשר. זה הייתה השיטה של מה זה אומר חיזוק חיצוני וכמעט כל תיאורת הלמידה ואיך משפיעים לדברים, התבסיסו על חיזוקים חיצוני. אז זה נקודות המוצא וזה באמת הדוקטורט שלי היה על מערכת החיזוקים במוח. דוקטורט שלי היה שמראים מטלה מאוד מאוד פשוטה, טלת למידה או קבלת החלטות של ארבע חבילות כלפים שהשוני בינינו בסיכוייה הזכייה, בלי שהם יודעים. וצריך היה ללמוד איזו חבילה הטובה ביותר, איזו חבילה נותנת הכי הרבה חיזוקים בסיכוי של 75 אחוז. יש מודל מתמטי, reinforcement learning למדעת חיזוקים ואז אפשר לראות את האזורים המוכיים שעושים את זה. זה ככה זהו דייה, המאמרת פרסם ב-2007 זה היה התחלה שבא לקחו את המודל החישובי, זה מודל מאוד מאוד מקובל ממדעי המחשב שעשו אותו קודם, זה אחת האתגמות הכי הפות שמקשרות בין מודל חישובי, מודל מאפשר ניבוי, בין דופאמין לפי הכלטות, לקטרופיזיולוגיות בכופים ואז אפשר לראות את זה בפונקשן על MRI. שדופאמין זה חומר שמופרש במוח שלנו וגורם לאונג, נכון? כן, אז במוח שלנו הוא פועל בצורה של נורת רזמיתורים, יש חימיקלים, מסוימים, דופאמין, צרוטוני, נורת רנלים, אז הדופאמין ידוע, הגרינים משווים במיד ריין, יש שלושה גררינים שניים בעיקר מוכרים, והוא באמת מופרש כאשר אנחנו מקבלים חיזוק, או כאשר אנחנו צופים שעומדים לקבל חיזוק, אז אותו דופאמין מופרש, וזה יודעים מהקלטות לקטרופיזיולוגיות תוך תאיות בבעלי חיים, או שיטות אחרות שאפשר יכולות לראות את אותו דופאמין. אז זה באמת מידע מאוד מאוד בבוסס, ותחום המחקר שלי התבסס על זה, הרבה פעמים, אני לא חוקר בעלי חיים אבל אין לזה, זה לא יסולה בפז ולא יכולנו לדעת הרבה פעמים על בני אדם את זה, זה שאפשר לראות משהו במוח שמתנהג כמו אותו דופאמין, אנחנו, אני לא מודד דופאמין, אפשר שנייה, אולי תכף בתחילת הפרק שאני לדבר על מה זה FMRI, איך הוא עובד פונקשן על MRI, אנחנו מודדים משהו של לוקס לק אדק, ווקס לק אדק, פרובלי אדק, באופן לא ישיר, אבל זה משהו שהם באמת מאוד מאוד ידוע, למידת חיזוקים, איך היא עובדת, זה אחד המודלים אולי, באמת, ב-human neuroscience שעובד נורא נורא, לא רק ב-human, בכלל, ב-nural science שעובד נורא יפה, אבל זה חיזוקים, ואנחנו, השאלה היא, האם אותם חיזוקים, שאנחנו באמת יודעים החשית הזאת עובדת, האם עכשיו אני יכול לגרום לך, להשפיע לה, איך אני עכשיו יכול לגרום לך, להשפיע להתנהגות שלך, אם אותם חיזוקים, מה אני שלם לך כל בוקח שלך היא לרוץ, והנקודת המוצא ללמידה, אבל השינוי התנהגות בלי חיזוקים היה, שאנחנו יודעים שלאורך זמן, אנחנו רוצים לשנות התנהגות עם חיזוקים צריך כל הזמן להעלות את אותו חיזוק בארצאות עם אורים וילדים, אני אומר לאורים, אל תשלמו לילדים, אני לילדים אני אומר אם תצליחו להשיג כסף מעולה למה כי צריך כל הזמן עוד ועוד ועוד אז ממש לא מובלץ לשלם למי שאי פעם שקל את זה על ציונים כי זה מהבט ההשפעה שלו חיזוק חיצוני עם הזמן צריך לספק יותר ויותר אז אני חושב שזה הייתה נקודת המוצא לפני שאנחנו עוברים לשינו התנהגות בלי חיזוקים אז זה נעשה בפריק הבא שלנו, אני רוצה להודות לך על הפריק הזה שבו התחלנו להבין את קבלת ההחלטות במוח, התמקדנו באמת בפריק הזה בשינוי התנהגות בעזרת חיזוקים, הבנו איך זה מתבטא במוח מה זה בכלל קבלת ההחלטות, מה זה חיזוק ואיך זה קורה בפריק הבא נבין מה היא קבלת ההחלטות ללוח היזוקים אני רוצה להודות לך מאוד, רופסור טום שיינברג מבית הספר לנורוביולוגיה ביוחימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי הרוח ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב אמרתי משהו לא נכון, מדעי החיים פקולטה למדעי החיים, אתה רואה זה אבל הבאין תחומי עוד מנפשנו ממש, הכמסתי אותך למדעי הרוח, תשמע, זה רק המכונן ביום שנורוביולוגיה ביוחימיה וביופיזיקיה לחונן את הבן תחומיות מצוין, מצוין אז אני כיוונתי לשמנית, אתה יודע, על זה אני חושב או שם יבוא לנו מדעי החיים, תודה רבה שבאתת לכאן תודה רבה תודה רבה לבי ויאנה, דייץ' ולתמיר צובר אישהיו איתנו כאן בצוות, אני רון אגיר שונתלמי, אתם איתנו במעבדה נתראה בפרקים הובאים, היו שלום שלום, שלום, שלום, שלום, שלום, שלום, שלום, שלום, שלום, שלום, שלום, שלום שהם יבואים, יבואים, יבואים להתתתו עוד כך, עוד כך, יבואים יבואOO מה ששעים איזה יום ודאי או כמו סדה שלה או מן או פרוברסים תהיו את די ידעי איזה הוונדופו שעוד פייפו כאן נובע שעוד פייפו כאן נובע שעוד פייפו כאן נובע איזה יום שעוד פייפו כאן נובע שעוד פייפו כאן נובע שעוד פייפו כאן נובע נובע שעוד פייפו כאן נובע שעוד פייפו כאן נובע שעוד פייפו כאן לכאן הסקטים הפוטקסטים של תהגיד השידור הישראלי