בפרק זה של הפודקאסט, המארחים דנים בשינויים האחרונים בשווקים הפיננסיים, תוך התמקדות במעבר מתיאבון סיכון גבוה לגישה זהירה יותר. הם מציינים כי לאחר תקופה ממושכת של עליות, משקיעים מוסדיים מתחילים להסיט כספים מסקטורים תנודתיים כמו טכנולוגיה ו-AI לעבר סקטורים דפנסיביים כמו בריאות, פיננסים ותשתיות. תופעה זו, המכונה "רוטציה", נובעת משילוב של תמחור גבוה מדי במניות הטכנולוגיה, אי-ודאות גאופוליטית (כולל המלחמה באוקראינה והמצב הביטחוני בישראל), וחשש מגל אינפלציה חדש שיוזן מעליית מחירי הנפט והדלק. נדונה בהרחבה האפשרות להקים קרן עושת ממשלתית, בהשראת המודל ההולנדי והנורווגי, אשר תרכז את עודפי המסים ותשקיע אותם בנכסים בחו"ל כדי לקזז את התחזקות השקל ולמנוע את "המחלה ההולנדית". עם זאת, המארחים מביעים ספק ביכולתה של הממשלה לחסוך את הכסף לאורך זמן, לאור הלחצים התקציביים והפוליטיים. לבסוף, הם מדגישים את אי-הוודאות הגבוהה הנובעת מחילוקי הדעות בתוך הפד האמריקאי לגבי המשך מדיניות הריבית, אשר מוסיפה תנודתיות לשווקים ומחייבת את המשקיעים לשקלל סיכונים רבים בתמהיל ההשקעות שלהם.
קונים דירה זה לא המקום לניסיונות לקיחה ציכונים והרפטקעות מיותרות כי אם בית לא מסכקים, אשטר המגורים מתחמים מגורים וווינייניותיק במקומים המבוקשים בישראל תיום בתוכים, אשטר המגורים כוכבית תשע שתיים תשע שמונה בימים האחרונים משהו קצת שתנה בשוווקים, אחרי חודשים שבהם המשקים דערו קדימה בלי לעצור, מתחילים לאופיע כמה סימנים לחך שהרדיפה אחרי הסיכון מתמטנת מנהות השוווים אלו שעובילו את כל הרעה לרושמות תרידו, ירידות חדות והכסף החתן, אחרחם, זה של קרונות הגידור והסוכרים המקצועים כבר אתחיל הזוז לאזור של הגנה יותר אבל וכאן זה נעמאניהן זה לא שכל השוק ממש במחירות רוב המנהיות כמעט לא זזות אז מה בעצם קורא כאן נעים אנחנו רואים את ההתחלה של מגמק גדולה יותר או סתם קצת אביר שיוצא מהמנהיות החיכה מאוד שהיו אז שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של פות כסמנויה כסף של כלכליסטי מקלכלן והסטרטי גרשי של אגם לידרים אוריגרינפלד על הנורי אני שייסלינס ובפרק היום ברוברון אפרק את בדיוק את הנושאים האלה לגורמים נסתכל על האינדיקציות עצמן מה בדיוק מרש את האוו נסיכון מתמתן ונשאלת השאלה הגדולה האם המגמה הזאת ספויה להימשך עוד מעט נגיע לזה אבל לפני זה יש שאלה מהקל שאלה של בו אז הוא שאול אותנו כן הוא שאול אותנו בנוגע לשער החליפין האם המממשלה לא יכולה אגב אני מאוד אוהב את זה שאתה מיד השאלות מהקל הוא קשורות לדולר זה כבר פרק שלישי ברציפות ותנאום מעניין יותר אין דבר מה שאין שום דבר נומר עליו אבל כן אני נכון אז הוא שואל האם הממשלה לא יכולה להשפיע על שר החליפין אם איזהים שהסיבה לשר נמוך אורו הכי גדולים בעייתק למשל אפשר תמיד להזרים חלק ממסי האקזית לקרנה או שר בחך למנוע זרימד דולר אם למשק ולגום לפיחות הבדולה האבטית הרעיון כן אבטית הרעיון בעיקר כזו הסיבה מיטית של קרנה או שר מי שלום הקיר קרנה או שר זה קרנה או שר בחלל זה משהו שומצע עושב שזה הראשונה בעולנד בכבוד את מה שנקרא מחלה העולנדית חלה העולנדית זה בשנות השישים הנותויה גילו בעולנד אבון ניצבורים של הגעס טבעי ומפחויות מהצמת יצו של הנרגיה כן וקשתה מייצא הרבה וקפי מוד גדולים של כסף לומת מה שיהיה להם לפני כן שם לא היו איזה מהצמת יצו גדולה העולנד לא מהצרים רחבי הם לא לא היה בזה תעשי המוד משמעותית בעולנד ליצו אז פתאו משזרם מאוד גדול של כסף שנכנס מחזק את המתביע המקומין אז קיר שכם שצאי אותקופה שאין אירו והברגיל דנימי שזוכר את המתביע העולנדי והמתביע המקומים מאוד מאוד מתחזק בעיהי שברגע שמתביע המקומים מאוד מאוד מתחזק הנפים אחרים שלי יצו שאות אני לא גדול להם המחלה שאין למה זה התערון יחסים מאוד רחק גדול בעולם סובגים מקה קשה מקה מאוד מאוד קשה ועד בגלל שמצו גז וגז טבעי ועשו גם קצת ניףד ועולם דווקא ממה תיות מהצמת אנרגיה זה די שיבה שתקול הסקטורות הסייתי של שמותה לייצו למקומות אחרים באורופה וזה פגע מאוד בקלקלה אתה אמור לחשוב שהיא מתם גלם יצבורי חומרי גלם הדירים זה חזק את הקלקלך זה הדבר הכי טוב שהחולטים וזה מאוד פגע בקלקלה כי צריך להזכור עוד נקודה אגב ובת הזה שחומרי גלם בכלל בתח גז ונפת כמשכוו לאנרגיה הם לא דווקאים כמו גדולה של כוח אדם אז יש לך סקטור שפיתו מאוד מאוד מוצא מהחבל לא דורי שרבה כוח אדם ומקומות אחרים מפתרים אנשים אם זה היה בעותם רמות אז אוקיי אז הסקטור הזה סובל סובל אבל לא יוצא מהחזי גריסו של אנשים אבל זה לא סקטור שום גרס הרבה אנשים אז זה מה שנקרא מחלב העולנדית בעקבות זה הולנד אנשים ואיתה ראשונה להקים קרנושר שעונה עם השאלות מכירים היום אבל זה היה רעיון והרעיון היה בעצם תביאו לנו מסים מסקטור אוהן נרגיה אם מה שמעוחת כמו שיש לנו בעבת מה סייר מוגובר על רפחיות הידעת שישי נסקי וידיוק מצישי נסקי ותקסף הזה אנחנו בעצם נשקיע בנכסים במתביאה המתביאות אחרים זאת אומרת הממשלה לא כך את כסף שמגיע מייצור של גרס ומשקיע אותו בנכסים מחוץ להולנד ועל ידי זה מקזז את את הביקוש לגיל דנים ומחזק את חזרה ביקוש למתביאה זר ואז זה המול לאזן ככל שכן גדלה וגדלה וגדלה יש לזה יותר ויותר משמור יותר אומרת שהתלושה פשוט את המארה הזאתי תעושה פחות זה לא בתח בשנים הרגונות זה לא מחס אחד על אחד אבל עוד כתרשוב המאה סולוקו לריאה הכנסות הרי כן הכסף שיות שנכנס זה הכנסות של חברות הגעז חלק מהמולך למסואי ובחלק כזה קונים נחסים בכל אז זה לא מחסה לגמרי אבל זה מקזז תומרת זה עוזר לשב לשב"סקטורים דרך החלשה של המתמא המקומי עוד מדינות שמייצו אני עוד גדולות בעיקר באמת במקומות של יצו אנרגיה הנצות הרעיון נורוויגיה אולי המפורסם את ביותר נורוויגיה קרן האושר שלה רק מהריבית על הנכסים שיש המון נכסים בקרן הנכסים מנסתם מניבים לאורך זמן צועות רק מהריבית על נכסים בלי לגעת בנכסים עוד שמעם שאלת נורוויגיה ממין את תקציבה שנתי שלה היא לא צריכה הכנסות פלוסר ננסות ממיסים שאולו מאוד גבוהים אבל היא לא צריכה לגיעי איש חוב אלא אלא גרון אין להגרון היא לא צריכה חוב בדיוק היא לא כך את כל הכסף מהקרן ולא נוגעת בהקרן רק מהריבחים סעודיה יש השתקרנות סין שקצת שונה היא לא היועי יצוונית של חום של אנרגיה אבל גם לא יש קרנות אושר מהרבה דולרים שנכנסו במעלך השנים וסין לא רצתה שם את ביה שלה התחזק אז אין ניאלה את שוק המטח וככה לכמה דולרים שנכנסים הופכים מעוברים לקרן אושר וגם בישראל הקימו קרן אושר שזהו בדיוק המטרה שלה אגב הקרן הזאת צוברת הוא עצה בשנה שנתיים האחרונות ונכנס שם יותר ביותר ביותר כסף כי המסוי סוף סוף הגיע לרמה שכפה אנחנו מעבר לריבחיות שהייתה מוגדרת שאחרי הנכנסה מה שונוסף הזה אז זה מתחיל לצבור תאוצא יפה ונכנס שם הרבה הרבה בקסף וקסף הזה מושקה בנכסים בכל אבל והרעיון של בו אז אוריון טוב אוקיי אז בואו ניקח גם מיסקטור האוטכנולוגיה איתה מיסים של אנחנו נלוקחים ונשקיע אותם ואז, נשקיע אותם בחוו, ואז זה אזור לסקטורות טכנולוגיה. הענייןנו ש. שאסור אולי? לא, איך זה בסור? אמת שדווקא במקום הזה אפשר להביר את זה. בדיוק כמו שיבירו את זה בסקטור האינרגיה. חקיקה הכילו? כן. צריך להקיקה אותן, אה, לא כך כסף מהחבועות. זה כסף שוב אוכלו הקשר המדינת ישראל דרך קלסים, תפשוט משית אותו לכיוון כאלה נעושה, בדיוק כמו שעסוב בגלל. הדווקא, זה אפשר להביר חקיקה הקזרות, זה אפילו דבר שהוא לגיטימי לגמרי, בין פה את זה. בעיה כלכלית קשה, בעיה חידי שהמדינה בונה לקסף הזה של ההכנסות, נורים את זה השנה. נסות מהסקה שלויז, זה מה שקריגה מחזיק את הגירון ברמות סבירות. אז אם יקחות הקצף הזה, ועבירו אתו לקרע נושר, נהיה בגירון של שישה החוזים. כן. ואז לזה השלוחות אחרות, אינפלציוניו, צריך לגייציות איך ובעג הכים, זה יכולה לוד לעבודה לרוד הדירוג, לעלי הבריביות. זאת אומרת, אם היינו בדיישו עודף תקציבי או בגירון סביר, היה יכול רעיון טוב לשקול את זה קרגע, לא רק שצריך את הקסף, שריך אני אומר, כי מדינה בנתתקציב בגילן אתקציב וביטחון, שחייבים חיית אנחנו איך הגירון מול גדול, חייבים כמה שאתה החנסות ותקציב את החון ספוליות. יותר ותרגידו על בדיבה, אמרנו על זה כמה מסביק, אם על התרילם אם נשתמשו בקסף הזה, אנחנו בעיה תקציבית. יותר מזה, יש דיבור מאוד רציני במסהדורצה, להשתמש כבר היום בקסף של קרן האושר, שאתה לא אומר נשתמש בקסף הזה. דבר האחרון בזה היה בהגדורות של הקמט קרן האושר, למהמשלה עשו להגעת בקרן. אצר, הקרן צריך לגדול ולגדול ולגדול ולגדול, להגיע על איזושהי מהסקריטית של קרן, כדי שהצועות ממנה יוכלו לשרת את המדינה, וכשהכרן היא לא גדולה, נגיד, שלושה מילירדולה. ותעושה נגיד בממוצח המשך וזים בשנה, זה לא מספיק די לעזור לך לממנת התקציב. כשזה יגדל וגדל וגל לעשות מילירדולה, אם מאוד מילירדולה רים, החמשך וזים האלה, שאתה תעת את זה.
הרסבי שלה כפה שבים הרבה כסף, ואז תוכל להזר בזה לצרחים תקציבים. אבל האז הזה ממשלות הבעות. אז זה לא מעניין, אז ממשלות הבעות יעסו. זה כמו של השכני המישהו שיש לו כסף באוווו השע, ולחסוך את הכסף לא בלב בזבו זו תועשה. באת המצלע. -באת המצלע. -באת המצלע. -באת המצלע. -באת המצלע. באוד, נוכל שצרחים. -כן. מגיעה פוליטיקה, היא פוליטיקה בכל מקום בעולם וגם הצלעינו, ואתמיד את הדויג לקראת הבחירות הבאות, בכל מה שמעבר לזה פחות רלוונטי, וכניסו, כשאתה מנסתם כשהכימו את כרנאושר ידו, של זה מה שחוליקרות, טיבורולצה, שעשור יהיה לגעת. אז אתה אבל אין אנחנו רואים שמנסים להביאו חקיקות כדי כן לקחת חלק מכרנאושר ולשתמש בו לצרחים שכקירים. כן, מעניין, אולי מתיישו או נעשה פרק על כרנאושר נביא גם אנשים משם. רעיון. -רק, אני אציין שהשאלות מגיעות אלינו מקבוצת הטלגרם של מנועה כסף דיונים, אם אתם לא שם תצטרפו, גם תקבוע אחרנו ביותיו, באהם, כדי לקבל ראשונים את הפרקים. או, אוקיי, בואין דבר, אחש'ה, אבל תראה, אני נתקלתי ממש בזה, באה הפרסום של גולד מנזאקס, שמין בתחילת יולי, זה היה אנחנו נתחילת יולי, מנהליה שכאות סימצמו פוזיציות דלונג בסקטורים של צריך הנוד ואת העשייה. לצד על יעמש מאותית בשורת על טכנולוגיה. אז, ורזלום מתחת השולחן, זה. אני חושבת, זה דורש, שדבר על משהו שלפיים שוכחים אותו. פתח בתקופות שעשו קולה בולב, עולה בולב, עולה בולב. השכאות, זה דבר שהוא יחסי. ותמיד בהשכאות, תאמור להסתכל על הלטרנטיבות. ונכון גם בהשכאות לתבחרוך. לא רק בית הרבהשכאות, תצבאה חקצר, אבל גם בהשכאות לתבחרוך. זאת אומרת שאי מנהי יבוא ואומר לך, תקשיב, יש לי נכס, שבתבחרוך. אני מצפה ממנו, להניב שמונה אחוזים בשנה. כמובן שיש סיכון מסוים, הוא הבערו ונחסים, אפילו נגיד סקטור הטכנולוגיה, יש סיכון שלדמה. מחירה החשמה לקפצו לשמיים ביחש הלבנות דת הסנטרים, מצורך העניין. אני חושב שהסתברות שהסיכול הזה התממש היא X. ואי מועת ממש, אם היקס הזה התממש, אז הצורה צפויה, שאני רואה, היא לא תהיה שגם אמרנו שמונה אחוזים, יכולה להגיע גם ל-4 באמחוזים. אוקיי, עדיין חיובית, אבל פחות ממש חשבתה. לעומד הזאת, יש לי נכס חסר סיכון, נגיד, הגרות חו בממשלטיות, שנומע עכשיו, מניחים שאף ממשלה, שחמשקים וגרות חושר לא באמת יפשות רגל. ובאיגרות חובל הוא אין סיכון בכלל באמחוזים בשנה. ואז תאמור לעשות החישוב ולהגיד לי, אוקיי, אני במדיב שמונה אחוזים, אני מסתכל על ההסתברות, אני נותן לתחיש לא טוב להתממש, כפול כמה אני מפסיד, אומר, ויח פחות כשיזה, ואני שוקל את שתי אלטרנטיבות אחת מונשנייה. השקרות סתמית אבר יחסי. ביתך, כשתנדבר על השקרות לתווח קצת, זאת אומרת, מה, ורבה נסק תורים, ורבה מדינות ערצת הברית ישראל, נגדיל נקטין, מה שם נעליה השקרות עושים באופן שותף, רוב המשקים לא אמרו, רואים לעשות את זה, להשקיע פסיבית, אבל אנחנו יודעים שהמשקים שאורים, אני משקיע פסיבית, אני קונה רק מדדים, הם אחי הכתיבים שיש, הם קודם לנו עוברים בין מדדים. מה, תגדיר לנו מה אבדל בין משקיע פסיבי להקטיבי בעד בתיאוריה? בתיאוריה, משקיע הכתיבית, משקיע שקונה מנעיות פציבי או הגרות חוב, נחסים ספציפיים, אני בוחר בעד החברות להשקיע, בעד זה סק תורים, משקיע פסיבי, זה משקיע שקונה מדד. אני משקיע בעצם פי חמש מאוד. בעצם מנעי השמתי יותר טובה, אני לא יודע, אני גם לא רוצה לחשוב על זה אפילו, ובצדק, היא בשביל לנסות למיצות החברות היותר טובות, לשנה שנתיים הקובות. תצח לשבת ולנתח דוחות כלכלים של עשרות חברות, זה עבודה של עשר ועשרות ביום, של זה יש אנליסטים ובתאי השקוש, זה מה שם רוצים. כן. למה שבינדם פרטי שיש לו גם עבודה, יש לו משפחה, יש לו מה לעשות? יחשוב בכלל שיש לו את היכולת. ולנתח שבינדם פרטי להשקיע פסיבית, להשקיע במדדים. אבל הפסיבית היא לא רק מיניות פסיביות, החשיבה, מתית פסיבית, לא, כמו שכאום לזה בפרול, זה חליות בכלל על גם עלוקציה. כמו שאתה לא יודע איזה מיניות פסיבית, תגם לא יודע איזה מדד תפחו. ואתה לא יודע איזה מדד של איזה מדינה שנה בייה עשרות הטר טוב, ואיזה מטבעייה עשרות הטר טוב, ולכן גם זה צריך להיות פסיבי. ובשקיע במסנול מנייתי שבו יש גם עצת הברית וגם אירופה וגם ישראל. ודקרה בחשמון שצועה שכה חלק מעלויות הטר טובים, חלק פחות טובים, ובלאורך זמן זה, אני בלכה את הטר טובות, מה שרקול מני רדוף החיים מי שהיה הכי טוב. ולנסים את זה בצד, אבל תמיד, השקועות זה דבר יחסי, זה נורח השוב לזכור. למה זה חשוב לזכור, כן אנחנו אחת כופעה רוקה של הליות סקטורטטנולוגיה AI, וברור שהיה היא איתנו בשבילי שער וזה היא לחפית פתיח. אבל אחרי הליות מסיימת פתאום ככל שמחירים של מניות עולים, כך הפוטנציאל הצועקדים או להכמפוחת. יכול להיות שגם הסיכון בענה, פולח וגדל, זאת אומרת ההסתברות לתרכיש מסוים, או להגדלה. כן. ואתה צריך לעשות השיקול הזה מחדש בלהשבות אותו, מלאה נפים אחרים, לדינות אחרות וכן הלאה. ואני חושב שמה שאנחנו רואים באחרודי שחוצה עם האחרונים בעיקר רואים את זה, ואתם מספרים ייקומי נסקטורים שנווין, שבכודי שאחרות בואו נסקה לזכון באמת המדד. נסדק שזה, המדד שהוא מוטט טנולוגיה. פחודי שאחרון, הנסדק בצורה של איפה צנקודה הרבה האחוזים, S&P, איפה צנקודה הרבה האחוזים, הדו-Jones, שזה חבות, הם פחות טכנולוגיות בצורה של אחוז נקודה אחד. פתאום לא הטכנולוגיה יחי טובה, אנחנו חיבות אחרות. אם אני מסתכל בשלושה חודשים האחרונים, גם הנסדק שלושה הרבה, S&P, R בנקודה שבע, ודו-Jones, שש נקודה אחד. תסתכל שנה אחורה, כן, עדיין הנסדק הכי טוב, כיו בו עליות מודיפות, בחודשים של איפניכן. אז מה אני יכול ללמוד מזה? אז תיכול ללמוד מזה, שיש פחות תעבון נסיקון. אני רוצה רואה את זה גם בסקטורים, שם בגדנה הסקטורים מאוד דפנסיביים. סקטור הבריאות, ועקוחה וגדול של החודשים האחרונים, סועה של ארבעל קוד. אני אצלם את הענרגיה בצד, אוקיי, ענרגיה זה מינצטם, מכירנה את זה מה שמשפיע, אני אצלם את דרגיה בצד. ארבעל קודשי שאנחנו זין בחודש האחרון. אסרה וכי תיחוזים בשלוש את החודשים האחרונים. סקטור הבריאות, סקטור מאוד דפנסיבי. יש לך סקטורים כמו פיננסים, שאוגם יחסית דפנסיבי, צועה של כמעט הרבה האחרוזים וכודש האחרון. תשתיות, יוטיליטיז, סקטור סובר דפנסיבי, זה תשתיות מראים, שירותי, מים, שירותי, נכון, שם גם החשמל, שגם יש לזה השפה, אחוז מקודתי ש. שאתה מגדיר שוב משהו דפנסיבי, הקווני, שאתה שיעצמה, או שהמוצר עצמו פשוט לא תנודתי. או, בדיוק. שאתה אומר משהו דפנסיבי, זה אומר, תמיד באשקט, את שני אצדים של המתביה. הוא פחות נודתי, אבל גם תוכל את הצועה שלו יותר נמוכה. זו אומרת, זה כמו לעשבות בין השקעה בקוקקולה, להשקע בהנבידיה. קוקקולה. תמכור. יש צועה נמוכה, יחסית, אבל גם סיקו נמורפת. מה כבר יכול לקרות? אנבידיה צועה מאוד גבוהה, אם אתמשיכים קור בהקטבים ועד מוגדולים, הרפחילות שלהם מאוד גבוהה, זה יכול להביא לך צועה מאוד. אם אחר באמת חרש, הם אביא מוצר, דומה למוצר שלהם בידיה, המנהיה תתרסק. כן. אז תמיד זה שני אצדים של עוד בית. צועה מול סיקון. נכסתי הוא סולידי, או דפנסיבי, התוכל את צועה שלו נמוכה, בגמרי, תנודתיות שלו בדרך, היותר נמוכה, ולנפר בנכסים מסוכלים בתרווי את הרוטציה. אז התרוי את המעבר של משקיעים, מה המקומות היותר מסוכלים שזה בעיקר, טכנולוגיה, בעיקר, מה שמתקשר ליאלי, שעשה מעלך מדהים כמובן בשנים האחרונות, למקומות היותר ויותר דפנסיביים, איגב תורד זה גם למשל בקרנות נמנות, תורגיוסים. שאני רוצה להראות שיש פחות גיוסים היום, בכלל בקרנות שם נטו מנהטיות, ויותר גיוסים בקרנות שם מעורבות, מיניות פלוסה אגך, ופתום קרנות קספיות מגייסות קסף שזה, אני חפחי סולידי, יש מעבר, יש רצון להקטין סיכון, פרופנקטליג, בארץ ובעולם. רגע, רגע, אבל לפני שאתה מתקדם אני רוצה להעבין, הסיבל למעבר הזה, מהסקטור הזה, לסקטור הזה מה שאחרות שי מהאחרונים, זה קשור לכל התנאים גם הגאופוליטים שיש בחוץ וגם. בכלל מה שם קורה בעולם, אנחנו שוב, אנחנו ברגע זה במלחמה, כאילו לא ישראל. יש מלחמה בשכונה שלנו. יש לי חייב חייב בעולם. יש כן, וזה קשור לזה שפשוט משקים, אומרים, הואה ותירוע מלחמה עדיין איתנו והמצב הגאופוליטי בכל העולם לא משהו. או שמומרים, תקשיבו אהלי, החלר רווחים, טכנולוגיות, גם הנהל האקרנות. הם בו, לנצח זה לא יעלה. כן, שזה שלוב. זה שלוב של. רווחים הגדולים שהיו, את המחפש תמיד כשהחייליות ועוד. את המחפש, שיבה קצת תלללצת.
למשום אביר, בתחים את המרגיש המכירים גבוהים מדי. לוון אותם תרגרים שהמאפשרים לחלצות המעלה אחרי זה שחד מהם, זה ביבט הסביבה הגיאופרניטית. בואו, אנחנו לא פרות מרגישים אתי בישראל, אבל. עשה שיש לו שגורים הקרים. -לא, אנחנו כן מרגישים, אתה פיננסית, אנחנו מרגישים במשר. -פיננסית כן, אבל אנחנו רגילים, עשית קוונטי, אנחנו רגילים לסיבה ביטחונית כל כך מורכבת וקשה, שפתאום זה שיש מפה בעירן. -אה. בתחושה, כל עוד זה לא מגיע אלינו, זה לא נורא כמו מה שיהיה פה לפני. כן. -ובעולם זה כן, שאתה אומרת, בעולם חזרה למבלחמה והפלדקצת תולה יותר הידעוד, תקשורתי ותיבורי. אין לי, אה, השו ששכם הגורמים, זה לא רק המלחמה, אבל תצודק. קודם כל מגיע מזה שהיורי וכי מאוד מאוד גבוהים. מאידים היית יכול. האין הוא כבר מגיעים, הם יחמא היית הפורצת מחדש, אחרי ירידות של דוסי פרטיות גבוהות במנעות טכנולוגיה, אז לא בדרך שזה היה ממשיך בקלקצבים. יש פה איניהן של תמחור, קודם, קודם, קודם, כי הכל יחסי. -או, אוקיי, בין הטן עסיקונים הנוכריכים, אם עדיין אני רוצה להחזיק בנך זה בין הטן תוכל את הצועה שאני רואה לו, אבל הסיקונים שגד לו. אז פתאום מעל טרנטיבה נראית יותר מעניינת, נגיד בין נשארה אותו דבר. נגיד ואני מניח אפילו שהצועות של הטכנולוגיה צפויות להמשיך להיות אותו דבר. -כן. גם זה לא בטוח, תפנדה בר הזה. ההסתבות את החיש לילים אולי, גדלע, כי מחירי ינפת עלו, החירי אינריאגדלים יותר קשה לבנות דת הסנטרים האלויות של נהדת הסנטרים. הגדלות, יש יותר מחסור, ישו שרות הספקה, פחות הוות ומכולות לאחסם, אז אתה מתמחר פתאום מסתבות גבוה יותר לתחיש השלילי, ואז בהסתכלות היחסית, זה הופך להיות נכס אולי טיפה הפחות מעניינת. אז הדבר של זו באמת על אמלחמה ביראן, זה שהיא פרצה מחדש, זה שנראה שאיך זה המור להסתיים. -כן. כאילו אין צובה, להאחז המור להסתיים, זה צד אחד, זה אינים שלי ודעות, ואצד השני זה השלחות של המלחמה הביראן. אז בואו נדבר על זה שמחיר הנפתות במאדולה, בואו נדבר על זה שהם מחיר דלק צפוי לקפות מער בדולרים לגאלון בארטות הברית, ובסוף התחילת חודש גם פה באישראל, מחיר דלק הנראה לקפות. זה מובילותנו לפחת מגל חדש לינפלציה. ובגם נצאין בה הרד שהדולה רוקבר הרמות של שני משמונים וברלא איתן. -נפון. ולכן את התרגיש את זה בבחיר הדלק יותר מישרגש את זה קודם. -כן. וזה מובילות חלכה ששמיגל חדש לינפלציה. -ממשך. דיבלנו את זה הרבה כשדיבלנו כשהתחיל המלחמה ביראן בתחלה, אם פלציה שהיא מגיעה מיצד העצה, האמת שגם קימה הגיעה מיצד הביקוש. ממשך, מיגיעה מיצד העצה זאת מתקרה, זה הזו הבשוק הנפת, זה מוטחיל להצר לחצי מפלציונים, שחלם כמה וכמה מהגלים. קודם כל מכיר הדלק, האחרי זה, אם יש ביה בשרשרות, הספקה שם מוצרים אחרים גם מכיר שלהם הולה. אם מכיר הדלק, הולה, אז המחירים של תבורה, של שמשלוכים, הכל הולה, ואז יש ביה בסקטורים אחרים, אם מכירים נעלות מכירים, תעופה או לחן, אלא יש לזה עוד מהגלים, והוד מהגלים, והוא דברים, אבל הנקודה יקרית, שזה לא לנירי. אז תומר, זה לא כל הזמן הולק, לא על כל חודש מתחמה, האם פלציה אתה אלה באותה או קצב. זה קצב שאילך ואיגבר ואיגבר, כמה הגלים הולכים ומתרחבים, המחסורים הולכים ונאים אתרמש מורטים, וזה החשש היום, בשווקים, נעסקיר שהמדדים האחרונים אתה תובי מייחסית. המדדם אחרים? -מדדם אחרים לצרחן. גם את דדם אחרים היצרן. תיפה היו יותר טובים מהצפי, במור, ראינו את זה גם באהמירות של חלק מחברה הפד, אם אתירו, גל האינפלציה שיגיע מהמחסים של טראנט מאחורינו. צוף סוף. הרגע, טראנט פעלה המחסים. בדיוק. גל האינפלציה שיגיע מהמחירי הנפת מחורינו, כן, שצקים שלום. הרגע, הוא לא רק שום אחרינו, זה הולך במחמיר. ואז זה הולך שאלה, מה. לאנפלציה הולכת, ושאלה שנגזרת עם אין על האנפד הולך. אז זה סיכון ראשון שגדן משמעותית ומאלחית את השבקים. הסיכון השני, וכלו הכניקה לזה, כלו הדובדבן על הקצפת הזאת שלפד, עושיף הוא הדובדבן מילמנה, וזה. הואו שמה שהוא לא יגיד, או נומה אולך לעשות. אז אנחנו באיב הדעות מבנית בסיבה שלפד. -כן. מי שאוקב וחי הפד. והוא דווקא, באהסתת הקדיו. השימו על בקונגרס, של ראש, שוא ניסליות באמת הכי עדין ומתון שישו לא בימירות מאוד גדולות וזה, אבל הוא חזר על העניין הזה של להקטין משמעותית, את התקשות, להקטין משמעותית, אתה החוונה הטידידס, זאת אומרת להגיד מהפדו לחלשות, וא�e אנחנו לא אמרים להגיד, אנחנו לא נצליח לעשות מה שאנחנו ממרים לעשות, אם כל הזמן נגיד, מנכנו על כמובן. אנחנו חשוב להגיד את זה, יש לו, יש לוגי כמוד מובנת שמועוד כשליטווקי החיתה, מהכוי, הצפיסה של ראש. הצפיסה של קודם ולספיד, היו מתאימים לעולם של ריבית של אינפלטי וריביות נמוכות. אם התביסיועת אינפלציה, שיכולה לפתיע אותך, אתה רוצה להפתיע אותה חזרה. יש מזה יגריון. -כן. אבל זה מוסיף עיבדהות, בהגדרה, זה מוסיף עיבדהות. אם הפד לא אומר לי מה הולך לעשות, אני חייב לתמחר את זה, אם אחרו ילטר ריבית פתאום בחוץ ביום. -כן. אני חייב לקראת הסיכונים האלה באיחשבון בדברים שלי. שמי שוקב, אוהב, הם לא בתוך שר ביוקבים, כי יש לה אנשים דברים התאו עם לעשות בחיים. -לא יכול להיות. אבל יש דרה מאוד בפד, כשיב, יש חברים בפד, שיצו בפומבין אגד ורוש, והם באים מה אומרים, אנחנו ממש לא מקבלים את הטר זה שלו. אנחנו צריכים להמשיך בחוונה תדיד, חדקה, בין הזכיר, זה שהוא יושב ראש הפת. מי זה שאתם מנורצל האווית הריבית? -רולר. או דווקא לא רוצה לאורית הריבית. היום אפחו לא מדברים כבר לא הפחת התריבית. בזמן לא הורצה להפחת הריבית. -הלא? כן, זה הופך אהפך לא מדברים על הפחת התריבית. הוא צריכים להם כבר זנח את. כן, כן. לא עכשיו שמשוייה איזו להגיד או לא פת התריבית. הביקוח זה עם צריך להעלות או לא. אז באים חברים בפד, גם כן, יש רוצים להעלות את הריבית. הוא ראים אנחנו נעלת הריבית עם צריך, אבל אנחנו חייבים לשמור על תקשורת. זה נורנו עכשיו בעולם של היום, שבוע שוווקים, מאבים חלק מאוד משמעותי מדיניות שלנו. -כן. זה משהו ששונה הרעון של רואו, של רואו, שצליחה, הוא מתקטב עם נגידים קודמים בתקופות של עם פנציה. אבל בתקופותיהן, השוווקים לא היו כל כך חלק מהקלכלה כמו שם היום, שאריטה אלו כל כך חזק ויש לו השפעה, ולכן לשוווקים יש השפעי שירה בסוף על הצריךנים. כי משוווקים יורדים, הנשים ירגישו ששונה פחות קסף תקנות. זה לא היה כך בעבר. מי שיהיה מושכה בשוווקים בשנות השיבים שמונים, שבאמת הייתה אינפלציה אפדר הצהלווותיה, הבורצה להשמור על כלים, מי שאלו קסף בשווג, זה אנשים קסף. זה אנשים שלא ההחפת לם להפסיד את הקסף הזה. גם, או שאלו יודע. -מה זה? לכל אחד איך פת, אבל זה לא היה משנה. היום שיש שוווקים, וזה לא היה משנה לא צריכה בהפה. -בידיוק, כן. החופשה בעולם, לא היה מבטל תחופשה בהפגלת. בידיוק. וזה אנשים מבוגרים יותר, זה לא המצב של היום, ולכן, יש לא מעט בפת שאומרים, אנחנו לא יכולים להפסיקת ההחפנה. אז יש ויכוחים נורח הזקים בתוך הפד עצמו, מה ששאני לא זוכר ב-20 שנה שאני מסכיר את הפד, וזה הופך את כל הסיפור הזה מצלחת נורא המניין, שאוקי וכי הדברים, מצאת שני, לאנשים שאולומשו ממקמוני, זה מייצר יריב הדעות, מאוד מאוד גבוהה, שאתה חייב לקראתה בחשבון. אוקיי, אנחנו רק נזכיר שבשבוע ב-20-30, לא אמרנו את זה, באפד. -כן. כרגע לא מצפים להעלת ריבית, אחרי המדדים האחרונים לזה ירד מהפרק, כמדים היו בסדר. כן, לא רק שלא מצפים, גם דוואי הראו מצפים לזה שהוא יגיד לנו מה הוא יעשה. כן. -כן. כרגע כן הדברים עלה התריבית בספטמר עדיין. כן. -באחלת השבספטמר, שאם באמת, הנפת נשאר במאה, זה הופך להיות סביר. כן, אבל, אוקיי. השבל התרדורית שלושג לאינפלציה, גל הראשונה, גל של המחצים. פעם פתיל השבוע מחסים גם על כנדה וגם על ברזיל, מחדש. הוא יישרת סאייב דיברנו לזה פרקודם, התחקירה ב-22, הנה פתאופה, הוא ייים במחסים גם שמה. זה על אורופה, זה על יצלנים, זה על סין, זה יכולת משמעותי. אז זה חזר לתמונה, הגל השני הוא הגל של באמת מחירי אינרגיה, שתחילו במרפשם, מתחמא התחילה. זה קצת דאח, האנחנו תנפת יורד חזרה לשבים וכמה, שם משהו כזה. אבל לא תפמוך חזרה במה. בגלל השלישי הוא הגל שמתחילה כחשב שזה עלויות שנו שפווים ומוצרי אלקטרוניקה שונים, אנחנו רק רואים את התשפן, אנחנו רואים את מי כוסוף תמלט מחירי, אקסבוק, מקפיצה, מחירי, אקסבוק, מחירים שם עכשיוים פרטיים, מכירים, כל דבר אותם גם ברמת המוצא מסופי לצרכן. תייסים סייב דיברו השבוע שמיילו בעשרה החוזים את המחירים של המחל מישנה. אז זה לא שירות לצרכן, אפילו כל מי מתי יצמצי, אבל זה יוביל עליות מחירים בדברים אחרים, שבסוף יגיעו לצרכן. אז את הליך גלים כאלה עם גלים הם לא דברים חת פעמים. שאני אומר גל בניגוד למשל מהלים מעמז.
בראשון החודש המכירים קופצים גלים יש להם עדוות כאילו אז זה מספיע על עוד ציבו וקחו של נמשך יותר זמן השפות גם לחוד וגדלות ולכן אפד לאוריד ריבית בתק נהיוריד ולהבספטמאר היא בחלט על השולכן כן אני אני אבל רוצה עוד נקודה לגעת במה של דיברנו קודם עוד לפני אפד לגבי על טרנטיבות בדרכי הוא אנשים שקשיבו להזין אולנו היום ירו והגידו אז אוקיי מה לעשות איזה אפשרויות יש אתה יודע איסטק ובונדה ברגל שוק העגח כי יש את מתמול ראיתי איזשהו נתון מאוד מעניין איזה סטטיסטיקה כזאת צועת העגח הממשלטית של הרצות הברית לשלושים שנה היא מעל החמישה אחוזים עכשיו היא כבר עשרים ושיו היום ורסים ושמונה ימים מעל החמישה אחוזים הפעם אחונה שזה היה על פיים ושבע בבא בבחת הריבית בדיוק לפני הבאלגן הגדול אז את יודע מה אז עבוק על אני מסתכל אני אומר רגע אתה אומר רצה להגיד לשני קונה היא גר את חוב של האחים בתוך הבאולם מה שלו יהיה ואני מקבל חמישה אחוז ושלושים שנה כן שלה אם יש לכם הם משלושים שנה ובא נזכור שאנחנו אומרים שהאגר חמשת תרודוי דנכף חסר סיכון הכוונה היא בינתן שאתה מחזיק אותו עד שוייגי להפידיון שלו בואו תלושים שנה אם אתה בעוד שנתיים תרצה למקור אותו כתה צריך כסף מי אלה שהציבה אז יכול שאתם קורטו בהפסד כן לא באמת חסר סיכון למסכר של תו הכי מקצרים אז תיקח הגרות חוב לאסר שנים שמשת סוברית זה לא מהרחמר את זה בעזור הרבה וחצי הרבה שיש כל הזמן אז אם יש לך אסר שנים לקבל בבדעות מלאה צורה של ארבע נקודשי שער חוזים כל שנה באסר שנים מקובות יכול להיות שבינתן המצב הנוכרחי יבואו חלק וגידו כן מתאים לי כן לצבכים את היקצרים יכולת שגידו לא רגע אבל אולי כסף ואיך עוד שם יושל תרצה דברית תצאיך להנפיק עוד המון המון נגרות חוב את וכי מהרוקים אגב איסר שנים במהלה בגרות החוב הארוכות השאלה שלהצה היא מאוד מעותית את וכי מקצרים מושפיים בזה חמי הריבית אם אני חושב שעפדיה לריבית יוריד ריבית זה משפיע להגך לשנה לשנתיים לשלוש כי זה בעצם אל תרנתי ולהפיקדון אפשר לומר אני חושב את הקצף שלי לשנה בבנק אני חושב את הקצף שלי לשנה על ואלה ממשל תרצה תברית אלה שתי אפשר רואה שלה למי שחוסר בדולה ובצראל אני חודש את הלווה למדענת ישראל לשנה אני חושב את הקצף פיקדון לשנה זהו על תרנתי ובלכן החלטות הריבית מאוד משפיעות פה איסר שנים קדימה אפחלו דעה לפמתי הריבית ב-20 שנים מקור ועוד את יכולה ניח ממוצא הכל שהוא שודומה למה ממוצא שוב בדרך כלל יש אבל מה שמעוד נושפי את זה הייצה עם מדינה כמו ארצות הברית נקלעת למצב של לא רק שהגיראון של האומה עוד גבוה מובנה אנחנו בארצות הברית בגירון מובנה של בערך שישה וחצי שבעה חוזים מהתוצר בלי מלחמות בלי מיטון בצמכה פנטסטית זה הגירון עם אחרי שמתון זה קופץ לשמונה וחצי החוזי תוצא קן את השלומי ריבית על החוב שקבר גייסטה את צריך לשלמם כל שנה ריבית זה לא רק שזה הופך להיות הסעיף הכי גדול בתקציב עוד רגע זה גם ספוי ללכת בלגדול ולגדול ולגדול ולגדול ואז יש לך פחות כסף לשראת את האצלחים כתצח לוציא יותר ויותר כסף או שאתה רק כל אחד לא עוד הגירון וגדול עוד את הגירון יש פה את זה פלונטר של מה שנקרא פסקלים עצת של הממשלה אנחנו ראים את זה גם הצדה בריטי לא היחידה בריטניה בו חרציינים ואז ממשלה לא מצליחה לפתורתו צרפת כל המדינות איזשהם שלא מתחלפות כל כמה חודשים כי הם לא יודעים משלפתור את זה באמת את צריך מה לעשות חיצוץים לעלות מיסים לעשות דברים שעשו אחרי שנות השמונים כי לא הייתה ברירה כן אנחנו עדיין לא במצב של אין ברירה בן כבשלון הגיע למצב של אין בריר כי זה לא נעים אבל זה קוו זה פוליטית מאוד מאוד קשה כן אז אתה כמשקיע אומר רגע אם שאתה צריך תוברית הגירון של היש שבע חוזים ושמונה חוזים תשאר חוזים ודיצח להם בקודיגות חובו דיגות חובו דיגות חוב כסכמו מלפפונים כשיש יותר המחיר יורד הדימצקי לתבח קצת את המבחד מעבד את הזה כן אגב שבוע גמידיון מנקל גיפי מורג הנמא איתך אז בדיוק לזה גמידיון לא עדיין זה סולמון של גודמן אוהמה רשבו בדיוק זה הוא אמר תקשיבו אם אנחנו לא מתפלים בבו היה הזאת היא זה זה אקט אגויסטי כי העילדים שלנו הסבלו מזה מאוד וככל שלא נתפל בביה של החוב הזה כן לא תיפתח לבד ורצות הברית יפה שמדברים על זה שם כאילו רגשי לא היחידה בעולם היא גם לא מצב הכי גרוע עונה כן מדירות באירופה צרפת ברית אני מצב את הרגע רואה יש את יפן שהיא במצב הכי גרועים יחס חובות עוצר של מה על מטא עם אחוז וזה גם קשור עכשיו אנחנו לא נתחיל דבר על זה אבל היה נשבו אין מתרסקים לנצים לעלות ריבית שחושב שרוב האנשים בירפן לא יודעים מה זה ריבית איתה אפס 30 שנה כן תמינוס חצים הזמן הזה איך תמודד פתאום ריביות כל הכל הסקטור העיסקי רגיל את זה שריביתי אפת שאין תכל כך כמה דבר שטורת לשינוי עם יושב שאות המחנה אנחנו היינו עכשיו וצרים שנה אנחנו דברים פה של הסתל זה שלושה פרקים כן עשרים שנה האחרונות או 25 שנים האחרונות אנחנו היינו בתקופה שכל צומת הלב הייתה על מה שנקרא הצד המוניטרי בנקים הרגזיים ריביות כסף התפסות של כסף חוות קמותיות תחום מי השמות שאתה זוכר בין ברננקי וג'י פאוול והמריארון וסטניפי שר וקרנית פלוג ומה ריוד רגי באירופה אלא יועסחקנים צריך יוצר באירופה את הזוכר אותם לא איפה לא זוכר אותה לה 30 שנה בעות הסיפור האמיתי הולך יוצר סקסיבים של סר האוצר של המטחסיבים בדיוק מה שיהיה גם בשנות השיבים והשמונים כן כי הייתה תחושה אחרי השנים של האנפלטן נמוכה אין בעיה לפני הקורונה היה הייתה תנועה חזקה בארצר תברית אמיתית עם סרטונים ביותיו תהיה תרחו ותירו שחלק במיףרגד אמרוקרטית כדמות התנועה זאת מצורה מונות חזקת נקרא M-M-T, מודר מונטריטיורי, כשאורי נמודר מה שאני כבר חושב כי בדרך כלל דברים מודרני מלקרו בעבר ומלא הביאו לתוב הם צטם משהו חדש והמצא הייתה התפיסה שלהם הייתה אין משמעות לגיראון מדינת רוצה תברית לעולם לא תפשוט רגל כי יכולה לתפיס כמה דולר עם שירוצה ולכן אנחנו צריכים דווקא להתפיס כסף ולהחליט לא על מה צריך להיות הגיראון נחצחים לתפיס כסף לתת אותו לאזרחים אם האינפלציות האלה נתפיס פחות זה הייתה התפיסה אנחנו נלל הכל דרך את פסות של כסף או פעם היסטורית זה הוביל הברוכים מאוד מודרד דולים כלל סיפורים גיאופוליטים שזה מצאו המון השפה חברתיים קשים זה בדרך לא נגמר טוב במזל הגיע הקורונה ובי הייתה אינפלציה של אוקשורה לזה בי הייתה אינפלציה שנווה מיזה שפשוט עולם היה סגור והחסר מוצרים מי שזוכרת החיפוש שחרים אצלמות רשת בתחילת הקורונה ואז הכל אוריטה הסיפור הזה מהפרק אבחל לא אז להגיד כאלה דברים כי כפר הייתה אינפלציה שאת חילה כן אבל זה מה שלו הייתה נובשנים הקובות אבל לכל זה לפני שאנחנו מסעמים צריך להוסיף את העניין של סקטורט אינולוגיה שהוא מדבר עליו אני מניח שבוע ביותר כי אלינו עוד אוחות כן אבל רינו את הדור של גוגל והפח את היום בסקטורט אינולוגיה אחי תקופה ערוקה שכל מי שעודי עליותר השקעות המנהיה שלו על תהיותר את המרות סחימוש הזה בנייה של דת הסנטרים השוק התחיל להסתכל על זה אחרת ואם חברה כמו גוגל עוברת למצב שהפריקש פלו זאת אומרת את זה הם מזומנים החופשי שלה מהכנסות כל הכל שאני חייב כך פרופסות המזומן פחות מה שאתה צריך בשותף חותו את איך אתה אשקע שערוי חשבון לא יארגותי עליך שערוי את זה זה נקרא "פריקש פלו" הוא ניהש לי לי פעם ראשונה פעם ראשונה מזה המון המון המון זמן וכשהתחיל אותה להשאלה היהי כולם רוס הבאה באמזון גוגל כל החבות ענן הנקיות האלה יש להם קשפלא עדיר ומכלות לעשות לעשות להצאה להשקיע 100-200 מיליארד ו300-400 מיליארד וגם אם התשואה לדעת הסנטרים האלה לא תהיה מאוד גבוהה אולי אפילו תהיה שליליד ומייבסידו שום כסף לא נורא אם יצרות אין סוף כסף צריך חברות שיש להם הר מזומנים שהם ישוות עליו ופתאום הר מזומנים את זה הולך מתחלקטון כי לא רק שכל הכסף הולך להשקעה בדעת הסנטרים הם פתאום הרגע מצרים אותה לקחת עלוות בשביל לעשות את הדעת הסנטרים האלה צריך שנים מהגוגל תגיד אנחנו רוצים את ההשקורד בדעת הזה נתרים כן יש מרוץ חימוש וזה מתחיל להדיג את המשקים שמתחילים משולטות ממטי יצועת הדעת הסנטרים האלה האם זה הגיוני במחיר האנרגיה נוכחים ובפך להיות יותר מורכב תחרות חרות מחירים יותר נמוכים לשימות
הוא שיייייי, שכבר מתחיל את זה סוג שמכילת מחירים בתוך חבות היייי, אם אנחנו מחרקלות מורידת המחיר מייצרים דולה לחמד סודולה, אז כולם צריכות להשוות, ואז האחנסות התידיות, צריך להתקן מחדש את הציפיות. זה כפר פחות כל החלום, אול כל מה אתה תיורי. כן, מהרמאהי אפשר אינו. ואני יש שנדבר הזה שבוע באקטת יותר, שיולנו עוד אוחות. -כן. ולכן, זה עוד משהו שפוגע בסקטור. אוקיי, אסקפי זה, אתה רוצה להתחיל? תתחיל, תתחיל את זה, התשנים את זה. תוב. -תוב. די קצרה אבל מעניין. תשמע, תוב, בנו, דתה, מן אסתם מכיר. אז זה משיקו השבוע, מה שהוא חדש, המשיקו חשבונות מסכר, הייג'י, ג'נטיק טרארדינג שמאפשרים בעצם למשקיים, מי שיש לו כבר חשבון שמה. לפתוח חשבון נוסף, ובעצם באמצעות MCP, שבעצם האי ג'נטה, זה איפהל בשוק. לכל דבר, חשבון רק שלו, יש לו עושות, ליה לו עושות להקול, ליה לו עושות קריאת חשבונות, התרות, הייתרות, איזה נחסים בסך הכול, אני מחזיק שם איזה מנעיות. היסטוריה של רווחים הכל, כמובן גם לבצע פעולות, והזה הפעם הראשונה שזה קורא שמה, מגבילים לאסר חשבונות, אסר החשבונות, לכל משתמש, והייפה הוא שהם עשו השקה, הם לא עשו השקה, שקטע כזאתי, במש בחשבון הרשמי שלהם, בכל הרשוטות הודיעו, וכח תעשו את זה, וכח תעו את זה, וישר שאלות המאה, והפיתו מסוכן אחד יכול להשתלט לי ולאפסיל לקסבים, מתחייבו שעל כל פעולה שמושים בחשבון בקש, משר שורכים כאן נותפיקציה, בתחלה תעשר, חזלות תעשר, בכל מקרה. תקשיב, עולם אחר. -נננ. עולם אחר, תחשוב, אתה פותח יש בו נשקות, קטן. הותם מג'ן תחד, שיש שיש משהו רוצה. הם בתור די הצליח, חזר יכול להקוד גלים באה בסקטור, הסביבך, כן. -כן. לא, לא, לא, תודה, תודה. אז אני לא מעל לי הסקטור רוצה להתאום את התעשו. אני לא מכרשוק שכולם הרכים, כן. -כן. בגדרה. -מי שוק בבין, כן. תוב, אמצע, אני כמה סיפורים היום, ואם אני פחר את זה, סיפור מיירה קטנטנה באנגליה, באזור אוקספוד, אם אני לא תועה אוקספות שיור, לכן. היירה לי כרית פידינגטון, אוקיי? באמת, אירה פצפון, את יש מה שלוש מאוד שבעים תושבים. או משהו כזה. ולעירה, זו יש לי עדה עדושו מתקן של. המסרד ובדוחון פנים הבריטי, שאונתוש כבר אמנה, ממנה, אמנה, שאני אמנה. אם יודע, כאלה הומה, שאונתוש, ואתה החלטה של המשלת בריטניה, להביר לשם, אלף 25,000 מהגרים של דורשים מכלט. הגיעו לבריטניה, דורשים מקלט, זכותן, ושבחוקי הגירה, שארות ובכש מקלט, אבחור שוב העירה, שלוש מושבים אנשים, באים אלף 25,000, דורשים מקלט, במצב הנוכריכי של בריטניה, זה יצר מנסתם, המונה, מונר, מונרש, צק של עצמו היה סיפור בפני עצמו. אבל זה הלך לכיוון הכי לא צפוי שבעצם בעירה כנסו, עשפת העירה, ועסום ישל עם, של שלוש מושבים מי, על ברקסית מבריטניה, על החזה לצמעות, של הקפר פיינגטון מבריטניה, וחלטה התקבלה באופ של תישים ושישה החוזים, שאמרותים להתנתק מבריטניה. המובן שזה עכשיו עובר תודה. -נקעות, ועוד יותר, והפחד לאיקבל, אתה החלטה שלהם. -נקטתה. -כן. אבל. -במונדיאל הבט, עומא. -במונדיאל הבא אליה נפחרת, -כן. אבל הם צריכו מאוד יאללה חמש או חמש, אם נמספיק סחקנים. -צד? העוד תודה מה זה, זה מלא. קצת ומובריטיה, אז אפשר תמיד נכמד. -כן. מה קורה בפריטניה, עשיפוש אלה הקירה ופך להיות, העשיפולו לא רק בפריטניה, בכל או עליו, בפריטניה. שאתה תוראי חם בממשלות מתחלפות ונופאים וקמים, מיות קשה לנאל, אתה אירו הזה, הן, נראה? -נראה להם דברווים? -לגמרי. אוקיי, תודה רבה שזנתם נשתם מהבשבוע הבא. כונים דירה, זה לא המקום לניסיונות לקיחה ציכונים גרפת קרות מיותרות, כאים בית, לא מסחקים, עש תרומגורים, מתחמים מגורים ווויניאנה בוטיק במיקומים המבוקשים בישראל. השתי או בתוכים, השתרום מגוים, כוחבית תשע שתיים תשע שמונה.
Podcast Summary
Key Points:
מומחים מזהירים כי שוק הדיור בישראל אינו מקום לניסיונות או הרפתקאות מיותרות.
לאחר חודשים של עליות מתמשכות, מופיעים סימנים ראשונים לריסון של תיאבון הסיכון בשווקים.
גופים מוסדיים וקרנות גידור מתחילים להעביר כספים מאזורי סיכון גבוה (כמו טכנולוגיה) לאזורי הגנה (דפנסיביים).
נדונה האפשרות שהממשלה תוכל להשפיע על שער החליפין באמצעות קרן עושר (Sovereign Wealth Fund), בדומה למודל ההולנדי והנורווגי.
קרן העושר הישראלית צוברת תאוצה, אך קיים חשש שממשלות ירצו להשתמש בכסף לצרכים תקציביים שוטפים במקום לחסוך אותו לטווח הארוך.
השווקים עדים ל"רוטציה" – מעבר מהשקעות בסקטורים תנודתיים כמו טכנולוגיה ו-AI לסקטורים דפנסיביים כמו בריאות, פיננסים ותשתיות.
עליית מחירי הנפט והדלק צפויה ליצור גל אינפלציה חדש מצד ההיצע, בנוסף לחששות גאופוליטיים.
קיימת אי-ודאות גבוהה לגבי מדיניות הריבית העתידית של הפד, עם חילוקי דעות פנימיים בין חברי הפד לגבי הצורך בהעלאות ריבית נוספות.
Summary:
בפרק זה של הפודקאסט, המארחים דנים בשינויים האחרונים בשווקים הפיננסיים, תוך התמקדות במעבר מתיאבון סיכון גבוה לגישה זהירה יותר. הם מציינים כי לאחר תקופה ממושכת של עליות, משקיעים מוסדיים מתחילים להסיט כספים מסקטורים תנודתיים כמו טכנולוגיה ו-AI לעבר סקטורים דפנסיביים כמו בריאות, פיננסים ותשתיות. תופעה זו, המכונה "רוטציה", נובעת משילוב של תמחור גבוה מדי במניות הטכנולוגיה, אי-ודאות גאופוליטית (כולל המלחמה באוקראינה והמצב הביטחוני בישראל), וחשש מגל אינפלציה חדש שיוזן מעליית מחירי הנפט והדלק.
נדונה בהרחבה האפשרות להקים קרן עושת ממשלתית, בהשראת המודל ההולנדי והנורווגי, אשר תרכז את עודפי המסים ותשקיע אותם בנכסים בחו"ל כדי לקזז את התחזקות השקל ולמנוע את "המחלה ההולנדית". עם זאת, המארחים מביעים ספק ביכולתה של הממשלה לחסוך את הכסף לאורך זמן, לאור הלחצים התקציביים והפוליטיים. לבסוף, הם מדגישים את אי-הוודאות הגבוהה הנובעת מחילוקי הדעות בתוך הפד האמריקאי לגבי המשך מדיניות הריבית, אשר מוסיפה תנודתיות לשווקים ומחייבת את המשקיעים לשקלל סיכונים רבים בתמהיל ההשקעות שלהם.
FAQs
המחלה ההולנדית מתרחשת כשזרם גדול של כסף ממשאבי טבע מחזק את המטבע המקומי ופוגע בענפי יצוא אחרים. קרן העושר נועדה לקזז זאת על ידי השקעת הכסף בנכסים בחו"ל.
כן, למשל באמצעות קרן העושר שצוברת כסף ממסי גז ומשקיעה אותו בחו"ל, מה שמפחית את הביקוש לשקל ומחליש אותו, בדומה למודל ההולנדי והנורווגי.
משקיע אקטיבי בוחר מניות או נכסים ספציפיים, בעוד שמשקיע פסיבי קונה מדד רחב כמו S&P 500, ללא צורך בניתוח דוחות.
בגלל סיכון גאופוליטי, אינפלציה ומחירים גבוהים בטכנולוגיה, משקיעים מעדיפים סקטורים יציבים כמו בריאות, תשתיות ופיננסים עם תנודתיות נמוכה יותר.
המלחמה מעלה מחירי נפט ודלק, מה שמוביל לגל אינפלציה חדש מהצד ההיצע, ומשפיע על עלויות תובלה ומוצרים נוספים.
חוסר בהירות לגבי הריבית מעלה תנודתיות, כי משקיעים צריכים לתמחר סיכונים כמו העלאות ריבית פתאומיות, מה שמגביר את אי-הוודאות.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.