97: המפגש בין תוכן לביצועים; שיחה עם יוצר התוכן אור בן אוליאל על איך לייצר תוכן משכנע ומוכר

פרק טישים ושבע אנחנו מבגישים היום בין תוכן לבין הביצויים וישנו פה רח מיוחד אור בינו לל. יש שטח וספר על שפור. סופריקב שבע אתה כבר בסכרם הגדימה ראין שיש פוחים מהמניני. המטרה שלנו מהזינים זה בעצם לעזור לכם להבין איך לגרום לתוך אני להיות משכניה. ותוב ובסוף גם למכור. אור נמצא פה על תקן יוצר התוכן היא מממון היא סיון. ותוך כדי הפרק בעצם שלות השאלות מדבר הלכות שבשכניה חיות שם תוכן טוב מה עושים שתוכן אותו מה זה צרקת. קצר הרבה שאלות תשארו אותנו. ועל ההור ספר על צמחקצת. אה. מה זה נקודה בחיים את ההורצא שאני ספר על עצמם. מרגשת חתקת את התוכן. מה מה אתה אלפיים חמש. כן. אהיה נחמת את זה הפרק שונה. וואו נתאולי זה מה תחיל? יצירה תוכן זה היה בחיטולים כשאני התחלתי. ממש לא היו יוצרים. מה אתה לפלי? היה לי עסק. מחרת הכי נוכים. מעוצבים. כאילו למדתי קונדיטוריה פתחתי עסק. יצרתי כי נוכים. אחד מה לקוחות של היה ארוצה אלדים. יום אחד ארוצה אלדים. כאילו זמינו תלבגישה החבר שעבתי אתם. ועמרו לי החורוצים להציעה לחליות חלק מתוכנית אלוויזיה של אורון ויצמן הנכתה. ואינו כמה פנל כזה של יוצרים ברשת. אני עדיין לא הייתי יוצר. ו. התוכנית זה שעה. וכי יסיתי להם כי נוכים. אוקיי שקה. כל ריבון הסיטיקה פקקסים הוא יוצאווים כאלה עם דמויות וכי לסופר מושקה. ו. הייגעתי לוויזשהה. קיבלתי את הפרויקט. התוכנית עלתה. ועמרתי מה אני עושה עם כל הכל הזה. הייתי יש ומישהו במונית, בעולפנים שסיימנו כל פעם הייתה חוזרת איתי הביתה, וייתה גבוהר כוכבת YouTube, הנכת, ויימה להיות עקשיב. אין הרוסיותיום שירז. לא. אוקיי. לא, גם שירז מהמד. כן, שירז וכון באמן באמת, היא הייתה גם בהתחלה אז, אבל אני מדבר על מהיין רובין, שהייתה נוהה פלטר, הייתה דמות כזאת, וכולם ידומי, הייתה כאילו כוכבתי אלדים, הייתה צומה, באותה תקופה. מדובר כאילו מ-20 ו-25 כאילו שנים עבור מהז. כן, מדהים. ו. אתחת האמיוטיוב. קלת את הארו. איך? אתחת האמיוטיוב. אתחתתי ביוטיוב. אז בעצם היא אמלית שלי לפתח הרוציותיוב שקשור לאוך, על כאילו היה כזה. הייתה די לבד בעירו. הייתי לבד לא הייתי תחרות. גוגל היום הזמינים אותי לבגישות, משפים אותי להרוצה אוכל. היום אני עובד עם הרוצה אוכל. אבל אז, ישבורתי כאילו באמוד להרוצה אוכל. וכמה, צבקילומה. זה כפת סטור שבועם ל-5-0, ואז גוגל הקירו בי, הזמינות אלבגישה, יצרו חברה, למקסם כאילו אסולנו כוס מקוצר למקסום האחולות שלנו. זה עזר? הגעתי כאילו למה אלף תוך שנה. כמה שעביש. אז, בדרך, בדרך עברתי לערצות הברית, געתי שנתיים ממעי הייתי בזוגיות, עברנו לערצות הברית, שם נתתי פוש מטורף, גם בדרך הגעתי למה אלף, והמטרה שלי היא מיוטיוב הייתה לעשות אלוויזיה. יש לנו מגיל קטן כזה, זה משהו קטן שישב לנו בראש, יש איך עוד שרוצה עשות מיליון, אחד רוצה לא יודע שאתה לא חברה משלוף. אחד רוצה יצאת לפנסה בגיל 25, אני עציתי תוכנית בטלוויזיה והעשיתי הכל כדי שזה יקרה. כאילו, תחלתי ביוטיוב, כדי שיראו ממסוגלות שלי. כשכיבלתי תוכנית משליבת אלוויזיה, אפסקתי לעשות יוטיוב. אשכרה. כן. ואני חסקתי לבייה של יוטיוב. כן. אז מיני לירוע. אז מונת לירוע, אני חייב לציין שעשיתי סדר את מול בבית, הסתכלתי על הסלון ואמרתי, אני חייב לו, זה עוד דבר הריזהי, כן, אני כל כך מפחד על זה, זה עוד בקופסה שזה הגיע, זה כזה קופסה. אני יודע, הפיניתי לזה את מול מקום, בלי כאשר לפגישה הזאת. ומאדתי שאני עשים את זה בולי שיהיה להתזכורת. אז היום אתה מאצר את תרתוכן קצר ופחותו חנרוך. כאילו רפות או מתקרגי. היום, במגביל לזה שאני עושה את אלוויזיה, סדית תוכניות אפי על הילדים, הם שחתי לתוכניות אפי על הבוגרים ואז עבדתי עם כל מיני חברות אופה וכל מידברים, זה התרחב לשר העולם. היום, אני משלב, כי אני חושב שאת תוכנג, ואני ראה די אותו דבר. אם אני עושה מתכון, גם יעושה מתכון, גם מוזם מתכון, גם הם עושים מתכון, הכל נראה די אותו דבר. זה מה שאני רוצה לעשות. בואו נכין, זה אותו צה. המטכון כתובלמטה, או שלךו לידייו את קבלו אותו. הכל אותו דבר. אז מה הופך אותך לכילו? אז מה הבדר? כל שענה, כל מי חושב שיותר תוכנתו, זה יוצר שמפתיע את עצמו או מחדש ויותר כל הזמן דברים חדשים. אם אתה עושה אותו דבר, זה בסוף משעמם, לא רק את הכל גם את עצמחה, כי זה משעמם את היוצר. את אומרת, כי אם אתה עושה תוכרים חדשים, גם בארמת כאילו את תוכן עצמו, בארמת הריחה, ורקח את את הדברים שאתה עושה למקום אחר. כמו כל חבר המשחרית, כל אחד כל שנציך להמציא את עצמו. תודה, לא רומפי, לא רומפי, סבל, לשנות לחוון מחדש. ירגע שרעית השתנראה, כי לא כמו אחרים עוזמה עשיתה. מה שיניתה. כל מי, מרגישית בגרתי, גם מה שעשיתי ביוטיום, שזה ציברוני, ורש, וצויים, וב. אמ, עלי, כי לא מפלצת, ולא רציתי את זה, בשלב מסעמזי שקט, עורדתי את העבוליום, רגעתי את הכל, חיוונתי את זה, להורים, פתאום לא לילדים, כל השתנה כזה. אגב, זה, אבל לכאן הגידה, מתא שלמחו ואין לשוק מתרת, אתה מצליח לדייק את זה? זה לא כך, זמן, זה לא קורה בשני. אבל זה נגיד מעניין, כאילו, הקצלו, אני חושב שזה קורה במגביל, אתה לא עוצר ואת אומר, עכשיו אני חווה, רק לבוגרים. אתה משיך לעשות את מה שעשית, אבל תוך כדי, אתה דוחף עוד דברים. אני אמר, יודע ש. מאוד תום מקום של חוסר, אין היום הרבה שעושים קוסמדתי כהגברים. זאת אומרת, זה ממש לא עושה את זה. אז אני עושה את האוכל, אתה יודע שאתם מתקונים, אני יודע אם אמר לי, צריך למה קורא אותי, אני יודע אם לא קוחות, אבל אני גם מעשה, תוך הנוסף שהוא קוסמדתי כה. כאילו, אתה עכשיו בעייתי בקוראה, ואת התדברים קוראהנים, ומה אתה אני אצלם את זה? שזה מותג. מלא, זה, זה כאילו מוצרים קוראהנים. לא קשה, כתוחן, שיהיה אורגענים, שיהיה אין, שאני טוב גם בזה. אוקיי. מה אני לא, אני לא יכולים מוזרים בדרך באמת. תגיד, אם אנחנו שזה מידנו. אם אני לא רק על הכיוון של אוכל, כי לא בכללי, אתה בתור את זה אותו, אני צריך לך פשוט ל. אני אגיד לך מה שאתיולי, ואנחנו רמוזר וחשבתי אפילו, על קונספטח, אני יכול לקדם את זה בצורה נאימה. אתיולי מוצר שהוא, אני לא אגיד את השם של המוצר, אבל אקאפסולות שעושות חוקן. וזה כאלה, זה אומר, מה? מה זה כזה? געש אני גאי. מה קשור? מה זה קשור אליי. אבל חיפשתי דרך, איך למקור את זה, לא פרסנדי זה, כן? אבל מוצר המוזר, מה? מוצר מוזר. מגליבריב מוזרים, לא הכל בהם בבו גבינה. אבל לא הכל, לא הכל קשור לא אוכל. לא הכל קשור לא אוכל. זה ממש רחב כבר. שיכול להיות אופנה, זה יכול להיות קוסמטיקה, זה יכול להיות בוסם, זה יכול להיות תיסה, זה יכול להיות מס. כיבזה, יכול להיות. הכל. הכל. רוב את אוכל אתם את זה ריומו, את זה ריומו, אתר כבר כאילו. מותם, לעין ספגם, מותם, לעין ספגם. כן, כן. הכל מותם לעין ספגם. הוא יותר מה. את יודע איזה שינוי מתורב זה היה מגיעותיו לנסטגמטיקטוק, כאילו ממהקום של בואו נעשה זה רחב. תוכנית אלוויזיה, תחשוב בגדול, פייתום, אוקיי. בואו נבית התוצאה בהתחלה, אין יותר. בואו תראו הכל כדי לראות את התוצאה, וכצר. יאללה, אל תגיע לי את הסכל, את הסד זה מהר, וזה מוזר כאילו הייתי רגיל לזה, הרגיל דבר, פייתום, אוקיי, ככה הוא יותר בבו מוכן, שהמוכן ובאתך לה. באתה מביא סלטגג. בביא סלטג. בביא סלטג. בפחות שאני טוב במה שאני יושא. זה מרוץ סטייטפורד, אבל שתודה שאני. על אושה שלא כאילו שהסרטונים אחר, הרוקים או הלאונג פום וידיו, מת. שלא המון מקום היום. נכון. אני מוצר את עצמי, לא יודע, אתם איך אני ראיתי סרטון של מי חסטוקס, ארבעים את הכל את הכי, בייתיוב. קבל, בייתיוב. בייתיוב. אוקיי, קודם כאילו. ארבע פעמים. איך שאני תופס את זה? זה שאל. הכל משקשו, כל שקורה בעצם, אני אצאיר, אבל בתיקטו זה באמת דברים שם יותר קלים, את יכול לקחת, את יכול לצר רבה את החטיכות תורכן שם, ובסוף התרוצה שאנשים כן הגיעו לך על היוטיוב ושם מפגישו, אבל יודע, אנחנו עושים מידים כתוב דבר. אבל איך כאילו, ומה אתה לא? אני לא חושב שהיוטיוב מת, אני חושב שהוא מתקיים, אבל אני חושב כיצר תוכן, בסופו של דבר צריך להחליט אףות עסמת רוב המצאים שלך, וכשהאני הבנתי של הכוחות משלמים על דברים ספצי אפים יותר, אמרתי, אוקיי, אני אוכל השקיע בזה יותר. איך אני אשתה, אור משלמת אחר בפעם. זה משלמת אחר בפעם. איוטיוב. איוטיוב. איך אני אשתה, איך אני אשתה, איך אני אשתה, איך אני אשתה, רגע, תדמה גיליתי? הם עושה מושם איזו דוקטוריו, איזו שמיליון דולת, תעור, שבל חבודם, הם יליטות כזאת עושה ועשה ער סמרח. גיליתי, ביימים האחרונים האלה. זה זה זה זה זה על מיוטיוב הראשורים, אבל פעם מסומשמוני, ורח. מיוטיוב הראשורים. -נדל את פעם מסומשמוני. נכון, נכון, ונדל את פעם מסומשמוני. תקשימו מגיליתי, בימים האחרונים גיליתי את זה. שער שנושר, זה טראומה שהברתה לפני שלושה חודשים. לא עכשיו רופא אמר לי את זה. -זה שטרט. זה אומר שאני בוא תחושי בני קשה. -זה אומר שאני בוא תחושי בני קשה. אבל רופא אמר לי את זה. למר נושר? אני חושר לי, אז אני אומר, אני אומר לה, אני אומר לה, אני חופב אצל לצייר ודאי, מומר לי. אבאה דתרמה לפני שלושה חודשים. אני אומר להוגם את זה, אז זה חודשתרמה. -אני חושבת אתרמה. איתה מלחמה. לא אני. -אני אצבו ניקה את המוצר הזה. -כן. איך אתה תוקף אותו? -רג, המיילה כוח, למיקה עליה אדמה עורוצה? -בריאים כבר ש. -אני אבארסונה. אני אדע, אני אדע, זה אף המשונה. -אוד, בחור פעם האלוסטייל. היום השארי. -מחסב אותו. הדרוצה לדעת, מה אני מפסיעה לה, כוח אתה רוצה לדעת, איך אני אמקור את זה לקהל שלי? אני רוצה שזה סבירות שלא שונו. -זה סבירות שלא שונו. -הבאה זה את הלך שלי, הצירת התוכן. ואיך אתה נוגע בפיינפואינט שלך, כמו לבוא את אינצייה. -אני מנה, אני שואלת אור בעצם. אני אומר, אתה כבר שכחה בין ניסיונים, תכנים שכנובדים ולא אובדים. ואת עודיה, במעקה על צופי, אתה ראית הכול, קחר, יצד הכול, קחר בתוכן. מה בסוף הגרום לשתה בינינו, אחרי שחד כל הדת, ובו עכשיו אני תכת את הדת, אני חשוב על הבא אחד. מה הגרום לדעתך לסרטון לעבוד ולצייך עם קור? -אוקיי. זה מה שאני אנסלבית. למה, כן, לא צריך מהזינים שלנו פה, בין אימנה לשיווק, בין איזה קים, איש מאוחשב את הסיכה שלנו וגיד, וואי פעם באה שאני מדברים, בצרט תוכן? כן, זה. -זה פלמוס עם בצרט תוכן. כן, כלום, כלום. -נשאלו ודמי. וזה מה שאני אעסקודם כל העניין, גיד לך, שבחרת הנכון, כי יש לי מלא גווינגברים. וכו במשנים האלה משהו שקשור לסער עם זה לא יודע, חומר לסער, שיניתי תספורת, כלום שאלה אם תה. איפה יצטה פרדה? מה אתה שם בסער? איך יש לך כזה סער בגיל 30-80? אני לא יודע, איך, גנים טובים, אבל הייתי בואי קוראי הצלרופה, ומלי שאני מתחיל את קרח. אני לא ראה איפה נבשל. -אני לא ראה איפה נבשל. וכרגע לא רואה אימש? -בגלל זה אתה ברגוע. לא רואה איזה נראה כאילו אין לי הרבה סער, אבל את שאו יושפה שבו זהו ללמה לקחה ותהיל. אני פלצת יוצאת מישם, אבל. -אז איך בעצם לקח את הדבר הזה, זה חשכנית הכל שקאילו. עכשיו ברושת את צריכה מן במוצר. -כן, אני שני חלמזי. מה חיימת אתה פרוח את איכה שמוצצה? -כן, יכול לנראה, אוטמתי עוד יתר טוב מיתן. ישר בן יעוד יוצר אותו חן, שיהיה לקסף זה הכל. ואף לא ממלים במוצר, מפסימו אותו. -אני חושב שאני נסה את זה קודם לפני שחום התחילים, אבל אם זה משהו שצריך נסות אותך הצישנה ום לוחוצים עליו, אז זה את הליך שנעבור ביחד. אני חושב שדהיך, אני חונר לקדם מוצר כזה להגיד בואו, אני מתחיל את הליך, ואני מתחיל לקח את את התוסף הזה, לשתף את הקל, שאני מתחיל לקח את את התוסף הזה, ואנחנו מתקדמים את הליך, ורואים באמת יליה יותר עשר פחות סרטי זכירות התמונה, מעלת מונה של לפני, בואו נדברות קופן, נראה עם זה הזמן. -כן, אז בצם, מה שאתה. הקרונות שאתה לכלי שיינה להם, זה בצם דבר יחדת. -הוא טנטי את זה וכן. -הוא טנטי את זה וכן. -הוא טנטי את זה וכן. -הוא טנטי את זה וכן. -מה שני קראי, צמדות לו את הליך. -כן, שזה מבקשה, הוא חדמי שאתה ודמה, בתורכן? -כן, אף בה. -אף בה. -שאל קונטין, את בוא את החקוי תראו מה קרה. -כוקל אףתי, אבל אני חייב לך לקשוט עוד יותר. -כן, ואני רוצה לשול, אבל. -באי ואומר, הוא לא מעולה? -אבא, חולמוניים עכשיו את הליך שחצי שונה ביחד. -אוקיי, אתה רוצה את הליך יצירת. -כן, כן, כן, כן, כן. -אני רוצה שרטו נכד. -אבל בערך המוצר המגיעה. -הוא מגיע בתושה ספסקריפשן? -לא, אבל אנחנו מגיעה, בקפסולות כאלה ובאפקה שבכפים לך בקפסולות. -אוגן, בפרקים את הקפסולתו שייקים. אפשר להכנים זה מתקוני. -מהיום מתפרק בכל בכום? יכול להיות שבכום מאבדת כל הדברים הטובים שלו, אז אוקיי, זה שאתה משבו בכל. -כדורים לא דקפסולת שני שבפנים יכולות לעבור את רינה, או שמחוות לי שרס גורות. לא, יש כל מיני דברים שצריך לבדוק. -האם חומרים מסוימים שמצמידים אותם לזה מבטלמת ההפשולה שלו. -לא, לא הייתה הולכתה לקיווני הידה בעצם לך. -לגמרי. -הייתי מרח, אני מוסיף את זה לשגרתי יום יום שלי, יכול להיות שזה השקח רעימון, שמחזק לי את הסאר ואלות, תדק, תלוציך להבין לטומק. -מה שתומק? -שקילו. -אני תמיד אגב, החבר את זה לעולם שלי. אני עדיין קונדיטו. -אני עדיין מכן מתכונים. -אני מתי שתושתו שזה. -וודב כמה שאני מנסה לשול? -אלה חס אתם תלת ברוב של איתו את הודל עם קורדברים, אלה חמיבני של תוכן מסוימ שם פחייתך, זה מה שובה לדצחה? -לא. -אבל לא נכון. -אני שקחת לצירטון עם שחבת. תמיד מתחיל. היום החלוכים. יש דעש לזה חדש? -אין לזה עבד. -סירטון, אמרתי, אוקיי? אני צריך ארשה אבל מה שהוא חדש? מה שהוא שאין? ותראה מה אתה זוכר מן, אין לזה חדש, מה שובו אך אומר? -מאפו את זה. למה שלזה? -לא יודע, אמרתי, אוקיי, זה התחיל מזה ששבתי מהסוכן שלי ואומר לי את הצעיך, לא יותר תוכן, אמרתי לו, אבל בסדר, אני חזרתי מחופש שני הרגע, אני צריך איתה פס וזה או לא היה לי חופש מהחופש כמו שאני רגיל. צללתי פנימה, ישבתי על זה לפני שבוע, ואומרתי, אני הולך כל יום לצלם, אגב זה אין ין של עצמאיה, שאני בסופו של שבוע, צריך לי את זה על עצמת העבודה שלי ולייצר לעצמת העבודה, זה אומר שאני משקיע מה לפחות זמן פנוי ואני משקיע בזה ואני מתחיל לעלות יותר. אמרתי מה חסר, אוקיי, עכשיו אני אראיתי גם בירוע של גוגל, אמרו מה את שזה הדבר החם, מה את שזה הדבר החם, אוקיי אני אצלו והסיטיק ראש 8 קונים למדשה, מה תשתות, מה תשעה, ארגיל, איתרונות אמרת שהאחמכינים, אם זה חלב, מה נותן מתיקות, האם אם כרח, בלי כרח, את חלתי עשות מה למדקונים, אבדתי כל מידברים וירלם המזרח שעכשיו הייתי את חלתי פשוט, לחשוב, איך אני מייצר משהו, שחסר כרגע, או מה ששובירה לי, מה ובכיתוב. כמכול, מה ובדחיתוב, והיה שעבועות, איך אתה מודד את זה, צפיות, כן, או ראית, לא כוח אני עובד לפי צפיות בסופו של דבר. יש פלך אורגנית, אני מעלם עליה, אני לא מסכה על נתונים, לא מסכה. לא, אתה לא מסתם, מחשבי סרטון שמי פוטצי חתלו, ומניות חך. כמו כל עכשיו לאחרונה, אני מעליה כל בתראיל, זה עושה פוש, מתורף. כל כל בכללי גם משהו רואה אותנו צריך להגיד לא את זה, כל כלי חדש שאינסטגר המציאה, זה לא משהו. גם יוטיוב, אז בזמנו, כל דבר חדש שאיוטיוב יצרה כשאתה משתמש בדבר הזה הם דורפים לחייץ הקדימה, הם רוצים שיותר אנשים, ישתמשו בקדימה, יש לי מרעם ככה נראה כמות משתמשים בעולם, ומולחים לא צייח שרוינסטגרם פרו, בפייסבוק פרו, וכי עוצה סר הארוע הזה. מעניין מאוד. תגיד, אני כן רוצה למושג. אני בערנו על הזה אמרת על יפה, שרציתי להגיד לך רגע, אני רוצה שאים את זה, אני עושה משפטים. באיות כאשר וליכוס על המסהן דברים. חזרת יביתה גם הבגישה מסוכן, גם הבאירוע של גוגל שזמינו יצרים, פרגענו להם על החיפוש החימובל של חשנה, רוגעת שוקו להדיעצה ליצא מגניב, והמרתי הוא כאן נכחושב מעלה. חזרת יביתה היה שבוות ואז אמרתי, הוא כן, אני רוצה להיצר. מענה שם לחוצים, הם לא יודעים להכינו, גם יליים, פחדים מזה. בוא נעשה מתכון, הוא גדגים מנה שאפשר להכן בקרחת, מכניסים לתנו, רימו כאן, שזה לא הגיוני. אין דבר כזה. צריך לפתוח אתנו, צריך עשים תבניתי מה, אם יש מה לפעולות, כדי שיצל לך, הוא גם הוא שלמת. יצרתי מתכון, שלא צריך לעשות את כל הפעולות, שכולם שאני מרגיל למה סורא. אני עושה סורסטים, פעם אחת אני עושה טסט ואני עושה ניסוי, אבל גבוה אני מבין לען זה עולך, אני מבין שפחת את זה. אני אגבר יודעת את הלך. אתה לא מבין, אגבתי לאלפי בקשרת למדכון, גם בפרטי. אבל כאן שוא אם, אני אשם תיותו בעול וכן לראות מעורב המתי בתוך התגורות שנרגיב. אבל עד לפני זה סמתי, כאילו לפעולתי אותו וכרגע אני אףסקתי את זה, כי אני רוצה לשני עליות מעורב בתוך התגורות ולראות באמת מה אנשים מגיבים, בגלל שאני עושה טעליך בתוך האמון שלי. -מגנים. כי החלטתי שאני עושה שווזה שינוי חדש ובתאות עשרתו נלע לי לפייסבוק, ואתם לא מבין כמה צביעותם וכמה התגורות וזה. -מה מצאות? כמו שזה אף באינסטגרדים. -אבל אמרתי את האות למה שלותה ללשם את אחרי. את הצודק לא עשיתי זה, ופתאום שרש מבער שווקותבת, לייה איזה מתקרן על אם הייתה לבער. מה? אבל אתה חיית רגעתי לקלת יותר צעיר לגוברים ופתאום, תחף גם יש לי שלושני. -אפתיע על שירות. זה קל נוסף, שאני מצב הפייסבוק שפיתא מושלי. -תגיד, הם אצל. אבל אתה לא אסרלף בפייסבוק שלא הלכלום, אסרלף הוקבים. -וואו, פולור אז. מה קשהו? -פגל לרגע, כן? אז אתה מה שבחה אין את זה טמפלט מסוים שאתה תעבוד לפייב בשבילים קור את המוצר. אתה בא לזה הכי פרש היש, אתה לא מליט המוצר. -תורשב שכל יוצר את הוכן נוסים איזה כמוכה. מה שאתה אופמוזר בירועה זה. -אני חושב שכן יש בסוף טמפלט להצירה תוך, אין צריך לעשות איזה הוא, כשאומר שיש איך נענשים לי שעיר, אבל בסוף עשת דבר. -אוקיי, בואו לקוח. אני איזה איזה כולל אחד ומה שמעתי אם לא יכול להיות שמה שמישהו יוטריך לצוף ונועז לא הייתיים לחברה שמורנית ויכול להיות שיש לי חברות שמורת לי על תיג, על תיג אצלם גופיה. אני מביא לו אתם שזה סרטון שלא, אוכל לא בפני ממימפיה, זה לא נעים זה לא אסטטטי. -אין לי קשה בקולאומיה? לא. -אוקיי. -כדי הילה שאתה לקולאומיה? -קולאומיה מדעים. -אני אף עליהם, כשאני ססקי, אין לו ויש קולאומיה. כן? -אוקיי. -אני יש לי כמה שלא. אז יש לי מלא שלא. -שלא. אני גם יש לי מלא שלא. -תוצא עמיד. אז יש לה. -אין לי שלה, מה אני אעשה? אה, אתה מגיעטפטיפור, גם מה הסיבה מתית שרוב שדופה לא רוב שדופה פעולה נחשלים, אבל יש הרבה מאוד שדופה פעולה של הולכים. נכון, זה כוח. -מה אלה זאת חסיבות? כמה סיבות, יש נגיד חגים, נתן אותנו דוגמצל שבועות בחג הולה, אני מדבר, תוכן שלה. אוכל, כמויות של מתקונים. בחג של שבועות במיוחד, הוא גודקמין, היפה עם כישה, כמויות, כמויות, כמויות. מה, אתה לא נכנס בכלל, לא איזה ש. ואם אני כל מי חייב מזה, אז כאילו, כלים, יש מה לימותגים של כלים. מצאים, מתנות, כאילו בחגים, יש עצפה, עצפה של מותגים, שמפרסמי. כן, אבל אתה עכשיו הולך על הכוח שהוא צלחים קור, וכולם עושים משהו שבועות. אני מבין. אז מה אתה מצאים לעשות? כל מיקול הפזר את הקסף שלהם לקם היועצרים, ולא עושים את הכול הולצר אחד. -כן, מעניין. -זה דבר אחד. ובכל, בכל דבר, גם אני חושב, שצלח לפזר את הקסף. גם זה בפרסום, עכשיו צריך לפזר את הקסף בכמה רוצים. -כן, חוצים. כי שמצא כל בעצם שחבל מקום אחד, וזה פחות יעבוד, חווה, ליחות שאו מה שיחד יותר יעבוד. חות של הכוח מסיימא משהו יותר ואו, יש כאלה כוחות שלהם, זה יותר טלוויזיה. ויש כאלה שזה יותר דגיטה, אבל אמר לו גם וגם, כאלו. -שאתה ואתם, אם לקוחות מסחרים את הבצם, נגיד עכשיו, מתחיימת חשטה פ. -כן. -לא, חשטה פחת פעמ, זה שאתה פרים אינך של שני קדימה. -כן, אז יש לי אתם, יש לי כאלה שם אחד פעמ. מה הם לסע שכאלה לקוח? לעבוד עם משפיינים. -כן, להתקופה. זה פעם הראווקא את הפספה. -באר, לבנות ספה, שכירות חשטייה מסוים הפנים של המודק, שידוש תעמין, שאתה עושה רק פעם אחת, זה יכול גם להתפספס, יכולים להגיד, אוקיי? שאתה משלם את זה פעם אחת ובעזמה. זה עבד, זה לא עבד, באמשך למשליברנו על. -זה בהמשך השאלה בהשתי של איך את הממליצה לקוחות האלה, למדוד את הפעילות. -אז קודם כל, יש ניתונים. יש אינצאי. -שאתה, שאתה אומר, אינצאי, אינצאים, תודה ברל כסף הבנק, ושתודה ברל ריץ וחסיפה. -אוקיי, זה תלוי. זה תלוי. אם אתה רוצה לעשות מחר, אתה רוצה לעשות פרויקט שתר. -אני חושב, אז גם מולווים מחר. -גם מולווים מחר, כי בסופו. אוקיי, דוגמה. יש כל מיני תכנה עם לכון, שבי מנקים את המזגן, שמיניקים ספות. ויש כל מיני דברים כאלה. -נכון. שירות והיפיל לפנטיסה. לא, אני שם לא תסם כל יום, אני שם לא מנקים את המזגן כל יום. -נכון. -אבל בסופו. -בסופו. -באודשם, זה חרים, שם ראו את זה, אצלי. הם שם רות הסרטון. הם עשו צילו מסך לקרטיס שפרסמתי של המדביר. בסופו של דבר, יהיה להם את זה, ומסכירו, אה, הוא היה אצלו, אני סאום מחלב. סגט המחירה, אבל משתאה מלא בחרח זה קורך שעש. -אז בעצם משתאה מהרלקוחות לעבוד עם משפיינים שיש להם מספיק חדבליות ומספיק המינות ולפתך. -כן, אפשר גם לשאול. אתה עובד ככה בצורה הזאת, תראה לי מוטגים, תראה לי מוטגים שכבר עבת הייתם בעבר בצורה כזאת. אפשר לערותם נתונים, אפשר לי כנס להינסאית, אפשר, הכל. גבי דימה, אפשר לקחת דיברנו על זה, גם מקודם בפני שתחלנו לצלם. לגבי יוצרים קטנים יוצרים גדולים. קחו כל מלא יוצרים, לא רק יוצרים גדולים, גם יוצרים קטנים ישכל, גם יוצרים קטנים למרות שם ככה. -כן, קטן, מה שזה, קטן. עשת את מוקוים או חושב. -איש שרים חמישים. -כן, המשמעות המגמש כבר להוקוים. עומרים שבעיקר זה צפיות, עכשיו אין חוקים, אני מוטג, אני עובד את איך שאתם בעבר את התוכן שכה, אני עובד את איך שאתה נראה. בואו תהיה פרסא המצל. מה, אמיתי? תלוך אהב להיות ברפה אלקדל פרסם לימוצר, כלוקדה יש לי ברפה אלא שאתם פרסם לימוצר, אבל תלוך אהב. -כן. אבל אני דווקא בקשר הזה של אוקווים ושאני אמר ברפה אלא לא בחרח עם אתה איפה או פחות זה בערך אחר כי יש לך את הקהל ואתה אנשים שסומכים על החבועוים אותך. אני דווקא פה כי אני הייתי רוצה לבוא ולתת למעזים, שאני אחת את המשליקה את הסביב של ילד הדבר הזה. -כן. -כן. בין איזה 25 רוביין איזה לא יודע, בואו לקח שנתיים אחורה, לפני שבעצם אינסטגרם מחניסות רילס. אתה אחרי סוטריץ שלא שאני נגיד? -כן. אז באמת היה את העניין של המשפיינים ולמה העניין של המשפיינים כי אז הייתה יכולים דוד את ה. בעצם את האין פקט שלך לפי כמות האוקווים של אותו משפיין שאתה הולך לעבוד איתו. אני בחוונה משתמש בביתו איזה משפיין מולוצר תוכן. וזה הייתה יכול לבנות קמפיין ואגב, סמכו הרבה מאוד צריך להיות החלמי, ומינס ולידר שביסיסות הכלים על הדבר הזה של בואו לפני קמפיין, נראה כמהוקווים של כל אחד, וכך אנחנו יכולים בעצם לעשות קמפיין משפיינים, זה גם המילה הקמפיין משפיינים. -אבל אני. שגרש על גוריטים, אבל בצורה הזאת, היא שונה מתי שחלטר, ועד שונה מתי שחלטר. -אגב, זה לא אמרים האלה. -לא, אני חושב, לא התארילס, הפלטפורם הייתה ועושה סטפולו. אתה אם אני לא הייתי אוקי, וכריך אני לא הייתי אור את התוכן. -כן. אני היית סגם שלי המאוקב, אך רק מלשים שייתי אוקי. -כן. -לכן. הפלו, הוא היה משנקרה, חורר נשמע שמוקנתי, ביותר באינסטררם בו אתם זמנים. ואז הגיעה, תיקטוק שינת התשוק, הגיעה שורס וגיעורילס, ועכשיו יש תחרות בין הפלפורמות, אני מצליח לשחל. -כן, זה. מתי יוזיוב עוציאו את זה, את השורס. -לא נתן. -כן, לא נתן. -שנה. -שנה. -שנה. -למה משנתן. -כן, זה גם. -כי זה לא נראה, זה נראה כמו אינסורגנטמוטיקט. -היופה, אני חושב שזה. -אני חושב שמה שבינו זה ש. -שאפשר להעבר תוכן גם מאוד מאוד כצר. -כן. אבל גם שם, בטוח, YouTube שעות, כולם סמים, הצצות לסרטון המלא. רוב התוכן לפחות כך שמופיע לי. -אבל גם מה יצא גם. -הל גם מה יצאים. ומומחה, אוקיי, אני הולך לסקר את זה, וזה, וזה, ואתה לא יודע מה עם שחטחה, ולי כנסת הסתן כדי לראות. -מצלו כך. -מצלו כך. -מצלו כך. -כן, זה לא מספק אינטואטיביק. אתה לא יודע פה איך עוד יחוץ כדי לראות הסרטון המלא, כי אין שום דבר. -כן. ואיזה, קודם, אני את משתאום. -הייתה, זה מוזגל, אמרת עליהם. תשבו, אני, אני מושך לגטסקירה שלי. -נאו. ואז, בעצם, אתה שטיקטוק עוציא אותה דבר הזה, וראו, כנראה ישבו שם, צוקר ברגים, ואיך ושגוגל, וראו שזמן המשתמשים, נעמי, YouTube, וfacebook. אגב, לא בתוך מיוטיף, זז, לקיוונה את טיקטוק, ועשות פורמ הזה, שהוא לא מבוסס בכלל לכם יתוקב, אלא לא מיד את חומי העניין שלך ובמעת המתעניין, והלגורית עם עתים חתוך אין, בפידן סופיב וממקר יש להגיד. ואז בעצם? -הגודה, לא עובד. -הגודה, לא עובד. ואז אני חושב שזה מהפכה, אם השמרות איץ שכראתה בעולם התוך הנה, אוגן, נבטקופה האחרונה, ו. השינוי הוא שאתה כבר לא צריך להקובכ מישהו, בשביל לראות תוכן שמניין אותך, כן כבר כזה מהשמרות לוקפים, כנראה שלמישהו שיש לו 100% שיש לו מיליון ברור שיש לו איבק את זה, בסופי זה שהוא חכה לזה שיש לך כאילו אנשים שצוחים את התוכן, אבל אני נמגיע לרצם לא. רק למשהו כם. -כן, לא, אבל שכה, מה זה כפה אצליפה, מהם? -כן, הם תסתי עם זה קצת. נגיד עכשיו כל מה שעמדתי חשנים האלה אני עושה בטראיל, אז. -גם מדהים. -גם מדהים. לא, יש עושה סטורי בטראיל, אבל אני עושה כל סרטון שאני מעלה, ואני מעלה, אני משתדל בשבועי מכון מעלות כל יום שלושה סרטונים. איפה? -בין אותם פושר צני, וכאילו אני רואה את אינטונים, זה פושד עזוי. -אוון. מה שויש אתן, גם בגלל הקמוד שאני מעלה, אבל גם בגלל שזה אמון כבים, שם לא כבים בחיים, בטראו מתחים להקובר חי. -איפה. שלום חברים, אנחנו רגע עצרים את הפרק, אם אתם אוהבים את התוכן שלנו, אנחנו מזמינים אתכם, לעשות לייק ועוקב, בשביל שתוכלו לקבל את ראה ברגע שאולה פרק חדש, ושאתה זונל הפיצ את התוכן לאנשים נוספים. תודה רבה, והם שכה זן אני אמה. אגב, אני מחבר זה למשם לנו לקדולים וקטנים ובעצם נקודד זמן הזו שבעצם התוכן וכבר לא מיוחזס פולו ומובסס תרומיניה של היו זה לעשותי, כי הפלטפו מטרוצות להשיר את היו זרקחמה שאתה זמן בטראו. אצלן בפתבום השם יכולים תמונתי איזו, הסמצט שספס בו, מצחין השירות עושם עוד שרטון שתוב לו, עוד שרטון ששירותו, עוד שרטון עוד שרטון עד יצא מפה, עד יצא מפה, וזו עושם גם את עצרים קטנים, אם הם מצחים לעלות על השטן, שאו הם עושים דברים בצוען הספיק טובה וצמתוך הם הספיק מעניין לכן עושים, אם יכולים להפצץ. אגב, אני הייתי יוצר לכל יוצר אני חושב להגיד זה אבל אם אני היוצר קטן שלא יודע מה אני רוצה, הייתי צריך ליצר בעיה, אה, אה, הולך לשר את שורבים. כן ברור מה. בודק מה עובד. אני חושב שרט שנתיים בכל אולן צריך מצלמות, ברצינות. אז אז הפאבוננט, אני שמות איזה לעשות. מה? אני אמה, אני אמה, אני אמה, אני אמה, אני אמה, אני אמה. אני אעי, אני שבוע שבר קניתי מצלמה בעצם מ-12,000 ואני אומר רגע, או יכולים שאת תקופה בכל לא צריך את זה. למכניתי את המצלמה באמת, אני אשל הדברים, אני אעב לצלם אבל חמה. אנחנו אצלנו כמה דברים בשבוע האחרון ומצל משום. זה מטורף, זה משתפר ואני אעבי ירסוי. זה גברנייה כוכח טוב ולמדת שאים אתם מעלה פנים. בכמה סביות. מסיטה זה, אירות הזאת שמחה ביי. לא, אני מפכן. מה מה? אבל אני אעל, אני אעב ניבד עדרך. תחשו שאתה יכול לעלות. נכון, אני אעבי אתו לביום. אני אעבי אתו, אני אעבי אתו. אני אעבי אתו. אני אעבי אתו. אני אעבי אתו. אני אעל זה לגמרי. אני אעבי אתו. אני אעבי אתו. אני לא עושה שיות, איך כל משתנה, אמרחת משתנה. יוצאים פה למחדשים. פחללבים. אני חשמי שאתה שבליים אתו. סטרטפים. שמה זה מטורף זה כמויות של שמראשי, שאו, עוסות דברים בעיה. ואתה צריך לעבוד עם כולם. תגיד, אתה חייבו את זה ראשרו שאתי חוטוכן ביום. גם הרומקות, גם קצרות, ואתה חייבו אני ונתי, שאני צריך ללחלך את האמות שלי. בביקטה. מי שמקיר אותי ויודע מה אני עושה ואת העבודה של יודים שאני מאוד מצלם במצלמה, הכל נראה כמו שצריך, עסה עוד מטורף, אני תמיד משקד איתה אורה. לא בסלפי. פעם להסיטיק הזה על הדרך, כאילו זה לא הקטש לי, אני משקיע בהגזמה, ולערבי לקוחות זה מלחיץ. בסבו של דברים רוצים, אוקיי, אני לא להסוג. לא, זה חלב שאני אוהב, אני לא כך. אז זאת חלתי לעלות עכשיו כאלה. בערך כלל. זה עוד קשה לי לעלות את זה, אני מעלה. זה כמובן היא מריחה, אבל זה מורכב לי. נגיד מה שראיתה שאני נכנס פתאום וזה. זה סרטון אחד דרוך שאני חוטח קטעים אתם. וזה לא הסיטי הפעם. אתמיד ש. ‫למדים בקמה מצלמות. ‫כמה זהויות. -משכה. ‫וחשב שיכרתי את זה. ‫השלב הבא של משתרוי, ‫זה אני מכין מצ'ה, ‫ונכנס עם הילה לתוך העירבול, ‫אבל זומין וביוצא החוצה ‫זה הדברים שאני רוצה. ‫לא להפסיק לצלם, ‫אלא לשחלל אל את איך שזה נראה. ‫זה מה שזה? ‫-באז זה אני לא כך כלי איי, ‫ואני מתמייר אותם בתוך הדברים שלי. ‫זה מה שאני הייתי רוצה. ‫בזה יקרה. -מנהי נמוד. ‫כיצר ללחלכת את המות זה הדבר, ‫כי בסופוות שדבר, ‫זה צריך להידעמות לתיקטוק. ‫זה צריך להידעמות ‫לדברים שהבדו על סרטונים מירים ‫שנשמנה. -כן, מה שאתה בין זה? ‫באו אומר, אם אני מתוגת משתאומלת. ‫-תכין רוחן. ‫אבל כולם עושים את. ‫-תנטי. ‫לא כולם עושים את זה, אני לא סיתי זה הדיום. ‫סלב, אבל אני לא ערוב עושים את זה. ‫-לא, גם ברוב לא עושים את זה. ‫יש שאומר אני יוצרים ‫שגם מהלים. ‫הכל נקי? ‫-אותו שטנס. ‫הם לא ידבר על החיים הפרטיים שלהם. ‫יש יוצרים כאלה היום, ‫במחד בהוכל, ‫שם לא רוצים או רוצות ‫לדבר על החיים הפרטיים שלהם. ‫הם לא יודעים בזוגיות, ‫לא יודעים מהפעם גרם. ‫יש כאלה שלא יודעים ‫מהכם נראים אפילו. ‫הם תמיד מה חורי המצלמה. ‫-וואי נתי. ‫לא יודעים מהם, ‫אבל זה עובד. -זה עדיין עובד להם. ‫אבל אני בסוף המוצר, ‫אתה לים המוצר הוא המתקון. ‫אני אף אחד היא עם הזמן ‫ממהקום שהמתקון שלי הוא המוצר, ‫אני המוצר. -כן. ‫ואני יכולים קורמתקון ‫ואני יכול. ‫מתקון זה אומר חלב גבינה הזה. ‫-תמוכר מה שוחר. ‫-בדיו, ככלים קורפנה, ‫ואני יכולים קור קוסמדיקה. ‫-סבבה. ‫-תגילי, לתת טיפ. ‫-בצם, לכל אותם ביצם בונגיד מוטגים. ‫-כן. ‫-שמחפשים עכשיו ‫עבודה עם מצרת הוכן. ‫איך אתה מתאית הממליצליים לעשות בבריף ‫בשביל ש. ‫-גילי הם רואים? ‫-רוץ, סוטנטי. ‫-לשחר את הבריף. ‫-כן? ‫-וואו, זה לא קורה היום. ‫-זה לא קורה היום. ‫-לא קורה היום. ‫באבר היום כך, ‫הפונים אליך. -בשמע, היה. ‫-לא קורה, לא קורה, ‫-לא קורה, לא קורה. ‫לא קורה מאוד, יודעים, ‫מבידיוק מה שאתה יודע. ‫סליחי שום כלי AI מדעימים, ‫מכך ומדברים על כלי AI, ‫שיכולים לעזור לך בזה, ‫אתה נותן כמר היונות, ואומר לו, ‫אתה שופר לי אותם. ‫-רגע, אבל אתה אומר. ‫-אתה אומר לבה להסק? ‫לא, אני מייצר את זה. ‫-לא, בסדר, אבל מה אתה. ‫עשמת, בוא תוסבי השניון. ‫-לא, עשכם כל, אני בעבר. ‫היו פונים אליי לקוחות. ‫אומרים לי, אור, יש לי את המוצר הזה, ‫אני רוצה לדם לי אותו. ‫-כמו. ‫-מה תכל לעשות? ‫אני מציעה, אני חוסר, ככה, אני חוסר. ‫-תומר, זה. ‫לשל של הרדלך של זה צריך לעבוד. ‫כן, כי בסופו של דבר אני יודע. ‫כמר, לפעמים גם לפעמים. ‫ברו, זה עבד. -שאלה אותך. ‫לפעמים לו. ובאה סע. ‫כשקטי בזה ממש. ‫אבל גם יכול להיות גם משהו ‫שאני אמצעת היא של היה עבוד. ‫אז הכורעי, כאילו. -כן. ‫אני לא מחליט. ‫אגב, אני לא אמרת. -אז. ‫אבל גוריטם. ‫אבל לא אבדת, כאילו מה. ‫הוא קצית הסרטון, ואלה הוא לא זז ברורגן, ‫זה משתמת קבן. ‫כן, יחושה. ‫-אפשרתון מושלו. ‫-תחלם. ‫-שופלמכירות של נקוחות. ‫אבל לא תמיד. ‫-אולו משתמת. ‫-אולו משתמת. ‫-אולו משתמת. ‫אנחנו נוכל, נוכל. ‫-אני לא עושה מחר. ‫אז יש איזה שובין שמלכ מסוים, ‫שתאומר, בוא נעני, ‫ולדעב דו. ‫במוצא זה כמות את צפיות שאני מבין ‫מצאת כסף. ‫זה כן, בית, אחבית, אחבית, ‫אני יודע להגיד בערך אני מרנטונים, ‫אני סצלו ממסח, צריך יש לו הכל. ‫מה שצריך? ‫-מה שם, וכשהם אני? ‫כמה גברים, כמה נשים, מה זה, ‫איר, כמה מישראל, ‫כמה נשים צפו, כמה זמן מתוך הסרטון, ‫כאילו אפשר לראות את תולנטונים. ‫-תודה שם, מה שוא אומר, ‫זה כאילו לך את הפוך מראה על שעולם הולך. ‫כאולה מולך לתוכנות גוגלונליטיקס של המשפיינים, ‫שאני רואה את כהן לתונים של אורלציה, ‫ואני בוחרת הבריפים, ואני סמת אור, ‫ככה בקופסקתנה, זה משתעושה, ‫זה כאלה עד שחנק, ‫ואדת הכאלה אתה עוצר חגיד לי, ‫את תוצא חגש של הממסח, ‫כי אני סתרקתי את הכול, ‫ואני רוצה את הבריפ הזה, ‫וזה מוסר שתיים את זה, ‫בצדים מיד. זה מרח לשם. -כן, שאולה מרפוך. ‫אבל עוד נווקשים, ‫אגב, אני חייב. ‫אבל אחד הפרקים, ‫אבל זה חברה כשבים ממש, ‫מניבה משהו שארחנו את דולב מדיפי, ‫שהוא היה גם בפרש, ‫ואת הסכמון במשפיינים ויצור טוחן, ‫גם הרבה לילדים וגמריים, ‫מדברים כאלה. -כן. ‫ובאמת, דיברנו לזה שערב פעמים, ‫מנשים מאוד מנסים לתמפלט את העבודה הזאת. ‫נכון, צריך שחר, צריך שחר. ‫אז צריך שחר. -אז צריך שחר. ‫זאת תמיד שחר, ‫הוא יבו בתוב ללקוח, ‫אבל אם זה עובד ביחד בשיטוף פעולה, ‫אני תמיד ממליצה אגב, ‫אנחנו מדברים בסוף באימאיים, ‫בו WhatsAppים ולא מכירים את הבן אדם, ‫אתה לא יודעים מה את העובד. ‫כן אני עובדים, ‫הם חברת קוסמתיק הגדולה, ‫דאהגתי להצר בגישה. ‫בחנות. בואו נראה, ‫נכן, זכה, נות. ‫נראה, במה היא מתלה, ‫ואם בואו ניגב הדברים. ‫אבל במעליב אותי, ‫אולי פתאום, אני ראה משהו שיותר ‫מושר חותי ממש המתקבנו לקדם, ‫ואז אולי זה עבוד יותר, ‫כי בסוף, כשאני מקדם משהו ‫שמהניאנותי, ‫אין חושב שיש לתסיכולה ש. ‫-יש לי עניין בזה, ‫אז בראש יש לזה סיכויותר לעצליך. ‫-אז בזה משה היא. ‫שפה מגדולה ניתל פה כל שלות. ‫-גפו ניתרגי מתמשהו, רומה. ‫-הוא, אני תהל לכל משפט. ‫-פשאלתי, האם מנהל שיווקצי חתצל, ‫להיותר חופש מוחלט, ‫האם מוכבים לדדן רלוונטי, ‫האם רואו ומותוגים ‫מחר יודעים לעבוד עם יצר תוכן, ‫עם מוחר לאמשהו. ‫אז בקיץ הוא משה אתה ביתם ‫בסטונה, שיש מורטייה. -וייי, שיש מורטייה. ‫שני הרגע, שני הרגע, ‫אני שואת אותם המסטובלטים ממך, ‫זה שחשובה גם, אבדיקה, ‫מצאתה את המוטג, ‫מולה, מולה, צרתוכן, ‫כמה הוא באמת אוהבת המוצר, כמה הוא, ‫כמה חפט לו שני אחת ‫לכיר את הפרטים, ‫כמה הוא לך להשקיע בדברים האלה. ‫אבל אני רוצה שבת אתכה ‫יש שוקס מחד המוטגים שאיביאו כמה, ‫היא רוצה אתוכן, מושקה עם עוד. -כן. ‫אני גם הרל חכח. -כן. ‫גורר בעניין לא מוכר. ‫זה גם תעוד. ‫אבל לכתם דוד לזה. -אני מבין, ‫לא מוכר זה גם באתי. ‫מה זה גורם נרבע עניין, ‫השצפיות? ‫מה חילי סטרפי? -כן. ‫-המוצרו יקר? ‫שמה, הוא היחסית? ‫-לא יקר. -איך? ‫כאילו, מה את המצפן ‫לא קורם, מה שאתה מוכר גבינה? ‫-הוא תקלים. ‫-הוא תקלים? ‫לרובת סופים שנמצאים ב-1,000, ‫זה גם יקר. ‫אתם מבין, בסופו של דווות ‫צריך להבין מה המוצר שכה. ‫הלא דמה המוצר, אבל בסופי ש. ‫-פשן. ‫אני חושב שצריך סוד קידומים ‫בכמה ארוצים. ‫לא רק יוצרת תוכן, ‫אולי התרובה כסף לסודדיגית. ‫-לא, בסוף, בסוף זה מה שמושים. ‫משווים את התרפיק ‫שנכנס מהצרת תוכן אלה למטה. ‫-למול מודר גבל. ‫-בנרים ולאורגני ולמילים וסמסים. ‫לא זז, מה אתי זה עלה? ‫-לא, לגבר שבועיים שלוש. ‫כלו כולנו, אני יכול להגיד חשפי שזה. ‫-מה הייתו המלמות הגע לבר? ‫-השקסיך עם על כוח או עם אותו מותג זה. ‫אנחנו דים שיש פה המשום שלפקטיבית ‫אסרטונים מירים טוב, הם עוירים את המסרים בצורה טובה. ‫אבל כאלה רם לא מברן את המסה בצורה טובה. ‫-אבל הם לא מוכרים. ‫אז כאלה רם לא מברן את המסה בצורה טובה. ‫-באמת, ברמה הזאת אותו מה? ‫אני לא יודע מה. אני לא יודע מה המוצר, ‫אני לא יודע מי כדי. ‫אולי לא בחרותה אנשים מהחרוניים. ‫-אולי, למה לשים חואים. ‫הם רואים כמרים איזו שואייניאן, ‫אבל אני לא מתחום על המוצר, ‫שאין את הסגרת מהגל הזאתי. ‫למה אנשים. -זה היה דבר על משהו שהוא בעבר. ‫לא יודע מה הדבר, אבל. ‫הן, כמל, ‫-באמת. ‫-באמת, איך הברטית, ‫אין נכון ולא נכון. ‫מה שהוא שנכון לי או נכון למותג מסוים? ‫יכול לא בהכרח, נכון למותג אחר או לי יוצר אחר. ‫ווסים ניסויים. ‫כמל אפשר, אם זה מותג שהוא קטן, ‫והוא צריך סות ניסויים. ‫צריך עבוד עם יצר גדול עם יוצר קטן. ‫האלירות מעוב עד לו. ‫צריך לפזר את הקסף שלו בבינרים, ‫יורץ החיפה זה את הקסף שלו בטלוויזיה, ‫בדיגיטל ולהבין מערכי עובד לו. ‫בסופוות שדבר, זה הכול ניסוי בטא, ‫גם אני, אני לא כך עזרה את. ‫מה שדיברנו אחורה, ‫אני גם עושה עכשיו בשבוע את האחר, ‫אני מניסויים באמות שלי. ‫אני מבין, שמה שאני עושה קצת משעה מהמותי, ‫אם זה משעה מהמותי שית? ‫זה הרי זה משעה מהמגמת מי שצופה ‫בזה, אולי אולי לא. ‫אבל אני מנסלה ואין איפה אני עושה דברים, ‫שלא הסיטי עד היום, ‫כמו ללכת המוד, ‫כמו לי עצר ספח עד השעה ‫שאין, כבר התאומר לי, ראיתי שאתה עושה. ‫והוא עוד מי שאומר לי על זה שבוע שעבר, ‫והוא עוד שניים המוולי, ‫אחןתי תהוגה את שם מושלמת. ‫זה אומר שמה שושה הסיטי פעונחון? ‫עכשיו רגע, הסיטי מה שבוע נכון? ‫הנצחת שחזר איזה, מה ועד לי, ‫אני עושה איזה שוב פעם, ‫ושבוע שבר ניסיתי שחזרתי, זה לא עבד. ‫ואז אני אומר רגע. ‫מה הסיטי שם שאין פה? ‫שם בסיטי הפתחה גדולה, ‫מי שלא יודע להכן וגדגוינה, ‫זה הסרטון בשבילך. ‫או מתי, אוקיי, אז אני עוד תשמע שוולה, ‫מה תי בסיטון השני. ‫-כן. ‫אז את הבא שאני אצלם, ‫ואני אכזור לזה. ‫אז עבוקר צילמתי משהו, ‫אבל משהו יותר אינפורמטיבי, ‫במדקון הבא שאני אצלם, שזה ימרחה בבוקר. ‫אני איתן אופטחה גדולה. ‫ואז אני אבן עם זה היה עניין. ‫עם זה היה עניין, אני אכזור לזה שווקל סרטון שאני אסף. ‫הגע, מה ששו שבאופן כללי? ‫-ובאותה ספה הכולי. ‫מתי ש. אנחנו כוכר כך נכניב על צומת הלב, ‫צומת הלב של היזו ימיקרה, ‫לכן, אתה צריך להשיר אותם, ‫רק מתאה שתתיתן באמת הוותחה גדולה, אני אומר, ‫הסרטונים הוומד שמתפות סצים, ‫לתנים הוותחה גדולה, ‫אתה היה היו זו יודע למעו לצפות. ‫אבל בוא נמקבל את זה, ‫אפילו להדברים אחים אתום, ‫אתה ממש אשתם לקח את הסרטונים האלה, ‫שבנדם מדליק נפץ, ‫מה זאת זה לקיס של מישהו? ‫-מה אותי חזר לא? ‫כן, נכון, ‫-מה לי כל הפעץ, ‫מה זה בקיס של מישהו, ‫הוא מזביר על הכובעים שאתו, וכן, ‫זהו קובעים שאתה קנירות. ‫אבל יש אירודים, ‫-אפשר אימקיסי, מחות, ‫אתה מקרים, הרכב של נושאים, ‫באה, זו פפות המחובה הרבה חלל. ‫-כן, אחרי, נכון. ‫אבל אתה רצאירו, ‫גם אתה רואו שכן, ‫כן, קיסנים שך. ‫הוא, אז תורכים איזה כדור פות באמשהו ומתי. ‫-כן, אז אגב, אני חושב של זה, ‫אגב, זה הכול בעיה יכול להיות קר בשני עודיה, ‫זה יכול למה אותנו המון הלכתוך אינצחררות ואתה רואה, ‫אגב, יש הרבה סרטונים שאני מוצד ‫אז מי מחקי ונותן מהזמן שלי, ‫שהוא יקר בזמן שאני יש לי. ‫-יוצא גדמה שהוא, ‫שיום תוך כדי שאני אורך, ‫חיפשתי משהו שכתבתי, ‫כדי להתאים את הסדרה של הסרטונים, ‫נכנסתי לעין סריה, ‫ואז אמרה, ‫הוא כפה צלימה שהוא נצרתי עליו, ‫שבתוק שיבותו סרטון, ‫זה משעמם למות, אוקיי? ‫מי שיש, שחליטה לשפצת ‫הקיניסה לבית שלה בארגליה, ‫והוא מתחס אות פסיפס, ‫אבל יורד לגשם, ‫היא לא מצטרון שכמה סרדקות. ‫לאה די שפשר לא תחמה סרדקות בכלל. ‫חמה סרדקות על שעשת שבועיים. ‫-היא תקטוקו, אישר גם. ‫-באי אישר גם. ‫-באי אישר גם. ‫-באי סרדקות. ‫-אני לא דרך אילתה, חמה סרדקות. ‫באמיתי. ואני. ‫-שמעיה סתם הזה? ‫שבצעת אהי. ‫-שבצע את הקניסה לבית שלה, ‫בסתם. ‫בסיפה. ‫-סימאיה. איזה איתי זה מהריות, איזה אלים שעמם, ובאידעין רציתי לראות את אותי, ‫אתה מסכרת את זה, שאתה מגיטח את אותו, כן, איזה שבאה בלבטים, ‫במר לי בוא נסלחת על הגינה, ‫אייתי כמוביל. ‫-ספר סומת לצבע, מיליונים. ‫זה פרסומת לצבע. -הניגם אוסטמצט. ‫-אז מהניניין שגם מראית, על הסוף? ‫אוראיתנו. ‫-אוסלו, האוייפירז. ‫-בסלאד, לדבר, תכן. לא שחטעלה, לא משחטעת תהיוות לתוצאה. -כן, זה פעכה. שפה. -טפה, אימדה. -אסמע, מה אנחנו אמרים על התעבא הזה? בואו נפתחה איבתחו הגידולה עוד שאיבסה לקיים. -אחר. אם אתה מפתחה הפהקדולה עוואל, פסוף, אם אתה מציגו את הבארדיו מלונחון. הואהו, אם אתה מפתחה הפתחה קידולה בבסוף האנטוצאה, והוא אמרה, תחקו לה שבואה באה שטוצאה. אימדה, דבר, כאשר, כאלה לי סרף זה ברור. -כן, אני, גם אם אתה מפתחה הפתחה גדולה, אבל אתם שחטע מדהת את הצופה במדיום שהוא שורת פרום לא טוב. אם אתה תן הפתחה גדולה הבאה. -שתאו, יש לה מיליונים של דגובות, של היקים. של שיטופים, אני לא מבין מעבד שם, כי זה אנשים שום הגעון בכלום. שאתה יודע, מה האסטרצלים, האסטרצלים יש לנו אחר בתגובות. מה זה שאתה עומדנו מצלימה? מה אתה אומר, אם יש רוצים, איך זה נגל? -לא, אבל זה אימדנית שאתה. זה מה שוכחי. -זה מה שני, אבל אתם תן הפתחה. זה שאתה נותן הפתחה, ואתה נותן לזה משהו. אז זה בסטונים שלנו באמת שאנחנו מדברים בעולם קצועי שלנו, אז אנחנו מחימים לזה משהו, לא יודע, עכשיו אישו משמח, עליך לעשות עליו בדגים אל דל. אם הידה חסר, ואימדה רוצים את המעידה, תרשמוע עודה, וזה שאלה חלשה. -כן, כן. אבל באותה מידה, הרבה גם עם שרטונים מצא נובדים טוב, ברגע שאנחנו מעלים משהו נושא שופו ווקתי, והסתם לדוגמה, אדרומדה של פייסבוק, ומבקרים את השיטת עבודה ומדר. גם עכשיו, אם אני עכשיו לוקח, מעפות כסה זה, לוקח את החלק שאתה אומר, מה זה כל התופקיל אותה פרק בזה? את הסרט זה כל אותנטי. מפה לי, מבחרי את הפרק את הצרש של זר, בימו, עוד, עוד בימו צפי, עוד בימו צגובות. -כן. אתם מת בסוף זו נהן של בחירה, איך את הבוחר להתחיל את הסרטון, בגלל זה טריל זה דבר המצוין ואני באמת גליתי את זה. -אז אתה אשל לסערי להכונה. -אין שאתה לזה? -כן, אני מעלה את אותו סרטון, אם כמה פתיחים שונים. -הואה, ומנסלה ואין מעובד. -הואה, ולמסלה ואין מעובד. ולמה זה עבד? אני ממשיך ואחרי זה שאות סרטון. ואז אני משחזרת אותם התחלות ואני מבין, אם יש איקבי אותן, אני כלוב, סמחת. -כן, לא אמר, לא אמרת על אין זה ואין חושבת את טיפ מאולה. כן, אבל אני עושה את זה מלא. עכשיו, את יכול לראות בהסתגם שלי בטראיל, האם ממש רואים אותה סרטון, אם תמונה שונה בפתיחה, אם התחלה שונה, אז אותו סרטון, רק שאני איתי. -מה הוא? -הוא קראשון מוכיח עשוף. תגיל לי רגע, בוא נדבר שני הלאי, בכמה דקות. אז מה, אם כל מה שתאומר לי עכשיו, אתה אומר, רואים שונה שנתיים, לא נשים לב וגם באמת האחורים של עושים לב. -כן. -אז האותנטיות חצית המות. -אני לא חושבת שייה אותנטיות של עושים יחשבו שזה אנשים. -כן, אני לא לא בא לי שזה יהיה במחור. -איך אור מהצרתו חינות שנתיים? -וואי, בלי, לשבת בחוף ולהכליד למה חשב שיעסלית הכל עם הפרצוף שלי. -לא לא לא. -אי, אני קוקח אוב לצור ואני קוקח אוב לגעת ואני עבמצלמות וציוד ותעורה ואני אף על זה, הכל את מה שקורה פה, אני רגע, ישראל אני חנסתי סתכלתי, רגע, במים שתמשים, מה זה, שונים, מה זה, ישר בדקתי, אני מת על זה, אני בודק, אני רוגע. -זה רואה אין, תניקון זה דער שהיא מצלמת ברד רוא ובצבעים את אורפים, באומק פסקים. -זה נתלפון אם לא נהלכם להגיע להרמאס. -מגיעים, אבל זה להצלם באפל רואו, אני לא יודע לכם קוראים לזה. זה עבודה. -לא, אז עוד שנתיים. -אני מעד איש את אלפון שלאות אלפון ומצלמה עם מצלמה, אבל האחרונה את אלפון שלאו גם המצלמה ואת המצלמה אני שומר לתרק דולים כמו היו טיוב, שאני מצלמה שבסדרת ראש את חדשה שאליק אני מחיית היו טיוב. -אבל זה, ואז היא המצלמה המצלמה המטורפת רגע, ואז נוזמתו אומר או שנתיים. עוד שנתיים, הייתי רוצה איך אני רואה את זה או איך אני רוצה. אני חושב שעוד שנתיים לא נצאיך לעשות כלום וזה ירקילו פשוט להגדיר איך התנראה כאילו יש דמות, אני לא יודע שאתם יש במונוחים מקציים עדיין. -אבטר. -אבטר שהוא שלך שקבר הייתי עושים שטרודל מחניסים את השם שלה בין אדם וכבר הוא יודע לקחת מתוך המערכת את הפרצוף שאתה רוצה שיש אתמש בדמות. מה שוזה, זה כמו סימסקיל או מתורף ועוד יודי הגבר לקחת המימיקות ואתה סגנון לבוא ששמע הזה פסיכי. אז אני חושב שעוד מהתבוא לא נצאיך באמת, רמוד מול המצלמה ולדבר וערכה כבר השתנה לבדה אתה לא צריך כלום זה לא צריך להיות בן אדם עמיתי וגם ככל שבה להגיד כל שנה אבל כל שבועיים יוצא את זה אתכון לטוחנה וזה נראה יותר עמיתי יותר עמיתי וזה פסיכי. ועקול יש העמל דעת איך לא נצאיך לצלם כלום אני אבל יעזי איקון שזה נוצר בכמו סורה. אני לא הייתי רוצה שאלי סימונים שהרחקים היום גם שאני עובד על תמונה לזה שלי עד מונה של העוגת גבינה שדיברנו עליה עשיתי את זה באנו גם באמת בתוונית עשיתי את זה בעיה כאילו צילה המתירה אבל כל מורא אינטוצא אמרתי טוב אינטוצא אז צילה המתיר פחות התמונה רשית שאתי אמרו גם וזה באמת נראה כמו אמיתי אני לא סיתי כלום לא תעשה עוגת גבינה באסקית בתוך את עבנת ואתה סרטים חייך סרטים חייך. ולא חייךתי בזה אני כלבר את סיני זה נראה סוג. זה נראה וואו. בסייזה חייך זה פרסומט ראיתי לאחרונה שזה כל אייי ומתעסלי בתל אביזיה היה מה מה היה של מכוני. לא נהיה מלא הגן. אני לא אהיוב עדיין אני לא חושב שלתל אביזיה אי זה סבא הבא ומספיק. חושב שזה גם מפתקסת את המנהל שיווק שוחוסך חשוב בדיון שריק. הוא חוסך אבל הוא גם אמו גם אף סיג. אני חושב שוב בסופו של דבר. אני חושב שזה לא יושל עדת. אני קראת עם שמה. אתם אולי אפסים בלונגרן. אבל ממש בלונגרן. במדי חברתית בסופו של דבר עדיין זה אמון וצריך להמין לך ולמה שאתה מורכת את זה. רצת עוד את זה לא. שבת לא תעשה. אם את עושה זה כמו שצריך את הלורו יש איזה אייי. זה לא נכון. אם את המבין אוקיי אוקיי זה יש אותנו ויש את השערה אנשים ואולי שערה אנשים לא עודים כמו מתעסקים בזה ולא רואים את זה ביום יום שלהם. אוקיי בסדר לפעמים השליח. לפעמים השליחה בשליחה בשליחה שלך הם לישרטונים ומולי יוב תראה זה מטורה. פעמים קפצום. לא זה לא באמת. בואו ישראל תקפור שבירן. תראו את סוטרים האלה. לא אוהי אוהי אוהי אוהי אוהי אוהי אוהי. שאימא לך צוק והם או לא. לא סוג של איזה. דופקת פיצק עם למטה. לא ראי את מייי. לא ראי את מייי. אה, את שמה. יש באמת אני חושב שככל שאני תקדם לא נדל העבדיל. אבל בסוף זה מה אני בוכל השבוע כזה איך אני בוכר להראות את זה. האם אני משלב בתוך האם מציעו תמיתית? האם אני זה באמת אני ברובד דברים כמו שם עדיך אני רוצה לצלם ולהתמי את האם. כי די שיהזור לי לצלם דברים שאני צריך עדשה מסמת בשבילה המו. להשקיע בזה שעות וימים. ולא די הבורות של מהיים או בפנים של תנור או התפחה מירה. וזה דברים שבהיה איתו ספי. שנייה. אז למה שאני עכשיו עשים את סלמה ואני חכה 50 דוקות כדש הזה יקרה. אז כבר, אתה מזה כבר כאילו אוזר. זה כן דברים שהייתי רוצה להשתמש. אני לא יודע מה יהיה בתי. אבל אני בתוך אז איך לפתכל מה שאנחנו עושים. לא נצריך להרוכ היום. אז היום וחצי סרטון באמת. אני נמוד. אגב. אני הייתי רוצה כלי שעזור לי להרוך טוב יותר. בעברית כי זה לא קיים. צריך להגיד להתוכפה. אתה מבר עליך תוך כאילו את האזר. הייתי רוצה לצלם חומרים. לקחת את כל מה שאני עושה. קאפשן סלוטוף. לא, לא יודע לדד. איך הוא יודע. לא, איך הוא יודע. איך הוא יודע. איך הוא יודע. מה, אה, אני אומר ככה. איזה כוס יפה. איזה כוס יפה. איך הוא יודע. מה הכי טוב. יש תהיה קרוב למה. מין איסי נוח שב. זוכר? לא. מה לא גאה שחרו הזה. לא משנה. סלח לי. אני אמרת. אבל אני אעליה מ. שרחו אותי פתאופט. אין היום משהו שעודה לעשות. יודע מה לדעת מה טון שהאמרתי שואכין אחון. וזה יודע לקחת את החלק הזה. ולשתמש בואין המשהו שעושה את זה כמו שצריך. מה, מה עודת יכול להגיד לקראת הסוף לרח? שאני הייתי רוצה להיות שותף של חברה שעושה את זה וליצור. תחלס. כל חברה זהך. אבל מה אתה אומר לבוא להסקיד? שכשהם חייבים שאלה אם יצר את תוכן, אינאאוס, אמיתי אמיתי. שכן? כן? כן. כן. כל חברה. אינאאוס. אפילו סטאטאב. הכול חברה. אינאאוס. כן, ברור. כל חברה, צריכה שאהיה לה. רוצה את תוכן שיהיה בחברה, שהידע את הספה של החברה, שהידע מה הדברים החדשים שיש להם להציע, וידע לצלם להרוך לשתפת זה בזמן, ולעדת לחוון אותם למקומות נכונים מול יצר את תוכן ומולמות הגיעים. וואי. מעניין מאוד ואני נותה מאוד להסקים אתכם. זה חובה. זה אני חושב ש. גם מוטגים הגדולים. גם מוטגים הגדולים, ולם כאילו נשאבים בזזר עם כזה של הפרסומות המלוטשות, היאפי-מטריאל, ובסוף, אנחנו רואים, הגבגם בצוט הבריד את הרואה את זה, שבסוף. הייקום רסים שצומכים בצורה מראה ביותר, זה אלה שיודעים לשלב, גם את המחורי הקליים, את האוטנטיות, אתם מה הוא מדמה חורי הקולקציה הזאת, אתם מה הוא מדמה חורי יצור המוצר הזה. מה עוביר על היזהם? הוא צר הוא מעביר רגזיים, המסכן הוא סובל, בוא נעזור לו. הוא מתפיס את החוצות בעצמו. זמן שיהיה משהו שתמנים. אני אומר, אני מדבר למה כופן, ורגן, אני מדבר גם אני מדבר חזק וגם מתקרבתי. לא יודע מה אני מדבר. מה היו קוראתי? היי, אני אשלע שאתה חזק. אני אשליקור חזק. אני פלדום כאילו אני אומר, תחשוב את זה מגניב שיש משהו שרוע את המאחרק להם מתאט ומשתף פדברים חדשים ובתה הלכה עבודה. מדהים. מדהים בין הייתים. אין לי לא עודם. ארבע שמריקור על הבא הזה למודל. איך? לא. לא. חמיש קור על הבא הזה למודל. סוג של מודל שייתה. אבל מי זרוק את זה למודל יוצרת אוכן. איך? איך? איך? איך? נכון, נכון. כדי לחבל את המודל, להצר את מה שאנחנו רוצים לראות. אני חושב שכל מה שציינת עכשיו בטרק הזה, אפשר לתז אותו איזשהו מודל, שהוא סוריק לך את כל הוויוז והתסיטי ארשולך ומה הוא קרית הכי טוב וכל הזמן ואתה יודעי, את החושב שולפורל לעשות היום. אני באה טכנולוגיה, באדליש את המש בדברים חדשים שיוצאים, באדקלים חדשים, אין דרך החרדלית פתח. זה העולם שלנו, צריכים להשתמש בקלים חדשים שמגיעים ולא יותר תרטובים. כן. ולעשות מלק יסף. אופה. טוב. אור, אין, אני. אור, תרדה, פשוט. תרדה לכם, איזה כיף? ותודה לגל מהזינינו, איקרים. ביתרת.