המנבאים החזקים ביותר להתקדמות בקריירה | איך יוצרים קשרים בעבודה | פרופ' עוז גוטרמן - פופקורן 435

בוחים הבאים לפרופקורן הפרות קשה עושה כבה הדפתי שם בייסטגלות לעולם החדה שהפרופוי סטגלות זה כיף לעשות פרק של פרופקורן אחרי המנחמה לא הייתי פחות ישפחצי אני לי הופריק על כל שבוע הבאים לפוע אנשים הדימים שמאנמדים אותי לחשוב להסתגל להסתכל על דברים מזבית חדשה ולהבין מה קורה בעולם המתורלל שלנו אם אתם ‫שמועבים להזין, אתם כנראה. ‫בעצמחם, עובים לחשוב, ‫ולהלמוד ולהתפתח, ‫ואתהינו בשעה הקורה. ‫והוא להייתי מדוע גם כמה דברים חדשים. ‫לפני שמתחילים, אני רוצה ‫אגיד כל מלטודה לגוגל ‫בורסטרטפס שמערכים אותנו כאן ‫זה הבית של הסטרטפים בישראל. ‫חפשו אותם בגוגל, ‫סתגדיש די חת-אבא, וגם. ‫בגלל שלא הייתי פה ‫מעז לפני המלחמה. ‫אלא אם אתם עוקשיבים לפופה אחר ‫צרווו שלנו, אז לספר חם שישקטיקורס חדש, ‫תוך כדי אני אכמה, ‫כן אגיד כל הסיכויים, ‫וכנראה גם, ‫נגד כל היגיון, כאילו אפחד לא היה. ‫כי שב, אני מדבר על הקורס ‫המסחק החדש מדריך מהסיל, ‫אני הול בעידן היארי, ‫שלא היה למדעותכם כלי AI, ‫כי בזה הם ציובי. ‫תיוטיוטיוב, אלא איך בונים, ‫סמחות נהולית בעולם שבו העובדים ‫שלכם בודקים אותכם, ‫שאת כל היום מערכים עובדים ‫כשחלק מהבודש להם נעשה את הלידי AI, ‫את מייתם מערכים אותם, את AI, ‫באחד, ‫הם מתמודדים אנשים שלכם ‫שמגיעים לכם בחרדה, ‫שהיהיה חליף אותם, ‫ספולר לא אומרים לה, ‫מה פתאום זה בחיים לא יקרה, ‫כי אנחנו לא יודעים, ‫אז לא רעיון. ‫תוב, וכו וכו קיצר זה לא קורס טכנית, ‫זה קורס על, ‫ניהול, עליך לי שער בו סיינושי ‫שאנשים שלכם צריכים, ‫ואלים לא יעור עלינק, ‫בתיאור הפרק והיום, ‫נדבר על משהו שהוא סופר חשוב, ‫לכל מי שמקשיב לא משנה ‫עם אתם מוזדים ברורגדול ‫בסטר טפקטן, אם אתם בעלים ‫של S'ק, ‫אנחנו מדבר על המנבים, ‫החזקים ביותר של התקדמות, ‫בעולם העבודה החדש, ‫הוא מתמית דברים, ‫שיכולים לומר לנו או לנבל לנו, ‫לירמוז לנו, ‫האים אנחנו, המשבישי ואינו, ‫ולכים להתקדם, ‫הוא לא לישאר במקום, ‫והוא לא יגם להגיע ‫לנושא של ממשקים, ‫בעולם העבודה כי הנושא הזה ‫קשור גם להרישור על עם כבשן הספיק, ‫הבטי לפרו מישהו שהיה פה לא מזמן, ‫פרופ' גוטרמן, ‫פרופ' פסיכולוגיה מליברוסטט ברילן, ‫והם הלכדמית גליל מהרווי, ‫הוא עמד בראש צוות העיגוד ‫שבת הספר לפיקוד ומניגוד שחלע אביר, ‫מייסד עדן שהיה מחר, ‫מגישת פרק הסטטית, ‫אבל נותו לא מחדש מופלא, ‫הוא כתב השר הספרים, אני עסת, ‫עם דבר על כל משהו עשן, ‫אני אצטרך פרק שלם, ‫נעשוי ועבל החמישה הילדים, ‫ניתן למוזיקה את המקום שלה ‫ולתחיל ב-Odj-Ni-Yah. ‫אתה אומר שאציל, ‫יש שם מהבסר, ‫תן לי את המנהבה הראשון, ‫ותן לי, אני יודע שאתה ראילות, ‫אני באמת, ‫אתה תתן לפני זה הקדמה, ‫כי אני כבר מכירות חקצת וזה בסדר, ‫כמובן. ‫אבל מה זה אומר, ‫מנבל ההתקדמות, ‫כאילו זה משהו שאני יכול לעשות איתו משהו, ‫כי אתה יודע, ‫יש את המנהבים הסוג של, ‫עם שני דורות לפניך על המדובה הקדמיה, ‫אולי את התתת, ‫ואם זה אלים על לעשות, ‫או יש נדורות לפניך ‫לא למדובה הקדמיה. ‫או שזה מסוג המנבים ‫שיילים על לעשות, איתם? ‫היה, חבחלט מה לעשות, ‫איתם, אנחנו עושים את הממון, ‫באירגונים, ‫נתחיל רגל, ‫גידי, משהו על ההצרקה, ‫צמיד פרעת אחד חשוב, ‫כן, מגיש, פודקסט, ‫הכול בסיכולוגיה, ‫האנה, אה, אה, ‫היא פרעה. ‫היא למדימה, ‫שהוא בסירייה הראשונה, ‫היום בארץ, ‫שזה לא משכף, ‫תוך די. ‫הוא מוזמן הגן, ‫או לזה, משכף. ‫הדמון הגשי שירות למדדים. ‫סדר, פניך, ‫-אה, אה, אה, אה, ‫ווקוס, שטו, סב, ‫או, עולם חדש, ‫בכל המקומות האלה, ‫כי זה העולם המקצוי שלי. ‫סדר, בעולם, מקצוי, ‫מחינה הקדמיה, ‫מתי שלושת חומים שאני חוקר, ‫אחד מהם, ‫זה עושה של שינויים בעולם העבודה, ‫עולם העבודה חדש, ‫הם קומות האלה. ‫הם חופש עושים על זה מכיר, ‫הצגתי על זה. ‫-נפני, חמשה חודשים ‫בכנס ביפן, כנס שנתיג גדול של מי שחוקרים בנושא, ‫זה שלהתי דנות. -זה כפה. ‫-די חגב כל העולם הקדמיים ‫בהקשר הזה מתפרכ, ‫כמתכינה הזאת שאני. ‫המסלול הרגיל שבו, ‫אנחנו מפרסמים, שלוקח, ‫תרדיה שנים, כאילו, ‫כך זמן, תקוטב את המחקע, ‫ואז תמגיש אותו, ואז ובאז ובאז ובאז ובאז ובאז ובאז ובאמט, ‫זה לא רלבנתי. -כן. ‫אנחנו עוד יום עובדים כל מיני קבוצות ‫של חוקרים ביחד, ‫אנחנו פשוט משנים את הכלים, זה. ‫פשוט מדעים לראות הקצב ‫שדברים קוראים, ‫ויש דבר אחד שאף אחד, ‫אף אחד נספק לגבב, ‫לא משנה בזה תחום חוקרים ‫לא בתחוים שאני לא סגרים, ‫בכלל קוראה לקמודת דנות ברפואה ‫הוא קומד דברים אחרים, ‫וזה שמעולם לא ראים קצב כזה ‫של שנועים, מעולם. -כן. ‫וכל ההיסטורי הנושאית, ‫אנחנו חיים בתקופיים ‫כי עצב שניים הגבוהה ביותר, ‫ופוק כמו שאמרת השאלה ‫המרינייה, שאלה של התחלס. ‫מה נחוסים זה? -כן. ‫כן, אנחנו רואים דבר מרתק, ‫כן, הוא רואים שחלק מהמנהלים, ‫חלק מהובדים, ‫אפים בתקופה הזאת. ‫כל דבר של מודון ליין, ‫כל דבר, אני יכול לפתוח ‫לסות קורסטי גיטלי, ‫כן. -כל זמין לרצאות, ‫תענוג. ‫מצל שני, בוא נגיטה האמת, ‫אני פגשתי יחשב, ‫באיש אותך הבוקר, ‫וזה אני מסקרר, אני מסתכל עליך, ‫אז עוד הכל דקות בסקרונות רבה, ‫כי זה לראה אחר מה לראו ‫שפגשתי פעם שעברה. ‫הלראו שפגשתי פעם שעברה ‫היותר, קליל כזה יותר. ‫הלראו כזה, ‫הלראו כזה. -הלראו כזה. ‫תציבי, השבלו מה שואלה ראש? ‫לא, כי אתה יחר את הבאר ושעה, ‫והשקרה הזה, שהמוח של התחייה גידוקי. ‫מה אני מטפיק לעשות ברב השעה הזאת? ‫הוא תחתי איזה עשרה חרדים ‫ואני מסכים, ‫אתה פגשת אותי באמת כשהייתי באמצעה חרדים. ‫אז הייתי חייב. -לזה מה שקורה. ‫הקורה שבעולם החדש הזה ‫אחד הדברים שקורשי אנחנו רואים, ‫זה שפתאום הדרישות משתנות. ‫גם בעבודה אני רוצה ללמוד ‫לתפתח לעשות להתקדם ‫וגם בימי לדים, הדרישות הולכות, ‫וגלוויגם ברמה אישית. ‫מסתובת, תולומי תמין כליום בחדר קושי, ‫רזה מין דווויזיה, אתה לא. ‫למה שקורה זה שהם עשמות גדל, ‫ואת השולטס מחלמה, ‫למה חלק המנשים מתקדם, ‫פתחים בחג ובשולטס שלה הזאת ‫מנהלים בשטח. ‫בואו, אנחנו אנחנו בא. ‫פרק הזה אני אמון צמודים לשטח. ‫וקיי, אני כל דבר שאני אגיד ‫הגם וסס מחקר, ‫אבל גם דברים שואתי ביניים קורים בשטח. -כן. ‫הנבישול מנה הזמן הלילים למה? ‫לם גיעים עכשיו שני עובדים חדשים ‫מאוד קשט, הטלנטים לגייס גם היום, ‫ומחר בבוקר שנה מהיום אחד ‫ממועצחמת רופט, ושני שגיע ביחד איתו, ‫אתה ברועי מלק שהם מלא בעיות, ‫ואת שובה שרוב המנהלות מנהלימונים לי, ‫שתשובה שהגם הצובה וגם שגויה, ‫הוא מזעניין קודם כל, שאתה, ‫של היכולות שלו, של הקישרות, ‫של כמה אינטיליגנט. ‫אוקיי. ‫כשאומו לי את התשובה הזאת, ‫אני מייד מביא להם את הדוגמה ‫של James William Sidys. ‫מידית. ‫שהיא. ‫ששש William Sidys, הילד, ‫הילד יהודי אמריקאי, תינוק, ‫נולד למשפחה היהודית, ‫והרצות הברית, ‫וכמו כל הילד שלך ושלי, ‫הילדים שלנו, ‫הילד אורים בתוכים שוגרון. ‫אבל לא מהסיבה הרגילה ‫שאורים לליטריך, ‫הוא תפסה לספרויים, ‫תגעונות נוזלת, הילד. ‫הילד הגלל שבגיל שנה וחצי, ‫הילד הזה קורא שותף את הנו יורקטיימס. ‫"ו"ד". ‫"ו"ד" נים, ‫"החמשה הילדים שלי ‫לא מסוגל דמיין את זה. ‫"סתומט זהילד עם טיטול ובקבוק ‫והוא מאביר עמודים בנו יורקטיימס, ‫"בלול שלו". ‫-"ו"ד". ‫זה מיד ערדר, ‫כי בגיל שמונו קוורקורב ‫וקותב ברמת ספת M-8 נשפות. ‫"אחת מהם ספה שוימצי בעצמת ‫"הצודק" בערבה התפנים שלך". ‫"וואו". ‫-מטורף לחלוטין. ‫"ו"ד" נגיל טיישה, ‫זה כבר לא מספיק לא מסד ‫כבלון ורסטת ארברד, סליחה, לא להליבהפחד, ‫לא בלי כמחלה לתחולון. ‫"רסטת ארברו, הולה מוסד, ‫"התוב בעולם". ‫-כן. ‫-מיקולה מהמדים באותה שנה? ‫"הוא מגיע ראשון, ‫"ציונה הם אימנים של החיגברים, ‫"ו"ד" נקבלים אותו. ‫-רגע, בגיל שמונה? ‫-בגיל טיישה. ‫-בגיל טיישה? ‫"ו"ד" נקבלים אותו. ‫-אולי קיאו בנתיישה? ‫-כן, בדיוק. אני אומר, חייניים שאני חיילם בהקדמיה, ‫לא הייתי מקבל אף ילד בנתיישה, ‫לא חופת לקמוע איתי לגיל. ‫-אני גם רוצה להגיל לך שזה מאוד מאוד מאוד אינטימפי דייניים. ‫איך אומרים את זה? ‫-כן, מה? ‫-מעיים. ‫-כן. ‫-ישב לי פה בנתיישה, ‫שהוא התקבל, ‫את תקבל. ‫-נולה, תקבל. ‫-תקבל. ‫-צימא סטרוק, ‫-כן, קירי, רק את חלנו. ‫-כן, קירי, רק את חלנו. ‫בגיל, אישר או שוב מנסה, ‫שוב לא מקבלים אותו. ‫בגל חצר ברולו שלו לקבלו אותו. ‫אז הוא הולך לסגל של המחלקה ‫למטמטיקה של ארבעוד, ‫וונוסי בפני מרצה. ‫וואים ליור שואל אותי, ‫על מה מדבר ילד בנכת ה-שרי, ‫מסגל של המחלקה למטמטיקה של ארבעוד, ‫אז נושא ארצה. ‫-יש לנכו את ה-שרי. ‫-צחלת. ‫--שפלות האקדמיה ‫שביגל זה לא כיבלותי. ‫-כרוב מאוד, גם לא נושא של הפוגי ממשהו כזה, ‫הוא מדבר על מחניקה של גופים ‫ארבעה ממדדים. ‫-וואו. ‫-על זה מלבור יגל חצרו מתקבל. ‫לא כך לא ארבע שנים מסמתור ‫י שונתור שנית דוקטורת, ‫לאףו חביל חמש עשרה לדוקטור סידיס. ‫שאפשר נראות זה לבדוק, ‫כן, ברמתי לגנת. ‫למה לא בודקים את ה-הי מולות? ‫-תמי, נהיה היא ברמה שלנו. ‫-תמיקו את ה-הי מולות. ‫-תקשוי ה-הייה. ‫-אף אחד לא יפחת מהייה. ‫-אבל בוא נשאל, מה המוצא שלהי ‫כי באוכלוסיה? ‫ניתה כללי שלך, בגדול? ‫-סג. -מהייה? ‫-כן. ‫-ממפחת סטנדרטי. ‫-כן. -סג, אולי קצת. ‫מחזרים את זה למה. ‫-מהי הזה ממוצא? ‫הם ילדה שלך החמודה היא מחוננת ‫בקיטת מחוננים, אז בגדול המולות מהייה ה-20. ‫-כן. ‫-געונות ניכו שלך כמה זה גאון? ‫-מהשיבים? ‫-מה חמישתים? ‫-מהייה 30-40. ‫-אוקיי. ‫-יש כמה גדול. ‫מה שאתה אמרתה זה אפילו מעל ה-192. ‫העין שם זה מה-192. ‫מה ה-192? ‫זה מאוד נדיר. ‫זה כמה גאונות קיצונית, ‫יש כמה שצרות כאלה בכל מינית ישראל, ‫ברורלך שכולם חברי כנסת זה. ‫כן. ‫-כן. ‫-כן. ‫ואם. אם לאלרמה אחת מה? ‫-כן. ‫-כן. ‫-כן. ‫כן, כמה הגענו? ‫-מה שמונים? ‫-מה-252. ‫-מה-50? ‫-הואו. ‫שאפשר מספר הכי גבוה ‫שאנושות מדעי פעם. ‫זה סקלות מיוחדות, איך? ‫-כן. ‫-זה לא תמופרנסטנטרתי. ‫וכולם ברור שואתית של המתמת ‫הקשלפיזיקה, ועברור לכולם. ‫משכים, הוא המון מושבים ממתויים. ‫-אוי לא. ‫את הצודק. ‫-אוי לא. ‫-את הצודק. ‫-הוא הולך להיות רגימות. ‫-כן. ‫-כצת הכי גילי-20 מפימות ‫או מערבה, ‫אני אסבירון מהתלמה. ‫הוא מתקבל עוד דיון, ‫פסטחת מפימות המשם, ‫חלאחי מפימות המשם, ‫האר מודל די זה הופך להיות, ‫פועל רכבת, פשוט. יואו. אוהה כוכח אני שהוא מת מעוני. קצת חגיל הרבהים. הוא לא מצחק את נותרופות שואצריך, בעצר דוברית אין כאלה זה דבר ששאל תרופותות. אין חתרופות, תמיד. כן. כשומת לא רק שויה אני מרוד, הוא לא כתב שום האמר משמעותי, שום ספר משמעותי, הוא מעולם כל החיים לא קיימת איך זה מזוגית אחת. כל החיים. וואו. למה נביא לחיותו? כי הדוגמה הכי טובה שיש לי? לפר בין יכולות פוטנציאל, שהוא זה הכי גבוה שהאנושות מאוד אידה, למין היימו שלו, סליחה הלא צריך את זה. תבואיתי אמרנו, אקמנו את אני אמרתי את אנשי המחר, אקמטיקה מתקפוצת לדעת בזמנו. תבואיתי, אני הרי לך, בכל רגון שהיינו בו, אנשים כמו שבשוים סיגסנשים מדעימים, יכולה מתורפות. השלם רטיקטי למה, ואם אני מסתכל על כל ספרות המחקר, ויש הרבה ספרות בתחום הזה, ועל הנסיון ההבישטח, אפשר דבר על אך בעגורמים, שהם מנבים הטובים ביותר, לקמה אנשים מגיעים למשך חשוב להם, שוו זאת הגדרה מאוד חשובה. סימנו ומה הגדרתי? -כן. יש הבדל גדול בין מצויינות לבין הצלחה. מצויינות, שיש לנו איזושהי סטנדרט, לא דוגמה הסתיעים, -מצויינות. עם כולגות, מיוחד, מחקשית רשל מחקרים, כבר כמו כל מה הלסרת אלפים סטודנטים בישראל, עשו נראות למה יש כאלה שמצדה אינים יותר, שוו, אתה יודע להגיד לי, מה זה יצטה אינות בו נברסיתה? מה זה יצטה אינות בו נברסתה? -ציון גבוהר, במיוחד. -ציון גבוהר במיוחד. זה מצויינות. -כן. זה מצויינות. קופלא לנהוא, מה? -קופלאודה. ככה, זה שירותה. וזה לא הצלחה. -כן. כאנה יכול לדמוצר נצאה נוכלת זו שהתקדמתי בתרגות בעבודה, נכון לדמוצויין בלימודים אבל נכון לדיקרון. כן. -הצלחה, אנחנו מודדים, חינת מחקר, כבר רוח כמה דמיגיע למה שהוא אגדיר שהוא רוצה להגיע. -אוקיי. לפה השארבר מנבים, ובוא נעשה בניגוד למשל, אמרתה, וניצאו נשירות למה בעדשון. -מעולה. אני דבר אהלב, הוא היכולת שלך ליצר קשרים. בית חבר, ליצרים שוקים וחשב אגב דיברת הליאלים שוקים קודם. כל מי שעוסק בניול ושומע אותנו, יודע מצויין, שאין דבר שהוא לוקשרים. כאסה, הוא מתן זה קשרים, בכל תלני אנשים זה קשרים, יכול לנדלמשק, הכל, הכל זה קשרים. -כן. השאלה מרתק את אילמה שומעים אותנו אנשים מסוימים, שביפקשו משהו מקולגות למנשמי שכבו בשביל למנגדר. אחרים? אין מצב. -כפה פעותם. ויש משתנה אחד שום משתנה הכי חשוב בעיכולת ליצר קשרים, שמי שהתגים ליותר בצורה הכי טובה היה בשעתון ניסן. ניסן שהסיפור הזה קורה היה, המסגן פקטה יסתת בחלביו. שווקר את הבתחה לבטיור, אני אשבתי באושב את העיגוי, שלבית ספר לפיקות ומניגוד של חלעוויר, כיוו התרם, ומתקשר על ההקשנים בדרך. וואומר לי, או שאתה מכירו להיה. בספר באשדות? אני אומר לו, מה? הוא מלספה, חותך לשאירות באשדות, המקירו לא מכיר, אמרתי לו, למה שני כך ספרים באשדות? כאילו מה? מה הסיפור? סימנלב אשדות זה חשוב? -ברגע. תהי תעלמו חשוב שתתח שוות זה או שאתה איתה בכלל למען. -למה שהם عليه סوق הזה? -למה שהר CHARיותי שוירICA טל数יי. -אלא מצאсти. ‫זו לאמת מתקשר על היה סיפור הזה. זו שתועות הוקיי. ہומני-ל איזו עושתם את היזה קר consequ' זה משהו convey מלא תעתתתתתתתתתתת אותם. זו כשהיא הפתывות, שאתה כפאת. סיימנו, התנזר. האחת היא שירות עליו למשרד. "אני אמובשם סיפור זה ניסל מאמ Pinoc Caroline, מה, מה, כתן את השולטי זה ספר עם משטוד?" ומלאיזה עושתם איזה קרצי. ‫ריתת השינוי רגוני אני מוביל עכשיו תעלי, אכפור הבסיס, אתה אתה? אמרת הניסנט פחציני, תמר וגלין עושה. מה קורה לך? אני שאלת כך שאלה על הספר בשביל צפתני, לבקשה מה זה סיפור הזה. ואז אני מספר לי שיושב לסיחת שיחור עם חיילת שלו. -שאפ, אני יודע איתה קצין. -כן. -הסתם מכיר את זה, סוף טוב את השיחת שיחור, מקוטבים, מחלתי לחיילת, בהחה בהמשך פרקה. -כן. -רומר ליוזד שלו כותבת. -כן, אני יודע שאני שקרן. -רומר ליוז, אני יודע שאני שקרן. -מה סתום הרדקי? הוא לא רוצה להחילה בהצלחה? -לא, הוא מר ליוז. זה שקר, אני מכיר את חלט הזאתי. -היא אצליקו לשירות שלה. -כן. -הוא מספר שיבה עם משפחה, עצב סוסייקונומי מאוד מודירות. -משפח מובטי לדים, שבעי לדים, אני אעמרות. -אבין את תשת המשפחה. נעילה שירים השבעי לדים הרמה של חובות. -הוא אומר לי, אם האישך הזכה המצל, לא נשברה. -הלך לעבוד בניקיון. -משמעות כפולות, לצלטה בעית, חוות ניקיון. -כן. -שמי אותו רגע, אין עם הרבהית, אין הרבהית, אהלדה הזאת, היא החות הבחורה. -הוא זה ותלימודים. -כל האלדות שלה, זה כביסה, נקיונות, קלים, שטיפות. -הוא אומר לי, תודה מקורך שאלדה לא לומדת ולא נצאתי מחווהות. -בוא נגיד חכי אני רואה את זה כל יום בעיניים שלי. -אלא עברי פסיסית. -איך היא חרוצה? -מי כל המסרד שלנו, ונותן לה את המסימות החיפשותות חייקון קראתיות. -מה זה מצחם שחדרכה? שטויות? -אני לא בדיוק מלכלה סותי אמרה לי. מי נשקר בתופס הזה? -יינו, הלכנו לשים בגוות ולא פסיכו מטרי. -אולכת לעבוד עם עם השאלה, בהנכבת נקיון להביא להכים של הקסף הביתה. -ווה זוסת מה שופך אותו למישהו. -כסמתה את בצד, הוא אומרת הגידי. -מה חלמת פעם לעשות? -מת לתודאי, חלמתי פעם להיות ספרית, יגע רבה שטות. -אולוכו שווה תרמידי. -אולוכי החשוב מרימת אלפון לכל אין שיוקי, שרשלו שואת כל המתות השאלת, המקרסה פרבה שטות, -יוק, והוא קיבל שמות. -רס הרשימה של הספרים הכי נחשבים בהשתוד, ולקח הציום חופש מהתעיסת. -אולוכי החתה אל דעה הזאת איתו באותו. -הוא נכנס מספרה מספרה. -כל מספרה שהוא נכנס אותו סיפור. -שאלום, נעימי עוד, ניסה, אז גם פגטעיסת, תקיר חיילת שלי, עכשיו משתכרת. -חלום חייל להיות ספרית, חרוצה, תותחית. -חבסמקום להתמחות, אפשר ברכת הקה בצד? -שלוקח אותו הציד, אמרנו לו את הקשיב. -כל מה שם התחנכון. -יחרוצה את התחווייך בנק. -אבל אני מרעו דבר, מה אתה לוקח אותה? -תמשה טוב שלך של השנה הזאת, עכשיו השני הזאת הסיטה. -כח אותה. -מחד המקומות לוקחים אותה. -למה אני מספר חיילת זה? -כניסה לא סרבק שעפ אחד מהחברה שלו. -אולה סרבק של הפרד, שם חושבים של יצר קשרים, זה אלה שתחרוויות המושים ראש וצלצולים. -מה משהו? -לא מרוץ שלו סך בכתבוייתי לחבר שלו, -הלך איך איך אובה מה היא מחצו בשביל אותי. -למה? -אם אתם דבר אחד? -אם אתם שכשהם מצטרחו אותו, ישם. -מה מרכיב חי משמעותי? -באיכול לייצור קשרים? -נקרא גילוי חפטיות. -וסים לב שלא אמרתי חפטיות. -חפטיות נחרחי, לא מספיק. -גילוי חפטיות כמה אני יודע על הרוטט זה בפועל, במאסים לא המילים. -אני כוזן מרצל ירגונים, כשאני מרצל ירגונים, -אתה מכיר את זה. -חצי מהרצאות שלי או ללפנאי המנקל של החברה, -הוא אומר, אנחנו משפחת, -תשלים את שם ההיארגון. -כן. -אק שכבו בשבוע האחרונה, -יש כמה עובדים שאוהו אהלה עם משפחה כזאת, -איך לו יצאתי, אתה אומר, יצבי. -מה זה משפחת? -כן. -תהי ניצח אותכמה מה, -כשהי תיצח אותכמה הסיטה. -כן. וזה帶ס דברים אחי קטנים. -כן. נפגישנו עכשיו, בסדר Ηסיiel בוסטקוטטיבטטטטטטטטטטטטטטטטטטущן. ונאני אכן שתיוקטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט טטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטוטטטטטטטטטטטטטטטט טטט אתטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט טט איקטוטטטטטט gate ב su איך זה ללכה תגיד מה נסכר מה שאל תאותי כל בסדר תצחות משהו לראו בקפ אם את הצלח משהו תרים טלפון בסמחת עמיד. מה מש בקפ. תראה אני אגיד אני. הייתי בזמנו, אתה מכיר הזה מאבד שכה שגנים כאלה שהורים מחכים בתור. אני צריך להפילים קשרים בעירייו המוצב שזה אגיד אנחנו הגנול הגנז ובתאות. סדר כה הייתה הגנן של הבאה שלי של יערה שם מחל אז אימפ. אני חושבים מצלע יושבים מצלע בגישה תורים שתי דקות תוכב הגישה ישתי ואני מועבים במסתכלים עליה מסון וכן. למה אם כירת הבאה שלי אתה תובי מני. כתם פרופ, היא כאילו מתחל ספר לי תקשיב היה יצאתם לזה שבועים של תיו לזה יפסיד הבגן וכראת החולה וכי זה ודחר כזה וכזה. אני לא זוכר את מה שיומרת. אני אגמר בגישה אני אמר לה תקשיב את מדהימה. כאילו איזו סיכרון יש לך. אז אמרתי מה זה קרון שלי על הפנים. אני אמרה. אני מצב גלוצות חיפטור אמרתי לא. בגוון איך אני ארכה. היא פותחת מגירה מוציאה מחברת. היא פותחת לי. היא מראה לי שולה כל יהיה לידי השמוד. ימיד לי שמי זו גך לי חמש לשניות ביום. סופיום ירושה מת. זה לא כלי שלה. כן. היא לקחת זה מפששניקה מחברת עובדים. זה כלי נפות פירגונים. כן. למה חרוץים שעושים את זה או הרוב לא עושים את זה. אבל כן אתה הולך הפסיכולוג. אתה הולך למטפל מכל מיני סוגים. מקובל שבסוף מקדישים. חמש דקות. תפיר שום תסיכו. עשרה פלצח משתקות. אני עשה את זה עם עובדים שלי. בסדר? אני עשה את זה עם כולם. כי שרצת ספטים. אני עשה את זה עם לקחות גדולי. ‫ואלה איתי את זה לדשי לקוחם ‫שאני עושה מלכי שמי שמי נושחבה מאוד גדולה. ‫אני אתחזו שיחה אתם, ‫שאולי לתגידי, ‫מה נסכם הבאה? ‫שלחיילה, זה קושים, ‫זה אשתי, ברנו עליו וזה, ‫ואם. ‫כל השחקה נשמע את אחרת. ‫שמעט עושה שאני זוכר את זה. ‫לא כך לי בדיוק ‫וכחמס רשני יוצאו פסיכה הייתה, ‫לרשום בקי פרגעת שם מיירות להם שאיך. ‫-כן. ‫אני נגל לך על זה. ‫נשפת שם רע, ‫שאיזשהו מראת כל הזמן סבתי עליה שלו, ‫ספתם השעמדיםה. ‫ספתם השע, ‫בין אדם הכי אינטילגנט בפה, ‫שפגע שתי את זה. ‫ארב, יותר מחוות שאתם ‫מחו פוגשים באקדמיה, ‫השתפו גשבי רגוניים, ‫למה הכי אינטילגנט? ‫אלא משפט שאתם עוד קבוע. ‫ארגב לא משפט שלה. ‫היא לקחה את זה, ‫אם מפוזלו משפט שלה. ‫הייתה אומרת, ‫תחשוב כמו הדג. ‫בכל מצב, ‫בכל סתר של נמצא, ‫תחשוב כמו דג. ‫מה זה אומר? ‫אתה הולך לדוק. ‫אתה לא עושה מהלחקת טוטים. ‫כי ליור מאוד איבטוטים. ‫אתה עשמת תולת, ‫כי אתה חשוב כמו דג וזה מה שעדג רוצה. ‫יומרת, לילמה עם אנשים התחייות? ‫כל סיטואציה תשאל את עצמך, ‫שאלה ראשון השצחל אותך בראש. ‫מה הצד מולי רוצה וצריך? -כן. ‫אגב כפרופסור לפסיכולוגיה, ‫מה אנשים רוצים וצכים? ‫לרגיש עובים בחשובים. ‫שייקשיבו להם. ‫-כמה? -כמה? ‫אני גורם, לאנשים, ‫אגב, זה הדברים אחרי קטנים. ‫זה מיומולות מרכשת לגרום ‫לאנשים סיבינו להרגיש עובים בחשובים. ‫זה. תודה, זה כמו. ‫כמה את המפרגן? ‫זה כמה ניבדם שם פרגן? ‫איפה אם אני. אני רואה במהקו. ‫כמה שירגונים שאתה רואה של אנשים, ‫כשה. ‫כי רצה שיש מציא. ‫לבר שישים מפרגנים, ‫הגשים חופשי להספרות הקיצה בסוף. ‫הייתה, תרנט הזה? ‫-כן. ‫אבל אם נכמי, איש טוב. ‫מסכן. ‫זה כמו שמיניים מורים לי את המשפט ‫על דור הזה, ‫מהניכוץ ממהסל חרש במקום. ‫לא, אתה לא עושה רש, ‫זה ירק לפינקצת ‫מנתק את החות הזה. ‫הוא, סורי. -אתה מזמי הזאת ‫הובליחות. ‫אבנ, תיות חבשר. ‫גם המקורפון מליחות, ‫תמיד שום בעיה. ‫זה, ואני אומרים, ‫הוא מליל דור על דור הזה, ‫כאלה, הם גיג' מפקמו שיהיה פה. ‫אני מנהם, תקשיב, ‫הוא אני מצאה כזה. ‫אני איזה בתחום במחקר ‫שנזבע עולםות שלי. -כן. ‫אין, הם מצאה כזה. -מכון. ‫הם נמצאים לפחות זמן, ‫זה נכון. ‫אבל כשם נמצאים, ‫משלם, ‫התלו את הלצר יג' מן. ‫וכשאני שואל מה מנהבי, ‫המנהבי של מנהבי, של מנהבי, ‫של דור הזה, ‫הוא נקרא יחס לוסדה. ‫היא יחס לוסדה, זה יחס בין מחמאות לבין ביקורת. ‫או דעגה וגדאים, ‫לא יודעים כבר ביקורת, ‫היא מתסויין לקבל ביקורת. ‫פרופורציה הזאת השאלה. ‫אני אגיד בסוגרים, ‫צרקה שאולפורט קצת שלנו, ‫אבל בכל זאת שאלנו, ‫שאיזה ברקוד, ‫זה גם מנהבי הכי טוב, ‫ששנלמכו לעיום, ‫להיחות הקשר הזוגי. ‫את אומרת, לקרמה, ‫היא בין בתזוג מושרים בקשר הזוגי. ‫אז היחס בין לטוב, ‫לערב, ‫הבין החיובי להפתבי, ‫בכשלילין הגיד, בפשטות, ‫ומה היחס את צריך דיות, ‫חד ליחד, ‫חד שלוש. -אני אסביר, ‫היא אגיד, למה, כבר, ‫את נחד דוגמה. ‫אנחנו בדיגים את היחס הזה ‫בפועל, בסדר, אני לא אבטורת. ‫אני אומר, מה שלו, ‫מה שלו דיבידה כבר שאתה כלוקי האם חינתי? ‫אז רגע שבודקים אותו, ‫אתה חדו גומה, תחדו גומה, ‫הוא לא הפסוקי. ‫אנחנו לוקחים זוגות בשלב הכי קשר הזוגי. ‫בסדר, היא מחיר בבין במהמוצה ‫מתח מריבות חיכוכים בן בני הזוג. ‫אני מורשל חמתה איזה. ‫אחרי הלת שלישי. ‫כחוב, מאוד, מאוד, שני ילדים, ‫או יותר מתחת לגיל אסר. ‫בסדר, זה שלב מורכב. -כן. ‫הלב מורכב. ‫ואז אין החלוקים, ‫שאם מצלם בסלב, ‫ואפים דוקטורנטים וסופרים. ‫אתה. פרופורציה כמה מחמאות ‫כמה בקרות בסרטונים? ‫בין האורים, בין הבא לישה. -כן. ‫תגיל לי אתם, אנחנו מוצאים משלב הזה, ‫שני ילדים את הולגליה, ‫הוא אתם יכולת יותר ביקורת, ‫הוא נצא. -הוא שרוב זה ביקורת. ‫אוקיי, סבאה הזמן, פרופורציה. ‫ב. אם. אתיראים, זה זוג שהוא לא בתוב. ‫אני לא יכול לדמיר. ‫-אני לא רוצה בואו חלוסיה. ‫-אם, הוא רוצה בואו חלוסיה. ‫-כן, כן, כן. ‫-לא, אני מנכה שחד לחמש. ‫להשלילי. ‫זה כתב בן אדם הופטימי. ‫עד שוב, היחד לשלושים. ‫זהו, אז רציתי להגיד, ‫אם זה זוג שלא טוב לו, ‫זה אחד לענסוף, כי זוג שלא טוב לו ‫מחמאה אחת יפשר לו צ'י. ‫זה לא. זה לא אגזר. ‫האחד דחד כמו, ‫האברתי ארצה, שחברת הייתק ליום האישה. ‫בסדר, שוו, זה קל, ‫דול, או יוקה, מות נשים. ‫ואמרתי, הם תקשיבו סטודנט ‫לתור שאני חמוד, ‫שאלך לי זה. ‫ווא צ'אב, כאילו זה, ‫מהילו שלך לי זה, ‫אז אני רוצה להתדור כתכם שזה עובד. ‫המולי בקף. ‫אמרתי מצוין, ‫כולכן, ובכשהת תוציאות איפוני, ‫הוא כולה נוציאו, ‫כל אחד כותבת לבין זוג, ‫אני אוהב את אותך. ‫שלוש ארבע, תינקולנו שאלחנו. ‫שאפתגילי, אתה מה הייתה, ‫תשובה הכי נפוצה שקיבלנו. ‫שאמן, לא מרזע אנחנו ניכון בכל מקום. ‫שאמספצי, פתמיד, תשובה הכי נפוצה שקיבלנו. ‫שאם כתבו להם חזרה? -כן. ‫גם אני אוהב אותך. ‫צריך המודתה. ‫תשובה הכי נפוצה הייתה, אין תשובה. ‫הרוב לאנו. ‫למה? ‫הדאי הוא לבצע, גבלה, איתה, ‫הוא לא איתה, איתה. ‫אתה כל ראיתי, את כל ראיתי, ‫ריל קוראי. ‫אם נראה, תראה, תראה, ‫או, כן, תראה, תראה. ‫כתב, איתה. ‫-או, כן, וראה, איתה. ‫זה שובו תפסו לי את האוזן. ‫אין לא האנו. ‫אחד כתב לי, שתואל תקני. ‫-פלא? ואו, תכתב. ‫כתב מה קרה לעוטו. ‫שזה ונכון. ‫-או, מה, את זה. ‫או, אי, זה, אנשים. ‫שאפשר לנתם אידה אדיר מילר. ‫אני ראיתי את מולל ריל מצחיק ש. ‫או. כאילו קומיק, אבל, ‫אני שואלת אותו. ‫זה באנגלית, אבל. ‫אישה אלת אותו. תגיד, למה? ‫אני תמיד שאני מדברת אליך, ‫אבל זה, אתה שותק. ‫אז הוא נאלה. ‫ושוא, בסליחה, זה כי זה מאוד מאוד ‫כלשעתיק, אז אני נגד, ‫אבל זה, בכל זאת היה, תודה. ‫תמיד יש בזה איזשהו ניצות שלמת. ‫אז הוא עוד תשמי, יש לי שלא שאו פציות ‫איך לענות לך. ‫או פצי האחת, אני אומרל אחת האמת ‫הובייקטי ותקמו שאני תופס אותה. ‫אבל בדרך כלל בנגמר בזה ‫שאני שוכב על הספה, ‫או פצי שנייה הזה שאני אומר ‫לכתמה שההית רוצה לשמוע, ‫אבל כמה שאני מתמצט, ‫אני לא מצליח לך ‫השמה ההית רוצה לשמוע. ‫והוא פצי שלישית שאני משקר לח, ‫ואת רואה לי על הפרצוב שהם משקר לח, ‫אז אני עוד לא נגמור על הספה. ‫אז זה יוצא שאני אשתוק. ‫יש אישי. ‫אבל האמת ש. ‫יש סיפור כזה על שניים ש. ‫שגבר אומר להשתוק, ‫השפים אני מדבר איתך, ‫ואני. ‫אתה שאני תפרצוף הזה ‫שאני מרגיש כאילו, ‫הנה הדבר הכי מתתומתם ‫ששמת אי פעם. ‫ואז ימרת לתותיה, ‫המנהבת מה תכסים בינינו, ‫שאני לא צריכה לדבר ששתווין אותי. ‫כדול. ‫אוקיי, אז רגע, רגע. ‫בוא נעשה רגע זו מהו טאו, ‫טאו, טאו, טאו, טאו, טאו. ‫אז. יח רלא, נסיימת זה רק. ‫מה יח הצהר הצוי? ‫אז נגיד של לא. ‫הייך, קודם כולה, ‫הייך השעמני מצפה, ממנה לאות, ‫היא מדי זוג. ‫זה חיידה מכיר את הקשרים. ‫היא נימום זה אחד לכת. ‫אידיאלי אגב זה שלושה ‫לכת לדובת המחמאות, ‫שלושה אחת לדובת המחמות, ‫אבל המינימום שאני מצפה, ‫זה אחד לכת, מינימום. ‫-אוקיי. ‫אגב, אני גלך לך, ‫זה חלק מהווירה שאתה מייצר. ‫כן. ‫איזה הווירה נחסתך לחדר, ‫אתה יודע. ‫האברתי ארצהה לתקסט ‫של עובד מצטיין. ‫לא מין, אירוע כזה, ‫כל פעם מולים, על הבמה, ‫מקבלים תעודה, ‫אחת עובדות שעולה על הבמה ‫מספרת ששנתיים וכת, ‫לפני זה, אתה בשימו לפני פיתורים. ‫שבדיוק, תפס לי את האו זה. ‫אחר כך שאתה, ‫אתה יודע, כזה כיבוד יפה בצד ‫זה ההגשתי אליה. ‫אתה תגידי איך תוך שנתיים וכת, ‫הפך תיותו לתת ציין. ‫הם מי עובדת בשימו לפני פתורים ‫לו לפני ציין את. יום להתליזה קל, ‫חליפו לי מנאל. ‫שאפסדר, סבבה, זה גבוטים, ‫האנול, שאל תצמך, ‫מה אנחנו מוצאים? ‫שאנחנו עושים סקירות על מנעלים, ‫מנעלות מנעלים שלו, ‫חים עובדים, ‫שם לא חי תודה עדיאלים, ‫וגרומים להם להתפתח, ‫לשתפר, להגיר לסגים. ‫כן. ‫אגב, אני אגיד שזה מה שאין ‫שאני אגיד שזה מה ש. ‫התודה ראש החומוצי ושותף גם ‫לעורים כלפי ילדים. ‫זה שתחלתי להגיד על יום השלי העובד ‫שאנחנו מוצאים את התודה רצלעורים ‫של אוכלים ילדים קושיב, ‫ואזרנו לו צמוך. ‫בסדר, זה המקרש שלי. ‫אני אם. ‫לקות למדם השמעותית, ‫סיבה שסיימתי, ‫סמתי שישתה רים, ‫שנתרים משונים, ‫שניים, שניים, ‫תוקטורת, פרופסור, ‫זה מה אחוזים השני, ‫מה אחוז מה שייסטה? ‫זה מה אני בלי בגות, עד היום. ‫עשהי. ‫בסוף, מה את המוצאי אצלם? ‫את המוצאי אצלם? ‫זה שהם יודעים לפגן ‫על קישלונות טובים. ‫בסים לב. ‫לא דיבה את הלפגן קישלונות. ‫כן. ‫חס וכך לי ללפגן שלו טובים. ‫אין דבר ילפגן קישלות טובים, ‫הקישלות טובים. ‫יש פרס לעם הזון. ‫כרפרס המקשלונם בפוער. ‫לא קלים עובדת עובד, ‫שייזמו בנו, יצרו, ‫שקיעו, תכנינו, ‫היה תהליך ולא אצליך. ‫שאולי זמן קרם הזו, ‫למה אתם אתם פסקי שלונות? ‫הוא אומר, לא אתם פסקי שלונות? ‫לא יועצלחות. ‫זה בדיוק העניין. ‫כן. ‫כי חדג. דגומה של ניצן העובא שלי, ‫ניצקי העובא שלי. ‫למדע למבחן הוא אדמטיקה. ‫שביל המדע ולמדע ולשקי הרבה. ‫בסדר, והיא חוזרת לממבחן ‫ויקב לה שישים. ‫הגיעה לפחות החגב, ‫אבל הלול על דעתיקי, ידוקי, שקיעה. ‫חמולה. ‫הדגובה שלי יחשבתי קבה, ‫כמה תלמר המבחן הבא? ‫כן. ‫באתר חשת את גובות, לצערי ערב, ‫עדשובה. הראשונה רוב משמקשיב לנו יכול ששובה מצויינת על הפנים. התשובה הראשונה הורגת לאלדת המוטיבצי, נעד תשובה הראשונה. התשובה הראשונה אני אומר לה ניצא הנה הובה. לא קרה כלום. כולם מבחן בכתנה. שתויות אנחנו שמחים על ההיך, תלדה מוכשרת, התחכמה, תלמידי ואת הצליחי המבחן הבא. אם זו נשמעל חתוב על הפנים הרגתי לאלדת המוטיבציה. אין את גובה השנייה. גובה השנייה אני אומר לה, קפיצי! תותחית שלה, בנקבי שלפצת, צילה אפרטה עוזניים עכשיו. תותחית שלה, ואין כמוך. איזה כיף, כן, ברור לי אובה שציון זווה, אז מה? למי חפט בכלל? למי חפט? בחינתי ברבר שוימת חשוב להרחתי שלך. קרק משקיע, הקמד בונת עצמח, קרק מוכוונת מטרה, עשית הרבה יותר מכל הילדים אחים. בחינתי קיבלתי יותר מלשקיב בוטישים חמש שוממה. אגב, באותו איברסקרה, אנחנו אוהבינו גלידה, נתנו לכל אחד מילדים, כדור גלידה רבה אית, אמו למדחו גגים את ההצלחה של ניצן. זה לחגו קישנות טובים בסליחה, זה הווירה, שוב, אם זה התחלתי, הווירה, איזה הווירה נחסתך לחדר. כן. אני פוגשת ליור למטה, סלב, חייך אלה, איך, יחוק, אז הגדול גם פעם שעפרה. כשו עמוס וגם כשאלו. זה, אתכת דוקמה. רגר, רגר, אבל אני רוצה שם הספיק, אני רוצה שם הספיק שנייה. אז מה המדע, בואו נסקה מה עשינו עד עכשיו. המדע הראשון זה היכולת להצרק שצאים, כשרים, מש בהם ולהצר מחובהות. כן. וחד הדברים שאמרת, אז זה היכולת לנביע, ולמרת איך אפשר לעשות את זה, אמרת על המשל גילוי אכפתיות. לא, דיבטי אכפתיות, ואז הבאנו לשורה של כלים, שקשורים נגילו, אכפת דיברתי על פולופ, דיברתי אנחנו בערת עובדים, אחרת כולל, גם את פרקות, אני חושב, אני חושב, קורא את הפרטים הקטנים. כן, זה לא לזכור, זה, זה, תליך שאנחנו עושים של קישון, נקרא מחברת עובדים, דיברתי על עכשיו כמו עדג, גברנו על הנושא של חשוב ועוב, דיברנו על פרגום, דיברנו על אליחס וסדה, כן. דיברנו על לפגי אנקישנות טובים, ובואו נגיד עוד מילחת, כדי לסגור טרונסל, אני אולי עבירה, בסדר, כי זה נוסק כל כך עשוב, כן. אמרתי, שכשאני פוגש אחר, זה עם הכי אוכר הגדול ומשמעותי הזה, זה. כל מי שמקשיב לנו, ירד אישה שנשים, שכשהוא צריך לעבוד איתם, הוא ישר מחייך, אז זה כיף, אחי, מאומר לו נורא, זה מסימא קצרה, מה ירמח? עוסקר ואילד, דבר איזם משפט נפלה, הוא אמר, ישנם כאלה, שמיבים איתם אפשר לאן שהם הולכים ויש כאלה, המיבים או שרקשי הם הולכים. אז חושב, הגב שביברית, חגדילו לעשות, כן. כשנתנו, ביטוי שאומר את הדבר S-EZ, יש ביטוי שניקה, פרצוף תחת, שכן, הוא צריך את ה-F-1 מחיוך. יש אנשים שתהודיה, שלום שאני אכש, לא לשנה מה, מה נושא מה פרק, מה מסמדת התבו, קוין כל תתקבל פרצוף תחת. יש, בעשור האחרון ביטוי אפילו יותר טוב שנקרא אנשים פוצאי השוון. פוצאי השוון. כשי, את חדוג מה, הייתי עברתי, ארצה לנלה של איזה שחברה, כל הנה, מנקל, מה שצוותי, מנכידי חכרי זה, כן, איך אני יכול להגיד זה בשידור, יושב מולי, מנהל, מה זה כפוצי השוון? אני יודע שלו צלמי מותנו, אני אררר הכלכה, שאתה תבין, אתה תבין מה מדובר, שאני חשוב שעה, אני יושב מול הפרצוף הזה ככה. אני יותר לכם רואים גבוט מקוב, וצוות מצח מקובה, הצחוסר מרוצות ו. אני יודע, את חושב, לי להים הרואה. זה זול כזאת שאלת, כן, כן. שבחרי שעה שאני יושב מול הפרצוף הזה, השיחה נגמרת, מישהו בשלת, אתה מכיד את זה ספרצון, שמיני שולדבר, אני רואה שמה הפרצוף הגיע. כן. אמרתי, מה יש לי על הפרצוף? הוא באומני תקשיב טובוז. הייתה ארצה המהולה. נקראתי מצרוק. חושב, חיוך. טוב את גם זה. גם זה נקנס כתוך הפתרח. אני שפה את הראשון שובר לי בראש שאני שאומר אותו, מסכנה הישתו. למה, בסוף, איזה אבירה נכנסתי, בעיגב אחד דברים הכלים לניעו לי. יש תהליך שהם חושים מנהלים, נקרא ריסט. בסדר? ריסט, זה אומר, שאני. נפלש אני נכנס לפור. וליו, אני שואל תצמי מה נכנס, איתי אגב דרוקח של חצי שנייה. כן. וכשמי מוסים את זה שבו היית. תצובת לב הזו. בידיוק. בידיוק. צריך לקמי, תחום שלהם שנקרא ניו למהברים, איזה. כן. שבו שמון לתכניקות מרכזיות שמשם, שימי הם שניים למהברים, תחום מרתק. אבל איזה שמי מוללנו כאילו כאילו חצי שנייה. ומגדירים. כשאני הגעתי לפה, רגל שם חסתי לדלת, הזאת של צלצלתי בהשוות השם ואחלתה. לא חלתה, ורגל לפני שנכנסתי, רוגה, סדר, מחובה נותמתרה, חום, הם פתיה, פרגון, ונבחר אחד, שנכנסתי לתוך הסיכה הייתך. נומה בחרתה. תלוך, אייב לחסוף. אוקיי, רגע, אני חייב להספיק. אוקיי, יפה. אז דיברנו לגאלה. לא, הסתגיד. תוסוכה. כן, נומה. נומה. בחרתי מיקוד. מיקוד. כי יש לי נטייה בסיכות כאלה נמוד הסוצייתיבי. אז מה שקורה, אני יכול, את יכול לשאולתי שאלה. תודה על. משהו, שואייה, משתשו. אז אני לגמרי שוכח את הנושא, אני מדבר איתך שווה שעה רק על הנושא הזה. וכזה אתה בין הדמנייה. וכפי זה אתה פקיד שלי, מיקוד. נכון, אני חייב להספיק. יפה. אז בוא נתמק, אז דיברנו על הראשון הכי הרבה בעצם, מתוך הזמן של הפרקי גם אמרת על אליףני, הראשון הוא הכי חשוב ועליו נתמברך הכי הרבה ותשאלה. לא נתמפשאלה, אני לא יודע את זה. אני לא יודע את זה, אני לא יודע את זה. אז בוא נתמפרך על השלושה אחרים, ועזי הלך. שאתה נותנת, או אומר שיש, אודי תרטוב מבנו. כן, נשפה. אני רואה. אני רוצה. אני רוצה. בוא נתמפרך על כל הנגידת, כל האחרים. כל השלושה אחרי. אני נזכיר ממש בקצרה. אוקיי. פוצח לי זר. זה לא התכנות. זה של יורד, נורא הרוצה שיהיה להיות השיר ושיהיה לו זה ושיהיה לו זה, זה נורא נחמד. אבל אז דורש שני דברים. שני דברים השמעותיים, הראשון זה הנושא של מקוד. ונזיר לפני צטטת את בריינטרסי, בריינטרסי הוא אך חוקר של אפקטיביות, חוקר את המילייה של אנשים אחי, אחי, אחי, אפקטיבים. וכשאנחנו מסתכלים, הם מחירים שלום, מחירים, מחירים. חוקים, מה נפיין, במודר, הבא ביותר אנשים, שם מספיקים מלא. זאת אומרת, הם מספיקים מיאדברים. וכל בכאפ, וזה. תמגלש הדבר שהכים, מפיין אותם. זה שהיומן שלהם, מה לבי פעולות אי למטהרות אי. דונוסבר. כן. מה תראות אי, זה שמעיתי שואל, עכשיו את ליור, תגיד, שלוש שאני מהם. תמי של של שעד דברים, הכי חשובים, שאתה רוצה להיות איתם. תפים עושים את זה שנה מהיום, דרך אגב, זאת הלוי בפורמט, אם נעלים, בעבודה, לפי עושים את זה חצי שנה. כן. שלושד דברים הכי משמעותי, שם חיקית, מה זאת אומרת? אני לא כך בונסה את זה שנה מהיום. שנה מהיום, ליור אומר לי אתקשיב, זה הייתה שנה הכי טובה, שאני יכול לדמי, אני לא יכול לדמיין שאני יותר טובה מהיום. מה שלושד דברים, שיהיה מקו, אתה אומר לי זה על השנה הזאת. כן. זה המטרות אי שלך. עכשיו אני לא כך את ליור אומר לו, כל אחד מהמטרות אי האלה, אני חושבתי חתוב לי, שלוש פעולות, שהיא מה אתה עושה אותם, סביר להניח שתגל המטרות אי. כן. אלא פעולות אי, זאת אומרת שאלוש פעולות לכל מטרה. תעולך לאנשים, שמסופרפקטיבים, היומן שלהם מלא בפעולות אי למטרות אי. כן. תעלוקי החלטי האנשים פחות פקטיבים, היומן שלהם מלא בפעולות בי למטרות, פיסטום את דברים חשובים. לא דברים שהם לא מעוטין. כן. אבל היוםמן שלהם מלא בזה, קטיבצי לבוא עושים מקום את דברים אחרי. סתם לי. סיכה לפני. אז בסוף, זאת הנקודה, המקוד. כן. הסיפור ממש מפורסם, שמפייה באמת אחתה, ביוגרפיות, רואו, בחיים, אחד הביוגרפיות של וורן באפת. וסיפור על. תייס שלו. טוב, אין באפתיש, מטוס פרטי. אני עושרים בזוק או מטוס, אני עוזר חייר, אבל לא מזלם שני על הסיפור. והוא להתלעת מתיסה לתיסה עם התחילים להתחבר. וורן באפת, אומא גלות הקשיב. התערבות על אינטלגנט, מחלק מהמקלו מנקלים שאני עובד איתם. למה אתה נאג מונית בשמיים? ואומר, לא תקשיב, באמת שיש לי המון מחשבות, ואומר, קיוונים, ולא דם הלחלית, ואני טוב בהרבה דברים. והוא נופל מאוד תקשיב, בנסיפה שוט. פעם בה, שאתה מגיע לפר. תביא לי, שרים דברים שאתה עובד עליה. שרים דברים שאתה פחלטחה, את המון קרוצה לסייב. מגיע אמר, מגיע לתיסה הבא, ומביא לו את הדברים, הוא יושבי טוב, הוא אומר לו, תקיף לי את השלובי, גול, את השלושה חיקריטים. ומקיף לו את השלושה חיקריטים. ואז הוא אומר לו, הם לא העניין. שבעי שרחים ממניין. זה הויבים שלך. על תאיז לי, תעסק בכל האחרים. בידיוק. זה הדבר המסוכן. זה מה שמסקן אותך. זה הנקודה של המקוד. כן. זה הנקודה של המקוד. אוקיי, אז אני חוזר אחורה, המנהבה הוא תפח הרוך, בתוך תפח הרוך, תפח הרוך, אמרתי, יש לי עניינים, אחד מקוד והשני הוא. שני הוא כמה אני, מוכן לבטר היום? ההפתקידי, שאלי יותר מחר. ההפתימאוד. ופה נגיד לחזי, נין של מנטליות. כן. אחד הדברים שאני מלמד סטודנטים מתי לצייפה, אפשר הקדישה לזה פרק שלהם, זה נושא כל כך מעניין. זה נושא שנקרא, "טרופולוגיה שלהוני". מה זה אנטרופולוגיה שלהוני? איזה הרחים אנחנו מוצאים שקשורים להוני, כן? אנחנו במחקה, מוצאים שאלשים, גם אם זוכים בפרס גדול בלוטו, ילדנייה, שרחקן קודורי, גדול ולמופרסם. ברוב גדול של המקרים הם חוזרים למצב הקודם. כן. למהקיוני הוא לא רק על כליוגם מנתלי? כן. ומי שעבדי משפחות עם מצוקה מכיר את הדבר הזה? אתה יודע, כשתאולך להישראלים, ואת שולדם, מה הכי חשוב לך? הכי חשוב, מה הכי משמעותי לך? במחר, זוגיות, משפחה? משפחה, כן. כן, זכוזר על עצמו בישראל, אגב, תופע הישראלית. כן. בשם דינות מהדבר שלון שולה? אהההה. שם דורף פותחות, סליחה. עושר כסף? כסף, כסף, כסף. ישראל מיני מרוד מאוד משפחתית. בסדר? כן. כתי. בסדר, רואים את זה בתודה? בידיים וברגליים, לא רק את הוריתי. יש סמן, קלית שספרה לי, גם סמן, שמי רווקה. בסדר? בייבט, הרבהים ומשהו, ימל איתה כשיב מרגשתנית, רווקה מעל גיל שלושים בישראל, מתחילים להכיר לחסירים משוחורים. כן. זה, אנחנו מדינה משפחתית, לוחץ, זכל. כן, כן. לוחץת ולא. אז מייה, אם אנחנו קודם על מקוד, בוא נשל שאלה, כמה יש קטע בזה השבוע? אצל פרסה חשוב, לא מנותי. לא עושה שמוע מחשוב חי. עושה שמוע ביומן, תראה לי ביומן, צריך קודם ביומן? כן. עכשיו אני אומר דבר אחר. אני אומר כמה אני בונת עצמי, כמה אני מבין מה שלב הבא, וככה הול, שישי מתר מתפתחים, מתר מתקדמדי דיברתי על זה בקשר של עוני. אחד הדברים שאתה מוצץ, אני שפחות שיוצאות מהוני, שמית קדמים כלכלית, זה השקע, יש מחקר מירתק של הכרוב השאלו, בני נור שעובדים. אני לא נשפה 28 הישראל, למה אתה עובד? זה עוד יותר מתחזק של שואל בני 20 וקצת. זה נוכח, בוא נכח, בגמעת, תרוכח בחו בין 20 ו 23 ו 4, ותשולתו למה אתה עובד? שבתרוכח ילדים, זה 20 שלושה רוב, וכי שמייבחינתי זה ילדים, תרוכח ילדים, שישלם בחוות היותר את אותה רמת חיים. חלקונים לך, שכסף. כן. אני מבטה שלו, וכי מונים לחיובד בשביל להפתח. שביל הדבר הבא. זה נותנים מסיון, זה נותנים לידה, נותנים מקפצה לשלב הבא. כן. ההבדל בהתפרטות אחר כך הוא אדיר. כן. כשאני מדבר על, כמה נמוכה לבטר היום כדי להשקיע בה, כדי להשיע לי יותר בהמשך, זה נכון בכל לבר. כן. זה נכון גם לקסף, כמה נמשקיע, האם אני באמת לו כך כל חודש של יחוז מסוים המחנסה שלך לשקעות, זה נכון גם בזוגיות, אני אף מת, אני גם מור, גם לנו להשקיב את העילדים, גם לנו סרט הבית, אני מתעוד, אני מת. קמה נמשקיע עכשיו בסך האם בזוג שלא מרוץ ששניינו מתים לשון, או קמה נמשקיע בספורט. כל דבר כזה זה השקע. כן. וצריך להגיד לגבי, אני אנאזי של השקעה שזה איניין של מנטליות. לכן איניין הזה, יכול לתפתח להתקדם כל כך תלויה, אתם מחכה אחד מטורף שנסה, ובדק את אחד המנבים הכי טובים למצב סרצי האוכונומי של ילד, וזה מי השכנים שלו. מצב סרצי האוכונומי של השכנים שלו. קיזייניין של תחבות, מנטליות של שקעות התחבות. שברגע לפני שאתה אומר לי, אז הגורם הראשון היה הגורם של יכול לצרוק שרים חברתיים ליצור מחוברות, והגורם השני היה יכול לצרו, יכול לצרו, תכנול לצבח הרוך, שמורכב משנה דברים. יגיד את זה בשבילך. לא, אבל אני כן רוצה להגיד רק על הדבר השני שבצורה מאוד מעניינת, זה זכיר לימה שושוקי, הוא מתחום הנהול זמן, אבל הוא לא גיע בדיוק באותו מקום, שזה המתריצת אי זה נאור, של החשוב בחוב לא חשוב לא דחוב, כן חשוב תתתתתתתתה, ושיש המתמיד את השליש, שהוא השליש על הדעתי, הוא מנבא, מי מצליח להתקדם בחיים, זה השליש על החשוב ולא דחוב. הדקמה אני מוכן להתעסק בדברים שאני מבין שהם חשובים, אבל הם לא תחופים, נגיד ללכת ללמוד זכיל חדש. חשוב אבל לא דחוב, כן, לכל את חיל מחר, נפרצים מהסוף, לעשות קושר, לעשות את. אתם מתרות ומסימות במלצרוקים, אתם מתחת ככה את חופות. כן, כן. אבל בסוף, כמו שאתה אומר, לעשות ספורטויהם בבוקר, בסדר, זה לא דחוב בגלל חייט, את צרכה לבורח את כל כך שלכר, שלימנוי של הרשת, אז זה סיתי בחדר ושווה. עכשיו ספורטויהם בבוקר, לא דחוב. כן. ולשוות היום עם שתי ולהתחבק, בזה לא דחוב, וללכת וכמו שאמרת, על ילמוד טור חדש, כי מבאיס לי, ונוסלח לך דשל מקום אחר, זה לא דחוב. כן. בגלל זה, זה מפסיד. כן. אז אני אגיד רק את המשפט שאני אכיור הבנוסרי של המטריצה הזאת ורנסגל חברי הטוב שאינו מלמדים בנוס קול, ולנוס קול פעם, אלינו, זה סטרט, וזה התחילים סדנאות פיזיות. אז היינו מלמדית פטריזיטייזנאה, אז רנת המיד היה אומר את הדוגמה הבא. כל פעם שישתי, רוצה שנצא בערב, אני אומר למה מי לא השבוע, אני גםור. אז אומר, ביום שהיא תגיד לי, מה מי אני רוצה להתגרש? אז יהיה גם תשוב, גם בחוף. אז הדיב, עבוד על זה. סיפור, שקופה מוסליק וטשב הלב, ששואלים אנשים, תודה, תלוקח גינה. תעוזב אותך שב, אישך שנים לא הייתה בגינה, תחוזר מהמוליקרות. אני מצפה לראות עסבים, ממלא את דברים. כן. תחוזר, גינה יפייפיה, מגוזם את מתופחת. מה אתה מבין? שגן, אני אחר, תיפל בגינה. זה כמה מזלית, שמעומו את הזמבר? יפה, אז רגע, אז תגיד לי רק את השני מנבים האחרונים. אני לא תמראה בקוטרת. בסדר, כן. אוקיי, שאני אמרת. כן, אני אמרת. אמרת. הראשון, זה יכולת לקחת השלישי, יכולת לקחת סיכונים טובים. אוקיי. אני לא כנס לזה לא. אני לא כנס לזה לא. אני כנס, אני כנס כאן אספר, רגע. כן. והרבי. והרבי הוא. במישות מחשבתי, צלש, פרוקטיבי הוא צלש גום, גורפמיינצי, את יש פה איזשהו גורי משאומד בפסיס שלושנם, אבל זה לא סרפה המחרצת. אוקיי, אז אנחנו נשית. אז כל כל גורפמיינצי, יש לנו אחר לשלד, אתי שני פרקים, אז מלחזור לשם, ועל זה שהוא מרכיב נוסף שיש בפסיס שלושנם. כן. אבל זה באמת לפעם אחרת. אוקיי, אז תשמע, כל כל, אתה תחזור לפושוב, כי אנחנו נעשה עוד פרק על נושא אחר, פשוט משקרה עכשיו זה שאני בתוך הראש, אמרתי אולי אני, אני שכנע אותך לעשות, את הפרק השני על השני גורמים האחרים, אבל לא, יש לי עוד נושא שאני רוצה לסחוט ממחר, אז בעוד כמה שבועות פנטישמיהו עוד פרק עם עוז, אבל לבינטיים תודה רבה. רגע, נפולגנטנטר, לא רנצור, איך להם על הגנטור? על ההרוח והבמםה, והלמקום, איזה מלאנה. שזה מלאנה. שאיזה מלאנה. עוד משמעותיים, שכל עובד כל מלצר להקיר אותם, כל יום מה חשובה, ואני גם שוב, אז מין את כולם להפוז כפת שלנו של הכל פסיכולוגיה. יפה מאוד, יפה מאוד. אוקיי, אז חברת, תיסו בזהירות, תיסו בזהירות, תיו זהירים, אנחנו עכשיו בין מלחמות מה שאני קרה, אז אני מקווה שיהיה רק שקט ושקט. מלחמות, תפסימי, הוא להן אנחנו בסוף כל המלחמות, לא יודע, תיפוך שלום. סוף כולה מלחמות. נכון? בבדעי, בבדעי, אני פתח פוערות, תהרוצי אומרת זה, וחברים. כיף להקליט שוב פרקים, לפגיש בשם פועה, לך בה. תתדא� orchestra