האם שווה להשקיע בנדל״ן משרדים - עם צחי אגסי | פשוט נדל״ן, פרק 149

שעה לא מוברוכים בו באים לפרק בספר, 100, 40 ותי שר, של פשוטנדלן. אני אעב שפינרד מנקל ובעלים של קפטנימפסט, נשו לי מגלי, אבא שלי, ארה ודקל, ועיתי בצד השני של השלוחן, "צחי הגסי". מה שלום חי? -היה, משלום חם, מצוין, תודה. אחר, מהולגם? תנתננו ככה, זה סכירה של מיזה צחי. צחי, צחי הגסי בין 40, 4 אליהם, בית אחד ישראל, רווק, מתעסק וערב למעלה, 20 שנה, בשוקה הנדלן, בשנים האחרונות יותר, בשוקה הנדל עם מסודם, כמעט, אחר ורקוית הלביב. ועלה, מאוד נישה, מאוד נישה, פעמיים, ישכה. נישה, ספציפי, כן. הצפר כאילו בואו נלחה חורר בזמן, אמרתי, 20 שנה, מהמביא אותך בגיל 26 לתחיל להסתכל על אולמה נדלן ואין זה היה במסודים או שזה לעת להדיד גלגל לשם. המטש, 20 שנה, אחורה, אם אני אלך אחורה, זה נקיבלתי יצד אף כמהות טובה מהחבר מאוד קרוב, שלי חיפשתי את ארקי בכלל בעולם עצמאי. בזמןו, אדגיל 27, שעשינו כל מיני עבודות חלטורה, אבל נובברם, אבל נובזה, רצינו לתחיל לעשות עבודות המטיות. חבר מאוד טוב שלי בשם בחוב מאוד מוכר, בשם הדייזה. ישבתי טוב, יש על דיודות הגיד עדי. אני רוצה להתחיל לעשות קריר האמיתית, מה אני עשה? אז הדיינתן לי אתצע שתלחתי להביא אותה הרבה פעמים עלה, והמרתי, והמר לי, תסתכל על הסביבה שהסתכל על החברים, ותסתכל על הלילייסטל, חר מישהו שהלילייסטל של עודומים או דלילייסטל שלך. ולכתה זה משהו עושה. ובכנו באמת מקרוב את כל החברים בזמןו. ביש לי חבר מאוד טוב בשם דני בשם, שבזמןו את הסק בי הזמות תדלם. ואני רק לקאילו הלילייסטל שלום מאוד נוצץ וזור. ויום אחרי זית קשרת אלה, והמרתי לודן אין ובל עבוד איתך. והוא אמר לי מה המסטומה, את המרתי לודן אין ובל עבוד איתך וזה בחינם. איפה? הוא ישר כפצל המציאה. יש פותי פראשון, נביא שלו עושה המלב. זה כן, ככה דחפתי את עצמח מסתי את הרגל בדיילת, ובאמת תכנו לעבוד, אחרי של שאחר דשים ניינו שותפים ותכנו לעשות את הפרויקט הראשון שלנו בתל אביב. שזה יזמות, מה זה? זה פתל זמות נדלן למגורים, זה בפרויקט בדרך חייבו בתל אביב. תכנו לעבוד עליו, ומשם התגלגלנו לעוד ולעוד פרויקטים, כל היה בתחום המגורים. משם. אתרץ, מה הרמידה בערך כלל זה? הייתה ברמן פי תומת את המתחילים נות בניינים בתל אביב, מנגיש לי שיש פה איזה פר, שעלף תזרים היא כספי מנתה לי כאילו איך עשית את הדבר הזה, איך זה קרה? אז קודם כל הכפיצה למה אם לא הייתה ביום אחד, בין הברמן הזה, את הסקתי המון בשבוק ובמחירות, גם נבדיתי בין-מבין לבין. הכפיצה אם דני הייתה מאוד משמעותית, מהסיבה יחידה שדניק וריה הישר שנים ניסיון, דני הוא יותר יריים ובוגר מין בגיד, היה לו כבר הישר שנים שניסיון עליי, הוא כבר היה וזרה נכנס לתוך פרויקטים, ואני פשוט יצטרפתי כאיזה שהוא קור, שוטף. -וינג מן. -בטור האוינג מן. ולקח תקופה עד שניון הוא שוטפים שווים, אבל זה גם קרה ביום שחדרך, אבל זאת הייתה תחילת הדבר. כן, כן. -אוקיי, אז זה גם התיפ שני כאילו, שאנחנו צריכים להסתכל על מי ששאנחנו רוצים לתקמור ופשוט כאילו לעת לך צוב את הדרך לשם, הכאילו. כן, כן. -אתה מי תמצא לך, את המנטור, זה משהו שאני תמיד דוגל בו, למצוא בכל סביבה שאתה תמצא, שאתה נמצא בתמת, תחתור, להתישאף להיות עם אנשים שם יותר טובים, יותר מוצלחים יוכר, ושיש כמה ללמוד. וגם פרק מ-48 אמרת את אותו טיפ, כי אני רשת זה יש וזה משהו. -כן. אוקיי, אז בוא נמשיך על הבציר הזמן, ובאמת נכנס את ההבטחלתה בעתם לקנס העולם האזמות למגורים. נכון. -מתי קרה השיף את התחלת להצק במסדים. משרדים קרה בזמן תקופת הקורונה, קצת לחריה, כן, ראינו שעשו קבעצם די נבלם וקרובו כמדברים, עכשיו הוא הורכדן בשם מדוע הגעשי, שגם לא פעיל בתור הורכדן, יש שני כבר מתווח בתחום על הדלן המשחרי. מי שיתעשק בשוק המגורים די מכירת השוק פער, את זה שוק שוק שוק מאוד קשוח. -כן. הוא אמנם ביקושים קשיכים, אבל היה זמים עצמה מומאות קשוח, זה תהליכים שלו קרים בשנים, מי שמתעשג המתחום התחום התיודש, זה תחום שהחולקה חדג המסר שנים בתחום המגורים. החוק הראשון של המדעתי תמידני, נחזור לדעני. תסים טוב, תסים טוב, תוב לב, איפה אתה משקיע כל שקל, כי יודי שר שנים אתה עושה אותו בחזרה. -כן. זה לא כסף מהיר, זה השקעות, זה לא כך חמון המון זמן, לעשות סקי הזמוד במדעת ישראל. זה משהו שבה הליכה רגע, מגלל הרגולציה, התהליכ הראשוי, הבנייה, כל מה שקורה פה במהלחדך בעצם, לא כך לנו לפעמים עשרות, אפילו עשרות שאני, לא רק איזושהי גם עשרות שאני, בתח ובטח שמדובר על הסכמות הארים בפרוקטים של טעמה ופרוקטים של פינוי בנוי, אנחנו כארם זאתה לכם רוקים. אותי באופן אישי, כמישהו שבה גם התחום המחירות ומי, עצקים שהם יותר קש פלוי, קש פלוידים נקרא להם, אף פעם לא התחברתי לזה, יותר מדי. כי זה ממש דווחרוך, אני עבירות הארויים העיר, הרייטרנו וזנבא'ס, מה שרחום, זה משהו שאני רוצה לראות אותו בליפי מטרק צרים, לא בליל לסמת הקסב עכשיו לבושת עוד עוד עשרות, אני מאוד צהל לבוש את הקסף עוד שלושה, או ארבע החודשים. וכך עברתי בעצם נתחום שהוא תחום המשרדים, מתחנו להתעסק בעצם לקחתי את כל מה שאני יודע מה עולם היה זמות, מהעולם הבנייה, מהעולם התכנון. יש לך איזה שהיא עכשיו, שהיא דרגל תפשת מהנקולה שתכן. מנה לסקים וממון, במהל החדרך, גם הייתי שתף בעיזה, שהיא כרנד שהיא תסכה במימון של הדלן. זה עכשיו עוד שאתה עובר אותן תוך כדי, רק אלה אם אני לא תעורג בשנים האחרונות התחילו, לעשות אז קלם הוא זדרת לכל משקשו לעניין הנדלן. כן, זה לא היה. אני מחזור שמונה בתוך שנים האדלן. כן, בארץ, כן. מחזור שמונה, כן. דעתה השניים בשנת, אז כאילו ארבע שנים, כן. אז בדיוק, בתקופה שלי זה לא היה, בתקופה שלי אם הייתה רוצה את הצכרן פרחוד, הפעם את המנטור שיילה מנדות חיוקה, הם המנדור הם חזקים, ובאמת ככה אתכנו ללמוד. נכון להעיום כשאנחנו מסתכלים על התקופה נוכחית, אנחנו הם צריכים היינו, היינו, היינו למדנו לבד. כן. צריכו לשדבר למדנו לבד. אבל מה אתה יזמות שיש השלים, ופתאום מה אתה שמסרדים זה שלושה באחודשים. איך זה גנית. זה לא שבנית המסרד בשלושה האחודשים נוכון. היופי במסרדים, זה יש לנו כמה איתרונות מאותיים. יש גם המון חסמונות, כן? אבל לפרחות בתחום הזה שאני מתעסק בו, יש כמה איתרונות מאותיים. קודם כאן לא אבאנו לתחום של בנייה. אוקיי. ניסיימתים היה זמות. אני ובנייה סיימנו זהו. אני ובנייה כבר לא חבר. אני חודכה פסו. כל מי שהתעסק שבשנייה, היה קבלת בנייה, זה חונלו וכך, היא צריכה כאן אגם כבר ראשמו, והוא תמיד אמר לי, מי שבוחר בישכי הבנייה, נועד להתמסכן זה כתוב בתורה. אולה. נועד להתמסכן. ישכי הבנייה הם קשים, ומי שעוסק בהם הוא ניסכי. מוחר בדרך קשה. עדיפ לי תרחק, כמה שיותר מהבנייה עצמה. זה נרשנשים שעובן, ושנשים שזה מה שהיה מנייה אותם, אני אגעתי למסכרה שפחות, אני פחות רוצה, את עסק בזה, אני יותר מתעסק במסחר. וכאן היכולות שלי לבוא לדי ביטוי מטורגבות. סטומרת, ברמת הפוטנציאל, כשאני רואה נכס לצאורך, אני אנחבר שיהם לצאורך, ומנהל הצדרגות הששמות נכסין, כשאנחנו בוחנים נכס וכל נכס נודלני, יש שלושה פרמת רמקרים, ואחרי זה זה כל השר. פרמת ראשון הוא כמובן לוקейשן. הייתי בתוך סטגית לוקейשן, אבל פרמת ראשינו גם לוקейשן. כמעט גם השלישי לוקейשן. אני אף תרח. אוקיי, אז לא הבטה. אבל אחרי זה ישת כמה דברים שאנחנו נסחל אהלית. מקדליהם וזה בעצם מימוש הפוטנציאל פרלוקאישן. נכסים של משרדים מאוד קל, זה איזשהו נכס שהייברמת העיקרון הוא פחות טיניין של פחירה את האישה, זה לא שישה נכס תחשום לבית, ורוצה להצבות אותו כמו שעודה. זה כלי עבודה. זה פרקטיק. זה בדיוק, זה כלי עבודה. ובכל משקשו לכלי עבודה, אנחנו יודעים להנות על הצרכים ולתת את המענה, ללקוח הסופי, כי גם העבת הרשה לקוח הסופי הוא ידוע ומוכר מראש, שאנחנו מתסכים היום בשוק המשרדים של תל אביב, אנחנו נותנים מענה לסדר גודל של אמרתי, אלפי חברות. נכון, לעיום, אם את סקל לסטרטת נאי שנתם, תמקירת את זה. כן. סדר גודל ששמונה תלפים חברות, אם אני לא תואר, חברות סטרטה בישראל, סדר גודל של קרוב ל-LF קרנות, מסוגים כאלה ואחרים, אז חברות שנוסגו על ידי פונדרים, תגילה בקמתה. אני הישלשים השבע. אתה אמבוגר. בעת, חברקט. כן, זה כן. פונדרים נעשו וחמש. פונדרים נעשו שלוש בהיכלק מהמקרים. פונדר בגג בנמנה שלושים. מעל גיל שלושים זה כבר מתחיל להיות חריד. אנחנו מדברים על פרסטיים, אם הם סגד נאים, זה חברה שבה הוא להקים סטרטה, בזה חברה שבה הוא עם יחולות, המון יחולות, מי יחדוי יחדות טכנולוגיות, אם שוק שלם שם מאמין בהם, אם קרנות, שמוכנות להסיעים הרבה כסף מהחורם, ובלתת להם את עצמם, סלבו ולהגיע להסתר את הפבה, להחברה הטכנולוגי, תברש את הדקרה להבהתון. כשחברה אלה באים ורוצים לקבל משרד הם הם בעצמם לא יודעים מה הם רוצים. כן. אנחנו יודעים מה הם רוצים. כן, חתוב. כאילו, ברור לא איך אתה יודע, אבל מה הם רוצים? כאילו מה את המחפה? מה את דברים שהם אמרת על אוקיישן? מה עוד? אי זה אופי. מעבר על אוקיישן, יש לנו עוד כמה פרמטרים. כבר החברי אלה מגיעים מההייחדות הטכנולוגי, יש להם ישיבה מסוימת. הם ישבו בישיבה מסוימת. אתוש ישבו הם ישבים בוופן ספס, יכול להיות שבאה חלק מהמקרים הם ישבו בצוותים. צריכים מאוד כמה חדרי שיבורת, ואם צריכים לרוב המקרים הם צריכו גם זה כמה פורמ בוטים וזה זורלונג'ה לנוחה לא. הם לא מחפשים רק את התחת לסימה לסליחה למילה לסימה לנקיסה, לא רק את המטרה שמחפשים גם את כל היקוס סיסטם שיש סביבה. אוקיי? כל מה שקשו למשרד, אנחנו יודעים לספק להם כי יש פרמטרים מסוימים ומדויקים שאנחנו יודעים לעבוד על פייהם. מה זה תומרת? אנחנו יודעים שהם משרד של 500 מטר במפתח של אחד לאסר, ידע לא הושיף 50 מובדים. אנחנו יודעים את זה. אנחנו יודעים של 50 מובדים את הצטח בהרחדה רשיבות אחדו ‫בואו צדרגות אל של כמה פאום בוטים ‫שיום הפוזרים בכלל, ‫בשיינו החלגיה מכל בין ‫שבשם דת עבודה לשישיהו לביאיה, ‫חלק מהמקרים, ‫את יודעת, דו-ה-ה-ה-ה-ה-פתוח בצורך העניין. ‫ישב באזור אחד, המחירות יישבו ‫באזורךר ותיאף רדה בהחקות. ‫אבל בכללי אנחנו דם ‫הקירים את הקווים הכלליים, ‫נכנועודים להנחותת בה לנכס, ‫לבנות את הנכס הזה, ‫אות לפני שהלקוח מגיע, ולמה זה חשוב? ‫הלקוח הטכנולוג היא לא נכנס ‫לנכס ברמת מהתפת כמו שהם מקובל פעם. ‫נכון, פעם הייתה לוקח נכנס. ‫ואז הוא מוכר, התוסיפו את זה, ‫ואתם כבל בתון חלק כזה, ‫בצח. -בידיו. ‫כן, כך תנכס, ככה אותו לעשר שני, ‫ואז שבו אני אתחילו עוציא מיליון ‫שתיים שאלו שואת תחנן, ‫ואני שבאים תחנן את ומתחי את ההזור ‫למפתב כאילו זה, ‫וכל התהליך הזה, ‫כך הצוף הבני האחולקחת בין שישה חודשים לשנה. ‫הסטום על שבאצם, ‫אתה. מי לקוח שואת, ‫הסטר טפיסט, ‫הבה על משרד שכנח שמיסד ‫ואנו מושג מהמרסים עלה. ‫שניים. ‫-אוקיי. -שניים על הכוחות שלי. ‫שניים על הכוחות שלי והתפקיד שלי היום, ‫כבר אוקר שאשר ביניהם, ‫זה בעצם להגיע להביא את הנכס ‫למצב האופטימלי מבחינת ‫המימוש הפוטנציאל שלו, ‫ולהסוכר להצות את הכניסה ‫הקלה ביותר להנגיש לו את הנכס בצורה הקלה ואני אמה ביותר, ‫בלוחות הזמנים המים ביותר. ‫למה. ‫חברת סטרטאפ יש לה עוד אלמנט מאוד מאוד מעניין, ‫והוא אלמנט הזמן. ‫חברת סטרטאפשיגיסה עכשיו ‫השרה מיליון דולר. ‫-השלרן וייק. -שלרן וייק. ‫-כן. -אי תוך. ‫חוצה עם ההרגע שהיגיסה ‫השרה מיליון דולר, ‫הורוצה לשבת בנכס, ‫הירוצה לגעי סמפתחים, ‫הירוצה להריצ את התוכנית הקללית שלה, ‫ואני חס הזה הספיק להלסת הגורי ‫שבין של הראשנתיים. ‫אין לזמן להתעסק בתכנון, ‫אין לזמן להתעסק בעיצום, ‫הירוצה להתעסק בלפתיח. -כן. ‫אחרי שנתיים, ‫היא כנראה את עשה עוד גיוס. ‫ואז כנראה שתקדל במסרה לבא, ‫כנראה למסרה לבא. ‫ואז יקבל אותי צריך נחס כזה, ‫באוקזגודי, כנראה צריך כפול, ‫הוא משולש. -כן. ‫או שהיא תתפוגג, ‫או שהיא תחפיל את עצמה. ‫ואז יצאיך עליו פשוט לעבור לנכס הבא, ‫מה קורה בנכס הבא, ‫אחבר רוצים לעזוב עם הלפטופים, ‫ולהגר המסעד הבא. ‫הם לא רוצים להם קורת עציות, ‫הם לא רוצים להתחיל לחפש מקומות חדשיים, ‫הם לא רוצים להתחיל להיפטיר המחוזים. ‫הם רוצים להזוב את הנכס, ‫איזיז ולהיכנס לנכס הבא. ‫כאן אנחנו נחסים את המונה. ‫אנחנו יודעים בעצם לתת את המונה ‫זה של החברה מאשליו, שירו ממש, ממש, ‫ממש בסיסי, זאת אומרת, ‫זה חברות ברמת הפרסיט בו ומכן. ‫אוקיי, חברות שרק עכשיו גיסו ‫את האונרישונים שלהם. ‫להכניס אותם ישר, כמו בפרקוי, ‫להכניס אותם ישר, ‫לתוך הנכס החדש, אוקיי. ‫צלצלו לנו ברגע שהתמוסים את הגיוס ‫הבה ותמוסים גיוס נורמלי, ‫התמוצים לקפות, אנחנו נוציא אותכם ‫הנכס ונכס תמונה נכס הבא. ‫וככה אנחנו בעצם. ‫-סומע, אוקיי. ‫מי הסוכר של הנכסתה, ‫או ה. ‫-על כוח. ‫-על כוח. ‫על הכוח הוא הסוכר הסופי שלנו. ‫אנחנו יש לנו כמה שיטות עבודה, ‫יש נכסים שאנחנו מחסיקים אותם ‫בבאלות שלנו. ‫-כן. -כן. ‫סתם מרד שאנחנו נעשוכרים הרשעים, ‫וויזו אנחנו מחסים סוכרים משנה. ‫באהי סוכרים שאנחנו מחסים ‫את המשירות לבה, ‫אני חסים אחרים שאנחנו מנעלים ‫לאמת כל היות. -כן. ‫הדוגמה. ‫-פורק דווין שאתה מכיר? ‫-בטח. -בטח. ‫פורק דווין שיהיה לנו כתבה ‫לבוגלופס לדעת אלף נסד הגודש שלושה שבו אותו על חודש, ‫עלינו באופן אישי. ‫-למה. ‫פורק דווין שזה פורק ‫שעלף סבאל מספקתתין. ‫-כן. --אצ יש לנו. ‫-אצ יש לך תבוב, כן. ‫-אבי, חדבוב. -כן. ‫אז מה שקרה? ‫-אני משחקת בבור בקירי, אז אני רואי. ‫אז את הקווירית אתה דחפורים ‫שעוריד איש המתבניינם. -כן. ‫אז מה שקרה בפורק דווין ‫שאגב דיאז, ‫ארב גיית התיא, ‫לאנחנו היינו מעורבים ‫שמה בשלוש הסקרות, ‫שנכיש מקרה. ‫-תפוצץ. -וונשת. ‫וונשת. -רגע, אבל זה מלום. ‫כאילו זה, אני מכיר זה שזה ביקר מגורים, ‫לא, שאני מפספת אותם. -יש. ‫יש נמי גדל מגורים שזה הצפוני ‫ועדוריםי, הצפוני חתבתתי. ‫כן. ‫כמובן יש לנו את המבנה ‫מרכמי של הישר קומות, שאתה רואו אותו מאוד קצת. -אז אחר קטלן. ‫בזה אחר לקמי שאתה. ‫-ישם בריכה למעלה, נכון? ‫זה שאתה בריכה שמתברת בינבנה. ‫-בנהביננים. ‫באה, אני חס המסחרי ‫השוות חרח עברות, ‫ממרות רציניות כמו AI-2N1 לב, ‫אתה מתמקיר חברה של אמנון שחשו. ‫שוות שם על סד הגודי של מעל ששתלפים את, ‫ראש לנו חברות כמו פרדוקסקרן, ‫שנקראת כרן אין טרי. ‫אנחנו יכולים לעשותנו בעצמנו ‫לא מעט חברות, ‫מתחום מה, בעיקר, ‫מתחום מה AI ומתחום הסייבר. ‫הוא באים ושבים שם. ‫-הוא קטלן. -כן. ‫מתאמקום, מקרים, ‫מתאמקום, החברה, ‫שבים שם. ‫בפרויקט הספציפי הזה, ‫לצור רחייניה, ‫ננתן אחד דוגמה. ‫יש לא מעט בעלי נחסים שהם השקים. ‫התגן השם הקבוצת רחישה, כמו שמכות הדירות, ‫כך הגם החוהות הנחסים המסחרים. ‫מה שקרה בפרויקט דווין, ‫שזה שחלק מה בעלים, ‫הוא בעלים שהוא לא מתעסק ‫במהלך היום יום הסדיר שלו, בין עדלן. ‫חברה שכנו את זה כשקה. -כן. ‫הם ציפו שקשם, ‫כנו את הנכס לפני שבע ושמונה שאני, ‫הם ציפו שקשי הנכס שמקבלו מופטח, ‫יבו אליהם הסוכר, הגדליים שומים, ‫שלאום נעים מאוד, כמה הנכס הולה, ‫כחות הכסף למטר, ‫ואתנו לנו נשפץ, ואנחנו נעשה, ‫ואתנו זה כמו שיקר את הקרה וענו. ‫השוק השתנה. ‫הסוכרן כבר לא רוצים מעטפת, ‫בטח ובטח סוכריה הייתק, ‫שסיפר דרך האם מובדים בלופים קצרים, ‫הם ממש לא רוצים את הנכס במצעמת, ‫ואת זה מרוצים נכס מוכן. ‫במקור לנו במקרה הזה, ‫נכסים שהם נשארו במצב מעטפת, ‫שלו קידמו אתם נרמת גמר. ‫נבריכים. ‫-אום תמוריכים, ‫שאנש נתיים גם שלוש. ‫והרנונה השוכקת. ‫-הרנונה לא שוכקת במקרה ‫ספציפי הזה, כאלה נכס שאת, ‫אוד לו איך לסטר אותו בפעם הראשונה, ‫אתה לא משלם ארנונה. ‫-השכרה. ‫-אבל דמי אני אול שוכטים. ‫-וקיי. ‫-וגם אחנות. ‫-וקיי. ‫תנשחת כך הוא כך כאלה טובה. ‫-וגם המשכנת. ‫-כן. ‫אז הכל נגדך, ‫אבל בסך הכל את הגמלו יכול לקבל תחלתה. ‫-אנו מבין, רגע. ‫-אני נכבני בן נכס כזה. ‫כניתי שילמתי מיליונים, ‫כאילו בסוף זה פריינוקאיישן. ‫בזמן הו, בפרויקט דווין של הצהורך, ‫אני אנשילמתה לפני שבע שני, ‫מצדו גודר של שבע עשרה ‫לושה כלמתר. ‫אבל כניתי לא דעמה, ‫כאילו, מאה מטר ומיליון שבע עמות. ‫-לא, כניתה מה, כניתה חמש מאוד. ‫-כן. ‫-וקיי. ‫אחני יכולה להחשוט לצמי ‫שדבר הזה שברק שנתיים, ‫כאילו, אני מדע מן דירה ‫של עכשיו כניתי בי, ‫אומר לדריקה חוצה, ‫הם אני כבר, מטולה סיירות כאילו. ‫אז ה-15, וזה נכון, ‫כשהנכון דברים על דירה, ‫כשהיא הבא מכיס חיישי, ‫ואתה בין אדם פרטיקת, ‫אז אני מסכים, ואנחנו כולה ‫לבסופו של דבר, וזה כמו ליזור כסף לפך, ‫באלחשוף שתבין ‫שחברות שהישקיו ‫בנכסים הספציפים האלה, ‫זה חברות של הכחות, ‫אנו למקום של זה, ‫חברות שיש להם, ‫הוא נמתירה, הוא נמתירות. ‫הוא תתראות, ‫הוא נמתי שכברות כנו את זה, ‫ואז זה מבנתם מלאי כזה, ‫זה לא. ‫זה לא בדיוק מלאה, ‫אבל זה עוד אפים, ‫-כן. ‫זה שיר, אז אני חסי שעה, ‫וזה אני חסמד כמה שנים, אוקיי, ‫לא קרה שום דבר, ‫החברה גם כך עושה מחזור שכמה, ‫מהות מיליונים בשנה, ‫אנחנו נתאים לא מעט שירותים ‫לחברות מהסוג הזה, ‫וזה עוד נכס שאומד על המדף. ‫אבל אז אני הומד, ‫ואני מסתכל, ואני מסתכל על הנכס, ‫ואני אומר, "הלמה נכס הזה, ‫הוא מה זה אני יוצר קשה ‫ממד על הנכס, ‫ואני הוא עוד תקשיב, ‫אני מבין שאני חסרק, ‫אתה מפסיד פה כסף כל יום, ‫למה אתה עושה את זה? ‫רוב המקרים אני ישמע את התשובה, ‫לא ממש אכפת לי, ‫זה מחכה לזמן ולרגע הנכון. ‫-אז כך. -אבל אז מגיעים הביצועים ‫שאנחנו מרין גם לשכנים, ‫ואז כל המוציאים אותו דבר. ‫במען אנחנו עושים, ‫אנחנו בעצם לא קחים את הנכס הזה, ‫מאצרים לא איזה שהיא פרוגרם הראשונה, ‫מאפיינים אותו, ‫בסוג החלל הטכנולוגי, כמו שזבר, ‫התלכה, מוציאים, ‫מאצרים לא עד מיוד גם, ‫מאצרים, מתחילים להצרת הביצוע, ‫אז תומרת, אנחנו נכנסים לביצוע ‫של הפרויקט, ואז מגיע הסוכר. ‫כשעשוכר רואה שיש עבודה, ‫אז מתחילים לבוא הביקושים. -כן. ‫אפך הדחי גדול של בעלי הלכסים, ‫אני לא רוצה לבנות ואז לרוס. -כן. ‫כן, הממקריות שאנחנו מחסת לתמונה. ‫לכל זור, יש את האיפיול שלו, ‫יש לו הצוגה לקוח שלו. ‫זה לא מוזר שסיטת עתמוב ‫אז לא ישו כמה מסרדים דווקא בתקופה הכי גרוע של שווקא מסרדים, ‫דווקא בהרגע שכולם רואות זהו ‫מתו המסרדים מוברים עבור מהבית, ‫כאילו ואמרת השסיטת עתמוב בקורונה. ‫אתה לא מגיש שזה כאילו איך אתרו את העולם הזה ‫אתה ביקושים, ‫בחמש שנים האחרונות מה זה קורונה ‫שיהיה פתאום דרופ כזה גדול. ‫ושב, אנחנו רואים את הבני המסביב, ‫אנחנו נוסאים בעלון, ‫אם נוראים את המונופים, ‫אבל אני כאילו, ‫אם שמח לשמוע כזה מהסתכלות שלך, ‫האם זה שוק שעולך וגוסס, ‫או שוק שעולך ותופך, ‫או כאילו עוברים לעבוד מהבית, ‫אולו כאילו איך אתרו את זה? ‫תראה. ‫אתה שואל אותי בעצם מה קרה ‫לכל מי שישב כאילו, ‫הרי בסופר של דבר זה תקופה ‫של ישבוע על הגדר נקל. ‫כן, זה הדבר, זאת תקופה שישבוע על הגדר. ‫אבל זה לא באמת בום. ‫לצור חיינייה האנ. ‫העופוריה שקיים את בשנים האחרונות, ‫היא לא חיימת בגלל ששוק המסרדים ‫פיתאו איתורר ואיתך ילד פוצץ ‫באיזור הספציפי הזה. ‫הבקושים תמיד היו. ‫תמיד היו בקושים, הם לא אפסיקו להיות. ‫החלטות וכיפהון שהשוק ‫סווה על מהם בתקופת הקורונה, ‫הם אלה שהצרות השוק. ‫הוא הלשוק במצבו, ‫באלחו הרגיל, הוא שוק דואר. ‫הבקושים באזורים הספציפיים האלה ‫אוד פעם אנחנו לא מתעסקים ‫עם מסרדים בקריאתון, ‫אני לא יודע מה קורה בקריאתון. ‫וגם פחות בביתח תקו. ‫בטח ובביתח לא בכל מין מקומו ‫שאין יותר מהרוחוקים. ‫אנחנו מתעסקים באזור הפריים ‫של הפריים של הפריים, ‫הוא לא יודע מה שאולי, ‫הוא לא יודע מה זה לא ידע. ‫הוא לא יודע מה זה לא ידע. ‫הארבע יותר ממקום ישרדים. ‫זה לא המטר שתיושב, ‫בוא זה לא המשרד, ‫זה לא הקיסה שתיושב עליו. ‫זה האקוסיסטם, ‫המלאה זה שאתה הופך להיות חלק ממנו. ‫הרקבת הכלה מאוד תורמד, ‫ושבילה ועודים כרגע, ‫המייזור בתייהם וחולון ולמזור פתחתיגו, ‫לת אליוו. ‫התקופה שהרקבת הכלה, ‫אתה תחיל לעזור גם נעזורים כמו פתחתיגו, ‫אלא נעייד עובדים לכיוון בתחתיגו, ‫זה ברגע שתלביב תת מלא. ‫באז אנחנו הופכים ברגע ‫שהתабат הראשונה נזגרה, ‫נכון ומתדבת השנייה, ‫הכמו בפלבות. -כן. ‫תדבר הראשונה נזגרה, ‫מתכה לי סגרת, ‫התדבת השנייה והשלישית. ‫הביקושים, בעזורים האלה, ‫הם סופר קשיכים, ‫בעזורים שאנחנו הופדים עליהם, ‫הם סופר קשיכים, ‫והסיבות המאוד מאוד בורות ‫שהאקוסיסטם הוא מלא. -כן. ‫הוא חושל לך איך להביא ‫את עובד רכבת כאלה, רכבת כבדה. ‫אז עובד זה שהעובדי אייטק ‫בעוב המקרים הם 50 מחוז מהם. ‫באים בו פנאים. -אים בים בו פנאים? ‫בכורכינת. -כן. ‫הם את אייטיקיסט והתלוקא, ‫הם שחר של 50 מלפשיק ‫לבורות הו בחוזש. ‫וזה השחר, שאנחנו רואים קריג ‫בחסוך חברות שאנחנו עובדים. ‫איתה המסחר הממוצה. ‫סביני נחשת תגור ביטלביב. ‫אבל נניח שהבדזוק שחד על גר בתלביב ‫סגוער, ‫שאנחנו נניח שאתה. ‫באתי רצה פשוט להגיע ‫בתחבור הכלבי נוכבים, ‫אתה לא נמצא בתלביב, ‫אז לא נבוא לעבוד איתך. ‫התחרות האמיתית בעייטק היום ‫היא על עובד. -כן. ‫אז אנחנו רוצים לספק לו כמה ‫שיותר הם צעים בשביש שכן יבוא ‫וירצה לעבוד איתנו. ‫איך השנים האחרונות של המלחמה ‫ואחד יש פי אל שוקה מסדים? ‫החזות פעם המלחמה יצרחוסר ודעות. ‫ -כן. ‫באחוסר ודעות הזה בסופו של דבר ירד. ‫וכשחברות האלה בסופו של דבר ‫שהם באו לעבוד בתליה, ‫הם לא גיל לו את אליווי ומחדש. ‫ -כן. ‫בחדות פשוט. ‫-בצעו החלטות שהיו במגירה. ‫-כן. ‫-היו החלטות במגירה. ‫רצו להגיע למסד, ‫רצו להגדיל מסודים, ‫רצו להקחתות מסודים בסופו של דבר ‫לא הסועד זה מהסיבה שאתם בו. ‫במציאות שחוסר ודעות אנחנו לא נים. ‫יש מלחמה האלה, מלחמה. ‫יש מידינה האלה, מדינה. ‫כולם מדגל גלו כך. ‫זאת הסיבה בסופו של דבר שקשי המלחמה ‫אפסיקה והנחורי, ‫הוא איזשהו קיום מאוד מאוד חזק, ‫ביום שנגמרה מלחמת שאתם ‫יש שאתם ישראל ימים נקרא, הנה. ‫-כן. ‫-התחיל רן מטורף. ‫-כן. ‫כל ההסקהות שהיהו לנו על הגדיר ‫במי שחשנתיים, ‫מזגרו אותו חושיים שלו, ‫שמדבר את חי על הסרות. ‫-כן. ‫-שאפזלו הכאנה, אנחנו זה כל השוק. ‫מגדלים שהיו בביקושים, ‫סדר גודש, ‫שנתך דוגמה במגדל החדשת. ‫מגדל החדש, ‫שהוא דוגמה מאוד טובה ‫לשוק חופשי. ‫בעוודי לזרלי, ‫הוא מגדלים שם בבעלות חברות, ‫מובילות כמו אמרות וגבי, ‫הם שם חברות חזקות ‫היא תונות, הם יכולות ‫כם להחזיק רב המגדל רק, ‫ועדיין להחזיק את המחר. ‫גדל החדש, מגדל אמית, ‫הוא מרסיטה, ‫כל המגדלים האלה הם קצת שונים, ‫הם חוזקים על ידי בעלים פרטים. ‫אז את אומרת, כל מישרד ומסד ‫משוק הנא אותו. -נכון? ‫זה בניגוד לכלו כמו שם התאזריה, ‫לישרון, אזריה ליאל, ‫ששם הביתם, אתה משלם סחירות ‫לאותו בעלים של כל הבני? ‫נכון מאוד. -אוקיי. ‫היא התאמ, הוא חוזק על ידי בעלים פרטים ‫והבעלים הפרטים נכנסה מלחמה, אוקיי? ‫ופיתם נפע לי בעלים של משרד פרטי ‫שאומרזיק אלף מטר בסרונה, ‫בסליחה בחדשת שצרוכ העניין. ‫ובדיוק התפנה לא הסוכר ‫בתחילת המלחמה, ‫ולא נכנס לא עכשיו סוכר חדש, ‫שאבא שלו אלף מטר. ‫כתודי הקמם של מים על אלף מטר ‫כשם רקים? -לא. ‫נתחיל בדמי הנאול? -כן. ‫סרים שקל אמלתו. -אוקיי. ‫הוא חודש. -כן. ‫המשיך לערנונה? -כן. ‫-36. -אוקיי. ‫שקל אמלת תר. ‫אתה בדיפצית, לפרוחות השלושים ‫ששקלמתו זה על הנתו, ‫זה לא באו ברוטו. ‫אז יש רק כאילו הנכנס של איזה, ‫שאומר כזה, ולא משנה. ‫בגדול אתה בדיפצית ‫ש50 אלף שקל, ‫בכודש, אתה צריך להוציא מהקיס, ‫לא רק שאתה לא מכניס, אתה גם מוציא. ‫זה כל חודש. -כן. ‫אז כשבמה קורה, ‫כשהתניחס לסיטואציה הזאת ‫עם המסקר, עם המסרד וסקר, ‫במותיים שקלמתר בפעם האחרונה. ‫אז אחר חרון שני מטיים שקלמתר, ‫ואת הומד רק חודש. ‫מה עשיתה? ‫-הוא ראה את המחיר. ‫אוקיי. -כן. ‫כן, אתה בא, עם אתה בא אלים פרטיות, ‫הוא ראה את המחיר. ‫הוא ראה את למטשים, ‫לא בא, ראות למטשמונים, ‫לא בא, ראות למטשיםים, לא בא. ‫הוא ראה משהו נהלת חמסה ומתן ‫קלת את המצוקה בשוק, בואו מ-66. ‫מחיר עם ירדו תומתת ב-20 אחוז. ‫-כן. ‫-בזה קרה בבוב. ‫בזה מה שקרה בתקופת המלחמה? ‫מחירים שהיו מ-20, מ-30 שקלמתר, ‫בו אותו מגדל בחדשת, ‫הוא סכרו ב-60 שקלמתר. ‫וזה לתווח כמה סוגרם בתחר? ‫אז האינטרס של בעלי הנכסים ‫היה לזגור לתווחרו, ‫אל לתווח קצר סליחה. ‫הוא חייב לרצו לי ש-1960. ‫-ברו בדיוק. אגב, קרה הטוסיטואציה ‫בלא מעט נכסים. ‫אבל אם נעוג בשוק ה-Dior ‫השנה חושים לשנה או השנה עם האופציה, ‫כמה נעוג במסדים, ‫כי אני לא אסכיר, ‫חשב למסד לשנה. ‫כי לא. ‫הכל שלה שלא פי השוחר. ‫היא מדסתת הפסטה. ‫היא מתסתת הפסטה, ‫הפתרוצה שנה פלוס שנה. ‫הוא לא יודע את החייבים ‫הציבות שחוסר וזאת, ‫תלודם את הסגיוס בפעם הבא. ‫שאתה עובר לסיבובי, ‫היא ביית, ‫התלודם את התגיע לסיאה, ‫התלודם את התוכל לחוזיק את החוזי. ‫תלורצי לי כנס לי את חייבויות. ‫-שזה גם שונה מהסטנדר ‫כאילו בשוק שאנשים רגעים, ‫כו, כמו שני, ‫הוא פותי החנות, ‫הוא סוגר חוזי לסר שאני מקילו ‫זה הרבה פרקור. ‫כלם כל במסחרי זה שוק אחר לחלוטים. ‫-נכון, נכון. ‫סתם את הדוגמה שלסק שוב נשאר במקום, ‫והוא לא מתכנן לזוז. ‫-נכון, מאוד. ‫-כן. ‫-יש עוד עסקים כאלה ‫שאנשים נשארים במקום ‫הוא מתכננים לזוז. ‫-או חדין. -כן, לא זוז. ‫גם אני חשבו נורחדין ‫זה גם. ‫-אם לא הולכים לשום אחר. ‫-כן, כן. ‫לא נכנס לפתר, ‫כן, לא הולכים לשום אחר. ‫-כן, לא הולכים לשום. ‫אם לא הולכים לשום אחר. ‫-תישה לא תיקמה מהלקוחות של היום הםורחדין. ‫-כמה? ‫-הוא לא האחוז. ‫-וואה, לא הולך. ‫הדריך להם אותו סיפור, ‫לא הולכי שבו נותו סיפור. ‫-כן. ‫-מקצות חופשיים למינם ‫שאנחנו מכירים. ‫אנחנו פחות ופחות רואים אותם היום ‫במרכת שאני מתעסק בו. ‫-כן. ‫-עשיבה מאוד בואו, ‫אם לא מספיק חזקים. ‫כי הם לא מוכנים שלם את המחיר הזה? ‫-כי הם משלמים את המחיר הזה מהקיס. ‫ואז תרטפים לא משלמים אותו מהקיס. ‫-זה אבא. -אביסי משלם אותו. ‫כשאתה קיבלת האסרה מיליון דולר ‫לישרוף עכשיו בשנתיים, ‫יותר כאליך לזגור משרד ‫במי השמונים או במאה 50, ‫הם זה פחות העניין. ‫אתה רוצה לעשות את המשרד הכי יעיל ‫ושביל לך את התפוקות הכי גבוד. ‫העניין פה הוא איך מקסם ‫את ההלות למטר, ‫זו רק ברמת המשרד עצמו ‫ששילם את ההלווית האפריה של השלושים שקלים למדר. ‫השאלה היא מצלחת להביא את כוח האדם ‫הנכון לתוך המשרד, ‫בשביל להביא את החברה לפרופאומנסט. ‫וזה שאלה קשה וגלדה אנשים ‫וכלם שלם על הפרמנוקי שנות 20, ‫הוא 30, 50 שקלמת. ‫אנחנו רוצים במשרד, ‫אחין, עוצץ, ‫אחי, אחי, אחי, מושה, אחי, ‫התחילת רקטיבי. -אתה לא מרגיש ‫זה כבר אבר כילו? ‫אני זוכר את המערכונים בערת ‫נדעי ראית וזה שכלו, ‫הכלו מתחקו אל דעיום, זה עדיין כך הכילו. ‫אולי זה מרגיש שגם גם התקופה הזאת ‫הקצת חלפה. ‫והאנשים בסוף מסתכלים גם ‫על הפיננסים, ‫כאילו גם המוסיפים ‫הוא חודש שלרן, ‫והוא הם מורידים 30 שקל באמת, ‫אולי זה לא. ‫אני חושב ששנת עצמו וכמי שיש 12, ‫שנת צי, ‫אם אני לא תועב הייתק. -כן, בגיוסים. ‫בגיוסים? -בגיוסים, כן. ‫אנחנו רואים בצועים של חברות כמו ‫ווויס, חברות כמו סבר, ‫החברות המאמובילות ביותר, ‫חברות כמו קוי, ‫להכונה ששאמנו לפני 3 שעמים. ‫חברה שזה נמאיתה ‫צלנו בתוך המערכת לפני, ‫בשנת 20 ואר, ‫בחיפשי חיפשו מסרד, ‫כאילו הצעת רכש מפעלו על תובה ‫הרבה 100 מיליון דולר לפני המים, ‫חברה שנוסדה לפני שנה. ‫כמה יכולו שאני מחלו, ‫אות לא שם שקרה. ‫אנחנו יכולים להכנסת ‫שקרה יותר. ‫הנושאו שהחברות האלה, ‫כמות וצצות, ‫כמו פתריות החגש. ‫מדינת ישראל היא מדינה ‫שהייצוע היקרי שלה היום, ‫זה מחות. -כן. ‫אנחנו נובלם על הרבה ‫עם אחוז מהתלאג, ‫של מדינת ישראל, מגיעה מהייטק. ‫אנחנו כחברת נדלנו, ‫מספקים. ‫אנחנו הופךנו להיות חלק מהקוסיסטם ‫של אייטק. ‫אנחנו נותנים שירותים אייטק. -כן. ‫זה המנועצ מחייקרי, ‫הקטר של המשק. -כן. ‫אנחנו תפקיד שלנו ‫להסות את הקטר הזה, ‫שאידר כמה שיותר מהר וכמה ‫שיותר הווקטיבי, ‫בתקופת הזמן ששהויושבת ‫שלנו בתוך הנכס. ‫לאוריד לו כמה שיותר, כמה שפחות, ‫התסקויות שותפות ‫בניול של הנכס, בעיבזור שלו, ‫בחלוקת החללים, בהתמה, ‫באהזיבה, ‫בקפיצה למטרה שבה, ‫להסות את המעברים האלה כמה ‫שיותר כלים וכמה שיותר נוכם. ‫לתוך העניין. ‫ואנחנו נכנסים היום לנכס, ‫אנחנו נותנים שירות צמות, ‫לסיו אוווית, ‫זה בעצם מנהל תופרציה ‫של מסודים מסוויים, ‫בשביל לעזור לימצות ‫ספקים הכי נכונים. ‫ברמת הגנן. -כן. ‫תרוצה שיהיה לך גינון במסע, ‫תרוצה שערוק וייניים, ‫נכון את הצרגנן. ‫אז אנחנו ממהגנן, ‫התרוצה את הקלקפיתר ‫השגיעו לך, ‫תרוצה את האיש הייתי, ‫התרוצה את הריאות, ‫הרוצה שהכל יגיע לך, ‫הרוצה לעשות שופי, ‫הרוצה שירות מהיר וייל, ‫בזה המוצר שונה כולותנים, ‫הוא כנראה בגזה, ‫המוצר שונה וכל כך מוצר. ‫הם, את שזה מגניב. ‫צאתה, אני רוצה שני חגר, ‫הפרציתי בה של משקין. ‫יש הגיון בלתנות נסרד היום להשקה, ‫כי רואים אני עכשיו, ‫בין אדם פרטי, פסדר, ‫הזוב חברה שמגלגלת מיליארדים, ‫הוא יודע לי עוד אפשר לזה, ‫חצי מיליון שקל ואני יכול לאל זה. ‫פלנת הפרטי, חסחתי שקל ‫השקל כבקניתי דירה, ‫כי בלתי את התור ממס, ‫חסחתי עוד כמה שקלים. ‫היימי שיגיעון פיננסי ‫בכלות משרד כאילו? ‫תמיד ישיגיעון פיננסי, ‫אבל המזל תמידו לכם הנועזים. ‫אוקיי. ‫זה משפט שתמיד זה צריך ‫הזכור אותו. ‫אנחנו מכירים את הפונקציה, ‫ככל שסיכו נתרגבו, ‫ככה הריבית יותר יובה. ‫-כן. ‫אם אתה רוצה להשקיע במשרדים ‫היום בתוך תל אביב, ‫בזור, הכי ותשלום, ‫אוקיי, השקע בתוכה. ‫שקע בתוכה. ‫כלו תעשי את העיתק, ‫בואו את את ודוארת, ‫ולאוסיפו לחעוד רכבות כבדות פה מסביב, ‫וזה הפך להיות הציר היחיד ‫שהוא בעצם עונה על כל הפרמטרים, ‫ציר בגין, ‫אלא חעוד ציר אחר במיאנד ישראל ‫שאחו לספק לך את התנאים האלה. ‫לא יכול לפתוח עברה של מי האובדים ‫ולשוות לצורך העניין במקום כמו יבני. ‫לא יכול לשאות במקום כמו קירתונו. ‫האובדים צריכים להגיע, ‫האובדים לא רוצים לבוא שווחתי. ‫המקום הזה מהצר ביקושים, ‫בקושי איסי. ‫היה כתבה שאנחנו גם היינו חלקם ‫הנה בקלכליס לדעתית ‫פרסם היית מולושי שום, ‫ובאיץ המרנו תבלה של ביקושים, ‫בציר בגין. ‫אנחנו מדברים על תישים ותשע נקודח המש ביקושים. ‫הגדלינק מומיטאו נשחה משרד אחד רק. ‫נשחד כמו, ‫הגדל כמו אוי, ‫יש שני משרדים ריקים, ‫גדלך עד שד, ‫שמילים לחלוטין, ‫שני משרדים ריקים, ‫שכל הזמן תמיד יש תרפק, ‫תמיד יש תנוה, ‫אבל זה שני משרדים מתוך מ-40, ‫לפמטר בנוי. ‫זה קלום, זה שום דבר. ‫אז בקושים הם אמנם עצו מ-40, ‫אז אתה תקבל צועש, ‫את הדרגות ששישה אחוז, ‫שישה בחצי אחוז, ‫נכון הריבית שלום. ‫שזה גם לא ראה ביחס להתקני דירה ‫בהוטוביניהן, ‫אתה תקבל רב המזה, פחת צועה. ‫אם אני לא תועה הצועה מקובלת ‫היום על דירות בתל אביב, ‫והוא מתעשתה עם נקודשב האחוז. ‫לא, איפה. -פחות, יעד. -כן, אני לא שם, ‫או נספריה. ‫שוב, תלוי, יפה בתל אביב, כן? ‫אדל יעה אולי, שניים נוכל השב, ‫וגם זה קצת תופטים, יעבל. -כן, נתערכי בו נשתיים, ‫כאילו פחות יותר, ‫אפילו מגיע לדיזם גופדיקו, ‫הפחות אפילו, אבל אני חושב להגיד ‫של האדם פרטיק, ‫או גם יש לי כל משחשור למעם, ‫בדברים כאלה, ‫שאני חושב שזה קצת נעבד מהאוקד שלו, ‫כאילו, לא יודע, ‫אני ספח ללשמוע הכאילו, ‫מתמקיר אנשים ממש פרטיים, ‫אז זה השקנו עם חצמי לונשק אל כנו ‫ממשרד. ‫כו, אתם כזה לא חצמי לונשק אל ‫בעזור עם הספציפים האלה. ‫אנחנו מדברים על סטר גודש שלושי ‫מלפשק אל המתר למשרד. ‫לא, לא חשבתי שבו כנה ‫בחצמי לונשק אל, ‫אבל כך חצמי לונשק אל, ‫מניף את זה בדרך, ‫אפשר כבר גם שמונים אחוז ‫זו אני חושב, אני לא יודע, ‫כי בו. ‫תראה, אימן. ‫אבל כולו תראה, ‫הפיונריות פה היא שממשחק. ‫כשהתקונה מי שקנה לצאו חייניין ‫אישר שאני מחורה במיטאון, ‫או בפרויקטינקמו חדש, ‫שדור גודם היה פרויקטים האלה, ‫כן אבם מחירים מאוד זולים למטר. ‫אחלג, אנחנו בעצר תפים בשני מסדה ‫בערבה עשרה לפשק למטר. ‫סודים שם היהם שווים שלושים פלוס. ‫תלוי בגוו, ‫כמובן יש לו שפר המטרים ‫שיש פעול אחד לשובי של המסרד. ‫הגובה סליחה, הנוף, ‫נוף הגובה לא הוכבים ‫נעבוד ביחד. -כן. ‫אחול להיות בכמה שלושים, ‫מגדל מול מגדל, ‫ואתרוי הפשוט את השחמת חמים מול. -כן, כן. ‫זה נורא, דקורייה. ‫ו-2 פרמטרים האלה, ‫פרמטרים מאוד חשובים ‫בשיקלו לכללית, ‫פרמטר השלילו כמובן רמת הגמה. ‫שלוש את הפרמטרים האלה יכולים ‫לכחת באותו מגדל, ‫מסרד להחפיל את השובי שלו. -בואה. ‫במטר אנחנו יכולים למצוא משרדים ‫לצאו חינן דיבר נלחדש, ‫אז בוא ניקח את זה הדפר על כדוגמה. ‫מסרד בכמה שלוש, ‫שו ביניה צפונים מול בעדורומי, ‫שו נראו את איפה, ‫סתום, לתלור היקלום, ‫כותשמה שכן שכם מול. ‫היה מוסקר במאה והשרה שקנים למטר. ‫מצד שני, קום הגבוה הנוף לים, ‫מסרד ברמה גבוהק, ‫המת כמה גבוה, ‫יכול גם להגיע למטיים ‫וגם יחצת המטיים שקנים למטר. ‫הניתית, תמיד, תמיד צריכה להיות ‫מוסקלת וחכמה ומקצועית. ‫אתם עול פנה אלה לקוח ‫בפרוק דווינטשי. ‫הם אתה מכיר את הפרוקט, ‫ואת הבבור מיוסנם, ‫אז אתה מכיר את הפרוקט, ‫יש לו שנזדנים לפרוקט. ‫אז יש את הצד שפונה לקיריה ‫היש את הצד שפונה לקבלם. ‫כן. ‫ואצד שפונה לקבלן, מוסקר במאה שישים ‫שקלים למטר. ‫הצד שפונה לקיריה, אז לך. ‫פרוקר במאה שישים שקלים למטר. ‫הצד שפונה לקבלן, מוסקר במאה ‫תישים שקלים למטר. ‫כיפה אתה בנוף, ‫החסום ופה אתה בנוף פתוח לגנס ‫הרונה. -כן. ‫אז הוא אומר לי, ‫תגיד לי צחי. ‫שקנית את הפרוקט זה מיובה אותו ‫מחיר. ‫למה דווקא הזה במאה 60 וזה במאה ‫תישים? ‫הם התיאו לו פרניסה ‫המשכה בלדה ביטוי. ‫מי שיש לו ניסיום בן אדלן, ‫קודם כל גם בבקש את המדע של הסביבה. ‫והרוצה לראות מי השכנה, ‫ממסביבה, מי. ‫-זה טיפטוב, זה טיפטוב, אני אכשב וגם. ‫משלנו פריסל של חושים בזה בנשר, ‫וכל הדירות הולות אותו דבר. ‫אחשב, אני אומר, ‫הייך לך הולות הלו מי השמה ‫שתמחרת זה? ‫אני לא. כי לא יש תראות יותר שבות ‫מדירות האחרות. ‫זה פשוט. -בדמש מי? ‫כן, ממש איניאנ של פרירה דירה ‫הדמה שיש אנשים מדרגים עליו, אופם. ‫אני ממליצר לתמחרת, ‫זה גם ממשמה של הפרויקט, ‫השעה את התמחור אותו דבר, אני ממליצ לך, ‫להסות את התמחור של הצמחה ‫כי בסופו של דבר זה מייצר פרוויות, ‫עם מסוים לך כבר. -או, חד משמעי. ‫חד משמעי. -חד משמעי. ‫מגניב. ‫תן לנו כך הלקרציום פרספקטיבה, ‫לאנשו כמסרדים הולך, ‫באפויה באות חמש שנים, ‫בודסר שנים, התחלות ניה פיניים, ‫מנירה פה כמה קומות, ‫פעם כל בו שלום היה חיגבה, ‫משעביב היה חיגבה, ‫ואחר כופה נשבו הרסי הזה מחדש, ‫לאנחנו אתח חושב שרקבת הזאת דוארת. ‫קודם, כולל, אני חושב שרקבת הזאת ‫יו בצדק דוארת חזק וקדימה. ‫גם ברמת המחירים, גם ברמת הביקושים, ‫וגם ברמת הייצה. ‫זאת אומרת, אנחנו מתחילים להגביר ‫יצה באזור הספציפי הזה, ‫אז הוא נותן משהו שאיזורים אחרים ‫לא נותנים, עוד פעם, וזה הנגישות וזה תל אביב. ‫אז העיר כמובן, ‫סימטה התפתחות שלה, ‫באיזור המער הצפוני יותר נקרא לו, ‫האיזור של מנכם בגינצפון, ‫זה כל האזור של רסיטל, ‫מתעוני. -שלע סיירי. ‫כל ידי, כל האזור הזה ביון ‫בונים שמעי את הבניין הגבוה של תדער. ‫ואת המתחיל הלכת דרום, ‫האיזור חסנר הפע. ‫אתה הוקי הרחסנר הפעמים. ‫אז הוא חסנר הפע בעצם ‫התישבו שם הענביד יב, ‫ומנדה התישבו שם על שני מסודים. ‫פה, משהו פה. -נכון? ‫מה שמה אחורה, נו? ‫-ארצוג ומנדה יכולים בניין. ‫-ארצוג ומנדה, נכון? ‫הביננים האלה בעצם ‫ממפתחו איקוסיסטם חדש של היה. ‫ואת העולך לחפש דעשו, ‫זה נשנו שהיא תקצת ‫כנות סנבית ב-5 קליים, ‫זה הפינוק של האזור, ‫ואחשב כבר נראה אחר. ‫החשב מדהים, ‫אתה יושב למטה ויש חתציק ‫כנסטיישן ויש חתזב ויש חתרום, ‫ואת יכול ללכת ולהובדים נוח ולהובדים כיף, ‫וההובדים רוצים לשבל שמה. ‫נמוד שזה לא כזה כרוב לא רכבת, ‫כבר זה, 20 דקות, רבה שעה לך. ‫20 דקות רק הלכה מהרכבת השלום, ‫בשר משתיים דקות למען הדיוק, ‫וארכבת קר לי בחנכנו קובים ‫הרצאומה את הלמצאים המשעד הרכבת. ‫מכל האזור הזה כבר מתחילי דחף עוד הרומס, ‫תומרת העיר את הסם לבטבת, ‫עוד שחווות, שחווות, שחווות, שחווות, ‫בסוף אנחנו נורגי גם לביטניה, ‫להיזורים האלה, ‫שאם עדיין פחות נעימים לצאוכניין. ‫אבל כן, העיר מתחילה להיבנו דרום ‫ההקוסיסטם גדל, הנדלני, ‫אנחנו מתחילים לתת פה את כל השירותים ‫ומעצרים בקושים על פיזם. ‫זה ממש דוחפת את כל השוקדים, ‫בחירים למטר אנחנו מדברים פה כבר על סדר גודל ‫של כבר חצות המאה רבה עם האחמישים ‫שקלים למטר פה בחסן הרפה. ‫-רואה, שזה המון. ‫-זה ממש לא קצת, ‫זה כבר אומר שאנחנו יחידה עצמאית, ‫יש פה איזשהו משקות תרקי קטן, ‫שכבר מצליח לקלכל את עצמו, ‫ויש על הבני רב, ‫יש על הבקושים, וזה מקפית סמכרים. ‫אנחנו ראיתי גם ממשיכה ‫על האוד הרומץ, תמיד, אם אני עכשיו משקיע, ‫אבל אני אומר הוא על הימוי, ‫הוא צרשים כסף ועל משרד, ‫את אומרת, ככה, ‫אוד כמה מאוד מתרמדרום, ‫ובשם הוקיר? ‫-מה, מה. ‫-כול כבר נעשוי סקה אותה נק. ‫-כן, חרונה. ‫הקרוע, עשוי סקה מאוד גדולה ‫האימא הרפה אליה, ‫אם אני לא תועל לזה סדר רודי ששמות מיליון שקל ‫באמת חם הצחק שדי, ‫הוא עוד ועוד תבעות שאולכות ‫ביניר כמות באזורי מעלה, עוד ועוד מגדלים, ‫הוא תמקיר את הג'ור, שמכרדו. ‫-כן, הג'ורת שמתורף, משקרה שם. ‫מחלל, ואני איזו מוסחים פתאום ‫או תופנורל. -כן, ויש חיישכון, ‫אתה רק כיבת שישכון, ‫אתה פחוניים, ומתחיל ניתקניה, ‫הוא עוד תבעות, ‫הוא עוד תבעות, ‫הוא עוד תבעות, ‫ואנחנו הופכים להיות כמו אדנטם בנויוק, ‫הוא מתרחבת וגדלה, ‫כאשר האות פעם, ‫מה שמוביל, זה התחבור, הנגישות, ‫ואם שאני אשתה לוווי, ‫ואנחנו עבים אותה. ‫-של סיפור קטן, ככה, ‫לתרציום. ‫שאתה בתיכון, ומשכז, ‫אני זוכר שלך תל. ‫זה מופעת סטנדאב, ‫אני אפילו זוכר מזה, ‫הוא סיפר, זה בדיחה, ‫על דה שספי דרמנגל, ‫אלה ארץ, ואז הוא שיעלו חזור בין, ‫מגדל העגול, ‫מגדל הערובה, מגדל העגול מזה, ‫אין לו נען לנלך. ‫אז נראה לשחשת, ‫אנחנו יש לו מה לעשות פה, בין. ‫שאלה כבר לספן, ‫-כן, שאלה כבר לא. ‫אז צריך, אהה, ממש כיף, ‫מהתתה לנו פה פרספיקטיבה, ‫שוכש אנחנו לא כל כך מכירים ‫כמשכים פרסיטיים נקרא לזה ככה, ‫ואני חשב שפתחת פה צוער, ‫אני אגרח המון תודה, ‫אם נהנטם, אז דגרות, ‫אנו חמשה כוכבים, ‫אנחנו תפרק הזה, ‫למישהו שכחצה לרכו, ‫שזה בניין קטן ככה, ‫בחלק הדרומי של מריקז תל אביב, ‫תשולנו אוקב ‫והאוטיוב והספוטיפי, ‫ואנחנו אתריו הפריקה מה. ‫לתרות, בואו, בואו, בואו.