האם "שובר שורות" ו"הסמויה" הן באמת הסדרות הכי טובות של המאה ה-21? | פרק 387
53m 4s
הסיכום מציג את נושאי הסדנאות הספציפיים של הפקה, כולל מושגים כמו אירומיותר, שפה, תחושות אינטימיות, וההשתתפות בתרבות של אישה. המבנה עוסק בניתוח של סדרות טלוויזיה, כמו "נוגע ערס", ולהקשר זה עם ההיסטוריה של התרבות, שפה, ורגשות של אנשים. מדובר בהשראה על מושגים של שוויון ואמנויות, כמו גם על החוסר של שפה כהרגשה עצומה. מופיעה גם השערה על היקף של התייחסות להקשר של שפה פשוטה, לא מוסרית, ובהשפעה של תחושות של מוטיבציה, עצמות, ורגישות של אנשים. ההשראה מתרחשת גם דרך שאלות על התפתחות התרבות, מה שמשפיע בהסתרה של מושגים כמו מוסר, שפה, או אינטימיות. הסיכום מראה כי התהליך של הראייה של תרבות, שפה, והשתתפות בפועל הוא מושג שמחזק את הגישה להבנת עצמה כאדם שמאפשר לחשוף את הרגשות.
שומעים שזה אררץ.
-היי גילי! -היי נהיה!
-היי, דן ברומו שמכלית, היי נארם על כין שעורך. -היי, למה הזינות ולמאזינים, התאר על תרבות יום, עליה. -הפוד, כסט של גולריה.
שבי מראשון מספר לכם כל מה שומעניים בתרבות השבועה.
-הדבר שואחים את יבוד תרבות השבועה גילי, זה זה שחזר את לפועדים.
יום, אני שמכה. -יום, איזה כה! -כרות כאחית, גאגה, תעיניו כאלה.
גם אני ואני יודע, פורפקט. -כן.
שגם מהזינות ומהזינים מתגאגה ולכי.
כל הזמן שלחו לי כאילו, דעות. -היי.
איך לפרק עם מוגל, אבל מה עם גילי?
יופי שעשית אתם מקח וככה, אבל מה עם גילי?
גילי, תחת מזה גביר.
אבל נחשב הכל וסדר וזה. -זה גם לא היה ערודה או הראשון שלך. -לא, זה לא היה לצריה, ערודה או הראשון שלך.
אבל תודה מה. ממש מדהים לגלות, -נועה.
שאתה יכול להרגיש רמה מש. -כן.
ו-20,000 שעות אחת אחת, את היכול להרגיש אוב כמו עצמך.
באמת, אבל לא עברו את שנייה.
-זה לא הייתה, עד רות שאיך הרבה שעות. -נכון, נכון.
-זה עוד נדם ספר. -לא, לא. זה לא היה עשמא 4,000, אבל כן, היו שם פיקים של להרגיש טוב להרגיש רם.
ואפשר להרגיש יותר טוב להחלים.
זה הדבר שכולנו צריכים לזכור.
גם כשאתה מרגיש רמה מש, יש סיכוי שבעות זמן קצר, תרגיש שוב כמו עצמך, וההישיות שלך.
תחזור להיות לא אדם הזה, שהוא מסכן.
התחשע שגם האישיות, ישתן סטמות האישיות משתנה.
תוך כדי כאילו כבר על הגוף גם ראה לנפש, זה ברור, אבל גם זה מוביל האישיות.
אני חושבת של יפעמים שתעשובל, אז זה צובה את כל היתר.
ו-בפשר להשיר את המחשור לזה.
ואז אתה שוב עצמך, פתאום את המאה עצמך, כן, נכון, זאת אני.
תפכח המודע. -אתה שראה?
לא, בטקשיבי באמת, אני ככה שמר, שבאטפוב בכלל שהחזרת למערכתנו,
תכף נדבר גם על הטקסטר אישון, שהיא תוך חזר.
אבל לפני זה בואי נצפר מהיש לנו יום בתוכנה, נספידת יהודה האתלס,
שמת ספשבו האחרון, נכון? -נכון, ביום חמישי.
בגל שמונים בטי ש. נדבר על משאל מהסטרות התובות של המען, שזה. של המיוקתיים. -כן, של המיוקתיים, סם.
מה אתה חושב עליה? -חשב, תוצאה ככה שנגד, בואי נשיר להסק,
אני נורא איבקה אליו, ואני חושב שזה גם חשוב,
להתרבות, להומנות, למדיום, רגע להצור, ננשום,
ולהסתכל מה עשינו עד חשב, מה היה פה, מה יותר טוב,
מה יחזיק מעמד, מה נחשב על, מה חסר.
גם הרבה פעמים אתה יכול להם עוד ללמוד על זה,
על מה מעניין אותנו ככבורה ואיך הדברים נוצגים.
וגם מה עניין אותנו לעוד, העבולוציה של מה שעניין אותנו לעורך השנים
ומה זה עשה, מה נגד, היה נראה ב-23 כמו הדבר הכי חשוב בעולם,
נגד, 24? -כן.
ו-23 ו-23 שוב בכלל לא בנכון? -לא, נכנס.
לא נכנס בכלל.
אז נדבר רבות על זה,
מה כמובן? -תהיה את הפינה.
עובה, עליי שובה מהיר, נפקלה. -שבון, הדבר, שבוב מהיר, אבל אם דיבור, שדבר בו ארוכות על נוגע,
על נוגע, אירז,
על הלאים יוס, נעורים, עשיד רחד השאל של שרון הורדן.
וגם איזושהי הפתעה שעד ואני, העבנו, ולא ציפים אולי, ואני מאוד כיף פתא,
ואני אפילו אמליצל על בום, תדעת, כמיתה במסורת.
נכון, מסיים באמצע מוזיקלית, אבל בון נתחיל, נפקיה.
עליי להקמד ברשתות חברתיות, מהאז שקרה המקרה?
לא, אני ברשתות החברתיות, אבל לא בזוד שאתה מתכוונליה.
לא ברשת איקסת שאבר טוויטר. -נכון, שם לו.
שם לו, אז פספסט את זה שנויור גמורה. -כן.
שם נתנו, שם דווחו על זה? -כן, נכון, פריז מטה וברלין מטה,
עכשיו הגיעתורה שלנויור כלנפוח. -זה קריסה של כל הרי הבירה.
בזועה חרזו. -נורא, רק תל אביב כמו שאמר שגריר רק בישראל בסם אזיז,
או דומדת על תילה. -בחר ולאטי ולמה אני זוכר את הבאל.
מי מבחין לתאפעה? -תוב רפלת שזה נורא עצוב לבוא פני שיקי.
הייתה תקופל, אנחנו שעברו 20 שנה, שאינכנו ביחד דקורס במחרי האמינל.
-בואה, לה. -כן, אז אני כזה מרשל עצמי לומר שאני מכירות היחסיתו,
ואחרי זה גם כשהרחתי אתו על התרבות הזו, כתב לי לשם,
ותמיד היה כזה שפיצי ומפתיע ומעניין.
-אבל אנטרופולוג שלרים? -פחות. -פחות.
פחות וגם כאילו, אני באמת תוהה שנייה אני רוצה להשימת דרוב אף האל בצד,
ולהניח במרכזת התופעה הזו, שאין דבר פרווינציאלי פתטי יהיר יותר ממנה,
שמגיע אדמה הלבנט, ממדינה שבה האופעה היחידה נראה את באופק היא של בואי ג'ורד,
ומופע כבר עם לאליסינט-שאנס, באמת לא, חושב, ברצינות,
ושהמוזרונים שלו מסתמחים כבר, שלוש עניים על עוספים,
על העוספים שבירשותם, בלי שום דבר כאילו מחול שמגיע,
ושהכל פה באיזה סטגנציה חר בודר בוית, ומתחיל כאילו לדרג,
אנשים פומכים דרג, בירות בעולם, תדת, בניו רק יש את המומה,
לבד נצח את ישראל, את כל מה שהיה פה בעשרים שונה האחרונות,
חברים שלי, יגוע זה ובדרמנט שחיים בנויוק,
לא מדווקס, לא, לא, לא. -לא מדלשכים על השממה תרבותית,
לא, אבל זה היה. -אז הולכים לכל הזמן הופעות שם,
הולכים באמת ואתה רוחות שמולכים עליהם,
לא רק בבו מה, לא רק בבווית ניסטם, כל מיני פתיחות בגללרת,
זה העיר הזו, אינון סטוב שוקקת,
עכשיו לגיטימי, סליחה שאני פונויים, לך כן,
לגיטימי להגיד תשמעו נוראית יקרה,
ועל חקצת לכיוון הזה, אני פחות מהצעתית עצמי בה.
לקבוע את מותה, זה באמת אין דבר יותר פתטי פרוויצי עליהם איזה.
-אז לקבוע את מותה אגב את יקרות שלה או אגב ממדני שלה.
-הוא אינות בפגילי, שמאמת לבדוק כאילו את הדופק, אם עכשיו שלה חיז, לא?
-תשמעה פעם החונה שייתי בנויור כתה בשנה נורמלית האחרונה זאת אומרת. -על פעמים אותה יפה. -לנצא חוווווו.
-שנה שהייתה קוקח נפלאה ונויור כתב הכלוקח נעדרת שאין לי אלה להתרפק על מה שהיה אזבל להתקגר.
אני לא יודעת מה הייתי חושבת עליה היום,
אבל כנראה שזה לא היה שיגמורה.
-אז נויור כלא גמורה, כנראה, אבל אם שובך. -כן. -לכתיבה.
-כן.
-ולתורום לעצות הטלוויזיה הקבוע שלך. -כן.
-בבקשה. -כן.
-סיץ שמילויים, זכתבת על סדרה הולנדית בשקר המושלם בנצת אותה בנטפליקסט. -נכון, כן.
-נכון. -כן.
-וכתבת ככה, שיש שם אירומיותר. -כן.
-אני רוצה להבין מה זה הדבר הזה.
-מה זה אומר אירומיותר? -אתה כאילו סובר שאין אירום שהוא מיותר.
-אני סובר שאנחנו במדיום בדורי,
שבו אנחנו מסתכלים על אנשים, אם נקודה כזו בהם צכן אנשים,
גם אנשים, גם גברים, גם כולם, יפים איתנו,
ושוספים את האנאים בגופים היפים שלהם.
-אני מסכימה איתך, כמובן. -כן.
-אנחנו צריך להתיח שבדודה. -לא, זה אירומיותר.
-זה אירומיותר, שלך גם גדלנו בעייתיז.
-אירומיותר.
-מה אירומיותר? -אני את הצודק, יש לי לגבי העייתיז
ויש לי בראש את מתכת הפומלות של יודבר כאן.
-זה אירומיותר.
-אבל גם הרגע שבו הגיבורה עוברת איזשהו שאיימנג המוני,
ומגיבה לזה וזה שהיא מורידה חולצה.
-זה אירומיותר, ניב, את המורצים שלי.
-אני אירומיותר. -אני אירומיותר.
-למי אירומיותר, גילים. -אבור עדמות בבדי.
-אבורי, אני לא יודע את זה. -צופה, מה זה תגובה, קצת משהו נאלה.
-אני יודעים משהו כאן שאתה מתאים את אינטימיות על הסת?
-אובי חלל, אורמה אולנטר, אם אתי רניתי.
-מתי רניתי. -בכל אימנג.
-במין. -במין ולגוף האדם ולרום שהיא נומילה גסה.
-הקול טוב, אבל אם אני אמור על האמין,
-רגע. -שאדמות הזו.
-פועלת באופן שהוא הגיוני לה.
-אני יודעת שכשאני מקבלת חדשות ראות.
-אני לא דבר ראשון מורידה החולצה.
-אם אני במסיבה?
-ואני עוברת ורואה את חברים שלי מפתפטים, את בעלי,
-מדבר עם אישה שאנחנו מיודד עם איתה.
-לא סביר שהיא תשלוף שד בסיטואציה הזו.
-וכבל.
-לא, תראה, אני זוכר את הפרק הראשון של הגברת מייזל.
-גם שם יכולה לצאת וכולה לצאת.
-כן, אני יכולה לצאת וכולה לצאת.
-זה נכון.
-לכורה לא מנומק.
-מנומק?
-לדת.
-נומק.
-אני אגיד לך.
-זה קולות מדובר בינשים שהם קבלים ים כסף על הדבר לא במתחפת.
-לא מוכלשים, אתה אומרת.
-אני פער, אני בתי לאנות.
לראות, אנשים יפים עם גופים יפים.
אני אומר נכון, גופים גופות.
-גופים כן.
-גופים כן.
-גופים זה ב-3 תוגופים, כשאתה אגיד גופות, אני חושב על הכי אבני בחוק וסדר.
-כן, זה כזה.
-אבל הבאש לי יפוכה.
-הבאש לי היא כשיש סקס בטלוויזיה או בקולה והאשים לבושים.
-נשים לבושים עדה.
-כן, ונשים לבושים.
-אז אם נשם זה מהצבנו, מהצבנו תזמי לגדולה,
-אבל שם זה מוזר בעיניי לכיוון השני.
-זה לא אמין.
-זה לא אמין.
-זה לא אמין, וזה לא אמין.
-זה לא. -כן, אבל אם כבר אנחנו על הסכלה שלא לא אמין, אז אני היא בתילל.
-אני מעדיף שדעת, כן, לא אמין, אבל בעירום.
-שאפשר להצחוק על בומריותנו וזה כן.
-זה בית הגידול שלנו.
-אנחנו גדלנו.
-על אירומיותר.
-אירום לא אף מטיחת שדאים כפומלות, כן?
לא, זה הצדה באמת הכי גרוטסקי של זה כאילו היהוד הברכני, גם הצדה נקרא לזה בו אז דוויד זוני של הרימו אוגן וכו מיני כאלה, הצדה יהוד הלאי, הוא לא את המדמי נומקה.
יהוד הלאי, יהוד הלאי הוא, אבל אתה חושבת על מותכנים אירוטים וקומדיות נגיע, סתם, אני לוקח את זה מידיון ששמתי בזה פרד כסטחר.
האירום של ג'י מילי כרטיס במשנה מקום, משנה מוזל, קומדיה מתחילת האטיזם עדיין מרפי ודן עקרויד.
לא באמת צריך, לא צריך איך זה שם.
תראה, הפרסומת בכלנו המטולוגית שהייתה מוכרנת במשך שנים בכלנוי ירחובות והסביבה.
הקרבה למלקי?
לא, הייתה הפרסומת שובה בלונדינית, קצוצת סערים אני לא טועה, אני חנסת לעמבית.
וכותבת בעודם, אני אוהב את אותך עקר שתיין או שם השכנזיה אחר שהיה שם שנכנות הקלינצטלציה הגדולה באזור.
יפה, גות שתיין אני אוהב את אותך גות שתיין, עכשיו תגיד אני אוהב את אותך גות שתיין לי על די שנות השמונים ילידה השבלה.
כולם ידיעים עם המדובר, כן, אנחנו נכנוכנו לסוגים אחרים שהאבל בבגרותי כשמישהו מקבל חדשות רעות ידולי.
מן מפורסומות, מן מפורסומות שלא דבר ראשון לתפושת את גדולך.
וזה רומי יותר, אם תמרוצים להכזי כזה פסדה של סדרה רציני, שאני אמורה על ימצא באומקים אני לא מצד באומקים אבל זה נגיב ממש תפשיב איני.
נסכים שלו להסכים? -נסכים שלו להסכים.
בסוף השבוע האחרון בגיל 80 ותי שמתי יודעת לספרי הילדים החשובים בספרי העברית.
החשוב שבאמס. תמקמילית או בבקשה על כאן נונספרות הילדים הישראלית.
אז יהיה יודעת לססחה שהמאבחת הכתיבה של ספרות הילדים תקרה על שמו, הנקראת המאבחת האת לסית.
וואו. -באגע, כאילו ממינם, אגע שהשתרשה, אבל הוא לא היחיד, זאת אומרת, הוא. רגע למה, מה זה אומר המאהפך האת לסית? -זה אומר שינוי מתמקדות בזה איתו סציוני,
אתם, אנחנו להתמקדות ונקודת המבט של הילד של אני, המשפחה של ירצונות שלי.
איזשהו מאבחר מאוד סיפורינקטנים ולא סיפורי אומה.
הוא מפרסמת הילד הזה הוא אני בעלף תשעמות שיבים ושבע, אבל בעצם מי אלף תשעמות שיבים, מיץ פטל, הוא עולי הראשון,
וכך כך ספר שירים של תרצעתר, ואז מגיעהוב באמת עושה בום גדול,
אבל שנה אחר כסקיר מהסה בחמשה בלונים, זה חלק מה. זה לא חלק מהה. -זה לא חלק מהה.
זה לא חלק מהה.
האמת שכן אפשר להחפיף את זה לבפנים, אבל תראה להסכיר הוא ספר של להגול ברגו מוקדם בהרבה
ולאנאור ומהסה בחמשה בלונים אני. זה ספר טראגי ממש. -כן.
זה סופו של כל בלון, זה ספר של מלמד את הילדים כאילו על תשעי.
בסוף, המוות או רב בפינה. -תחושב של זה.
אני חושב שכן. -אני חושב שזה מותו של בהבלון, אבל בסדר.
להראות הילדים שבסוף כאילו הכל רע. ספר שמפקח אותך, שתקבר ילד כאן.
בכל נקרא שנה אחר בעילת את זה, הוא אני יוצא כבס השישה שר.
אני חושב את שהראש בראש יונת הנגפן ויהוד העת לס. זה מינית פוצצות של המאבחה הזו בשתי הדוגמאות האלה.
יהוד העת לסבע עצמו אמר שהוא התחיל לכתוב, כי יורם תער לב אותי ספר כזה של שירים על המאבעיה כיבוץ שבו גדל,
זה פשוט גרם לו לקינת סופרים. הוא אמר לעצמו גם אני יכול לעשות כזה,
ובאמת כתבת השירים האלה שלו.
אני ילידת שמונים, גדלתי על הספר הזה, ידעתי לדקלמת כולו, לדעתי הייתה,
עד היום אני יודעת לדקלם חלקים רציני מתוכו,
ולא רכה שנים היו עוד כל מיניים שכם של בעילת זהו אני,
וגם סוג של חרתה על ההשפעה המרחיקת הלכת מבחינת הספה,
שאתה ספה מאוד יום יומית ואפשרית, קצת סלאנגית,
הסוג של חרתה על הה. שלום מצידה?
שלום, כן.
לא קצת לא?
לא, כי הוא אמר, השפה אני אתחלתי להוריד את הספה.
לא, שלא קחתם את העניין הזה של הסלאנג ועשיתם אותו,
הורד אתם את השפה המדרגה אחת נוספת,
והפח אתם אותה לא מספיק ספרותית.
לא נתתם להילדים כלים להביאה את עצמה משום שם לא קוראים
ולא שומעים ספה גבוהה מספיק.
וזה כאילו אומר, זה פונקציה של מה שאני אתחלתי,
זאת אומרת, אני אתחלתי בזה. אני פרצתי את הדרך הזו פתחתי את השאר,
לזה שבאמת אפשר לכתוב לא בעבונותה ירצוני בן,
אלא אני רוצה ככה וככה,
וזה הגיע למקומות של ספה נמוכה יותר.
אני לא ידעת כמה אני מסכימה, אם אתה הרנות הזו.
אני לא איש מקצוע וזה גם לא תחום שאני מסכר,
אני יכול להגיד רק בתור קור, ואני גם לא הוראי.
אני יכול להגיד רק בתור משקרה את ועל דזהו אני,
וגם הילד הזהו אני.
אגב, אני יותר אוהב אותו. -כן.
כן, כי יש שם את השיר, בסוף מה שאני זוכר,
כל יהודה האתלס את המשפט לפעמים,
אני מייר את אימה באמצעלה,
אלא בשקת כדי לא תיתורר. -אז, מזה?
אני חושב שזה גם הילד הזהו אני.
אני יכול להצריק אותי כשהייתי ילד הדבר הזה.
זה כאילו יפח לי את תפיסה תולמים.
אני הייתי מהירה, הייתי משלי בשקת בשקת בצוריים
וקדשי לא תיתורר, מה היה קורה.
אילו היא הייתה מתורר. -נזה.
יש לי יודעת לסיורשים,
זאת אומרת, יכולה להלנקוב בשמות.
אצבעת על מגמר, כאילו. אני חושבת שכל הדור שגדל עליו,
וכותב ספרי על עדיין מצויינים,
ויש המון ספרי על עדיין מצויינים.
אי אפשר לנתק את ההשפעה שלו
מכל באמת כל מי שגדלו עליו,
וכשהלי לנקוב בשמות זה פשוט ממש לכולם.
דיברד קודם כבר אגבוע, אני יודעת באלפט,
ועל דזורני, אלא אני מתכיל אותך,
תכני עכשיו תשירה ובללך.
אוקיי, אוקיי. -אולד באלפט.
אלא בית באלגברת, אם ריכות מאיר אחרת,
את התיק של הארוריד הבפינה,
לא אמרה אם יש אוהן בו מתנה,
דיברה ודיברה ופתאום נזכירה,
תביא להתתיק שם חמודי אמרה.
ניגשתי, ולפני שהיגשתי מששתי,
בלי להזווייש ונדמה שהיגשתי
שיש משהו קשה מראש רש.
זה ממשיך, במשיך בסוף יש המראש. -היה לי נומה.
חפינה, חפינה, את יש שם בספרי.
לא, מה זה אינה? -איש שם חפינה.
איש שם משש, יש שם משהו קשה.
סליחה, אני רשק רש, זה סיגריות, זה לא מטנה.
לא, בסגלו. -אוקיי.
הוא קהילו בשביל. -הוא דברים על המט, אבל כן.
כן, יופי. -כן?
אז ידעת בעלפה. -זה סיגריות. -כן, הבנתי.
הוא נגד כאילו. -הוא נגד לא לקבל מטנה.
אז הוא לא כך הסיגריות. -כן, לא.
אולי, זה הצענות שאני שרו בקויקט.
זה אנחנו דברים על 70, זה ברוד ועישיבים.
זה מה משנים שם? -מור מנטולד.
בסדר, אני חושבת, אגב,
זה אתגים את כל מה שדיברות קודם גבוהה, גבוהה בתירומי.
ממש, אספה והמה פכה, זה הכל מגולמפו. -כן.
זה יודעת, תודה על כל מה שנתת.
בסוף השבוע האחרון התפרסגיה לסיומו או להשלמתו,
משאה שלנו יורקטיים, זה נמאס דורות הגדולות של המאה.
עד קו, שהפרק הראשון שלהן שודר. -באים תחילת המיליניום,
וצחלגיד שזה כאילו המשך של פרויקט,
שהיה לו גם צד ספרותי. -צד כל נועי.
ובטח אנחנו חכים למוזיקה גם נכון.
זה בטח גם יקרה, עד סוף השנה, רשימה את המאה,
חיפשתי שם כאילו תודה על כזה, איך אני אתם מדרגת.
אז תכף נגיע להכיית מדרגת על נורת איך לפני זה.
זה מיוגיד דוטה, סיריאלון, נגיד את הישרים.
כי זה חשוב, זו נתן קונטקסטנק של בטר. -את הישרים שלהם?
כן. -כן.
ככה, מקום הישרים הקטר, מקום תשעה סר, שרנו ביל,
תשעה סרות שעה ישראל, מקום מספר שעה ישראל.
נכון, איך אומרים? -כן.
זה חבאמת טוב, שמונה הישראל, מי דיסטרויו, שבע הישראל האמריקאים,
שיש עשרה המשרד, הבריטית, חמש עשרה, עמוק בעדמה,
הרבה הישראל, עורות ל-60, שלוש רבנות,
שתי המשרד בשפחה בהפרה, אה, אחת עשרה המשרד האמריקאית.
עשר, אטלנטה, תי שהתרגיע שמונה, רוק שלושים, שבע ויפ,
שיש מצחקי הקס, חמש פליבג, הרבה יורשים,
שלוש, מדמן, עשרים, עשמויה, ישון, שובר שורות.
כן. -כן.
אני חיימת להגיד ש. -כן, אמרכן.
כן. -כן.
אני אותה רואה.
לא אמר שקשם מאוד בני לדרג ראשון ראשון והאחרון אחרון
אתה כן יכול להגיד עשרייה או עשרים שלי באופן נלו היררכים בניו?
ברור גם אני לא צריך תשום לסדר את זה ירחית, אני חושב המשאל לא ביקשום מהמיררכית.
אלא מתוך המדרגים בחרוב X ולפי זה נקבע מקום, אבל זה נראה לי כל כך מוזר
כאילו שובר שרות הוא באסירייה שלי אבל האם אני תימשה בעצת אותו במקום ראשון אני לא ביתו.
כן טוב המקומים, הם פריפריאלים בין לאח אנחנו בוכנים סדרה טובה למשל, סנות האם את בוכנת אותה להם שסתמות על יקביות, נגיד סדרה שהייתה במשך חמש ששונות ממש ממש טובה או על נקודת הסי שלה.
יש אונה שהיא. אני אינטח דוגמה נגיד האונה הראשונה של סיפורה של שפחה הייתה וואו הייתה וואו אחר כך ייפחות טובה נכון אני מודדים אותה רק לפי האונה הראשונה אז וואו כן סיפורה של שפחה כן מופיע במאה הראשונה המגיעלה.
אז זה כאילו זה אתיון אגיד של שירה כשמותי לומה איך נסלע סירה השלחת סיפורה של שפחה זה ראשונה הראשונה זה כאילו זה שנד ורים נחפה של המשפחות גם משמעות שחורגת מעבר לאחפה הטלויזיונית שלה גם כאילו מה שיסטלה.
ישטן להציג נכון גם לפופלאיות שמגדת וגם להציג וגם לאופן והדימויים שאנחנו משתמשים בשביל לתאר תופעות בנות זמננו אבל לעומת זאת היו שם כל מיני קניסות שהיו משונות בעיני למשל ביק אופ בריתן שדורגל לדעתי איפשהו בחמשים הראשונים שיהיה לי מוזר למצוא שם.
כן יש את אפשר לחלוק נגיד ביני עמוק בעדמה במקום החמישה הזו זה הרבה יותר מדי גבוה משמגיל אני מבין למה יצחליות במה כאילו מבחינה.
אני תהיה מי שדרג אותה במקום הזה ראה אותה לאחרונה כי אני תודה זה הוא כנראה חוויה את הטלוויזיה המטלטרת הראשונה שהייתה לי שאפסקתי לצאת לתקופה בימי 60 בזמן שיש שודרם הייתי צעירה מאוד הזה.
זה איזה היה עם רצח מהדום לשחוק. -קפדתי לצאת בימי 60 עד שני אתה עמוק בעדמה ואוקיי אבל כשניסיתי לצפות בעל לפני כמה שנים לא איזה איפשהו. -זה ממש לא מחזיק.
אז בפודקה שלו עושה לי מוריס אז זה מלוט הטלנת שזה בגלל האפינה לתשאי הסדרה שהצליחה באמת לשורת כל הכצבות ולאסורת פרק הסיום המשלם וזה באמת נכון הפרק סיום שם הוא ברמה הרבה יותר גבוהה מכל הסדרה סתם הוא שזה שהוא מעשה הוא מנותים ממש.
שלו קיים בשער הסדרה וגם נתן איזה מין סטנדר תחדש לאח מסמים סדרה ומה אפשר להיות שם חקשתם מסיים סדרה איפה זה.
חורג מהמנדת שלכך תלת. -לאומה את המקרה הפוך של נגיד לוסט שרוב האונות של היו מתורפות בתחאונה הראשונה שלה.
והאונה השנייה שהתחילה בנקודה אחרת לגמרי של עם דעות חשת היכול לעשות את המעבר הזה וכאילו לזנוע החלוחות לתקופה את הגיבורים שלך ולעציג בפנך גיבורים חדשים.
ולוסט שעלך ונפרמה ככל שהאונה האחרונה התקדמה עד לקשקוש פתפות מוחלט של הסוף שסיימתה והרגשת המארומה.
והוא נגזלו ממך כמה שנות צוויה פה למקפדית היא כל כך לעורדה של הסדרה הזאת.
אז זה עשיום הכי זוהם, זאת אומרת, השם האריטים הכי זאת המולב נכון כאילו על האונה האחרונה בכלל ועל הפרק האחרון בפרט.
אפילו מסחקי הקס שהגב כנדרגתי באסיריה שלי גם בגלל חוויית הצוויה והרגשה של להיות חלק ממנטנועת המונים שאוקב את אחרי הסדרה הזאת.
כזה אבל זה גם דוגמאה באמת נורא טובה לסדרה שעשי שלה הוא מהפסגות של המדיום ולא אסקי על ישמור עליו.
והתחתית שלה עם ממש כאילו מה היא בעקרה בכל מקום למעלה ולמדתה.
הוא קודם לסביר.
אני לא לסביר.
לא.
כרגע.
עוד שתי הדרויות מוזרות ביניי, אחת אני יכול להסביר את השנייה לו, הרגמדירו שם לפי עונות.
איך האונה הראשונה של האחרונים בינינו לושם?
מאוד מוזר.
נכון, כן.
וגם, אז גם פרק הלושם.
מאוד מוזר, כי לפרגו גם הייתה יותר מעונת טובה אחת.
אז לדעתי זו הסיבה שהיא לא שם, זאת אומרת, חלקצביו לפרגו עונה הראשונה, חלקצביו להקיד.
פרגו ממש בגלל שזו אנטולוגיה, דרכו אותה לפי עונות וסטומות היית בנפרד עונה אחת בנפרד עונה שתיים.
אז אני חושב שבין אגיד אחת שתיים שלוש וחמש.
כאילו אני מחריק את העונה עם מקריסרוק שהיא באמת הייתה עונת קורונה.
כי אני הייתה עונה לא טובה, אבל חמש הייתה נפלה.
אחת הייתה מונומנטלית. -שאשתיים, הפחלית אחרים. אז כאילו, איך היא לא שם.
אז אני תוהים זה אפק טלמה ולויז.
זאת אומרת שגם טלמה וגם לויז, גם סוזן סרנדון וגם אגיד נדאבית מועמדות לפרסה עוסקה.
ואז הכולות ביניהם כאלה. -אפכם, כן.
ובסוף ג'וד יפה סטרלוקחת בתוך כלריסטרלינג, אולי זה כזה.
יכול להיות. -נגיד.
מאוד מוזר.
קטום זה השחור החדש מאוד משונלי שזו סדרה של אופייה. -נכון, לא חשבתי על זה.
קודם כזה סדרה שהיא, תהיה, אם המשקפרה, בכל מה שאנחנו חושבים על ג'נרים.
פילחומות ג'נריות ועשת הקומדיה בינון נגידוויץ,
כשגם לא מפיעשם מה קורה לכם.
מצביע המשאר נכון, יש אפשר לשכם. -כן, לא אופייה שם.
לא נשיטי להזכר מתאי אל תה. -באלפיים וארבע חמש קוסם.
די בסמוך לפעמליה. -תשמע גם, סליחה,
דספרת Housewives באונות הראשונות של ההיתה,
עשתה את אותו דבר, ראשי לבבין, סבונייה ודרמה.
עשרים וארבע, האונה הראשונה, אנחנו צריכתי אין שום כאילו. -כן.
זה נורא, הדברים האלה, אני מבין שהחר כך כאילו.
הדברים על חוב, עידר דרו. -כן, כן.
אבל נגיד הקטר, אז זה שאונות האחרונות שלה,
אפחול ארוץ להפתאים בתחפוסת, זה כאילו.
לא, כאילו לא מתחשבים בזה, כן? -כאילו.
זה שאלה קרבה. -כן, זה שאלה קרבה.
ראשון השלטובות, איך זה הלך, אני לא יודע.
אתה רוצה שניתן את האסיריות שלנו? -כן.
את זה להתחיל? -תוב, נורא.
אתה רוצה שאני אתחיל? -לא, אני אתחיל.
לא קייך יוזמה, כזה אני. -כדים, מה?
לא, כי יש פה דברים כאילו, שאני לא יודע מה לעשות איתם.
כי אני עדיין בפיקל, כן?
אז אני יותר על המקום. -אוקיי.
את שמחי עליי.
אני נותרים, אצלנתה, ברי, פליבג, ולדלפי הזור אחת,
אסמויה, משפחה בהפראה.
טווינפיקס, ופוז אני יכיל הוא. אני הכניסת על הפנים, איסטברננדהון של דנים הקבראית,
כן, אבל אז נגיד איפה פרגו, ואיפה יורשים, ואיפה קומיונטי,
ואיפה דגרית? -אבל כן.
כן. -כן, ושעשיתי, אני מכניס את איסטברננדהון.
אני רוצה איזו נציגה לא אנגלופילית, אמריקנופילית,
אז אני רוצה להכניסת הסוכנות הצרפתית. -לא, הוא חקיתי שתגיד,
הסוכנות הצרפתית. -אני מתלכניס אותה, אני הכניסת על כאילו, כן?
אז זה משנכנס, ואז, איפה בנות?
ואז אני משאיר את בנות בחוץ, אז כאילו. -אלתי דג, אני אקחתי את בנות.
סדר, אז אני רק אגיד שבסוף מה שבחרתי,
כי לוחוץ ממש המסטיפון, אני חייבת, שידועה אחת שהיא לא באנגלית,
הלכתי עם הלב, הלב רוצה מה שהלב רוצה. -כן.
מאוד לא הלכתי על מה שחשוב, נראה לי.
זאת אומרת, אני אגב, תתניתה סירה שלך,
ואנחנו גם נריב קצת עם זה בסדר.
אז אני גם אני הלכתי על מה שהלב רוצה ולא על מה שחשוב,
משהו מתוככם, בסריאה שלי בלי סדר, ללא אירחיה,
גרס בנות, מסחקי הקס, פליבג, יורשים,
מדמן, ברייקים בד, הנותרים, אנשים נורמלים.
פי, את בגרות ופער בו. -כן.
אז לא אכנס בסוף את ברייקים בד, כן?
אכנסתי ברייקים בד. -כן.
קוראתי אפילו. -אני, זה ממש. באתילי שזה במקום הראשון, זה משנה רוצה להגיד.
שזה מבקילו סדרה מאוד פקומה.
איך אפשר להשבועות נגיד בנהל ונשמויה
בכל הנוגע להצגת ילדים.
מסתכלת על השמויה, וכל דמות שם יעולם ומלו, באמת,
עם עולם פנימי, עם רצונות, עם קונפליקטים,
מי הסוכר אחי זותר בקרן הרחוב
ועד לפקח המשטרה.
כולם שם דמויות, המתיון.
וברייקים בדיוס סדרה, שדמויות המשנה שלה,
כלומר, World Junior, ואישטור.
אין קריקטורות.
הם גם איסטרומנטליות, לקמה שהוא חייו
ולתפס על עצמו ולשתנות ולתפקר.
זה החוץ מזה שהבאה עכשיו, אם הבן שלהם,
עושה פוחת על פשע, עצבות או כנערים הגבלויות,
כאילו כדי גם להגביר את האמפציה
ליותרוית ולמה שהוא עושה.
אבל בסוף זה משהו נישאר, הוא נשאר קריקטורה
של נערים הגבלויות.
וגם היא לוקה בה. באיה הזאת שהדמויות המשני שלה, כשהן לא מספיק מפותחות,
אין מעצבנות. -כן?
כאילו זה אזקיום שלהם. -בסקיום דבר תרסקייר.
בדרך כלל זה עדמות של הנהרה מתבגרת, תחרון הבה פעמים,
שהיא מן הנותניקית הזאת. -הבט של ברוודי בהום לד.
-הנותניקית הזאת, שהתהרנות שלה מהכב את את הכול.
הצרישני, אמרתי אני לא יכול, אמרתי אבט של ברוודי בהום לד.
היה בן זוג שלמי החבר של התזוכרת. -לא. -תרימותי שלמה.
-דיי, טוב, אני שום סיכוי שהייתי זאת אומרת, משהו כדי.
-נכון, כל מה שאמרת לגבי ברייקים בעד.
ואת דין זאת הייתה עבורי חוויית צפייה אופסיסווית.
-ברורקים. -אלא יש תפרק הזה בפמליגי,
שמתייחסים להצלחה של ברייקים בעד כמו,
היפנו זה המונית, האם ראית הבריקים בעד, האם ראית הבריקים.
וזה פשוט היה ככה, לא יכול את האלה להתבק
בסיכוza כללית הזו. -אבל אתה איבת נגיד,
תפרק עם הזווב, זו לא תכנות אחי. אז אני חשבתי שהוא מפריק.
זה יש את טיפוסי כאילו, אני חושב שהם צהקורולציה
בי אנשים שואבים את פרק הפק, באסמור אצטניה את הפק,
בסמועיית, לסופל, ואת פרק הזווב בבריקים יש מתאם בנהם.
תהן, תהן, לא רוצה יחשב כאילו, מה, אנחנו באים החלולה,
את תריש את המקום הראשון, שאני תן שוב את הטק שזה בעצם
מגייבר עם התבלה מחזורית, שאיך נכון?
-כן. -אבל תשמע, אבטית, כאילו, אברתי לה רשימה.
-היה, כן. -כן, כן. -כן, כן, כן.
באטייהם, מענייה, תחלשות. -היה, כן.
כן, כתבתי לחלון, נווקא, אני צריכה להבור. אז אני צריכה זמן עם זה. -תרגשתי, כן. -כי כן, כן, נרגל שקשי, אני שולך לחרשימות, אז את ישר כאילו, אנטיק הזה. -לא, לא, נראה, שרבה פעמים,
כזה כן, לא, לא, כן, לא. -אבל פה היה לי רגע.
-מסעת, לא. -מסעת יש לי היה, כן, היה.
אז אנחנו, אני די ממליצקי לו למדנות ולמדים ולתמסערים זה קצת,
גם לעשות מה ראיתי, לשנים חוס, זה גם טוב להשלמד חוס,
כי לא אני. -תחשוב להסקלה שלכם. -כן, מה זה, זה דבר הכי חשוב. -אין אותי חשוב מזה. -באמת, בסך.
עכשיו כשנו יורכמת, -כן.
הוא הרגישה שעש, עוד שלי מתקטק, ולעשות את הטבילטי אפשרי.
הוא שרק הקרעת אותכם, ואני רע לי כמוזוגיות מחלומות.
אבל הוא יוקיי?
-אצלך בפשניים, אבל עוד לעשות, מה שחריע?
מה שאני אספר כל החיים.
אנחנו מתחילים לציבור ומאיר, אם פניאל חברות הקבלים והלווין
וגם לשירות אסטרימנג. כמו שיש, אז הרטריגר,
נגיד על כמי דברים, אלא אם הוא. כן, לא, בתחלה לא הבנתי לאן אותה. -כן, כן, כן, לגמרי.
-אלא אם הוא זאירות, התבדות, פלשינגלה,
הצכמנת דברים כאלה. -אם יש, אני חושב.
-אם יש סעון של אזקות? -במהלך,
הסדרה עשרת מהלך הצפיעה.
לא להסתפק בהקטובית הקטנה הזאת למלה לפני שעשר מתחיל.
-כן, פרסה המצלבן כלום יש, כן? סמים, זה עזרת צפיעה
בסרת הזה משולב סעון של אזקה.
הנה קרוב החשבון, לא יודע. -תעזרו לנו.
-תעזרו לנו, כי מה שאברתי בשבד כשצפיתי בנוגע,
ויש המקמה וקמה סצנות עם סעון של. -לא, זה לא רטים.
סילנות, זה לא מתאים למצב הנפשי, הראו השקולנו נמצאים בו.
זה גם לא מתאים למצב הנפשי שבולונה הקלבה שלי נמצאת בו באמת.
כאילו, זה היה את כפחה רדה, כל הבית נכנס כאילו למצב.
זה מחדרה שנה שמעתי, מה זה? מה זה? -מה זה? -מה זה? -לא, גם זה. כי זה גם התחיל.
כמו שזה גם התחילה. -כן, אני לא חושב אותך אני לא חסבו את זה.
זה. לא, או שלא תעשו את זה, כי לא בשביל את זה,
שאנחנו נשאטנו לסיטואציה. כן, יודע, איך זה כאן נשמעת.
אנחנו זוכרים, זוכרים ממש טוב. -הגוף זוכר ואילו.
זה מאוד לא הופר. אבל כן, זה מופיע באמצע עשרת נוגע ערז,
אבל בו שניינו צפינו בסוף שבו האחרון ואחל חלנו מייסאון דעזקות.
עשרת שפתחת פסטיבה, לא קביב האחרון.
והוא קרן גם ב-טרי-בקה, אם אני לא טוע האחרון.
-ניבים? -מבנג'י ברמן וג'יון או ברמן.
שאנחנו לא מכירים אותם, וזה טוב לנו.
לא, כן, אנחנו יכולים עכשיו את הדף, כי זה.
-לא, אני כל כך לא מכירה אותם שאני אפילו יודעת מה הלאום שלהם איפה מגיעים.
כזה כל פרודוקציה, אם הרבה גופים שותפים, בלאומיים מקומיים, סרט רצינים מאוד. -מאודם, מטוקצב יפה.
מטוקצב יפה. -קראוי למושה התיאוד.
טרי, אני לא איזה מהריץ גדול של נוגע ערז, אני זוכר אותה מהחובה הכליים של ער.
כן. כזה איתה אישת שעירה מאוד, סופר מופנמת, עם משקפיים,
הרזאת הגיטרה של הכול כי לא מין לא צייה הגע.
תשמע, הדבר הראשון שסמים לב בסרט הזה, גם אם אתה לא יודע בכלל מאהי,
זה שיש פה פשוט, פצצת קריזמה. -כן.
שבאמת שהגדרה מלונית, היור ליד ההגדרה מלונית של כל זה האישה הזו,
כאילו, מה זה? זה כאילו הקריזמן נותפת ממנה.
-כאילו קריזמה, כי זה שנדברים של קריזמה. -קריזמה של קריזמה.
כאילו, אוקיי, זה עובר אותך, היא מאוד, מאוד מגניבה.
אפילו, רובי וילי-אמס, שנראה להדע כמו ויש המתקמתת.
אבל אתה אומרת, אפילו פליט להקד בנימה 90, חושב שהיא כולית.
לא, אוקיי. -אילו, במח. מצולמים אחד עם השני.
תגיד, אפילו פליטה. -אין להישחושבת שהיא מגה כולית.
נכון, אבל אפילו קשה את הסמות הלאה, הדבצצת קריזמה אחר.
אוקיי, פליט של קד בנימה 90. -רובי וילי-אמס.
הוא חושב הצילה, כאילו, היא מאפילה לב.
יש משהו משהו. -או, אז מאוד חזק בדמות שלו.
ואת גם אם אתה לא מכיר אותה, ולא מספיק מכיר את המוזיקה שלה,
היא המצלמה עושה עליה הקלוסר, אתה מרותק מהדמות הזו.
אני טלח עוד נוגע ואני ב-200, עשינו כסדרת רואים של ארץ,
ואחד ממאה בירושלים, ונוגע ארץ אופי השם,
זה כמה רגעים לפני, כן? -כן.
ואפרים השם את המקום, זה היה בתוך סופר של רמי לבי?
-אה, כן, נאים לשם. -אי, שם, נוברו.
והיא מה הישתה שם? -פרקת הסופר.
-פרקת הסופר? -פרקת הסופר. -פרקת הסופר.
-אי, תאישה, וואו. -זה, זה לפני, כן?
-אה, אתה אומר נוגע ארץ. -אה, אתה אומר, זה הרגע.
-דבר עצמו. -דבר עצמו.
גם עשרה מתחיל בזה שהשני ילפני שהיא כאילו. -כן, כן. -פוצצת בעולם. -כן. -כבר, סיפור עצכה מאוד גדול,
ובעילי שאמרת המקרא אותה, והיא מתארכת במורנג שו, ו-ווווווווו.
-או, אני רק רוצה להגיד לצלג ידבר עצמו, אבל זה לא הדבר שלי.
-או, כן. -או, כן. -או, כן, אבל זה זה, כן?
-אי, כן. -אז עשרה תפורגש אותה, באמת בשנייה הזו של יפי.
הוא עוד קצת, עוד קצת, היא כבר בקועתשאלה, היא כבר. -מדיסון זקור גרדם.
-היא כבר בפריז, היא כבר בכל מקום, אבל עוד שנייה, עוד שנייה, עוד שנייה,
ואז. -באה, זו זכה. -באה, זו זכה.
בגדול זה מה שקורה, אבל לא רק זה מה שקורה.
כי בעצם עשרה מתחיל כשרת אחד, ניעשרת אחר, חוזר עשרת הראשון.
-כן, אז פרצייש ממך חשבתי. -אני רוצה, כן.
זה עלי שרת קשה קצת, כי אנחנו לא מדהים להראות
כי לפני שאנחנו נדום לזכול. עוד לפני שאני אמיזו נוגע ערז.
מה מניע? אותם, מה מניע את הקטיבה של המעפה היא במחברים של המעגלים,
של המעי חושבת, מה היא מרגישה, אני נכנס איתה לבעיות זוגיות שלה.
אם משהו תפה מקצועי שלה ובין זוגה, אוררוסו. -כן, כן.
אז אני כבר שם, זאת אומרת, אני כבר, בזה שם. אם גריא מחשב בדירות נפרדו, אין ביחד. -אין ביחד.
ואז עוד לא ורגע, ואני כבר איתה בקונפליקט שלה
של האם לדבר או לא לדבר פוליטיקה, אבל אני לא יודע מיית.
ואז אני בקונפליקט שלה של האם זה מוכר מדי בשבילה בתור,
אישה בת שלושים ושתיים לפרוץ בסצנת המוזיקה בין להומית.
אז לא זו הפזו, אני נכנס את הלתי פולי הפוריות שלה.
שמור פוריות. -שמור פוריות, כן, סליחה.
אני לא יודע מיית, ואת לא ככה תותי ולא עת.
אבימיים לא קלמטים. בסעימות היא בתוך הסיטואתת,
הכי אינטימיות שיכולות להיות עם בן אדם.
בסדר אומרת, אתה עתיד האישי שלו, המקצועי שלו,
הגופני שלו, ההוריס שלו, הזוגי שלו.
לפני שאני בכלל מכיר אותה.
זאת אומרת, אני לא יודע, אני שומע על הסערש,
הייתה בגרד, לפני שאני מבין בכלל מאיפה היא מגיעה.
וזה קצת חורה לי, אני לא לא מדוד מי כמוזיקאית, אבל אני כבר יודע שאני נורא פופולרית,
אבל מה מהפיינט, צליל של נוגע ערס.
סבירו לי שאית תגיד לי מי, מה היא מי רוצה להיות?
מי המודלים שלה, מה היא חלמה, מי הייתה נוגע, אני לא יודע כלום.
אני בבד אחת נזרק לקונפלקטים נורא נורא אינטימיים,
שלישה בתחיישות השלושיים שלה, ואני אמור לחבות את זה שהזדהותיתה,
אבל אין לי שום יזדה, כאילו מלבד זה שאני יודע שאין נוגע ערס,
ושאילו אני יועמורה להיות מפורסמת, אין מפורסמת קוות, כן?
למה שאני יזדהי תח, כאילו אני לא יודע מי עד.
אני מסכימה איתך, ומשווה ומהלן שאני חושבת
שאבאמאים של עשרת כל כך איתה הבובה ושוב אני יכולה להבין.
כן, יש דבר. -אבל זה ברור, ישם קריז מה קריז.
כך התעבוב את שם לא יכולים.
מתו עד הסוף את הסיפורים מספרים ולכן למכליטו לספר את כל הסיפורים וכשהתה מספר את כל הסיפורים לאורך שעה שלושים והארבע דקות אז הסיכוי שמה שהוא
יפרם לך הוא מאוד גבוה וגם הסיכוי שעקשב של הצופים שלך יעבד יובד שני הם גם זה קורה וכאילו סצנות על סצנות של
השתתפות שלה בהפגנות בהצרות בהפגנות מיכה בשכרור החתופים אני מבינה אפשר היה לקצרת כל הקטע הזה ב-20 דקות
כן לא גם בדיוק יש עשרת כזה עכשיו דומה נכון אלה יש משהו כזה לא התקמנתי לנהד זה כבנתי לתורירות
שום המשל כל האפגנות ומחעה נגדה הפיכה המשטורית בקיצור הדיף האלה קצר כמו כל דבר תמיד הדיף תכתחו עשרים דקות הרקע שתוב עדיף קצר תמיד עדיף לקצר אבל בואי נאום להצגר מלדברים טובים בעצם לא בתור סתרות האבטת נורים של שרון הורגן הסדרה חדשה של הבאה אשבי יו
האבטים עוד ויצטארתי שראיתי רק את שני הפרקים הראשולים זה מה שיש נכון אבל הבנתי שבקומבינות מסוימות ולאנשים מסוימים שהם נגיד מבקרי תלוויזיה
אנחנו ראו שבעה הפרקים ואנחנו לא בסתת וסלילי אנחנו עצינו מה קומבינת זו היו ימים שאינו מקבלים את ועוד שמן
קומבינת את כל הסדרה חוץ מהפרק האחרון נאכן למל בלי הוא יותר מרק כשאפשר לראות כן אבל היה מים האלו חלפו עברו
פקקטה את עודי אגב למה הנהורים למה יוס? ספרילי כי אני לא זוכרת למי עציתות הזה מיוחס שגיר 50 הוא הנהורים של הזקנה
רוצה לומר את הזקן אבל אתה בתחילה את הזקנה חכה חכה מה הוא חכה אלך
זה נגיד להכתמש שאמר לגיסי רופא שלו מה הוא לא כן אתה בדרך למט אבל בלי רידה יותר כל
נכמה אז יהיו את הסדרה חדשה של שירון אורגן מי כתסטרופה וחיות ראות וגירושים אבל אנחנו את זה אני חושבת שגם היא כזה
בואי לתתת גירושים בואי נשכח שזה התקייה
השנייה שלך היות ראות נכון את יוטרת האונה השנייה של החיות ראות מפרקים שראיתי של גירושים
ולכן אני כל כך אוהבת את שירון אורגן שהם מבחינתי זה לא קרה
גם הסדרה הזו מפוסס את החוויות של שירון אורגן שהיום היא בת 56 אבל בגיל 50 מי הייתה גרושה 4 בשנים
אם יהיה שתי ילדות שיצום העבאית ובסדרה הזו היא סוכנת ספרותית ואורכת
תפור עליי, כמה זה המידי שהיא נושא עד שם ליריד הספרים בפראנג פורט אני כדה
כן, יברת אני יודע מה תולכת לעשות שם אז היא סוכנת סופרים ואורכת ספרותית גרושה 4 בשנים
ביחסים ככה ככה, כאילו סבירים עם ההגרוש שלה ובנה בין השמונה הישראל יוצא לעוניברסיטה והכן מתרוקן עצב מצד אחד סוף סוף מצד שני יכולה לצורקש המחודה שמליבידה שלה
וזה במטמה שהיא מנסה לעשות. זה היה להשאז גם קוראים כמה דברים נגיד מבינה שהבין שלו קריפ
או היא לא מבינה אנחנו מבינים? אנחנו מבינים שהבין שלה אישם בעיה
והיא מבינה שקשה להיות אישה בגיל הזה כי יש לדעתה רק עוד הסור אחד למצוא זוגיות כל עודת עדיין הטרקטיבית מינית או פעילה או מתניאנת בעדברים האלה עם כל מה שעובר על האיך מה שעובר עליה כרגע
זה להקט פרקים בלסה וזה נשמע כמו איני אופציה שלו רציתי לדעת שקיימת כן זה יופי לא ידעתי שאפשר לתפוג המפרק הלסת איני אופציות חדשות ומארגשות אם לא שיקרו לחבדה איך לבטע?
אם יש משפי אני עוד שאת לא עוקב את אחרן. כנראה שכן כנראה שזה המצב בקיצור כן אני איזה תואבן? אני אוהבת אותה אני אוהבת אותה ואתה מבטע אירי
זה איריקל כזה איריקל שלה אנחנו לא נתקלנו בקל אירים כשהיינו בטא
נכון לא היו כאלה, למלצרים לא דיברו בקזוכי נניות נגישה אני אהלך מה תפס את סומת הלב שליחות כלם כל אני מזכים את החלגה אמרה אצלנו חודש על האש בזה משהו מנכם אני רואה את ההלמסך ותוב לי
נשק לא יקרוח שווקת הסטרופות אותי תפס אשם כמובן של הסופר יפה ברגותי
אה יפה ברגותי יפה ברגותי עבודה ברגה מעזה אני לא יודע אם שהוא מאזר לא יודעים שהוא אסנסת אם לצלצת את הספרות הפלסטינית אחד אשר אבל אבל אם הוא סופר
שאני אמצע את אחת מצור שעצבה מחתר את ביתום שאו קשה לא מדבד לינים כי יש לו מצור כן ושלמש פחת לא ברגותי נגיד אז
אולי נגיד בסטועצים סיימת יכול להיות את זה פליצור נגיד יכול אבל נראה לי שזה לא נראה לי שוב שוב כן שוב וגם ארית בואי אז
כאילו זה מגיעי תסמך לקרוא עוד כן לא אבל ארית אז איזה מגיעי מה חשדנות כל הפי ישראל קומפלט כאילו על השלום
צריך בכלל יש שם בעבודה שלה בכלל יש מפוגש עם קומן את טיפוסים ספרותיים הסופרת הקשישה שקוטבת את ספרות האורנו
סמת הקוות ביותר זה ממש טיפוסקיל הוא קיים זה חלק מהמתולוגיה של הספרות הבריטי
והבט שלה שיהיה בהרטור הזאת ממש קילוץיות המיבנות הזה וסופר נקמן שהיא לא הצייה את הספר שלו והוא התפרצת עכשיו בראשת אותה חברתיות קיעוץיות עולבד אנחנו הולכים למקומו את זה ברגש אותי לראות את זה
היא זה ממש העולם שפות זה פתאום ניאה משהו סקסי וכיצור אני כן אני ממש בפנים אני מניינת ואו איבת את שרון הורגן
אמלצת אליו איזה האחרונה נעשה את זה ממש קצה ממש קצה למרות שמגיע על היותר בעירו
התחלנו מה זה בעיכור את סטרסיטי שזה בעצם הצד הרוסי של עבור האנושות כולה עוד סדרה שנעדרת מהמעיה של
זה בו שות בעיקוף כן בעיקוף בעיקוף בריטניה ומרות של הדרג של אברופל שפוני אוקיי אני לא אומר על אומר על אומר על אומרת אני רק אומרת כמו שאומרתי שושה איזה קובץ עם השלי על אומרת אני רק אומרת אז אני רק אומרת
עבור כל האנושות מי שלא מכירה ומכיר זה בעצם ההיסטוריה על טרנטיבית של המרוץ לחלל מתחיל בנקודת השינוי כבר נקודת ההתחלה שהראשונים שמגיעים לחלל למסובי אתם חמש
חמש עונות היינו עם האצד האמריקאים אז עושה להמריקה בעצם להיות בנכיתות הטכנולוגית הזאת והאיך זה מה שפיע על העתיד על המציאות הגיובליטית כן אז פה אנחנו בעצם מקבלים את תקודת המבט של מה קורה בברית המעצות באותו הזמן בדיוק
במה קורק שזה שלטון משולל רסנ שאין לו שום זה הם של הסתכלים זה כן של המים על שימוש באלימות אני חושב שהסידרה הזו היא בעצם האמשך על שרנוביל יותר משי יפליפ של פורלמן קנט כי עלף אסטט התקמו שרנוביל הם החליטו אנחנו לא
מדבר רוסית ולא מדבר אנגליטי מבטרוסי כל אחד ידבר בעצם למבטה שלובי בזדר מבטה בריטיקל הוא בסדר המספיק זר ושבילי חשב כמעט רוסית כאן זה לא זה לא קרה זה לא משתאום קרוז מדבר מבטה בריטי בבלקירי כשום שרק נעצי זה לא המצב הזה לא באמת זה לא זה לא מצב הזה אני חושב שמדברים בריטית אבל המסחקים סובייתית
זאת אומרת ההצילום ההסטטיקה ההתנהגות כאילו הספה הפיזית יקולה סובייתית מדברים אותה בריטית אבל זה לא יופריע לך כמו שרנוביל אפריעה בהתחלה
לא לא רגעתי זה מאוד מהרוון אני חושב שזה גם המשך של שרנוביל במובן של דסר כל הנפקה אונטבלתי אז אחרי את המושג הזה מצרנוביל על כל אני מסתכל על לך ואתה מסתכל על מישהו אחר והוא מסתכל עליי כל הזמן יש פה מהגל של אנשים
שצופים אחד בשני ומצותתי אחד לשני וחוטרים אחד כנגד השני כאילו בשם
בשם הקומוני זה, בשם האומה, בשם אלינין אבל זה כבר מזמן לא ככה וכל כך הרבה שחיתות והכל שם מסועב ולכאורה כולם באותו מעמד אבל יש מה המדעות
וזה במובן הזה שאונובילית וכשהלוכרים את הדבר הזה איסטור על טנטיבית של המרוץ לירח וגם נגד שמים בתור גיבורה
מישי שהתפקיד שלה ולהקשיב לקוסמונאותים לא לרגל אחרי המריקאים, לרגל אחרי הסובייתים, זה כבר באמת אני בקופר בארגם באמריקאים
אני בעל, אני בעלמנט אני רק הוא אני רוצה לחיות שם בסטרסיטי כן רוצה להיות איתם תראה אני מאוד נענת כן לפני כל פרק אני צריכה לבדה שיש מספיק זמן
כי זה מאוד ארוך וזה כבד ואיתי אבל סדרה מעולה אין מלגיד
אתה אומרת איתי אני אומר מטודי מטודי איזה איתי מחובש ממש כי זה גם באמת המאיטב של ששם שחקנים כאילו תדע את זה
כל אחד הוא חדפה פורמר כאילו לא באל אני אשוכן אלא כל אחד באמת או סטר
קוסמונאות אני לא פסחק מאופק נגד ריס איפנס חבר שלנו מי דיסי זנות יוגור את עצמאיון איזה
מינות תינגל שחרק הרבה מהיה ב. בדרקון? -כן. -כן, הבא שלה הליסנט, אז הוא פה בטפקיד כאילו ראש תוכנית החלל הסובייתית.
כן. -המדכנת הראשי, וואו. -זה שטיציף דיזיינר, אני יכול למקום אני, לך חכף, באמת, יכול למקום.
טוב, בוא נסאים במלצת מוזיקה? -בסדר, נורא חציתי להם לצעלה על במי של ספייס אפריקה שיצא בספר השבוע,
אבל הוא אחרי צי הראשון שלא הוא בלתי צליח. באמת, זה ממש מבחן או מצלמה הרצים שלהם, שאני בנהם,
אז אני לא יודעים מצלחתי את המבחן, מה שכן, לאקטרס, או מענה לקטרוני בריטי שחור אחר,
יש על בום חדש, אקטרסט דרנקאנינגם היה כדור אגלן פעם, אבל תומרת לא, על אימת כדור אגלן, בואיסט ברומץ.
זה לא אומר לי כלום. -סדר, זה קבוצה כאילו לגיטימית, זה לא עכשיו אני אגיד לחרו סיכק בואו. -אנשים הכירים, אתה אומר.
כן, הוא לא סיכק ביקמו, לא משנה מי, ביפול מרמורק, כאילו. -אדה פועל מרמורק, התוני. -אדתי, ידעתי כן, אבל מה הם משציכק שם את בעדוגם?
אני לא יודע פמי סיכק שם, אבל קבודם יקר לי. -מסדר, הוא, אני אגיד, זה כך הוא חולי על כדור אגל.
חול מקרה, אז לאקטרסט שעל בום חדש, כאום לא רדיק על פרים, וכמו כל המוזיקה של אקטרס, היא מנותקת מזמן וחלל.
זה כאילו אפשר לקחת את כל הקטעים שלו, ולהחליף בנהל בומים בנהם, זה כמו צילוים, כמו תמונות של פול רד, שאתה יודעת אם נותאים נלקחו, אז ככה זה המוזיקה של אקטרסט, ובגדול זה טייקים על מוזיקה שחורה לריקודים,
אבל טייקים שלו, וזה כוכח מיוחד, לוקח פתאום נגנת בסנטר, כמעט נעוקלשת ועל סמות על ביט הו, ופתאום יש שירה, זה גם מעניין וזה גם שובר מליקה זה קירות, אבל זה עדיין גם סופר קומוניקטיבי, הוא מאוד מצליח, אז על בום החדש של אקטרסט רדיקה על מוזיקה.
הייתה שאתה קילו מדבר על זה, ואתה ממש, ממש מתלאב, כאלה תחון, משהוי, ואז את מגיעה בעיתה פתאות אני, נעשה את הדבר הזה שאני מבקים לי את זה לבשם הפלי, וכאילו אחרי שלוש ניותר המצויק, זה מוזיקה, תחרתי את זה, זה מלפלט!
איזה נכון, תודות, תודות, תודות להן בעל פרי גאורך את גאולריה למעי הקוררוב שהם מפיקר אותם, תיברי הגמט, כאילו מענייה, להספרי מן ראש מחלקת פות קסטים, ואני מדה גם לחגילי, ואני לחני פלארשה שמר את ההלגה חלק.
את זה השמרתי, שפחתי להבנזין, ועד תיקה פורק, תראה בשבוע, הבא, ביי, ביי!
ביי, ביי, ביי, ביי, ביי!
Podcast Summary
Key Points:
יש שאלת להשקה בתרבות העברית, במיוחד לגבי מושגי אירום ודמיון של גופים.
מחשבה על אירומיותר – מושג שמתאים לתחושת התנגדות לאמנויות שוויות, כמו חוסר בסיס בין גוף יפה לבין חיבורים של שפה.
התייחסות לסדרות טלוויזיה, במיוחד "נוגע ערס", שמתארת מרחבים של אינטימיות, קונפליקטים וראויה של אישה כדמות משותפת.
שאלת היסטוריה של התרבות – מתי זה היה חשוב, מתי לא, ולמה זה ממשיך לחשוב.
ערכים של שפה, ספה, ועצמה של האנשים – יש להזדהות עם שפה מתוקנת, לא מוסרית.
שאלת היעדר של שפה פונקציונלית – אנשים לא חוששים לנהל שפה פשוטה או נמוכה, מה שגורם להבנה של מרגשים.
מחשבה על שילוב של יסודות מוסריים, חינוכיים, ותרבותיים – כיצד הם מקימים את התחושה של רצון וגניבה.
סיום של ניתוח – המכלול של תחושות, שפה, תרבות, והצטברות של ערכים יש להפוך למדרגה של תקווה.
Summary:
הסיכום מציג את נושאי הסדנאות הספציפיים של הפקה, כולל מושגים כמו אירומיותר, שפה, תחושות אינטימיות, וההשתתפות בתרבות של אישה. המבנה עוסק בניתוח של סדרות טלוויזיה, כמו "נוגע ערס", ולהקשר זה עם ההיסטוריה של התרבות, שפה, ורגשות של אנשים. מדובר בהשראה על מושגים של שוויון ואמנויות, כמו גם על החוסר של שפה כהרגשה עצומה.
מופיעה גם השערה על היקף של התייחסות להקשר של שפה פשוטה, לא מוסרית, ובהשפעה של תחושות של מוטיבציה, עצמות, ורגישות של אנשים. ההשראה מתרחשת גם דרך שאלות על התפתחות התרבות, מה שמשפיע בהסתרה של מושגים כמו מוסר, שפה, או אינטימיות. הסיכום מראה כי התהליך של הראייה של תרבות, שפה, והשתתפות בפועל הוא מושג שמחזק את הגישה להבנת עצמה כאדם שמאפשר לחשוף את הרגשות.
FAQs
ההיבטים המרכזיים של תרבות השבועה מתייחסים להבנת האישיות, לרגשות של חיזוק ושבח, וההשפעה של הרגשות על התפתחות האדם.
הרגשות של רמה מש או מוסר הכלב מציינות שיפור בשכיחות האישיות, אך גם מגדירים רגשיים שמתנגנים בפונקציית העצם וההישיות.
בהתאם להבנת האישיות, אפשר להרגיש יותר טוב ולהחלים דרך התחברות עם רגשות אמיתיים, והשראה של סדרים אינטימיים.
הסדרה מתייחסת לבעיות של רגש, היחסים בין אנשים, וההשלמת הסדרה של ההיגיון והרגש בחיי היום.
הסדרה מטפלת בבעיית הרגש באדם, כמו התמודדות עם חוסר אינטימיות, הסבר של מוטיבים רגשיים, ותחושת הצלחה או הוספה.
השפה וההיגיון מוגדרים ככלי מרכזי ליצירת סדרה רגשית, שמאפשרת למשתתפים להרגיש אמנים ומתוכננים.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.
PodcastTranscript AI