האם המוח מגיב לפרידה כמו לכאב פיזי? עם ד״ר נעם גולדווי

שלום לכולם וכי אפי התערפתו מה לנו לעוד פרק של הברינציסטר מערכת. אני מחל דוברוווינסקי, ביום, אני חוקרת כמו אך במעבדה ובלילה, אני מנגישה לכם מדע, כי אני במצמט מאמינה שלמדה, כמו לעווה יש כוח מאוד גדול בלי גורם לא הרגיש נורמלים. פרק בשודר בחסות מין ספס, מין ספס מצאים חללי עבודה מוצבים ברחבי הרץ בממרכז בשרון ובחיפה, אם אפשרות לקניסיומית שתית או חודשית לפי מה שהתם צריכים. אז אם אתם צריכים חלל לקיים בו השיבות או להתרכז בו או לי צור, מין ספס יכול לפתרון טוב בשביל לכם כנסו למעין ספס הקודמי. בפרק הזה אנחנו הולכים להלך את דוקטור נועם גולבי, נועם הוא חבר סגל בקינגס קולדש בלונדון, ואו חוקר איך הגמישו את המוכיד שלנו משתנה את הכחומרים פסיחדלים. אנחנו הולכים לדבריתו על הדוקטוריה שלו, שבכאן איך קטמין יכול להשפיע על כאב רגישי שנוצר אחרי פרדה. אז היה כל זאת ועוד איך קטמין משפיע למוח במק כאב של פרדה שונה מכאב רגישי, כל הדברים הללו הולכים לקרוד בפרק הזה אז כדי מבון הכי. היום אנחנו מערכים אורך מיוחד שאני אומרת את זה עומני מלכל אורך שמתאולך ודכנית אבל אורך הזה מיוחד קיול לקח חלק ומשך עם שליבה הפשינה אותו בצורה משלמת. היום את המודל לזה נום. אז קרד שדיברנו בנקודא השייטה להתלחית לבטות גדולה כן אנחנו מודל. לגודל המאמר שקודל המאמר לגודל הרגע או לגודל הרגע שזאת הייתה חכה שובה. מהסה שהיה ככהיה בשנה הראשונה של התוראשון אמרתי למה שזה שלה שאנחנו בני האדם שואלים את עצמנו רבות שלה למה. ואז בקונטקס אצפציפי זה היה למה להישאר בתור שבוע ניסובלת כישנה הראשונה של תוראשון זכרכנה מסוג שיינו חיובי ואז הוא מלצלי לדבר איתך ואז דיברתי אתך בווהי בשלכ הזה למה ניצחי את זה נגרוע בזה עכשיו אני יגרוע בזה תמיד למה להישאר בדבר שאני גרוע בו ואז אם תזוכר מאמרת אינום. בתח שעד להיות איך אם מה את רוצה להיות שתי גדולה או אם זה מסכרן אותך הוא ממני אין אותך בתח שעד להיות אגר כמה של התפולה. לא שאת שאתה פולה פשוט אמרתי מה דעתי לא זה היה כאילו איזה שעה ורבע אז כנראה ישם שלות פולות אני זכרתי זה קיזהה בחניה לחטיר עצוב ושוב בחניה. אבל אז נום אמר לי משפט שאני רוצה גם למשור לקהל המאזינים והמאזינות. אין שום קשר בין להיות סטודנטו ולבין להיות חוקרתו חוקרת ופשנייה אופם אין שום קשר אין שום קשר בין להיות סודנטי טובה לבין להיות חוקרת ובנשום קשר בין הציונים שאת מקבלת לבנה. אז חוקרתי אחר כך וסקיל שלי אות חוקרת הם הרבה יותר עמוקים משר לשנן משהו ואז לקיות במיפחן וזה יכולה לשאול שאלות מוקבות. אז הייתי כזה אהי אני יכול להתחבר וזה דווקא. אז זה כזה הלדמי טרו את חושה שאני לא טובה במשן יושא עד שגעתי למקום שבו אני מרגישה טובה. אז בפרספקטיבה שאתה כמה שנים ובכשהם? 6. 6. אז יש פרספקטיבה. כאילו הייתה דוקטורנט אז בי חילוב שזה חושה אני עכשיו דוקטורנטית. כן ושמחה אני שמחה. יופי. כן. כאילו זה רול הרכאוסר עדיין אבל תמיד זה רול הרכאוסטר אז עדיב שיהיה כזה. כן. אוקיי יופי. אני תנפנו איך. אז אצאת אובה. חמצא. אוקיי. ויום איןו דוקטורט. אנחנו היום מולחים להתחיל מהדוקטורט שלך. דעלה. שהדוקטורט שלך הובילות חלקו מנהים מסעות ושלות ששאלת אצמכה. אבל הדוקטורט אצמו הוא בשאלה מאוד מעניינת ואיתה אז די פורצת דרך כי זה היה מחקר שעון שעשוים קטמין. כן. והשאלה הזאת היא איך קטמין משפיעה לייצוגים מוכרים של כאו פיזי וכאו רגשי. אההה. דעלה. אני אגיד להצופים מהקרים ולצופות. אני אגיד בפרק קטמין. בספט הרחוב אומרים קטמין, אך הקוונה היא לא אותו מונח. לפני שנתחיל. היום בפרק אנחנו נסכיר במספב האמים את המילה ואוקסל. ולפני אחן אנחנו נגדיר אותה על מלאצל אנחנו שכולנו שותפות. עם המילה ואוקסל. וכשהנום. אז אנחנו לכם מדבר על מהם מוכית. אהה. יעני. אמרי. יעני אמרי. ואההה. היחידה הכי קטנה. באמרי מה ששנקרא ואוקסל. שאנחנו כולנו מכירים פיקסל זה היחידה הכי בסיסייץ של מזכדומים מדי. טלוויזיה או טלפון משהו כזה. ואוקסל זה אותו לברק. מקום ריבו הזה קובייה. הם. והם בעצם. ב-הם רי. אני אעב. ואוקסל היחידה הבסיסית. היא מודדת פעילות. מהרבה הרבה הרבה הרבה נורונים. והם. אנחנו עם פעילות יותר. ואוקסל מסוים. אז הפשוט אומר. שאני נורונים שאנחנו מרגיטים מהווקסל הזה. עובדים יותר. ואוקסל זה היה משפט מדים. אוקיי. אני נושא למה שווקסל הוא כמו פיקסל פשוט במוח. וכאשר אנחנו רואים שווקסל מסוים פעיל. ניתן ללמוד מכך שאני נורונים באזור הזה שפיקסל הנל. يعني הווקסל מיוחסלב הם פועלים כעץ. נקד. משהו כזה. ומה שאתה עשית אז במחקר הזה? זה גייסטה אנשים שחובים כאו נפשיב. כפות פרדה. אנשים שנפרדו ריסטנטלי, איך נסתור אתם למגנת המראי ותהידה איך קטמין היא. שפיע על החוויה הרגשית שלהם. כן. מה קרה שם? מה קרה שם? אז אני אתכיל למה לעשות דבר משונה כדל של כאילו להביא אנשים שעבור פרדה. אנחנו ניס אותם ל-מראי ולתת להם קטמין של דבר שאתה לא עשה כל יום. אז קטמין הוא סם תופע מאוד מעניינת. הוא בעצם בפשיחיית ריה אנחנו כבר הרבה הרבה שנים הרבה דברים לא זווים, כי למציא אותה S/SRI, אז לפני הרבה שנים, ציפר על XKZ. ולא היוטיפולים חדשים. למרבה מאוד הפרדה פרדה הוא התרופות כלומר. כי לא יש כמו נטיפולים בסיכולוגיהם ותרופות או כל כך חיוב. ואז די במקרה לקרה תחילה של נתעל פעמים, סוף נתתדשים קטמין אתכילי כנס לשימוש. וגילו די במקרה שהוא שם פלאים לדיקון תרפו מיד, כלומר אתה בדיקון אפילו אתה יכול אותם פיזוד האובדנית. אתה מקבל קטמין באזרקה הדיף, כי אז עובד יותר מהר, ותוך 20-40 דקות אתה כבר יכול להגש טוב יותר. שמתומנדיקונים יורדים. איך גילו את אפקטה הרגישי של קטמין חוץ מה אפקטה הרדמטי, שהוא הראשוני שישתם שובה? אז זה אומרת אפקטה הרדמטי, כאילו טוב אנחנו ככה. מתחילים מהתחלה, וזה טוב תוסט את זה סטארג, אז קטמין זה מולקולה שהתחילה באמת בשימוש ברפות, צדה ברפות צווית כאילו בפנות 60, והוא ידוע בתור סמר דמה לסוסים, וזה פשוט בגלל שהוא באמת משתמשים בו בביתרינריה, ומאותה סיבה שמשתמשים בו בביתרינריה, גם טוב לשתמשו ברפות חירום, למה, כי בניגוד לאכום רע דמה אחרים למשל פרופופול, שהוא יותר מסובח, ומדקה מערכת נשים עתיד, והוא מדקת הפעילות הלוווית שלנו, קטמין להפילו הוא שומר עליהם את כינים, והפילו קצת מגביר אותם, קצת מגביר נשים מה, קצת מגביר לחצדם, קצת מגביר דופק, ואין את הבסדה מאוד קל העבודיתו. אתה מזריק אותו מינון גבוה, והתחול לעשות ניתוחר למשל. וככה הוא היה בשימוש במערכת רפוית דר בזמן, ויש כומנית הרחישים גם ברפויה סטנדרטית שמשתמשים בו, ואז די במקרה אנשים שעלם גם דיקרון וגם איזשהי הפרה שאילצאות המערכת ניתוח, קיבלו קטמין, היתורום הארדמה שהיתן הם, וגם דווחו על זה שמרגישים את הבא, בעשים פתור מדיקונים שלהם. סתובה את אנשים דיקרון, שחבו את הרחיש חירום כל שהוא נכנסו לניתוח חירום, עבור עוד המעמקי את המין כיכל הקמיזר, ויתורו ועשים אתורים שלהם. גרדו, דיקרון שיפור, אני קדותה לי, ואז זה כרפה המחת, ואז זה כרפה המשנייה, ואנחנו לא יודעים למה, ואנחנו שוממים את הדיווחים על כך המאה סטנדרטית. זה דעדיר וכמו הרבה תגליות לארכה היסטוריה מדעית והרפוית, די במקרה, התחילו לחקור את העניין קצת יותר ברצינות, עשו ניסוי כלי נממה, שבראו שבאמת קטמין מוביל לשיפור בתסמינים דיקונים ותכף ומייד, שזה בניגוד לחודשים, שזה יכול לקחת את אל תרופות קונמנציאליות כדי לשפר דיקרון, וזהו, אז זה היה תופע השימה העניינת, עד היום אנחנו יודעים יותר, אבל אנחנו לא יודעים ממש ממש למה זה קורה, ואותי, עניין, שאותה תרופה, משתמשים בגמרי דלאפחית כאב, כי אתם הם במינון יחסית נמוך, אז במינון גבוה, ממש יכול עשים אותך, בהרדמה שאפשר לעשות על החניתוח, וממינון המוח יותר הוא מפחית כאב, הוא גם יכול להפחית כאב חוני, ואז מאוד עניינתי שמתרופה, אחת עושה בעצם שלוש פעולות, הוא גם מפחית תסמינים דיקונים, סוג של כאב רגשי, אם אנחנו רוצים לעשות לזה כזה מטפור המסעמת, הוא גם מפחית כאב פיזי, והוא גם מיצר חווה הפסיכו האקטיבית, שבגזן, שם לוקחים אותו במסיבות וכן, שנקרא אתיסוציאציה, שזה בעצם, בגדול אפשר להגיד אתיסוציאציה, זה תופקצת מוזרה, אבל המחנה משותף שלה, הוא הזרה או הפרדה, הוא ניתוק, אתה מרגיש מינותק מרגשות שלך, אתה מרגיש מינותק מ-20, אתה מרגיש מינותק מ-20, ‫הוא נותח מהגוף שלך. ‫יש את כל מיני ביטויים ‫קונקרטים כאלה ואחרים, ‫אבל תיניין, ‫עם שלוש את התופעות האלה ‫של הפכתה בקפיזי, ‫אפכתה בתאזמינים דיקונים ‫וחבי הדיסצטייבי, ‫הם קשורים אחד לשני למשל ‫עם מטובכים על ידי אותם הרכת מוכית. ‫וככה נולד הרעיון, למחקר הזה. ‫ומעפו על הלכה רעיון ‫לחפש אנשים אחרי פרידה בופן צפציפי. ‫אז חשב נובעת חלל לעבוד ‫עם אנשים דיקון, ‫אבל שאתה עובדים אנשים דיקון ‫זה קשה. ‫זה קשה אפילו מלוקודת מבט כזאת ‫היא פרגמטית, ‫שקשה להבין עם דקים ‫במילפמים אלא מרכד דיקהון, ‫אלא ישם גם פרחת ‫ואם אתה רוצה לך קורמן גנון, ‫מוכי, אז יותר קל העבוד עם אנשים בריים. ‫בכל זו. ‫-שלאוצאוכים תרופה, גם נגד דיקהון, ‫ואז צריך לבטל וכו'ליי. ‫-בידיוק, בדיוק. ‫כאילו כל הלוגיסטיקה, ‫וגם שיקולים מדעים כצאתי ‫רנקים, נוח יותר קיביכול ‫עבוד עם אנשים בריים, ‫וארצינו עסינו זקירת ספרות ‫כמה שרסים שם התחילים ‫מזה על איך מוררים כאברגשי, ‫שאולו במש בפרוונטציה הקלינית, ‫אלא שאתה משהו קצת יותר, ‫שפשר למדות בתוך המאה ודה. ‫איך אפשר לחולל כאברגשי בניבדקים? ‫-כן. ‫אז יש הייתה אופצייחת ‫שמאוד דבילית, אבל משתמשים בארבע, ‫אתה רואה מסחק על תודי ‫כאילו מיושם כזה מהייטיד, ‫ששתד מועיות כאלה ‫מסורות אחת לשני הקדוב, ‫והם לא מוסרות לך. ‫אז הדרך מספרות המדעית, ‫לא הורו כאברגשי, אני אמרתי, ‫לא נשמע אלא המשכנע. ‫לא הוסרים לך, זה קב, ‫זה קב, עטיק. ‫זה קב עטיק. ‫-זה קב של סור של אקסקלו, ‫שאני נשלטחי אחר בסדר. ‫בדיבא תחילים נצחים לשתמש בזה ‫כי גם לעבוד עם אנשים שעבו פרדה, ‫זה המודל אחר כאברגשי. ‫-שמעפו עבד אותו, אין ש. ‫-אבל לא אני אמצאתי. ‫-כאילו, אני באופן כלני, ‫אני לא אבא להם ציד דברים. ‫אני לא אעשהות דברים ‫שאנשים כבר עשו כאילו. ‫זה מעניין לא הרבה אנשים יידוע את זה, ‫על עצמם האותלווד. ‫אוקיי, אין שם את עבוד. ‫אני חושב שאנחנו רק מרקיבים דברים, ‫כאילו, אין באמת מחשבה, ‫שנחשב את מחדש, ‫בתח לו בערך משרים, ‫שמחקב. ‫-אוקיי, ורקישי בתוך המאה בדע. ‫אז פשוט הלכנו עם פרדיגמה, ‫שמשווא כאב פיזי לכאברקישי, ‫ששתמשו בבין אוניברסיטה בכל רעדו, ‫בכמה מחקרים, ‫ושמה מסו פשוט תופרוצדור, ‫אז אחרתנו אנסות ולשחזר אותה, ‫פשוט עם. ‫עם אינטרוון, ‫שאין עם כאילו בנוסף, ‫לתת להנשים קטע מן ולראות איך זה משפיע על שניים. ‫זה היה פשוט משהו שרצו לראות ‫במוח איך עם כב-פיזי ‫ודחי החברתית חולקים ‫את אותו מנגנון מוכי. ‫בדרך שניהם לעשות את דעי ‫על אבי אנשים מחברדה, ‫פשוט חיכינו את מה שמסו. ‫אז אתה מפרסם דעז ‫ברסות החברתיות שלך, ‫שלום אני רוצה להביא אנשים ‫שעברו פרדה, ‫עם אבא הרטם פרדה האחרונה, ‫ותם רוצים לקבל קטע מין ‫כי חלק במחקר, ‫את יצרוו אותי כאשר. ‫מה קורה מורתה נקודה? ‫האמת, זאת זכורה לי בתור תקופה אחי, ‫מרגשת, מעניינת, ‫כאילו מבחינת מחקר שאיתה לי, ‫האמת, אני. ‫בגדול, אני עושה מה שמכר ‫הקונפיטי של הנורסהן. ‫אני רוב, ויום, ורוב השנים, ‫יושב וכותב קוד, ‫אני בכושה רואה אנשים, ‫אני בכושי כאילו רכתה מודלים, ‫ואז זה יתתת תקופה מאוד אחרת, ‫המוטיבת, לתמוטיבת מאוד מדעית, ‫על בפועל, כמו שמה זה אחר, ‫ואם מחקר מאוד ראשוני, ‫עוד למדנו הרבה תוך קודט תנועה, ‫והתחלנו לעשות היוונות טלפון, ‫היא פסיכולו קלין, ‫בצב את נועמסרנה שעדיין ‫עושי יופי של הקדמיה, ‫בתחום קצת אחר, ‫אבל הוא רעיין את הנשים שהתקשו, ‫ובדק גם קומנת דברים ‫פיק שורונה בתיכות ‫וגם רעיין אותם על הפרדה שלהם. ‫ואז בעצם. ‫-כי מה. ‫הוא רעה בתוך חתישנה חונה? ‫הוא רעי כן, ‫הרצים אנשים הזה, ‫איזה שעוקת אופ' של זמן, זה נורא קשה, ‫כי לא כל אחד מחלים בבקצב שלו, ‫לפעמים את המוגשת רטוב. ‫גם יש מלא אלמנטים, ‫האם זה האפרדה באפתה, ‫האם זה האפרדה שאתה יזמתה, ‫האם כזה מלא שית שצריך ‫הכתב חשבון. ‫-כן, אז ניסינו להפיינת ‫כל הדברים האלה מדעד נותם, ‫שאנשים, אבל זה היה קטרון ‫כניסה למחקר שאתה בו פרדה, ‫ושאניין אותך להשתתפת ‫בתורמה של המוח של חלמדה, ‫כן, ואמת מלא אנשים פנו. ‫זה המאוד קל, ‫למצאו למחקר הזה נבדקים, ‫וזה היה ממש, מאמם, ‫כי זה היה ניסוי ‫שאני ודקים תרחובו הרבה, ‫זה היה רוך, הם עשו כמה מלמת הלא, ‫היו בהמראה וכל הזמן ‫היו מחוברים לקטמין, ‫הפעם חדשם ששנחד שם כיבלו פלסב, ‫הוא שנחד שם כיבלו פלוקט המים, ‫ואת כן, וזה היה תקופה מאוד, ‫מהניאנת וללבות אנשים ‫מתוך כדי התהליך, ‫אז יש לי אין עכשיו הכליני ‫תפעם לא אליטור של פסיכולוגיה, ‫אבל אני נוצא ותקילו שליבה ‫הגמרופים וגם פסיכולוגיים, ‫והבל אני עשבתי תדת, ‫אתם, מלבו אותם, ‫מה תחשב עושה את זה, ‫באצו מלכם הניסוי שלך ‫דאי, לחלק מהמאמת, ‫תאים אנשים, כל הזמן, ‫אתה פוגל שאתם. ‫כן, אז אני לא רכף, כן. ‫ואת תה, מה היה אופרציה בעצם? ‫הם אתם מגיעים אחרי הפרדה, ‫ואז אני חנסים לתוך הם הראי, ‫ואת תרוצה לראות איך זה נראה ‫ברמה המוחית, מה קורה שם. ‫ברמה את היום, הם מגיעים למחקר, ‫איך היום נראה? ‫איך היום נראה. אז כל מוכל עושים ‫את המויון טלפון. ‫גם כדי לבדת הספטי, ‫כי לשלם. ‫שעלב שלם בסדר, ‫מורש ברמה פיזי, ‫שפסיכיית ריה שלם בסדר ‫כאילו שעלם נרק, ‫שאנחנו נוכרים תופות. ‫וגם, שואלים אותם כמה ‫שאלות על הפרדה, ‫ואז אנחנו מסבירים ‫לם בטלפון, מהו לחליות. ‫והוא אומר להם, ‫שכשהם יוביתו חיים הראים, ‫הם צריכים להזכר ‫בזיקרון ספציפי, ‫שאם חושבים עלם, ‫שגורם להם להרגיש את רושה של דחייה, ‫וקיי? ‫ואז בקשם הם נשלוח תמונה ‫שם מזכיר על המתדבר, ‫והוא משפט שמזכיר על המתדבר הזה. ‫המונה של איקס שלם כאילו? ‫-מונה של איקס שלם, ‫משפט משנקרמים עוריקיוש שכאילו יכול, ‫לאורר בהם מחדש את החוויה, כן? ‫-הם מסרו לך מראש, ‫תמונה של האיקס שלם ‫ומשפט מחייב מאוד איקס. ‫-כן, כן. ‫-זה איניהן. ‫-נכון? ‫זה, וואו, אוקיי? ‫-אוקיי, וזה, ‫אתה מקריל להם, ‫אתה מקריל להם, תמונה של האיקס שלם ‫בעודם באמרי, ‫הוא אומר משפט פוגעני שהוא אוהי, אמרו. ‫-כן. ‫אתה רוצה לראות מה זה עושה ‫ברמה מוחיץ? -כן. ‫אין לטאר. ‫-אוקיי, וכל זה? ‫-אבל חייגי זה, ‫לא סופה. -זהו מסלים. ‫האירו המסלים, רבותה, ‫אירו המסלים, בואו נמשיך לעס למע. ‫-אנחנו משווים איקי אפריקשי ‫ליקי אפיזי. -אוקיי. ‫אז לסרוגין, הם רואים ‫תמונה של האיקס שלם, ‫או שאנחנו מחבים להם ברגל, ‫אם משנקר התרמוד, ‫זה בעצם חתיכת ברזל ‫שעודת להיכנס לתוך האמרי, ‫ושודלת רחבה של כאב פיזי. ‫ואז--לסרוגין, זאת אומרת, ‫פרמרוינט מונה של האיקס שלם, ‫פרמוך איבים להם ברגל. -נכון. ‫-מדים? -נכון. ‫והמסלם באים ופרמוך התוסים ‫אלא שמחובהרת להם ‫לעזור האם פולע שמתפתפת להם ‫פלסבו, כלומר רק מה עם הזתונים כאלה. ‫ופהמוך התם קטמין. ‫זאת אומרת, יש להם פרפר ‫שמזרים חיית המין בתוך האמרי. ‫-כן, יש להם. -וייזו פרציה, ‫לכניס פרפר להם הרי. ‫-תוב מינה. ‫-זה כאילו. ‫סתכלות, סטתי מאוד, ‫לא להזיס בכלל. -נכון. ‫לא, לקח, לקח למה. -וקיי. ‫באמגמנפני, ועשה זה מטלה, ‫בברות שוריאליתי, ‫זה הסרט, אבל עשהים מדה. -וקיי. ‫והם באמא הרי, ואתה מקרים ‫לאם לשרוגין תמונות של האיקס, ‫מחיב להם לשרוגין, פעם אחת ‫על פלסה בו, ופעם אחת על קטמין. ‫-כן. -ריך היה נראה תליך ‫לאני תוחדת המאישבתם למע. ‫אז אתה הלך שאני תוחדת ‫הקילו תמין טוב להתחיל מהתנהגות, ‫במקע הזה, התנהגות, ‫היא ראש פשוטה. ‫אנחנו כאילו אחרי שמועים ‫או שמרגישים את הקב ברגל, ‫או שמועים את X, אז אנחנו עושה ‫למטרם, מה מרמט הקב של אתם מגישים עכשיו, ‫אז כאן לא הפשוטה בין איפה של איפה ‫זה נשמע דבילי, יש בתוך ‫זרבה אינפורמציה. ‫ואז זה מדרגים, אז קודם כל ראינו ‫שכמו שחשבנו, שכווינו, ‫כי אתם מין מוריד את האינטנסיבי ‫אותגרם של כאב פיזי, וגם של כאב רגשי. ‫זה ברמה התנהגותית, ביחס לתנאי ‫בכורד שאנחנו לא חייבים להיכנס לב. ‫זה כי אתם מין שברמה שמביאה ‫או תחרע איזה סטייטודת איזו, ‫זה כהי הול זה ילחוש קצת ‫למה זה מקביל. ‫אז עבדנו המינון שבדרך ‫לבדים איתו בדיקון, ‫זה איפה זה נקודא חמש מליגם ‫לקילו גם. ‫ואנחנו עשינו הרבה פעילותים, ‫כי רצינו שמיו מסתולים, ‫ושם מרגיש אותה השפה של הקטמין ‫כדי שאנחנו יכולים ‫דוד את החוויה הדיסצייטיבית, ‫אבל גם אנחנו רצינו שמיות תפקודים, ‫כי רצינו שמייסו קוונים ‫אתה לאותבהם ראי, ‫ושמיו כאילו יחסית איתנו. ‫אז עבדנו יפה את נקודא ארבע מליגם ‫לקילו גם, עכשיו קטמין, ‫זה מתרופה שהמתבוליזם ‫שלא ריחסית מהיר, ‫אם פה אנשים דיברו ‫בהתחל פסילוסיבי, ‫נועל הלסידי, פסילוסיבי, ‫נועל הלסידי, ‫אז מהנוחצית חיים ‫שהם יכול להיות חמש האות ששו, ‫תקום נדבר, ‫כתמין דבר אחר בואים דקות. ‫ואז בעצם, עבדנו אותם ‫ליזושהי רמה שבמרמת הקטמין ‫הם בדיום יפה את נקודא ארבע מליגם ‫לקילו גם, ובעצם הם שאנחנו לתפטף להם, ‫מינון שמפצשי על המתבוליזם ‫של הקטמין כל, ‫אם נדמנו חוברים, ‫זה שלא שער בשעות לדבר. ‫שלו שער בשעות, הם היו בהשפעת ‫כתמין. -כן. ‫הואו. -כן, ניסוי ניסוי. ‫ושעת תקודם כל סתקנו ‫על החלק העית נגותי, ‫ואז אתכנו להסתקנו למוח. ‫הוא שעת נגותית אמרנו שכתמין ‫הורידת רמה את הכי אב, גם ברמה את הפרדה, וגם ברמה את הכי אב הפיזי. ‫כן. -כן, כן. ‫גם כאב פיזי, הם דירוו כפחות ‫מחיב, גם כאב רגע. ‫גשים דרגו כפחות מחי, ‫ואת חנו להסתכל על המוח שלהם, ‫ששוינו בעצם היה לנו גם בתוך המגנט, ‫נאי ביקורת, ‫שאותנאי של לא כאב אוגי רואיתר מי, ‫או שם נזקרים, ‫מחווה שהתעלם עם חבר, ‫ברכב, בארטת כופה. ‫ואת תקנו עליהם על המוח, ‫ובעצם בקאב הבא-הפיזי, ‫ראינו מה שרשמנו שנייה, ‫שזה פילות מוחית, ‫שאם מתוארת בספרות המדעית, ‫שכל מיני יש רשת של אזורים, ‫אפשר להגיד מה שמות שלהם, ‫שכאילו. ‫-מולגיד מה שמות שלהם? ‫-ביקר רינסולה, ‫ואנטירוסינגולה את קורטקס, ‫בעכדים תל אמוס, ‫ומקורטקסומה את הסנסורי, ראשוני ושניוני. ‫וזה אזורים שבספרות המדעית מאוד ‫מתוארים כיותר פעילים ‫תחת גירוי מחיים, ‫רינו בדיוק את מה שחשבנו, ‫וגם היינו שתחת קטמין, ‫בעצם כמעט בכל אחד מהזורים האלה, ‫בכל אחד מהזורים האלה, ‫אפחתה במדעת הפילות המוחית. ‫תחת קטמין, כלומר, ‫תחת קטמין פשוט יש פחות כאב במוח. ‫זה בשביל כאב פילי, בבקשה. ‫אוקיי, דיברנו על השווה בין קטמין ‫לפסבו. -כן. ‫מודבר על השווה בין כאב רגשי וכאב פיזי. ‫-כן, את שם הייתה בהכנו, ‫והוא אם בקרב כך מהזינן, ‫יש מישהו שרוצה ‫למודם הראי ולעשות הנלזמי בבחות, ‫כאילו זה דבר שעדיין לא פרחם נוהל. ‫אבל בעצם, אמרתי שישתמשנו ‫בפרצדוו הקילו שהיא תוארה כבר בעבר. ‫במובן של כיו להבין אנשים ולראות ‫שמוך שלהם תחת כברגשים מבקיר, ‫את הפילות המוחית, תחת כאב פיזי, ‫אבל אנחנו אוריינו את זה. ‫שניה, אתם בעצם התבססתם על מחקר ‫מי קולונביה? ‫קולורדו. -כן. ‫שמארצות הברית, ‫אתם האלה כך אתם מחקר ‫לאמרי גשי. ‫זה פריז פרווינציאלי, ‫זה מחקר מהאמרי גשי. ‫שבו ראיתם שכי איפייזי וכי אברקשי ‫מהורים את גובות דומות. ‫ממש, אירושם את גובות דומות? -כן, כן, כן. ‫זה קצת לי כאן את ליוון ‫שיש לנמי שלהם האמרים. ‫יש שנים כבר אחד שמרי שהם אותם ‫זורים במוח פועלים, ‫שאני מדבר על אזורים, ‫אז אני מדבר על הקחת, ‫שאם קצת לי כצת יותר טובה, ‫עם אנליזו סטטטיסטית אחרת, ‫שבעצם לא בודקת פילות ‫מוכית ומוגנית, ‫אלא מסתכלת על פילות יותר הדינה, ‫מה שנקרא לו ברמה, ‫הוא עוד שיש איזה כשבחר ‫הוא עוד שיש איזה כשבחר ‫הוא עוד שיש איזה כשבחר, ‫הוא עוד שיש איזה כשבחר, ‫הוא עוד שיש איזה כשבחר, ‫אבל איזה סטטטיסטית אחרת ‫שבעצם לא בודקת פילות מוכית ומוגנית, ‫אלא מסתכלת על פילות יותר הדינה, ‫מה שנקרא לו ברמת הרית ג'ינוביינטרסט, ‫זה לא שאני מסתכל על כל האזור ‫על האזור על האני מסתכל בו, ‫אז בו, קסל ביו, קסל, בעצם אפשר להפריד ‫את הדפוס המוכי שמתר כאב פיזי ‫ומתר כאב חברתי, ‫ואז אנחנו אצלחנו לראות ‫שאנחנו נתחילים להפריד ‫בין כאב פיזי וכאב חברתי, ‫אבל שאנחנו לא מצליחים לראות ‫את הדמיון שהם תערו ‫בעבודה הקודם את שלהם, ‫ולחלור אם את ההפלה המוכית, ‫המאוד, ‫או בסטרציות היא ‫צל לחבר שהעבור פרידה, ‫בין אנשים שעבור פרידות שלנו, ‫כלומר, כנראה שאנשים חובים כאב רגשי ‫בצורות יותר שונות אחד מהשני, ‫מה שר שייש בין שיש משונים ‫שם חובים כאב פיזי. ‫עושה הרגע ריקה. -בבקשה. ‫אתם ידבסס אתם מה למחקר ‫שאמר שכאב פיזי נראה במר כמו כאב רגשי. ‫המר אתם, אוקיי, ‫הקאב הפיזי שאנחנו רוצים לחולל, ‫הוא כאב משוים ברגל, ‫כמעט כזה צריבה, ‫צריבה סבבה, ‫באבן, צריבה ניס, ‫לא עכשיו מה שוב רדיקה לי, ‫והקאב הרגשי, ‫זה את מונות של האקס שם מוכרנות ‫בזה ומשפט מחאיב שואמר. ‫וארצתם לראות שהזורים שפולים ‫הם מזורים דומים. -נראות. ‫אתם ראיתם איזושהי, ‫הפרדם שם את באזורים שפלו. ‫זה לא מה שציפיתם לראות, ‫אתם רציפיתם לראות, ‫בחותם מזורים שפללו. ‫יש לכם, הסבר מסוים, ‫לזה שאתם רואים שזה דומי אבל אחר? ‫האמת, ‫שלא אז באמת מספיק טוב, ‫כאילו, הדת הזה, ‫הוא צריך עבודה, ‫כאילו וזה באמת שאלה פתוחה, ‫כי בגדול עשינו הכל בדיוק כמו שם מסו, ‫ואני חייב לזה, ‫ואז זה קורה הרבה פעמים, ‫באמת, הבטחם ביניסויים, ‫כאלה אם גודל דגימה, ‫לא הנקי, שאתה לא מצליח, ‫אתם נצר, ‫אתם תוצאות שהיצורו קודמחה, ‫אבל בגזם, ‫במררים שפירושם נולד זה, ‫התמוקד ניותר בקייבב פיזי, ‫ובתחושה של הדיסוציאציה, ‫ואפכות למרות שלהכן ‫כארטר. -נגדגינג. ‫-נגדגינג, ‫אדעין הדת הזה של הפרדות, ‫מחקל להסטווננטחרות, ‫כאילו שאולי אפתקליו ואומחד, ‫והבין בעצם מהקרה שם בדיוק, ‫הבחינת שונים בין הפרדות יכול להיות ‫של זקילו, המאה שכחות שאנשים שונים, ‫עושים מסתרתגיות מנטליות שונות נזכרים ‫באופנים אחרים, ‫חות שזה לא בדיוק אהב, ‫חות שאנשים מסם, ‫התרחקו יותר מהגירוי המחי ‫וחות שיש אנשים שתקבו עליו את המנטלית, ‫וכבו אותו, יש אמקום אינניינים ‫שאנחנו בהחלט, ‫צלחנו לתפוס איזושהי חווה ‫של כיבת מנטלית, ‫דקצת טכני, למה אני בטוח ‫שהתלך ונתפוס את החוויה הזאתי, ‫בגדול כי אם אתה לוקח את הדפוס ‫היותרנו אינציוני, ‫אז שמבטקל ברמת הווקסל ‫ולא ברמת האזור הו מוכי, ‫אנחנו מצליחים להפריד מאוד טוב ‫בין את נאי של הקייב המנטלית, ‫לתנאי של הלא קייב מנטלית, ‫בית בסס על משהו שכוווקאים ‫בספרות המדי, ‫כלומר, אנחנו כן משחזרים תוצאה ‫של המעמר מוחר יותר שלהם. ‫אבל זה כבר אנחנו לא בהחלקים ‫הנור המלינים כאילו שלה. ‫אני רוצה רגע להחזיר אותנו ‫לבסיס הראשוני של למה בכלל ‫יש בסיס מוכי לחשוב שכב, ‫פיזי וכב רגשי ישבו על אופטעם מזורים. ‫כאילו זה כאילו אינטואיטיבי, ‫כי אתה אומרת זה וזנשמע המין, ‫כי כזה אבדוק. ‫למה זה, למה מה? ‫שלם הוא, למה? ‫כאילו העבודות הראשוניות ‫כאילו שמתערות את הרעונות האלה, ‫זה כזה הם בנות יותר מסיים שנה, ‫בעיקר העבודות של הסו בקליפורניה, ‫ערעיון הוא שמש כב-פיזי וכב-מנתה לכולק, ‫זה כאילו הפעלה של מרכת האזכה של הגוף. ‫כאילו שיש לנו איזושהי תשתית ‫שמשותפת, שמוררת ‫כל מרכת שאים את המדליק אותה, ‫אז אתה מקבל נגיל את נגות ‫שמעוד דיוצא דופן, ‫אנשים סוקים, עובוכים, ‫או קומני דברים בפעינון הזה. ‫אני אעשה ריקף לעצופים, ‫זו מרכת הסליאנס, ‫שדיברנו עליה בפרק עם דוקטוריה ‫לתור ברצב על פפברומיה עלגיה, ‫ודיברנו על כך שבפי ברומיה עלגיה, ‫מהרכת הזו פעילה ביתר, ‫ובכך אם את היגת קומנה גירוים חושיים ‫כגירוי מעיים, ‫ולכן מפעילה את חושת הקב. ‫אז קונסב דומה. ‫אז אתה בעצם אומר, ‫את חושה הזו משויחת גם לקייבים רגשים ‫וגם לקייבים פיזיים. ‫זאת אומרת, אתה הייתה ‫אתה בבשפות מקדמת, ‫כזה, 2,4, או משהו כזה, ‫ובאמת, מה שאת מטרת ‫על נקל את זה המחנה משותף, ‫בין שתי המערכות ‫על מה שקראת סליאנס, ‫אוררו, תקן או כאילו, ‫זה מתפונקציה מאוד רחבה, ‫שלא נמצאת רק בקב פיזי ובקב נפשי, ‫הוא עוד המון פוגים של פונקצת ‫גם מניי, ‫הרני בלי שיח אבלי, ‫כלומר, אני מאוד אנסן עם צום, ‫השוא. -תהיה בבקק בי אלון, ‫וממשתן הסה להשתלב בין הטיב. ‫כן, כן, כן, כן. ‫אז זה הגיוני שמעי חדש ‫האחרית על האוררות, ‫שזה פונקציה בסיט, ‫נקרא לזה של המחנהיזם אנושי, ‫אז איזה חולשי הייתי יותר אינגשט, ‫באמת כלומר, זה שהמרכיב של סיילי, ‫אז המרכיב של בולטות, ‫נמצא גם שימה, ‫ליבוים אותכם מאוד, ‫וגם שכו' חברגל, ‫זה לא בחח אומר שכן פיזי וכברגשי, ‫חולקים את אותם מרכת מוחית, ‫זה יכול להגיד, ‫שבשניים יש מרכיב של אוררות, ‫אין דעצה בעורת, כן? ‫כן, כן, אבל התענה המקדמת, ‫כאילו כל מה שנמספר עכשיו, ‫זה כאילו חוכמה בדייבד, ‫אבל מהרבה פרוו של הם עם מוקדמים ‫של האם ראי, ‫להראות שגם שימה, ‫ליבוים אותך, ‫וגם שם מחיבים לך, ‫מפעיל את אותם הזו מים מוכים, ‫זה הכי זה, ‫זה אותו נבר במוח, כן? ‫מה זה אנחנו, ‫הם כבקצת את האחר חמים? ‫כי יש לזה אחות של נחמה, ‫משלימת. ‫יש לזה אחות של תיקו פרגשים, ‫משם. -כן. ‫אם בן אדם בעבו ורחברג ‫שית משלימת, ‫והוא אומר כזה, ‫האני לא יודע מהו, ‫ואגב, אתה אומר לו, ‫כזה איזו שקויב לחכשב, ‫זה לא דבר שאתם ספרלצמך, ‫זה רסמי, כן? -כן. ‫זה יכולת את נחמה לאדם ‫שאני מצאה ביתה הליגשי של פרדה, ‫או משהו כזה, כן? -כן, אם וינם אתם, ‫אתכן. ‫זה כאילו, ‫הקילו השימוש במצאים מדעים, ‫כדי להתקף תחושות כאילו ‫סביקתי ויות מלמיות, כן? ‫בכללי, כאילו, ‫דעצו התורתו כאילו במלפה, ‫ממכן, אז זה כזה, ‫אני פרותחת סוגרים ממש, ‫שאתם עושה שאני ממש כזה ‫אתה רואה ואת לדבר על המשיכה, ‫של הסיך הציבורי היום, ‫לסיך רפואי, ‫לדבר על הכל במונחים רפואים, ‫ולגיד שהכל מוכח מחקרית, ‫כאילו, חווים לתה, מוכח מחקרית. -כן. ‫הסיבה שרוצים לתקף מדע ‫מחורר בדברים, ‫זה כי מדעו פך דברים להמיתיים. ‫כי ויכול, כן, בסיך הציבורי. -כן, אני אכל מנקודה, ‫כאילו, שהיא מעניין את שמוכה ‫שקשורה למדעי המוח, ‫כן, וכן, וכן, ‫כן, חשבי אנחנו לא מבינים את המוח, ‫נורתוב, ועמירות כאלה, ‫כאילו כמו שאמרת, ‫העקב הרגישי שלך, ותקף, כי זה כמו כאב פיזי במוח אנחנו עושים כאן סלט כאילו קצת מכל הכיוון לגמרי כאילו וזה כאינטוייצ כאילו מה בעצם אמרנו אמרנו שיש בולטות שזה קרא משותף לכאב פיזי וכאב רגשי כלומר החוויה של כאב פיזי וחוויה של כאב רגשי משהו התמאיק סנס כן הם חולקים משהו הם חולקים גם משהו פנומנולוגית זה שזה כאילו חולקים משהו ברמת חולוגית כל מלנדם שאתה אומר לא את זה ברכוב מבין את המחנה משותף הזה זה שיש על החופבת מאוד זה לא צריך לתת לזה תוקף כלומר יש תוקף לחוויה סבקטיבית של המנדם שסוול בעיני באושב ראשון הכיו סוול כלומר ולוו דווקא דרין ריד של מסווהם פועל כאילו שקשה הוא סוול זה דבר שלי קצת קשה איתו ברמה האקרונית וגם אנחנו מה לעשות לא כל כך מבילים את תקרונות הפעולה של המוח ומצאת חן לעשות אתם במראי אז אני סתכל לפה איזו הם אוחם פעילים ואז נבינו לא יותר טוב את הפסיכולוגיה והפשחיית ריה של מהדם בפועל זה לא כל כך קרה אנחנו עשרים שנה הפנימה עבודות הם ראי מפורסמות פחות ופחות וזה לא אומר ששיטה הזאת היא לא טובה בכלל זה רק אומר שבאתחלש את המשנו בביצורה שקצת פשטנית גם ביתיחס לססחר זופרני על המשל זדוגמה מאוד עובל זה במקום של כזה על עבור ולהבין איפה נמצא הדבר ואיפה נמצא שוני שמפחין בן מטופל חול לסחר זופרני לבן מוח של אדם נקרא לזה בריא כן זה לא לא דבר שניתן לצביע ולא מר הנה זה כל כך פשוט כפי שחשב נועד קו זה ממש לא פשוט ואני חושב שיהיה משנים הבאנו הדכמה זה לא פשוט ואני שם מקוונות נדרות ומייזושהי אימרי איזה טכנולוגיה מדהימה ברמה אנדסית זה סטרי שאנחנו יכולים כאילו למדוד פענות מוחית בצורה לא פולשנית וכאילו ולהסות הדברים על בזמן הם איתה היינו נעיבים קצת אני חושב שמה שבאנו בדייבד זה שאנחנו צריכים יותר לי שאין על דיסצפליונות כאילו שאנחנו מכירים על פסיכולוגיה פסיכולוגיה קוגנטיבית ועל ביולוגיה ואני חושב שיהם נורא נורא יש את הפרנו כאילו בלבין איזה פרוצדות מתאימות למראי ואיך לעשות דברים כאילו יותר כמו שטרח והכל בארצת וגם כאילו מבחינת מדת האמיתיות של ממצאים כלומר אני חושב שפה לות מוחית ירבה פעם לא אינדיקטיבית לזה שמה שהוא יותר פחות אמיתי אני אחים המילה להכשן שם פשוט מתנהגים כדי להביעה נגיד את הדפות שלהם מקום דברים כאלה ביני וחזק כן זה המשיכה שלי למחקרים פנמנולוגיים שסיפרתי לך וזמן האחרון של לשמוע מה חוויה של בנדם זה לפעמים אפילו יותר מרתק מבחינת דתה לעסוק בו ולבין מה קורה שהמשר לישרוק מה שרלבין מה קורה שם ברמה המוחית ואז יכול להיות יש עמוח מה שבו להעבין להגיד הוא מורכב עכשיו מורכב כפשוט המקליט ממלא מקומות ממלא ווקסלים ממלא חיישנים בבט אחת ואז המסקן על מלדתה ויש לך המון עבודה לעשות בפרשנות שלו ואם אתה לא יודע טוב מה לחפש זה נענור הנורק שבאתר לכליבות אבל אם אפיינט אלפני ונגיד את החוויה שלה בינדם בצורה שימוד נואנציונית או אם אפיינט את נעגות שלו ואז תולן אגיד מאוד טוב זה מתואר בחיות מה את השתית המוחית שהתנעגות אחת מסוימת אז יכול להיות את יכול לפרש את המצאים מוחים שבצורה יותר טובה אבל אבל זה בין נקונות ביולוגי מקונות פסיכולוגי והכלותות מוחיות הוא דבר שצריך לביותו בחשבון כדי לעשות מחקר טוב שיש בו דת המוח אז זה המושא שייתן ג'ינט כאילו שרחים סופר של שיטות מחקר מדע המוח אבל הוא חשוב הוא חשוב הוא פוגש פוגש מושניקה כפי שלך נועבים להגיד בואו נדבר על העבודה שלך בימינו על חלון פלאסטיות וכזה איך זה קשור ללמידה ואיך זה קשור לקיית המין גם כפי שתיברנו עליו וכזה ככה חתנו משתו זה היום אז באמת כאילו האמת שהפכה שהייתה לנו עכשיו אובי להותח אובי להותי במדעת מה כאילו ככה קצת את תסכון מזה שלא תכנו לשחזר במצקודם שמאות בנינו עליו כאילו וזה גם יש שנים של עבודה ואז אמרתי וואו, קיל. -צן אונזאת המדכחה. -כן. זה ג'וו כאילו. אבל על חיימת התעדבר הזה ואמרתי אוקיי אני מאוד מעניין אותי נומשי חדן אם מתחוו להיות שאתה יותר טן, אם בזה ממש עשו כל עוד שמפריצה דרך משמעותית בפיכי העטריה. ואמרתי בלי להבין יותר טוב את המנגנונים האלה ועלכתי לבדוק בכמיני מקומות איפה לעשות פוסדוק ורגשתי שלא בעלי לתת לנשים פסילוסים מין לסים אותם במגנת ולהסתכל על המעוך שלהם ואמרתי, אנחנו צריכים להשתמש בשיטות טובות יותר. וזה נורא לוקר לחקור פסיחד אליה פשוט כי אנשים המאהבדה נועדה להתנהגות מהבדתית כזאת. כי לשנשים באים ועושים מתלות ואקל כאילו כאילו נורא כזה מבוקר ומתוקטק ואינרנטית שהתנתן לנשים פסילוסים מין, אוקי את המין. נורא כאילו נורא כאילו. הם תודה אשלם במקום אחר שהיא מאוד לא באמת עם מה לקונטקסטיקילוס של מהבדה. ואנחנו אמרתי, בעצם יש סדי בפסיכולוגיה שעובדים מצוווית או דאלטרנטי. ומכורר הם ה-20 של עבורשים עבודה ה-19, וזה פסיכולוגיה את פתחותית לעבודים ילדים. ואני צריך להכלח לתנות פסיכולוגיה את פתחותית אם אני רוצה לעשות מדה פסיכה דה לקמו שצריך כאילו. אז כן. חזק. כן. וזה אחת החלות תנכהי טובות שעשיתי בקריר המדעי אית שלי כי פסיכולוגיה את פתחותית תחום מהמם עם אנשים גיונים ושחשבו על הדברים שחושבים או לדברים על כבר איזה מה שנה ויש ספרות נוראה נוראה. ואני מתחושב שאפשר בדברים אנחנו יכולים להביא פסיכולוגיה את פתחותית ל-LINE של פסיכת דה לי זה מה שאמר בדיוק להיכלו שעיום בשבע בין אית פתחות אנושית לבין כאילו אנשים שמקבלים שרים פסיכת דה לי. ובמקביל והיה ניסוי שבקילה מדהית יש לו פרופיל דה גבוה שבעצם. שאנחנו מתפתחים שאנחנו עוברים מי ילדות לבגור אותו מתי נוקות לבגור. יש לנו מה שנקרא תקופות קריטיות או תקופות רגישות זה. אבל חנד הקה בין אים שהיא לא כל כך חשובה אבל מה שזה אומר שיש תקופות שאנחנו יותר יכולים ללמוד מיומנות נקרא לזה מה שר תקופות אחרות דוגמה ספה. מרקו תקופה קריטית תקופה שאנחנו יותר פתוחים ללמוד סכיל חדש. כן כן תודה. אני אמרכר. אז דוגמה רחישת ספה. אנחנו יודעים כאילו אם אתה לא מצפה נגיד שאתה בהכבין 4 מה שוק הזה. הספה הזאת תיאה ספה אתם שלך. ואם למדת השתי ספות אז שתי ספות האלו הספה אתם שלך. אחר כך. יותר קשה למוד ספה ובכל אופן תמיד הספה שתימן מוכר יותר תיאה לך כספה שנייה. מכל מיני תעמים. אז כאילו כלומר לבנה דה משתקופה רגישה לא נקרא לזה תקופה קריטית, כתקופה הקריטית אומרת שהתלא יכול לרקוש אתם יומנו את הזאת יחר כך לרחישת ספה. יש לנו משהו דומה גם לראיה. כן כלומר אם אנחנו לומדים לראות, כאילו אנחנו נולדים עם הפוטנציאל, עם היכולת לראות. אבל אם האנם שאנו מחוסות, בסיבה רפוית נגידה שאנחנו כתרקת, בתקופה הקריטית שבה אנחנו לומדים לראות, שזה מאוד דם כדם בעת פתחות ולא ראינו כאינם שאנו רוח הסמועת אחר כך גם נתקן את הראשית שלנו גם אם נפתח את הבילון הזה מה העניים, עדיין אמרך שלנו התקשה ללמוד לראות. אוקיי אז זה תקופה קריטית, תקופה שמוח יכול ללמוד לעשות מוצאת מוצאת מוצאת. זה מונחה שובו עברו שאתה נותחת. עבודה מהמאמת שנפתה בג'ון סופקינס, לא ככת מחרסמים, יכול להיות, שבכולות האלה יש תקופה הקריטית למדע חברתית, לבין האדם אין את זה. מה זה למדע חברתית נום? מה זה למדע חברתית? במקרה הזה אנחנו לכם להשתמש משהו שומו עוד מאוד מאוד טכני. לצאו חייניין, החברים שביני נואר, במונחים שם חברים, הם אם אתה נותן להם לבחור בין שני כלובים, אחד שחברים של המעיובו, ואיך את שחברים של המנו היובו, בתקופה מסוימת נגיד, בין ושם נשתמש על שששר בחיים של מחרסם, הם מבחרו את הכלוב שחברים של המעיובו. אחר כך כבר לא אכפת להם. זה נורח המון. זה נורח המון. אנחנו חברים מבחרו בכלוב שחברים של המעיובו. לפי הרח, גם בני אדם, עושים את זה? לא. כן. כן, כאילו, אני לא יודע, אני לא חושב שיש לזה אנולוגיה בבינאדם, אני לא מבין גדול ברח. למדע חברתית היא דבר שיש לו גם כאילו אחת עם מהבן מחקרים בבינאדם, או שבמקרה הזה, למדע חברתית, זה סכיל שדיברו עליו בתרמינולוגיה של מחרסמים במחקרסם. כן, ולכו את זה כאילו כיזה מודל את תקופות קריטיות. אוקיי, סבבה. אפשר לדבר על המדע חברתית בבני אדם, איזה הול דיפרינסטורי, בואי, נשיר את זה לא עוד דבר. בגדול לנו את תקופה הקריטית למדח עברתית. כאילו תמיד אנחנו נעשור צעושה לרנין, תמיד אנחנו מתעניינים באינפורמתי החברתית, ברקוגנישן חברתית, כאילו יש סדות שלמים פסיכולוג החברתית שמתזכים מדבר הזה. שזה חיימניין, בוא למ? כן, שזה חיימן שיר הייתה פונחון שירציל, מתי שהוא? בוא, הייתה מאוד. שירציל הייתה מאוד. אוקיי, ואנחנו אז זה משלירתה. תרופטירופרב. רובה, חברים, חרשמים, להם יש תקופה הקריטית לנמיד החברתית. אז זה קורה להם בגיל מסיימפ, הם התבגרים ומפסיק לקרות. מה מסתבר? כשאתה נותן להם שמים פשיחו הקטימים למרבה הפל. איזה שמים באופן צפציפי? מלא. מלא סוגים. מלא סוגים, כן, תמיד. הם דימאי, אי בוגיין, אלפדי, וסאי לא סאיין, כולם. את כולם, אבירו להחברים במקסקה. אהבודה ראשונה, ורק הם דימאי. אוקיי. שצם חברתי, שוב הדלוקסיטוצין, קבוצה שעשתה אתר, חקראוקסיטוצין, אורמון שדוע שמופה, שנגיד הצילים מאוד, כאילו שהם מתחבקים, כאילו דברים חמודים כאלה, אורמון שמדבקת הפגוש שלא, היא שהוא סורסל הורמון, כאילו שהוא הם מגביר אפילו תחברתית, הם דימאי, כמו שחלקנו בה את החדים, זה דבר שמפרישו קיסיטוצין, אירו שיהם דימאי, יודע לעשות פתיחה מחודשת של תקופות הקריטיות אלה בלמידה חברתית בהחברים. אוקיי. אוקיי. מגניב. עבודה התפולד. מה זה אומר בתחלס? יודע לעשות פתיחה מחודשת שלך, מה זה אומר? אוקיי. אוקיי. איך בר. אמרכם. אוקיי. איך בר. הוא יודע לעשות למדח חברתית, אמרנו פשוט להדיף, איפה ראשר חברתית, איתה איתה רוד שלו. ‫או לא, בידיוק, ‫מפיק להיות אכפש לא מזה ‫שוא גדל מעל גיל מסעם, ‫אוקיי? ‫-אם אתה מביא לו, ‫האם דימי הוא חושב. ‫לא, אתה הופס לא עוד פעם. ‫-לחפש את ההוד שלו. ‫-כן. ‫למה זה חשוב? ‫חוץ מזה שזה קול. ‫למה זה חשוב, כי זה. ‫כי אנחנו חושבים, אנחנו בתוכים, ‫שכמעה המתפרה יותר גדולקן, ‫הוא נימה מאוד שלנו ‫במלכודות מסוימות בית פתחות, ‫מסוגה לרקוש מיומנות, ‫הרבה יותר טוב, ‫משהו מסוגה לרקוש אותה ביזם ‫נועד אחרות, למשל לראות, ‫למשל למוד ספה, ‫למשל קומנת תפקודים אותו, ‫עם ללכת, קומנת עדברים כאלה, ‫יש עכשיו התרבות ‫פרמקולוגית. ‫-כלומר, תחומרים, פסיכת דערים? ‫-חומר, אימדי ימי לצוח ‫אין לנו מחקר הראשון, ‫שיודע לשבור את הכיפורון הזה. ‫אמה שהוא שהייבולו, ‫שהיית פתחה ועל סגע, ‫ואז שיבות ללמה העבולות ‫יותר עדיין מרתקות בין, ‫או אחד לא ימוכים שיש. ‫אבל העבולות הפתחה ועל סגע, ‫עכשיו אתה נותן תרופו ‫בבתח את זה שוב, ‫זה המטפורה בגלל זה ומניין, ‫בגלל זה זה גרונד ברקים. ‫יפה? כבר, ‫הבודד המאמרה, ‫עבודת פורלו, כל השמים שעמא לנו, ‫כי אתם מי. ‫ממדי מי, פסיכו סימן, ‫אלפ די. ‫הייבוגיין, כולם עושים אותו לבר, ‫כל החומרים פסיכו הקטיבים, ‫איזה חומרים לא עושים את זה, ‫לא פותחים כופות קטיבים, ‫של המדח עברתית בחברים, ‫קוקאין, שמים שם לא פסיכו הקטיבים ‫מאותו ג'אנר, ‫אוקיי? ‫מיורד ממצע יפי-פי, ‫מהבודה הזאתי, ‫שהמשך שבו אתה יכול לפתוח ‫את התקופה הקטיטית הזאתי, ‫הוא פרופורציונלי, ‫למשך השפה הסוביקטיבית של עשם, ‫הנהגית זה עכשיו לעת. ‫-זה חשוב. -כן. ‫-אוקיי. ‫כמה זמן, כאט, ‫המין משפיעה, אמרנו בין חברים. ‫-ארבעים דקות. ‫-כמה זמן פסילוסיבית משפיעה? ‫-ששעות. ‫-ששעות, כמה נלשדי, ‫שמון, כמה זמן היבוגיין, הרבה. ‫המון. עכשיו, התקופה הקטיטית הזאתי ‫נפתחה, נפגירה, ‫פתחה אותה התרופה, ‫ואז, יות פעם נפגירה. ‫כמה מהר עם נפגירה, ‫יש קורלציה, ‫כמה מהר עם נפגירה, עוד פעם, ‫לזמן מחצית החיים של החווה הפפיכו הקטימי. ‫ממרכירים את כל האירוע שהיה עד קו. ‫אתה אומר, יש מחקר שבוצה בהחברים, ‫שאירה שחומרים פסיחדלים ‫פותחים את החלון הקריטי ללמידה, ‫שתומע לדופחים את המוח ‫למה נקרא בספק גםי, ‫שללמידה של זכיל זמסוימים, ‫בזמן מסוים. ‫אתה אומר, הזמן שאלה וחלון נפתח, ‫האם נפתח להקצת זמן לרבזמן, ‫הוא תלוי במשך התריפ הפסיחדלי שקרה. -כן. ‫אחת את רוצה אותך חייפות שיש. ‫סטומרת, אני עכשיו הייתי ‫בפסטיבה על מוזיקה אברתי תריפה לסדי, ‫נכון, וזה תשדירים, ‫לא מרימה עשיד, ‫אומרים אליסדי, ‫אומרים לי, זה זה פורמלי. ‫אני חובה בהם, עם אחר כך ‫שאני יותר גישה לעולם. ‫האם זה שאני חובה את עצמי ‫כי יותר גישה לעולם, ‫השור למחקר הזה, אולי, ‫שאומר שחלון הפלסטיב ‫תשאלי הוא פתוח כעת, ‫והוא פתוח לזמן, ‫נכנסת ממשך, ‫כי תריפה עשית ממשך. ‫אולי, אנחנו לא יודעים. ‫כי אנחנו יודעים את זה במחר עשמים ‫וקשאלה, תיק את זה לבני אדם. ‫אנחנו יודעים את זה מחשמים ‫וכשאלה תיק את זה לבני אדם, ‫לבני אדם אין תקופה קריטית ‫למדה חברתית, ‫אחשב, באוניברסטה שלי ‫האנחנו נפדוק את זה בבני אדם. ‫אם רחישת משהו שהוא ‫הנהלוגי לרחישת ספה, ‫אבל זה ממש בארל סטייץ, ‫כזה אז אנחנו עוד לא נדבר על זה. ‫אבל זה עוד שם מאוד מאוד טובה. ‫המחקר הזה רואו להגיד, ‫יש ערב ביקורת בקיילה המדעית, ‫לא קבוצות אחרות ניסו לייצר ‫את תום למצא לא הצליחו, ‫אבל זה מחקר שעשה המון המון רש, ‫ובאצם דבר אחד שאנחנו מנשים לעשות עכשיו, ‫גם את ג'ונצרופקינס, ‫וגם בקינס קוללג', ‫היא לראות אם אנחנו מצאיכים לעשות משהו ‫הנהלוגי משהו דומה, ‫אם בני אדם, אם תקופה קריטית ‫של יש לנו, ‫ואנחנו נאנשים על הפפילס הבין, ‫ואנחנו בודקים בעצם יכולים להגמישת הלמידה שלם. ‫מטפורר שאתנו טנט, ‫היא עוד פמינטויטיבית, ‫אבל גם איןנו אינטויטיבי ‫שכי אפיזוי כיובריק שיכולקים אותו לבר, ‫זה לא תמיד כך לפעמים ‫הצמור קרונפליקי לדעת, ‫אבל עכשיו אנחנו בודקים את העניין הזה. ‫אז את זה את עכשיו רוצה להיות ‫בבני אדם. -כן. ‫איך את עושה את זה נום? ‫איך אני עושה את זה? ‫אז הם ממש דברים שם כאילו חדשים. ‫אז תקופות קריטיות, זה בר מאוד מאוד ‫מאוד גבוה ביני, ‫כאילו לחצות. ‫הוא אפשר גם להסתכל על גמישות ‫מנמידה בצורה שתובענית פחות, ‫אני אכל את זה, ‫או כאילו שזה רף פחות תגבוה על החצות. ‫ואני חושב שיש אינטויטציה מאוד ‫החבה לגבי פסיכת דלים, ‫שם גורמי לנו לראות דברים ‫ב-19. ‫כי לא הם קצת אם אנחנו מאוד רגילים, ‫לעשות מה שורגילים עכשיו באופן ‫מסעם הרגילים להתנהג בצורה מסעמת, ‫האינטויטציה שיש לנו ‫שפסיכות מבין אלפדיב וקאלה, ‫יכולים להצרצ לנו ‫סת חדש של התנהגו, ‫את בעיקר חשיש אתם השנו בהם, ‫מיה. ‫איך מגדירים את הדבר ‫והבצורה קמותית מדי תמרת? ‫אני פעם חבר שגם חוקר ‫בצוחדה אני ממעלי. ‫התפשוט בחנונים, כן, ‫אני אוהב להגיד יודברים בצורה ‫כז אותי מאוד מנדשת. ‫ואני גיד עכשיו אם יש להח, ‫מצחק מוכשם, כן. ‫ובמצחק המחשב הזה, ‫את לומדת שיותר טוב לעשות פולה-עלף, ‫מפולה-בת. ‫-ממצעוויות ניסיון, ‫עם הדבר הזה שיותר טוב לעשות פולה-עלף, ‫מפולה-בת. ‫פתאום, בלי שתידעת שזה קרה, ‫פולה-עלף היא לא טובה יותר, ‫אחשב פולה-בת, ‫היא טובה יותר. -חזק. ‫נכון? ‫אחשב, מה נצריך לעשות, ‫כדי לדלגל זה נצריך, ‫אני התגבר על הארגל שרחשתי ממש כאן ‫בחשב, בגלל שאני מבדה כך ‫שתארגל בתוך המבדה, ‫אני יודע לקבית בדיוק ‫כמה הארגל שלוח הזק במרחות, ‫ואני מודק כמה ולא ככה, ‫ללמוד עכשיו שפולה-בת, ‫תובה יותר מפולה-עלף. ‫כמה ולא ככה, ‫לשנות את דעתו, ‫על באוממש-ממש-ממש-ממש-ממש-משותה. ‫אז זה הם יכי פשוט, ‫כאילו של מישוט בינמידה, ‫הן הדפשר לבנות על זה, ‫עוד קומות של סיבוכים ‫בעיתך כמויות מתמטיות ‫ושלטורי הסתברותית, ‫שאני חושב שאני נכנס אליהם כרגע, ‫כדי זה חופר. ‫אני חוזר את התפקידים, ‫בתור מרכר. -כן. ‫אתה בעצם רוצה לראות, ‫האם בזמן שכרי יעש פעה שלך ‫הוא מרפסי חדלי, ‫באים ושמונה שעות חי. ‫כן, רגיד. -ברבים ושמונה שעשו ‫עשו את שכרי חווה הפסי חדלית. ‫אתה רוצה לראות, ‫האם המוח יותר פתוח לשינויים ‫וללמידה של סקיד זכדשים, ‫מהשר שהוא היה בלי קשר לחווה הפסי חדלית. -כן. ‫שאגב מדברים על זה הרבה ‫בקשר של התמקרויות. -כן. ‫כן, על כך שעדם שהוא היה ‫מכור לחומר מסוים, ‫חלק מהגמישוט המוחית ‫שנוצרת בחווה הפסי חדלית, ‫מאפשרת לו להתמי הרגל חדה ‫של נגיד להפסיק להשן וכולי. ‫תן על זה מילה. ‫זה עצר טובה. ‫האנשים שעוותית, ‫המפוס דוקבי אין מי הוא, ‫שמעומאי כאלבוגן שהוא דמות מאוד מרכזית ‫בעולם של התמקרות ופסי חדלים. ‫וכתרנו מהנק שמור לבדוק, ‫הוא הראה נגיד שבתאותי פולקליני, ‫פסי חווה ניכול, ‫אף חיתית מקרות לאל כל. ‫זה מ-123. ‫איך זה קורה? שוב, אנחנו לא בתוכים, ‫אם יום אחד אני אצל לדבר, ‫על ניסי מקרים וממפסי חדלים, ‫אפשר, ונושא ממש מ-18. ‫אני אגיד וכוכבית, ‫יש מורכבות בפיל לזה של מחקר פסי חדלי, ‫והוא שאנחנו רואים את השינוי התנהגותי, ‫לפני שאנחנו מבינים מהשינוי ביולוגי ‫שגרם לו. ‫וזה כל השאלה עשביב מהמשמעות ‫של החוויה בתוך זה. ‫האם מה החוויה יצרה איזשהו שינוי ‫שהוא זה שמשפיע לה התנהגות, ‫ומה אפקט הביולוגי שמשפיע לה התנהגות. ‫אז גם הקושי להפריד בין החווה ‫על הבן הביולוגיה, גם כושי לצביע על האירוע ביאולוגיה צמו. זה מה שנכון. -גו זוגה, הם. אפשר כאילו אני יכול לסודח שבמרכר וכאילו רק להגיד לה חזרה את מה שמרדלים עם הבנתי נכון. בגלל שהחוויות תחת מה שנקרא, אפקט, תעקות, היא תחת, הם כל כך השבועות ברמה הסביקטיבה ואנחנו מרגישים של המדנות ורם חדשים. אנחנו מרגישים של היינו דברים שלא רואים, הוא קודם, אז הרבה מאוד מהמחקר ששואל. אוקיי, נגיד יש לנו תוצא מה שנקרא קלינת, אנחנו רואים שפסינו סיבים מפחית לקרון. מעניין אותנו מה המנגנון, נכון? כאילו בדרך שאנחנו מדברים על מנגנון, אז בדרך כלל את מנגנון, במה הוא הוכל מנגנון, תאי יולי הצביע לזה חלבון. כן, יש לדתוכשי שהמנגנון הוא החוויה, מה שבנתי על עצמית או חוויה הוא הדבר שמפחית את דיקרון שלי. הבנתי שבעצם, כאילו מה שאני צריך לעשות, זה לאוב. אני ארף אהמור מנצקילו איזה את קל. -כן. זה יכול להיות, ועל זה יש המון המונפוקס ויכול שזה נכון, כן? אני חושב שאתה אורי עלטרנטיבית לדבר הזה, יכול להיות שפשיחד אלי מגמישים את אלמידה, והחוויות הסוביקטיביות שיש לנו תוך כדי, הם רק תופע הספציפית של הדבר יותר רחב, כן? כאילו אמר שאני אמר שאני אגמיש באופן כללי, עכשיו זה לא התובנה הזאת, שאני כל ראש הנצרח לעשות זה לאוב, לא טוב הנספציפית, לא לא חווי הספציפית שראית, הוא לא מוכשבה הספציפית, אלא זה היכול שלי להגמיש את אלמידה שלי. אוקיי, זה כאילו שתי פותזות מתחרות, עליו הפסיחד אלי מוסים את מהשם מוסים, בניסוך הקיצוני, הם מתחרות, הם גם יכולות להיות משלימות, כן? יכול להיות שבעצם מה שמועוד גדול, והיכול להיות שחרקך, אינטגרציה וכזה, אני יותר פתוח גם לעשות לאימפלמנטציה בחיים של אינרק, נסחט להיות על בתור שתי תורת מתגדות, זה שיהיה קל למפות אותם, כן? אז אתה בעצם רוצה עכשיו במחקר שאתה עושה, לבדוק איך למדע של סקיל חדאה, שבזמן שחרי חווי הפסיחד אלית, ב-48 שעות שחרי, האם, הזמן הזה, או מה שקורה במוח, במהלך הזמן הזה, משפיע על היכולת לרקוש סקיל. כן, וזאת שאלה אחת, כאילו בואין ננסה לערות שהם עם צעה בהחברים, משתחזר בבני אדם, והדבר השני יצאה דבר, זה האם זה נכון, אנחנו לא יודעים זה נכון, אבל אם זה נכון, האם זה יכול להסביר אתבה בסמטומים בהפה הפסיחה יותר התנגיד בית מקוט, כן? אנחנו לא יודעים. איך קטעמים קשו לכל הדבר הזה? ורגע לפני שאני שאלת את זה, בוא נשאל מה זה קטעמים בעצם ואיך הוא עובד במוח. אוקיי. אז קטעמים הוא באמת הוא לא נעכשיו, ממש פחתה פסיחדלים, הקלאסים יש דיונים, אני כל זה, זה לא משווקוכים, פסיחדלים, קלאסים, זה משפחה של סמים של תרופות, שיש להם אפיניות, כל שאני חושב. כל שאני חושב. לרצפת הורחד, ושארותונים שנקרא שתיים, איי. יעני, חומרים, פסיחדלים הם כמו מפתח, שאני חנס למה נאול ספציפי, שהמנאול לזה זה קולטן של סרותונים. כן. בדיוק. וגם עלס די, וגם פסילוסיבין, וגם דיימטי, לסוכן ועוד ככהי נווחה, לכולם שיש להם במשותף, זה שהם מפתח למה נאול לזה. כן, תמין הוא מפתח למה נאול אחר. אופה. אופה. אופה. אז הוא מנם פסיחו הקטיבי, כלומר הוא מייצר חוויות מוזרות, אבל הוא עובד המפתחות שלו הם לקם הממה נאולים, הידוע, כן, תמין אחי ידוע, זה מלחד עקה, אבל הוא עובד הרצפתו שנקרא NMDA, שאין הם די, אוקיי, אז במוח יש לנו שני חומרים מאוד דומיננטים, גבא וגלוטומט, שלכם. גבא וגלוטומט, נמשיך. גלוטומט, הוא מה שנקרא אקציטתורי, כלומר הוא מורר פעילות נורונלית. יעני מוציא לפועל. כן, כאילו, כמו אם אתם חושבים על אור וחושך חזו, שיותר אור, הוא מדליק תמי את הג, וגבא מחבא. אוקיי, מה שקטם הנושא, הוא מחבא את הכיבוי. אוקיי, אם יש לנו הגבא מחבא, כאילו אם זה נקרא, אפשר עכשיו על דימר על דימר, כן, הדימר של הגלוטומט מגביר, והדימר של הגבא מחבא. אוקיי. אז קטם מינוק, העני מידי, אוקמו דימר של שי, על. שיושב, על. גבא. הוא מפחיד גבא ולכן הוא עושה יותר פעילות נורונלית עוברון. אוקיי. זה מעניין, כי חלק מהחווייה דיסוציוטיבית, כאילו יובותינק, שזה יותר מחבא מהשר מפעיל. נכון, כאילו קטם מינוק הזה גם. או. לא יודע מה הוא עכשיו דאונר, הוא נחשבה פער הוא נחשבה לבין. הוא דיף פתיד. זה ממש משתנה בין בני אדם. כן, אוקיי. ברמה חווייתית, כן? אוקיי, זה אנחנו מושאים כאן להעומק של הדברים. אבל מה קפת לנו? לא, אכפת לנו, אבל זה באמת. מה שנקרא לאירולים האלה שלגע בשם מחבאים, הם עובד פחות נפוצים, כאילו יש לנו עמון המון לאירולים של גלוטומט, והנאורולים שלגע בהם כאילו מפקחים עליהם. אוקיי. הם החליטים קצת מידולק מטאי. אוקיי. אז וכשאנחנו מחבאים את הפיקוח הזה, אז פתאום הכל פה אל בבת אחת, ו אפשר עכשיו הזה נגיד, אם אנשים יכולים לדמיין אחורה בזמן, שהייתה להם תלביזיה שהנתן הקצת תשתה בשעה. אוקיי. ומתמונה כאילו חדה שיש בהרבה אינפורמציה, פתאום התחיוליות כבר פעוד שיש בפעול. אז דווקא בתמונה הם שאלג יש יותר אינפורמציה, אם אתה מודרת זה בביטים, אבל אינפורמציה זאתי יותר רואה שתקל, כי לביתמונה שיש בנגיד פדשים של ירוק, קדום צוו, של מסדרים פנים, יש פחות אינפורמצם, יש חורר ומצחור ומצחור ומצחור ומצחור. אי הוא עוד מהקצמפ כאילו הזה, בעצם זה כמו החווה של הטלוויזיה השנה, בואו, אין שיש פחות מהידה. יש יותר מהידה, אבל פחות מסודר. אוקיי. אז אנחנו מגבירים פעילות נורונה לתוב ורול, יש נורת פעילות, אבל פחות מסודרת, כי הנורונים שעושים איניביציה הם לא שם עכשיו. הדפשוט קולם מדברים בבטחת. זה כאילו כמו קיטה, שבמקום שנגיד המורי הדבר, באזו תלמיד הזה, דבר, באזו תלמיד הזה, דבר, כולם מדברים. אז אופקיטה, זה כמו מקלע שהמנצא החלך, הוא כאילו כמו התזמורת, שהוא כזה אומר עכשיו אלה מנגנים ועכשיו אלה מנגנים, והשפיטום יש רק כל כשתקלווה, כל מורב. בדיוק. אז כאילו יותר פעילות, אבל הפעילות הזאת, פחות מסונכנת, ומחשבה שפעילות מסונכנת, גורמת להדשי חווה התמציאות, כוחרנטית, ושפעילות היא פחות מסונכנת, שזה באמת מה שאנחנו רואים, ברמה תרשת, ברמה את הפעילות המוחית הגלובלית, שפעילות מוחית פחות סינכון, והחוליות שזה כשור לשינוי חווהתי, שיש לתחת קטמית. ואיך אתה מעריך, שמה שתאר את עכשיו על קטמין, קשור לחלון על עמידה, זאת אומרת לקח שהוא, אולי, מגביר את חלון על עמידה הפסיכה דלי, ומפשר לנו ללמוד זכיל בצורה שהיא יותר טובה. אז יש מי מצאים במחקרח חיות, והפילו מחקרע היא תרבית ריקמה, הם שמראים שכשאנחנו נותנים את הבוס את זה של הגלוטומט, אז אנחנו רואים יותר קישוריות מבנית. אנחנו רואים שנוערונים את חיימני קשה אחד לשנקצת יותר, יש למי יותר פוטנציאליקשות. בגדול הפוטנציאליקשות הזה הוא דבר שמאפיין למדע, חשוב או הדלגיל, שזה אם אנחנו חזרים לסיילים, שזה לא אמספציפי בכלל, גם מתולחת לעוץ, ילך יותר פוטנציאליקשוריות במוח, גם מתווח גם את לא השנה לילחל, ילך יותר פוטנציאליקשוריות כלומר. ילך יותר פוטנציאליקשוריות? כן, מי הדרך הכחבי גלל את דיסטי. אם לא השנה לילחל, דברים, זה נמשך הזו. אז את זה כמו חיימני? סבא. את פוטנציאליקשוריות, גם סטרס אותו לבואו, סטרס הקוטי, מגביר למדע סטרס חרוני או סייאטרופי לנורונים, כן, זה כאילו עד כמה אתה משתמש במשהו, זה מאוד מאוד חשוב, והקשר של קטמין של מוצאים שמוצאים שמוצאים שמוצאים שמוצאים שמוצאים שמוצאים שמוצאים שמוצאים שמוצאים. ברמה חיפשוטה, זה כמו מרקר, אם אני מרקר דבר חד, תהיה לו איכות מסוים אצל התבלתות, אם אני מרקר הכל, אז הכל יהיה ליינטנסבעין, ואני לא חליל מאוד משהו שפשישי בצורה טובה. יש מצא ממש, כן. בקיצור, אנחנו יודעים שקטמין, מגביר את הפוטנציאל, לקישוריות מבנית, אנחנו יודעים שקשריות מבנית קשורה ללמידה, עוד לא איר אינו את הכל בבת אחת, עוד לא איר אינו שקטמין מרקד, קשריות מבנית והקשריות מבנית נותקשרורה ללמידה. הרעות שלנו, בין דיים לסיבה תיות, לא בין נסווחה, עוד לא איר אינו את זה ממש, אבל יש סיבה טובה לחשוב שזה מה שקורה. אוקיי, ואת החמש דקות החרונות שלנו, אני רוצה להקדיש לחוויות המיסטיות שמקושרות לכל מה שתארת עכשיו. אוקיי. תמיד שאתה דילמה הזאת של כזה, את זה בעיזה מידע אני משתפת בחוויות שלי. אבל אני אגיד, בין נתן שחלטתי שכן, כי אליתי את זה כרגע, שעכשיו היו שלי מקטמין מאוד מיסטיות, שאת אומרת, הרבה מערעיונות שגיולי, בנים זה להרצאות או לדברים שאני יוצרת, זה כזה מין ההמומנת כזה, שקיבלתי בזמן תריפ קטמין וזה גם חוויה מיסטית ברמתה לעלות לרלמו אחר, לזה שהוא מימד לקבל ממש שם איזושהי חבילה, איזושהי אינפורמטיה ואז כמו יורד להרדיס כשהוא אני. וואלה. כן. ואני תוהה, מה דעתחה גם כחוקר וגם כנום על חוויות מיסטיות משוג הזה, הרבה אנשים מדופכים בקי הול על חוויות מיסטיות. איך אתה מסתכל על זה? זה מעניין, כאילו אך שלי, אומרי הוא פסיכולו כלני, אז הוא מבין אובד, אני מנשים, והוא מתפעל בעיבת פסיכולו. אז כן. כן. והוא, אימן, אחד הדברים חייכה שובים בתיפול פסיכולו לי נכון, ולעשות לך המקום, ‫הוא לא שכר, תולט גאו, ‫להרפות כאילו לתוך החוויה מוזרז ‫את שאתה חובי עכשיו, ‫וכאילו ככל שתרפא יותר, ‫ככה יש לתודש אחר יותר ‫ספס לבתר מחדש, ‫כן, מה שהוא בעשק נון הזה? ‫-זה משפטיפה. ‫ככל שתרפא יותר, ככה לתודש ‫לכך שתרספס לי וצרר מחדש. ‫-כן, אל תלכם, תלכם תלכם ‫אתה לא היה זו אחזר בפעמים כאילו, ‫במשע אנשים לא מדים ‫היא נפה, שאת מרגיע. ‫-ססלי, כזה. כן, תשוייך. ‫כן, תמיד, דיברנו ‫על האפקט הגברגי וגולותמתרגי, ‫שאו תרופא מאוד מוקבת, ‫ישו גם אפקטופיטי. ‫כלומר, אופיועידי, ‫משך במקרים, משפחת סקלר, ‫משקריקבים, כל. ‫בסך הכל אופיית דרך, ‫לזה גם יותר לשקח כאילו ‫במסניקר אינדוגנית, ‫אילו הגוף ידי להצרר ‫את הדברים האלה וכולי, ‫כי את המין, זה הרבה פחות, ‫הוא מפרוסם עליו, ‫ואלוגם השפיע על המעכתוב פייתית, ‫עליו בגזרום במקר, ‫שזה דבר שאני שם לא מדברים ‫על המספיק. ‫ובבית, בזה רק אני חושלי, כן? ‫הוא גם עושה תחושה ‫כמו שפי מפסלי כאילו שלוכים ‫הרואין, את המין, ‫שכוווחו או אירועין, ‫הוא תרופא שאי מאוד מאוד פייתית, ‫גם כי את המין הוא עושה ‫כזה תשירה פעיה, ‫כי את נכון שיכול המקרים ‫כיצוניים להגן המשקורים K-HOL. ‫אז אני חושב, ‫זה נחושים שלי, ‫אבל זה שיש לו גם את האפקט ‫הגבי הגבל אותם יותר גיערה, ‫שכו על הדברים, ‫יכולת שזה אותם מקושר ‫להשפעות שלו על המעין שלנו, ‫וגם יש לו את האפקט ‫המרגיע האופורי המקרקע הזה, ‫שיכולת שזה אותה קשה ‫למרכת האופיועידית ביחד, ‫זה יכול להצריך ‫וואי השיקילו כבר שכראתה, ‫הקטמין עזר חלשכר, ‫עזר חלשי מרכק מהחווע, ‫שזה דבר שבגדול את הרוצה ‫בטיפול פסיכת דלי, ‫ואז בגלל שיש לו גם אפקט ‫הודעתי חזק, ‫אז יכול להצרת הדברים האלה, ‫נחוש לא מבוסרסת דעתה. ‫אז מחר ונשארו לנו דקות ‫מדדות, ‫אז אני אבי כמו כינוה חלפה רק ‫שאופה, אני שוברת פותו לפען, ‫והכינוה חזה, זה משהו שאמר את הפעם, ‫והיה לי ממש מוגני ונשאר איתי, ‫על הטייק שלך, ‫על חוויות ויזואליות, ‫במהלך חוויות פסיכה לליות, ‫שאת אומרת דברים ויזואליים ‫שאנחנו רואים, ‫ואנחנו כזה וואו, ‫מהיפה אינפורמטיזה את מגיעה, ‫"טייק שלך, וזה". -אוקיי. ‫אז בואי נסל לעשות מבוא למרחת הריה ‫בא 25 שניות. -אוקיי. ‫בקורטק ובביזואלי, ‫כאילו כלומר אנחנו רואים דרך העיניים, ‫האלה הם פלחות את האינפורמטל ‫מהחור של המוח שלנו, ‫ואז במעחור של המוח שלנו, ‫יש לנו מין עיבוד הירארחי, ‫מה שנקרא, מה זה אומר עיבוד הירארחי, ‫בהתחלה הרפושות מזהים נקודות, ‫איפה כותדבר נמצא, ‫את הנקודות האלה אנחנו מחברים לקבים, ‫ואז אנחנו גם יודעים איפה ‫הקבים האלה נפגשים, ‫ואז אנחנו מתחילים ‫מצר צורות כאילו שהם יותר פשוטות, ‫אוקיי, זה בשלבים מראשונים. ‫אחר כך אנחנו גם יש לנו ממש ‫מקמו גליים, ‫אוקיי, שמסתובבים ונגלון ‫איפה יש פיראלה, ‫כאילו עוברים על כלום רחב ‫הביזואל ואו אופוי יש פיראלה. ‫איפה יש רשת, ‫כאילו שזה כמו קוביות כאלה. ‫עוברים, אוקיי, ‫פה יש רשת, כן, ‫מה שבצגנון הזה, ‫ולעת לאט מתוך העיבוד הירארחי הזה, ‫זה מרכתרי הזה לא קשה ‫או פסיכת דליים בכלל, ‫אנחנו מייצרים תמונה ‫שהיא תמונה את העולם שלנו. ‫יופי. ‫עבודות שהם לא שלי ‫שרקרעת ילם, בעצם מרעות שתחפס ‫כדליים, היא הקורטיקטריגתי שלנו, ‫הוא יכול שהוא מדלג ‫אזרחלק מהתחנות ב-ירארחי-ויזואלית. ‫כלומר, התוראים משהו ‫ומקום לעבור נקודות, ‫קבים, אדש, צרות וכן הלאה, ‫הוא כופץ מהתחלה, להם צה. ‫שמזר אומר בפואל. ‫כן, אז זה אומר בפואל, ‫שנגיד, אם יש לך ‫בחלק יחסית גבוה של העירארחי-ויזואלית ‫נגיד ספיראלה, כן? ‫יש לך יצא פתור של ספיראלה, ‫אז פשוט בצורה שקצת ‫אני מתקילו, ‫פתאום הרצא פתור של ספיראל ‫האיפה לא הנורח הזה, ‫והתסק לי והתירי ספיראלה ‫בכל מקום, אוקיי? ‫הוא יפה, איך? ‫תחשבי, אוקיי, תחשבי ש. ‫זכמו שאני לך הצליקה פתור ‫שיהיה המור לי וצר רק אם יש ספיראלה במתיות, ‫אבל הוא פשוט נלחץ, ‫כי ההחווה הפסיכתרית. ‫תחשבי שיש לך הרמה של מתגים ‫שמחוברים אחד לשני. -כן. ‫ומי שוב בדרך כלל, ‫אם את מדליקה את המטג הזה, ‫אז מדליקה את המטג הזה, ‫היא אמרה את תולפן, ‫ואז מדליקה את המטג השלישי, ‫אז הספיראלה תדלק מתי שאת חושב ‫שמטי יש ספיראלה. ‫אז אני מתחשבי שבה הלפדיאטוב ‫וכבר מחדש את כל החלקים במוח, ‫שאינה את החיבות של המטגים. ‫ואחשב, מתג אחד, ‫שאמור להיות מחובר גדול של שאת ואני מדרך, ‫שאמו חובר למטג של הספיראלה. ‫אז כאילו, יש איזשהו גירוי ‫לחלק מצאה במוח, ‫בגלל ששנות הוויירים, ‫הוא עכשיו מחובר יש ‫על המטג של הספיראלה, ‫והוא ידליק אותו, ‫לפילו שאין ספיראלה. ‫וזה מה שמסביר את זה ‫שאני יכולה לראות, ‫ששו במציאות הוא עיגול ‫ואני יכולה לחבות אותו כספיראלה. ‫אולי, אולי, פרשנות, זה רק טק כזה, ‫יש כבר בפרשנות, ‫כאילו יש כאן את איך מערכת הרעייה ‫הובלת, זה אנחנו יודעים. ‫את זה שפשיחדנים, ‫משנים את הקישוריות של הקורטיקטריית, ‫את זה אנחנו יודעים, ‫ויכול להיות שזה אחד ‫הוא המנגנון של השני. ‫כן זה השערה, זה לא בטוח ככה. ‫זה עושה לי מחשבות על עצים ‫שעצים על פתריות הם דבר, ‫המניין, נכון להסתכל עליו ‫ולראות את כל ההיסטפות של הנימים שלו. ‫זה דבר שם ממש נראה ‫שהוא זזז לך מול העיניים. ‫את זזאת האלה מאוד יכולות להיות ‫משורות ממש מיףקטים בזועלים של הלסדי. ‫יש תהור יחרת, שאומרת ‫שפריחדלים מפחיטים את השפה של נפיון, ‫הוא נכון כאילו ואז יש לנו ‫זה כונסף בראש שאומרת. ‫שאיצו דבר סטטי. -כן, עצים לו זזים. ‫נכון, אבל אז נגלת יכולה לראות ‫צטרו החוי זה פליקרינג של אור. ‫אומר שוק הזה, ואם. ‫פרעיו שלך, אז זה של עצים לו זזים ‫וכלש יותר כלומר, ‫תן פחות משקר הניסיון ‫שחתירי את העצז. ‫סתם הראת יש פה שילוב ‫של ש. ‫למה עצים וזזים אור? ‫או, אוי, כלי קבי של הלילי. ‫אם עצים וזזים כאשר אנחנו ‫על פתריות? ‫סביבה. ‫אנחנו חובים איזשהו ‫התיה, כאילו עם היית ‫התיודיוד הי, ‫באופן שבו, ‫הנכנו. ‫באופן שבו קורט קצרייתי ‫שאינו מתנהל, ‫שתומרת, בדרך כל, ‫מהידייויזואלי נכנס, דרך הראשתית, ‫ובר עיבוד, ‫בקורט קצרייתי, ‫זה קורה בצורה שונה, ‫בחווה הפסיכה דלית, ‫שתומרת, קפטורים נדלקים בסדר שונה, ‫וזה יכול לגרום למשהו להופיע ‫בחוויה שלנו, ‫גם אם הוא לא קיים פיזית ‫מולנו במציאות. ‫זה קורה במקביל לזה ‫שיש ריקוך של המונות שלנו ‫על איך העולם מתנהל, ‫ואז יכול לגרום ‫לדברים הרייתיים שאנחנו רואים, ‫זה יכול לגרום הם להיות מאוד ‫המינים, ומכך, ‫אני רואה את הכבים של האצ, ‫כי משהו שהוא את זה זיטי, ‫ואז אני אומרת, האצ, אז, ‫כי ריקוך האמונה שלי, ‫על כך שהאצ הוא דומם, ‫מאפשר לי, להמין שהאצ, אז. ‫הוא נשכנת. ‫זה, זה הפה. ‫כי לא זה, ‫זה ממכה על המטייזה כן, מון. ‫אני גם למטית משוחה. ‫הוא כולנו, כולנו קופטורים, ‫שלומדים זה מזה. ‫אנחנו נסגור את הפרק. ‫-הוא ריקוך. ‫איך אנחנו נסגור אותה? ‫מה התרסה? את התרסה? ‫וואו, יש לי, ‫באה שבעץ או שבעץ בליו או פילות ‫של אזורים, זה. ‫מה התרצה לא מעל להסתים הפרק? ‫מה נרצה לא מעל להסים הפרק? ‫שזה תחום מהממם, ‫ונוען או המניין. ‫הם ושזה. ‫זירה שיש מאוד כל כך ‫הוא מה לעשות מבחינה מדעית. ‫ושאני מקווה שאני נלמד לעשות את זה טוב, ‫כאילו, ואני מקווה שאני נלמד, ‫אני מגיש שכאילו אם היינו מותחדים ‫במשך המון זמן מזה שהתופע הזאת ‫שפסיכת דלמתי, ‫הכך מדוקט או שאתה חזורות ‫של שנות השישים שכיו, ‫גם אוהנפות, ‫ואז כאילו לא אישת משהו בחומרים האלה. ‫יש שזה שידו חוזר של העניין הזה ‫אתה רבות הפסיכת דלתך שבעמדה, ‫פסיכת דלמנות, מסגסג, ‫ואלו בתוך כמה הרבה לקחים למדנו. ‫כן, כאילו, אני מגיש שאנחנו עוד פעם, ‫כיצת קופטים למסקנות, ‫כיצתות רוט ממסוסים לפני הגל ‫הקורנת דברים כאלה. ‫אז אני מאחל לנו שאים לגיד נדבר עוד כמה שנים, ‫ממש נרגיש שית בגרנו, ‫כסדם אנחנו עושים דברים ‫כאילו טוב ורציני, ‫והיא מחריות כאילו אנשים ‫שוויים לאזרה תינת. ‫לא עוד שבריאות נפש את זה ‫זה דבר שתמיד ורח עוד ממנו, ‫ויש כאן פוטנציאל המתיא, ‫אבל באמת היא טוב ‫ולא דיברנו כמעט. ‫על הצעד הזה בכלל, ‫אבל אנחנו חייבים להיות נורזי עירים, ‫אנחנו חושב שאנחנו מדברים ‫על הדברים האלה, ‫אז בין אני מסתמשים ‫באות נורזי מחירים את השתית ידע להשתמש בהם, ‫אז אני מחרנו שאני אדירים בתובים ‫בשווייזו לעדור על הדור אנשים. ‫תודה נום. -בודה וכאן. ‫אנחנו עושים מה, ‫אין אומר, נום, ‫הכן ואתו. ‫יה, אולי. -תודה רבה. ‫תודה לך, איך? ‫אייש. fields of knowledge