"ההפיכה המשטרית נועדה לכונן תיאוקרטיה. ישראל תהיה טורקיה ואיראן" | פרק 576
57m 18s
הטקסט דן במהפכה המשטרית שמקדמת ממשלת ישראל הנוכחית, אותה משווה המראיין לתהליכים דומים בהונגריה, פולין וטורקיה. המהפכה מתאפיינת בצעדים מהירים לחיזוק הרשות המבצעת והמחוקקת על חשבון הרשות השופטת, תוך צמצום סמכויות בית המשפט העליון. הצעדים כוללים מינוי שר משפטים שיקדם חקיקה מזורזת ללא דיון ציבורי ראוי, והשתלטות על המשטרה כאמצעי לשליטה בהפגנות. לטענת המרואיין, פרופ' אל ראוך, המהלך מונע במידה רבה על ידי לחצים של סיעות דתיות-לאומיות קיצוניות בקואליציה, כמו זו של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, השואפות להפוך את ישראל למדינת הלכה. מטרה זו תתאפשר, לפי התפיסה, לאחר ניטרול הבקרה השיפוטית, שתאפשר חקיקה של חוקים דתיים-שמרניים קיצוניים. הדבר מאיים על עקרונות היסוד של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועלול לפגוע בחופש הדת, בשוויון ובחופש המצפון. המרואיין מסביר כי השיטה הקואליציונית בישראל היא שמאפשרת לקבוצות מיעוט קיצוניות להכתיב מדיניות, ומדגיש את תפקידו החיוני של בית המשפט העליון כשומר סף דמוקרטי. בנוסף, נידונה השפעת הלחצים הקואליציוניים על קבלת החלטות ביטחוניות, כמו אלו הקשורות למלחמה בעזה ולמשא ומתן לשחרור חטופים.
שומעים שזה הארץ. השבוע הפרות קשה לארץ ליאו קודנר בעול פן. מול ההפיכה המשטרית שמקדמת הקואליציה, עומדים מעט מאוד שום ראיסף שעוד נותור פה, וגם הם לחוסלים בזה אחר זה. שוב את המשפט העליון, אפשרו לנתניהו למנות מציב שירות מדינה מתעמו, מנגד, הם אבקשים הפהרות על המשך קיון התושלית אמר בן גביר. אבל אם ההלכי ההפיכה המשטרית, נותו בעצם להפוך את ישראל לתוקיה או להירן. האם מטראה להפשאל אנשי הדת להשתלת על מוסדות הקוח של המדינה? הוא אל ראי חמן, מישופטן, הוא מייסד האוניברסיטה שנקראת על שמו, משוכנה שעד שובותה לנכונות. מסביר איך כל הנקודות האלה מתחברות ורח ישראל מהבדת את זה אותה. דיברנו גם על אחר מהקדמי על ישראל, שהוא לכם אחריף ועל הכיבוש המשחית. בהמשך נדבר על הבחירות המוגדמות ביפן, או שום שלה החדשה שהייתה בעברה מתופפת ומגישת טלוויזיה מסתמנת כמי שתקבל מנדעת חזק מהאם. אותם קוב נר יסביר כאן, ירזקה שהוא לרובדה שהיא הוא עוקה הולקית ולכך שהיא לא מסתירה שיפן צריכה להתנהר מהנטרליות ולעצים את רצבה שלה. אין דבר כזה אילת הסבירות ונושא אחרון ולא פחות חשוב, היו עצים המשפטים. לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נפחר. היו עצים המשפטים, כשמעם כן הם, יועצים ולא מחליטים. העורך המרכזי שלנו היום הוא פרופסור אל ראיך מהנעשי והמייסד של אוניברסיטת ראיך מן שקורה על שמו וגם מומחל המשפט חוקתי שלום ובחה. בוא נתחיל את הסיכה להפיכה המשטרית, היא מועץ את עכשיו איך אתה הוא את זה. הביטוי שכה הוא נכון, זה לא מעפך אז הוא ההפיכה. ההפיכה שרעה באמת כמו מבצעצוי והאמתן בזה חידוש מכיוון שיכול המקומות כמו אונגריה, פולין ובמידה רבה מאוד גם תוקיה, ההפיכות נעשוב אותה צורה. היד המשפטים של ההפיכה כזאת הוא לגמד במקרה טוב את המרכת השיפותית, בכל דבר אחר שהחול להגביל את האחרות המוחלטת של הפרלמנט, לעשות משהו רוצה. אבל לפני זה תמיד הם עושים דבר הנוסף בזה השתלטות מידית עם החלפת השלטון על המשטרה. כיוון שהמשטרה זה הגוף היחיד שיכול בהחשוט ובסמכות לראות בזרחים. ולכן זה הנושא היד הראשון, שהם קופשים יד וקרג המצאינו. מידם בעוד לפני שהם פצחו עם המפה הפיכה המשטרית, נמינו מיד את בן גביר להיות אחרי על המשטרה במשמע רדבול. שמבחדך זה לא היה מקריסטות בן גביר תפקיד הזה בחוונה, כדי מעל להרוס את המשטרה או לקחתות הלקיוון אחר או לראות במבגינים עוד לא ראינו. לשלוט במשטרה, כדי תודה. שהם צריך לעשות סדר יש המישהו אחרי שהססדר ברוח. אז זה דבר הצעד הראשון וככה זה נעשה מידית. שמעת אוהב על שם, אמרתי ריות במבגינים אין, אבל כן יש שיהיה דיקוי הפגנות, כן יש עוצרים אנשים מסוים אין. נמדה בין שמצוים לא עוצרים. תראה, בסך הכל ציבור שמתנגד הוא לא אלים. אז אבל ליליית רבית החון מיד, קצה הראשון היה מינוי שלו. וכמובן, כל זה היה כמו שבמהלך קרבי, אתה לוקח את גורם שעלו להפריע בהשתלטות המרכזית, את זה הם עשמו, מיד, איזה מנגבים. ובמיד לאחר מכן יצאה שרמשפטים לבין, עם ההחרזה על תכני, מה שהם קראו לה הרפורמו. אז כאן שני דברים שם מאוד מעניינים מבחינת האלמנט של הפיכה. בהסכימים מהקואליציונים נכתב ששר המשפטים לבין יווי עצאות חוק, לשינויים, כאלה באחרים, בלי קניסה לפרטים של מה בדיוק ורומד להווי. אבל אחרי חיית הנהום שלא המפורסם. והוא כן נתן שם תוכנית מסודרת למעול כמה עשות. אבל לא לפני הפכירות ולא מידית. הוא שמצא על השולכן לצורך ביצוע מידית, לצורך עברת חקיקה ככל האפשר מהר. ולא היה מעולם דיון בנושא הזה בבליקות, לא בין חברי התנסת, לא היה מפלקטית, או שום דבר, לא היה פרסום לפני הפכירות. כל זה נשמר בשקט הגוף היחיב, שכתב משהו בכיוון הזה, זה הייתה החבר של סמוטריץ. מה שנקרא הציונות הדתית, גזלו את השם ציבור נכאה. אבל, בזה משהו היה. במחת ההשתלטות על בית המשפט העליון דווקא, יש תענה שהיה ילד שקדאית היוטה מוצלחת, מיתה אנשים, מיתם, ואנחנו רואים גם את הפסיקות האחרונות. כן, אם של התכחוש לזה שיש שופטים שום רנים שולכים לכיוון אחד, למשל הפיכה של סקדין בנושא מציב שירות המדינה, שרוב בית המשפט עכשיו החליט שנתניה הו יכול למונות משירות זה, ויש את השופטים הלאיברלים שיותם מבנקדים. אבל, תראה, אנחנו מדברים על הצדדים רדיקליים, אבל אני אומר מבחינה רדיקלית לא יערה כבסך הכל, והסקים מהקואליציונים יערה שהדבר ראשון, החקיקה ראשון השדובר, זה החקיקה שהייציב שר המשפטים. לא היה שום פירות, שום דבר הם חתמו על ההסקים מהקואליציונים. ולבחה מה גבלה יש שום דבר. ברור, ברור שלו היה שום. מה שאני מנסה להסביר שהייתה כאן הפיכה ממש, הפיכה תימת הבאה לעשות שינוי רדיקל יקבי שמרצו, אז זה האז מקום, אהלף העביר את זה לידיאת הציבור, לפני הפכירות, בעת לקיים דיון בתוך המפלגות וסחקול הם לא עניין של רק המנהי, והיה למעשה כלוזן בין החבר של סמוטריץ, שההייתה להם את התוכנית המלאה, שלב אהלף, תחב נגיע לזה, ושלב בית הוא משפט על מדינת הלכה. שלב אהלף, זה היה ליצור את המערכת שתאפשרת שלב בית, ואם זה נתניהו על הכיתן ולכן מה שקרה כאן, זה היה ניסיון הפיכה במירות בעניין הזה. שמחתך תוכנית העל בסוף זה תוקרטיה אירן? אני לא יודע אם אירן בדיוק, יש למדתי משוני, מה שלדעתי קרה, זה שבשלב אהלף, זה היה משהו ברוח והונגריה, מבחינת ביבי, הוא ביקר שם קומבים, אחרים נשלחו הבן שלו היה ביום קריות ולמה את הנושא וגם דרי הגיע פתאום לנגריה, אבל היה המגריה בהתחלה. עכשיו מה היתרון במעלה אחרי זה? ברגע שאתה למעשה מנתרלת בקרה השיפוטית על החקיקה, אתה יוצר את הפלטפורמה ללכת לשלבות, ושלב בית, שמממינים שקבלו את הרוב בפחירות הבאות. בדרך כזאת הוא אחרת, אולי לא יהיו בחירות הגנות, אולי נגר את זה באמשך. אני לא בטוח שאין להם רוב, כיוון שיש מה שאני מופטה לראות, שיש הרבה אנשים, שבעו מיגופים או ממשפחות, שם לא דתיות, כן, יש תהליך מאוד נמרע אצל הדתה אצל האנשים שחזום מהמלחמה. יש תופע אצל אנשים ציירים רבים, שם באמת מאמינים יותר מאמינים, יותר מוניאנים במרוי שדתית, וככה לקח שעה קונסטלציה הפוליטית, היא שתנתה בעקבות המלחמה ודווקא בקיוון שלא הייתי צופל. אבל אם יש להם רוב, אז למה זה הפיכה. דמוקרטיה, דמוקרטיה, אחרית השעמדינה זאת צריכת יותר דתית, לא ניסה במחוריות בשבת, לא נוכל חזיר, לא נוכל שרים סמותה. אלף, זה לא בדיוק, מותר, מה שאני הבא ואומר, זה שיש כאן הצחל הביטל, זה מבחינתם אולי ביבי וענשב. הפאזר ראשונה היא פאזה מרחיקת לך את אפשר חיות איתה. המבחינת האפשרויות שנפתח בפני ציבור הדתי, זה בעקבות זה שאתה יכול, יוצר מערכת. שאתה מנטרל למעשה את הבקרה השיפוטית על החקיקה, אתה הולך בשלב בית וכבר קובע את התכנים, שהם תכנים יותר דתים. שזה מה זה בבטי ספר, איפה תראו את הדבר הזה? מה, איך תראה מדינה תעוקרטית הישראלית? תשמע, אני מקבל לא חלוב על זה, אבל יכולים להיות קומינטברים. ראשית אתה דורי שתפר התחיל אופייה, רק הילחתי של הלכה לצורך נאי ראשוני למינוי שופטים. זאת אומרת, לא התמנה שופט בישראל שהאין לו עכשיו רע במשפט תברי. זה צעד ראשון, שהוא מאוד רדיקה לי, וזוכר מסתובב בשטח. זה כבר הלאה לשלוחון. לאחר מכן באמת מזגרות יותר הדוקות. חלק מהם תהחו למצוא, אם תראה היא תבדוק, את ההיסכימים מקועליציונים שהיו בהפריעות האחרונות. יש שם כל מיני סמנים לענוכים למשל, זכות בת בל בתמלון, לא להחסן, לא לקבל, אורכים, אם הם לא נראים לו, תחיל לדרטית. זה הפלעיין הגדרווים בעיקר אני מניח. לא, נתדאומו אם למשל, שנאומו אם באים בקחלה, הם לא מויינים. אמנם זה כפוף לקח, שבעייזור, בשביל התחשו, הם יש בתי מלון, אחרים, שכן מוכנים קבל אותם. אבל זה נוגד את ההיקרון האחיפ סיסי של מי שמקבל ראשיון, להרח אנשים הוא לא יכול לברור, על בסיס דעת או כל דבר אחר. זה יכול הלכת למשל לגבי שוויון, אם אתה מדבר על העתית, לא רק שוויון, כסחות שנמנת מי ציבור משם, ציבור הרבי למשל. גם גיעה בנשים, כבר ראינו גם באקדמיה אגב. אתה לא יודע לאזל איפה מישוגו באקללים האלה, אבל מכאן יש אפשרות של כל מיני דברים, תראה דברים המרכזיים שמעניינים אותם, ועל זה, קיים את המלחמת הדורות למעשה, אלה המרכאי היסוד. בעוד שהצלעינו הנושא של חופש הדעת למשל, שאתה יכול להיות רפורמי, אתה יכול להיות יהודי שבאניין אותו, אני יודע, יהודי משלישה הוא כבר. אתה יכול להיות גם חילוני? וגם חילוניים. עבטוב חילונים, אתה שולל מהם, מצחו את הפירה למעשה בנושאים דעתיים. אין חופש הדעת במקרים כאלה, זה ברור, אבל מעבר לזה. גם המושגי היסוד של חופש המצפון, שמאפשר לחליכיות, לא לפי נור מודתיות, יש חופש מצפון. וזה הנקודה מרכזית, שמתרידה, שמפייה כמובן בארכזת לעצמא אותם, ביטוי הזה, והשלילה שלא יכולה עליו פה, לך חופש מצפון לדברים שלא מקובלים עליהם, בוודאי שאתה יכול לסחק עם הערעיון של שוויוניות, אתה רואה את זה עכשיו עם החרדים, עם כשירות צבאי, אתה יכול לבסס הזה, ואז לא תהיה אפשרות של בקרה שיפוטית, אם אתה מוריד את זה, כאלה מן קונסטוציוני. פה אנחנו דווקא רואים שגם השופטים מה, שמרנים קופצים כל פעם לגבי ההשתמתות של החרדים. אני. אני מדבר, אני מדבר כרגע מהרח את תיאורטית, את שואטי לגבי מהרח את תיאורטית, את עד כמה עם יכולים ללכף. לא, ללכת יכולים ללכת גם לכיוון של יפה איזה, יתועלה שישלות בעניינים, לא? אני לא יודע. אתייה דמוקרטיה, ברגע שיהיה להם ברור, שיש להם רוב. אז אתייה דמוקרטיה, אין בעיה, כמעν שער רוב, יגבה, אחרי שמוברים את המחשלה של שלב-עלף, שהיא עכשיו ההפיכה. זה רגע את המחירות, שהם שונים מענומות החוקתיות של החזרת עצמאות. ברגע של דמוקרטיה, לא מפריאה, אז נמשיך עם הדמוקרטיה, היא כרגע עם הדמוקרטיה עם הדמוקרטיה, אנחנו נגביל את הדמוקרטיה או יפה שהיא מפריאה, מפריאה למשל בגיעה במעוטים. לא, הם יגידו שם כן דמוקרטים, מכיוון שהיו בחירות, והם מקבלו רוב. וזה רק זה, אתמיד זה בחירות, יש לנו רוב בקנסת, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, אנחנו משום דבר אחר. אני לא יודע עד כמה הם ילכו, אתירי למשל הם יכולים ללכת לכיוונים של בשלב ראשון, שכל המשפט האזרחי, יהיה לו שתי הזרות עלף הזו הדתית, שהם יכולים לחייב, בעניינים מסוים ללכת אפייה לך או לפחות לתת האופציה לתובע, בבית דינדתי, ואז יכול על זה עדין הדתי. כבר עכשיו זה כבר מקודם אנחנו רואים את זה. בנתיים זה התקב, אבל למשל זו בעיה הדירה, מכיוון שעז, הן לחידות של משפט בחיים הכלכלים, שאתה לא יודע לאן תאגיע. היום הם שני עזרים שכם להסכים נשיפות רבני. אבל אם אתה אומר, אתה יכול לעשות את זה, ואז כמובן, עדין הדתי, האזרחי הדתי, מקבל מהרח של דרך, אירורים וככה לזה, יגיע לבית הדין הרבני העליון, יש לך שתי מרחות חוק, ושני מקורות שהיה להם את הסומך את הדין. שתאנסי. אתה עוצר מצב ששתי שיטות. כאן זה דוגמא פשוטה, לדברים האלה. וואני אומר מעבר לזה. הבעיה שלהם תמיד הייתה. בכל המערח שאני נהלתי בזמנו למעבק על חוקה לאישראל, היה עניין הזה שלפי הלכה, אליך אחרות, אליך אחרות מוחלטת. אתה חי לפי אדם הפרה, אתה חי לפי שלכנרו. ככה זה בכל דעת. יש את החיות מלמעלה, ואתה אמור, לקחת את האנכרות האלה, ולתנהג לפיין. כן. אבל זה לא חלה הרקלל, זה חיירה חופשית שלך. אם אתה בוחר דיכיות בצורה הזאת, אתה יכול לך יותר שטרוצה במדינה באמת עם חופש למוקרטי, כל עוד אתה לא מזיק לאחרים, אבל כאן הם יכולים לקבועה כל מיני כללים, יוסנקציות למשל לניסוי מזרחים. היום זה מוכר, אני שוי מזרחים, מוכרים למעשה. אומרים לך תיסה לחולטית חתן ואנחנו מכירים בזה. לא, כן, אבל זה לא יהיה ככה יותר. יוסנקציות. יש אולי אפילו שנקצות פליליות, אם אתה הולך בצורה כזאת. יש חם מערכת שלמה שהיא ביקרו של דבר, יוצאת נגד התפיסה הפסיסית של עולם דמוקרטי. זה המתח אבל של המדינה היהודית והדמוקרטית, שבשות החשוב היהודית כמו שאתה אומר מתחזקת. השאלה, אתה כמה מתחזקת. אתה אומרים, השלב הראשון, עכשיו יש להם פחות יותר, מצב שהם בית המשפט לא יכול להתארב, על בסיס, אם יש חקיקה, חקיקה שהיא לא דתית, כן. אז הוא, אז הוא מתארב, איפה שיש חקיקה, שהיא נוגדת את הקרונות ההיסוד של המדינה. אז יכולים לראה, למנוע את זה. שם זה פשוט יהיה להם חירות. ויש תפיסה שלמה, שאומרת, שמה שמתרחש עכשיו זה של אבא עלף. והם פשוט, אם יהיה להם רוב, להרכיב את הקועליציה, יש תמשו במשקע ימום, שהדיקטה את האבת המשפט, והאזם פשוט יראות סוקדים, האם חקיקה, שהיא מתוואה צריך להבין, שהלכה היא איתותלית, אין פלורליזם בהלכה. אין גם דמוקרטיה האמיתית, כי ככה, אם אתה מגיע, ומתקרונות ההיסוד של השיטה. יש כמה טלינות היהודית, בואו לא נשכח. באגדרה. כן. זה יכול לראות, כן. אני רק אומר, יש את יכול לראות, שיעורים עם תבודקט שיעורים בעלי, יש שם מרצים שמזבירים, שהרבים הוא נכות מבחינה גנטית, תמבין ואז כמובן, אתה צריך לעזור לו במרחר. אבל אני אומר, אתה רוצה לראות מה זה מדינה את הלכה? אז יש חרק. אז יש חרק. יכולה להתיאצב איש שם להתורגיה. מי המסטר מין של הסיפור הזה? אני הייתי אומר, שהמקור של כל העניין הזה, זה המשיכיות של חלק מהציבור מה שנקרא, ציונות הדתית. הציונות הדתית, הייתה מהתחלת הדרך מקמת המדינה, היא הייתה חלק בלתי נפרד, מה התנועה הציונית. והציונות הזאת, המשם עובדה הייתה. הם ראו בהרחים או מניטרים, ובדמוקרטיה, ובה התנחלות, ובה אישוב הקיבוצי ושחויות נשים, ככה לראו את זה, אין בעין, במידה רבה מאוד, אם הציבור, שביצי הייתה מהפכה הציונית. הם באו ועלכו את זה ביחד וראו, בחלק גדול מהרחים של הציונות, של הציונות החדשה, הציונות המדינית. ראו בזה, גם ביטוי של הרקע יסוד יהודים. והמרו אנחנו אישית, נשמור על כל מה שאנחנו, כל אחד, נפיד דרכור, אבל אנחנו, בעצד המלאומי, וככה, יש בהחלט מקום לדמוקרטיה בשמקום פלורליזם, והעיקרו שאולי זה לא, החזון של מדינת היהודים לפי ההלכה, אם יהיה מה שיח, אבל זה צעת חשוב מאוד, בתולדות העם היהודי, וזה נעדר לעם היהודי, ואנחנו הולכים ביחד, יד ביחד. זה בקיבוש ושישים ושבע מלכם את ששתיים עם משתנה. אתה צודק? מי שישים ושבע, אנחנו נמצאים במצב שלא כולם הבינו את המשמעות שלו. הם קבוצה גדולה, פעם יוחד אלה ש. שבעים מרכז הרב, וכיבלו את הרעיון של הרעיה של קוק, כן. הוא היה מאוד נוח להם, כיוון שמאמר הרעיה שהיה חרדה. אבל הוא יבין שיש איך שער להיות חרדים ולהתעלם מהעמסה, מהעצדה ביצועי של המדינה עבועימין, שנמות שהחרדים, ובראו בהם מפיקוסים באמי שלו חרדים, ולהחפות המצדה. אבל כאן הם הוא אמר הם, חמרו שמשיח, הם אלה שעשו את החומרה, בבים את החומרה, שברבות השנים, יביא על בסיס החומרה, ויהיה להוצמה, ואז בסופו של דבר, תהיה שליטה של אולמה הלכה, ימי משיח, תהיה שליטה שלה הלכה. אבל שאל תחקודה מי המסטרמנט, ברחת הליקצת לציונות הדתיד, בסוף יש ראש ממשלה אחד, ונמיד את הניה, הוא לא דתי, לא חרדי, אוכל בעצמו, גם שרים, זגם חזיר צעולם בזמנו, לא יהודי מאמין במיוחד. והוא יכולה ללכח את הזה לנתיים, לסמוטרית שקרגה או לאוברת החוז החסימה. אז אני אומר, ראשית, הוא מהווהו ובין גביר מצד אחד. יש להם מחזיקים את הממשלה, והחרדים, הגלוטים, מהחזיקים ההצד השני. כל הממשלה שלו נשאינת, על ידי שני גופים, שונים לגמרי, אבל חרדים, שבשלהם, התפיסה שלהם, של מדינת ההלכה, היא מאוד משמעותית. אבל עדיין רוב בחורה לקוד לפחות בפייה סקרים, לא בעד התפיסה הזאת, וזרום אפלגה הכי גדולה, גם בקנסת וגם לפייה סקרים בבחירות הבאות. הכל נקרגה. אז אני אומר, מה שקרה, שבשיטה שלנו, איש איתה, וזה חשוב לציין, איש איתה הפרלמנטרית קואליציונית, עכשיו, אף אחד לא רוצה לצחק אותם, בביבי, אחרי כל מיני פעמים שויופטיח, זורי הפרוטר שלושה מקרים שויופטיח, ולא קיים. רק שלושה, אתה אומר. כן, שלושה, שויופטיח רשמית לפי מפלגות שהיא שתצרו. מתאים פעם מפטיח ולא קיים להעלי עשת כבר לאימין. בסדר, אז הוא לא יצליח, זהו והקואליצי ההכידה שיכול היה להקים, אם שני הגופים האלה. והם, מחתיבים במדערה במאורד משקורא, היום יש כבר גורם שלישי, שדצעת שני המפלגות המחרדיות קובע. אבל זה לא קצת נוח גם לנתניהו, כל הזמן לברוח למקומות האלה תסתכלו, אני הגורם המתן, אם אני לא פה, זה יכול לתתגרו. מה שבי, זה, הוא לא בא, ואומר, נכנתי, ולחצו עליי, וזהו. כן, היחיד שהוא מודא מוכן פומבית פחות יותר לקבל את זה, שלא חצים עליו, זה טרמב, אבל הוא באמת נמצא, לחוץ על ידי קצבים, וגם מתנגים אליו בצורה אותו, לא בדיוק, בנימושים גדולים. אולי בגלל המשפט שלו, אבל גם שבתא משפט האליון הגבי חשירת, הם שחקיון אותו, הטופסק דין מפוסם שלחץ האלה. אני לא תשמע, יכול להיות שגם זה אשפיע. אבל אני רק אומר כרגע של ריאל פוליטיק, הוא לא יכול להמשיך להחזיק בשלטון, אם הוא לא מקיים שיתוף פעולה או מבטיח כיוון כשיתופי פעולה בככה. אבל ראית את זה במלחמה. תראה יריגה במלחמה, שהיה מאוד משמעותי. על אפולו, לא יכול היה, לגבוע את מטורת המלחמה שמשקולם ממועובותי, קבי את המטורות הסופיות של המלחמה. איך אז התראה אחרי המלחמה או מצרו. כמה זרת החטופים הוא התקשה לגבוע את זה תקופה, הוא ככה מטורת המלחמה. כי גם שם מציונות הדתית, משחר אותם לכיוונים חברים. תראה, מה שקרה בשלב של איתר בוט של דם? היה שעם לחצו מאוד, ומיוחד הציונות הדתית. צריכים להתגיש, אני אומר ציונות הדתית, אני מתקבין למיףלגה של הציונות הדתית. מרבה את הציונות הדתית, היא לא סמות ריץ. אתה מתייחס לסמות ריץ והוא ריץ טרוק. עם לחצו, להכבור שמחדש את העיר הזה. והמרוש, ברגע שמתחיל הקיבוש של העיר הזה, צריכים להרוץ, לא לשמוע לשום דיון, עם החטופים בקחל המזה, כבן שזה בא לקרב אותם, למהלך שהחטופים לא יפריו, והנושא שלהם, ואז אזה תקחתי רבה שמעתחלה, והרדו אחר כך גם, דרומה, בעיקרו את שערית רצועת אזה, טרנספיר, בתחלויות, אתה לקולים במושם קצת את הדומה פשוט. במהשים חשיבה לסיפוח בסופו של דבר, של כל העניין, זה רכית נחלויות, תחלתי את טרנספיר בקחל. שבשבילה עם זה החיוני, שברגע שמתחילה מתקפה, הציכה להיות חזקה מיעד ולחצו בזה, שב רמתקל, בארבע אמר, אני צריך לבצע את המשימה הזאת, אני לא קופר משהו אותה ללילה, אבל בצורה צבעית נכונה, כדי לעשות את זה. ובאז. ובאז. אמר, אני עובד, בעיזה בוק הצבעי, מה שצריך לעשות? אני לא רוצה. אני לא רוצה. אני אמר לי, אם תחקו, כיווה שטרם פתרב, מה שבסוף קרה? הוא לא. הוא לא היה מיני על אתרם, אבל הוא לא רצה, אתם בין. פוליטיקה היא לא קטן בעצמו. אני לא חושב שהוא משחקים משחקים פוליטיים, אלא משחקים לאומיים, שלא משחקים אלא. את קבל פקודות, אמור, זה המבצע אותם. אבל נעשה את זה לעת. לעת ולעת ולעת. לא, שצריך לעשות קטר. לא שצריך בלי לסכן חיידם בעניין הזה. שעה, מה שקרה, שמגיע הרגע שבורג בדוכה, צריך להתקנס דיון על חתופים. והמריקאים צריכים להגיע לדוכה, וציכים להגיע הנציגים של החמאס, ואז יש דיון האם להבגיז את דוכה, כדי למנוע את המסע ומתן על החתופים. איזוריאלי ארסטריקס, עם דוהה קטר, שצריך להתקנסת על החמאס. אין ארסטריקס, עוד שצריך להתקנסת על התקנסות, עוד שצריך להתקנסת על החמאס. עוד שצריך להתקנסת על החמאס, ועוד שצריך להתקנסת על החמאס. לכאן הייתה אחת שאתה הויות, המבורחות ביותר שקרו לאחרונה. כי בינימינת הניהו המאר באותיו גיזו, הייתה שום תאותיו גיזו לא טוב, ואז כפו עלינו לעשות את ההסכם ממיטה. זה לא בעיה הייתה את שמעת כפה. לא זה שפיס ושו. הייתה, הייתה את כפה. שהתראה לרגע. האמריקאים עושים כל מעמץ, כדי לשחר את החתופים. ובאמת הייתה הייתה חיוויות, כפי מירים וכפי אחרים, מתראיוויות מפורשות, ומאמת אנחנו יצל עליו, ורצו להוביל למסע אותן לשיחו אחת. מירי זו מירי את אלסון שתורם את הרבה כסף לטרמפ, ויש שמרח את יחסים קרובה. מה שקורה כאן, שהנציגים האמריקאים, ארצות הברית מתערבת בעניין. רוצה לעזור. הנציגים של המצלכים לקייה לדוחה. וכדי לסקל את זה, תוקפים בניגוד לעיצות של ראש מלל, לרמת קל בשל גם של המוסד, כל המועל תעשו את זה. וטרמפ מבין של אתניהו מנסה לסקל את ההיסקה. ברור. ואז ברגע הזה, יבדם דינת ישראל תשליטה. ואז באטרמפ, הוא אומר, אוקיי, אנחנו נדעה גלזה, הוא עושה את הסיכום הזה עם כל העשרים באחד, עשרים באחד סקודות או מובוטבר, והוא למעשה משתלת על הסיפור בשלבים האלה במדע רבה מאוד. מה שאתה אומר זה אגב מאוד מסוכן, כל שומרי הסף בתוך ישראל בעצם חוסלו הם לא פעילים יותר, יש רק את טרמפ, שהגב טרמפ הוא לא שומר סף מושלם, כי הוא כל יום יכולים שוך לכיוון אחר והאינטרסים הישראלים, לא מאוד מעניינים אותו. אני רק אומר לך, שהרגע הזה, שעצו את זה וטרמפ נכנס לתמונה ופעל להגיע להסכם של פסיפיקציה. בשיחו החטופים בכל הדברים האלה, לא היה קורה. לא, אבל ישראל כמדינרי בוני, תמר את הראש המלל אמר לא, השבא כמר כנראה כן השאר אמרו גם לא, והדיין ראשון של המכליט לקחת את הסיקון הזה, אולי בחוונה בתקווה שלו, יחפו עליו שום דבר ולפוצץ את ההסקה. אז אני אומר, זה הייתה מבחינתו, אז הייתה תאות, תאות קשה בשיקול דעת, הוא לא חשב שזה הגיעת לידי כך, מה שקרה. אבל המטרה מיידית הייתה, למנוע את המסה ומתן על שיחו החטופים, כדי להפשרת כבושה זה, ואתה אדגנדה שעוביל סמוטריץ, אתם בין, ובן גביר. השאלה שלך, התייחסה על הנושא של השפעה, של תפיסת עולם, דתית קיצונית אחרידית, זה רואה בהשתלטות על נחלות שיבטי ישראל, כן, כדבר, כמצבא הדתית, אמיתית, הם אמינים בזה, מצבא הדתית, אמיתית, ולאן זה יכול להוביל, וכאן פשוט הם עשו צעד אחד יותר מידי, וזה סוקל, אבל התחיפה של הגורמים הדתיים, של חבורה הזאת, של סמוטריץ ון גביר, הייתה להגיע למצב של קיבוש. חשב, מצב של קיבוש, הוא ומתשנו עם מחלוקת, אני בין אלה שמאמינים, שדה יש לנו בעיות בגדה, אתה נכנס עוד פעם לעזר, אז אתגיע עוד פעם למצב, הקשם מאוד, של צורך לשלוט בבוכלוסייה, ולא פחות, נטל כלכלי עדיר, שמדינת ישראל יכולה לעמוד בו, צריכה לתפל בכל העניינים האלה, ולכן זה הייתה לדעתי, תעות ללכת לכיוון הזה. אבל כאן, כאן זה לא היה תוצאה, מי שיכול, כלל לאומי, אלה תוצאה מלחצים כועליציונים. אז זה מביא אותי, לנקודח, גורמיה הפיכה, לבין עד שות, הם אומרים שבת המשפט העליון מפי עליהם לשלוט. הרעיון הוא, כיויכול כל העם שנשמע על ידי הכנסת, הוא מסוכל על ידי קבוצת וצאי קבוצת הליטיסטים, שופתי בתמשפט העליון בקחלה. עכשיו, אנחנו יודעים שכנסת נשלטת על ידי הממשלה. והממשלה נשלטת על ידי, הקבוצות המיעוץ שנמצאות בה. שיש להן, יתרון אחד גדול, שאים עם מחליצות, מחר לידי החטרוש הממשלה, ין לצביע עד זבעתי ימון, או לא לתמוך בעד זבעת, ימון שמוגשת, ין, זה יביא לנפילת המשתע הממשלה. אז מה שאני טוען, שהבהיה מחכזיק שלם, בנהול תקין של המדינה, הוא הנושא של השיטה הקועליציונית. השיטה הקועליציונית, לא מאפשרת באמת החלטה, של הגוף המוביל, של נניח, את זה יכולה לקבאמת מחכזי, של בהם בצורה תחלטות, שצריך קבל, גם הרשות המבצעציך לקבל, וגם כמובן, גם הרשותה מחוקקת. ולכן, בית המשפט העליון הוא לא הגורם, המרכזי, שיוצר בעיות לנהול המדינה, אלה השיטה הקועליציונית, הקיצונית הזאת, בפני עצמה. איזה ציון הייתנותן, לשפט בית המשפט העליון לנסי הצרק המית. אני לא בייניין של ציונים. אנחנו, אני אפילו קורה, אפסקתי לתת, לבדוק פרינות של הסודנטים שליבלת את ציונים, אבל אני לא. ולא עומד איתן, והוא לקוחות אלה שזכבת, אני לא הבעלה לתת ציונים, אני מבין שהוא במערכת קשה, אני לא בטוח שאני הייתי בבטר על הקמתה בעדה הממלכתית. אבל אני. אבל אתה חגרה המלכתית למחמה. כן, אבל אני בדיוק. אבל הוא בעצם אחד מישהו מורי השפה יחידים, שנותרופו. אז אני אומר, זה בית המשפט העליון, הם שמורי השפ. כל בית המשפט העליון, וזה צריך להיות. בית המשפט העליון תפקידו באמת להיות זה, שהוא מבקר, הוא גם, יש לו, יכול לתפסיקה וחייב לבסוק במצב של חריגה משמכות של הרשות המבצעת, וגם לבסול, לא בקלות, במקרים של באמת, החריגה מהקונות העיסוד שלהם, שלהם מוגדרה המדינה, הם חייבים גם לבסול, חקיקה של הקנסת. ולכן, ולכן אני אומר, מה שקורה כאן, יש כאן איש הוא משחק שבו משימים, כי ויכולת בית המשפט על זה שהוא מפריע לשלטון נכון בשעה, שהם חיים בדיוק, מהגוף המגופים, הכי, מאבטים מתעת שיתה הדמוקרטית, בישכות השיתה הקועליציונית. בואו נדבר קצת על הרשות רבי התגם, הממשלה מאוד מנסה לפגוע בתקשורת, אנחנו רואים את זה בשלל חוקים, גם נגד תגיד השידור הציבורי, גם נגד חברות החדשות בערוצי המסחרים, נגד איתון הארץ, נגד איתון הארץ, נגד גל האיצל, זה גם משהו מאוד בחובן, לפי אותה שיתה שלום גריה שהזכרתה. תשמע, זה העלף בית. תראה, אנחנו במקרה לפני כמה שנים, כי אמנו אצאינו באוניברסיטה, דיון, פרופסור הזנאי, עזמין שלושה משפטנים, שחלקם גולים, מתורכיה, ופרופסורית מאוד, ידוע המתורכיה, מיונגריה, ומפולין. לדבר על מקור איך קרום דין אותה אלה, שהם דמוקרטיות הפעוליות שונות. ומה שאלה בדיונים האלה? אני מקרה עברתי, נכנסתי. נכנסתי, והרשבתי, בעייתי מרוטק, זה היה שאני, כמה שנים טובות לפני שהתחוללע כאן, המלחמה, ואני חושב שזה היה אפילו לפני המגיפה. חולופן, היה ברור לגמרי שכמו שיש חקט סב של מלחין מסוים, והעלף בתגמל, והיה עלף, להתפוס את המשטרה, ואחר כך, ומיד לעשות את ההחקיקה שתהיין את ביקור את החוקטית שיפוטית, השלב, אבא, זה מיד לדקת התקשור את החושית, בעין ביקור את מאוד רצינית על התקשור את הממלחתית, שעושים טקינגובר מוכלת שלה, ואחר כך גם על החושית, לעשות כל מיני מגבלות, וככה להרגיע אותם, במרחרות, ומזה הדבר השלישי, וכמובן שהשלב החשוב ביותר, לצד זה, אחרי ההחש את המדקת התקשורית, זה לבוא ולהשתלת על כל שומרי עשף, על כל הגופים האלה, ובסוף כמובן ליד אוג, שהצבה פיקוד הבחיר של ההצבה יהיה מקוחותנו. זה מה שקרה בכל המקרים האלה, אלכן, לא צריך להתפלה, שמתחילים המערכים האלה זה כאן. הבעיה יפידה, שהחברה ישראלית, יש בחברה ישראלית מספיק כוחות, כן, שמרים התנגדותם לא יכול להביר תחקיקה שלהם, ולכן הם הצפים לפחירות, ואומרים, זה הג'נדה, אנחנו יכולים להביר תחקיקה הזאת. יכולים להצח בפחירות לפי משטור מרגם לפי הסקרים, אין להם רוב, אבל גם אין רוב לצד השני. שלמה יקרה אחרי הפחירות? לא רוצה, כנס לזה כרגע, אבל אני אומר, אם תקום כואליציה, כפי שהיום כואלוציה כזאת, אז הם ימשיכו, הם יעבירו את החקיקה שהם יחריזו עליה כולה, אם הקטנת בת המשפט עליון, אם חמש את הבאות אחן, כפי שאני קורא לזה של בת המשפט עליון, שפסקת ההתגבות, שישים ורחד, ושל הנושא של, מנוי שופטים על פייה, הכואליציה בלבד, והגבלת הסמכות של בת המשפט עליון, לפסול חוק, אם הוא נושא רק כותרת למרות של חוק יסוד, בשעה שהוא לא חוק יסוד בכלל, בכל המינוי של נשיא בת המשפט עליון על ידי, שר המשפטים, וכל הדברים האלה מקיימים, בכמובן רוב מאוד קיצוני, של בת המשפט עליון, כדי לפסול בכלל חקיקה בכחלה. אז בעניינים האלה הם פשוט ישבו והיהבירו את החקיקה הזאת, ועל בסיס החקיקה הזאת, אם לא תהיה זה קונסלציה אחרת, הם יכולו להמשיך לתחוף להדעתה והדעתה של מוסי הזה. לא דיברנו עוד עכשיו על המחירה, בינו מי הקוות שישראל משלמד, בין היתר יש גם דיבור על אחר המקדמי על מוסדות, מרצים ישראלים שלא מוכנים לפסמה, אמרים איתם, לא מסביניים אתם לחול, מרצים שלא מגיעים לפה, אתה מרגיש את זה? אנחנו לא מרגישים את זה כל כך. אני רק רוצה להגיד דבר אחר. התפיסה שלי בעבו אומרת, יש חילוק ידעות קשים מאוד, ואני רואה סקנה אמיתית, לשינוי הופיעה של החברה הישראלית. עשור אבל שדברים האלה, ינטרלו אותנו, מלעשות את הטוב, שאתה מאמין שאתה יכול לעשות טוב את המדינה. והחזון הציוני. אחד מהען עושים האלה, הוא דווקא כרגע, אנחנו מגבירים את הקצב של יצירת קשר, עם צירים של העם היהודי, בכל העולם מולנתי שמיר. אבל גם יהודים בכל אנחנו רואים שמאוד מסויגים מהעשים של ישראל, אם זה בשטחים, אם מה שהיה בעזה, הטרנות פישהים לחמה, במשלט ישראל, נתניהו באופן ספציפי, יש בעיה. בראש יש בעיה. אנחנו מתמודדים בישראל, מול התופעות האלה, מתנגדים לכל מה שעושים. אנחנו מתנגדים לקואליציה שנשאנת על משחיות ועולם מושגים. אני יודע, הכי מתקדם, זה אני יודע, רמבם, זה אני לפני צ'מות שנה. אנחנו מתנגדים לזה. אנחנו אומרים, אנחנו מחוייבים לדרך המלך הציונית, שבאמת, זה חדש בתולדות אמינו, ימי עצי עשרה, אבל אנחנו מתנגדים, אנחנו זו הדרך שלנו, אנחנו יהודים, אנחנו יהודים, אנחנו יהודים, שלא מוכנים לקבל, כן? את כל המצבות של רבנים. אז זה זו תפיסתנו, ביחד עם זאת, אנחנו בקנאות, נשמור הזכותו של כל אזרח, אליכיות איך שהוא מאמין. אנחנו חייבים לדעוג לקח, שהדת, צריך גם נתמוך, כמו כל תופע התרבותית, שקיימת, רק לשמור עליה קטנה בצד. לא כל, לא. יכולה להיות מאוד נפוצה, ואם כל אזרחי המדינה, שמונים אחוז, יחליטו שם, חוזרים וכי אם לפי עדת, שיהיו ברוכו, כן? אבל לא, כפי שהרצל אמר, כפי ששבותין, זכי אמר, כפי שבן גוריון אמר, לא הם עשור לדת, לשלות בנושא של הניהול ושל הולכת המדינה, באמישור הפוליטי. ואמר על זה בצד, בן גוריון, שעסקנה אמיתית, לחזת עצמאות, זה הנושא של מפלגות התיות, שהם עלולות לבגוע בשביון ובבטיחות של העולם הזה. ואין סקנה גדולה יותר, בעולם המודרני, לא רק אצלנו. מפני ניסייניסיונות של דתות, רדיקה להיות, שיש להם עוצמה פוליטית קיימת. כיוון שעז, זה היו מחיג גדול שהחוליות בהתקופה, הפוס מודרנית, הלכירות האנושית של החברה. אורייאל ראי חמן, תודה רבה. תודה לך. עודק שואר, הונדס, נעקק, סורידייזין, יפה נולכת בשבועה הבעלה בחירות, ראש הממשלה, ישה הראשונה בתפקיד הזה, שנעת הקאית, החליטה על בחירות מוגדמות, בניסון להגדיל את הכוח של המפלגה שלה, וגם לאוביל רפור מודוי הפן. אנחנו עם פרופסורות הם קוונר, הם הומחלה יפן, מצטרפלנו מנייסטר תחייפה שלום. אוקיוטוב, שלום. אז, בוא נדבר על התמות הזאת, זה פאמרי שונה שבה יפן, מדינה מרומות שמודרנית, יש ראש הממשלה, יש הרבה כבר, מתוסים שנקשרוס ובע, ופתאום בהחלטה פוליטית, תקופה מאוד צריך, יש לי עלתה לשלטון, מחליטה לכתל בחירות, אבל כשתישור העם, למה זה קורה? חן, תקאית שהדמות מרתקת, אף תאק דולה, לפני כשלושה חודשים, כשירי זכתה בבחירות, הראשות המפלגה, הראשות המפלגה, הרומעד לאחר מכן מונטק, לראש הממשלה, יגיע באופן שאף אחד לא צפה, ללא בסיס פוליטי חזק בתוך המפלגה, ללא סיעה משלה, גם היא לא מילה, אז שהוא תפקיד מוביל בקבינת עם קודמים, ובכל זאת לאחר שני סיבובים, היא זו שנפחרה, רבים לא ציפוי שהתרזיק מהרמה אג יותר מכמה החודשים, אני בנהם, והנה היא מפתיע פה גם בפחירות חדשות, פחירות בזק, ומבססת אלפנה, ואומדת לבססת השלטון שלה. למה שמנקו כך קצר אחרי שיעולה לשלטון היא צריכה ללכת בכלל הפחירות? ניקר פה שהיא מנצלת יזדמנות, היא זוכה להתמיכה אני רחבת בסקרים, בין שבעים לשבעים חמישה אחוז על פייכה לקמי אסקרים, שיעור תמיכה מאוד נדיר בפוליטיקה הפנית שלא פעם בידער דרים רשממשלה על תווח העשרים שלושים אחוז. ויש פה יזדמנות יוצאת דופן מבחינתה, כל כולחזק את המנדת שלה כראש ממשלה, לסקות בתמיכה ולבססותה, נחמיק להסיג רוב יציב, המפלגה שלה, המפלגה הדיברלית דמוקרטית, האל דיפיק, ושנקרד באנגלית, היא בדיית הרוב המוחלט שהיה לבה הפרלמנט, בפחירות ב-24, לך מכן בפרלמנט השני, יש שני בתי נפחרים ביפן, דבר על זה את המוחר, לפני כמה החודשים, והנה יש פה יזדמנות להשיב, למיף לגע את הרוב, רוב יציב, שבו התוכל לעשות הרבה דברים שמתכננת. מה היא בעצם אתכננת? ממש בקרוב, זה מודדות שטריילה עם יוקר המחיה, יש לתוכניות פוליטיות גם בסודי המדעימי, אם כן, הרוב יציב פה יכול מאוד לסייאלה, ותעוג לקח שהייתי זמן משמעותי בתפקיד. לגבי התמות עצמה, יש דיווחים בדקשורת היפנית על דברים שהיא נועגת לעשות שקודמיה לא עשו, בעיקר תואנים שהיא עורקו הוליקית, או שי שיבות מאוד מוגדם בבוקר, או עצים שלה כבר התחילנו להתלונן, שהם צריכים לבוא מוגדם מאוד למשרד, אם שכים עד השעות הגטונות של הלילה הדיונים, עובדת כנראה מאוד מאוד קשה ומהאגל סביבה גם העובדים היפנים ידועים בתור, אנשים שמה שמתבדים בעבודה, אז היא גוראים את להם לעשות הדבר הזה. נכון, הדימוי של הקרור קולית היה ידוע עוד קודם. מושר עבודה גבוה, זה היה חלק מהה, זה התיקת שלה הקשרי יצא על הפחירות. מעבר לקח, יש לה דימוי של ניצא הפוליטית, נצפוליטי שמסקיר מאוד, אבא שין זו, שין זו, אבא ראש הממשלה, שהיה שמונה שאני בתפקיד עד אלפיים ועשרים, היא רואו שימש כפטרון שלה או למעשה, היא מחזירה אותנו לה ימים של אבא, ימים שנחשבו כתקופה היחסית טובה, הפוליטיקה וגם בכלכלה היפנית. אם אנחנו מדברים על הכלכלה, אז יפן כבר די הרבה זמן תקועה בבוץ, הכלכלה לא צומחת או לא צומחת מספיק, המספרים לא טובים, יש המלאה סות? נכון שהם מצב הכלכלה ביפן למקווה, כש20 שנה די ראוה, חלק מזהו מסיבות מבניות ודמוגרפיות שקשה להתמודד איתן. ובכל זאת יש מלאה סות, ולמעשה היא כבר יחיז על כמה דברים שהיא מתקוונת לעשות. אפילו בעצם החכזה על הפחירות. פחירות הבזה הכי כבר גם מה לשינויים משמעותים, בכלכלה בין אם זה רקב את ערים בשוק האגח והריביות. נודות חדות בשעה הריין, גם הבוסה, הביעה בהתחלה עליות כלומר אופטימיות כדולה, המנהיות הלו בחדות, ולכה מקרה גם שלב שליפוך, של מימוש רווחים וחשש מריבית והשפעה של השוק היפני נקרא אפילו בהשווקים העולמים, בכל זאת יפני אחת המלבות ההגדולות בעולם וכשהצועות של אגח ביפנולות ומשקים יפני מושכים כסף מהאגח אמריקאי או אירופי, זה גורם לשינויים ועליות גם בשווקים עולמים. כן אפשר לראות פה כאת כמה אפילו החרזה על פחירות בזה הכי יכולות להשפיע על הכלכלה ויש עדיין מה לעשות בכלכלה היפני. קראתה את הדמוקרפי, אז האוכלוסייה מאוד מאוד מאוד מאוד מבוגרת, אין כמעט הגירה, והיא מסתכלים קדימה, גם שוקה עבודה מאוד מאוד מי צתמצם וצריך גם לתמוך בכל המבוגרים האלה. יפני מתמודדת בהם מצב שהוא לא שונה בהרבה, מי לא מעט מדינות באוי סידים, וכרבה מדינות הם פרית החולט, אבל האופליה שבו היא מגיבה הוא מעט שונה, למעשה מ-12 האוכלוסייה מתחילה להתקווץ, בתחלה הם דובר בגבלפים בודדים, אבל הקטר הדמוגרפי שואת קדימה, ובשנים האחרונות, המספרים כבר מגיעים לקחצי מיליון, צמצום באוכלוסייה שקחצי מיליון לשנה, זה אומר שיפן בעשר חמש עשרה השנים האחרונות, היא בידה כ-50 מיליון איש, או חלוסייה כאומי-12 מיליון והיה דודמתויה כלפי מעטה. בניגו למקומות אחרים, יפן מאוד לא מעוניינת לפתוח את השערים להגירה מסוווית בעיקר בשאלה תענש, זה השני הגירת השני את המלכה בחברתי, המאוד הדין והקוקה חשוב בזרחים היפנים. זה אומר שכיום יש יותר מבוגרים, אחרי שיעורם מבוגרים מאל-35, גדול ממספר הילדים, לא הרעד גיל-50, במסע הגילה ממוצא ביפן לא ירומן, הגיל החציוניו כיום הרבהים ותהי שוווחצי, הוא מקרוב יהיה חמישים, יפן גם מובילה בעולם בבחינת מספר, אנשים שעברו את גיל המאה, כי הוא כשנה לקרצוף השנה המספר חצה את המאה אלף, שזה מדהים, ולכן התמודדות פה עם שוק מצמצם, שוק עבודה כלומר מספר עובדים, מצמצם, דמוגרפיה הולכת ויש להשפע משמעותית, על כל האופן שבו המאה שקרע עובד, כל זה יש לו השלחות ארוכות וכך. מבחינת הפודנציאל של הקרקלה יפנית, באמת עשינים שם הלאה ביותר, חדרום קוריאה, לאפה בכלל הקרקלה הזאת הולכת מה יפני יכולה לעשות שהיא לא הסתה עד עכשיו והוא איפה משקים את הקזע. שלם צויינת, קשה להעמין שב-1993-24 בהדיין היו מומחים שחזו שבשנת 2,000, יפנת הפוך למשק המוביל בעולם, מבחינת תלאג, משק הגדול ביותר, בוטט כופה היפן הגיע לקשיבים, חמישה 8 אחוז מהתלאג האמריקאי ואז זו הייתה נקוידת השבר, מאז התחיל הירידל, מה שעשימניים היו כמובן קודם ירידה משמעותית בצניחה, הקבר לאורך כאסר שנים לפנכן, והמתון שהתחיל אז, ממשיך למעשה עד היום, מדובר כבר למעלה משלושים שנה, בתחלה קורולה כרעול התקופה הזאת, עשר השנים העבודות, עושים השנים העבודות, קרם כבר רפסיקו לדבר על השנים העבודות וברוש שמדובר במצב קבוע, לאחרונה צופים כבחסית המשיקה הפנים את הפקד, התב שיהולה יצמיחה תגיע על האחוז אחד, שזה מדהים מבחינת הציפיות, בתקופה הזאת של השלושים, שנים האחרונות, המשיקה ישראלי צמח בחמתה האחוז, המשיקה הפנים בעשרים חמישה האחוז. לכן זה לא שם לא צמחו עם צמחו, אבל בכלכלה, עבודלים הם לא בצמיחה או לא צמיחה אלה בכמה את הצומח, ובתקופה הזאת, אספק שיפן ידרדרה למעשה לאחרונה יפילו, עבורה למקום החמישי, קשה גם גרמניה לפני שנתיים וגם רודו, בשנה האחרונה עברו אותה, הן בתלאג נומנה לי, כלומר ברחים של ברחים תולרים והן בקוח כניה עוד הרבה קודל. אז קראתה את יוקר המחייה, אז מה זה אומר שהסושי הרבה יותר יקר עכשיו ומנת רמן כבר מתקרב את המחרים של ישראל? להפך, השוקה יפני או המשיקה יפני, שומר באופן יחסי על מחירים, לא רחקו על התקופה, אני נדהם כל פעם לראות בבקורים שהמחרים בפרות בדחלק מהדברים, נותרו כפי שם היו לפני 30 שנה, זה אומר שקיום, הלישראלים של מבקרים ביפן ויש קיום ממש גל של מבקרים, המחרים פשוט, אפשר לומר ממש מצחיקים, שומר רוחה במסדה, לא פעם TSP והשרים שקל, במסדה פסיסית, הכל מירה ממש לא יקר, העניינות שנבלה יפנים, המחרים האלה נותרו נעמב בעיניים, אבל הם לא מרוויכים יותר מה שמקודם, ולכן כאשריה הם נושאים לכו, עוד צריכים לכנות מוצרים, לכו למחרים מבחרים אתם הרבה יותר גבוהים. שמה הקשם קודם טלפיזיה או מה הם צריכים לכנות מכונית? הרבה מאוד מעט דברים הם תוצר את עצמית, ולכן המשק איך שהוא מפצה, למרות שכמובן המחרים הלאו, בצורה זו אחרד, יש אינפלציה, אינפלציה כנראה את תחזור, והשנה הקרובה לקח צופים לסרמה של כשני החוז, ובכל זאת יש הרבה מאוד מוצרים, שם יותר יקרים. בין אם זה מוצרי אנרגיה, חומר רגלם, ולכן גם חברות יפניות, נאלצות לעלות המחרים כאילו בקצב שאנחנו מכירים. אסכאות את הניציאות של תקייץי, אז במה זה בעלי ידי ביטוי, ביקר ביחס סין? תקייץי ניצית ביחס, לעולם או ליומי מסביב, וזה אומר שקרגע היום המרכזי זה סין. אך גם מדובר בקורי הצפונית, ברוסיה במקרה, כללמוד שקרגע, אין בעיות מידיות. ניציאות גם קשורה לחלטות לגבי, תקציב, הצבעי, והרופן השימוש בצבא, וברופן יותר פסיסי, מדובר גם בניציאות כלפי החוקה, כלומר, החוקה היפנית ביקר סייבטי, שהם מדבר על כך שהפן אינה, מורה להחוז בכלי נשק, אם כן, תקייץי, כמו בעבר ראש הממשלה, במוניאנת לשנות את החוקה. זה לקחים עם לכם את עולם השנייה, אחרי עם לכם את עולם השנייה, יפן אמרה, אנחנו הולכים לעצת הפסיסטי, והחשב זה משתנה כי הם רואים את השכנות מתצמות. אני לא יודע להגיד לזה כלקחים, זה מעט אופטימי, למעשה זו קפייה המריקאית. נכון. ב-1946, שחוקה נכתבה למעשה על ידי רוחי עדיין המריקאים, כמובן תוך כדי התייצות עם גרומים, ליברל עם יונים שעוצות הברית עם צעה. עשרה כל הציבור היפנים וגם הרביטה פוליטיקאים חיפקו, עם צועת החוקה הזאת, לאורך כל התקופה עדיור, מדובר כבר בשנה הזאת בשמונים שנה. זו חוקה מרשימה וירצי דופן. אחרי עם השנים, נוצר פר בין החוקה בעיקר אותו סאיבטי שהלווין המציאות כי הפן בכל זאת יש להצווה וצווה המשמעותי עם כוחוצי וחיל העביר בין הגדולים בעולם. לכן יש פה איזשהו צריך להתאים לפחות ככה בצד האמני של המפע, היפנית יש כאלה שחובים שצריך להתאים את החוקה למצב ריאליוב, בעיקר להסיכונים שנמצאים בשטח. בבחת הייתצמות של סין ואולי יצפון קורא, גם את עמיד זה שיכול לצל היפנים מה-יפן מתכנת לעשות. מכן יש פה, מצוד אחד, התצמות מאוד משמעותית של סין. אין מתכנת הקוח בפועל ואין מתכנת האיומים שמתרחשים או מתווים במזרח עשיה. בין אם זה האיומים כלפי טיואן, בין אם זה חיכוכים לגבי היאים שקריאו ממצאים ברשות טיפן, אבל סין לא תשת איניים כלפיים יש המלא מעט משבתי ובעיקר נפ. בין אם זה האיומים בים סין הדרומית, שגם כן סין בעד רגע, משתלטת על כל האזור, אם כן, כמה זה שלהשתלטות סינית וכוח חסר מעצורים מאוד מדיגת האפנים. מצד שני, ירצות הברית, ככל שוכלפות השניים, פחות ופחות מפגינה רצון להיות מעורבת בפוליטיקה, רגע או פוליטיקה האזורית, יותר מזה גם לוחץ את הלפן, לקחת תפקיד יותר משמעותי בכל התפתחויות האלה. היה חסים עם טראמפ באמת וסיפור המחסים, אני מניח שזה גם משפיע על הלפנים. לא סופק חסים עם טראמפ במצד נוסף בקרה מסוים שאולך הוא מתפתח עם מרצות הברית או יותר משקר הדיאגה לגבי המכונות האמריקאית לקחת תפקיד משמעותי במקרה של מסביר. טראמפ למעשה באופן שבוענים מפרש אותו פורם בעד רגע מחוייבות של שמונים שנה. בין אם זה על ידי לחצים כלכלים שבאיניים יפה יותר תנירים ביט תספירים. בין אם זה חוסר נכונות להתחייב על מדינות האמריקאית בסוגייה הטיואנית. אז הרכה שלך את הקעית שהיא לפחות לפי הסקרים זוכה להתמיכה מאוד מאוד דולה או לנהל השלטון יש לה את המנדת מהאם ואז יוסמה. ההרחות כרגע ואני שתפלן יש איפה ניצחון משמעותי להמפלגה של תקעית שהיא ולמפלגה נוספת שנמצדת השמעיש שנוקא היא המפלגת החדשנות של יפן. כאשר שתיין ביחד ויכול להיות שהמפלגה שתקעית שהיא לבד יהיו כבר עם רוב בקואליציה מעבל לקחת פה מפלגה הנוספת מעניינת בשם שלושן שייתו פלגע ימנית, שמרנית, קיצונית ששנים האחרונות עולה בהתרגע וצופים שהיא תזכה גם כן לחיזוק משמעותי אולי את השאלה שפילו את מספר חבריה בפרלמנט בבית הנבחרים. מה, ג'ינדה שמצלם האגרים אמרנו שכמעט אין אז מה. מה הם אנסים לעשות? באופן מעניין הם מהקפים את תקעית שהיא מיימין תקעית שהייתה לא לבד, גם אהב מעין שמעניימני בתוך המפלגה שלה והמפלגה הזאת כל מה שתקעית שהיא אמרה בעבר הם עושים יותר טוב שנקרא הם בעד שינוי החוקה, הם נגד מהגרים, הם בעד יפן קודם, יפן ראשונה, יפן לפני הכל ולמעשה בשלושה חודשים האחרונים תקעית שהיא פנטה ימינה לקיוון שלהם ביחדה לעצור את הקפיצה הגדולה שנקרא במפלגה הזאת בבחירות האחרונות שהיו בית העליון ולכן יהיה פה מעניין לראות איפה שתי המפלגות האלה איך תהיה חלוקת הכולות בנהם אבל מה שמעות ברור שבציבור היפני פונה ימינה וממש בחדות רותם קוונה תודה רבה תודה רבה עד כאן לאשבוע בצבעת ניצבר דמן, הספרידמן, אמיר פקטור דרן ברומר, מאור אופר, הדי שחם ואלי שימוני אני ליור קודנר אתם מוזמנים לדרג את הפרוטקסט הזה בחניות האפליקציות זהו זהו להגיע לעוד אנשים שהגם להשיעות גובות בהתאר הארץ או בספוטיפי והתרות בשבוע הבא
Podcast Summary
Key Points:
הממשלה הנוכחית מקדמת מהפכה משטרית שמטרתה לצמצם את סמכויות בית המשפט העליון ולחזק את כוחה של הקואליציה.
הצעדים כוללים מינוי שר משפטים שיקדם חקיקה מהירה, השתלטות על המשטרה, וניסיון ליצור פלטפורמה לחקיקה ללא בקרה שיפוטית.
יש חשש שהמהלך מונע על ידי קבוצות דתיות-לאומיות הקיצוניות בקואליציה, ושהמטרה ארוכת הטווח היא הפיכת ישראל למדינת הלכה.
השיטה הקואליציונית מאפשרת לקבוצות מיעוט קיצוניות להכתיב מדיניות ולפגוע באיזונים ובלמים הדמוקרטיים.
המהלך עלול לפגוע בעקרונות יסוד כמו חופש הדת, השוויון וחופש המצפון, ולהביא לניכור בין חלקים שונים בחברה הישראלית.
Summary:
הטקסט דן במהפכה המשטרית שמקדמת ממשלת ישראל הנוכחית, אותה משווה המראיין לתהליכים דומים בהונגריה, פולין וטורקיה. המהפכה מתאפיינת בצעדים מהירים לחיזוק הרשות המבצעת והמחוקקת על חשבון הרשות השופטת, תוך צמצום סמכויות בית המשפט העליון. הצעדים כוללים מינוי שר משפטים שיקדם חקיקה מזורזת ללא דיון ציבורי ראוי, והשתלטות על המשטרה כאמצעי לשליטה בהפגנות.
לטענת המרואיין, פרופ' אל ראוך, המהלך מונע במידה רבה על ידי לחצים של סיעות דתיות-לאומיות קיצוניות בקואליציה, כמו זו של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, השואפות להפוך את ישראל למדינת הלכה. מטרה זו תתאפשר, לפי התפיסה, לאחר ניטרול הבקרה השיפוטית, שתאפשר חקיקה של חוקים דתיים-שמרניים קיצוניים. הדבר מאיים על עקרונות היסוד של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועלול לפגוע בחופש הדת, בשוויון ובחופש המצפון.
המרואיין מסביר כי השיטה הקואליציונית בישראל היא שמאפשרת לקבוצות מיעוט קיצוניות להכתיב מדיניות, ומדגיש את תפקידו החיוני של בית המשפט העליון כשומר סף דמוקרטי. בנוסף, נידונה השפעת הלחצים הקואליציוניים על קבלת החלטות ביטחוניות, כמו אלו הקשורות למלחמה בעזה ולמשא ומתן לשחרור חטופים.
FAQs
הפיכה משטרית היא תהליך שבו הקואליציה מבצעת שינויים דרמטיים במערכת המשפט ובמוסדות המדינה כדי להגביל את עצמאותם, בדומה למתרחש במדינות כמו הונגריה ופולין. זה כולל החלשת בית המשפט העליון והשתלטות על גופים כמו המשטרה.
הצעד הראשון היה מינוי מיידי של בן גביר לשר לביטחון לאומי, כדי להשתלט על המשטרה. זה נעשה עוד לפני תחילת הרפורמה המשפטית, מכיוון שהמשטרה היא הגוף היחיד שיכול לאכוף חוקים ולשלוט בהפגנות.
בית המשפט העליון אמור לשמש כשומר סף, לבקר את הרשות המבצעת ולבטל חקיקה של הכנסת כאשר היא סותרת עקרונות יסוד של המדינה. תפקידו להגן על זכויות מיעוטים ועל עקרונות דמוקרטיים.
ההפיכה המשטרית יוצרת פלטפורמה שמנטרלת את הביקורת השיפוטית על חקיקה, ומאפשרת לקבוצות דתיות קיצוניות לקדם חקיקה שתואמת את ההלכה. זה יכול להוביל להגבלת חופש הדת והמצפון, ולכיוון של מדינת הלכה.
השיטה הקואליציונית מאפשרת לקבוצות מיעוט קטנות בתוך הממשלה להפעיל לחץ ולקבוע מדיניות, מכיוון שהפלת הממשלה תלויה בתמיכתן. זה מחליש את יכולת קבלת ההחלטות של הגופים הנבחרים ומגביר את חוסר היציבות.
לחצים מצד מפלגות כמו הציונות הדתית הובילו להחלטות קיצוניות, כמו ניסיון לכבוש מחדש את עזה, גם כאשר הדבר סיכן משא ומתן לשחרור חטופים. זה הראה כיצד אינטרסים קואליציוניים משפיעים על ביטחון המדינה.
Chat with AI
Loading...
Pro features
Go deeper with this episode
Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.