הדרקון האחרון בעולם - צרפת

היקולם כנערה רשף נהור בתי הטרון חייפה. אני רוצה להזמין אתכם לפגוש אותנו פנים מול פנים בפוט קסליב במרכז ענב ותל אביב. כישור לקרטיסים פשוט יכולים צער בתי אורפרק. והחשב, אתם האזינים למרווד הסיפורים. ביחד נצלם עשה מסביב לעולם דרך הגדות וסיפורים מופלעים. ריקה, עוד לא חגרתי חגורה. ברבת קסמים, יותר לך. אני מפסלת! אני בלמה בלעי, איזה קופה! יש לי פחת כפיים! בואו נצל, ימסע ברולה. יש פה מרחולה. על מופלעים הסיפורים. נהוף למה כמות אחרי. מטלך, עדה עד שעות, מלעות, בעפת העות. נקפוץ להפתגעות, בתוך על הגדות. אני לא ללדעים יוצאים לדלת גדול. על מופלעים סיפורים. על מופלעים סיפורים. תודה לך, מרבהד. זאת הייתה תיסה, נעימה. ואני מאוד שמחה להיות שוב על האדמה. יין ונוער הפרוץ. ברוכים הבאים לצרפת? תמיד רציתי לבקר בצרפת. עכשיו זה לי זה, הרמונות, העבירים. אבל הצטריך לזרם, היא כמה חברים. היי! היי, תגידו, מה אתם אומרים על הגדת סרפתית? או, שמי, תתליה. סיבו עליהם, אדם. אינת, כן, את הסחקית הנשיחה איזבל. איזבל. נילה, כן, את הסחקית המלכה מרגרת, עם מה של איזבל. אני המלכה מרגרת. איראן, כן. את את הסחקת הבירה מיצלוי. ויי, בלפרוץ. וניר. נילי לנכש, אני הסחק את המלך. לא. את המשחקת? לא. אתה, תסחק את הדרכון. ואני הסחק, טוב, נראים את זה הוא בעצמכם. מתחילים, הדרכון האחרון בעולם. נשני שנים רבות בצרפת, בארמון מפוער, חיין הסיכה בשם איזבל. נילה, נילה. אני בחדר עשרי, געה. מתי אבא ופרנסיס יחזרו, משעמם לי לבד בארמון. התיודעת שהביך ואחיך יצאו למסע ארוך. הם יחזרו רק בעוד כמה האחרודשים. זה לא גן. למה, נילה יכולה לצאת גם למסע. אני יודעת לי לקבל סוס לא פחותו מפרנסיס. את נשיחה. בשביל מה לחלצת למסע מפערך שקזה, יש לנו כאן בארמון כל מה שאנחנו צריכות. תסמר, מסרגור. בארמון לא קורא שום דבר מעניין. אולי תסרגי לחסוודר. להישרו כזה דבר כל כך מהמד. אותי זה משעמם. נובע מטי זבי. תתעודדי. רוצה מרק מלפפונים? זה טוב לאור הפנים. לא. תודה. אליך אתיול בגן. כמו בכל יום. הלווי שהיה קורא משעו מעניין בארמון הזה. אך. או. סליחה קרפדה. לא ראיתי אותך. תסיבי לב לאן את זורק את הבדים. פגד לי בול בפודי. מצטערת. רגע. אם את הנך נשיקה, תאפחילן עשיך? ירס. נראה. אז אולי, ירס. נראה. אז אולי, יש איזה עוצר בתחתית הבריכה, שרק, אתי יודעת אליו? היא לא ממש. אז, אתי יכולה לחשפ אותי באיזה, כשוף מסתורי? אין לי שום כחות כסם. בכלל? חמודה. אני אמנם קרפדה, אבל את מתבלבלת בהגדה. שלום, או לטרות? ה. פעם, נסיכות היו נכתפות על ידי דרקונים והבירים היו מצילים אותן. כמה מרגש? היום לא נשאר אפילו דרקון אחד בעולם. איזה שהיא אמום זה להיות נסיכה בימינו. מה שהיא זה בלו ידעה? זה שבעותה שעה בדיוק, בתירה לחוקה הראשה הר. חי ברקון זכן, בין מתי נתי שאים שנה. הדרקון האחרון בעולם. וגם הוא היה די משועמם. הגב, נתפס לי הגב. אותב ששויבצת לנו ארך. נה. הברך. אה. איזה זה כנני? איפה הימים שהייתי גופץ על גגוד? יורק להבות חוטף נסיכות? אה. זה היה כיף. אולי? אולי? איך תופנסיכה על איזה חיר הימה? לא. איזה שטויות בגילי לחתוף נסיכות. זה ממש פתטי. אין. מצד שני, כמה זמן עוד נשאל לי? זה יכול להיות עווקא נחמדת. כן. איך לחתוף נסיכה? הפעם האחרונה? הדרקון אזכן גרף גרבן, שלא ילוקר ברגליים, שאף אביר על הנכיריים הוא פרסק נפיים. הנה, אני רואה שם אדמון. הוא מזל שם בגדרי ידברך. נסיכה? תסלחי לי, עד במקרה נסיכה? כן, אני נסיכה. ואתה דרקון? כן! דרקון מתי? כן, אני אדרקונה האחרון בעולם. וחייעה אל אדרקונה האחרון בעולם, אני מורח לחתוף אותה. יש! יש, תודה! סוף סוף קורא פה משהו מעניין. ממש הרפתקה. אני הלכת להירוז לי מברשת שניים בגדים להחלפה וסף הגריע. אני מייד חוזרת. אבל. טוב. אך הכל אך פה. יזבל! יזבל עליה, אני ממרהלת! דרקון אחד, בעלך תופתי, מוכחה לך הוא צומח הכלי. דרקון, בעלך תופתך. איך זומצק? כאלה רעיונות יש לך בטס. חזרתי, אני מוכנה. יופי! אה. קדימה. עליה לגב. או שמצם, עדיב שאתה חזיקי בזנב? רגע! אתה זוכר בכלל, איך עוד פים נסיכה? מדע! איך זושה אלה? אם אני זוכר, איך עוד פים נסיכה? אני מצאתי את השיטה. טוב. אני לא ממש זוכר. זה מאוד פשוט. תצפוס אותי בין את לפיים, ותיקח אותי לאן שצריך. אך, בקור! דרדתי! קדימה! יוצאים לדמיך! אריאנה! אתה ועל מה אתה שמתל עומאו לכם, יקטר. יזבל? יזבל? יז. אר. יבאמת נכתפה על ידי דרקון? אר. הצילו! הצילו שמרים! שמרים! אר. את הדיומיית בחולהי, הנסיכה נכתפה, דרוש אביר על סוס לבן, הולה הצילה! אר. שמרים! שמרים! אר. את הדיומיית! את הדיומיית! שמרים! זהו! הגן! קנת הגן? איזה אותי רמה פרידה. בדיוק כמו שדימיינתי. אז. מה עושים עכשיו? עכשיו? עכשיו אני צריך לחלודר חום השום. איפה עוד מה דיפה? ומרטבו בעולם העבירים. יש במרטב החברים? כן, קצת. אז בעולם העבירים, אני לא אוהב את החברים. כן, גם אני לא. בסדר, גםום. אם כך בעולם העבירים, על התוצלך הולקודם העוחת ערב, אחד תמרק מלפפונים. או, לא תודה. אני מעדיפה החוויטה וסלת. אם כך, שיחוויטה וסלת. ואחרי העוחת הערב תרצילה שחק בכלפים או שחמת? אתה יודע לסחקי קרמי? כן, בבדתי. אני עלוף הרמי לדרקונים חווווים. איזה כיף. אני אוהב את רמי. כדימה, תתחיני לך לך את הקלפים. הנה, או, הדרגון בנסיחה החלוך הוויטה והסיחה קורמי עד השאות הקטנות של הלילה. ניצחתי! כל הקבוד נסיחה! אה. אה. אני היפ כבר מאוחר, כדי שנלך לשון. אה. לא ילתוב, דרקון. לא ילתוב, נסית. דרקון! דרקון! מה? מה? אני לא מצליחה לשון. מה קרה? אתה נוכב. וחוץ מזה. אני מוטרדת. מוטרדת? כן. איך לא יהיה מוטרדת? נכתבתי על ידי דרקון, ואלי מושג מהיית ידי. אה. אל תדגי, כמה בכל הגדות? יבוא הביגה מצלבי יצלותה כבר אז תתכתנו ותלתי לו ילדים משונים. מה? אני לא רוצה ללדת ילדים משונים. אהל מה לעשות? ילדים של הבירים הם תמיד משונים? הם ילבשו שיריון וכסדה עם נוצא של בתיה הנעל הרות. ילחמו בדרקונים חפים יפשע, והתחינים להם מרק מלפפונים. אבל. אני אפילו לא אוהבת מרק מלפפונים. אופ! זה כל כך לא משתלם ליות נסיכה! על תייצובה. תראי אותי. אני הדרקון האחרון בעולם. אני כל כך זכן, והדאית שום הרלופטיםיות. באמת? בבדדל! אני מתאגל יונגצחוק כל יום! סליחה. טוב. לא ילדתו בדרקון. לא ילדתו ונסיכה. למחורת בבוקר יגיע לשערה התירה אביבר אמיץ לב. לבוא שיריום, אבל ראשוק עשדה עם נוצא של בתיהנה הוא דפק על שערה בחוזקה. שקט, אתה יראית הדרקון! אני אביר לואי אמיץ! ובטילה הציל אותך מציפורני הדרקון, נסיכתי היפה? תודה. אבל עכשיו אני עשוקה. אני בדיוק מכינה הדרקון דייסה. סיכתנו את מול רמי, עד אמיץ עליי לבואי את היפ מאוד. הוא לא צעיר את הידע. אז מותב שחקל לו בתירה, עד שהיתורר. בבקשה, היא כנס. בוקר טוב. אביר אמיץ לך. אני מקווה שאתה לא מתכוון לי לחמפי. הם בגילי, קרבי מביר זה לא בברשבון. אתה תבעתר את ראשי לפני שהספיק להסמורד שלוש. לא, לא, לא, לא. אני כוונה לי לכם בחה. גם כך לי לכם בדרקון, זה כל כך מיושן. פשוט תל איתן סיכה, נחזור לארמון, נתרתם ונוכל מרק מלפפונים. תסלח לי מאוד. אני לא מתכוונת לבשל כל חייה עם מרק מלפפונים, הוא לגדל ילדים משונים. משונים? כן. אם אתה חושב שהתחתן איתך והיו עלדולנו ילדים משונים שחושים קסדות עם נוצות של בתי הנה על הראש, אז אתה תואר, אדוני האביר. את לא איבת את הקסדה? זה, זה סייאפנר יום. אני גם לא איבת מרק מלפפונים. בסדר, אין, אין, אין, אין, שאולך להתרגע איזה. את לא חייבת להכין מרק מלפפונים. תוכל להכין מרק אחר? הוא להשתעמם כל היום במתבח. לא תודה. אני מעדיפה. לאכול במסדה. לנבעיה? אז נוכל במסדה? פעמים בשבוע לפחות. עובלי שריון וקסדות. וסדר, בלי שריון וקסדות. הוא לירק ב-שבתות? אם זה חשוב לך, אז בסדר. אבל, אני רוצה שיה לי סוס מישלי שאוכל הצאת למסעות בעולם. משעות בעולם? כן, מה בעיה? נסיכות היום התמצאות בקלות? לגע, אולי כל הרעיון של להתחתן לא כל כך טוב, הרי אנחנו לא באמת מכירים. אולי את הצודק. אולי אנחנו בכלל לא מתימים. אבל. כך זה תמיד באגדות. אחרי שהאביר מצילת הנסיכה, יש חתונה. כן, זה באמת בעיה. אוף, זה כל כך לא אוגן. רגע, יש לי הצעה. אולי הכי נאנושו כוכם. נסחק רמי לידע אך ונחשוב על כל הסיפור מהתחלה. אני חושב שזה רעיון עדל? כדימה, תחלק את הקלפים. כתה נכחה שהיא שחקדים את זה. יואו, רגע, תפתחת את הכל. מה? אני חיכון העביר והדרכון שתושו כוכם וסיכקור רמי ליד האך. הם לא סם מולו וחשזמן עבר. ונפרדו מהדרכון רק שהיה כבר מאוחר. לאי, העביר, היא קפיצת הנסיכה לערמון. שם חיקתה המלכה שכמעט יצאה מידעתה מרוב דיאגה. אימה, אימה. יסבל. אחזר, כמה דאגתי להרח. אימה, יש לי כל כך הרבה דברים לספר לך. אףתי בשמה עם ביטלפיים של דרכון. היא גתי לתירה מפחידה, החלתי חביטה, ניצחתי ברמי. פגשתי, אביר. או זה היה אדיר. אז אביר, הביסת הדרכון, וערבת ראשו? איזה מזל, אליך להכין לו את היוויים את באות זהב. או שבעצם הדיבת שק? לא, אימה, מה פתאום ערבת ראשו? כבר לא מחר להמשיך לסחק. לסחק? כן, אז מה שאתה קפיציות היא בקיר קרה? זה ממש רחוק להלכת ברגלת התירה. לקפיצ בקיר קרה, לתירה, אני מבולבל את נורא. ומה, מה היא מהחנות לחתונה? אה, הדרכון, לאי ואני, יפה אנחנו לחברים. את החתונה, החלטנו להשעיר להביר ונסיכה אחרים. הביר ונסיכה אחרים, אבל. אבל, הביר ונסיכה תמיד מתחתנים. והדרכונים המתמיד היו מים ונוראים. לא בגדה הזאת. לא בגדה הזאת. לא בגדה הזאת. תמיד נסיכות, הם יפות ועדינות. לא בגדה הזאת, לא בגדה הזאת. זו שמאלות מפוערות, מי סתב חות בצרות. לא בגדה הזאת. תמיד אבירים, נחמיד ודרכונים. בידה עבין בנסיכות ויותים על לעשות. תמיד רקונים, הם ראים ומחידים. שינה עם חדות, יוקים לשני עבוד. לא בגדה הזאת. תמיד רמל קות, הם ירושה עבוד. תמיד את הרפדות, הם בכלל לוקר פדוס. אם במשבל זהו, אתם תשלו אותי. זה בדיוק פשוט שצילה גיד. לא בגדה הזאת. לא בגדה הזאת. לא בגדה הזאת. לא בגדה הזאת. לא בגדה הזאת. וואו, זאת הייתחתי חתי שע. עשה אר שלי פרו על הגמרי. מזל שמרקה מלפפונים שלי לא נשפח בדרך. איזה איזה איזה מדהימה הזאת סרפת. התיאו, תרמונות, התברקונים. דרך הגב, יצלחתם מנכה שזו דמות סיכקתי? נכון, את הקרפדה. חמודה, אני אמנם קרפדה, אבל האת התבלבלת בהגדה. מעניין להנהוף בפעם הבאה, וואי זו הגדה ננחת, אני כבר לא יכולה לחקות. טוב, כדימה מרבדי, בוא נוראים ממך הייתה שריון והקסדה, אתה נראה חנוק נורא. מיישיבה קור. להתראות. [מאה"ל"]