Go back

"בסוף האמת מנצחת": עברי לידר בשיחה פתוחה על הצלחה | טעימות מתוך כנס MAD

56m 31s

"בסוף האמת מנצחת": עברי לידר בשיחה פתוחה על הצלחה | טעימות מתוך כנס MAD

בשיחה זו, המוזיקאי והאומן משתף את חווייתו בניהול המותג האישי שלו לאורך עשרות שנים. הוא מדגיש את המתח התמידי בין הקול הפנימי, האותנטי, לבין הצורך המסחרי לרצות קהל ולמכור. כדוגמה מרכזית, הוא מציין את ההחלטה לצאת מהארון בתחילת דרכו, החלטה שנתפסה כמסוכנת מבחינה מסחרית אך בסופו של דבר חיזקה את האמון של הקהל בו לאורך זמן. דוגמה נוספת היא הפרויקט "T-YP", פרויקט מוזיקלי ניסיוני שנראה תמוה מבחוץ אך נבע ממקום פנימי עמוק. המשתתפים, הכוללים אנשי שיווק ומותגים, מזהים את הדילמה הזו גם בעולם העסקי. הם מסכימים שבעידן של תחרות גוברת, האותנטיות והיושרה הפנימית הן שמבדילות מותג ויוצרות נאמנות עמוקה של לקוחות. הדיון עובר למקרה בוחן של המותג "מרימים", שנוצר מתוך הקשבה לקהל (צורך חיצוני) אך התחבר לאהבה האישית של האומן למוזיקה אלקטרונית (אמת פנימית). בסיכום, מוצגת הרצאה מאת גרי סרוויס הטוענת שחלק מהמתודולוגיות השיווקיות הישנות (משנת 2019) כבר אינן אפקטיביות, ונדרש אומץ "להרוג" אותן כדי לפנות מקום לגישות חדשות ורלוונטיות יותר.

Transcription

6597 Words, 35055 Characters

Hebrew
גלופס, יוצרים ערך. הי, אני לבוא הספר גבוה אתם הזינים, לצוללת שגלופס. בשבוע הבן 1910, פרק השנים, סדרה חדשה שלנו בצוללת העיים, תהיה לנו עבודה, פה ירמד הים לפחות כמעור שון אז יש למעה לחקוד. עוד לפני חניס, מחלש מי בפני חיים, שתי שיחות מערת קוד ומייחודות ניתוך כנס עומד שגלופסי כאם חשבוע בתל אביב. ציחה ראשונה התקמה בין איראן גפן, וזה מרוויוצר איבחרילידר עליות לדר, בעולם שמשנה כיף כל הזמן. השניים דברו על האדילה מה שנצווה בפני לדר, בתחילת הקריאה, כשבחר על צד מערון, על הפועט כמעמקצועים שנתשפו כהימור ועל האופן שבו המותג שלו נשאר לבנתי, לא עורך שנים. אחר כך נשמע בפני חיים ארצעה מיוחדת של גריס סרוויס, שותף מנהל בקרן Insight Partners, מומחל אחד שלנו ויייי, הוא מרצלים נלסקים האונוווסט, ואוטון, אז הננים. אז אהלן, איברים השלום כך? בסדר, ביירון שלו. שלום לכולם. מה עם הגרבה? אני גם באיפה, הוא מומתו עוד. שווה לגרבה, אני מטרפל גרבה. אני אמרת, מה אני אמרת, מה אני אמרת? אני באוד עוד רקות כאלה. יפה, איברתי שמי שם שיחה מאוד מעניינת. קיבץ הם כולם מכירים אותך, כאומן, זמר, יוצר. ויש פה כאל שבו יצאים באמו למות הקורפרית, מותגים, ולמסה נראה שזה שניו למות שם שונים, אבל אנחנו מקרמבינים, כולנו מבינים שיש פה אנלוגיה, מאוד המטית בנהולה, מאוד ויותר מקח. מעבר זה שאתה גם עומן, אתה מנהל מותג, אתה מנהל כאילה, אתה מנהל לוחכות, אתה מנהל את כל הביזנס, את הבצם גם עומן וגם ביזנס. בשאלה של כולה, של השמי את כנסנו פה כולנו. זה להבין איך מותגים, לאורך זמן, נשרים, גם רלוונטים, גם עם אמון, כלומר, מה שנקרא אנשים הולכים אחרים. ואני חושב שיש פה סיפור מאוד מאוד מעניין, אבל ממש לפני שנתחיל, אני רק רוצה להגיד משהו על גלובס ולהגיד תודה גם לאלון הנעמה וכל הצב את שיזמינו אותנו לפרו. אני חושב שגלוב זו באמת דוגמה למותג, על שלא אורך שנים, חי באולמות האלה, של מצד אחד להיות רלוונטי, ומצד שני עדיין, לשמור על איזשהו, אהבתי שהאלון האמרה אני מאמין. ואני חושב שזה גם מתחבר רגע על הסנטר. וגם בעניין, יש נכונות לשלם אחיר. כי אם אני לא משלם אחיר על העניין, אז אני לא בהם תעח לה, יש לי את זה, פלקת במסרד, אבל בסוף אני לא שם. ולכן אני חושב שזה טמא, שרלוונטית לסיכה שלנו. ובאיקשר הזה, אני רוצה להגל את חילמה שאלה הכי גדולת. אני אנו כבר את האימאלוק, איך אתה לא אורך שנים, המצליח, מצד אחד, לשמור על קל ולחזיק מוטק וקל לאורך כל כך הרבה שנים. ועדיין להיות רלוונטי. מה בעצם, איך אתה לחצלח את לעשות את זה? וואו. כן. אני לא יודע אם יש לי נוסחה כזאת שפשר לשימותה במצגת וליצר עם אב רורה, אבל אני חושב שכל הכל הדיאלוג ביחוד הצלומנים, אבל אני מתאר להצמי שזה נכון כל מוטג. הדיאלוג בין העניים העמין, בין מה שאנחנו עבים לקרואה, האמת הפנימית, או הכל הפנימי הזה, לבין המסחריות או איפה שהתנועה הפנימית הזאת פוגשת את העולם החיצוני, פוגשת אנשים אחרים, פוגשת כהל. אני חושב שיש שם תמיד מתח ואני חושב שצריך לקבל את המדח הזה ולנהל אותו כל הזמן, לתת לשני הצדדים קבוד, ולישר סקרן דורפן כללי כמובן לגבי הכול וגם לגבי מה שתעושה, אבל גם לגבי הסיכה הזאתי שכל הזמן מתנהלת בין הפנימיות, העני הפנימי, הממין ביחשוב, אני שנייה לא התקש כל פעם להגיד, האמן, אוקיי, בואו נהייתר את זה רגע מהסיכה הזאתי, אבל בין הכול הזה, הייצירתי, היחסית נקים שכולי מסחריות, ניכל לזה, לבין המקום שבו מה שאנחנו עושים, מה שזה לא יהיה, פוגש כהל, פוגש אנשים אחרים, ופתאום יש, פתאום יש המנרגיה שחוזרת, אוקיי, יש המזידיולוג, ומה שיצרנו בעולפן, במשרד, בתוך התודעה פרטית שלנו, פתאום הוא פוגש תודעות אחרות ואז אני אשם דיולוג ומתח ואני חושב שצריך לדעת להורך שנים להתייחס אליו, לחבד אותו, להקשיב לו, תוך כדי זה שהתלון נכנלו, אוקיי, כי גם קל מאוד להיכנלו, זאת אומרת, קל מאוד להגיד, אוקיי, זה הדבר החשוב, זה הדבר החשוב, יכול להיות שכאילו באופן, כמעט בודיסטיים, אתה מנסה להחזיק חזק מדי את הצורך למקור משהו, אז אתם קור אותו פחות טוב, יכול להיות שאי. תיפה תשחברת החיזהי, הקוכנית הזאת היא על הצורך המסחרי, אז עודב כעזרום בצורה יותר טבעית ותוכל לנהלת הסיכה הזאת היא יותר טוב. אמרת המתח, אז בואו ניתן איזה דוגמה שבנוצר המתח הזה, שיהיה איזה מה שהוא מעקול הפנימי שלך והיה חשש אפילו הוא מעך, איך זה יעבוד, כמול הקהל, מסחרי, המקום שהיית הצחלנל מתח, ולהגש גם אמור לחתקשי ושפור. תראה, המתח הכי, הכי רשוני בקרר של אישן ייכול לזכור, היה נגיד ההיציאה שלי מהרון, שהיא כרטח רי, שני תקליטים, ממש בתחילת הקרריה, שנתיים לתוך, שנתיים שלוש לתוך העירו, אז זה שנקרא הצלחה, את המחרום מאוד צעיר, מצפיתום זה נורא נורא נורא, תפיתום בפתור. פתור זה נורא נורא, המצליח, יש הרבה מהריצים ובעיקר מהריצות, יש אנשים שמתעסקים בשיווק ובמחירה ובניוול, שיש להם המון דעות על מה שאתה עושה והמשתצריך לעשות, או מה שאתה לא צריך לעשות, ומה ירביל אותך להיות הרצלחה, שגם על זה אפשר שנייל לנסות ברגע מסוים, אני חושב שחד הדברים החשובים לעשות לעצמנו, הוא להגדיר עבור עצמנו מה יצלחה בכלל. כן, אבל אז גרוס גריים של זה, תמשיך עם השאמרים לך. נשאים הסתפו. שאמרים לחלו. ואז אני כבר בחיים הפרטיים שלי הייתי במקום, שמרתי, אוקיי, אני יש לי בנזוג, החיים יפים, אנחנו מסתובבים בטלביב, אנחנו יוצאים לבר, ויושבים שלובי, עדיין על עבר, אבל אני לא מדבר על זה ברעיון, אני בעצם לא באמת מחוץ לערות. כן, אני רק רוצה רגע לייצג את אנשי הקורפרט, אם אני מנהל את המוטה הגברילידר, ואני צריך למקור אותו, אני אומרה לאה לו, שבעים אחוז מהריצות, אתה מרכיק לי את הכל, זה בגנגנונו. יש לציין, בתקופך, הוא מדברים על ממש סוף שנות התישים, תחילת שנות על פעם, בכלבה שקמובן. אני ממשד, גם לא, עדיין משחקת. שאף אחד לא יצא מהרון, זה לא עכשיו, זה לא היה, זה לא היה הומו בשביל הפרומו. זה היה, זה יפה. שבזה שימו לי אחר כך כמובן, רגע מצחיק בחיים, אבל מה שהוא עלטבע עדב. אבל בסופו של דבר, ברגע הזה, יש מתח גדול בין, אוקיי, אני, ומה שאני חושב שנכון. לחיים שלי, למי שאני, וגם לאומנות שלי, הרגע, זאת אומרת, התחלתי, לכתוב שירים, שמתעסקים בחיים, מהמכים, שאין. אני גם הייתה. הייתי בין, בוא נעשה חישוב מהיר, הייתי בן עשרים ושבע נגיד, מה שוכב עשרים ושבע? או שברי חרבה, בעצם בגיל עשרים ושבע, לקשיב לכל הממכים, אני פעול לא רוצה, יודע, זה דבר שלא אמור לעשות, אני חייב להגיד רק לפתוח סוג, על הגיד כולם נורד, דינים, כולם נכמדים? אין כזה כסף, אין כזה, בשיבת אל נוראי עם סיגר שצורח הלכה, אתה לא אתן, צריך להם הארון, וזה לא אין את זה. אבל מתח את הפני השוטח, מנסים נורא לתאטחה להבין שאולי זה לא רואה, אלי עוד כוכח טוב, אני רוצה טיפה לקפוץ כדימה, אם זה, מתי היה כתה שבסוף המציאות הוכיחה, שנבועות הזו ממש לא כאלה גדולות. יש מה, אז זה שאלה מורכב, כאילו לפעמים שואלים אותי, האם הייצאה מהרון, אסתהלך טוב או רעה לקריר, עלם אני לא יודע, לענות על זה, אוקיי, אין לי דלת מסתובבת שבה אני יכול לבדוק את האופציה השנייה, יכול להיות שמבחינת גרף המספרים, אולי הייתי מוכר, היא יותר תקליטים, אולי הייתי מוכר, עוד יותר קרטיסים לאופעות, יקולי, אבל, אבל לכן המחדיקותם גם צריך להגדיר הצלחה, אוקיי, צריך להגדיר איפה אנחנו? בשקב שלהלון, היה שם את הנושא הזה של עלהמין, למי שר, והאמון, אור בפעמים דברים שאתה מרגיש, אז ואם אין אמון, אני לא הילך אחרי חי, לא רחזמן. אני בסופו של דבר מאמין, כי דיבר את הקודם, פתח את המירה, מירהיון על לגסי וערהיון של לאורך שונים, אני לא רמה המין שבכל זאת האינטגריטי, אז הוא משהו מאוד מאוד, משמעותי בתוך, היכולת של רואה. ‫אחל היצר קרירה ולדבר אל הקהל ‫שלך לאורך שנים. ‫אוקיי, זאת אומרת, ‫יכול להיות שבפיק הקצר של הדברים, ‫יש לי פעמים אפילו אולי פגיעה ‫במחירות נקרא לזה, ‫אבל בלונרן ולאורך ‫שרים שנה, שלושים שנה, ‫באים שנה של להחזיק מותג, ‫יכול להיות שדווקא אמת, ‫הדבר שבסוף ינצח, ‫זה כיף להגיד את זה, ‫אבל אולי זה, ‫אבל אני חושב שיש בזה משהו, ‫גם בעולם המאוד מסכרי, ‫אני חושב שאים את המסתכל ‫על פלול מותגים מאוד מאוד מצלכים ‫לאורך שנים, ‫יש שם איזה אמת. ‫-מט לא מסכרית. -מט לא מסכרית, ‫שקיימת מאחורוי הפעולה המסכרית. ‫ואני חושב ש. ‫לכן אני חושב שבסופו של דבר, ‫זה דבר. -זה דבר. ‫בחירה נכונה מכל הכיוונים. ‫אתה יודע, ישבים פה סמנקליות ‫וסמנקלשיבוק, ‫מזדאים אתכה. ‫הוא רואה לגמרי, ‫הייתה ישיבה שאמרתי ‫לאנחנו צריכים לשלים ‫אחיר בשבילה, אני מאמין שלנו. ‫וזה לפעמים יותר קשה, ‫לכה יקושי שהייתה בחוות סעיר, ‫אבל עדיין קיבלת ההחלטה, ‫שאתה יושב בחברה. ‫האומץ שצריך לבוא להגיד למנקה ‫לבעלים חברה. ‫זה הדבר הנכון שאנחנו מאמינים בו ‫של לפעמים זאת חושב ביתן. ‫לפעמים, זה. זה. ‫לפעמים הרבה יותר קשה, ‫כי אתה יש לך את השמנקל קספים, ‫יש לך את השמנקל שלו. ‫אתה צריך לגלה הלות ‫לאותם מלחמב נמיד שהייתה ‫אתה אצלך, ‫אתה עכשיו בחדר ישיבות, ‫צריך להגן על אותה האמת ולפעמים, ‫אתה אומר, בואו נשלם אחיר ‫שאתה לא יכול לחזות את הפירות. ‫אז זה אותה הייתה ‫לפתות בדיוגם בעולם המותגים, ‫הראה כמצג לך את הקושי של העולם הזה. ‫אני חושב שאני יכול מאוד להזדעות ‫אתה או בגלל שואפן, ‫כי נגיד כמה שאני מחק, ‫כך יצרתי פרויקט ‫שאני קראת T-YP. -אוקיי. ‫שאבסיס של הפרויקט הזה ‫היה מאוד מאודומנותי. ‫אוקיי, נגיד נקרא לזה ‫המיבפנים, הנקי הזה, ‫התחיל מפעולה המוניתית, ‫האוד מאוד פנימית, ‫שאין לשום התייחסות, ‫או איזה כוח הצוני של השוק שמשפיע. ‫אוקיי, בפגשתי מוזיקאי ‫שקום לא ג'וניגוד של'ם, ‫בכו מאוד מאוד צעיר בזמן, ‫אפגשתי את הוא לא הבן ‫שמונה הספרו. ‫מאוד התלאבת עם הקישרון שלו, ‫והתחלנו פשוט ליצור מוזיקה ביחד, ‫באופן הזה הכי, ‫בצורה באזמסלול מקביל לקרירה ‫של היא בישראל, ‫לתחלנו ליצור מוזיקה באנגלית, ‫קצת הלטרנטיבי תפילו מין קויר כפופ כזה, ‫באמת ללא כבר נמשכרית בכלל, ‫אבל מתוך את פתחות של הדבר, ‫הפתום נדור האנות, ‫אז את עודד, זה כבר די המוק ‫לתוך קריר המצליחה, ‫ואז זה קצת חברה. ‫סטומטיח שמנהל, יש אנשים שתלויים בחייש, ‫יש מערכת שלמה שתלויה בחייש, ‫להקה יש נגנים, ‫יש אנשי חברה, ‫את עודד, יש כבר, ‫יש איזה מערכ. -באמת את הגובה שבה את האם זה? ‫וכשייגתי עם הרעיון, ‫חשביכת מסביב לתיוי פי אלי זה רעיון מאוד קיצוני, ‫בעיחוד בזמןו, ‫המצאת את הרען של שתיוי פייתי אליה הקה, ‫במובן הכי ברור של רוק אינורול, ‫של סיסטיזיה, ‫להקה שהחברים בלי הקה ‫יתפקדו כלי הקה, ‫פהילו אוכתםנו בסופו של דבר ביון איברסל ‫בצפת כלי הקה, ‫אבל החברים בלי הקה זאת הם לא מוזיקהים. ‫הוא לא יודע, אין שני מוזיקהים, ‫בחור שהוא מומחה אינטרנט בכלל, ‫ומביצו ותרים, ‫מנהל, מתוך מחשבה שהניהו ‫לוכלת מהפעולה הולךית. ‫המאמת, ממש פרון. ‫דסיאנר, זאת אומרת, ‫כל החברים בפעולה הומנותית הזאת, ‫שנקראתי, הוא היפים, ‫היו חברי להקה. ‫ככה אותי לחלב גישה בחדר ישיבות ‫שתיער נקודם. ‫כי הבגישה אומרת, ‫אז עובד הדבר הזה זה גרוע לקריר, ‫זה ירוס את הקריר שלך בישראל. ‫מה לעזר זה לתעושה? ‫שיש שיש איון, אחר. -מה אנחנו צריכים ‫את הדבר הזה עכשיו בחיים שלנו, ‫שאיקח לך את כל הזמן. ‫ישיבת מוטאק פי תומי שוריה, ‫הם מוטאק חדש, ‫הם הרגע, רגע, רגע. ‫זה מבלבלנו, תעשה לנו ‫כנביליזציה בן מוטגים, ‫אתה מבלבלג, ‫הם מוטאק חדש ומזר, ‫אנחנו עושים כינוס מוטאקים היום ‫אנחנו לא מפתפזרים על מוטאקים, ‫אנחנו עון זה, רגע, ‫הבוא, תכנס להם. ‫הפילו מוטאק שהמחשבה שהוא ‫כי הוא שיהיה בו, ‫מה שהוא מסכרי מוזרה, ‫כי זאת אומרת, ‫מוטאק שבה מאוד מאוד מעצד, ‫אוקיי? ‫להכתיב את האמצע אולי, ‫אבל ממש ממש מעצד. ‫הם בוא נראה אולי כיתם, ‫כי בסוף זה קרה, נכון? ‫או זה לא הווי תחת. ‫-לאוי תחת. ‫הוא לא הווי תחת. ‫-בוא נראה זה משהו. ‫"I'm so much of a woman, I'm so much of a woman, ‫הוא אז תחת שם פוחות חיים, ‫הוא תחת. ‫אבל מוזר כמו שיובר כך. -כן. ‫ובאמת, יצרנו משהו מתוך, ‫המתוך הזה פשן, ‫כי הוא שזה תמיד, תמיד, תמיד, ‫הבר שאני בסוף חושב שהוא נורח, ‫הוא חשוב ללונרד. -האם זה איזיק בסוף, ‫או תרם להישראל, ‫הוא יוזבל. ‫אני חושב שזה תרן בכל מובן. ‫כן כזה, זה. ‫זה היה פרויקט שמרוד הצליח, ‫הוא חתם בחברה, נקיד בכל, ‫הוא פעות. -אני חושב שאני אמרת ‫הנכף לרד כניק. ‫כלומר, אני גם אם לא הבנת, ‫התכל הסיפור, זה הרגיש לי כמי, ‫שומעצת שאלו מכיר את כל הלרם, ‫התאוי הוא מגניב, הוא מנסד ורים, ‫הוא קצת מוזר, הוא מש נקרא, ‫הוא מתקדם, ‫אולו רק את הכואלי במלודיות, ‫מתיושם את זה משהו. ‫כן, כן. ‫-טן, עוד דוגמה, ‫למשהו שאולי לא במפנימי, ‫לדפקה, בסוף אנחנו מקשיבים לקהל, ‫ואנחנו רוצים להבין, ‫וגם לתת לא משהו, ‫לא רק הכל הפנימי שלנו. ‫כן, כמו שאמרתי קודם, ‫אמסטור, אני חושב שאני הולמת הח הזה ‫והתיחסות כאילו, ‫ואחי פוגשת אותנו, ‫בשקמה שאני מחקך, ‫בארך לפני שמונה שאני, ‫ישבתי רמח IT באופעה שלי, ‫של המוטג עברי-לידר, ‫באים עליהקה שלי, ‫בממה שממש בצפון, ‫אוקיי, זה מקום יפק הזה ‫ממש ראינו את ההרים מרחוק, ‫ובמד, מה שרום מקום פסטורל עם ירון, ‫ואפעה, אני לא סוכר לאזי בנק, ‫אבל בנקה. -כן, כזה אוהבת. ‫כן נראה פה עליהם. -כן, לא בטוח. ‫אבל לא משנה. ‫והופענו, ואני אדר כאל, ‫כפי ומשתף פעולה ומגמיב, ‫ובמה אתה אמר, ‫כפה הם מזמינו אותנו להופיע, ‫ואני אדר, ‫אחרי האופעה ירעתי מהבמה, ‫ואת. ‫ישבתי מהחור האם הצוות הטכני, ‫אם אחרי האם הפעולה במאה, ‫שאתינו יעין והקף, ‫כבדמד תבירה כזאת נורא נעימה, ‫ואז על הדיג'י אלה במאה, ‫והתחיל המנסיבה כזאתי שלכי אופעה, ‫חמודה כזאת לחבר. ‫ואני ירשב השותה את המיעין ומדבר, ‫ובארקה, אני שומע שכל השירים, ‫הם שירים של מוזיקה ים תיכונית, ‫מה שנקרא. ‫ובאיזשהו רגע, ‫אני שול את עצמי רגע. ‫הרי האיניא אופעה תיכשם. ‫סטומרת, יש להם איניין ‫גם המוזיקה שלי או מוזיקה מהבסגנון שלי. ‫אבל ברגע שזה יגיע על אוקיי, ‫חשב רוקדים, ‫זה ניה רק ים תיכוני, ‫שזה סבר בעבר, ‫אבל זה מוזר. - רגע, רגע, ‫אבל תגלית האמת, ‫לא קצת כינטה, פתאום כולם, ‫הוא פרקו, ‫ארגשתי איזה אינרגיה. - לא, ארגשתי. ‫אתה רואה, אי, מה זה? - לא, כן, ‫כן, רגשתי. ‫תהית למה כשזה מגיע על זה, ‫אנחנו כאילו נעימה ‫שכן הזימה הצובים, ‫וכאילו זה לא יכול להיות, ‫כאילו, זה אני ראה לי לא הגיוני, הרי. ‫תמועניומים, בוא ננתכת עושה. - כן. ‫ואני זוכר שחקה, ‫התקשרתי לחברי הטוב טומר-מה איזנה, ‫או שאודי ג'י, ‫אחד מהדיג'י, ‫מה מובילים בישראל, ‫וגם דיג'י רואים וחתונות, ‫וזה מאוד מבין בתחום. ‫ואמרתי לו, תומר, ‫אני חייב דבר איתך הדבר הזה, ‫נחייבי שולך. ‫הייתי, בסיטיירתי לו את הסיטואציה הזאת, ‫ואמרתי לו, למה? ‫ארי יש לנו שירים מרימים, ‫זה לא, למה. ‫והוגם לא ידע לענות למעיה, ‫אדאבל אנחנו לעשות את זה חקירה קטנה. ‫וחקרנו את הנוסב, ‫ואגרנו למסקנה שאין ש. ‫שזה לא לשירים עצמם, ‫שאין שירים שיש להם את הסעונדון החון. ‫הוא אומר לי, תשמע, ‫הם אני בונה עכשיו סט, לרגע הזה. ‫יפה שאלה, ‫אתה רגע, ‫אבין אתה. ‫כן, ואני מתחיל עם הרמפייקס ‫של שני משוגעים, ‫אין לי בכלל שירים אחר כך ‫מאמוזיקה הלא ים דיכונות, ‫שמשתלבים בתוך הסט הזה ‫מבחינת הסעונד. ‫זה אפילו לא אינן של השיר עצמו ‫זה אינן של הרמפייקס. -כן. עסהון של הרמקס וזה עד לי קוטי השאר ואמרתי וואו זה יש פה איזה עניין זה הרלוון תיות בעצם שדובר קודם כזה איתה הצורך בעצורך איזה איתה זה מה שולחת על החקור מה דבר נכון עכשיו אני חושב שאני אני זרק אז הפרלחם שזה גרר את זה שתומר ואני עצרנו בעצם אופה שלהם שנקרא מרימים שהוא לקחנו הרבה שירים שלי וגם ספר המצומצם או של קווהרים שכן לא ראו עבים ושינינו להם לגמרי את עשר דסינו מסוג של רמקסים של כל של כל העירוע ועצרנו מופה שהוא כלבי מאוד באופיון הוא עובד כמו DJ Set וואו הצליח בטרופה בדבר הזה הוא באמת נגע בדיוק בצורך אני שמע אולי יש לנו את זה אולי תודה רבה חברי אולי אז דעת עודם אני חושב אבל שגם אני חושב שגם פה איזה פעולה כזאתי שאי בעצם עד אף כמה תחילה מבחוץ אבל אם מאוד עובדת ומצליחה בגלד שהיא פוגשת את זה אמת פנימית בסופו של דבר המוזיקה אלקטרונית אם אין דבר זה התחבר לי נורא בתיביאות למה לך טיביא? אם מוזיקה אלקטרונית היא דבר שאני מאוד מאוד מאוד עובד מגיל מאוד סעיר הנושא מוזיקה אלקטרונית מזה גיל אחד שרש כאן איתי סינטיסי זה ראשון וזה ותחלתי אתכתי לשלב מוזיקה אלקטרונית בתוך הפופ שעשיתי בסוף הנאינטיז שזה הכל כאילו נבנה עד לדבר הזה אוקיי את עכשיו מזה בנייה כזאתי עד לשם אפילו נגיד כופת הקלאבינג שלי בתור אדם צעיר תודה כאילו כאילו מאוד ועבודיים דג'י כמו אופרניסים לרגעים וכל מלידיד'י ג'ים בעולם גם וסומד הכל בעצם הוביל עד למקום הזה שכאילו הוצאת מיצור חיצוני של השוק אבל הוא פגש איזשהי אמת פנימית מאוד חזקה ואותנתית יפה אז אני מייצג רגע את מי שיושבים פה וממצאים בדיוק על אותה אלותו עניין כי אנחנו מבינים שבסוף קל מתחבר להמט ומבין נמזויה לא מזויה ומבין שהם יש פומותק שמוכן לשאלה מחירים ועדיין רוצה שויר אליו אנטי אבל ביום יום אני עובד באירגון איזה אמת פנימית יש לי מה אמת אני צריך למכור אני כן מרגיש אולי שאני צריך להיות מחובר לזה ערך אבל בסוף יש לי את הריוון הבא וכן הלא וכן הלאה האם התוך שבשיגם לתפקיד הזה יש תפקיד תרטי משמע? אני קוגל אני בטוח שיש של אז אם אנחנו רוצים לקחת אותו על הצמנו שלו איפה אנחנו סמים את תודה אני אני מדבר על הדברים שלי על המפגשים הבן אדם במראה אוקיי סומנים חושב שבקטוך קרירה שלא מעני שמרוד את הדבר הזה עוד עוד מאוד מאוד מעולם הייצי המערון כן זאתה חושבתי מצמי אוקיי כל האנשים אומרים ראים על המזה לא טוב לי אבל דמיינתי את עצמי כי אדם זכן בבין שהמסתכל החורה על חייב הוא אומר מי אני הייתי אשכר היית התמונה מה מה שחשבתי אז אמרתי אני עמוד שם ואני גידוק איני הייתי כי הוא מה יצא מה איבטי לעולם מה מה שערתי מה מה סיתי הייתי הייש איזו שמפחד לעשות סד שאני כל כך השוב עבור עצמו וגם מאוד עבור אחרים בגלל מה בגלל כסף בגלל יותר קרטיסים בגלל שזה גם לא שגם אין איזה שום החכה כן סלמות בגלל הרעיון שאולי זה אמרת לך בגלל הרעיון שדוחפים אנשים שהם בעצם בעימים איזה סטרע היונות ישן יותר ושקאילו יש בו איזה ביטחון אז עכשיו איפה בעולם עוד יותר נסחרים הגיד או איפה זה פוגש יותר תחם נגיד האם אתם עומדים בתור מנהלשיבוק גם יש אתם מפגש שזה אם הבן אדם במרא אני מתאר להצמי שכן זאת אומרת כאילו כולנו יש איזה כוח אוקיי כולנו בעיחוד משהו עובד במותגים הצליחים יש לזה כוח יש לי יש משמעות למי אתם בוחרים בתור הפרזנטור של המותג מה אומר מייצג מהרחים שלו למי אנחנו נותנים את המקומות החשובים האלה בחברה שלנו את מי אנחנו מאמידים על כסה מלכות מי אנחנו סמים שם ומי כמון הוא יודע שהיום האנשים שהיא אולי הם אנחנו נותנים את הכוח להיות המייצגים של המותגים המובילים הם סוג של מלכים למי אנחנו נותנים את המלוחה יש לזה משמעות נכון זה משפיע עלינו זה משפיע על העולם שלנו זה משפיע על העולם של העילדים שלנו סתם הלתי יש לנו יש לכם הרבה מאוד כוח ועדה הם כן זה גם מעבר ללזגם מהפרסמד מיית בוחרים אבל איך תמחרים והם אתם מוגנים ומה עושים הם חלוסיות שונות וכל מיני בחירות שאיפה איפה כן מהם חיים שמון השלחות להפקיד מאוד רכב היום סמנקל שיבוג זה כבר אני רוצה להגיד משהו שבנה שווה ציסיכה לא לא זה אבל אז אני רוצה ככה דווקא את העיניים הציניות ולהגיד שגם בעיניים הציניות בסוף זה הדרך היחידה היום אולי לנצח זה לא אומר שאימצע את הסת המחלטות הקשות ותהילך דייני מה ותשלנתם בחיר את התצליה קודשת תיקשל באופן טוטל לי זה לא אופטחה נדחו לתרסק אבל היום בעולם של אי אי בעולם שבו הכל דומה בעולם שבו כולם עושים את אותו דבר בעולם שבו אתה שואל במה הוא לא הכי טוב ולהבמה הוא היחיד גם מותגי על בסוף התרווה שאתה לך לאורך זמן עם משתלמת גם אם אני הכי ציני בעולם אם אני בסוף מייצג איזשהו הם את פנימית שבסוף יש כאל שאולך אחרי גם במקרה שלך ראיתה שהיו כמה בחירות ובדעש את היושב פה היום שבסוף זה כן אנשים מבן הוא במה אתה מיוחד במה אתה אני חושב שברגע שכאל מתחבר על המותג מה מקום הרגשי הוא מותר בלב מאוד מאוד חזק ואז הכי ברוכה זק ואז הכי ברוכ אני ראה גם הרבה יותר הרוח לתווח הרבה הרבה יותר הרוח והוא נשאר שם והוא יפחר את זה כי כי הוא מאמין יותר לחבר האלה והוא איבת מה שהם עושים תודה נוסתם ראיתי שאיסופ וזה בעדך הזה ראיתי שאיסופ התחו בלונדון את המקרים את איסופ זה מותר קוסמטיקה משגר תשמע העבריה היה לי סופר מעניין תמשיך להצדיח תמשיך להיות לדרי בתודה רבה תודה פרחשב עונשמע את ההרצאה של גרי סרוויס מעינסט פרנרס ששואלת השאלה בה האם השיווק מת יש לו גם תשובה והיא לא מורבינית כמו שבולי נדמת זה כאילו דברים association, שם פסה נוענו את דברים של מ точב tangled غaves ו welcome להש LAURAuman רובי זה קם לך הוא אוכל dicho שזה יע 지금은ations rostak אז הם מד Email нашר אום כתובスト האדרה הוא אוקיי בנемон consumption או לא שאום פורמים אני צריך לה Studווש. ] כלain כceğות טובuspת זאת ריאליזו, חלק ה fashioned, انנים רב 1961 לימינד אז, אני צריך לבאת אחרי שצוב דיאל hacוק הקרט 톶�터 עוד חליף Massie מ Français, שצאוש שם לידע到 מה看一下 הצ couch ‫אני מתאטיד! ‫כריא את זה, ‫וב, פראנס. ‫-תאטיד. -כן, אני מתאטיד. ‫או, אני מתאטיד. ‫-או, אני מתאטיד. ‫הוא לא מתאטיד. ‫-לא, לא. ‫זה לא. ‫-או. ‫-או, אני מתאטיד. ‫-אני מתאטיד. ‫-לא, תדעת. אני מתאטיד. ‫-או, אני מתאטיד. ‫או, אני לא מתאטיד. ‫-תאטיד? ‫-תאטיד, אני לא מתאטיד. ‫אני לא מתאטיד, אני מתאטיד. ‫-או, תאטיד, אני מתאטיד. מפקב ג רק אף שבאה. -? הבאה טי Handel. -? בדובי אוקה טי? מהם? ומה מprésibilות במצי耶? כא cargo שאתים משלטו את ח hardwin question. בוא יתחבג את הבאה הפק prova אם הזני� presents. זמו פקר טי חדSec גיות, viene זה יוא本. זו מקטבי מאוד אовойstep, אז אנחנו מטחת ל- schauen surninnen. הוא לא הא׃ד, הוא אחרי דה כול. הוא האחרי בהיקה הבאה, הוא פקר טנ קרика ג���ה, בהקניתי Hong. תופעתי החדדן. כדי יכול על ו下來 Pro Bear. בראשי הדסonstי Amanda, כן, את בקטוריות. הוא לא עludים שהגρείתי א�focusedי. אתה שלך יודע שאילו אני אשכוprisingם. is marketing is that old man. And you actually have the club. And I know it seems brutal. But there are some things that you're going to have to kill. And as you start thinking about this, you're going to need to understand that what needs to go is probably a lot of your playbook that worked super well in 2019. And what I'm going to also argue is with every great death, there is also a succession. And I also want to say, we've done an incredible job. An incredible job. There are some important skills that we bring in terms of creativity, in terms of thinking of alternative ways of approaching and solving problems. And we have done something remarkable over this time. Absolutely remarkable. And not all of this needs to go. But every great death begins with eulogy. And so I'm going to tell you a little bit about our life as we knew it. First, we're entering a new world. It's a world that is very confusing. If you try to read the headlines, you're not even getting a straight story. You're getting conflicting information. You're getting information that tells you to do one thing or this trend is changing, and the practice is no longer relevant. On top of that, we are in a world of just so much new terms, new approaches, new places that it changes just what we try to do on our day to day. Just trying to keep up with all of this. Now, I don't expect you to read this. I know you can't read it. I understand. In one year, this is 85 major. I'm not talking minor. Major announcements. It's happening on average every four days across the multimodal universe. Sound, vision, and of course the LLM some cells. And so no one can keep up with this. My job is to keep up with it and I can't keep up with it. But across what is being called the jagged edge, there are some very meaningful, disruptive changes. Discontinuous jumps in capability. The most recent one was Mythos. It was launched and the entire cybersecurity industry shook. These happen and they force you to change what you're doing. Just when you think you got it. And agents. Everyone talks about agents. And the reality is 79% of the organizations have adopted some form of agents. But here's the rub. Only 11% of them are running in production. A lot of promise, but not yet a lot of ROI delivery. And then we talk about digital labor. And we talk about what it means today that we say 60% of executives say AI agents will drastically transform existing roles. And then there's this funny little stat in the middle here. 48% say they're likely to increase headcount. Hmm. I wonder about that. We should probably come back to that one. All of this is changing. And it's changing everything about what we've got become to expect as normal. As what is a buyer's journey, for example. A typical buyer's journey may start out with someone doing deep research on you. On a question, I've got a problem. How do I solve it? So what does that mean? Well, that means of course all of your content needs to be put in a way that it feeds that beast. But that's only part one. Part two comes up. I've got a problem. Who can help me solve that problem? Again, if you are not tuning all of your content around comparison and the differentiation between you and your competitors, you're not coming up there. And then finally, maybe. Maybe you get the opportunity to get in front of a person. And then you're not going there with traditional discovery. A selling organization cannot be asking a question like, "What's keeping you up with it? What's your biggest pain point?" That is no longer acceptable because the bar is being raised. They know you. I go into every meeting I am with. I just did a session in London. And I said to people, "Don't bother introducing yourself." I've already done a complete profile in every person here where you've worked, what you do in the company. Don't need to do that anymore. So you better come in there prepared. You better know what is out there. What is being said about them? What are their pain points? What are the things that they're being challenged with? And then there's this. At any given time, 60% of your ICP is not in market. Another 14%. I'm sorry, another 6% is absolutely already along in decision to purchase. What's marketers job? Right here. That 34%. If you miss getting in the consideration set, you miss that. You need to know that 95% of all purchases are made from that original consideration set. No amount of Donets sporting events, other things that you may be trying to do to bring them in is going to solve for that problem. How about the marketing playbook itself? Well, I will tell you it's shifting. Let's start with what we all know. Search. 69% zero click search now. I believe that stat is stale is more. Web traffic is down 47%. Email is being challenged. 41% believe that AI driven emails makes brands less authentic. And outdated. Mark tech that was designed for a different problem. So this is an interesting stat. It's called the crawl to refer ratio. It's pages crawl divided by human visits returned. And this tells a very sad story. Google, old standard, 5 to 30 to 1. Okay? You got 5 to 30 visitors for every page crawl. 20,000 pages are crawled for one visitor returned from anthropic. Think about this. We had an agreement. Please come crawl my site. You will give me traffic. We will be happy. Well, guess what? That contract has been canceled. They're not returning visitors. No amount of GEO is going to solve or AEO or whatever you're doing is going to solve for this. Now, trust me, I am not telling you not to do this. But you need to know this. What about our lovely websites? I will tell you there are about to be extinct. And you need to understand we're going to shift to something very different. You may have liked the term personalization. I hate the term personalization. It feels creepy to me just the moments you say it. I'm going for bespokeness at scale. Now, I'm making up shit. But the truth is what I want is I want a unique experience for every person. It was not possible to do that. But today, if I take All of my buyer context created through a context engine. I have a portfolio company today that is called optimizely, that is basically churning out custom pages for everyone visiting. Everyone that's visiting. And you know what it says? Now they sell CMSs. So they say, you're on WordPress. Here's why here's a comparison against optimizely. Here's who we want to speak to in your organization. They have complete context. Email. How many folks have gotten this option? I don't know when I go around the country what's been turned on or not from Google. But I currently have my Gemini Daily Brief and my Gmail AI inbox. Do you know what it's doing? It's filtering. It's doing a relevance assessment. It's curating content and it's blocking irrelevant content today. So we may have had a quaint concept of deliverability. Who the hell cares? Even if it gets delivered, I'm not seeing it. BCG did a survey. 96% AI's rubbing, N10 marking transformation. Yay. 32% have actually built it. Only a third have built it. That gap is massive. If you are relying on that old playbook, you're in trouble. You're in a lot of trouble. And so the other thing, I'm going to come back to this. A typical B2B SaaS marketing org. A quaint concept of the past. I'm going to show you that this is getting blown up very quickly. So the eulogy, I know everyone's a bit sad. It's memory before a blessing. But we're going to move to the next place, the succession. What comes next now that we know what is dying? So it was the best of times. It was the worst of times. It's what I'm telling you. And when I look at our portfolio companies, there are two distinct blocks. There are those that are living in the beautiful borough of slow growth. Sitting there, kind, sir, please give me some AI adoption. I want my people to please use AI. And then there's this group over here in the metropolis of hyperflex. Hyperflex. The flywheel is kicked in. We've switched over. We're token maxing. We're, we don't, how are we going to manage this expense? How many people are over here in their organization? Good. You're all token maxing? Really? I think you're lying. Insight Partners does a CMO survey every year. And what we found is among our high performing portfolio companies, nearly two times of them make AI and automation a top three priority. Marketers, top three priority. The difference is startling. And BCG did a little analysis here. And what they showed was about a third of the leaders are in that group. Agents across strategy, insight, content, activation. About another 25% over there. They're the followers. But look, over here, the at risk group. We're not moving quick enough. We're not moving quick enough at all. And I will tell you, speed matters today. Getting it right, waiting. Not going to make it. So I told you I was going to come back to the org. Well, here's my brand news fanking after generative org. A few things you want to note in here. First, these green boxes. Those green boxes, net new roles. They never existed before, but now we need them. The teal ones, those roles are going to be evolved or what I call re-bundled. They're going to morph. They're going to combine. They're going to change. But all of this does not happen without this layer here. My agenda, layer. That is powering this new organization. This idea of roles that are combined with agents. Now, trust me. I don't expect you to wake up one morning and say, this is my work. I'm going to get to that. But I will tell you about the math not working. And this, if you listen to just one thing I say today, this is the thing. If we do the same amount of work that we've done in the past, we don't need all the people. Now, you can be scared of crap was about that. But you're forgetting the most important thing. We as humans absolutely fill our time incredibly well. We start doing more. We don't sit still. And what we do, and I want to be clear about this, is our ambitions grow as organizations. What does ambition mean? Well, that means more products, more markets, more GOs, more use cases, more, more, more. So while it's easy to say, we're going to just wipe out the jobs. And I'm going to tell you something about all of the massive job cuts that you've seen, announced by major organizations. For the most part, that is a reaction to over hiring that happened post-COVID. They were already overstaffed. They're cutting not because what they say, the agents are doing all the work. What the reality is, is they're cutting an anticipation that the agents might do the work. So what you end up with here is a very clear calculation. Do the same. I don't need the people. Do more. I'm probably going to need more. And you're like, Gary, that sounds like a lovely theory. Where'd you come up with that? It's not a theory. I see it in my portfolio companies. I've got a bunch of them that are further along an AI, and they're hiring more. Again, I'm not here to give you a big hug. I'm just trying to tell you what I'm seeing, what is happening today. Here's an example of one of those companies. 33 employees, $70 million of ARR. They hired one person this year. So that is a different version. That's a version that got into HyperFlux World, and they're scaling differently. There are those orgs. But there are also orgs that are changing the way they work dramatically. An ABM campaign that launches in 45 seconds, block production in an hour. Keyword rank change within 24 hours of publishing. They are able to change how they work, how they produce, what they put out there. And all of you, every one of you in every single role that is in marketing today, needs to understand that if you're not making these dramatic jumps, you are falling behind rapidly. So, everyone knows the story of the Tower of Babel. A bunch of craftsmen building this beautiful tower to reach to the heavens. And then God kind of says, "I don't really want this thing." And creates all of them to speak 100 different language. A cacophony of Babel, back and forth. Well, we have a different Babel going on today. And that Babel is between the human crafting and those skills that I told you are uniquely human and the machine. What the machine is building, what the machine is doing. And today, it's a new Tower of Babel, where they're not speaking to each other. And in the case of the machine, you may end up with AI Slop as your outcome of that. And my argument is that we're moving into a different era. It is the era of brand bilingualism. There are two languages to be spoken. The human language and the machine language. And indeed, if we are not speaking both We will fail. And I will tell you that the beauty of it is the machine reads the data. It evaluates the short list before the human sees it, it structures it, it makes it retrievable. But the human reads the meaning, the feeling, the story, the trust, all those things around brand. And the way you need to think of this is one language gets you found, another language gets you chosen. And if you're not speaking bilingually, you are going to struggle today. Here's a company that has been bilingual before. And they did it beautifully because on the machine side, about all of the data, all the transparent pricing, all the reviews, all the things that need to be found. On the other end is the human side. And so what you need to say is when you bring these together for 50 years they've been doing this. So take a look here, 60% of our portfolio pipeline coming from LLM referrals. That happens when you're bilingual. That happens when you figure that out. I will also tell you there's a human mode. The idea that you are able to be found does not mean that you get chosen. And I think that what we're finding is companies are building voices. A voice of a CEO matters, a brand of a CEO matters. And we're seeing this all the time. So let me bring this home. What do you need to do? So what you need to do are five things. Five key moves. Anchor to outcomes. Re bundle your work. Make random acts of AI, stop the GTM insanity and subtract to make space. So to be clear, the differentiation is not adoption. I don't care how many people are using the tools. I only care about it being intentional on the outcomes. And this is our framework for doing that. This is what we tell our portfolio companies. To stake in the ground, ours is five by five. Five points of revenue growth, five points of margin improvement. What are you anchoring to? And re bundling. Now you better be ready to understand how this is going to work. The org structures I showed you go through this process. First, tasks change. Then workflows. You need to attack the workflow. If you do the same thing with a band aid and not think AI is magically going to change it, you need to change your workflows. Then you change roles. And when those roles change, you then need to change into the org. You need to avoid random acts of AI, celebrating activity over impact. That means no measurement, no goals, no plan. That are random acts of AI. You're going to need to change that. And moving from BG to AG, doing these tactics better and faster is a surest way to marketing death. And the last one is when no one talks about subtraction. You've got to open up some mind space to actually do this work. You need to get to the place. This is a great book if you want to pick it up. It's before the generative movement. And I want to tell you, AI makes it worse. AI is trained on us. And what do we like to do first and foremost? We have a bias to add. So when you go in there and the AI agent says, "Hey, would you like 100 page document putting this together?" Like, sure. Why not? It doesn't cost me anything. It's wrong. You need to be looking for ways to not allow AI to accelerate this. Because if you don't choose what to subtract, AI will just add it faster. So marketing dies, only dies if you let it. And I am going to say that we are in a place. If you go back to that video, where you actually do have the power, you have the power to put out what isn't performing. And really understand that marketing is dead, but long live marketing, the new king. And I am going to say that we are going to do something that is not going to be done.

Podcast Summary

Key Points:

  1. דיון על המתח שבין אותנטיות פנימית לבין צרכים מסחריים בניהול מותג לאורך זמן.
  2. אומן מעלה דוגמאות אישיות, כמו היציאה מהארון והפרויקט המוזיקלי "T-YP", שבהן בחר באמת הפנימית על פני היגיון מסחרי מיידי.
  3. הטענה המרכזית היא ששמירה על יושרה ואותנטיות, גם במחיר של הפסדים בטווח הקצר, היא המפתח להצלחה ולרלוונטיות לאורך עשרות שנים.
  4. הדיון עובר לשיחה על המותג "מרימים", שנוצר מתוך הקשבה לצורך חיצוני (קהל) אך התחבר לאהבה פנימית (מוזיקה אלקטרונית).
  5. המשתתפים מדגישים את הכוח של אנשי שיווק בבחירת הפרזנטורים והערכים שהמותג מייצג, ואת החשיבות של אומץ בקבלת החלטות לא פופולריות.
  6. השיחה מסתיימת בהרצאה של גרי סרוויס על כך שחלק מהמתודולוגיות השיווקיות הישנות (משנת 2019) כבר אינן רלוונטיות, ושצריך "להרוג" חלק מהן כדי לפנות מקום לגישות חדשות.

Summary:

בשיחה זו, המוזיקאי והאומן משתף את חווייתו בניהול המותג האישי שלו לאורך עשרות שנים. הוא מדגיש את המתח התמידי בין הקול הפנימי, האותנטי, לבין הצורך המסחרי לרצות קהל ולמכור. כדוגמה מרכזית, הוא מציין את ההחלטה לצאת מהארון בתחילת דרכו, החלטה שנתפסה כמסוכנת מבחינה מסחרית אך בסופו של דבר חיזקה את האמון של הקהל בו לאורך זמן.

דוגמה נוספת היא הפרויקט "T-YP", פרויקט מוזיקלי ניסיוני שנראה תמוה מבחוץ אך נבע ממקום פנימי עמוק. המשתתפים, הכוללים אנשי שיווק ומותגים, מזהים את הדילמה הזו גם בעולם העסקי. הם מסכימים שבעידן של תחרות גוברת, האותנטיות והיושרה הפנימית הן שמבדילות מותג ויוצרות נאמנות עמוקה של לקוחות.

הדיון עובר למקרה בוחן של המותג "מרימים", שנוצר מתוך הקשבה לקהל (צורך חיצוני) אך התחבר לאהבה האישית של האומן למוזיקה אלקטרונית (אמת פנימית). בסיכום, מוצגת הרצאה מאת גרי סרוויס הטוענת שחלק מהמתודולוגיות השיווקיות הישנות (משנת 2019) כבר אינן אפקטיביות, ונדרש אומץ "להרוג" אותן כדי לפנות מקום לגישות חדשות ורלוונטיות יותר.

FAQs

לדברי עברי לידר, המפתח הוא ניהול מתח מתמיד בין האמת הפנימית של המותג לבין המסחריות והחיבור לקהל. צריך לתת לשני הצדדים כבוד, להקשיב לדיאלוג ולהמשיך להיות סקרן.

היציאה מהמיינסטרים בתחילת הקריירה, כאשר בחר לכתוב שירים אישיים יותר במקום להיכנע ללחצים מסחריים, למרות החשש מפגיעה בהצלחה.

עברי לידר מסביר שצריך להגדיר הצלחה במונחים של אמת ואינטגריטי, לא רק במספרים. לאורך שנים, מותג שנאמן לערכיו זוכה לאמון ונשאר רלוונטי.

הקושי טמון בצורך להגן על האמת הפנימית של המותג בחדרי ישיבות, מול לחצים מסחריים ומנהלים, ולשלם מחיר על עקרונות גם כשאי אפשר לחזות את התוצאות.

הפרויקט התחיל מפעולה אמנותית פנימית טהורה, ללא שיקולים מסחריים. למרות שהרעיון נראה קיצוני לסביבה, הוא פגש אמת פנימית חזקה והוביל להצלחה.

הוא הבין שיש צורך בשירים 'מרימים' שאינם קיימים ברפרטואר שלו, מה שהוביל לשיתוף פעולה עם תומר (דיג'יי) ליצירת רמיקסים שפגשו את הצורך האמיתי של הקהל.

Chat with AI

Loading...

Pro features

Go deeper with this episode

Unlock creator-grade tools that turn any transcript into show notes and subtitle files.